בית המשפט המחוזי מרכז-לוד |
|
|
|
רמ"ש 55370-10-22 ו' נ ש'
תיק חיצוני: |
|
בפני |
כבוד השופטת, סגנית הנשיאה ורדה פלאוט
|
|
מבקשת |
ס.ו |
|
נגד
|
||
משיב |
א.ש |
|
|
||
החלטה
|
||
1. בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה בראשון לציון (כב' השופטת ח' שירה) מיום 15.10.22 שניתנה בתה"ס 48019-07-20 ולפיה נדחתה בקשת המבקשת לתיקון כתב התביעה.
הנימוקים לדחיית הבקשה: כתב התביעה המקורי כבר תוקן פעם אחת; התיקון המבוקש עתה מקורו בישיבת הוכחות כאשר התברר מהערת ביהמ"ש הקושי ביישום ההתחייבות לערוך צוואה; המבקשת היתה מיוצגת לאורך כל ההליך ובאי כוחה היו מודעים לסעיף בהסכם הממון והשלכותיו, וחרף זאת עד עתה לא התייחסו לכך בכתבי התביעה.
2. בקצרה יפורט כי הצדדים הם בני זוג לשעבר להם שני ילדים משותפים (קטינים). הצדדים ניהלו הליך גישור וביום 8.9.15 חתמו על הסכם גירושין המסדיר את המחלוקות ביניהם, כאשר בין היתר הוסכם כי הדירה בX תועבר לבעלות המשיב, המשיב יישא במלוא תשלום המשכנתא של הדירה, וכי המשיב "מתחייב לערוך צוואה ולהותיר מחצית מהדירה על שם הקטינים" (סע' 15 להסכם). ההסכם אושר וקיבל תוקף של פסק דין בבימ"ש קמא.
ביום 21.7.20 הגישה המבקשת תביעה לבימ"ש קמא לביטול הסכם הגירושין מן הטעם כי נפלו פגמים מהותיים בהסכם (טעות, הטעיה, עושק וכפיה), הופעל על המבקשת לחץ ואיומים לאישור ההסכם, ואף נפלו פגמים בהתנהלות המגשרת ואישור ביהמ"ש את ההסכם – זו התביעה המתבררת בהליך קמא.
ביום 15.9.20 הוגש כתב תביעה מתוקן (בהסכמת הצדדים) שבמסגרתו טענה המבקשת לביטול הסכם הגירושין נוכח פגמים מהותיים שנפלו בהסכם ונוכח פגמים שנפלו בהליך אישור ההסכם בביהמ"ש.
בהליך קמא הוגש כתב הגנה והתקיימו שני קדמי משפט ושני דיוני הוכחות.
כחודש לפני מועד דיון ההוכחות הנוסף, הגישה המבקשת בקשה לתיקון כתב התביעה כך שתתווסף עילה נוספת לביטול הסכם הגירושין, נוכח הערת ביהמ"ש בדיון ההוכחות שהתקיים ביום 2.5.22 ולפיה בימ"ש לא היה ער לאמור בסיפא של סע' 15 להסכם גירושין (בדבר התחייבות המשיב להוריש בצוואתו מחצית מהדירה לטובת ילדי הצדדים) וכי אם היה מודע לכך, לא היה מאשר סעיף זה מאחר שהדבר נוגד את סע' 8 לחוק הירושה (המבקשת הפנתה לעמ' 20 לפרוטוקול הדיון). בנסיבות אלו טענה המבקשת לביטול ההסכם אף נוכח פגם בגמירות דעתה, בשל הפרת תנאי מהותי בהסכם, ובשל פגם באישור ההסכם.
לאחר שהתקבלה תגובת המשיב, נדחתה, כאמור, הבקשה לתיקון כתב התביעה בהחלטה נשוא הליך זה.
