טוען...

מספר בקשה:65

לפני

כב' השופט חגי ברנר, סגן נשיא

מבקש

עו"ד פיני יניב, נאמן לביצוע הסדר הנושים של קבוצת גמול

לעצמו וע"י ב"כ עו"ד מנדי ברנדלר

נגד

משיבים

1. י.ר. אחים עזרא חברה לבניין בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד חובב ביטון ועמיאל רז

2. גיא ודורון לוי הנדסה בניה והשקעות בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד עופר צור, יצחק לזר ורעות אשרי גלעדי

3. גמול חברה להשקעות בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד אורן גרוס

4. עו"ד שלמה בן חיים

5. כונס הנכסים הרשמי

ע"י ב"כ עו"ד גלי עטרון

6. הרמטיק נאמנות (1975) בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד ערן שוסטר ומיכל לדר- רוזן

החלטה

מבוא

  1. לפניי בקשתו של הנאמן לביצוע הסדר הנושים בקבוצת חברות גמול (להלן: "הנאמן"), למתן הוראות ביחס לעסקה למימוש הזכויות במה שמכונה "פרוייקט יהוד", קרי, מתחם השלושה במזרח העיר יהוד, בו מיועדים להיבנות שבעה מגדלי מגורים וכן שטח מסחרי. הנאמן מבקש להורות על בטלות, ולחלופין על ביטול, העסקה שהתיימרו לעשות חברת גמול יהוד בע"מ (להלן: "גמול יהוד") וחברת י.ר. אחים עזרא חברה לבניין בע"מ (להלן: "אחים עזרא"), למכירת זכויותיה של גמול יהוד בפרוייקט יהוד. עוד מבקש הנאמן להורות על בטלות, ולחלופין לבטל, את ייפוי הכח הבלתי מוגבל שהעניקה גמול יהוד לעו"ד שלמה בן חיים, ואשר מכוחו הותר לו כביכול להתקשר בעסקאות בנכסי הסדר הנושים של קבוצת גמול.

בנוסף, ועד להכרעה בבקשה העיקרית, מבקש הנאמן צו זמני האוסר על כל פעולה לקידום העסקה או מימושה, לרבות כל שינוי בקשר עם רישום הזכויות בפרוייקט עד להכרעה בבקשה העיקרית.

  1. ביום 14.4.2022 ניתן צו מניעה ארעי במעמד צד אחד כמבוקש על ידי הנאמן, והתבקשה תשובתם של בעלי הדין הנוגעים בדבר.
  2. לאחר הגשת התשובות, נקבע דיון באולם ונחקרו מצהירים. עקב מורכבות הסכסוך, ריבוי המצהירים וריבוי בעלי הדין, נערכו לא פחות משלושה דיונים בבקשה לסעד זמני. כך גם נעשו מספר נסיונות להביא את הצדדים לידי פשרה, אלא שנסיונות אלה לא צלחו. משכך, אין מנוס אלא להכריע בבקשת הנאמן לסעד זמני. יודגש כי בתום הדיון הממושך הוצע לצדדים, משיקולי יעילות ונוכח הזמן הרב שהוקדש עד כה לשמיעת טענות וחקירות עדים, שההכרעה שתינתן כעת תהיה כבר בהליך העיקרי ולא רק בסעד הזמני, אלא שאחים עזרא סירבה לכך, ומשכך החלטה זו עניינה אך ורק בסעד הזמני.

רקע עובדתי

  1. גמול יהוד הינה חברה פרטית, בעלת זכויות חכירה לדורות במקרקעין בשטח של כ- 25.3 דונם במזרח העיר יהוד (מתחם השלושה), בהתאם להסכם פיתוח עם מנהל מקרקעי ישראל (להלן: "המקרקעין").

גמול יהוד היא חברה בת של חברת גמול נדל"ן למגורים בע"מ (להלן: "גמול נדל"ן").

גמול נדל"ן היא חברה בת של גמול חברה להשקעות בע"מ (להלן: "גמול השקעות"). גמול השקעות הינה חברה ציבורית העוסקת בנדל"ן מניב בישראל ובחו"ל. חובה העיקרי של גמול השקעות הינו למחזיקי האג"ח שלה, והוא נאמד בסך של כ- 81 מליון ₪. מדובר בחוב מובטח, שבגינו נרשם שעבוד שוטף על כלל נכסיה. בין השאר, נרשם גם שעבוד שוטף על כלל נכסיה של גמול נדל"ן ועל כלל נכסיה של גמול יהוד.

(גמול יהוד, גמול נדל"ן וגמול השקעות יכונו לעיל ולהלן: "קבוצת גמול").

  1. אחים עזרא היא חברה העוסקת בייזום נדל"ן ובבנייה ברחבי הארץ.
  2. ביום 6.11.2012 נכרת הסכם בין גמול יהוד לבין אחים עזרא, בנוגע למקרקעין, שעניינו פרוייקט לבנייה של 371 יחידות דיור בשבעה בניינים שאמורים להבנות על המקרקעין (להלן: "פרוייקט יהוד" או "הפרוייקט"). מדובר בהסכם תמורות, לפיו אחים עזרא תשלם לגמול יהוד 23% מהתמורות שיתקבלו בגין מכירת דירות, ועוד 25% מהתמורות שיתקבלו בגין שטחי מסחר ומשרדים, בהפחתת סך של 12 מליון ₪. בתמורה, תמכור גמול יהוד לאחים עזרא 77% מזכויותיה ביתרת המקרקעין (כהגדרתם בהסכם) ואת מלוא זכויותיה בשטחי הבניה (כהגדרתם בהסכם) בהפחתות מסויימות (להלן: "הסכם התמורות").
  3. בחודש מרץ 2014 הגיעה גמול השקעות להסדר נושים עם מחזיקי האג"ח שלה, המיוצגים על ידי נאמן מטעמם, במסגרתו שעבדה גמול יהוד את זכויותיה מכל מין וסוג, בשעבוד צף לטובת מחזיקי האג"ח וכן שעבדה בשעבוד קבוע את זכויותיה לפי הסכם התמורות. בהחלטה מיום 16.9.2017 נקבע כי לא מדובר בשעבוד על מקרקעין אלא אך ורק ביחס לתמורות המגיעות לגמול יהוד לפי הסכם התמורות.
  4. עקב חדלות פירעונה של גמול השקעות, ננקטו נגדה הליכי חדלות פירעון. ביום 24.4.2017 מונה עו"ד פיני יניב כבעל תפקיד בגמול השקעות, ונקבע כי תפקידו הוא לבחון אפשרויות שונות לשם הוצאתה של גמול השקעות מהמבוי הסתום אליו נקלעה, לרבות בקשר לגמול יהוד. סמכויותיו של עו"ד יניב הורחבו בהדרגה בחלוף הזמן והוחלו גם ביחס לגמול נדל"ן וגמול יהוד.
  5. ביום 28.11.2017 הוגשה בקשה לאישור הסדר נושים בקבוצת גמול. ביום 11.12.2017 אושר הסדר הנושים ועו"ד יניב מונה לתפקיד נאמן לביצועו.
  6. הסדר הנושים של קבוצת גמול קבע כי המקורות שישמשו לצורך פירעון החובות כלפי מחזיקי האג"ח הינם הכספים שיתקבלו בגין מימוש זכויות בנכסי ההסדר. הנכס העיקרי לענין זה הינו הפרוייקט מושא בקשה זו, ולייתר דיוק, התמורות שאחים עזרא אמורה לשלם לגמול יהוד לפי הסכם התמורות. בין השאר, קובע ההסדר כי קבוצת גמול תפעל למימוש הזכויות בפרוייקט בדרך המיטיבה ביותר עבורה ועבור נושיה (סעיף 6.3.3.1 להסדר הנושים); כי התמורות נטו ממימוש הזכויות בפרוייקט יתחלקו כך שכל סכום עד לסך של עשרה מליון הש"ח הראשונים מתוך התמורות נטו ישולם במלואו למחזיקי האג"ח על חשבון נשייתם, וכי 40% מיתרת התמורות נטו העולה על עשרה מליון ₪, תשולם אף היא למחזיקי האג"ח (סעיף 6.3.3.2 להסדר הנושים).
  7. על מנת להבטיח את זכותם של הנושים, נקבע בסעיף 6.3.8.1 להסדר הנושים כי גמול יהוד תמסור לנאמן הודעה בכתב לפחות 15 יום מראש לפני התקשרות בהסכם כלשהו בענין נכס מנכסי ההסדר, וככל שהנאמן יסבור כי ההתקשרות עלולה לקפח את זכויות מחזיקי האג"ח, הוא יהיה רשאי לפעול לפי שיקול דעתו למניעת ההתקשרות. ברוח דומה נקבע בסעיף 13.2.2 להסדר כי נתונה לנאמן הסמכות לפעול בכל דרך למניעת ההתקשרות בין גמול יהוד לצד שלישי, ככל שיסבור כי התקשרות כזו עלולה לקפח את זכויות מחזיקי האג"ח.
  8. נקדים את המאוחר ונציין כבר כעת כי מי שהפך במסגרת הסדר הנושים לבעל השליטה בקבוצת גמול היה רענן אלוני. כפי שנראה בהמשך, היתה לו תרומה ממשית ועיקרית, ולא בהיבט החיובי, למה שהתרחש בהמשך ולסכסוך המובא כעת להכרעתי.
  9. עקב טענות הדדיות וסכסוכים בין גמול יהוד לבין אחים עזרא, במסגרתם טען כל אחד מהצדדים כי הצד האחר הפר את הסכם התמורות וביקש לבטלו עקב כך, נוהלו הליכי בוררות בין השתיים. תחילה נוהל הליך בוררות בפני כב' הבורר אבי זמיר (בידיעתו ובהסכמתו של הנאמן), שדחה את התביעות ההדדיות. לאחר מכן נוהל הליך בוררות בפני כב' הבוררת הילה גרסטל. הנאמן ידע והסכים לניהול הבוררות האמורה, ואף ידע על פסק בוררות חלקי שניתן ביום 1.2.2021, בו נקבע כי הסכם התמורות יוסיף ויעמוד בתוקפו. עם זאת, הנאמן לא ידע ולא נתן הסכמתו להסכמי פשרה בין גמול יהוד לבין אחים עזרא, שקיבלו תוקף של פסק בוררות ביום 2.8.2021 וביום 10.8.2021. כך גם לא ידע הנאמן אודות אישורו של פסק הבוררות ביום 12.8.2021 על ידי בית המשפט המחוזי מרכז. הנאמן גם לא ידע על התפתחויות נוספות שהתרחשו לאחר מכן, כפי שיפורט להלן, ואשר רק ימים בודדים לפני הגשת הבקשה הנוכחית ביום 13.4.2022, הן נודעו לו.
  10. בסמוך ממש לפני הגשת הבקשה הנוכחית, התברר לנאמן, ועל כך אין מחלוקת של ממש, כי גמול יהוד פעלה מאחורי גבו וביום 5.7.2021 "מסרה את המפתחות" בכל הנוגע לניהול ענייניה אל מול אחים עזרא, לידיו של עו"ד שלמה בן חיים (להלן: "בן חיים"), אשר פעל מטעמם ובשמם של נושים חוץ בנקאיים (מה שמכונה "שוק אפור"). הדבר קרה בעקבות לחצים ואיומים שהפעילו גברתנים מטעמם של נושי השוק האפור על רענן אלוני לשם גביית חובות בהם הסתבכו הוא וקבוצת גמול, בסך של עשרה מליון ש"ח. לטענתו של אלוני, מקור ההסתבכות הוא בשיקים שנגנבו ממשרדו. במאמר מוסגר נציין כי סביר הרבה יותר להניח שמדובר בהלוואות שאלוני נטל מגורמים מפוקפקים עקב הסתבכות בחובות (לא ברור אם מדובר בחובות אישיים או בחובות של קבוצת גמול), מאחורי גבו של הנאמן. מכל מקום, לשאלה כיצד בדיוק נוצרו חובות אלה אין כל חשיבות לגוף הענין. מה שחשוב הוא שכפועל יוצא מחובות אלה, אלוני פעל תחת סחיטה באיומים של נושי השוק האפור, שכפו עליו את מינויו של בן חיים, על מנת שזה האחרון ישרת את האינטרס שלהם ושלהם בלבד, ויביא לפירעון החוב כלפיהם. מי שהביא למינויו של בן חיים לתפקיד מנהלה של גמול יהוד היה אדם בשם ד"ז, שייצג את נושי השוק האפור. בקצירת האומר, אלוני העניק לבן חיים ייפוי כח לנהל את הליכי הבוררות מול אחים עזרא לפי שיקול דעתו הבלעדי, מה שהביא, כפי שנראה בהמשך, לרמיסת זכויותיהם של מחזיקי האג"ח בנכסי הסדר הנושים של קבוצת גמול.
  11. מסירת השליטה והניהול בגמול יהוד לנושי השוק האפור, באמצעות שלוחם בן חיים, התבצעה באופן הבא: ביום 5.7.2021 נערך הסכם בין גמול יהוד לבין בן חיים, כדי לממש את פירעון החובות של אלוני כלפי נושי השוק האפור, בעקבותיו מונה בן חיים כמורשה חתימה, מנכ"ל ויו"ר הדירקטוריון של גמול יהוד. יחד עם זאת, אלוני הבהיר לבן חיים בעל פה, כי בשום מקרה הוא איננו מורשה למכור את זכויותיה של גמול יהוד בפרוייקט לאחים עזרא. בהסכם הכתוב בין השניים אין ביטוי להתחייבות זו, אך בעדותו בהליך שלפניי ממקום מחבואו בחו"ל (בן חיים נאלץ להמלט מהארץ בעקבות מטען חבלה שהתפוצץ בצמוד לדלת דירתו), הודה בן חיים כי אכן זה היה תוכן התחייבותו כלפי אלוני וזו היתה ההסכמה ביניהם.
  12. עם העברת ניהולה של גמול יהוד לידיו של בן חיים, פוטר ביום 12.7.2021 מתפקידו עורך הדין יאיר שלו, שייצג עד אותה עת את גמול יהוד בהליך הבוררות מול כב' הבוררת גרסטל, והודעה על כך נמסרה לכב' הבוררות. במכתב הפיטורין נכתב כי "פרוייקט יהוד נמכר לצד שלישי ואין לחברתנו ו/או לי כל ענין ו/או חלק בו." מעניין לציין כי כב' הבוררת גרסטל הבחינה כי דבר מה אינו כשורה, וביום 13.7.2021 ביקשה "הבהרה ברורה מי מייצג את גמול יהוד". בעקבות החלטה זו הודיע עו"ד שלו לבוררת כי הוא איננו מייצג עוד את גמול יהוד, וכי הייצוג עבר לבן חיים. בכך למעשה נפתח הפתח למהלכים הנוספים שהתרחשו בבוררות. יצויין גם קיומו של מסמך מיום 12.7.2021, הנחזה להיות חתום על ידי אלוני, בו הוא מודיע כי אין לו כל ענין או חלק בפרוייקט יהוד.
  13. העברת ייצוגה של גמול יהוד בהליך הבוררות לידיו של בן חיים, הולידה שורה של הסכמי פשרה בין גמול יהוד לבין אחים עזרא (מה שהנאמן מכנה "הסכמי כניעה"), שסופם בוויתור מוחלט של גמול יהוד על זכויותיה בפרוייקט, כנגד קבלת כספים שהועברו רובם ככולם לנושי השוק האפור ולא נודע עוד זכרם.
  14. בן חיים טוען כיום כי ד"ז נפגש עם עו"ד יוסי עזרא, נציגה של אחים עזרא, וסיכם איתו על פשרה בהליך הבוררות, במסגרתה אחים עזרא תעמיד מימון ביניים לשם פירעון החוב בסך של עשרה מליון ₪ כלפי נושי השוק האפור, על חשבון התמורה העתידית שגמול יהוד היתה זכאית לקבל במסגרת הפרוייקט. בעקבות כך, ביום 2.8.2021 חתם בן חיים על הסכם פשרה עם אחים עזרא, שקיבל בו ביום תוקף של פסק בוררות. לטענתו של בן חיים, מי שניסח את הסכם הפשרה היה לא אחר מאשר יוסי עזרא (שהוא עורך דין בהכשרתו).
  15. הסכם הפשרה מיום 2.8.2021 קבע, בין השאר, כי גמול יהוד זכאית לסכום כולל של חמישה מליון ₪ בגין המרכז המסחרי ויתרת המקרקעין שנותרה בבעלותה לפי הסכם התמורות; כי גמול יהוד תישא בשכרו של המפקח על הפרוייקט בסך של עשרה מליון ₪; וכי אחים עזרא תעמיד מימון ביניים לתשלום זה, אשר יקוזז בסופו של דבר מיתרת התמורה שתגיע לגמול יהוד מאת אחים עזרא לפי הסכם התמורות. לגרסתו של בן חיים, היה ידוע מראש לצדדים כי סכום זה של עשרה מליון ₪ עתיד להיות מועבר במלואו לנושי השוק האפור, לצורך פירעון חובו של אלוני כלפיהם. נקדים את המאוחר ונציין כי ביצועו של התשלום התעכב עת ארוכה, וכאשר בוצע לבסוף, בחודש מרץ 2022 ובאיחור של שבעה חודשים, הוא פוזר בין נושי השוק האפור, באמצעות חשבון בנק שפתח בן חיים במיוחד לשם כך, הנושא את שמה של גמול יהוד. עוד טוען בן חיים כי יוסי עזרא הבטיח לו שיבוא בדברים עם הנאמן כדי להסדיר את החוב כלפי מחזיקי האג"ח (טענה שיוסי עזרא הכחיש בעדותו, בתשובה לשאלת בית המשפט). אין חולק כי הנאמן לא ידע על התפתחויות אלה ולא נתן הסכמתו להסכם הפשרה.
  16. ביום 9.8.2021 חתמו אחים עזרא וגמול יהוד, באמצעות בן חיים, על תוספת להסכם הפשרה, וביום 10.8.2021 היא קיבלה תוקף של פסק בוררות משלים. במסגרת התוספת האמורה הוסכם על ביטולה של ערבות בנקאית בסך שישה מליון ₪ שהעמידה אחים עזרא לגמול יהוד. גם כאן, אין חולק שהדברים נעשו מאחורי גבו של הנאמן ובלא ידיעתו.
  17. ביום 12.8.2021 הזדרזו אחים עזרא ובן חיים וקיבלו את אישורו של בית המשפט המחוזי מרכז הן לפסק הבוררות מיום 1.2.2021 והן לפסקי הבוררות הנוספים, מיום 2.8.2021 ומיום 10.8.2021, והכל מאחורי גבו ובלא ידיעתו של הנאמן (ת.א. (מחוזי מרכז) 25153-08-21).
  18. ביום 19.8.2021 חתם בן חיים על כתב ערבות (למעשה, מדובר בהתחייבות אוטונומית לשיפוי) כלפי אחים עזרא, לפיו התחייב כלפיהם כי אם לא יפעל על פי פסקי הבוררות ולא יחתום על כל מסמך הדרוש בקשר לכך, הוא ישלם להם כל סכום ששילמה אחים עזרא ועוד תשלם למפונים ולרשויות. מי שאימת את חתימתו היה יוסי עזרא.
  19. בשלב מסויים, כך טוען אלוני, הוא הבין כי בן חיים פועל שלא לטובתה של גמול יהוד ולכן הודיע לו ביום 3.10.2021 על פיטוריו המיידיים ועל נטילת כל סמכויותיו בגמול יהוד. לדבריו, הודעה דומה נמסרה על ידו במקביל גם לישראל עזרא, מבעלי האחים עזרא. באשר למניעיו של אלוני לפעול בשלב זה כפי שפעל, ומתוך הנחה שלא מדובר במי שגילה את האור הגנוז ונזכר לפתע בקיומו של הנאמן ובקיומם של מחזיקי האג"ח, ניתן להעריך כי אלוני הבין באותה עת כי לא שוחרר מחובותיו כלפי נושי השוק האפור, ולטענתו, הוא אף נאלץ לכסותם מכיסו. והרי מבחינתו של אלוני, מסירת השליטה בגמול יהוד לידיו הלא נאמנות של בן חיים נועדה לשחרר אותו מסחטנותם של נושי השוק האפור. על כן, מבחינתו של אלוני, מה הועילו חכמים בתקנתם אם הוא נאלץ בסופו של יום לפרוע ממשאביו שלו את החובות האמורים.
  20. בחודש נובמבר 2021 חתמה אחים עזרא על מזכר הבנות עם חברת גיא ודורון לוי הנדסה בניה והשקעות בע"מ (להלן: "לוי הנדסה"), העוסקת ביזמות בניה, למכירת זכויותיה בפרוייקט.
  21. ביום 7.12.2021 שב אלוני והודיע לבן חיים על פיטוריו ועל ביטול ייפוי הכח מכוחו התיימר בן חיים לפעול בשמה של גמול יהוד. אלוני הודיע לבן חיים כי הוא איננו רשאי לבצע כל פעולה מול אחים עזרא, וכי בפרוייקט יהוד ישנם מחזיקי אג"ח הזכאים לרווחים בגין הפרוייקט, ומעשיו של בן חיים גורמים להם נזקים. העתק ממכתב זה נמסר ביום 4.1.2022 הן לאחים עזרא והן ליוסי עזרא באופן אישי.
  22. בחודש ינואר 2022 הגישה גמול יהוד בקשה לצו מניעה זמני נגד בן חיים לבית המשפט המחוזי בירושלים, בה גוללה את מסכת טענותיה נגדו (ת.א. (מחוזי ירושלים) 45030-01-22). לדברי בן חיים, באותה עת הוא עצמו היה נתון תחת מסכת של איומים ולחצים מצד נושי השוק האפור, שאחזו עדיין בשיקים של אלוני מבלי שחובם נפרע. זאת, משום שאחים עזרא סרבו לקיים את חלקם בהסכם הפשרה מיום 2.8.2021 ועיכבו את התשלום בסך של עשרה מליון ₪ אותו התחייבו לשלם לצורך "פיקוח" כביכול. על כן, בן חיים התנגד (לדבריו בלית ברירה) לבקשתה של גמול יהוד, ושטח את גרסתו דאז לאירועים (ממנה חזר לחלוטין בעדותו בפניי). בעקבות כך נדחתה ביום 7.3.2022 בקשתה של גמול יהוד לצו מניעה זמני נגד בן חיים. ההליך העיקרי עודנו תלוי ועומד בין השניים בבית המשפט המחוזי בירושלים, אלא שבן חיים נמלט בינתיים מן הארץ ומסתתר בחו"ל מאימת הנושים. לטענתה של לוי הנדסה בסיכומיה, בימים אלה פועלים גמול יהוד ובן חיים בצוותא חדא כדי שהתביעה העיקרית נגד בן חיים תתקבל.
  23. לדברי בן חיים, אחים עזרא זיהו את המצוקה הקשה אליה הוא נקלע, ולכן הוא זומן לפגישה ביום 29.3.2022 אצל יוסי עזרא. בפגישה הוצג לו מסמך לחתימתו (הנושא תאריך פיקטיבי של יום 10.3.2022), בו נכתב כי אחים עזרא תוסיף תשלום בסך של 5.5 מליון ₪ בתמורה לרכישת יתרת הזכויות שנותרו עדיין לגמול יהוד בפרוייקט (הכוונה לזכויות שנותרו לגמול יהוד במגדלי המגורים), והכל תוך התעלמות מוחלטת מזכויותיהם של הנאמן ושל מחזיקי האג"ח. לדבריו, אחים עזרא התנתה את התשלום שסוכם עוד ביום 2.8.2021 בסך של עשרה מליון ₪, ואשר אמור היה להיות משולם עוד בחודש אוגוסט 2021, בכך שבן חיים יחתום על המסמך החדש שהוצג בפניו.

