ביהמ"ש לענייני משפחה ראשל"צ, השופטת מיכל סער: פס"ד בשתי תביעות, אחת להפחתת מזונות והשנייה להרחבת זמני שהות וקביעת משמורת משותפת (תלה"מ 52919-10-19)

1. לפניי תביעה להפחתת מזונות שהגיש התובע. בד בבד עם הגשת תביעה זו הגיש התובע אף תביעה להרחבת זמני שהות וקביעת משמורת משותפת.

רקע

1. הצדדים נישאו בשנת 2006, ומנישואיהם נולדו ארבעת הקטינים: י.ח., יליד 00.0.2007, ה' ילידת 0.0.2009, ה' ילידת 00.00.2011 ו- ר' ילידת 00.0.2013 (להלן: "הקטינים").
2. הצדדים חתמו על הסכם גירושין שאושר וקיבל תוקף של פסק דין בבית הדין הרבני האזורי בירושלים ביום 00.00.2014 (להלן: "הסכם הגירושין" או "ההסכם"). ההסכם מתייחס לאיזון המשאבים בין הצדדים, וכן למזונות וזמני השהות עם הקטינים. הצדדים התגרשו בחודש ... 2014.
3. התובע צירף לכתב התביעה עותק של הסכם הגירושין, כאשר על גבי סעיפים העוסקים בחלוקת זמני השהות נערכו תיקונים בכתב יד, וליד תיקונים אלו חתמו שני הצדדים. הסעיפים העוסקים בזמני השהות של התובע עם הקטינים, הם כדלקמן:
4. בסעיף 7 להסכם הגירושין, תחת הכותרת 'ימי חול', נקבע:

"א. האב יראה את הקטינים פעמיים בשבוע בימים ג' ו-ה' בין השעות 16:00 (איסוף ממסגרות חינוך) למשך 3 שעות ועד השעה 19:00".

בכתב יד, נכתב על גבי ההסכם:

" א'1. בימי ה' הקטינים יישארו ללון בבית האב". כאמור, ליד תיקון זה חתומים שני הצדדים.

1. בסעיף 8 להסכם, תחת הכותרת 'סופי שבוע', נקבע כדלקמן:
2. "הקטינים ישהו בביתו של האב בסופי שבוע לסירוגין.
3. בסוף שבוע בו ישהו הקטינים עם האב, יראה האב את הקטינים מיום ו' בשעה 11:45 (איסוף ממסגרות חינוך ולאחר קבלת שבת) ועד מוצ"ש בו ישיבם לביתה של האם (עד שלוש שעות לאחר צאת שבת). במידה ושעת הסיום בבי"ס תהיה מאוחרת לשעה 11:45 הרי שמועד האיסוף יהיה ממועד סיום הלימודים ובתנאי שלא יאחר את מועד סיום הגנים".
4. לטובת שהייה זו אצל האב ידאג האב לכל צרכי הקטינים לרבות ביגוד".

על גבי ההסכם סומן קו המוחק את המשפט "ועד מוצ"ש בו ישיבם לביתה של האם (עד שלוש שעות לאחר צאת שבת)". ונרשם סעיף נוסף בכתב יד:

ב1. בסופ"ש בו הקטינים אצל האב, יישארו ללון גם במוצ"ש". גם כאן, שני הצדדים חתומים ליד תיקון זה.

דהיינו, לפי ההסכם, לרבות התיקונים בכתב יד שנערכו על גביו, הקטינים שהו עם התובע בימי ג' – מסיום המסגרת החינוכית ועד השעה 19:00, וביום ה' מסיום המסגרת החינוכית ועד למחרת בבוקר. כל סוף שבוע שני מיום ו' בסיום המסגרת החינוכית ועד יום א' בבוקר.

1. בסעיף 13 להסכם, תחת הכותרת 'דמי המזונות', נקבע בין היתר כי:
2. "האב מתחייב לשלם לידי האם למזונות הקטינים סך של 10,000 ₪ לחודש כאשר בסכום זה מגולמת השתתפות האב במדור הקטינים, עבור כל קטין 2,500 ₪.
3. האב מתחייב לשלם לידי האם סך של 1,500 ₪ עבור חסכונות ילדים. מוסכם כי חסכונות הילדים נמצאים בקופה נפרדת בתוך חשבונה של האם. האם מתחייבת להפקיד לחיסכון זה סך של 500 ₪".

בסעיף 14 להסכם נקבע ,כי בנוסף לדמי המזונות יישא התובע במחצית מההוצאות הרפואיות החריגות של הקטינים.

אין חולק כי במסגרת ההסכם אין התייחסות לחיוב התובע בהשתתפות במחצית מהוצאות החינוך של הקטינים, וכי סכום המזונות שנקבע כולל את חלקו של התובע בהוצאות החינוך (ראו, בין היתר: בעמ' 20-21 לפרוטוקול מיום 11.5.21) .

1. ההסכם כולל 9 עמודים ו-23 סעיפים מפורטים, העוסקים בעניינים נוספים, לרבות בענייני רכוש. כך ובין היתר נקבע בהסכם כי זכויות התובע בדירת המגורים בעיר ... יועברו לבעלות הנתבעת, וכן תכולת הדירה לרבות מיטלטלין משותפים. כמו כן נקבע כי כל צד יישאר עם הזכויות הסוציאליות הרשומות על שמו, למעט קרן ההשתלמות הרשומה על שם התובע אשר תחולק בין הצדדים.
2. ביום 26.5.20 התקיים דיון במעמד הצדדים וניתנה החלטה מפורטת, במסגרתה הרחיב בית המשפט את זמני השהות של התובע עם הקטינים, כך שהקטינים ילונו בבית התובע אף בימי ג'. (ראו החלטת כב' השופטת מירית פולוס מיום 26.5.20, להלן: "ההחלטה מיום 26.5.20"). דהיינו, בהתאם להחלטה מיום 26.5.20, הקטינים שוהים בבית התובע בימי ג' ו-ה' כולל לינה, וכל סוף שבוע שני מסיום המסגרת החינוכית ועד יום א' בבוקר.

