בימ"ש לענייני משפחה בחיפה, השופטת ענבל קצב-קרן: החלטה בעתירה למינוי עו"ד או כל עו"ד אחר כמנהל עיזבון המנוחה (ת"ע 54289-03-22)

בפניי עתירת המבקש למינוי עו"ד מ' או כל עו"ד אחר כמנהל עיזבון קבוע לעיזבון המנוחה ס.ק ז"ל. כמו כן, עותר המבקש למינוי זמני.

לטענת המבקש המנוחה נטלה ממנו לפני שנים רבות 2 הלוואות על מנת לפרוע חובות שהיו לה: האחת בסך 100,000 דולר בשנת 2013 - הלוואה נושאת ריבית שנתית של 10 אחוז וכן ריבית פיגורים כמפורט בהסכם הלוואה מיום 18.2.13, והלוואה שנייה בסך 22,000 דולר על פי הסכם הלוואה מיום 1.10.14.

לטענתו, לאחר שהמנוחה לא עמדה בהסכמי ההלוואה הגיש ביום 15.8.16 תביעה כספית כנגד המנוחה בבית משפט שלום בחיפה (תא"ק 34629-08-16) שם, ניתן ביום 6.10.16 כנגדה פס"ד בהיעדר הגנה. לפיו חויבה המנוחה בתשלום 600,041 ₪ ועוד הוצאות משפט.

המנוחה הגישה בקשה לביטול פס"ד וזה בוטל לבקשתה ביום 30.8.17.

ביום 7.1.19 הופקדו בקופת בית משפט שלום חיפה, בהתאם להוראותיו, סך של 500,000 ₪.

לטענתו, על אף שהתביעה הוגשה כבר בשנת 2016, לא הסתיימה עד עצם היום הזה והוא לא קיבל את הכספים המגיעים לו.

לטענתו, בתקופה שמאז הפקדת הסכום הנ"ל, הושלמו כל הליכי הביניים, התקיימו דיוני קדם משפט בבימ"ש השלום, הצדדים הגישו תצהירי עדויות ראשיות ודיון הוכחות היה קבוע ליום 3.6.21 ונדחה ליום 20.1.22.

המנוחה נפטרה בתחילת חודש 11/21.

לטענתו, הגיש לבית משפט השלום, בקשה למינוי ילדי המנוחה כחליפי דין לצורך המשך ניהול התביעה ולחילופין התבקש בית משפט השלום, לחייב את ילדי המנוחה ז"ל להוציא צו ירושה ו/או צו קיום צוואה לעיזבון המנוחה. הבקשה נדחתה ביום 23.11.21 ובית המשפט השלום קבע כי המבקש יכול לנקוט בהליך לצורך קבלת צו קיום צוואה ו/או ירושה ו/או לצורך מינוי מנהל עיזבון שיוכל להמשיך בניהול התביעה הנ"ל.

המבקש מציין כי בתיק אחר בו המנוחה תבעה את אמו (ת"א 5737-02-21) בבימ"ש המחוזי בחיפה, ביקשו ילדי המנוחה להתמנות כחליפי דין תחתיה לצורך ניהול התביעה ובדיון שהתקיים בפני בית המשפט המחוזי ביום 9.12.21 הודיעו ילדי המנוחה לבית המשפט כי הם יורשיה היחידים של המנוחה וכי בכוונתם לפעול לקבלת צו קיום צוואה או ירושה, אולם, עד כה, לא המציאו ילדי המנוחה מאום ולא נותרה לו ברירה אלא להגיש בקשה זו למינוי מנהל עיזבונה של המנוחה. לטענתו, קיים חשש כי תביעתו בבימ"ש השלום עלולה להימחק באם לא ימונה מנהל עזבון זמני באופן מידי.

לטענתו, בהתאם להוראות סעיף 77 לחוק הירושה תשכ"ה-1965 זכותו כנושה פוטנציאלי לבקש צו למינוי מנהל עיזבון (ראה גם עמ"ש 24486-11-19).

כמו כן, מפנה המבקש לתקנה 38 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (התקנות הישנות) ולהחלטת בית המשפט המחוזי בת"א 24289-06-20 לפיה לבית המשפט יש שיקול דעת רחב לניהול ההליך ובסמכותו להחליט שתקנות סדר הדין האזרחי הישנות, חלות בעניין בעל דין כחליף.

ביום 27.5.22 הוגשה תגובת המשיבים.

המשיבים מתנגדים למינוי מנהל עיזבון ובין אם זמני ובין אם קבוע.

לטענת המשיבים, המבקש אינו בן משפחה של המנוחה, בהתאם לחוק בית המשפט לענייני משפחה תשנ"ה -1995 אלא בן אחותו של בעלה המנוח של המנוחה ומשכך, יש לסלק על הסף את התביעה מחמת היעדר יריבות משפחתית בין המבקש ובין המנוחה.