תחת הלחץ בו היה נתון, כך טוען בן חיים, הוא נאלץ לחתום על המסמך האמור, תוך שחייו וחיי משפחתו נתונים תחת איום של נושי השוק האפור אם לא יחתום על המסמך. לדבריו, אחים עזרא ידעה זאת וניצלה את מצוקתו לשם החתמתו על המסמך האמור. עוד טען בן חיים כי קיבל הוראה ברורה מנציג הנושים, ד"ז, והוא זה שסיכם עם יוסי עזרא את כל הפרטים הנוגעים להסכם, שנועד להבטיח את האינטרסים של נושי השוק האפור ושל אחים עזרא גם יחד, אך לא את אלו של גמול יהוד.

בקצירת האומר, ההסכם שנחתם ביום 29.3.2022 ונושא תאריך של יום 10.3.2022 (להלן: "הסכם מרץ 2022") קובע כי גמול יהוד מוותרת על כל זכויותיה בפרוייקט בתמורה לתשלום סך של 15.32 מליון ₪, מתוכו סך של 9.82 מליון ₪ הוא בגין "הפיקוח" על הפרוייקט שעליו הוסכם עוד בהסכם מיום 2.8.2021 (אין חולק כי מדובר בפיקוח פיקטיבי שלא היה ולא נברא), וסך של 5.5 מליון ₪ נוספים ישולם כנגד קבלת מסמכים מסויימים עליהם יחתום בן חיים בשמה של גמול יהוד. אז ורק אז העבירה אחים עזרא את התשלומים עליהם התחייבה. החידוש בהסכם מרץ 2022 הוא הוויתור של גמול יהוד על זכויותיה לתקבולים בגין מגדלי המגורים, קרי, כבשת הרש שעוד נותרה לה לאחר שכבר וויתרה במסגרת הסכמי אוגוסט 2021 על זכויותיה במרכז המסחרי וביתרת המקרקעין שנותרה בבעלותה לפי הסכם התמורות.

  1. בן חיים העיד כי לצורך קבלת התשלומים, הוא פתח חשבון בנק על שמה של גמול יהוד, למרות שבפועל הכספים לא הועברו לגמול יהוד אלא פוזרו מיד בין נושי השוק האפור. כמו כן, סך של 5.5 מליון ₪ הועבר באמצעות שיקים לפקודתה של גמול יהוד, שסוחרו מיד על ידי בן חיים לטובת הנושים, ונותרו הלכה למעשה בידיו של יוסי עזרא מבלי שבן חיים יידע למי נמסרו בפועל.
  2. ביום 30.3.2022 התקשרה אחים עזרא עם לוי הנדסה בהסכם לפיו מכרה ללוי הנדסה את כלל זכויותיה בפרוייקט (למעט חלק מסויים שהוחרג מהממכר).
  3. בתחילת חודש אפריל 2022 פנה עו"ד יניב גלבוע, מי שייצג אותה עת את גמול יהוד בהליכים נגד בן חיים, אל לוי הנדסה, ותיאר בפני נציגיה את מה שכונה על ידו קנוניה שנרקמה לשם גזילת זכויותיה של גמול יהוד בפרוייקט. בא כוחה של לוי הנדסה השיב לו כי אין כל סיכון בעסקה מבחינתה של לוי הנדסה, שכן כל שהועבר לאחים עזרא נכון לאותה עת היה שיק שהופקד בנאמנות, אשר ייפרע רק לאחר שיתקיימו תנאים מתלים מסוימים.
  4. ביום 6.4.2022 התפוצץ מטען חבלה על דלת דירתו של בן חיים. לדירה נגרם הרס רב. לא ברור מי עומד מאחורי צעד זה והענין מצוי בחקירה משטרתית. בעקבות כך נמלט בן חיים מישראל והוא שוהה כעת במקום בלתי ידוע בחו"ל. את עדותו הוא מסר בתצהיר, עליו נחקר בדרך של היוועדות חזותית.
  5. ביום 19.5.2022 דחה בית המשפט העליון את בקשת רשות הערעור של גמול יהוד על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (רע"א 2023/22), בציינו כי כדי לאסור על בן חיים לעשות שימוש בייפוי הכח שקיבל, נדרשה גמול יהוד להציג מסד עובדתי ומשפטי משמעותי שיתמוך בזכותה הנטענת לבטל את ייפוי הכח, אלא שהיא לא עשתה כן.

טענותיו של הנאמן

  1. הנאמן טוען כי לצורך מתן סעד זמני נבחנים התנאים הבאים: ראיות מספיקות לקיומה של עילת תביעה; נחיצות הסעד הזמני לצורך הגשמת מטרתה של התביעה (הבטחת זכות לכאורה במהלך ההליך ואת ביצועו הראוי של פסק הדין); מאזן הנוחות; תום ליבם של בעלי הדין כולם; העדר סעד מידתי יותר; העדר שיהוי.
  2. לדברי הנאמן, עלה בידו להוכיח שורה ארוכה של עילות המצדיקות את בטלותם או למצער את ביטולם של ההסכמים מיום 2.8.2021 ומיום 9.8.2021 ושל הסכם מרץ 2022, והם כפיה אלימה; עושק וגזל; חשד לפלילים; נסיון להבריח נכסים משועבדים מידי הנושים המובטחים; עקיפת מנגנוני הבקרה והפיקוח שבהסדר הנושים; חריגה משליחות; חריגה מסמכות וחריגה ממטרות החברה; והכל בשיתוף פעולה אקטיבי של אחים עזרא ותוך מודעותה לכך שהעסקה אינה כשרה.
  3. הנאמן טוען כי העסקה בין גמול יהוד לאחים עזרא היא חוזה פסול בהיותה עסקה של הברחת נכסים מנושים, שהרי לטובת מחזיקי האג"ח ישנו שעבוד ספציפי רשום על כל זכויותיה של גמול מכח הסכם התמורות. לא רק שאחים עזרא ידעה על כך, אלא שגם לוי הנדסה ידעה על כך. בשני ההסכמים עליהם חתם בן חיים בשמה של גמול יהוד בחודש אוגוסט 2021, היא ויתרה על זכויות משועבדות לטובת מחזיקי האג"ח. בחודש מרץ 2022 הושלמה ההברחה, עת ויתרה גמול יהוד על זכויותיה לקבלת תמורה בגין הדירות בפרוייקט. כל זאת כנגד תמורה מגוחכת, שאף היא הוברחה אל נושים אחרים ולא הגיעה לבעלי השעבוד. כמו כן, מדובר בעסקה פסולה בהיותה נגועה בפלילים, נוכח האיומים שכוונו בתחילה נגד אלוני ולאחר מכן גם נגד בן חיים, ואגב כך גם הופקו חשבוניות פיקטיביות בגין פיקוח שמעולם לא היה. כך גם מדובר בעסקה הניתנת לביטול מחמת כפיה, ולענין זה מציין הנאמן את האיומים שהופנו על ידי חבורת בריונים כלפי אלוני, ולאחר מכן את האיומים כלפי בן חיים, שהסתיימו בפיצוץ מטען חבלה בצמוד לדלת דירתו. מעשים פליליים אלה בוצעו בידיעתו המלאה של יוסי עזרא, כך שאחים עזרא ידעה שהיא "רוכבת" על כפייה ואיומים שכוונו כלפי אלוני ובן חיים.
  4. בנוסף טוען הנאמן כי העסקה בין גמול יהוד לבין אחים עזרא בטלה משום שהיא נעשתה בניגוד למגבלת עבירות שאחים עזרא ידעה עליה, והכוונה לסעיף 6.3.8.1 להסדר הנושים, שחייב את גמול יהוד לפנות לנאמן 15 יום לפני כל התקשרות בהסכם הנוגע לפרוייקט. אחים עזרא ידעה היטב על מגבלה זו, משום שהיא התנגדה בשעתו להסדר הנושים והציעה הסדר חלופי. בנוסף, בשנת 2019 נערך הסכם משולש בין אחים עזרא, גמול יהוד והבנק הבינלאומי, הכולל מצגים המעידים על מודעותה של אחים עזרא בדבר החובה למסור לנאמן מידע בנוגע לעסקאות בפרוייקט. יוסי עזרא אף הבהיר לבן חיים כי הוא כבר "יסתדר" עם הנאמן בקשר למה שמגיע למחזיקי האג"ח, ושהוא דואג לסדר את ההתחשבנות מול הנאמן. כך גם ישנה מגבלת עבירות מכח עקרון תום הלב, אשר מונע תוקף מפעולות שאינן עולות בקנה אחד עם חובת תום הלב.
  5. עוד טוען הנאמן כי ככל שגמול יהוד פעלה כשלוח של הנאמן, אזיי היא הפרה את חובותיה כשליחה ולכן דין העסקה להתבטל. כמו כן, גם לפי עקרון העסקאות הנוגדות, ההתחייבות של קבוצת גמול כלפי הנאמן גוברת על ההתחייבות המאוחרת בזמן כלפי אחים עזרא. בנוסף, העסקה בטלה משום שהיא מנוגדת לתכלית החברה. במקרה דנן תכליתה של גמול יהוד בעקבות הסדר הנושים היתה לפעול לטובת מחזיקי האג"ח, אלא שההסכמים עליהם חתם בן חיים לא היו לטובתם ולכן מדובר בפעולות בטלות.
  6. הנאמן מוסיף וטוען כי גם העסקה בין אחים עזרא ללוי הנדסה בטלה, שכן היא מהווה הפרה של מגבלת העבירות הקבועה בהסכם התמורות, שהרי סעיף 24 להסכם התמורות אסר על אחים עזרא למכור את זכויותיה על פיו. הואיל ולוי הנדסה ידעה על מגבלה זו ופעלה להפרתה, התוצאה הינה בטלות.
  7. בענין מאזן הנוחות טוען הנאמן כי הנזק שייגרם לו אם לא יינתן הצו עולה על הנזק שייגרם לאחים עזרא ולוי הנדסה אם יינתן הצו, משום שגזל המקרקעין יגרום נזק בלתי הפיך. הכוונה ל- 23% מיתרת המקרקעין, השייכים לגמול יהוד, שלא נמכרו ולא היו אמורים להימכר בהסכם התמורות. כמו כן, אחים עזרא מושתקת מלטעון לנזק מכוחו של הכלל לפיו אין חוטא יוצא נשכר. בנוסף, אחים עזרא ולוי הנדסה מושתקות מלטעון לנזקים מחמת חוסר תום ליבן. עוד נטען כי אם לא יינתן צו זמני, "התאונה המשפטית" שגרמו אחים עזרא ולוי הנדסה רק תעמיק, שעה שבסופו של יום יבטל בית המשפט את העסקאות במסגרת ההליך העיקרי. באשר לנזקים שהצו הזמני עלול לגרום לאחים עזרא וללוי הנדסה, הרי שהדברים נטענו בעלמא ולא הוכח מה הנזק שייגרם מחמת עיכוב של כמה חודשים בעסקה שממילא טווח הביצוע שלה משתרע על פני הרבה שנים. הנאמן גם מרחיב את הדיבור בסיכומיו על חוסר תום הלב של אחים עזרא ולוי הנדסה.
  8. לטענת הנאמן, הסעד הזמני הוא מידתי ואין לו תחליף. כך גם לא נפל שיהוי בהגשת הבקשה, שהרי בעוד שהעסקה בין אחים עזרא ללוי הנדסה נחתמה ביום 30.3.2022, לנאמן נודע על הענין כולו רק ביום 6.4.2022 בעקבות ההחלטה בבית המשפט המחוזי בירושלים, ותוך מספר ימים לאחר מכן הוא פנה לבית המשפט.
  9. לענין הערובה לנזקים, טוען הנאמן כי אחים עזרא לא הוכיחה ולא טענה לקיומו של נזק כלשהו מחמת הצו הזמני, בעוד שלוי הנדסה טענה לסכום נזק מופרך של 220 מליון ₪, תוך שהיא מסתירה את התוספת להסכם בינה לבין אחים עזרא, בה קיבלה לוי הנדסה את הזכות, במקרה בו יינתן צו מניעה זמני, לבטל את העסקה ולקבל השבה מלאה של מה ששילמה.