תמצית טענות התובע

1. לעניין תביעת המשמורת, טען התובע בכתב התביעה כי על פי הסכם הגירושין הקטינים שוהים עמו פעמיים בשבוע בימי ג' ו- ה' כאשר ביום ה' הקטינים לנים אצלו, וכן בכל סוף שבוע שני מיום שישי ועד יום ראשון בבוקר. לטענת התובע, זמני שהות אלו מתקיימים באופן מדוקדק ומלא מיום גירושי הצדדים (ראו: סעיפים 11-12 לכתב התביעה). התובע עתר לחלוקת זמני שהות שווים בין ההורים.
2. בסיכומיו טען התובע, כי תביעתו להרחבת זמני השהות התקבלה בדיון הראשון, כך שזמני השהות של האב הינם פעמיים בשבוע כולל לינה וכל סוף שבוע שני מיום שישי ועד יום ראשון (ראו: בעמ' 45 לפרוטוקול מיום 22.6.21).
3. לעניין התביעה להפחתת מזונות טוען התובע, כי יש להפחית את סכום המזונות הקבוע בהסכם הגירושין. לטענתו, חל שינוי נסיבות מהותי מאז אישור ההסכם ועד להגשת התביעה, וזאת בארבעה עניינים:
4. הכנסות התובע פחתו ביחס למועד עריכת ההסכם. התובע הוא .... בעת אישור ההסכם השתכר כ-20,000 ₪ לחודש, ואילו בעת הגשת התביעה השתכר 15,000 ₪ בלבד. עוד נטען, כי התובע שוכר דירה מהוריו בסכום מופחת של 2,000 ₪ לחודש, ונושא בהוצאות מדור.
5. שינוי בזמני השהות של התובע עם הקטינים. לפי הסכם הגירושין שהו הקטינים עם התובע פעמיים בשבוע: בימי ג' מסיום המסגרת החינוכית ועד השעה 19:00, ובימי ה' כולל לינה. וכן מידי סוף שבוע שני מיום שישי ועד יום א' בבוקר. התובע הגיש תביעה למשמורת משותפת בד בבד עם הגשת התביעה להפחתת מזונות, במסגרתה עתר לכך שחלוקת הזמנים של הקטינים עם כל אחד מההורים תהא שווה. בהחלטה מיום 26.5.20 הורחבו זמני השהות של התובע עם הקטינים בלילה נוסף (בימי ג') ולטענתו אף זו עילה להפחתת המזונות.
6. הלכת בע"מ 919. לטענת התובע, לאור הקבוע בהלכת בע"מ 919, אף אם לא חל שינוי נסיבות מהותי, יש להפחית את סכום המזונות הקבוע בהסכם הגירושין. להשלמת התמונה יצוין כי בסיכומיו הבהיר כי בע"מ 919 כשלעצמו לא מהווה עילה להפחתת המזונות (ראו: בעמ' 46 לפרוטוקול מיום 22.6.21).
7. אי הגינות בעת עריכת ההסכם. לטענתו, לפי ההסכם עליו לשלם 2,500 ₪ לכל קטין כאשר נכתב בהסכם כי סכום זה כולל את השתתפותו בעלויות המדור, שעה שלנתבעת אין עלויות מדור כלל. עוד נטען, כי את ההסכם ערך בן זוגה של הנתבעת, והתובע הוטעה לחשוב כי זוהי המציאות המשפטית. התובע אף חויב להפקיד לנתבעת סך 1,500 ₪ לחודש בגין חיסכון לקטינים, וזאת בנוסף לסכום המזונות שנקבע בהסכם. בתצהירו הוסיף התובע כי ויתר על חלקו בדירת המגורים וברכב המשפחתי לטובת הנתבעת.
8. בנוסף טוען התובע, כי עת התגרשו הצדדים עבדה הנתבעת כ... והשתכרה סך של 6,500 ₪ לחודש. כיום הנתבעת עובדת בעבודה נוספת כ.... .... ומשתכרת סכום נוסף.

תמצית טענות הנתבעת

1. לעניין תביעת המשמורת טוענת הנתבעת, כי עתירת התובע להרחבת זמני השהות עם הקטינים וקביעת משמורת משותפת נולדה על מנת לנסות וליצור שינוי נסיבות מהותי שישרת את התביעה להפחתת מזונות, תוך התעלמות מטובת הקטינים וצרכיהם.

בסיכומיה טענה, כי בית המשפט הכריע בסוגיה זו במסגרת החלטתו מיום 26.5.20, שעה שהרחיב את זמני השהות בלילה נוסף באמצע שבוע.

1. לעניין התביעה להפחתת מזונות נטען, כי התובע לא הוכיח כי חל שינוי נסיבות מהותי.
2. לטענתה, התובע עותר לשנות חיוב סכום מזונות שנקבע בהסכם כולל, ובו איזונים שונים וויתורים רכושיים ואחרים. כך למשל, הנתבעת ויתרה על חלקה בזכויות הסוציאליות של התובע שהינו איש צבא וזכאי לפנסיה תקציבית . מנגד, התובע לא ויתר על זכויות במסגרת ההסכם, שכן דירת המגורים של הצדדים נרכשה באמצעות כספים שנתנה אימה של הנתבעת.
3. לעניין הרחבת זמני השהות נטען, כי הוספה של לילה נוסף באמצע שבוע, במקום עד השעה 19:00 כפי שהיה קודם לכן, אינה משמעותית דיה כדי להוות שינוי נסיבות מהותי.
4. עוד נטען, כי אין לראות בהלכת בע"מ 919 כשעצמה משום שינוי נסיבות מהותי שיש בו כדי להפחית את סכום המזונות שנקבע.
5. כמו כן טוענת הנתבעת, כי התובע יזם את עריכת הסכם הגירושין על פי מסמך עקרונות שהכין בכתב ידו. ההסכם לא נערך על ידי עו"ד קריטנשטיין שניסה לסייע ולגשר בין הצדדים, אלא על ידי עו"ד רקפת קופרמן, שהיא זאת שאף הגישה את ההסכם לבית הדין הרבני לצורך אישורו. עוד נטען, כי התובע לא הגיש תביעה לביטול ההסכם, שהיא המסגרת הדיונית המתאימה לבירור טענות אלו.
6. לעניין השתכרות התובע נטען, כי לא רק ששכרו של התובע ממועד אישור ההסכם בשנת 2014 ועד למועד הגשת התביעה בשנת 2019 לא פחת, אלא ששכרו אף עלה. התובע הינו ....... מזה כ-18 שנים, בעל תואר ראשון במדעי המדינה ותואר שני במנהל עסקים, והוא צפוי לפרוש .... כשיהיה בן 43 שנה, אז יהיה זכאי לגמלת פנסיה תקציבית. לנתבעת לא יהיה חלק בקצבת הפנסיה שיקבל התובע, שכן במסגרת הסכם הגירושין היא ויתרה על חלקה. עם פרישתו צפוי התובע לעבוד ולהשתכר משכורת נוספת.
7. עוד טענה, כי לעומת התובע, הנתבעת עובדת כשכירה ב...., ועל אף שאמורה לעבוד 5 ימים בשבוע, היא עובדת 6 ימים ושעות נוספות כדי להגדיל את הכנסתה, ומשתכרת כ-6,700 ₪ לחודש.
8. בנוסף טענה הנתבעת, כי סכום המזונות שנקבע בהסכם הגירושין כולל בתוכו את השתתפות התובע בהוצאות החינוך של הקטינים. הקטינים היו רכים בשנים בעת כריתת ההסכם והנתבעת נשאה לאורך השנים ואף כיום בכל הוצאות החינוך של הקטינים לבדה.

