טוען...

לפני כבוד השופט ארז שני

התובעת:

י. ו.

נגד

הנתבע:

א. א.

<#1#>

נוכחים:

התובעת ובאי כוחה – עורך דין רועי סידי; גב' גילי לסין (מתמחה)

הנתבע בעצמו

החלטה

  1. תיק זה המתברר בפני המותב העיקרי, כבוד השופטת ענת הלר-כריש, הונח לפניי מכוח החלטת המותב העיקרי אגב שיפוט מוקד המתקיים במחוז תל אביב – יפו ושעניינו, על-פי נוהל 2.20 של נשיאת בית המשפט העליון, פעולה לחידוש קשר אשר נותק בין קטין לבין הורהו.
  2. אותו נוהל אשר מכונה גם "נוהל לטיפול במצבים של ניכור הורי" בשמו העממי, היה ער גם למונח המלווה תופעות של ניתוק קשר יזום על-ידי הורה מנכר, הוא המונח "זמן ילד".
  3. אחד המאפיינים במצבים של ניכור הורי הוא שההורה המנכר, לא אצה לו הדרך לפתור את הבעיה ואכן, גם כאן "זכיתי" מטעם האב לבקשת דחיה.
  4. בשעתו, עוד בטרם יצא נוהל הנשיאה, נשמעו בציבור דעות ולפיהן הטיפול בניתוק קשר הוא תופעה שנועדה לפגוע בנשים.

זה היושב על כיסאי יגלה חיש מהרה שמדובר בתופעה שאינה מגדרית.