טענותיה של קבוצת גמול

  1. קבוצת גמול טוענת כי דין בקשתו של הנאמן לסעד זמני להתקבל, שכן כל העסקאות שנעשו בשמה של גמול יהוד, פסקי הבוררות שאישרו אותם וההחלטות השיפוטיות בענין פסקי הבוררות ובענין בן חיים, נגועים באי חוקיות חמורה הגובלת בפלילים ודינם בטלות.
  2. קבוצת גמול מפנה להודאתו המאוחרת של בן חיים כי כל ההסכמים נוסחו על ידי יוסי עזרא וכי לא נערכו כלל תחשיבים מפורטים כנטען על ידי יוסי עזרא, קודם לחתימתו של בן חיים על הסכמי הפשרה השונים. כך גם ברור כי גמול יהוד לא קיבלה פרוטה לכיסה בעקבות אותם הסכמים. יתר על כן, אחים עזרא ידעה היטב כי עליה לקבל את הסכמתו של נאמן לעסקאות אלה אך בחרה במכוון שלא לעשות כן. באשר ללוי הנדסה, זו הוזהרה בדבר אי חוקיותה של העסקה ומכל מקום היא שילמה עד כה סכומים זניחים בלבד, אותם תוכל לקבל חזרה לידיה מאחים עזרא, בהתאם לתוספת להסכם שנחתם בין השתיים.
  3. קבוצת גמול טוענת כי לפי סעיף 22.4 להסכם התמורות, 23% מיתרת המקרקעין אמורים היו להיוותר בבעלותה של גמול יהוד, וגם חלקה של אחים עזרא בפרוייקט לא אמור היה להרשם על שמה אלא לאחר קיום מלוא התחייבויותיה כלפי גמול יהוד.
  4. קבוצת גמול מוסיפה וטוענת כי הוסכם עם בן חיים, נציגם של נושי השוק האפור, כי לשם פירעון שיקים בסכום כולל של 14.15 מליון ₪, הוא יעשה שימוש בזכויות של גמול יהוד לרווחים מהפרוייקט, ולאחר סילוק החוב, הוא יהיה זכאי ל- 49% מרווחי גמול יהוד, בעוד שאלוני יהיה זכאי ל- 51% מהרווחים. הודגש בפני בן חיים כי אסור לו למכור את זכויותיה של גמול יהוד לאחים עזרא והוא הבין זאת היטב. חרף זאת, בן חיים הפר ברגל גסה את התחייבותו כלפי גמול יהוד, במטרה לשרת אינטרסים של צדדים שלישיים, והכל בניצוחו של יוסי עזרא.
  5. קבוצת גמול טוענת כי ד"ז, שמינה את בן חיים לפעול מטעם נושי השוק האפור, הורה לו לחתום על עסקאות פסולות אותן הכין וערך יוסי עזרא. בין השאר ותוך חריגה מסמכותו, התיר בן חיים לאחים עזרא לרשום על שמם את מלוא הבעלות במקרקעין, קרי, לא רק את חלקה של אחים עזרא לפי הסכם התמורות, אלא גם את חלקה של גמול יהוד- 23% מיתרת המקרקעין, והכל הרבה לפני המועד הקבוע לכך בהסכם התמורות. כך גם נכלל באותו הסכם מיום 2.8.2021 מצג כוזב בדבר קיומה של חברת פיקוח שאחים עזרא מסכימים לממן בסך של עשרה מליון ₪, שעה שלמעשה מדובר בתשלום לנושים, קרי, מדובר בהברחת עשרה מליון ₪ מקופתה של גמול יהוד. כל זאת, בידיעתו המלאה של יוסי עזרא. כל אלה הופכים את העסקאות עליהן חתם בן חיים לבלתי חוקיות ומכאן שהן בטלות. גם סעיפי ההתחשבנות שנכללו בהסכם מיום 2.8.2021 הם פיקטיביים לחלוטין, ומציגים חוב דמיוני של גמול יהוד בסך של 6.9 מליון ₪, ללא כל ביסוס. הלכה למעשה לא נוהלה כל התחשבנות אלא מדובר בתכתיב של יוסי עזרא, ובהוראה של ד"ז לבן חיים לחתום על אותו תחשיב. יוסי עזרא ידע היטב שבן חיים לא באמת מייצג את האינטרס של גמול יהוד, אלא של אחרים, ולכן דרש וקיבל ממנו ערבות אישית.
  6. קבוצת גמול מוסיפה וטוענת כי אחים עזרא כפתה על בן חיים לחתום על הסכם מרץ 2022, שאת תנאיו הכתיבה לו, לאחר שלא העבירה את הסך של עשרה מליון ₪ אותו התחייבה להעביר לפי הסכם 2.8.2021 (סכום שהיה מיועד הלכה למעשה לנושי השוק האפור). לא היתה כל הצדקה עניינית להמנעות מהעברת התשלום. בהמנעותה במשך שבעה חודשים תמימים מביצוע התשלום האמור לנושים, יצרה אחים עזרא לחץ בלתי אנושי על בן חיים וניצלה זאת כדי להמשיך ולגזול את גמול יהוד במסגרת הסכם מרץ 2022. אחים עזרא נמנעה מהגשת תצהיר תגובה לטענותיו הקשות של בן חיים כלפי יוסי עזרא, ואף נמנעה מלחקור את בן חיים על חלקים אלה של תצהירו. בהקשר זה מציינת קבוצת גמול כי נושי השוק האפור (א"ס וד"ז) היו בקשר ישיר עם יוסי עזרא וכי בן חיים הגיע דרך נושים אלה אל יוסי עזרא. יתר על כן, כאשר יוסי עזרא וד"ז נפגשו, התבקש בן חיים להמתין בחוץ כך שהם יישארו לבדם בחדר. על פי אותו הסכם מרץ 2022, אולץ בן חיים לחתום על הסכמה לפיה אחים עזרא תרכוש את זכויותיה של גמול יהוד תמורת סכום שרירותי של 5.5 מליון ₪, שאף הוא לא שולם בפועל לקופתה של גמול יהוד. כך, הושלם סופית מעשה הגזל שביצעה אחים עזרא: בהסכם מיום 2.8.2021 נגזלה זכותה הקניינית של גמול יהוד ביתרת הקרקע וזכותה להתחשבנות בגין שטחי המסחר, ואילו הסכם מרץ 2022 גזל מגמול יהוד את יתרת זכויותיה, קרי, הזכות לקבל תמורות בגין שטחי המגורים, והכל מבלי שגמול יהוד קיבלה ולו פרוטה אחת מתוך הסך הכולל של 15.32 מליון ₪ הנקוב בסעיף 3.1 לאותו הסכם. למעשה, סך של 9.82 מליון ₪ הופקד בחשבון בנק שפתח בן חיים על שמה של גמול יהוד, ומיד הועבר ממנו אל בן חיים עצמו ואל צדדים שלישיים; סך נוסף של כ- 5.5 מליון ₪ נמסר בשיקים לבן חיים על ידי יוסי עזרא, רק כדי שבן חיים יחתום בו במקום חתימת היסב על השיקים ויחזיר אותם ליוסי עזרא, וזה מסר אותם לצדדים שזהותם אינם ידועה. גם החשבוניות אותן נדרש בן חיים להוציא בשמה של גמול יהוד, הוצאו על ידו בלא שהיה לגמול יהוד ולהנהלת החשבונות שלה כל קשר עם הנפקתן. למעשה, בן חיים שימש חותמת גומי של יוסי עזרא ופעל על פי תכתיבים שלו.
  7. עוד טוענת קבוצת גמול כי אין החלטה שיפוטית המונעת הענקת צו זמני, נוכח אי החוקיות של ההסכמים המדוברים והסתרת העובדות הן מהבוררת והן מהערכאות השונות. זאת ועוד, הסכם מרץ 2022 לא אושר בידי ערכאה משפטית כלשהי, וגם לא בפסק בוררות. כמו כן, העברת הזכויות במקרקעין לא הושלמה באף אחת מבין העסקאות הלא חוקיות, והמסמך המופנה לרשות מקרקעי ישראל מיום 20.2.2021 הוא מעשה זיוף, בו אומתה חתימתו של בן חיים על ידי עו"ד שכלל לא עשה כן (עו"ד ניסים הסט), בהיותו מצוי בחו"ל. כלומר, בן חיים אימת את חתימתו שלו, תוך זיוף חתימתו של עו"ד הסט.
  8. קבוצת גמול כופרת מכל וכל באמיתות התחשיב שהציגה אחים עזרא לפיו כביכול זכויותיה של גמול יהוד בפרוייקט שוות סך של 156.4 מליון ₪, בעוד שהסכום לניכוי עומד על סך של 166.6 מליון ₪. לטענתה, לו סברה אחים עזרא שיש ממש בתחשיב זה, לא היתה מוכנה לשלם לגרסתה שלה סך של 15.32 מליון ₪ לגמול יהוד.
  9. לטענתה של קבוצת גמול, אחים עזרא ידעה היטב שעליה לקבל מראש את אישור הנאמן לכל עסקה הנוגעת לזכויותיה של גמול יהוד בפרוייקט, שכן ביום 29.10.2019 היא היתה צד להסכם משולש עם גמול יהוד ובנק מלווה, בו נזכר הסדר הנושים וחובת הדיווח המוטלת על גמול יהוד כלפי הנאמן. בנוסף, בן חיים העיד כי יוסי עזרא התחייב להסדיר מול הנאמן את נושא הסכם מרץ 2022.
  10. באשר לעסקה בין אחים עזרא ללוי הנדסה, טוענת קבוצת גמול כי מדובר בעסקה על תנאי שלא התקיים, ומכל מקום מדובר בעסקת מקרקעין שלא הושלמה, שהרי הזכויות במקרקעין לא עברו עדיין מגמול יהוד לאחים עזרא, וממילא גם לא מאחים עזרא ללוי הנדסה. זאת ועוד, לוי הנדסה אינה יכולה להיחשב תמת לב לענין תקנת השוק, שהרי בדיקה קלה היתה מגלה כי מי שרשום כבעל המקרקעין היא גמול יהוד ולא אחים עזרא. בנוסף, עו"ד יניב גלבוע הזהיר מבעוד מועד את נציגי לוי הנדסה מפני ההתקשרות עם אחים עזרא ותיאר בפניהם את מעשיו הפסולים של בן חיים. מכל מקום, עד כה שילמה לוי הנדסה סכומים זניחים בגין עסקה שטרם הושלמה.
  11. לבסוף מתנגדת קבוצת גמול לכך שהנאמן יטול לידיו את הזכות לממש את הפרוייקט, וטוענת כי לפי הסדר הנושים, זכות זו תעמוד רק בחלוף 60 חודשים ממועד הביצוע של ההסדר, מועד שטרם חלף.

טענותיה של אחים עזרא

  1. אחים עזרא טוענת כי דין בקשתו של הנאמן להידחות, וכי יש לבטל את הצו הארעי שניתן עם פתיחת ההליך.
  2. אחים עזרא טוענת כי הנאמן במחדליו הוא שגרם לתסבוכת שנוצרה, שכן הוא לא טרח לפקח באופן אקטיבי על המתרחש בהליך הבוררות ולא עקב אחר הליכים משפטיים שנפתחו מטעם וכנגד גמול יהוד, לא רשם הערה ברשות מקרקעי ישראל בנוגע לזכויותיו ולא הודיע בשום שלב לאחים עזרא אודות קיומה של מגבלה כלשהי שעלולה להשפיע על זכויותיה. והרי, כך טוענת אחים עזרא, הנאמן יכול היה "לבקש מאחד מעשרות המתמחים במשרדו לערוך אחת לחודש בדיקה אודות תיקים שמנהלת גמול יהוד בבתי המשפט השונים בארץ", או לשלוח הודעה קצרה לבוררת כדי שזו תדווח לו על כל החלטה המתקבלת בהליך הבוררות. לדידה של אחים עזרא, על הנאמן לבדו רובצת האשמה בגין כריתתם של הסכמי אוגוסט 2021 והסכם מרץ 2022 והוא במו ידיו גרם לנזקים המצטברים מחמת הצו הארעי.
  3. בנוסף טוענת אחים עזרא כי הנאמן לא הראה שהתמורה שגמול יהוד קיבלה לידיה בעקבות ההסכמים האמורים מקפחת אותה באופן כלשהו לעומת התמורה שהיתה מתקבלת לו נערכה התחשבנות אמיתית בין הצדדים. על כן, אין עילה אמיתית לעצור את מימוש ההסכמים. מנגד, יוסי עזרא הציג תחשיב מפורט שעליו כלל לא נחקר, והוצגו הסכומים שאחים עזרא רשאית לנכות מהתמורה המגיעה לגמול יהוד. על כן, המסקנה המתבקשת היא שחרף כל הטרוניות נגד ההסכמים, לא מדובר בעסקאות שקיפחו את גמול יהוד, ולמעשה התגשם חלומו של רענן אלוני לשפר בדיעבד את תנאיו של הסכם התמורות ולקבל מאחים עזרא כספים שאינם מגיעים לו. שתיקתו של הנאמן בהקשר זה מלמדת כי הוא מכיר בכך שהלכה למעשה גמול יהוד כלל לא קופחה.
  4. אחים עזרא טוענת כי הוכח שהיא העבירה סך העולה על 15 מליון ₪ על פי הוראותיו של בן חיים, בין השאר לחשבון הבנק של גמול יהוד, ולכן אין ממש בטענה כי מדובר בעסקאות פיקטיביות.
  5. אחים עזרא מוסיפה וטוענת כי יש לדחות את הבקשה מהטעם שהנאמן כלל לא הפקיד בקופת בית המשפט ערובה להבטחת נזקיהם של המשיבים למרות שעל פי סעיף 96 לתקנות מדובר בחובה, שרק במקרים חריגים ניתן לפטור ממנה. כל זאת, שעה שאחים עזרא כבר שילמה כ- 15 מליון ₪ לגמול יהוד, ושעה שהיא נטלה על עצמה התחייבויות בהיקף של מליוני ₪ על בסיס הסכמי אוגוסט 2021 והסכם מרץ 2022. כל זאת, שעה שהנאמן עצמו הודה זה מכבר כי קופת הנאמן ריקה.
  6. עוד טוענת אחים עזרא כי הבקשה נגדה מבוססת כולה על טענה בדבר מגבלת עבירות (וגם על טענה בדבר חוזה פסול, חריגה משליחות ופעולות בניגוד לתכלית החברה), וכל הטענות הנוספות של הנאמן בדבר הסכמים לא חוקיים, לא מוסריים וסותרים את תקנת הציבור, הינן הרחבת חזית אסורה. בנוסף, סעיף 6.3.8.1 להסדר הנושים, עליו מבוססת בקשתו של הנאמן, אינו מעניק לנאמן זכות וטו על עסקאות של גמול יהוד, אלא הוא זכאי אך ורק לקבל עליהן דיווח 15 יום מראש.
  7. אחים עזרא מוסיפה וטוענת כי לצורך ביטול ייפוי הכח שניתן לבן חיים וביטולם של הסכמי אוגוסט 2021 והסכם מרץ 2022, יש להתגבר על העובדה שכב' הבוררת גרסטל כבר אישרה את הסכמי אוגוסט 2021 ופסקי הבוררות אושרו על ידי בית המשפט המחוזי מרכז. מכאן שהדרך הדיונית הנאותה שעל הנאמן לנקוט בה היא הגשת בקשה מתאימה לבית המשפט המחוזי מרכז, ולא לבית משפט זה.

עוד נטען בהקשר זה כי הסכם מרץ 2022 נחתם רק לאחר שבית המשפט המחוזי בירושלים קבע כי לא ניתן לבטל את ייפוי הכח הבלתי חוזר שנמסר כדין לבן חיים, ומשכך כל הפעולות על פיו בוצעו כדין, ובית המשפט העליון אף אישר החלטה זו. הכלל הוא שייפוי כח כזה איננו ניתן לביטול, משום שהוא ניתן להבטחת זכותו של אדם אחר. מכל מקום, הנאמן לא הוכיח שהסכם זה קיפח את גמול יהוד, שהרי אחים עזרא הסכימה לשלם מכוחו סך של חמישה מליון ₪ נוספים מעבר לסך של עשרה מליון ₪ שכבר הסכימה לשלם לפי הסכמי אוגוסט 2021.