דיון והכרעה

תביעת המשמורת

1. ביום 26.5.20 התקיים דיון במעמד הצדדים וניתנה החלטה מפורטת ומנומקת, במסגרתה הרחיב בית המשפט את זמני השהות של התובע עם הקטינים כך שבימי ג' ישהו הקטינים בבית התובע עד למחרת בבוקר, חלף השבתם לבית האם בשעה 19:00 כפי שנהגו עד אז. דהיינו, תוספת של לינה אחת בשבוע (ראו החלטה מיום 26.5.20).
2. בנוסף, במסגרת אותה ההחלטה ניתנו לעו"ס סמכויות על פי סעיפים 19 ו-68 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות לפקח על קיום הסדרי השהות ולקבעם על פי שיקול דעתה וטובת הקטינים.
3. שני הצדדים לא טענו כנגד החלטת בית המשפט מיום 26.5.20 להרחבת לינה ללילה נוסף אחת לשבוע בבית התובע, ואף לא טענו כי יש לשנותה (ראו: דברי ב"כ התובע בסיכומיו בעמ' 45 שורות 17-19 לפרוטוקול מיום 22.6.21, וכן עמ' 1 לסיכומי הנתבעת מיום 23.6.21). יתרה מכך, זמני השהות מתנהלים מאז בהתאם לקבוע בהחלטה מיום 26.5.20 ושני הצדדים התייחסו בסיכומיהם להחלטה זו כהחלטה סופית.

לפיכך מצאתי כי יש ליתן תוקף של פסק דין להחלטה מיום 26.5.2020 לעניין הרחבת זמני השהות ומתן סמכויות לעו"ס לסדרי דין.

התביעה להפחתת מזונות

המסגרת הנורמטיבית

1. נקבע בפסיקה כי פסק דין חלוט בענייני מזונות אינו יוצר מחסום החלטי בפני התדיינות חוזרת, וניתן לדון מחדש, בכל עת, בגובה מזונות שישולמו מעתה ואילך. פסק דין בענייני מזונות ניתן לשינוי גם כשמדובר בפסק דין שנתן תוקף להסכם גירושין כולל בין הצדדים.
2. יחד עם זאת נקבע, כי פסק דין למזונות, לרבות פסק דין בהסכמה, צופה מטבעו פני עתיד כך שרק שינוי נסיבות משמעותי ומהותי יצדיק היזקקות חוזרת של בית המשפט לשאלת המזונות (ראו: ע"א 363/81 פייגה נ' פייגה פ"ד לו(3) 187 (1982); ע"א 442/83 קם נ' קם פ"ד לח(1)767 (1984). על בית המשפט לבחון האם התקיים שינוי מהותי בנסיבות ששררו בעת מתן פסק הדין שאת שינויו מבקשים, לעומת הנסיבות בעת הפנייה החדשה לבית המשפט, וכן לבחון האם השינוי יורד מהותית לשורש החיוב (ראו: בע"מ 7670/18 פלונית נ' פלוני,20.01.2021 וההפניות שם).
3. לגבי השינוי המהותי הנדרש, נקבע בעניין פייגה, כדלקמן:

"אין המדובר בשינוי של מה בכך, ולכן אין בכלל המשפטי, היוצר אפשרות לדיון חוזר, כדי פתיחתו של שער רחב, המתיר התדיינות חוזרת בעניין המזונות, כל אימת שהטינה ההדדית או ניגודי האינטרסים בין הצדדים דוחפים לכך. נהפוך הוא, ההלכה מגבילה ומצמצמת את הדיון החוזר, כאמור, רק לאותם מקרים, בהם חל שינוי מהותי בהשוואה למצב שבעבר. שינוי בלתי משמעותי על תוצאותיו צריך להיספג על-ידי הצדדים להתדיינות הקודמת, והם חייבים להתאים עצמם למשמעותו, בלי לשוב ולפנות לערכאות" (פסקה 2).