  1. בתופעות הניכור ההורי, כך לפחות על פי ניסיוני, לא נגרמות רק על-ידי נשים – ההפך הוא הנכון. מספר לא מעט של אבות לוקים בליקוי זה ונמצאנו מתמודדים עם "מכה" שאינה מגדרית.
  2. אזכיר, כי פסקתי בעבר והדברים פורסמו, כי אחד הכלים המשמשים הורה מנכר והוא הותרת הקטין המנוכר בביתו בניגוד לפסק דין מפורש לעניין זמני שהות, הוא מעשה בלתי חוקי והורה אינו יכול ליתן "ברכת דרך" או "לאחסן" בביתו קטין כל עוד לא ניתנה החלטה מטעם בית המשפט והמאפשרת לו את הדבר.
  3. כל עוד נוהג הנתבע כאן כפי שנוהג, אזי לפחות מיוני 2022 הוא במצב של אי חוקיות.
  4. תופעה נוספת שהיא אופיינית להורה מנכר היא ההתחמקות מן האחריות, והאחריות מוטלת תמיד ביתר שאת על הורה המשמש כבית עיקרי לקטין מנותק קשר, והטלת האחריות על הקטין "הקטין לא רוצה; אני אינני מסוגל לשכנע את הקטין" וכך אותו הורה בעצם מתמרן את הקטין להתמודד מול בית המשפט והדברים הרבה יותר נוחים לו, אך אומץ לב של ממש אין בהם.
  5. אמרתי בשעתו כי ככל שחולף יותר זמן מניתוק הקשר ועד הפניה לבית המשפט, קשה יותר לדאוג לחידוש הקשר וככל שמדובר בקטין בוגר יותר, גם אז קשה יותר.
  6. הקטינה שבפניי, שגילה כ- ... שנים, מתאפיינת בשני קטבים: האחד, כי משום מה התעכבה הפניה לבית המשפט על פני כחודשיים ומחצה וגם לא הצלחתי להבין מדוע, שעה ששקד המותב העיקרי על מתן פסק דין, לא הוגשה בקשה, להבדיל מהודעה, אשר יכולה היתה לחסוך גם את מתן פסק הדין וגם להביא למעורבות מיידית. אלא ששני הצדדים, מטעמיהם, בקשה לא הגישו. הקוטב השני הוא שאין מדובר בקטינה "רגילה", אלא בקטינה מוחלשת שאין לי ספק שהיא סובלת מבעיות רגשיות קשות, מה שהופך אותה ואת דעותיה לכאלה שהן אינן בהכרח אובייקטיביות והיא בבחינת חסרת ישע יותר מאשר קטינה רגילה בת גילה.
  7. כאשר מסביר לי הנתבע, בהיכנסו לקריטריון נוסף של הורה מנכר, כי הבעיה המרכזית ביחסי האם ובתה החלה כשהיתה הקטינה בכיתה ג' לערך והבעיה היא שהאם לא אפשרה לקטינה להיות מספיק עם אביה, מבין אני כי טחו עיניו של האב מלראות כי מדובר בסיבה שלא רק שאינה מצדיקה נתק או הידרדרות ביחסים, אלא שהיא מחשידה אותו, בעיניי, כמי שטיפח את רצונו ביותר קשר, הטיף והטיף לקטינה כמה נורא הדבר. במילים אחרות: קביעות משפטיות בעבר כי לא נמצאו ראיות להסתה אין בהן כדי להושיע לנתבע כעת, כאשר התוצאה מונחת בפנינו.
  8. אין עורר כי צודקים דברי המבקשת כשהיא אומרת שביום 22.07.2022 פעלו הנתבע והקטינה בצוותא חדא ליטול את חפצי הקטינה בבחינת "גט כריתות" אשר הוטח בפניה של האם.
  9. אגב הדיון שמעתי הקלטה עדכנית ואולם, גם בבקשה קיים פירוט בצורת הפניה של הקטינה אל האם. הפניות כוללות דברים קשים, בוטים, אולי מקצתם ניתנים לכינוי בשם גידופים. מדובר באמירות כוחניות, מתנשאות וריבויים של הדברים נאמר בשפה האנגלית שאינה השפה המקורית של הקטינה – לאמור, פועל מנגנון רגשי בו הקטינה יודעת שמעשיה בעייתיים והיא נמלטת אל מחוץ למחסום השפה למענה עצמה.
  10. הקטינה סיפרה כי היא אוספת הוכחות למען אביה, יחסי הצדדים כמפורט בסעיף 12 לבקשה הם כאלה שמקשים על קיום משמורת משותפת וכזאת בעצם נותרת רק כדי שלא יוכל האב לומר שהוא משמורן בלעדי.
  11. למעשה, נדמה שמדובר במשנה סדורה, שכן גם כאשר החלו ההליכים בתביעת האב להפחתת המזונות, כבר אמר האב שהבת רוצה להיות רק אצלו. כך נאמר מפי בא כוחו של האב.
  12. דבריה של הקטינה כמפורט בין השאר בבקשה מהווים מקרה מובהק לא של הסתה בלבד, אלא של ניכור הורי.
  13. אנו רגילים לומר, על בסיס המחקרים בעולם, כי ניכור הורי הוא בבחינת התעללות בקטין וחטיפת נפשו ויש בו כדי לגרום נזק להלך המקרה שבפניי, בו אין מדובר בנזק תיאורטי לעתיד אלא בבחינת נזק שהוא קיים ונוכח כאן ועכשיו.
  14. כאשר ניסתה הקטינה לסטור לאמה או לטרוק דלת על ראשה – אנו עוברים לשלב של האלימות.
  15. אין עורר כי במבחן התוצאה מעדיף הנתבע כנראה, והרי הקטינה נמצאת רק עמו כבר למעלה מחודשיים, שלא לבחון מה מצבה של הבת באמת.
  16. אין עורר שיש בעיה של הפרעות אכילה; אין עורר שלקטינה מונתה קצינת מבחן, אין עורר שהיא השתמשה בסמים וכל זאת בגיל ....
  17. משהחלה הבת לחתוך את עצמה ולפגוע בעצמה, היא בעצם משקפת סיכון ממשי לא רק לגופה, אלא גם לחייה, שכן פגיעה עצמית היא כבר זעקת עזרה שכמוה על גבול החשש מדיכאון או פעולה אובדנית.
  18. נוצר מצב בו הקטינה נזקקת לאבחון פסיכיאטרי לאלתר, האם אינה יכולה לעשות דבר, שכן היה מי שדאג "לסתום את הגולל" על הקשר בין הבת לבין האם ואילו האב, דומה משלם "מס שפתיים", לפיו הוא חושב שהקשר חשוב, אך בפועל אין הוא נוקף אצבע לחידושו של הקשר למרות אחריותו הכבדה בעניין זה.
  19. מבין אני כי קצינת המבחן דיווחה שהקטינה מקיימת יחסי מין עם גברים מבוגרים ממנה באופן משמעותי ולמעשה נאמר כי הקטינה נתפסת כקטינה המצויה בסיכון.
  20. לגבי דידי מתאפיין האב ביותר מדי מאפיינים המתאימים להורה מנכר מכדי שאוכל לבטוח בו שהוא ביוזמתו יעשה דבר מה.
  21. להבנתי ולתפיסתי מדובר בקטין בסיכון והבעיה איננה רק חידוש הקשר עם האם, אלא ראשית כל הבטחת רווחת הקטינה וכלל אינני בטוח שהמשך שהותה עם הנתבע יוביל לפתרון.
  22. הואיל וכך אני מורה כדלהלן:
  23. בא כוח האם יפנה לאלתר לסיוע המשפטי, יציג החלטה זו ויבקש מן הסיוע המשפטי למנות לאלתר אפוטרופא לדין לקטינה.