  1. עוד טוענת אחים עזרא כי הכלל הוא שאין מקום למתן סעד זמני כאשר התרופה המתאימה והראויה ביותר היא פיצוי כספי לטובת המבקש. במקרה דנן הטרוניה של הנאמן היא בנוגע לשיעור התמורה המגיעה לגמול יהוד בקשר לפרוייקט ולכן התרופה המתאימה היא תרופה כספית.

כמו כן, נטען כי מאזן הנוחות נוטה במובהק לחובתו של הנאמן, משום שאין חשש שמא אחים עזרא לא תשלם לנאמן את המגיע ממנה, אם כך ייפסק; לעומת זאת, אחים עזרא ולוי הנדסה חשופות לנזקי עתק אם הצו הזמני יוותר על כנו, שהרי תוקפו של הסכם הפיתוח אמור לפוג ביום 28.2.2024, וכל דחייה בהשלמת הפיתוח עלולה לגרור מצב בו רשות מקרקעי ישראל תדרוש חזקה בחלק מהמקרקעין או תשלום מליוני ₪ נוספים. בנוסף, ייגרמו נזקים לרוכשי הדירות ולמפונים שפונו במסגרת הפרוייקט.

  1. אחים עזרא מוסיפה וטוענת כי לא נפל כל פגם בהסכמי אוגוסט 2021 ואפילו אלוני ובן חיים לא טוענים כיום כי הסכמים אלה פגעו בגמול יהוד. על כן, אין עילה בידי הנאמן לדרוש את ביטולם.
  2. לשיטתה של אחים עזרא, די בעובדה שסך כולל של 15.32 מליון ₪ יצא מחשבונה בעקבות הסכמי אוגוסט 2021 והסכם מרץ 2022 על מנת לבסס את תום ליבה, ואין זה מעניינה מה עלה בגורל הכספים והאם במסגרת ההתחשבנות בין גמול יהוד לבין מחזיקי האג"ח, מגיע למחזיקי האג"ח חלק מתוך הסכום האמור.
  3. עוד נטען כי הבקשה לצו מניעה זמני הוגשה שלא בתום לב, מבלי שהנאמן יטרח לצרף כמשיבים לה את אחים עזרא, כאשר כל מטרתו של ההליך היא נסיון פסול להפעיל לחץ על אחים עזרא לשלם כספים נוספים מעבר לאלה שכבר שילמה. בכך הנאמן משתף פעולה באופן פסול עם גמול יהוד.

טענותיה של לוי הנדסה

  1. לוי הנדסה טוענת כי משמעותו של צו המניעה הזמני היא עצירתה של עסקה בהיקף של מאות מליוני ₪ מול צד רביעי שאין לו חלק במחלוקת, עסקה שהיא בבחינת מעשה עשוי, ולמעשה, העמדת פרוייקט מגורים שלם על בלימה. כל זאת, כנגד חוב כספי כלפי מחזיקי האג"ח, בהיקף של כשליש בלבד משווי העסקה.
  2. לטענתה של לוי הנדסה, אין בית המשפט מעניק סעד זמני המשנה את המצב הקיים בגין טענות הניתנות לפיצוי כספי. הדברים מקבלים משנה תוקף עת מדובר בעסקה שלא רק שאינה מבריחה כספים אלא היא מזרימה הון עתק (מדובר בעסקה בהיקף של 220 מליון ₪) שיכול לשמש לכיסוי החוב במלואו. לדידה, ההליך כולו מתחיל ונגמר במחלוקת כספית גרידא בין הנאמן לאחים עזרא, והכלל הוא שבית המשפט לא ייתן צו מניעה זמני אלא אם ייגרם למבקש הצו נזק שאינו ניתן לתיקון כספי. הנאמן עצמו תימחר את טענותיו כאשר ביקש במסגרת בקשה 84 להתקשר עם צד רביעי עלום ולמכור את זכויותיו בפרוייקט כנגד העמדת ערובה בהליך זה. מכל מקום, נשייתם של מחזיקי האג"ח מסתכמת בסך של 80 מליון ₪, ואין לסכן בשל כך עסקה בהיקף של 220 מליון ₪.
  3. בנוסף, כך טוענת לוי הנדסה, אין לבית משפט זה סמכות עניינית ליתן סעד שמשמעו ביטול הסכם שאושר בפסק דין של בית המשפט המחוזי מרכז, כפי שגם קבע בית המשפט המחוזי בירושלים כאשר דחה בקשה של גמול יהוד לצו מניעה נגד בן חיים. הדרך היחידה לבטל את הסכמי אוגוסט 2021 היא באמצעות הגשת תביעה לביטול פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז מיום 12.8.2021 בת.א. 25153-08-21, ולא בדרך של בקשה למתן הוראות בבית המשפט שאישר את הסדר הנושים. בהקשר זה טוענת לוי הנדסה כי בית המשפט העליון כבר חיווה דעתו על כך שגמול יהוד נהגה בחוסר נקיון כפיים בהליך שהתנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים, עת כשלה בנסיון לבטל את ייפוי הכח שניתן לבן חיים. יתר על כן, נוכח ההכרעה בהליך הביניים בבית המשפט המחוזי בירושלים, נוצרו השתק ומניעות כלפי גמול יהוד.
  4. לוי הנדסה מוסיפה וטוענת כי דין הבקשה להידחות משום שהיא אינה נסמכת על ראיות כלשהן, להבדיל מטענות אווירה דרמטיות, מה גם שהנאמן ביצע הרחבת חזית אסורה בסיכומיו. הנאמן נסמך למעשה על שני עדים בלתי מהימנים- בן חיים ורענן אלוני- שאין ליתן כל אמון בעדויותיהם. באשר לבן חיים נטען כי המניע המוביל אותו למסור גרסה חדשה כעת איננו ברור ויתכן שהובטח לו תגמול כלשהו בעד עדותו. מכל מקום, בעוד שטענותיו של הנאמן מכוונות כלפי הסכם מרץ 2022, הרי שהזכויות הועברו לאחים עזרא כבר מכח הסכמי אוגוסט 2021, ואין חולק שהיה מדובר בהסכמים הוגנים וטובים עבור גמול יהוד. כל שנעשה בהסכם מרץ 2022 היה הקדמת תשלומים שעוד נותרו בגין שטחי הבניה.
  5. בענין מאזן הנוחות טוענת לוי הנדסה כי הוא נוטה במובהק נגד הנאמן, שהרי מאז החתימה על הסכם המכר בין אחים עזרא לבין לוי הנדסה, הוציאה לוי הנדסה מכיסה סכומי עתק העולים על 72 מליון ₪ בגין תשלומים שחלקם הועבר לצדדים שלישיים: סך של 70.2 מליון ₪ שולם לאחים עזרא על חשבון התמורה; סך של 737 אלף ₪ שולם לתאגיד המים; סך נוסף של 1.75 מליון ₪ שולם לאחים עזרא וסך של 45 אלף ₪ שולם למנהל הפרוייקט. בנוסף, הסכם הפיתוח של המקרקעין עתיד לפקוע אם הפרוייקט לא יקודם לאלתר, ולוי הנדסה כבר "חיה את הפרוייקט", בקיאה בכל פרטיו ומושקעת בו עד צוואר בהתקשרויות מול קבלים שונים.
  6. בנוסף טוענת לוי הנדסה כי היא רכשה את זכויותיה בפרוייקט בתום לב ובהתבסס על שורה של מסמכים, ובהם הסכם התמורות; פסקי הבוררות; פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז; ועוד ועוד. לכן אין כל סיבה להעדיף את האינטרס הכספי של מחזיקי האג"ח על פני הזכויות שרכשה לוי הנדסה בתום לב, מה גם שעצירת הפרוייקט תגרום נזק כבד גם לצדדים שלישיים.
  7. עוד טוענת לוי הנדסה כי הסדר הנושים לא כולל כל מגבלה על העברת זכויות, אלא לכל היותר שומר על זכות הטיעון של הנאמן. השעבוד שנרשם בשעתו לטובת מחזיקי האג"ח לא היה על מקרקעי הפרוייקט, כפי שנקבע בהחלטה מיום 16.9.2017 בתיק זה ממש, אלא לכל היותר על התקבולים המגיעים בקשר לפרוייקט. לכן השעבוד האמור לא חסם את זכותה של לוי הנדסה לרכוש מאחים עזרא את הזכויות בפרוייקט.
  8. טענה נוספת של לוי הנדסה היא שלא ניתן לתת משקל כלשהו לעדויות של עדי גמול יהוד, הסותרות זו את זו, ויש להעדיף על פניהן את העדויות המהימנות של דורון לוי ויוסי עזרא. לשיטתה, אין כל קשר בין האיום שבן חיים טוען לקיומו, לבין טענותיה של גמול יהוד. על כן, יש להניח שדווקא הגרסה שמסר בן חיים בהליך בבית המשפט המחוזי בירושלים, היא גרסת האמת, מה גם שבן חיים העיד בהליך כאן כי לא מסר עדות שקר בהליך האחר. גם רענן אלוני המציא גרסה חדשה בהליך כאן, שאין לה זכר בהליך האחר, והכוונה היא לאיומים שכוונו כלפיו כביכול. בנוסף, אלוני העיד שסגר את חובותיו בחודש אוקטובר 2021, כך שלא ייתכן שבן חיים נתון כיום תחת איומים של אותם נושים. כמו כן טוענת לוי הנדסה כי תצהירו של בן חיים לא אומת כדין בהיותו בחו"ל, ולכן יש למחוק אותו.
  9. לוי הנדסה מוסיפה וטוענת כי אין לייחס לה כל חלק בקנוניה כביכול נגד גמול יהוד, מה גם שמדובר בטענה חדשה שהועלתה לראשונה על ידי הנאמן כאשר זה נאלץ להתמודד עם העובדה שלא הפקיד התחייבות עצמית כנדרש לפי התקנות. לוי הנדסה גם מעולם לא התנגדה להצגת ההסכם שנכרת בינה לבין אחים עזרא. כך גם אין יסוד לטענה כאילו חתמה על ההסכם עם אחים עזרא בבהילות, שעה שזכרון הדברים בין השתיים נחתם עוד בחודש נובמבר 2021.
  10. עוד טוענת לוי הנדסה כי יש להתנות את הצו בהפקדת ערובה מספקת, נוכח הנזקים העצומים שעלולים להגרם מחמת הבקשה. לדידה, יש להעמיד את גובה הערבון בסכום שלא יפחת מ- 220 מליון ₪.
  11. לבסוף טוענת לוי הנדסה כי בימים אלה ממש פועלים גמול יהוד ובן חיים גם יחד על מנת שהתביעה העיקרית שהגישה גמול יהוד נגד בן חיים בבית המשפט המחוזי בירושלים, תתקבל בהסכמה, והכל תוך נסיון ברור להשיג יתרון דיוני פסול. בנוסף, הנאמן פנה לחברות קבלניות נוספות בשוק, ופיזר הבטחות לפיהן אם בסופו של ההליך יבוטל ההסכם עם לוי הנדסה, אזיי בתמורה להעמדת ערובה מצדם, הוא יפעל לסייע לכך שהפרוייקט יימכר להם במחיר משתלם יותר.

עמדתו של כונס הנכסים הרשמי (להלן: "הכונס הרשמי")

  1. הכונס הרשמי תומך בבקשתו של הנאמן, מטעמיו של הנאמן.
  2. הכונס הרשמי מוסיף וטוען כי הוכח קיומו של קשר בין יוסי עזרא לבין א"ס וד"ז, אשר פעלו מטעמם של נושי השוק האפור שסחטו בתחילה את רענן אלוני, ולאחר מכן גם את בן חיים, והפגישות עם נציגים אלה התקיימו במשרדו של יוסי עזרא. למעשה, יוסי עזרא הודה בהיכרות מוקדמת שיש לו עם א"ס. כך גם ברור כי בן חיים לא פעל לטובתה של גמול יהוד אלא לטובת נושי השוק האפור ולטובתו של יוסי עזרא. חיזוק לכך מוצא הכונס הרשמי במכתבה של גמול יהוד לבא כוחה הקודם, עו"ד שלו, שהועבר מתפקידו כדי לפנות את הדרך לבן חיים להתקשר בהסכמים עם אחים עזרא ולהביאם לאישורה של הבוררת. במכתב זה מיום 12.7.2021 נכתב כי בן חיים "מייצג כיום את הרוכשים החדשים", משמע, את האחים עזרא. במילים אחרות, מי שמייצג את גמול יהוד בהליך הבוררות נגד אחים עזרא, היא לא אחרת מאשר האחים עזרא, וכפי שמכנה זאת הכונס הרשמי בסיכומיו: "עזרא נגד עזרא". הכונס הרשמי מוסיף וטוען כי בן חיים פעל לטובתה של אחים עזרא ולא לטובתה של גמול יהוד, וזאת מחמת הלחץ והאיומים שכוונו כלפיו על ידי נושי השוק האפור. ראיה נוספת לכך ניתן למצוא בכתב הערבות עליו חתם בן חיים באופן אישי לטובת אחים עזרא, שאף עורך דין סביר לא היה מוכן לחתום עליו מרצונו החופשי.
  3. הכונס הרשמי טוען עוד כי אחים עזרא העבירה כספים וידעה כי הם מנותבים לנושי השוק האפור, במקום שיגיעו לגמול יהוד, וכי המנגנון הפיקטיבי של פיקוח על הבניה כביכול, שלא נועד אלא להוות מנגנון להעברת הכסף לנושים, גובש על דעתו של יוסי עזרא.
  4. הכונס הרשמי מוסיף וטוען כי בן חיים חרג מן ההרשאה שניתנה לו על ידי רענן אלוני בכך שהתיימר להעביר זכויות במקרקעין לאחים עזרא, תוך ניצול טעות סמנטית באופן בו הועלה האיסור על הכתב. בן חיים עצמו הודה בכך בעדותו. מדובר בתנאי מספיק כדי להביא לביטול ייפוי הכח שניתן לו, ולביטול כל שרשרת ההסכמים עליהם חתם בן חיים מכוחו.
  5. הכונס הרשמי סבור אף הוא כי דין העסקאות להתבטל באשר הן מהוות חוזה פסול; בהיותן מנוגדות לתכלית החברה; בהיותן חריגה משליחות; בהיותן מנוגדות למגבלת עבירות; בהיותן הפרה בוטה של חובת תום הלב הכללית וכן לפי דיני עסקאות נוגדות. מוסיף הכונס הרשמי וטוען כי מדובר בחוסר תום לב בקיום חוזה מצידה של אחים עזרא, וכן בהפרת חובת הגינות ואמונים, הן בידי רענן אלוני והן בידי בן חיים. לשיטתו של הכונס הרשמי, יוסי עזרא היה למעשה דירקטור צללים בגמול יהוד, ומשכך חלה עליו עצמו חובת אמונים כלפי גמול יהוד.
  6. הכונס הרשמי מוסיף וטוען כי לוי הנדסה מושתקת מלטעון לקיומם של נזקים, ומכל מקום, היא אינה נתונה בסיכון לנזק שהרי דבר קיומו של ההליך נודע ללוי הנדסה בסמוך לאחר חתימתה על הסכם המכר מיום 30.3.2022, וכל מה שעשתה לאחר מכן בתחושת תזזית ובהילות של ממש היה מתוך נסיון לקבוע עובדות בשטח. כך או אחרת, התוספת להסכם המכר מבטיחה שלוי הנדסה תהיה זכאית להשבה מלאה מאחים עזרא אם יינתן צו מניעה זמני נגד העסקה.
  7. לבסוף טוען הכונס הרשמי כי לוי הנדסה לא פעלה בתום לב, שכן על דרכה ניקרו מספיק נורות אזהרה בקשר לפעולות ולעסקאות שנעשו והיא ידעה שכל העברת זכויות לאחים עזרא מנוגדת לשעבוד הרשום לטובת הנאמן; במיוחד משום שלפי עדותו של מר לוי, הוא כלל לא הכיר את הסכם מרץ 2022 ולכן לא יכול היה להיות לו בסיס לסבור שהאיסור שחל על עזרא מכח הסכם התמורות להעביר זכויות לאחר- פקע. כך גם לוי הנדסה קיבלה אזהרה מבא כוחה של גמול, בראשית חודש אפריל 2022, בקשר לעסקאות עליהן חתם בן חיים.