1. להשלמת המסגרת הנורמטיבית יצוין, כי אמנם הלכת בע"מ 919/15 קבעה כללים חדשים בנוגע לחלוקת נטל המזונות לקטינים בגילאי 15-6 בין ההורים. עם זאת, הלכת בע"מ 919/15 אינה מהווה כשלעצמה שינוי נסיבות מהותי המצדיק פתיחת תיק מזונות. כמו כן נפסק, כי אין בהלכת בע"מ 919/15 כדי לשנות או להקל בדרישת השינוי המהותי בנסיבות הפרטניות. יש להותיר את מבחן שינוי הנסיבות המהותי על כנו לשם דיון מחודש בחיובי מזונות שנקבעו בפסקי דין חלוטים שניתנו לפני הלכת בע"מ 919/15, וזאת הן כאשר החיוב נקבע בפסק דין שניתן לאחר הליך משפטי, והן כאשר מקור החיוב הינו בפסק דין שנתן תוקף להסכם גירושין בין הצדדים (ראו: בע"מ 7670/18 פלונית נ' פלוני, 20.01.2021).
2. הנטל להוכיח כי התקיים שינוי נסיבות מהותי מוטל על התובע את שינוי פסק הדין, בבחינת 'המוציא מחברו עליו הראיה'. עליו לפרט בכתב התביעה את הנסיבות ששררו במועד מתן פסק הדין ואת הנסיבות ששוררות כעת, וכן לעמוד בנטל השכנוע, שמוטל כאמור במלואו עליו, להוכיח את השינוי הנטען.
3. בענייננו, לאחר עיון בכתבי הטענות, בסיכומי הצדדים ובכל החומר שבתיק בית המשפט, ולאחר שמיעת הצדדים וחקירתם, הגעתי לכלל מסקנה כי התובע לא עמד בנטל המוטל עליו להוכיח כי חל שינוי נסיבות מהותי במצבו, מאז שניתן תוקף של פסק דין להסכמות הצדדים לעניין מזונות הקטינים ועד למועד הגשת התביעה. ואסביר.
4. במסגרת כתב התביעה, התובע מבסס את טענתו לשינוי נסיבות מהותי על ארבעה אדנים: הראשון, כי השתכרותו פחתה מאז החתימה על ההסכם; השני, כי חל שינוי בזמני השהות של התובע עם הקטינים; השלישי, נוכח האמור בהלכת 919; והרביעי, אי הגינות בעת עריכת הסכם הגירושין.
5. במסגרת סיכומיו צמצם התובע את העילות הנטענות לשתיים: האחת, ירידה בהכנסתו, והשנייה, שינוי בזמני השהות (ראו: סיכומיו בעמ' 46 לפרוטוקול מיום 22.6.21). נבחן את העילות הנטענות.

השתכרות התובע:

1. התובע הינו ....... ב... תפקידו היה .... (ראו: בעמ' 15 לפרוטוקול מיום 11.5.21). עיון במסמכים שצירף התובע לכתב התביעה ולתצהירו מעלה כי לא חלה הפחתה בשכרו הממוצע אותו קיבל במועד אישור הסכם הגירושין בשנת 2014, אל מול הכנסתו בשנת 2019 - מועד הגשת התביעה להפחתת מזונות.

1. כאמור, הסכם הגירושין אושר וקיבל תוקף של פסק דין ביום 26.11.2014. לפי טבלה שצירף התובע לתצהירו, במהלך שנת 2014 משכורתו הממוצעת של התובע עמדה על סך של כ-14,500 ₪ לחודש. במהלך שנת 2019, מועד הגשת התביעה להפחתת מזונות, משכורתו הממוצעת של התובע לפי הטבלה שצירף, עמדה ע"ס 16,233 ₪ לחודש (ראו: נספחים ב', ו' לתצהיר התובע). דהיינו, השתכרותו של התובע דווקא עלתה מאז מועד אישור הסכם הגירושין.
2. בתצהירו טען התובע לראשונה, כי בעת החתימה על ההסכם צפה כי בתום לימודי התואר הראשון וחזרתו ל... תעלה הכנסתו לסך של כ-20,400 ₪ לחודש בממוצע. ואמנם במהלך השנים 2016-2018 משכורתו אכן עלתה בהתאם. ואולם בחודש ינואר 2019 הוא הועבר לתפקיד ... בניגוד לרצונו, דבר שגרם להפחתה מידית במשכורתו וכיום היא עומדת על סך של כ- 16,200 ₪ נטו בממוצע.
3. גם אם נקבל את טענתו של התובע כי בעת החתימה על ההסכם צפה כי יקבל בעתיד שכר גבוה יותר (וראו לעניין זה בהמשך פסק הדין), הרי שאין חולק כי בעת אישור ההסכם השתכר סכום נמוך יותר מהשתכרותו כיום, וכי בהשוואה של שכרו במועד אישור הסכם הגירושין אל מול שכרו במועד הגשת התביעה, הרי שלמעשה הכנסתו עלתה, גם אם לא במידה בה צפה כי תעלה.

וראו חקירת התובע, במסגרתה אישר כי משכורתו עלתה ממועד אישור ההסכם:

ש. "את נספח ב' לתצהיר מי ערך?

ת. אני.

ש. לא מומחה.

ת. נכון. ביהמ"ש לא מינה מומחה.

ש. כל הטבלאות והגראפים זה טבלה ופרשנות שלך.

ת. יש פה טבלת אקסל בלי פרשנות.

ש. אני מסתכלת על נספח ב', על הטבלה, מכיוון שההסכם נחתם ב-2014 תסתכל למטה בממוצע שכר שלך, נספח ב' בתצהיר בטבלה הראשונה, מה הממוצע של שנת 2014?

ת. 14,560 ₪.

ש. וזה התייחס לשנה בה נחתם ההסכם בנובמבר 2014.

ת. כן.

ש. את התביעה שלך הגשת באוקטובר 19. תסתכל על ממוצע השכר שאתה כתבת ב-2019.

ת. 16,233 ₪.

ש. גם אם אתה מסתכל בכל העמודות ב-2015, 16, 17, 18 בכולם כתבת משכורת ממוצעת שעולה על 14,560.

ת. נכון.

ש. לפי הטבלה שערכת ממועד עריכת ההסכם המשכורת הממוצעת שלך עלתה, לא ירדה.

ת. המשכורת עלתה.

ש. אתה מאשר לי שמאז חתימת ההסכם ועד 2019 המשכורת עלתה.

ת. נכון". (ראו: בעמ' 18 לפרוטוקול מיום 11.5.21).

לפיכך, התובע לא הוכיח כי קיימת ירידה בשכרו, המהווה שינוי נסיבות מהותי.