המשיבים מכחישים את הנטען בבקשה בכל הנוגע להלוואות, בעובדות ובטענות שפורטו בבקשה.

לטענתם, המבקש הוא שעיכב וגרר את ההליך בבימ"ש השלום ואף ביקש לדחות את דיון ההוכחות שם וכתוצאה מהתנהלותו אף נפסקו נגדו הוצאות.

עוד לטענתם, המבקש טוען בשקר שהמותב בתיק בית משפט השלום הורה לו להגיש תביעה זו למינוי מנהל העיזבון.

המשיבים מבהירים כי לצורך "הצבת חליפים לדין" ו/או צירוף בעלי דין, הדרך הנוחה והראויה, על פי חוק, היא לפעול למתן צו ירושה או צו קיום צוואה ואין מקום לפעול למינוי מנהל עיזבון.

לטענתם, הבקשה למינוי מנהל עיזבון, מוגשת בחוסר תום לב, תוך הטעית בית המשפט על מנת "לשים יד" על הכספים המופקדים בתיק בימ"ש שלום באמצעות מנהל עיזבון "מוצע" מטעם המבקש ואין לתת לכך יד.

לטענתם, ב"כ המנוחה הודיע במסגרת התיק בבימ"ש המחוזי, כי המנוחה הותירה אחריה צוואה ואף מינתה את ב"כ המשיבים כמנהל עיזבון והמשיבים כבר הגישו בקשה למתן צו קיום צוואה שאושרה ביום 27.5.22.

ביום 8.7.22 הוגשה תשובת המבקש.

בתשובתו טען המבקש כי יש לדחות את טיעוני המשיבים, בהיותם לא רלוונטיים למהות הסעד המתבקש. לטענתם קיימת דחיפות במתן ההחלטה נוכח החלטת בית משפט השלום בחיפה מיום 5.7.22 אשר קבע כי בכוונתו למחוק את תביעת המבקש, היות וטרם מונה מנהל עיזבון, אחר עזבון המנוחה.

ביום 14.7.22 הוגשה עמדת ב"כ היועמ"ש לבקשה.

לעמדתו, מבדיקה שערך במאגרי הרשם לענייני ירושה, המשיבים – ילדי המנוחה- הגישו בקשה לקיום צוואתה וזו נמצאת בטיפול. בקשה למינוי ב"כ המשיבים כאן כמנ"ע צורפה לבקשה לקיום. לעמדתו, ראוי כי תידחה ההכרעה בבקשה כאן עד להכרעה סופית בבקשה לקיום צוואה שכן אם תקוים צוואת המנוחה יהא זה ראוי למנות את ב"כ המשיבים כמנ"ע הן לאור הוראות הצוואה והן לאור הסכמת כל הזוכים עפ"י הצוואה.

אציין כי על אף טענת המשיבים כי הגישו בקשה למתן צו קיום צוואה, הרי כל שצורף לתגובתם מיום 27.5.22 הינו אישור על הגשת הצוואה המקורית בפני הרשם לענייני ירושה.

דיון והכרעה :

1. סעיף 77 לחוק הירושה תשכ"ה – 1965 אשר כותרתו "אמצעים לשמירת העזבון" קובע כדלקמן:

"בכל עת לאחר מות המוריש וכל עוד לא נתמנה מנהל עזבון רשאי בית המשפט, לפי בקשת מעונין בדבר או מיזמת עצמו, לנקוט אמצעים הנראים לו לשמירת העזבון או לשמירת זכויות בעזבון, לרבות עיכוב זמני של פעולות בנכסי העזבון, מתן צו למכירתם של נכסים פסידים שבעזבון ומינוי מנהל עזבון זמני."

1. מינוי מנהל עיזבון זמני הוא סעד זמני – אחד מהאמצעים לשמירת העיזבון בו רשאי בית המשפט לנקוט עד למתן צו ירושה\קיום צוואה.

ראה שאול שוחט, מנחם גולדברג ויחזקאל פלומין, בספרם "דיני ירושה ועיזבון" (מהדורה שישית, 2005), עמ' 163;

"מינויו של מנהל עיזבון זמני נועד למלא את החלל שנוצר מיום הפטירה ועד לקביעת הזהות של יורשי המנוח, בצו ירושה או בצו קיום צוואה. משנקבעה זהות היורשים כאמור, מסתיים תפקידו של מנהל העיזבון הזמני".