דיון והכרעה

  1. לאחר עיון בטיעוני הצדדים בכתב ובעל פה, ולאחר עיון בחומר הראיות, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה לסעד זמני להתקבל, וכי יש להפוך את צו המניעה הארעי לצו מניעה זמני, והכל מן הטעמים שיפורטו להלן.
  2. חשוב להדגיש כי עסקינן בהחלטה בבקשה לצו מניעה זמני ולא בהחלטה בהליך העיקרי. ממילא, כל המסקנות והממצאים שיפורטו להלן הינם ברמה הלכאורית בלבד, הגם שהלכה למעשה, נוכח היקף החקירות הנגדיות והטיעונים שכבר נטענו, במשך שלוש ישיבות שארכו שעות ארוכות, ניתן היה באותה מידה ליתן פסק דין בהליך העיקרי.
  3. עוד נציין כי תקנה 99 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט- 2018 (להלן: "התקנות"), קובעת שבית המשפט רשאי להורות על הקדמת מועד הדיון בתובענה, חֶלֶף מתן סעד זמני, אם סבר כי יהיה בכך כדי לייעל את הדיון והדבר לא יפגע באופן בלתי מידתי בבעלי הדין. דא עקא, במקרה דנן לא ניתנה החלטה כזו בטרם החל הדיון וממילא גם נקצבו זמני חקירות קצרים מהמקובל בהליך אזרחי עיקרי (זמני חקירות שבעלי הדין לא עמדו בהם). רק בסיומו של הדיון הוצע לצדדים להסכים כי יינתן פסק דין בהליך העיקרי, הצעה שאחים עזרא סירבה לה, על פי זכותה בדין.
  4. הכללים המסדירים את התנאים והשיקולים למתן צו מניעה זמני מפורטים כיום בתקנות, הגם שאין בהם חידוש של ממש, והם בעיקרם משקפים את הפסיקה שקדמה לתקנות.

תקנה 94 לתקנות קובעת כי "מטרת הסעד הזמני היא להבטיח זכות לכאורה במהלך ההליך המשפטי ואת קיומו התקין והיעיל של ההליך או את ביצועו הראוי של פסק הדין".

תקנה 95(ב) לתקנות קובעת מהם התנאים למתן סעד זמני: "הוגשה בקשה למתן סעד זמני במסגרת תביעה, רשאי בית המשפט לתת את הסעד המבוקש, אם שוכנע, על בסיס ראיות מספקות לכאורה בקיומה של עילת תביעה, בקיום התנאים למתן הסעד כאמור בפרק זה ובנחיצות הסעד הזמני לצורך הגשמת המטרה."

תקנה 95(ד) לתקנות מפרטת מהם השיקולים ששומה על בית המשפט לשקול בהקשר זה:

"בהחלטתו אם לתת סעד זמני וכן בקביעת סוג הסעד, היקפו ותנאיו, ישקול בית המשפט, בין השאר, את השיקולים האלה:

(1) הנזק שעלול להיגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שעלול להיגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני, וכן נזק העלול להיגרם לאדם אחר או לעניין ציבורי;

(2) אם אין סעד אחר שפגיעתו במשיב קלה יותר, המשיג את התכלית שלשמה נועד הסעד הזמני;

(3) תום לבם של בעלי הדין, הן בקשר לגוף העניין והן בקשר להגשת התביעה ובקשת הסעד הזמני, והאם המבקש לא השתהה יתר על המידה בנסיבות העניין בהגשת כתב התביעה או בהגשת הבקשה לסעד הזמני."

ואילו תקנה 109 לתקנות קובעת בהקשר הקונקרטי של צו מניעה זמני:

"בית המשפט רשאי להורות למשיב להימנע מלעשות או להימנע מלהוסיף ולעשות, בעצמו או באמצעות מי מטעמו, פעולה כלשהי, אם שוכנע כי קיים חשש סביר שאי-מתן הצו יכביד באופן ממשי על ביצועו הראוי של פסק הדין."

  1. מהמקובץ עולה כי התנאים למתן צו מניעה זמני הם אלה: הוכח באמצעות ראיות מספקות לכאורה קיומה של עילת תביעה; הוכחה נחיצותו של הסעד הזמני לצורך הגשמת המטרה (קרי, הבטחת זכות לכאורה במהלך ההליך המשפטי ואת קיומו התקין והיעיל של ההליך או את ביצועו הראוי של פסק הדין); ישנו חשש סביר שאי-מתן הצו יכביד באופן ממשי על ביצועו הראוי של פסק הדין.

השיקולים שבית המשפט נדרש לשקול, מעבר לתנאים האמורים, הם בין השאר אלה: הנזק שעלול להיגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שעלול להיגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני, וכן נזק העלול להיגרם לאדם אחר או לעניין ציבורי (מה שמכונה "מאזן הנוחות"); אם אין סעד אחר שפגיעתו במשיב קלה יותר, המשיג את התכלית שלשמה נועד הסעד הזמני (מידתיות הסעד); תום לבם של בעלי הדין, הן בקשר לגוף העניין והן בקשר להגשת התביעה ובקשת הסעד הזמני, והאם המבקש לא השתהה יתר על המידה בנסיבות העניין בהגשת כתב התביעה או בהגשת הבקשה לסעד הזמני (שיהוי).

יחד עם זאת, נפסק לא אחת כי השיקולים בעלי המשקל הרב ביותר הם סיכויי ההצלחה בהליך העיקרי ומאזן הנוחות:

"כידוע, שני שיקולים עיקריים מנחים את בית המשפט בבואו להכריע בבקשה למתן סעד זמני: הראשון – כי סיכויי התביעה להתקבל הם טובים; והשני – כי מאזן הנוחות נוטה לטובת מבקש הסעד. לצד שיקולים אלו, על בית המשפט לשקול גם שיקול יושר וצדק, ובתוך כך גם את תום ליבו של המבקש ... "

(רע"א 4152/21 שמעון חלפון נ' קבוצת מזרחי ובניו השקעות בע"מ בפסקה 11 (נבו 01.07.2021)‏‏).

בין שני השיקולים הללו מתקיים יחס של מקבילית כוחות, תוך מתן עדיפות לשיקולי מאזן הנוחות (רע"א 338/22 Amgen (Europe) GmbH נ' מעבדות רפא בע"מ בפסקה 15 (נבו 30.03.2022)).

  1. כאמור, התנאי הראשון למתן צו מניעה זמני הוא קיומן של ראיות מספקות לכאורה לקיומה של עילת תביעה, ובכך נעסוק כעת.
  2. הצדדים פרסו יריעה עובדתית ארוכה ביותר במסגרת תצהיריהם, ולאחר מכן הגישו סיכומי טענות מקיפים וממצים, זה בכֺה וזה בכֺה, עד אשר מרוב עצים ישנו קושי לראות את היער. ואולם, אם נבור את הבר מן התבן ונתבונן על ההתרחשות כולה במבט על, נגלה כי הלכה למעשה, במבחן התוצאה, בוצע מעשה של גזל, לא פחות מכך, ביחס למחזיקי האג"ח וביחס לזכויותיהם לפי הסדר הנושים, זכויות שעוגנו בפסק הדין שאישר את הסדר הנושים ואשר גמול יהוד לא היתה רשאית להפר.
  3. מחומר הראיות הקיים בתיק עולה כי לידתן של העסקאות שנעשו בקשר לפרוייקט החל מיום 2.8.2021 היתה בחטא. תחילתו, הסחיטה באיומים שכוונה נגד רענן אלוני, שהסתבך בחובות ונכנע לאיומים של גברתני השוק האפור מבלי לעדכן את הנאמן על כך; המשכו בהשתלטותו של בן חיים, נציגם של אותם גורמים מפוקפקים, על ניהולה של גמול יהוד בכלל, וייצוגה בהליכי הבוררות בפרט, כאשר לנגד עיניו עומדת אך ורק טובתם של הגורמים הללו וטובתה של אחים עזרא שדרשה וקיבלה תמורה בגין נכונותה להעמיד מימון ביניים לצורך פירעון חובות לנושי השוק האפור, שלא לפי הוראות הסדר הנושים; לאחר מכן עיכבה אחים עזרא את התשלום עליו התחייבה בהסכם מיום 2.8.2021, ובכך קלעה את בן חיים עצמו למצב בו הפך מנציגם של הסחטנים למי שנסחט הוא עצמו על ידי אותם נושי השוק האפור שמינו אותו מלכתחילה לתפקידו; תולדה של סחיטה זו היא אותו הסכם חודש מרץ 2022, בו למעשה מכר בן חיים לאחים עזרא, על פי הטענה בנזיד עדשים, את כל יתרת זכויותיה של גמול יהוד בפרוייקט, תוך הפרה בוטה של התחייבותו כלפי רענן אלוני שלא לעשות כן (ראה הודאתו של בן חיים בע' 80 לפרוטוקול); תוך הפרה בוטה של הסדר הנושים שאוסר על כל פעולה מעין זו בטרם תינתן לנאמן הודעה בת 15 יום מראש; ובניגוד לשעבוד שיש לנאמן על התמורות המגיעות לגמול יהוד לפי הסכם התמורות; לאחר מכן פוזרו הכספים כולם בין נושי השוק האפור (ובן חיים שנטל לעצמו שכר טרחה בסך מליון ש"ח) ולא נודע זכרם; ואקט הסיום היה מכירת הבזק שביצעה אחים עזרא, למחרת היום בו נחתם הסכם מרץ 2022, בה התיימרה למכור את מרבית זכויותיה בפרוייקט ללוי הנדסה, תוך הפרת סעיף 24.2 להסכם התמורות שאוסר על מכירה כזו.
  4. טענת הגנה מרכזית של אחים עזרא היא שגמול יהוד קיבלה בדיוק את מה שמגיע לה לפי הסכם התמורות, וזאת במסגרת "התחשבנות" שהולידה את הסכומים שנקבעו בהסכמי אוגוסט 2021 ומרץ 2022. דא עקא, יש בהחלט רגליים למסקנה כי מדובר בהתחשבנות שהוכתבה על ידי יוסי עזרא כדי לשוות אופי ענייני לעסקאות שנערכו, וכדי לייצר מקור כספי שישביע את תיאבונם של נושי השוק האפור. שהרי מה לו לבן חיים, עורך דין במקצועו, וליידע המקצועי הנדרש לשם ניהול מושכל של התחשבנות כה מורכבת וסבוכה בתחום שאין לו בו כל מושג? והרי כל שעניין את בן חיים היה לחלץ עבור אנשי השוק האפור בדיוק את הנתח המגיע להם מאלוני, ולחלץ את עצמו מציפורניהם. על כן, כל התחשבנות שתוליד בדיוק נמרץ את הסכום הנדרש לפרוע את החוב כלפי נושי השוק האפור ותבטיח את שכרו שלו היתה נאה בעיניו.
  5. בצדק טוענת אחים עזרא כי לעת הזו הנאמן לא הציג תחשיבים משל עצמו בדבר התשלום הסופי המגיע לגמול יהוד בגין הפרוייקט, ועל כן לא הוכיח מה היתה התמורה לה היתה זכאית גמול יהוד לו נערך תחשיב כדת וכדין. ברם, טענה זו אינה מועילה לה, משום שכפי שנראה כעת, אין בכך כדי לשנות את התוצאה לפיה ראוי ומוצדק ליתן צו מניעה זמני נגד המשך ההתקשרות.

לענין זה די בכך שהסכמי אוגוסט 2021 נועדו לשרת את האינטרס האישי של רענן אלוני שהסתבך בחובות, כמו גם את האינטרס של נושי השוק האפור ואחים עזרא גם יחד, אך בוודאי לא את האינטרס של גמול יהוד עצמה ובעיקר לא את האינטרס של מחזיקי האג"ח, שדבר קיומם נשכח מליבו של רענן אלוני, למרות שהסדר הנושים מעניק להם זכות קדימה של עשרה מליון ₪ ביחס לגמול יהוד, בקשר לכל תשלום שתקבל גמול יהוד מכוחו של הסכם התמורות. וכי איזה אינטרס יש לגמול יהוד לקבל על עצמה לשאת בעלויות פיקוח (פיקטיבי) בסך של עשרה מליון ₪, במימון ביניים של אחים עזרא, שאמור להיות מקוזז בבוא העת מחלקה של גמול יהוד בפרוייקט? והרי כל מנגנון הפיקוח הפיקטיבי לא נועד אלא ליצור מקור תזרימי לסילוק חובות של אלוני כלפי נושי השוק האפור. מנגד, האינטרס של אחים עזרא היה ברור ומובהק- בדרך זו היא השיגה מגמול יהוד ויתור על כל התמורות המגיעות לה בגין המרכז המסחרי ובגין יתרת המקרקעין תמורת סך של חמישה מליון ₪ בלבד (שגם אותו נמנעה מלשלם), והותירה בידי גמול יהוד באותה עת אך ורק את זכויותיה לקבל תמורות מדירות המגורים (שגם עליהן ויתרה גמול יהוד מאוחר יותר, מכוחו של הסכם מרץ 2022).

  1. לענין ההצדקה למתן צו מניעה זמני די גם בכך שהסכם מרץ 2022 עליו חתם בן חיים בשמה של גמול יהוד נחתם תוך חריגה מהרשאה ונועד אף הוא לשרת לא את האינטרס של גמול יהוד שבשמה התיימר לפעול, כי אם את האינטרס שלו עצמו ואת האינטרס של נושי השוק האפור ואחים עזרא גם יחד. בן חיים לא הורשה מעולם למכור את זכויותיה של גמול יהוד בפרוייקט, כפי שהתיימר לעשות במסגרת הסכם מרץ 2022. בן חיים הודה בפה מלא כי חרג ביודעין מן ההרשאה שנתן לו אלוני:

"ש: ... אני אומר לך שההגבלה היחידה שמופיעה בכל המסמכים שעד היום ראיתי, וראיתי לא מעט, היא איסור מכירת מניות גמול שאתה מקבל למשפחת עזרא. זה האיסור היחידי. זה נכון?

ת: אני אומר שהתוצאה, התוצאה של זה הייתה ש... מתי שעשינו את ההסכם, כנראה רענן לא רשם את זה, וזה הדרך שהצלחתי לעקוף. ... אני אומר שוב: לא היה לי הכוונה [צ"ל הרשאה- ח.ב.] להעביר זכויות, ולא להעביר את הזכויות לאחים עזרא – זה מה שרענן ביקש. בפועל היה רשום להעביר את המניות, זו הייתה טעות שרענן כנראה לא שם לב. וכך הייתה אפשרות להעביר את הזכויות לאחים עזרא.

ש: אתה רוצה לחזור על המשפט האחרון שלך?

ת: אני אומר – אני אחזור שוב. כשאני ישבתי עם רענן, רענן היה החלטי ואמר לי שהתנאי הוא לא למכור את הזכויות לאחים עזרא. בפועל רשמנו את ההסכם – אני באותו רגע לא חשבתי על זה, אבל זה מה שיצא. שנרשם לא למכור את המניות. ובגלל זה, המילים האלה, פעלנו וכן מכרנו את המניות, את ה... הזכויות לאחים עזרא.

ש: מה שאתה אומר לי בעצם – שאתה עשית משהו בניגוד למה שנאמר לך לעשות? כי זה פעולה שהיא – לכאורה – היא בניגוד להרשאה שניתנה לך. אלא-אם-כן לא סייגו את ההרשאה הזאת.

ת: אפשר לומר שכן."

(ע' 79 לפרוטוקול, שורות 33- 35; ע' 80 לפרוטוקול, שורות 1- 19) (ההדגשות הוספו)