1. כמו כן, התובע צפוי לפרוש .... בשנים הקרובות בגיל 43 שנה (לטענתו, בין השנים 2024 ל-2025, ראו בעמ' 14 לפרוטוקול מיום 11.5.21), ויהיה זכאי לגמלת פנסיה תקציבית, כאשר לפי עדותו המשכורת הקובעת הינה בסך 25,900 ₪ לחודש (ראו בעמ' 15 לפרוטוקול מיום 11.5.21).
2. בנוסף, כפי שאף העיד התובע, לאחר פרישתו מ.... בכוונתו לחפש עבודה ולהשתכר משכורת נוספת לגמלת הפנסיה אותה הוא צפוי לקבל מ... (ראו: דברי התובע בעמ' 15 לפרוטוקול מיום 11.5.21). לפיכך אף לטענת התובע השינוי לו הוא טוען הינו שינוי זמני (ראו: דברי התובע גם בעמ' 22 שורות 24-29 לפרוטוקול מיום 11.5.21). מה גם שלתובע פוטנציאל השתכרות גבוה, שכן התובע הינו בעל תואר ראשון במדעי המדינה ותואר שני במנהל עסקים (ראו: בעמ' 10 שורה 5 לפרוטוקול מיום 2.11.20, ובעמ' 14 לפרוטוקול מיום 11.5.21).
3. יתרה מכך, התובע אישר כי בנוסף לגמלת הפנסיה, הרי שהוא זכאי לקבל פיצויי פיטורין עבור 22 שנות ... (לא כולל ....) בסך של כ-550,000 ₪, וכי צבר כספים בקרן השתלמות בסך כ-400,000 ₪, כאשר עליו להשיב הלוואה שנטל בסך כ-190,000 ₪. כמו כן צבר סך 60,000 ₪ בקופת גמל (ראו: חקירת התובע בעמ' 16-17 לפרוטוקול מיום 11.5.21). ודוק, במסגרת הסכם הגירושין ויתרה הנתבעת על חלקה בזכויות הסוציאליות של התובע אשר נצברו במהלך חייהם המשותפים.
4. בנוסף, התובע אישר בחקירתו כי הוא מקבל מה... תוספות שכר עבור הקטינים, אותם הוא לא חולק עם הנתבעת, שכן סכום המזונות שנקבע בהסכם כולל את השתתפותו בתשלומי החינוך של הקטינים. כך ובין היתר מקבל התובע תוספת עבור קייטנות מידי קיץ, קיבל החזר בגין תשלום עבור גני ילדים, מקבל עבור כל ילד סך 1,000 ₪ בתחילת שנה, ועוד:

ש. "נדבר על הוצאות חינוך, האם אתה העברת לאיריס איזה שהוא תשלום חודשי עבור הוצאת חינוך חריגה?

ת. לא העברתי.

ש. אם תפתח התלוש יולי 2019, צירפת את זה כנספח ב' לכתב התביעה, אני רואה בתלוש יולי 2019 שנת המשבר שחל יוני לטענתך נכון?

ת. כן.

ש. תסתכל בתשלומים קייטנה 773 ₪?

ת. נכון.

ש. ביולי 2019 קיבלת מהמעסיק שלך .. תוספת לשכר של הסכום הזה האם העברת משהו מהסכום הזה ל... כי היא מימנה?

ת. אז מה אם היא מימנה. זה מרכיב שה... נותן ל... כל שנה בקיץ אל מול ילדים שהולכים לקייטנות. אני לא יכול להציג לה שום דבר, איזה חלק יש לה מדברים שאני מקבל. אני משלם לה 10,000 ₪ לחודש וזה כולל את ההוצאות.

ש. איזה עוד תוספות ה... משלם לך עבור הילדים?

ת. ילדים עד גיל 4 יש תשלום לגני ילדים, בסכום משתנה של עד 670 ₪ לילד.

ש. קיבלת את זה?

ת. הילדים היו לפני גיל 4 קיבלתי.

ש. ועדיין ... שילמה לבד את הגנים כמו שכתוב בהסכם?

ת. כן.

ש. מה יש עוד?

ת. אין צהרונים. יש קייטנות וגני ילדים.

ש. תחילת שנה, חינוך?

ת. ילד שמגיע לפני שהוא מגיע לכיתה א' מקבלים אולי 100 ₪ לכניסת מחברות בקרביץ, יש מילגה בתחילת שנת הלימודים בין 900-1000 ₪ לילד.

ש. ומשהו מהכסף הזה ... ראתה?

ת. זה המשכורת שלי. למה אני צריך לתת לה. היא גם קיבלה קצבה מהמדינה 1,000 ₪ לילד.

ש. כל ילד וכל שנה בספטמבר יש לך 4?

ת. נכון. גם היא מקבלת.

ש. כל שנה בספטמבר אתה מקבל 4,000 ₪ נכון?

ת. קצת פחות אבל כן.

ש. זה מבחינתך זה לא קשור אליה?

ת. נכון". (ראו: בעמ' 20-21 לפרוטוקול מיום 11.5.21).

1. כמו כן, בחקירת התובע עלה כי הוא מקבל מה... הטבות נוספות, שהן בעלות ערך כספי. כך ובין היתר: הוצאות רכב לרבות דלק, כרטיס אשראי של חבר, שי לחג, נופש מסובסד, כלכלה מסובסדת בצהרים (ראו: חקירת התובע בעמ' 21 לפרוטוקול מיום 11.5.21).
2. יוצא אפוא, שבנוסף לכך שמשכורתו לא פחתה מאז אישור ההסכם, הרי שהוכח כי התובע מקבל מה... תוספות והטבות שהן בעלות ערך כספי המעלים בפועל את שכרו, מה גם שלתובע קיימים סכומים כספיים אותם צבר במהלך השנים, וזאת בנוסף למשכורתו השוטפת. מה גם שלתובע פוטנציאל להגדיל את שכרו עם יציאתו לפנסיה מה....