הכלל הוא כי אין ממנים מנהל עיזבון זמני לשמירת העיזבון כל אימת שניתן לנקוט אמצעים אחרים לפי סעיף 77 לחוק הירושה. (ראה: רמ"ש 10924-03-19 ת.פ נ' פ.ר.נ., פורסם ב"נבו", 31.1.20)

1. בין המקרים בהם מצא בי"מ צורך במינוי מנהל עיזבון זמני: כאשר נכסי העיזבון מצריכים טיפול מיוחד או כאשר יש צורך לכנס את נכסי העיזבון אחרת יבולע לרכוש או כאשר יש צורך לבצע פעולות כדי להקטין הוצאות של העיזבון או לגבות חובות שוטפים של העיזבון, וכל זאת לפני מתן צו הירושה או צו קיום הצוואה. (ראה ת"ע (ת"א) 5650/99 לעיל, סע' 23 לפסה"ד).
2. בבוא בית המשפט לבחון האם למנות מנהל עזבון זמני עליו להידרש בראש ובראשונה לשאלת הצורך במינוי מנהל עזבון זמני וזאת בהתייחס לשני עניינים:
3. האם נכסי העזבון הם בכמות ובאיכות כזו המצריכים ניהולם עד להכרעה בתובענה?
4. האם ננקטו על ידי מי מהצדדים היריבים ו/או ע"י צדדים שלישיים פעולות משמעותיות בנכסי העזבון שמצדיקים ניהולם ע"י מנהל עזבון זמני?

ראה בש"א 2802/02 בת"ע 1530/01 פלונית נ' אלמונית (פורסם בנבו, 18.6.2002).

1. תפקידו של מנהל העזבון הזמני הוא לפעול לכינוס ושמירת נכסי העזבון ולא לקביעת זכויות מהותיות בנכסי העזבון בין היורשים לבין צדדים שלישים או בין היורשים לבין עצמם (ע"א 253/81 אביבה לוי נ' טובה אסיאו פ"ד לו (2) 193, 195). בדרך זו מנהל העזבון הזמני אינו יוצר זכויות יש מאין ואינו נוקט בהליכים שיש בהם כדי לפגוע בזכויות מהותית של היורשים בטרם ניתן צו ירושה/קיום צוואה.
2. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים - לא מצאתי כיצד יש במינוי מנהל עיזבון זמני כדי לסייע בידי המבקשים.

כידוע, זהותם של יורשי המנוחה ייקבעו בצו ירושה /צו קיום צוואה. כעולה, בקשה למתן צו קיום צוואה כבר הוגשה על יד המשיבים, ואין צורך במינוי מנהל עיזבון זמני לשם כך.

כמפורט לעיל, סמכויותיו של מנהל עיזבון זמני מוגבלות מטבען, ואין במינויו משום תחליף לקביעת היורשים והוא אף אינו משמש חליף של המנוח לצורך ניהול ההליכים המשפטיים.

זאת ועוד, בהינתן החלטת כב' בימ"ש השלום הדן בתיק, מיום 5.7.2022 (שצורפה ע"י המבקשים) ממנה עולה כי הפיקדון שהופקד יישאר בקופת בית משפט – אף לא מצאתי דחיפות במינויו.

1. כעולה אף מהחלטותיו של כב' בימ"ש השלום אשר דן בתביעה הכספית, הרי שללא קביעת זהות היורשים לא ניתן להמשיך הדיון ו/או לברר את המחלוקות בתיק.

וכף אף הורה בית המשפט המחוזי בת"א 5737-02-21 (פרוטוקול דיון מיום 9.12.21):

"ההכרה בתובעים 2 עד 4 כחליפיה של התובעת מס' 1 צריכה להיעשות בבית המשפט לענייני משפחה בהליך מתאים לקבלת צו ירושה או צו קיום צוואה, ולפיכך אין מקום לדון בבקשה זו במסגרת התיק שלפני"י.

הצדדים בחרו לנקוט בהליך של מינוי מנהל עיזבון זמני, כאשר עד למועד זה היה בידם לפעול בהליכים הנדרשים לצורך בירור העיזבון.

1. מובהר כי אין בהחלטתי זו כדי לפטור את המשיבים מלהמשיך ולפעול בשקידה הראויה להוצאת צו קיום צוואה אחר המנוחה ובהקדם האפשרי ועליהם לעשות כן (שכן בשלב זה, ולמען הזהירות, אף לא ברור אם אכן מלוא הזוכים/ היורשים נתנו עמדתם למינוי הזמני נוכח שטרם הוצהרה זהותם על פי צו קיום צוואה / צו ירושה).
2. אציין כי באשר למינוי מנהל עיזבון קבוע, הרי שזה יידון רק לאחר מתן צו קיום צוואה.
3. על כן ומכל הנימוקים שלעיל הבקשה נדחית.

אתיר פרסום ההחלטה ללא פרטים מזהים.

ניתנה היום, י"ח תמוז תשפ"ב, 17 יולי 2022, בהעדר הצדדים.