  1. כל הנתונים הללו יחדיו יש בהם די על מנת להצדיק את צו המניעה הזמני נגד קידום העסקה גם בלא שהנאמן הציג תחשיב נגדי משל עצמו בדבר גובה התמורה המגיעה לשיטתו לגמול יהוד.
  2. והרי לדידה של אחים עזרא עצמה, גמול יהוד היתה אמורה לקבל סך של 15.32 מליון ₪ בגין הוויתור על זכויותיה בפרוייקט, אלא שבסופו של דבר, מתברר כי היא לא קיבלה דבר, משום שכל הכספים זלגו להם בדרך לא דרך אל אנשי השוק האפור לשם פירעון חובותיו של רענן אלוני, בידיעתו המלאה של יוסי עזרא ובתיאום עימו. על כן, אף אם נניח לצורך הענין כי התשלום בסך 15.32 מליון ₪ שיקף בדיוק נמרץ את מה שמגיע באמת ובתמים לגמול יהוד בגין הסכם התמורות, הרי שהעובדה שלא יכולה להיות שנויה במחלוקת אמיתית, לפיה הכסף כלל לא הגיע בסופו של יום לקופתה של גמול יהוד, היא כשלעצמה מספיקה לצורך עצירת העסקאות בצו מניעה זמני. קל וחומר שזו התוצאה המתחייבת נוכח העובדה שלמחזיקי האג"ח היתה נתונה לפי הסדר הנושים זכות קדימה לקבל את הסך של עשרת מליוני הש"ח הראשונים מכל תקבול שיגיע לגמול יהוד לפי הסכם התמורות, ולכן אסור היה להעביר כספים כלשהם לנושי השוק האפור ואף לא לגמול יהוד עצמה, קודם לפירעון החוב האמור כלפי מחזיקי האג"ח. יתר על כן, לפי הסדר הנושים מחזיקי האג"ח היו זכאים לתשלום גם מעבר לסכום של עשרת מליון הש"ח הראשונים שתקבל גמול יהוד מכוחו של הסכם התמורות: 40% מכל סכום נטו שתקבל גמול יהוד בגין מימוש זכויותיה בפרוייקט מעבר לעשרת מליון הש"ח הראשונים, אמור היה אף הוא לשרת את החוב כלפי מחזיקי האג"ח (סעיף 6.3.3.2 להסדר). מכאן, בהינתן העובדה שבן חיים מכר לאחים עזרא את זכויותיה של גמול יהוד תמורת סך של 15.32 מליון ₪, הרי שמחזיקי האג"ח היו אמורים לקבל בנוסף לעשרה מליון ₪, גם סכום המהווה 40% מתוך 5.32 מליון ₪, ורק היתרה היתה אמורה להשאר ברשותה של גמול יהוד. כל זאת, בהנחה שהנאמן היה מוכן להסתפק בקבלת סכום כולל של 15.32 מליון ₪ מידיה של אחים עזרא כדי לוותר על זכויותיהם של מחזיקי האג"ח (והוא כידוע, לא מוכן להסתפק בכך).
  3. למעשה הגזל שבוצע כלפי מחזיקי האג"ח היו מספר שותפים, ובהם רענן אלוני עצמו, שאיננו יכול לרחוץ בנקיון כפיו, שהרי הסתבכותו בחובות, עליה לא טרח מעולם לדווח לנאמן, היא שיצרה מלכתחילה את התסבוכת בה אנו מצויים כיום (אגב, אלוני טען שהתלונן במשטרה אך אישורים על כך הוא לא המציא עד לרגע זה, חרף התחייבותו לעשות כן). קשה להשלים עם התנהלות כה חמורה מצידו של אלוני, שידע היטב כי בהתנהלותו הוא מפר בריש גליי את הסדר הנושים. כך גם קשה לעבור לסדר היום על העובדה שגם לאחר שאלוני כבר חש עצמו משוחרר מציפורני הסחטנים, עת ניסה כבר ביום 3.10.2021 לבטל את ייפוי הכח שנתן לבן חיים ואף הגיש נגדו בהמשך תובענה בבית המשפט המחוזי בירושלים, הוא לא מצא לנכון לעדכן על כך את הנאמן, וזה למד על כל הפרשה בדרך מקרה רק בתחילת חודש אפריל 2022. אין כל הסבר על מה ולמה המשיך אלוני להסתיר מהנאמן את הסתבכותו בחובות, ואת האופן בו סיבך את גמול יהוד ואת מחזיקי האג"ח בגינם.
  4. על פי הראיות הלכאוריות שלפניי, שותפים נוספים למעשה הגזל שבוצע כלפי מחזיקי האג"ח היו אנשי השוק האפור ד"ז וא"ס (שעדותם לא נשמעה ולכן כל הזכויות והטענות שמורות להם כמובן כדי להדוף את הטענות החמורות כלפיהם, אם יבחרו לעשות כן), ולצידם בן חיים ויוסי עזרא, אשר שיתפו עימם פעולה ויצרו את המנגנון שאיפשר את הברחת הכספים המגיעים למחזיקי האג"ח. אחריותו ותרומתו של כל אחד מהם עוד תצטרך להתברר במסגרת ההליך העיקרי. מה שברור הוא שתוצאתן הנקייה של כל שרשרת העסקאות, אם זו לא תיעצר בצו מניעה זמני, היא שמחזיקי האג"ח לא יזכו לקבל ולו גם שקל אחד על חשבון נשייתם, וכך הם ינושלו לחלוטין מכל זכות שעמדה להם לפי הסדר הנושים, קרי, הזכות ליהנות מתקבולי הסכם התמורות. כך גם לא תיתכן מחלוקת אמיתית על כך שירד לטמיון סכום עתק של 15.32 מליון ₪ ששילמה אחים עזרא, אשר פוזר בניצוחו של א"ס בין מספר גורמים, רובם ככולם נושי השוק האפור, אך גם בן חיים שלח ידו בחלק מסכום זה (מתוך הכספים שהעבירה אחים עזרא, בן חיים גבה לעצמו שכר טרחה מופרז ומופרך בסך של מליון ₪- ע' 78 לפרוטוקול), ואולי עוד גורמים שזהותם טרם נתחוורה. ראוי לציין כי הקשר בין יוסי עזרא לבין א"ס עולה גם מתוך תצהירו של א"ס עצמו, שבא לתמוך בעמדתה של אחים עזרא, אך תצהירו דווקא מסבך אותה, שכן הוא מתאר פגישה בה השתתפו הוא עצמו, יוסי עזרא ובן חיים, בה קיבל בן חיים שיקים בסכום כולל של כ- 8.5 מליון ₪, שהוחזרו לידיו של יוסי עזרא. מכאן שבהחלט ייתכן כי יוסי עזרא עצמו נטל חלק בהפצת השיקים בין נושי השוק האפור. אגב, א"ס לא התייצב להחקר על תצהירו ולכן ענין זה טרם נתחוור. מעשה הגזל בוצע לא רק נגד מחזיקי האג"ח, אלא גם כלפי גמול יהוד, שכן מתוך הסכום של 15.32 מליון ₪ אותו התחייבה אחים עזרא לשלם, אפילו לא פרוטה אחת נחתה בפועל בקופתה של גמול יהוד. הסכום בשלמותו נגזל ממנה. העובדה שבן חיים פתח חשבון בנק פיקטיבי על שמה של גמול יהוד, לא העשירה את קופתה, שכן החשבון נועד להוות ואף היווה בפועל צינור להברחת הכספים היישר לידיהם של אנשי השוק האפור ואולי גורמים נוספים שזהותם אינה ידועה (יוסי עזרא אמור לדעת להיכן זרמו חלק מהכספים שכן כפי שצויין קודם, יש טענה כי השיקים נותרו ברשותו לאחר הסבתם בידי בן חיים). למעשה, דבר קיומו של החשבון הפיקטיבי שפתח בן חיים כלל לא היה ידוע לגמול יהוד הגם שהוא נפתח על שמה בידי בן חיים.
  5. לעת הזו גם לא ניתן לנקות את יוסי עזרא מהטענות העובדתיות הקשות שכוונו אליו, שעיקרן, היותו מעורב עד למעלה מצווארו בכל אותה התעסקות פסולה מול נושי השוק האפור, והכל מתוך ידיעה שרענן אלוני איננו פועל לטובתה של גמול יהוד והוא מצוי בהפרה קשה של הסדר הנושים, ולאחר מכן, תוך ידיעה מלאה שבן חיים הוא למעשה משרתם של נושי השוק האפור, ולא משרתה של גמול יהוד. המעורבות העמוקה של יוסי עזרא בכל הפרשייה הקשה שנחשפה עד כה, שוללת את תום ליבה של אחים עזרא והופכת אותה שותפה פעילה לכאורה במעשים החמורים שנחשפו במסגרת ההליך.
  6. ברור גם כי אחים עזרא הכירה היטב את הסדר הנושים, ומן הסתם ידעה, או למצער היה עליה לדעת, שלפי הסדר הנושים מוטלת חובה על גמול יהוד ליידע את הנאמן מבעוד מועד, בהתראה מראש בת 15 יום, בכל עסקה הנוגעת לזכויותיה בפרוייקט. כך גם אחים עזרא ידעה היטב כי גמול יהוד לא עדכנה את הנאמן חרף חובתה לעשות כן, שהרי ברור שהנאמן לא היה נותן לעולם את ידו לתעלולים מעין אלה אלא מזדרז לפנות לבית המשפט. נזכיר כי אחים עזרא היתה מעורבת בהליך לאישור הסדר הנושים, ואף התנגדה לו והציעה הסדר משל עצמה ביום 19.10.2017. מאוחר יותר, ביום 6.12.2017, היא התייחסה פעם נוספת להוראות ההסדר. לאחר מכן, ביום 29.10.2019 היא היתה צד להסכם המשולש, יחד עם גמול יהוד והבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ, בו נזכר באופן מפורש קיומו של הסדר הנושים והצורך במסירת עדכון לנאמן על כל מסמך שנחתם בידי גמול יהוד. אין זה מתקבל על הדעת שאחים עזרא לא הכירה היטב את הוראותיו של הסדר הנושים ואת הזכויות המוגנות של מחזיקי האג"ח. למעשה, יוסי עזרא ידע היטב על קיומו של הנאמן ועל זכויותיהם של מחזיקי האג"ח לפי הסדר הנושים, והא ראיה, במהלך אחד הדיונים הוא עצמו הטיח בבוז בפני הנאמן כי הנאמן הטריח עצמו פעם אחת ויחידה להגיע לישיבות הבוררות. חשוב מכך, כעולה מעדותו של בן חיים, יוסי עזרא התחייב בפניו להגיע לסיכום כספי עם הנאמן:

"ש: איפה האג"חים פה בתמונה?

ת: איפה מה?

ש: האג"חים. נציגי האג"חים. אתה מונית להיות מנכ"ל, מורשה חתימה של גמול.

ת: האג"חים, האג"חים, בפירוש, גם עם יוסי עזרא היה אמור שאנחנו בכלל לא קשורים לאג"חים. נסתדר עם פיני יניב, בעצמו, זה מה שהוא אמר, ואני חתמתי רק על החלק של גמול, לא מול האג"חים. היה ברור מספר פעמים שמול האג"חים יסתדר יוסי עזרא."

(ע' 77 לפרוטוקול, שורות 24- 29) (ההדגשה הוספה).

ובהמשך:

"ש: כן, מול יוסי עזרא אתה חתמת על שלושה הסכמים. אחד באוגוסט, ב-2 באוגוסט, 10 באוגוסט והשלישי – אתה אומר 10 במרץ, בהסכם כתוב 29 במרץ. למה באף אחד משלושת ההסכמים שאתה חתום עליהם בשמה של גמול זה לא כתוב, שיוסי אחראי להתחשבן לעניין האג"חים?

ת: כי זה היה ברור, היה ברי. גם ליוסי, יוסי היה יודע – הוא היה בהליכים מול פיני יניב, הוא יודע מה הוא צריך לשלם לו, ויוסי לא היה לוקח סיכון לרגע לתת לנו כסף שמגיע לפיני יניב."

(ע' 77 לפרוטוקול, שורות 31- 34; ע' 78 לפרוטוקול, שורות 1 – 2) (ההדגשה הוספה).

ולאחר מכן:

"ביהמ"ש: מה נאמר לך, אם נאמר לך, בקשר לעורך-הדין פיני יניב? ומי אמר לך?

הנאמן (במיקרופון): מה נאמר לך, אם נאמר לך, ומי אמר לך, בקשר לעורך-הדין פיני יניב?

ת: כבודו מדבר על ה... על ה... בחודש אוגוסט? בהתחלה?

ביהמ"ש: מתי שהוא. אמרת קודם שאמרו לך שיסתדרו עם עורך-הדין פיני יניב. מי אמר לך, באיזה הקשר?

ת: נאמר לי תמיד מההתחלה, שיש... נאמר לי שיש התחשבנות מולו, מול פיני יניב, ובמהלך כל החודשים האלה, במספר הזדמנויות, אֶה... היה ברור, וגם נאמר לי על-ידי יוסי עזרא, שהוא דואג לסדר את ההתחשבנות מול פיני יניב. ולא בכדִי זה לא נכנס בהסכמים שלנו, כי הוא היה אמור לדאוג לזה, להסתדר מול פיני יניב. אני לא ידעתי, לא ידעתי את התהליך של פיני יניב, ואיך הוא... איך הוא אמור להיות בעסקה או איך זה אמור להתנהל. רק ידעתי שמגיע לו חלק מהתקבולים ממשפחת עזרא."

(ע' 100 לפרוטוקול, שורות 32- 36; ע' 101 לפרוטוקול, שורות 1- 6) (ההדגשה הוספה).

  1. עדות זו של בן חיים לא נסתרה, ולמרות שבן חיים הוא עד שיש להתייחס לדבריו בספקנות רבה ביותר נוכח ההיפוך שחל בגרסתו בין מה שמסר בבית המשפט המחוזי בירושלים לבין מה שהעיד לפניי ונוכח התפקיד השלילי שמילא בכל הפרשה, היא מהימנה עליי יותר מהכחשתו של יוסי עזרא את הטענה האמורה. בנוסף, אין חולק שלפחות מאז יום 4.1.2022 ידע יוסי עזרא על הפגיעה שצפוייה להיגרם למחזיקי האג"ח אם ימשיכו להתעלם מזכויותיהם, וזאת באמצעות ההודעה שקיבלו הוא עצמו וכן אחים עזרא מרענן אלוני ביום 4.1.2022. כל זאת, עוד בטרם הועבר ולו גם שקל אחד מתוך הסך של 15.32 מליון ₪, כך שבאותה עת ניתן היה להחזיר את הגלגל לאחור אלמלא העדיף יוסי עזרא להמשיך ולהתעלם מזכויותיהם של מחזיקי האג"ח.

משמע, אחים עזרא ידעה היטב כי קיימת חובה לשתף את הנאמן בכל עסקה מסוג זה (או בשפה עממית "להסתדר איתו", כפי שהבטיח יוסי עזרא לבן חיים), אך בפועל, לא עשתה כן. העדר כל פעילות מצידו של הנאמן היתה אמורה להיות הראיה הטובה ביותר מבחינתה של אחים עזרא, לכך שאין לנאמן צל של מושג מה מתחולל מאחורי גבו. נוכח כל אלה, הטרונייה של אחים עזרא בסיכומיה, על כך שהנאמן לא הודיע לה בשום שלב אודות קיומה של מגבלה כלשהי שעלולה להשפיע על זכויותיה, אינה אלא היתממות לשמה.

  1. אחים עזרא ולוי הנדסה טוענות כי הסכמי אוגוסט 2021 כבר אושרו הן על ידי כב' הבוררת גרסטל והן על ידי בית המשפט המחוזי מרכז, ולכן כדי לבטל אישורים אלה, צריך היה הנאמן להגיש בקשה מתאימה לבית המשפט המחוזי מרכז, ולא לבית משפט זה.

טענה זו דינה להידחות. אכן, אחים עזרא אוחזת בשני פסקי בוררות, בפסק דין שאישר אותם וכן בהחלטה שיפוטית שדחתה את בקשת גמול יהוד למתן צו מניעה זמני נגד בן חיים. ברם אולם, אם בסופו של יום, במסגרת ההליך העיקרי, לא תשתנה התמונה הראייתית שהוצגה עד כה, הרי שלא תימלט המסקנה כי כל אותן החלטות מבוססות על אדני הטעיה ותרמית, מבלי שהעובדות לאשורן יוצגו בפני הבוררת הנכבדה ובפני בתי המשפט הנכבדים, קרי, שבן חיים איננו מייצג הלכה למעשה את גמול יהוד, ושגורמים מפוקפקים השתלטו על גמול יהוד וניתבו את פעולותיה לצרכיהם, תוך ניצול מצוקתו האישית של רענן אלוני. במילים אחרות, לא ניתן יהיה "להלבין" ולהכשיר את המעשים החמורים שנחשפו, באמצעות אותן החלטות ופסקי דין. כידוע, גם פסק דין חלוט ניתן לביטול אם התברר כי הושג בדרכי תרמית, או בעקבות גילוי ראיות ועובדות חדשות:

"פסיקת בית משפט זה הכירה בכך כי כאשר מדובר בתרמית בהשגת פסק הדין, נקודת האיזון נוטה לכיוון האמת והצדק, ולפיכך ניתן יהיה לבטל פסק דין חלוט שהושג במרמה ולערוך משפט חוזר אזרחי ... בית משפט זה אף הרחיב והכיר עקרונית באפשרות לבטל פסק דין חלוט בשל ראיות או עובדות חדשות שנתגלו ללא שנטענה מרמה ..."

(ע"א 6019/07 משה טורג'מן נ' אחים עופר (ניהול) בע"מ, בפסקה 11 פ"ד סג(3) 612, 621 (2010)‏‏).

הואיל והנאמן ומחזיקי האג"ח לא היו צד להליך הבוררות, וממילא גם לא צד לבקשה לאישור פסקי הבוררות (שדבר קיומם הוסתר מהם), ספק אם יש לדרוש מהנאמן לבקש את ביטולם דווקא מהערכאה שאישרה אותם. לכן אינני רואה פגם דיוני בכך שהנסיון לתקוף את אותם הליכים נעשה דווקא בבית משפט של חדלות פירעון, שהוא הערכאה המוסמכת לדון בכל סכסוך הנוגע להסדר הנושים ואופן ביצועו. ניתן רק לשער שאם הנאמן היה מקבל את "הצעתם" של אחים עזרא ולוי הנדסה, ומגיש את הבקשה לבית המשפט שאישר את פסקי הבוררות, השתיים היו מזדרזות לטעון שמי שלא היה צד להליך הבוררות ולאישור הפסק, לא יכול לעתור לביטולה של החלטת האישור.

ודוק. ההליך הנוכחי הוא בקשה של הנאמן, ולא בקשה של גמול יהוד. לו היה עסקינן בבקשה של גמול יהוד לביטול הסכמי אוגוסט 2021, היה ממש בטענה כי הדרך הדיונית לעשות כן היא באמצעות פנייה לבית המשפט המחוזי מרכז, שכן גמול יהוד היתה בעלת דין באותו הליך. לעומת זאת, בפני הנאמן, שלא היה צד לבוררות ולהליך אישור הפסק, פתוחה הדרך לפעול לביטול הסכמי אוגוסט 2021 שלא באמצעות תובענה לביטולם דווקא בבית המשפט המחוזי מרכז.

זאת ועוד, פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז לפיו אושרו פסקי הבוררות, הוא למעשה פסק דין טכני, שניתן בלא התנגדות (והרי באותה עת גמול יהוד נוהלה על ידי בן חיים, ולמעשה, על ידי נושי השוק האפור, כך שממילא לא היה מי שיתנגד למה שנעשה), כך שאין להפריז במשקלו של הטיעון לפיו דווקא לפתחו של בית המשפט שאישר את פסקי הבוררות יש להניח את ההכרעה בשלל המחלוקות מושא בקשה זו.