זמני השהות של התובע עם הקטינים

1. כאמור, בהסכם הגירושין נכתב, כי הקטינים ישהו עם התובע פעמים בשבוע ללא לינה, כאשר התובע יאסוף את הקטינים מהמסגרת החינוכית וישיבם לבית האם בשעה 19:00, וכן כל סוף שבוע שני מיום שישי ועד מוצ"ש. בשינויים שנרשמו בכתב יד תוקן על גבי ההסכם ניסוח, כי הקטינים ישהו עם האב יום אחד כולל לינה ויום נוסף עד השעה 19:00 (במקום יומיים עד השעה 19:00). בסוף השבוע תוקן כי הקטינים ישהו עם האב מיום שישי עד ליום ראשון בבוקר (במקום עד למוצ"ש).

1. בתצהירו טען התובע לראשונה, כי ההסכם שאושר על ידי בית הדין הרבני לא כלל את השינויים הכתובים בכתב יד על גבי ההסכם, ואלו הוספו לאחר מכן על ידי הצדדים. הנתבעת לא הכחישה כי מדובר בשינויים שנוספו לאחר אישור ההסכם, אלא שלטענתה מדובר בשינויים מוסכמים שנוספו מספר ימים לאחר אישור ההסכם, ואילו לטענת התובע מדובר בשינויים שנוספו מספר שבועות לאחר מכן.
2. כך או כך, הרי שאין חולק כי בסמוך לאחר אישור ההסכם בשנת 2014 (אם ימים ואם שבועות מספר) החלו הצדדים לפעול בהתאם לתיקונים וכי במהלך השנים שלאחר מכן ועד להחלטת כב' השופטת פולוס מיום 26.5.20 התובע שהה עם הקטינים יום בשבוע כולל לינה, יום נוסף באמצע שבוע עד השעה 19:00, וכל סוף שבוע שני עד ליום ראשון בבוקר. ניתן ללמוד זאת אף מטענת התובע בכתב התביעה, שם טען כי זמני שהות אלו מתקיימים באופן מדוקדק ומלא מיום גירושי הצדדים (ראו: סעיפים 11-12 לכתב התביעה).
3. אם כן, השינוי היחיד שנוצר במסגרת ההחלטה מיום 26.5.20 הינו תוספת של לינה בלילה אחד באמצע שבוע, וזאת החל מהשעה 19:00 בערב. לא מצאתי כי יש בתוספת זו כדי להוות שינוי נסיבות מהותי. הקטינים כבר שהו בבית האב עד השעה 19:00, והיה עליו לדאוג לכל צרכיהם בביתו לרבות מתן ארוחת ערב, ולפיכך התוספת של לינה בלבד בנוסף ללינה שכבר מתקיימת ביום אחר, אינה משמעותית. מכל מקום, לא מצאתי שתוספת זו כשלעצמה מהווה שינוי נסיבות מהותי שיש בו כדי להפחית את המזונות שנקבעו בהתאם להסכמת הצדדים, ואשר ניתן להם תוקף של פסק דין.

הלכת בע"מ 919

1. בכתב התביעה טען התובע לשינוי נסיבות הנובע מהלכת בע"מ 919. אולם, בסיכומיו חזר בו התובע והבהיר כי אין בהלכת בע"מ 919 לכשעצמה שינוי נסיבות מהותי המהווה עילה להפחתת מזונות (ראו: בעמ' 46 לפרוטוקול מיום 22.6.21). כך אף נקבע באופן מפורש בפסיקה (ראו: בע"מ 7670/18 פלונית נ' פלוני (20.01.2021)).

טענת התובע לחוסר הוגנות של ההסכם

1. בסיכומיו טען התובע כי הוא מבסס את תביעתו להפחתת מזונות על שתי עילות – הפחתת השתכרותו ושינוי זמני השהות. כמו כן, התובע לא הגיש תביעה לביטול ההסכם, ודי בכך כדי לדחות עילה זאת. למעלה מן הצורך ומאחר והתובע טען אף טענות לעניין הוגנות ההסכם, אדון בטענה זו, כמו גם בטענות נוספות שהעלה התובע.
2. התובע לא הוכיח כי ההסכם נחתם בחוסר הוגנות:

רכיב המדור:

1. בסיכומיו טען ב"כ התובע כי "האיש לא שם לב" לכך שחויב במסגרת סכום המזונות ברכיב מדור, וזאת על אף שלאישה אין תשלומי משכנתא (ראו: בעמ' 52 שורה 12 לפרוטוקול מיום 22.6.21). אין בידי לקבל טענה זו.
2. אין חולק כי במסגרת הסכם הגירושין העביר התובע את זכויותיו בדירת המגורים לנתבעת (ס' 15 להסכם הגירושין). כמו כן, במועד עריכת ההסכם לא רבצה על הדירה משכנתא לא צוין תשלום משכנתא בהסכם הגירושין, והצדדים אף לא טענו אחרת. ראו אף דברי ב"כ התובע בעמ' 1 שורות 15-16 לפרוטוקול הדיון מיום 26.5.20.

יוצא אפוא, שכבר במועד אישור הסכם הגירושין ידע התובע כי הנתבעת תישאר לגור עם הקטינים בדירת הצדדים וכי לנתבעת אין תשלום בגין דמי שכירות או משכנתא. לפיכך, העובדה כי לנתבעת אין הוצאות מדור היו קיימות וידועות לצדדים בעת עריכת ההסכם ואין בהן שינוי נסיבות כלל.

1. בנוסף, בסעיף הרלוונטי בהסכם הגירושין נכתב כי "האב מתחייב לשלם לידי האם למזונות הקטינים סך של 10,000 ₪ לחודש כאשר בסכום זה מגולמת השתתפות האב במדור הקטינים, עבור כל קטין 2,500 ₪" (ראו: סעיף 13(א') להסכם הגירושין). לא צוין סכום נוסף ונפרד שעל התובע לשלם בגין רכיב המדור. לא מן הנמנע שבכך חפץ התובע למנוע טענה עתידית לחיובו בסכום נוסף בגין מדור.

מעורבות התובע בגיבוש עקרונות ההסכם ועריכתו:

1. הנתבעת צירפה לתצהירה מסמך שלטענתה נערך בכתב ידו של התובע, במסגרתו כתב את העקרונות עליהם הסכימו הצדדים ועל בסיסם נוסח לבסוף ההסכם (ראו נספח א' לתצהיר הנתבעת). במסמך זה צוין בין היתר:

דירה – 100% א'

רכב – 100% א'

זכויות סוציאליות - 100% מ'

מזונות – 10,000

חסכונות ילדים – 500 א', 1,500 מ'.