מדגיש אני בפני האפוטרופא לדין כי חובתה לא רק להשמיע את קולה של הקטינה, אלא גם לדאוג לטובתה, גם כאשר טובה זו היא בניגוד לאמירות שמשמיעה הקטינה.

  1. מורה אני לבא כוח האם לפנות לקצינת המבחן של האב ולבקשה להניח על שולחני, בתוך 30 ימים, דוח באשר למצבה של הקטינה, הסיכונים הנשקפים לה ויחסיה עם הוריה למיטב ידיעת קצינת המבחן.
  2. מורה אני לבא כוח האם להעביר העתק החלטה זו לשירותי הרווחה אשר על יד עיריית .... ומבקש אני משירותי הרווחה, בנסיבות העניין אשר נוצרו, למסור לי תסקיר לעניין המלצות שירותי הרווחה הן באשר לטובת הקטינה והן באשר לחידוש הקשר עם האם.
  3. מתכוון אני כי שירותי הרווחה יביאו את עניינה של הבת לאלתר בפני פקידת הסעד הפועלת על-פי חוק הנוער (טיפול והשגחה) וזו האחרונה תיתן דעתה האם לא להכריז לאלתר על הקטינה כנזקקת, על המשתמע.
  4. יסברו שירותי הרווחה כי הקטינה היא אכן קטינה נזקקת – בוטח אני בהם כי יגישו תנ"ז במועד המוקדם ביותר האפשרי, אף יחלו בשלבי הכנה להשמת הקטינה במקום מתאים.
  5. בימים הקרובים יודיע בית המשפט על מועד לפגישתי עם הקטינה. הפגישה תיערך באולמי, בלוויית עובדת סוציאלית מיחידת הסיוע.

בתום המפגש יתקיים דיון, במסגרתו אשתף את הצדדים בהתרשמויותיי.

  1. מודיע אני לאב, כי אם לא תתייצב הקטינה למפגש ובמועד – אראה בו בבחינת מי שלא מילא את הוראתי, על כל המשתמע.
  2. סבור אני כי זקוק אני למידע אותו ביקשתי בטרם אורה על הגורם הטיפולי שיעסוק בחידוש הקשר בין האם לבין הבת. לא דומה מצב בו שוהה הקטינה בפנימיה ואו אז מתחדש הקשר במסגרת הפנימיה למצב בו תמשיך הקטינה ותשהה אצל האב – שאו אז יהיו זהות המטפל ואופי הטיפול שונים. לצערי אמתין עוד מעט קט בעניין זה.
  3. אני מורה לאב לספר לקטינה, בדרכים המתאימות לה, כי העניין אינו נתון עוד בידי האב, כי בית המשפט אינו מסכים שהיא לא תהיה בקשר עם אמה.
  4. שב אני ומדגיש בפני הצדדים, כי תהליך של ניכור הורי תוך שהנתבע "מתחבא מאחורי גבה של הקטינה" גם אם חלילה יצלח, עשוי להחריף עוד יותר את בעיותיה של הקטינה וליצור אצלה תפיסת מציאות של "כל-יכולת", אשר תתיישב יחד עם התנהגותה בתחומים כפי שפירטתי לעיל והסוף – מי יודע מה יהיה?
  5. לנוחות שירותי הרווחה אסביר, כי התנהלות אלימה של קטין יחד עם התנהגות מינית לא מותאמת, פגיעה עצמית והכל כמתואר לעיל, מכניסה לטעמי את הקטינה בגדר קטין בסיכון.
  6. היה ואמצא כי יש צורך במינוי מומחה מן השוק הפרטי, תבוא הודעה על זהותו. אולם כבר עתה, בשל המצב אשר נוצר ואם לא יתוקן זה לאלתר, יישא האב ב- 80% מעלות המומחה והאם ב- 20% ממנה.
  7. תסקיר שירותי הרווחה יוגש כתסקיר ראשוני, בתוך 45 ימים מהיום.
  8. עמדת האפוטרופא לדין מבוקשת טרם מועד הדיון, אשר ייקבע מן הסתם בתוך כ- 30 ימים.
  9. אני מתיר פרסום החלטתי זו, ללא פרט מזהה כלשהו של הצדדים.

<#3#>

ניתנה והודעה היום י' אלול תשפ"ב, 06/09/2022 במעמד הנוכחים.

ארז שני, שופט