  1. עוד נטען על ידי אחים עזרא ולוי הנדסה כי בית המשפט המחוזי בירושלים קבע שלא ניתן לבטל את ייפוי הכח שנמסר לבן חיים. משכך, לשיטתן, כל הפעולות על פיו בוצעו כדין ולא ניתן לבטל את הסכם מרץ 2022 שנכרת לאחר מכן. טענה זו דינה להידחות. מדובר בהחלטה שניתנה בהליך ביניים בלבד, כאשר בית המשפט אימץ את עמדתו דאז של בן חיים שכפר בכל טענותיה של גמול יהוד נגדו, אלא שכיום מציג בן חיים עמדה שונה לחלוטין, וחושף את הסיבה האמיתית בגינה הגן על תוקפו של ייפוי הכח שבידיו- האימה והלחץ בהם היה נתון באותה עת, ורצונו לקדם את העסקה עם אחים עזרא בכל מחיר. ניתן רק להניח כי לו הציג בן חיים את עמדתו הנוכחית בפני בית המשפט המחוזי בירושלים, סביר להניח שתוצאת הליך הביניים היתה שונה.
  2. יתר על כן, בכל הנוגע להסכם מרץ 2022, לא קיים כל הליך שיפוטי אשר נותן לו תוקף מחייב. בשונה מהסכמי אוגוסט 2021, שקיבלו תוקף של פסק בוררות, שאושר מיד לאחר מכן על ידי בית המשפט המחוזי מרכז, הסכם מרץ 2022 נותר ללא הגנה מעין זו ולא ניתנה לו מעולם גושפנקא שיפוטית. לכן, גם אם הייתי מוכן להניח כי אישורם של הסכמי אוגוסט 2021 הוא בבחינת מעשה עשוי המעוגן בהחלטה שיפוטית חלוטה, לא כך הם הדברים ביחס להסכם מרץ 2022. גם החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים בנוגע לתוקפו של ייפוי הכח בו השתמש בן חיים, אינה מהווה הגנה על תוקפו של הסכם מרץ 2022, משום שהיא קדמה לו, וממילא אין בה ולא יכולה להיות בה כל התייחסות לאירועי הסחיטה והאיומים בהם היה נתון בן חיים בטרם חתם על הסכם זה.
  3. טענה נוספת של אחים עזרא ושל לוי הנדסה היא שסעיף 6.3.8.1 להסדר הנושים, עליו מבוססת בקשתו של הנאמן, אינו מעניק לנאמן זכות וטו על עסקאות של גמול יהוד, אלא הוא זכאי לדיווח בלבד עליהן בהתראה בת 15 יום מראש. לכן לא מדובר במגבלת עבירות. טענה זו בדין יסודה, אלא שאחים עזרא ידעו היטב על קיומה של חובה כזו וגם ידעו היטב כי גמול יהוד הפרה אותה. ברור גם כי לו נמסרה ההודעה לנאמן מבעוד מועד, הוא היה מזדרז לפנות לבית המשפט והעסקאות עליהן ביקש בן חיים לחתום, היו נבלמות על אתר. על כן, הואיל ואחים עזרא ידעו על קיומה של מגבלה זו ועל הפרתה, הם אינם יכולים להתנער מהתוצאות הנובעות מהפרתה בידי גמול יהוד. נזכיר כי יוסי עזרא הבטיח לבן חיים "להסתדר" עם הנאמן בקשר לתמורה המגיעה למחזיקי האג"ח, ועל יסוד מצג זה חתם בן חיים על הסכם מרץ 2022. משכך, והגם שלא מדובר במגבלת עבירות במובן הקנייני, הפרתה של המגבלה בידיעתה של אחים עזרא, מבססת עילת תביעה נגדה ומונעת ממנה את הגנת ההסתמכות בתום לב.
  4. כך גם יש לדחות את טענתה של אחים עזרא, לפיה ההסכם מיום 5.7.2021 בין רענן אלוני לבין בן חיים לא אסר על מכירת הזכויות של גמול יהוד בפרוייקט, אלא רק על מכירת מניותיה של גמול יהוד למשפחת עזרא. בן חיים הודה כי ההסכמה בינו לבין רענן אלוני היתה ברורה: אין למכור לאחים עזרא את זכויותיה של גמול יהוד בפרוייקט, אלא שבן חיים פעל בניגוד להסכמה זו תוך ניצול כֶּשֶל בניסוח של ההסכם. לא מדובר בטענה בעל פה שניגפת בפני מסמך בכתב, שהרי שני הצדדים להסכם (בן חיים ורענן אלוני) מאשרים גם יחד מה היתה ההסכמה האמיתית ביניהם.
  5. עוד טוענים אחים עזרא ולוי הנדסה כי לא נפל כל פגם בהסכמי אוגוסט 2021 שהרי אפילו אלוני ובן חיים לא טוענים כי מדובר בהסכמים שפגעו בגמול יהוד. אינני מקבל טענה זו. הסכמי אוגוסט 2021 נחתמו מאחורי גבו של הנאמן. לו הוצגו בפניו מבעוד מועד, הוא היה רשאי להתנגד להם. והרי כיצד יעלה על הדעת שהנאמן יסכים להסכמים אלה, המאפשרים לגמול יהוד לקבל מימון ביניים מאחים עזרא בסך של עשרה מליון ₪ בגין פיקוח פיקטיבי (שנועד לאפשר הזרמת כספים לנושי השוק האפור), שעה שמי שאמורים היו לקבל סכום זה לפי סעיף 6.3.3.2 להסדר הנושים היו בכלל מחזיקי האג"ח? ברור שהנאמן לא היה נותן ידו לסיכום הפיקטיבי שנקבע בהסכמי אוגוסט 2021 לפיו גמול יהוד תישא בשכרו של המפקח על הפרוייקט בסך של עשרה מליון ₪ ואחים עזרא תממן תשלום זה על חשבון התמורות שיגיעו בעתיד לגמול יהוד, סיכום שכל תכליתו היתה לייצר מנגנון להברחת כספים לטובת אנשי השוק האפור. אין כל רבותא בכך שאלוני ובן חיים גם יחד לא טוענים שהסכמי אוגוסט 2021 היו לרעתה של גמול יהוד, שהרי שניהם גם יחד היו מעוניינים לפרוע את חובותיו של אלוני בסך של עשרה מליון ₪ באמצעות המנגנון הפיקטיבי של תשלום דמי פיקוח שנקבע בהסכמי אוגוסט 2021. אין לכך עם טובתם של מחזיקי האג"ח, להבדיל מטובתם האישית של אלוני ובן חיים, ולא כלום. נזכיר כי אלוני החל להתנגד לפעולותיו של בן חיים, רק כאשר התברר לו שאנשי השוק האפור עדיין מציקים לו ותובעים ממנו לפרוע את חובו כלפיהם, משמע, בן חיים "לא סיפק את הסחורה" מבחינתו של אלוני ולא קנה לו שקט מנושיו. במילים אחרות, העובדה שאלוני איננו מסתייג מהסכמי אוגוסט 2021 אינה ראיה לכך שמדובר בהסכמים ששירתו את טובתם של מחזיקי האג"ח, ומכל מקום, העובדות מדברות בעד עצמן: הסכמים אלה לא נועדו אלא למצוא דרך לפרוע חובות של אלוני לאנשי השוק האפור, על חשבונם של מחזיקי האג"ח.
  6. יש לדחות גם את טענתה של אחים עזרא, לפיה די בעובדה שסך כולל של 15.32 מליון ₪ יצא מחשבונה בעקבות הסכמי אוגוסט 2021 והסכם מרץ 2022 על מנת לבסס את תום ליבה, ואין זה מעניינה מה עלה בגורל הכספים. טענה מעין זו היתה יכולה להישמע לו פעלה אחים עזרא בתום לב, אך לא כאשר היא היתה שותפה מלאה ומודעת היטב לכך שמדובר בהברחת כספים הן מגמול יהוד עצמה והן ממחזיקי האג"ח. והרי יוסי עזרא ידע היטב שמדובר בפירעון חובות לאנשי השוק האפור, אשר נכחו במפגשים בינו לבין רענן אלוני, ואשר עימם נפגש הוא עצמו לפחות פעם אחת בארבע עיניים, עת נאלץ בן חיים לעזוב את החדר בו שהו יוסי עזרא ואותם אנשי השוק האפור. יתר על כן, גם אם אניח לטובתו של יוסי עזרא כי לא הבין במה מדובר, הרי שביום 4.1.2022 הוא קיבל מכתב מאת רענן אלוני, בו הובהר לו שבן חיים פוטר מכל תפקידיו בגמול יהוד. חרף זאת, חתם יוסי עזרא על הסכם מרץ 2012 מול בן חיים, כאשר הוא כבר יודע היטב כי בן חיים לא פועל לטובתה או מטעמה של גמול יהוד, אלא לטובת האינטרס של אנשי השוק האפור. והרי עד לאותו מועד בחודש מרץ 2022 טרם העבירה אחים עזרא את הסך של 15.32 מליון ₪ עליו התחייבה כלפי בן חיים. מכאן שהעברת הסכום הנ"ל נעשתה לאחר שיוסי עזרא כבר ידע היטב על מעלליו של בן חיים. לכן לא מדובר בהעברה שנעשתה בתום לב.
  7. אין יסוד לטענתה של לוי הנדסה כי הזכויות הועברו לאחים עזרא עוד מכח הסכמי אוגוסט 2021, ולכן הנאמן איחר כביכול את המועד כאשר הוא תוקף רק את הסכם מרץ 2022. ראשית, הנאמן תוקף גם את הסכמי אוגוסט 2021, כפי שראינו קודם, ושנית, לא כל הזכויות הועברו לאחים עזרא במסגרת הסכמי אוגוסט 2021, אלא רק הזכויות ביתרת השטח ובשטח המסחרי. הזכויות לתמורות בגין מגדלי המגורים הועברו לאחים עזרא רק מכוחו של הסכם מרץ 2022, ולכן לא יכולה להישמע טענה כאילו הנאמן איחר את המועד או מנוע מלתקוף את הסכם מרץ 2022.
  8. כך גם אין יסוד לטענתה של לוי הנדסה, לפיה חוסר נקיון הכפיים של גמול יהוד בהליך בבית המשפט המחוזי בירושלים, דבק באופן כלשהו בנאמן. אכן, בצדק טוענת לוי הנדסה כי בית המשפט העליון כבר חיווה דעתו על כך שגמול יהוד נהגה בחוסר נקיון כפיים בהליך שהתנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים, עת כשלה בנסיון לבטל את ייפוי הכח שניתן לבן חיים; ואולם, נזכיר כי ההליך הנוכחי הוא בקשה של הנאמן, ולא של גמול יהוד, ואין להטיל על הנאמן את האחריות למעשיה הנלוזים של גמול יהוד (מה גם שבחוכמה שבדיעבד, מתברר כי היה ממש בטענות שהעלתה נגד בן חיים במסגרת אותו הליך, והא ראיה, הודאתו של בן חיים בעת עדותו בפניי, כי אכן חרג מההרשאה שניתנה לו על ידי רענן אלוני). עוד יש להדגיש בהקשר זה, כי קולו של הנאמן לא נשמע באותו הליך, ולכן ממילא קביעות לכאוריות שניתנו בסכסוך שבין גמול יהוד לבין בן חיים, במסגרת של בקשה לצו מניעה זמני, אינן מהוות מעשה בית דין נגד הנאמן, שלא היה צד לאותו הליך.
  9. לוי הנדסה טוענת כי אלוני העיד שסגר את חובותיו בחודש אוקטובר 2021, כך שלא ייתכן שבן חיים נתון כיום תחת איומים של אותם נושים. ואכן, לא ברור מיהם אותם נושים שבעטיים נמלט בן חיים לחו"ל וכיצד בדיוק נוצרה נשייתם. בן חיים עצמו סירב להרחיב על כך את הדיבור, אלא שאין לשאלה זו חשיבות של ממש. מה שברור הוא שבן חיים היה מאויים עובר לחתימתו על הסכם מרץ 2022, על ידי אותם נושי שוק אפור שציפו לקבל את כספם בעקבות כריתתם של הסכמי אוגוסט 2021, וציפייתם זו נכזבה (שהרי אחים עזרא סרבה לשלם דבר מכוחם של הסכמי אוגוסט 2021 ועשתה כן רק לאחר כריתתו של הסכם מרץ 2022). השאלה מדוע אלוני חש עצמו משוחרר בחודש אוקטובר 2021 מאימת הנושים, בעוד שבן חיים חש עצמו מאויים על ידם, ראוי לה שתתברר במסגרת ההליך העיקרי.
  10. באשר לטענתה של לוי הנדסה כי תצהירו של בן חיים לא אומת כדין בהיותו בחו"ל, ולכן יש למחוק אותו, הרי שאין טעם להדרש אליה שעה שבן חיים נחקר ממושכות על ידי כל הצדדים, תחת אזהרה כדין במסגרת של היוועדות חזותית. מכאן שבכל מקרה, עדותו נמסרה כדת וכדין, גם אם לצורך הענין נתעלם מן האמור בתצהירו.
  11. חשוב להדגיש כי לוי הנדסה לא היתה שותפה כמלוא הנימה לכל אותם מעשים חמורים עליהם מלין הנאמן ולא ידעה עליהם בזמן אמת. יחד עם זאת, לוי הנדסה ידעה והכירה היטב את טענותיה הקשות של גמול יהוד עוד בטרם השקיעה כספים כלשהם בהתקשרות עם אחים עזרא, בעקבות אזהרות נוקבות שהשמיע עו"ד יניב גלבוע באוזני נציגיה בראשית חודש אפריל 2022, ולכן לא תישמע טענת ההסתמכות שלה, גם אם חתמה על זכרון דברים עוד קודם לכן, בחודש נובמבר 2021, וגם אם האזהרה כלפיה הושמעה רק לאחר כריתתו של הסכם המכר מיום 30.3.2022 בינה לבין אחים עזרא. והרי הסתמכות נבחנת על יסוד שינוי מצב לרעה, ולא על יסוד חתימה על הסכם שביצועו טרם החל. מכאן שכאשר החלה לוי הנדסה לקיים את ההסכם שנכרת בינה לבין אחים עזרא, חרף האזהרות שקיבלה, היא נטלה על עצמה סיכון מחושב, ועליה לשאת בתוצאותיו אם הסיכון אכן יתממש. יתר על כן, לוי הנדסה ידעה ולמצער צריכה היתה לדעת כי בכל מערכת ההתקשרויות חסרה עמדתו של צד אחד מרכזי ועיקרי, הלא הוא הנאמן. לא היה דבר פשוט יותר מאשר פנייה לנאמן על מנת לברר מהי עמדתו ביחס למכר שאחים עזרא מבקשת לבצע. לא זו אף זו: במסגרת התוספת להסכם מיום 30.3.2022 בין אחים עזרא לבין לוי הנדסה (שנעשה מאמץ רב להסתירה מהנאמן), נקבע כי במקרה של צו מניעה שיאסור על קידום המכר (בדיוק כפי שקרה בפועל) זכאית לוי הנדסה לבטל את ההתקשרות עם אחים עזרא ולקבל השבה מלאה של הכספים ששילמה. מכאן שלוי הנדסה אינה יכולה להינזק בשום צורה ואופן מחמת צו המניעה הזמני.
  12. זאת ועוד. העסקה בין אחים עזרא לבין לוי הנדסה טרם נגמרה ברישום (כמו העסקאות עליהן חתם בן חיים), ולמעשה היא מצוייה רק בראשיתה, כך שתום לב מלא ומוחלט של לוי הנדסה, גם אם היה כזה, וגם אם נניח כי האזהרות הנוקבות שהושמעו בפניה בתחילת חודש אפריל 2022 אינן פוגמות בו, אין בו די על מנת לאיין את זכויותיו של הנאמן ואין בו כדי למרק את שרשרת העסקאות הקודמות מכל הפגמים החמורים שדבקו בהן.
  13. בשולי הדברים אציין כי אין ספק שאחים עזרא ביקשה לנער מעל גבה את גמול יהוד, שלדידה היתה ועודנה חברה כושלת וחדלת פירעון המנוהלת בידי מנהל כושל המסובך בחובות, המהווה אבן ריחיים על צווארה. ביטוי להשקפה זו ניתן היה לשמוע באחת מקריאות הביניים שהשמיע יוסי עזרא כלפי רענן אלוני במהלך הדיונים. אכן, נוכח ההתנהלות כפי שנחשפה בהליך זה, בהחלט ניתן להסכים כי עסקינן בחברה כושלת שאופן התנהלותה בפרשייה דנן היה שערורייתי לכל הדעות; ואולם, מי שנהנה דווקא מהתנהלות מופקרת זו של גמול יהוד ומנהלה, היתה לא אחרת מאשר אחים עזרא בכבודה ובעצמה, אשר ניצלה עד תום את המצב אליו נקלעו גמול יהוד ורענן אלוני, והכל תוך התעלמות מוחלטת ומכוונת מן הזכויות של מחזיקי האג"ח ושל הנאמן.
  14. עוד אציין כי חבל שהנאמן לא עמד על המשמר כמתחייב בנסיבות הענין, ולא דאג לעדכן מבעוד מועד את כב' הבוררת גרסטל כי אין לאשר הסכם פשרה כלשהו בהליך הבוררות בטרם תישמע עמדתו של הנאמן. הנאמן הרי ידע והסכים לניהול הליך הבוררות, ואף ידע על פסק הבוררת מיום 1.2.2021. לו העמיד מבעוד מועד את כב' הבוררת על זכויותיו, התסבוכת כולה היתה נמנעת מבעוד מועד.
  15. נוכח כלל האמור לעיל, הוכיח הנאמן באמצעות ראיות מספקות לכאורה קיומה של עילת תביעה טובה לביטול ההסכמים שנחתמו מאחורי גבו (אף מבלי שנידרש לעת הזו לשלל הקונסטרוקציות המשפטיות שהעלו הן הנאמן והן הכונס הרשמי באופן יצירתי בסיכומיהם).
  16. כפי שהראינו בתחילת הדרך, תנאי נוסף למתן צו מניעה זמני הוא הוכחת נחיצותו של הסעד הזמני לצורך הגשמת המטרה. הבקשה מקיימת אחר תנאי זה, שהרי הסעד העיקרי המבוקש הוא ביטול כל ההסכמים עליהם חתם בן חיים בשמה של גמול יהוד, וצו המניעה הזמני נועד לשרת סעד עיקרי זה ועולה בקנה אחד עימו.
  17. בנוסף, ישנו חשש סביר ואף יותר מכך, שאי-מתן הצו יכביד באופן ממשי על ביצועו הראוי של פסק הדין, שהרי אם העסקה בין אחים עזרא ללוי הנדסה לא תיעצר על אתר, עלולה להתרחש "תאונה משפטית" של ממש בעקבות הסתמכות של צדדים שלישיים על שרשרת העסקאות האמורה, לרבות נזק שעלול להגרם ללוי הנדסה עצמה.
  18. בכל הנוגע למאזן הנוחות, הרי ששיקול זה נבחן תוך השוואת הנזק שעלול להיגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שעלול להיגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני, וכן נזק העלול להיגרם לאדם אחר או לעניין ציבורי. במקרה דנן מאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לטובתו של הנאמן. הבקשה העיקרית היא בקשה לביטול מוחלט של ההסכמים שמכוחם נושלו מחזיקי האג"ח מזכויותיהם. לעת הזו לא מבוקש סעד כספי. על כן, הנזק שייגרם למחזיקי האג"ח אם קידומן של העסקאות לא ייעצר, עלול להיות נזק שאיננו בר תיקון, שכן ככל שהזמן חולף, יתגבר הקושי להחזיר את המצב לקדמותו ותיווצר הסתמכות של צדדים שלישיים על מערכת ההסכמים למרות שאלה תלויים על בלימה. לעומת זאת, הנזק שעלול להגרם לאחים עזרא וללוי הנדסה הוא נזק קל יחסית, של עיכוב לא ארוך עד להכרעה בסוגיית תוקפן של העסקאות במסגרת ההליך העיקרי. אין כל הכרח לעכב בינתיים את המשך ביצוע הבנייה וצו המניעה הזמני איננו אוסר על המשך הבניה. אגב, לוי הנדסה היא בבחינת מי שהכניס ראש בריא למיטה חולה, משום שכל התשלומים אותם הזדרזה להעביר לאחים עזרא מיד לאחר כריתתו של ההסכם ביניהם, בוצעו כאשר לוי הנדסה כבר מודעת היטב לכלל הטענות של גמול יהוד נגד אחים עזרא. מכל מקום, לוי הנדסה מוגנת היטב מפני נזקי ההסתמכות, שכן לטובתה אף עומדת התוספת להסכם המכר מיום 30.3.2022, המקנה לה זכות להשבה מלאה מאחים עזרא של כל תשלום ששילמה לה במקרה שתבחר לבטל את ההסכם מחמת קיומו של צו מניעה. כלומר, אם רק תבחר בכך, לוי הנדסה תהא זכאית להשבה מלאה של מה ששילמה עד כה בהסתמך על ההסכם עם אחים עזרא, גם אם מדובר בסכום עתק של כ- 72 מליון ₪.
  19. גם הטענה בדבר פגיעה במפונים דינה להידחות, שהרי הסכם התמורות הטיל על אחים עזרא לפצות את המפונים ולסיים את בניית הדירות, ואין כל צו שאוסר עליה להמשיך ולקיים אחר התחייבויות אלה. הצו רק אוסר על קידום העסקה למכירת זכויותיה של גמול יהוד בפרוייקט ועל שינוי רישומי כלשהו. במילים אחרות, אחים עזרא רשאית בהחלט להמשיך בבניית הפרוייקט גם תחת הצו הזמני, באופן שלא ייגרם כל עיכוב בבניה וממילא גם לא ייגרם נזק למפונים.
  20. בנוסף לא קיים סעד זמני אחר שפגיעתו במשיבים קלה יותר, המשיג את התכלית שלשמה נועד צו המניעה הזמני- הנאמן איננו מבקש לערוך התחשבנות, אלא להעמיד את עצמו באותו מצב משפטי בו היה מצוי לו כיבדה גמול יהוד את הוראות הסדר הנושים.
  21. שיקול נוסף שיש לשקול בקשר לצו מניעה זמני הוא תום ליבם של בעלי הדין. ברם, במקרה דנן העובדות הלכאוריות שפורטו לעיל מדברות בעד עצמן ואין טעם לחזור על הדברים. הנאמן אולי "נרדם בשמירה", אך מי שנהג בחוסר תום לב לא היה הוא, אלא האחים עזרא. באשר לגמול יהוד ורענן אלוני, התנהלותם חסרת האחריות וחסרת תום הלב אינה מעלה או מורידה שכן לא הם המבקשים בהליך זה (הגם שהם תומכים בבקשה), אלא הנאמן. חוסר תום ליבם כוון בראש ובראשונה כלפי הנאמן, כך שאין בו כדי להוות טענת הגנה בפיהם של אחים עזרא ולוי הנדסה נגד הנאמן שפעל בתום לב גמור.
  22. כך גם בקשתו של הנאמן אינה נגועה בשיהוי כלשהו, שכן הוא פעל בתוך ימים ספורים לאחר שהמידע הרלבנטי הגיע לידיעתו.
  23. טענה דיונית מרכזית הן של אחים עזרא והן של לוי הנדסה היא שאין מקום ליתן צו מניעה זמני אם הנזק שנגרם למבקש הצו הוא נזק כספי גרידא. לדידן של השתיים, ניתן בכל עת לערוך התחשבנות כספית עם הנאמן, על מנת לברר אם בכלל מגיע תשלום כלשהו לגמול יהוד (ולמחזיקי האג"ח בעקבותיה), ואם כן, כמה. לשיטתה של אחים עזרא, התחשבנות כזו, אם תיערך, תגלה כי גמול יהוד אינה זכאית לכל תשלום נוסף, משום שהסכומים שיש לנכות מתוך התמורה המגיעה לגמול יהוד לפי הסכם התמורות, עולה על גובה התמורה האמורה. אם לעומת זאת יתברר שגמול יהוד זכאית עדיין לתשלום כלשהו, אחים עזרא תשלמו ללא קושי. לוי הנדסה אף טוענת בהקשר זה כי ההתקשרות שלה עם אחים עזרא היא דווקא הפתרון עבור מחזיקי האג"ח, ולא הבעיה, משום שהיא יוצרת מקור כספי ממנו יוכלו להיפרע מחזיקי האג"ח בתביעה כספית שיגישו נגד אחים עזרא.