1. דהיינו, התובע היה מעורב ולקח חלק פעיל בגיבוש העקרונות המוסכמים, לרבות קביעת סכום המזונות ואופן חלוקת הרכוש. עוד בטרם נחתם ההסכם ואושר על ידי בית הדין הרבני, התגבשה הסכמתו של התובע כי סכום המזונות יעמוד על סך 10,000 ₪ לחודש, וכי דירת המגורים תהיה בבעלות הנתבעת (כמו גם יתר ההסכמות שצוינו במסמך).

1. כמו כן, לאחר שמיעת עדויות הצדדים התרשמתי כי התובע הינו אדם אינטליגנטי המבין את ההשלכות המשפטיות של מעשיו ובחירותיו, ולא התרשמתי כי מדובר באדם מוחלש שניתן להטעותו בנקל.
2. זאת ועוד, ניתן לראות כי מדובר בהסכם כולל, המכיל ויתורים הדדיים של הצדדים. כך ובין היתר: ויתר התובע על חלקו בזכויות בדירת המגורים וברכב. ומאידך, ויתרה הנתבעת על חלקה בזכויות הסוציאליות של התובע - איש ... הזכאי לפנסיה תקציבית (ראו גם דברי התובע בעמ' 15 לפרוטוקול מיום 11.5.21). בעת פרישתו הקרובה יהיה באפשרות התובע ליהנות ממלוא הזכויות הסוציאליות שצבר, לרבות אלו שצבר במהלך חיי הנישואין של הצדדים, ובנוסף לעבוד בעבודה נוספת ולהגדיל הכנסתו, כפי שפורט לעיל.

הגורם אשר ערך את הסכם הגירושין:

1. אני מקבלת את גרסת הנתבעת, אשר לא נסתרה על ידי התובע, כי עו"ד קריטנשטיין לא הכין את הסכם הגירושין, אלא ההסכם נערך על ידי עו"ד רקפת קופרמן (ראו: ייפוי כוח בלתי חוזר חתום על ידי התובע, לפיו שני הצדדים ממנים את עו"ד קופרמן לעניין העברת הזכויות בדירת המגורים, נספח ב'3 לתצהיר הנתבעת). וכאמור, ההסכם נערך בהתבסס על העקרונות אותם גיבשו הצדדים ואשר הועלו על הכתב על ידי התובע עצמו, כמפורט לעיל.

סכום המזונות שנקבע בהסכם: כולל את הוצאות החינוך

1. אכן, סכום המזונות שנקבע בהסכם אינו על הצד הנמוך. יחד עם זאת, מדובר בסכום אליו הגיעו הצדדים בהסכמה, כאשר התובע לקח חלק פעיל בהגעה להסכמות אלו, ומאז כאמור לא חל שינוי נסיבות מהותי.
2. יתרה מכך, אין חולק כי סכום המזונות שנקבע בהסכם כולל את חלקו של התובע בכל הוצאות החינוך של הקטינים (ראו בעמ' 20 לפרוטוקול מיום 11.5.21).
3. הנתבעת צירפה לתצהירה מספר רב של קבלות בגין תשלומי הוצאות חינוך בהן נשאה עבור הקטינים. כך ובין היתר: תשלומים עבור תכנית לנוער מוכשר במתמטיקה עבור הבן ה', תשלום למועדון כושר עבור הבן י', תשלום בגין קורס לימוד שחיה עבור הבת ר', תשלומי תל"ן לקטינים, תשלומים בגין חוג ג'ודו לבן י', קייטנה עבור הבת ר', תשלומים עבור צהרוני בית ספר וקייטנת קיץ, תשלומים שונים לתנועת הנוער הצופים עבור י' ו- ה', רכישת מחשב, תשלום עבור טיפול במים (ראו נספחים ז'1 – ז'15 לתצהיר הנתבעת).
4. מחקירת התובע עלה כי אף כאשר התובע קיבל במסגרת משכורותיו תוספות עבור הוצאות חינוך שונות של הקטינים (כגון: קייטנה, סכום עבור רכישת ציוד לקטינים בתחילת שנה והטבות שונות), התובע לא העביר סכומים אלו לנתבעת ולא השתתף בהוצאות החינוך, אלא נהנה מסכומים אלו כתוספת המגדילה את משכורתו, וזאת בהתבסס על סכום המזונות עליו הסכימו הצדדים במסגרת הסכם הגירושין (ראו חקירת התובע: בעמ' 20-21 לפרוטוקול מיום 11.5.21).
5. יוצא אפוא, שלאורך השנים וגם כיום נושאת הנתבעת לבדה בכל הוצאות החינוך של הקטינים במלואם, כאשר השתתפות האב מגולמת בסכום המזונות שנקבע בהסכם. כל עוד הילדים היו קטנים והוצאות החינוך היו גבוהות במיוחד (הוצאות בגין גנים, צהרונים, בתי ספר, קייטנות, רכישת ציוד לימודי לקטינים בתחילת שנה וכו'). התובע לא השתתף בתשלומים אלו "ונהנה" מכך שסכום המזונות עליו הסכימו הצדדים הינו גלובלי וכולל את השתתפותו בהוצאות אלו. ואולם כעת כשהילדים גדלו, טוען לפתע התובע שהסכום עליו הסכימו הצדדים בהסכם אינו הוגן. יש לראות את הסכמות הצדדים בכללותן ולבחון את סכום המזונות עליו הסכימו הצדדים בראיה רחבה וכוללת, הצופה לטווח הרחוק, וכך אף נקבע בפסיקה.