3. לטענת המבקשת, בתמצית, שגת בימ"ש קמא עת דחה את בקשתה: רק בשלב בירור התביעה נודע למבקשת כי המשיב לא מתכוון לערוך צוואה כמתחייב עפ"י ההסכם; כתב התביעה תוקן בעבר, בתחילת ההליך ובהסכמת המשיב, מטעמים שאינם מהותיים; נוכח ההשלכות המהותיות העולות מהערת ביהמ"ש ביחס לפגם שנפל באישור ההסכם, שלפיה ביהמ"ש לא היה ער לסיפא של סע' 15 להסכם, הרי שיש מקום להורות על תיקון המבוקש, ולהוסיף עילה זו לכתב התביעה; הערת ביהמ"ש מחזקת את עמדת המבקשת.
4. דין הבקשה להידחות אף ללא צורך בקבלת עמדת הצד שכנגד.
ההחלטה בעניין תיקון כתבי טענות- ובענייננו דחיית בקשה לתיקון כתב תביעה- מסורה לשיקול דעתה הרחב של הערכאה הדיונית, וככלל, ערכאת הערעור לא תתערב בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בעניינים אלו אלא במקרים חריגים בלבד, ואין להעביר את ה"מושכות" לערכאת הערעור. השוו לרע"א 7072/20 אגודה שיתופית בן זכאי נ' מגדל חברה לביטוח, מיום 18.11.20, ורע"א 5522/17 שלום גוטמן נ' רובי גולדשטיין, מיום 23.10.17.
"הכלל הוא, כי תחום סדרי הדין, ובכלל זה סוגיית תיקון כתב טענות, נתון לשיקול דעת רחב של הערכאה הדיונית שבפניה מתנהל המשפט. בית המשפט לערעורים יתערב בשיקול דעת זה רק לעיתים נדירות, מקום שנמצאה חריגה קיצונית מתחום שיקול הדעת הסביר" (רע"א 5996/06 טרכטנברג נ' סיל מזון בע"מ, מיום 10.8.06).
לא מצאתי כי נפלה שגגה בהחלטת בימ"ש קמא, ובוודאי שלא מצאתי כי ההחלטה חורגת מתחום שיקול הדעת הנכון והסביר או כי נגרם עיוות דין למבקשת. הערה ששופט מעיר במהלך דיון אינה מהווה עילה לתיקון כתב התביעה. ודוק, עת הוגש כתב התביעה המקורי (7/20) וכתב התביעה המתוקן (בהתאם לבקשה ראשונה לתיקונו ב-9/20), המבקשת היתה מודעת לאמור בסעיף 15 להסכם הגירושין, בדבר התחייבות המשיב להוריש בצוואתו את מחצית מהזכויות בדירה לילדיהם הקטינים, אך נמנעה מלטעון טענות כנגד תוקפו של סעיף זה בתביעתה. כאמור, אין בכך שבימ"ש קמא העיר בדיון ההוכחות, כי במועד אישור הסכם הגירושין הוא לא היה ער לסיפא של סעיף 15 להסכם, כדי להצדיק- בשלב מתקדם של ההליך קמא, לאחר שהתקיימו שתי ישיבות הוכחות וביהמ"ש הורה על הגשת סיכומים בכתב (בכפוף להחלטת נשיאת ביהמ"ש העליון בטענות פסלות שופט)- תיקון כתב התביעה והוספת עילה נוספת. המבקשת היתה מיוצגת על ידי עורכי דין לאורך כל ההליך (עת הוגשו כתבי התביעות) וככל שסברה כי האמור בסעיף 15 להסכם מנוגד להוראת סע' 8 לחוק הירושה ו/או כי יש עילה אחרת/נוספת להורות על ביטולו של הסעיף- היה עליה להעלות טענותיה במקשה אחת, ובמסגרת כתב התביעה שהגישה. אין באמור לעיל כדי להביע דעה לעניין משקל הערת בית המשפט במהלך הדיון- באופן כללי, ומבלי שכתב התביעה תוקן.
כאמור, בשלב מתקדם זה של ההליך קמא, אין הצדקה לתיקון כתב התביעה.
5. לפיכך, כאמור, הבקשה נדחית.
משלא התבקשה עמדת הצד שכנגד, אין צו להוצאות.
הערובה תוחזר למבקשת באמצעות ב"כ.
ההחלטה מותרת לפרסום ללא פרטים מזהים.
ניתנה היום, כ' חשוון תשפ"ג, 14 נובמבר 2022, בהעדר הצדדים.
4 מתוך 4