אכן, מדובר בטענה כבדת משקל המושכת את הלב, אלא שדינה להידחות מחמת מספר טעמים.

הטעם הראשון הוא ששיקול זה הוא למעשה אחת מנגזרותיו של מאזן הנוחות, ולא מדובר בכלל אשר עומד בפני עצמו (י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995) בע' 617). על כן, כאשר מאזן הנוחות נוטה במובהק לטובת המבקש, כמו במקרה דנן, אין לייחס משקל של ממש לעובדה שניתן לפצותו בכסף על נזקיו.

הטעם השני הוא שמדובר בשיקול אחד בלבד לצד מכלול רחב של שיקולים אחרים, ובוודאי לא מדובר בשיקול מכריע, מה גם שאין למצוא לו ביטוי מפורש בתקנות.

הטעם השלישי הוא שיהיה קושי רב לבצע את ההתחשבנות המדוברת נוכח חוסר האמון ההדדי (והמוצדק) בין הצדדים. בנוסף, עריכת התחשבנות כעת בנוגע לתמורה שגמול יהוד תהיה זכאית לקבל רק בעוד מספר שנים, בגין זכויותיה בפרוייקט, ובלא שניתן לחזות מה יהיו מחירי הנכסים באותה עת, תהיה בהכרח בעלת אופי ספקולטיבי ועלולה לקפח את מחזיקי האג"ח. כבר נפסק כי כאשר ישנו קושי לכמת את הנזק, בית המשפט נוטה להיעתר לבקשה לצו מניעה זמני: "הקושי להעריך את הנזק הצפוי מניע את בית-המשפט להעניק סעד זמני ביתר קלות. במילים אחרות. במקרה כזה נוטות בדרך כלל כפות המאזניים לטובת המבקש את צו-המניעה. נוכח ממצאו של בית-משפט השלום בדבר הנזק הרב הצפוי למערער והקושי להעריכו בכסף אין איפוא כל סיבה לסטות במקרה זה מן הכלל האמור." (ע"א 238/73 ישראל שרעבי נ' נסים חמצני, פ"ד כח(1) 85, 92 (1973)).

הטעם הרביעי הוא שהנאמן, ובצדק מבחינתו, איננו מעוניין כעת לקיים את ההתחשבנות האמורה כדי לנסות ולחלץ ממנה תרגום כספי של הזכויות שנגזלו ממחזיקי האג"ח. הוא מבקש לדבוק בהסכם התמורות, אשר קובע כי ההתחשבנות תיערך בסוף הדרך ולא בראשיתה. בצדק הוא חושש שעריכת ההתחשבנות כעת תחשוף אותו למניפולציות חישוביות, בשעה שהוא נתון בנחיתות אינפורמטיבית של ממש מול אחים עזרא שבה הוא איננו נותן כל אמון. כמו כן, עריכת ההתחשבנות במצב שבו המקרקעין כבר עברו בשלמותם על שמה של אחים עזרא, וזו הרי המשמעות האמיתית של עריכת התחשבנות בלא לבטל את העסקאות מושא ההליך, תציב את הנאמן בעמדת נחיתות מובהקת במשא ומתן הקשוח שהוא יידרש לנהל מול אחים עזרא. ודוק. אין זו הפעם הראשונה בה אחים עזרא מבקשים "לקצר טווח" ולהקדים את מועד העברת המקרקעין על שמם, שלא על פי המועד הקבוע בהסכם התמורות. נסיון קודם כזה נבלם בהחלטה שיפוטית מיום 16.9.2017, תוך שהובהר היטב כי בהסכם בו עסקינן- הסכם תמורות בפרוייקט בניה, בו החיוב העיקרי המוטל על בעל הקרקע (גמול יהוד) הוא העברת הזכויות בקרקע לייזם (אחים עזרא) - ברי כי הקדמת ביצועו של חיוב זה וקיומו כעת, כפי שמבקשת אחים עזרא, פירושה שגמול יהוד תבצע לאלתר את החיוב העיקרי והמרכזי המוטל עליה כלפי אחים עזרא ובכך תיפרד מנכס המקרקעין היחיד שלה, שעה שאחים עזרא טרם קיימה את חיוביה שלה כלפיה (סעיף 21 להחלטה). אין כל סיבה טובה לאפשר לאחים עזרא להשיג כעת, בזכות שיתוף הפעולה שלה עם אנשי השוק האפור, את מה שניסתה ולא הצליחה להשיג בעבר בדרך המלך.

  1. במאמר מוסגר נציין כי בכל התחשבנות שתיערך מול הנאמן, אם תיערך, ספק רב אם ניתן יהיה להתחשב לחובתם של מחזיקי האג"ח בכל אותם תשלומים שאחים עזרא שמה על קרן הצבי, קרי, פיזרה אותם לידיהם של נושי השוק האפור, בין בתיווכו של בן חיים, בין באמצעות א"ס ובין באמצעות יוסי עזרא בכבודו ובעצמו, שכן תשלומים אלה שהיו אמורים להיות משולמים בראש ובראשונה למחזיקי האג"ח, לא הגיעו ליעדם בהתאם להסדר הנושים.
  2. נותרה עדיין על הפרק שאלת הערובה לנזק. תקנה 96 (א) לתקנות קובעת כי סעד זמני יותנה בהתחייבות עצמית של המבקש לפיצוי, וכן בערובה לשם פיצוי בשל כל נזק שייגרם למי שמופנה אליו הצו כתוצאה ממתן הצו הזמני, אם יפקע הצו או יצומצם היקפו. יחד עם זאת, תקנה 96(ג) קובעת כי "בית המשפט רשאי, מטעמים מיוחדים, לפטור את המבקש מהפקדת ערובה, אם סבר שהדבר צודק וראוי בנסיבות העניין ...".

במקרה דנן באתי לכלל מסקנה כי יש מקום לפטור את הנאמן מהחובה להפקדת ערובה (מעבר להתחייבות שכבר הופקדה), וזאת מחמת שני טעמים.

הטעם הראשון הוא שקופת הסדר הנושים ריקה לחלוטין, ולכן התניית הצו בהפקדת ערובה עלולה להביא לכך שהצו יפקע מחמת חוסר היכולת של הנאמן לגייס את סכום הערובה. לענין זה נפסק ברע"א 5780/19 דורית גרינשפון נ' אייל בן הרוש בפסקה 11 (נבו 24.10.2019)‏‏:

"הנזק הצפוי למשיבים ממתן צו מניעה זמני, אשר בדיעבד יתברר כי לא הייתה לו הצדקה, הוא רק אחד מהשיקולים שיש להביא בחשבון בעת קביעת גובה הערבות. קרי, סכום הערבות אינו נגזר מהנזק הפוטנציאלי גרידא. בצד שיקול זה יש להתחשב גם ביכולתם הכלכלית של מבקשי הסעד הזמני, וזאת על מנת להימנע ממצב בו אין באפשרותם לעמוד בתנאים שנקבעו למתן הסעד הזמני, ועל כן המשמעות המעשית של קביעתם היא דחיית הבקשה לצו מניעה זמני."

ראה גם רע"א 6805/20 כהן נ' כהן בפסקה 12 (נבו 14.12.2020).

הטעם השני למתן פטור מערובה במקרה דנן הוא חומרת המעשים שנחשפו במסגרת הפרשה דנן והכלל לפיו אין לאפשר למעוול לצאת נשכר מעוולתו. מי שלכאורה נתן ידו לגזל כבשת הרש של מחזיקי האג"ח, לא אמור להיבנות ממצוקתו הכספית של הצד הנגזל ולהכשיל את תביעתו בעודה באיבה באמצעות הכלי הדיוני של חיוב בערובה. שיקול זה מצטרף לשיקול נוסף, והוא, שסיכויי ההצלחה של הנאמן בהליך העיקרי הם טובים, כך שתוצאה לפיה הליך עיקרי שסיכוייו טובים, יסוכל בשל הצורך בהפקדת ערובה שנועדה רק למקרה בו ההליך יסתיים בכשלון, אינה תוצאה צודקת או ראויה.

בשולי ענין זה אציין כי לא היה מקום לכך שלוי הנדסה תפריז ותגזים בהיקף הנזק שעלול להיגרם לה כביכול מחמת הצו הזמני. העובדה שהיקף הפרוייקט הינו 220 מליון ₪, אין פירושה שזהו הנזק שעלול להגרם לה, משל היא כבר השקיעה סכום זה בשלמותו (דבר שאיננו נכון) ומשל היא אינה זכאית לקבל השבה מלאה מאת אחים עזרא, אם רק תבחר בכך.

  1. סיכומו של דבר, מכל הטעמים אשר פורטו לעיל, צו המניעה הארעי יהפוך לצו מניעה זמני שיעמוד בתוקפו עד להכרעה בהליך העיקרי.
  2. בנוסף, אחד הסעדים המבוקשים בהליך העיקרי הוא לאשר לנאמן ליטול מידיה של גמול יהוד את הזכות והכח לממש את הזכויות בפרוייקט. נוכח ההתנהלות הבלתי אחראית בעליל של גמול יהוד ושל רענן אלוני, ניתן בזאת צו מניעה זמני, שיעמוד בתוקפו עד להכרעה בהליך העיקרי, האוסר עליהם לקבל כל החלטה שאינה במהלך העסקים הרגיל של קבוצת גמול בלא אישור מראש ובכתב של הנאמן. כמו כן, נאסר עליהם לבוא בדברים עם אחים עזרא, לוי הנדסה או כל גורם אחר בקשר לזכויותיה של גמול יהוד בפרוייקט, שלא בנוכחות הנאמן או מי מטעמו.
  3. אחים עזרא תישא בהוצאות הנאמן בסך 30,000 ₪.

גמול יהוד תישא בהוצאות הנאמן בסך 20,000 ₪. סכום מופחת זה נקבע נוכח העובדה שגמול יהוד לא התנגדה לבקשה לסעד זמני. מאידך, לפטור אותה בלא כלום אין כל הצדקה, בהיותה מי שקלעה את בעלי הדין כולם למצב הנוכחי.

בנסיבות הענין, אין צו להוצאות נגד לוי הנדסה.

  1. המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ' סיוון תשפ"ב, 19 יוני 2022, בהעדר הצדדים.