השתכרות הנתבעת

1. בכתב התביעה טען התובע כי בעת גירושי הצדדים עבדה הנתבעת כ... והשתכרה סך של 6,500 ₪ לחודש. כיום הנתבעת עובדת בעבודה נוספת כ... , ולפיכך משתכרת מידי חודש סך של למעלה מ-20,000 ₪ (ראו: סעיפים 27 -29 לכתב התביעה). לתמיכה בטענתו צירף התובע צילום מסך ממכשיר הטלפון של עמוד מתוך רשת חברתית, בו נראית המלצה על הנתבעת כ..., בקבוצה ששמה ... (ראו: נספח ג' לכתב התביעה).
2. מנגד טוענת הנתבעת כי אין ולא הייתה לה כל עבודה נוספת. לטענתה, מדובר בצילום מסך מדף פייסבוק ישן אותו פתחה הנתבעת לצורך ניסיון, והוא אינו פעיל. לטענתה, ניתן לראות כי התגובה האחרונה הייתה לפני שמונה חודשים. עוד נטען, כי לנתבעת אין תיאומי מס ו/או הצהרה במס הכנסה על עבודה נוספת, ואף אין לה פנאי לכך, שכן היא עובדת 6 ימים בשבוע, 9 שעות ביום.
3. הנתבעת נחקרה ארוכות, ואולם לא נשאלה על עבודה נוספת מעבר לעבודתה כ.... הנתבעת טענה בחקירתה היא משתכרת כיום כ-6,500 ₪ לחודש (ראו: בעמ' 39 לפרוטוקול מיום 11.5.21). לפיכך, יש לקבוע כי התובע, אשר עליו מוטל הנטל להוכיח טענתו לפיה לנתבעת מקור הכנסה נוסף, לא עמד בנטל המוטל עליו.

חסכונות הילדים

1. בנוסף לסכום המזונות שנקבעו בסך 10,000 ₪ בסעיף 13(א') להסכם הגירושין, התחייב התובע לשלם לידי הנתבעת סך של 1,500 ₪ לחודש עבור חסכונות הילדים, אשר יופקדו בקופה נפרדת בתוך חשבון הבנק ע"ש הנתבעת. הנתבעת התחייבה להפקיד לחיסכון זה סך 500 ₪ לחודש.
2. אמנם הסעיף העוסק בחיסכון עבור הקטינים, רשום בהסכם תחת הכותרת "דמי מזונות", ואולם הצדדים מצאו לבצע הפרדה בין הסעיף העוסק במזונות הקטינים – בסך 10,000 ₪ לחודש (ראו: סעיף 13(א) להסכם הגירושין), לבין הסעיף העוסק בהתחייבות התובע לשלם לנתבעת סכום נוסף עבור חסכונות הקטינים (ראו: סעיף 13(ב') להסכם הגירושין).
3. כפי שנקבע לעיל, מהראיות שלפניי עולה כי אין הפחתה בהשתכרותו של התובע – בהשוואה של משכורתו בעת אישור הסכם הגירושין אל מול משכורתו במועד הגשת התביעה. יחד עם זאת, מצאתי כי נוכח המעבר ל... בינואר 2019, הרי שמשכורתו של התובע לא עלתה כפי שציפה שתעלה.

ראו: סעיף 5 לתצהיר התובע: "הכנסותיי פחתו באופן משמעותי ביחס להכנסות שציפינו שיהיו לי בתקופה שבסמוך למועד עריכת ההסכם..." (ראו אף סעיפים 22-25 לתצהיר התובע). כך גם עולה משאלותיה של ב"כ הנתבעת לתובע, במסגרת חקירתו הנגדית (ראו בעמ' 24 לפרוטוקול מיום 11.5.21).

1. כפי שקבעתי לעיל, אין בכך שציפיות התובע לעלייה גבוהה יותר בשכרו נכזבו, כדי להוות שינוי נסיבות מהותי לצורך הפחתת רכיב המזונות שנקבע בהסכם. ואולם מצאתי, באיזון כל הנתונים המונחים לפניי, שיש בכך כדי להשפיע על רכיב החיסכון, אותו התחייב התובע לשלם לידי הנתבעת בנוסף לדמי המזונות – בסך של 1,500 ₪ לחודש, אשר אינם משמשים את הקטינים להוצאות השוטפות, אלא מטרתם להוות חיסכון לצרכיהם בעתיד.
2. נוכח מעבר התובע ל.... באופן לא צפוי, ומשמשכורתו לא עלתה כפי שציפה שתעלה, לא מצאתי כי יהיה זה נכון ומאוזן להמשיך ולחייב את התובע לחסוך סכום ניכר עבור הקטינים מידי חודש, בנוסף לתשלום דמי המזונות השוטפים, כאשר חיסכון זה אינו משמש אותם כמזונות עבור הוצאותיהם השוטפות.
3. לפיכך, מצאתי לבטל את החיוב בחיסכון הקבוע בסעיף 13ב' להסכם הגירושין. התובע (כמו גם הנתבעת) רשאים לחסוך לקטינים בהתאם לשיקול דעתם ויכולותיהם הכלכליות, כל אחד מההורים במסגרת חשבון בנק על שמו. יחד עם זאת, לא מצאתי לחייב את הנתבעת להשיב לתובע את הכספים שנחסכו עד כה עבור הקטינים, והם יוותרו לטובת הקטינים וישמשו לרווחתם בעתיד, שכן לא מצאתי לפגוע בחיסכון שכבר נחסך לטובתם בהתאם להסכמת הצדדים.

סוף דבר

1. מהמקובץ עולה, כי התובע לא הוכיח כי חל שינוי נסיבות מהותי ממועד אישור הסכם הגירושין ועד למועד הגשת התביעה, המצדיק התערבות בגובה המזונות אותם סיכמו הצדדים במסגרת הסכם הגירושין, אשר קיבל תוקף של פסק דין.
2. עם זאת, מצאתי לקבוע כי יש לבטל את חיוב התובע להפקיד סך 1,500 ₪ לחודש חיסכון עבור הקטינים, במסגרת קופה נפרדת בחשבונה של הנתבעת, וזאת ממועד מתן פסק הדין.
3. נוכח התוצאה אליה הגעתי, כל צד יישא בהוצאותיו.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים ותסגור את התיקים הפתוחים.

פסק הדין מותר לפרסום בהשמטת פרטים מזהים.

ניתן היום, כ"ז ניסן תשפ"ב, 28 אפריל 2022, בהעדר הצדדים.