טוען...

בית משפט לענייני משפחה בראשון לציון

תלה"מ 55462-10-18 ר' נ' ר' תלה"מ 71233-10-18 ר' נ' ר' תלה"מ 72382-12-18 ר' נ' ר' תלה"מ 2497-01-19 ר' נ' ר'

בפני

כבוד השופטת מירה רום פלאי

תובע

י' ר'

ע"י ב"כ עו"ד אייל גבע

נגד

נתבעת

א' ר'

ע"י ב"כ עו"ד עופר כהן

פסק דין

ארבע תביעות לפניי; שתי תביעות הדדיות שהגישו הצדדים למזונות שלושת ילדיהם הקטינים, ושתי תביעות הדדיות בעניין רכושם של הצדדים.

למען הנוחות, יכונו הצדדים להלן: "האישה" או "האם", ו-"האיש" או "האב".

רקע

  1. הצדדים נישאו זל"ז ביום 22.6.05, מנישואיהם נולדו שלושה ילדיהם הקטינים: ד' (יליד 22.2.15- בן 5 וחצי); א' (יליד 9.3.10- בן 10 וחצי); ול' (ילידת 22.1.07- בת כ-13 וחצי) (להלן: "הקטינים").

  2. לאחר שיחסי הצדדים עלו על שרטון, הגיש האיש בקשה ליישוב סכסוך ביום 25.7.18. משההליך לא הניב פרי, פנה האיש בתביעותיו לבית המשפט ולאחריו הגישה האישה תביעותיה.

  3. ביום 6.9.18 ניתנה החלטה למזונות זמניים בבית הדין הרבני, לפיה האיש ישלם סך של 5,000 ₪ עבור הוצאות שלושת הקטינים, וביום 11.11.18 נקבע כי הסך שנקבע כולל השתתפות בהוצאות חשמל ומים.

  4. ביום 23.5.19 ניתן בהסכמת הצדדים תוקף של פסק דין להמלצות התסקיר, על פיהן המשמורת תהיה משותפת וזמני השהות כדלקמן: בימי שני ורביעי האיש ייקח את הילדים ממסגרות הלימוד אחר הצהריים ויחזירם למחרת למסגרות. בכל סופ"ש שני, האיש ייקח את הילדים ביום שישי בצהריים ממסגרות הלימוד ויחזירם ביום ראשון בבוקר למסגרות.

  5. הצדדים הסכימו כי מועד הקרע הוא מועד פתיחת הליך הי"ס, קרי- 25.7.18, ובהתאם מונה אקטואר לצורך בירור התביעה לפירוק שיתוף ואיזון חשבונות ומשאבי הצדדים ממועד נישואי הצדדים ביום 22.6.05 ועד למועד הקרע. ביום 3.3.20 הוגשה חוות דעת האקטואר.

  6. ביום 20.7.20 נשמעו ראיות, ולבקשת באי כח הצדדים הוגשו סיכומים בכתב.

תביעות המזונות

טענות האיש

  1. בהתאם לפסק הדין שניתן בעניין משמורת הקטינים וזמני השהות, מצא האיש כי יחס זמני השהות של הקטינים עם הצדדים במחזור שנתי הוא 46% אצל האיש ו-54% אצל האישה.

  2. האיש עובד בחברת **** בתחום המחשבים ומשתכר לטענתו בסך של כ-16,000 ₪ לחודש, ובצירוף שווי רכבו בסך 3,000 ₪, הכנסתו עומדת על סך של 19,000 ₪. האישה משתכרת בסך של 8,500 ₪ נטו. מכאן כי יחס ההכנסות בין הצדדים לטענתו הוא 70%-30%.

  3. האיש מלין על התנהלותה הכלכלית של האישה בטענה כי הוציאה כספים מחשבון הבנק שלה באמצעות משיכות מזומן והעברות כספים ללא כל הסבר ראוי על מנת להראות כי היא נמצאת בחסרון כיס, אלא שלא כך הדבר לטענתו.

  4. האישה לא עמדה בנטל ההוכחה ביחס להוצאות הבית והוצאות הקטינים בסך של 30,000 ₪. לטענתו ההוצאות הנטענות על ידה רחוקות מאלו אשר היו נהוגות בפועל אצל הצדדים. לשיטתו סך המזונות תלויי השהות ושאינם תלויי שהות, ללא מדור, הדרושים לכל קטין הוא לכל היותר על סך של 2,250 ₪.

  5. מכל האמור יש לטענתו לחשב את מזונות הקטינים בהתאם להלכת בע"מ 919/15, בהינתן יחס השתכרות הצדדים ובנתון זמני השהות השוויוניים עם הקטינים. האיש העריך את הוצאות שלושת הקטינים לחודש מלא הן 6,000 ₪, ובצירוף 5,000 ₪ הוצאות מדור בשני הבתים, לטענתו צרכי הקטינים עומדים על סך של 11,000 ₪ לחודש בשני הבתים.

  6. על פי יחס הכנסות הצדדים, האיש צריך לשיטתו לשאת בהוצאות הקטינים בסך 7,700 ₪ לחודש, ועל האישה בסך 3,300 ₪ בחודש. בעוד עלות הקטין אצל האישה עומדת על סך של 5,940 ₪ ואצל האיש 5,060 ₪, להשוואת רמת המחיה בשני הבתים, על האיש להעביר לאישה סך של 2,640 ₪, כולל מדור. מסכום זה יש לקזז את קצבת הילדים בסך 534 ₪, ובסה"כ לטענתו עליו להעביר לידי האם סך של 2,106 ₪ עבור שלושת הקטינים מדי חודש.

  7. כל צד יישא בהוצאות שאינן תלויות שהות בעצמו לקטינים בזמנים שהם שוהים עמו, וכן הצדדים יישאו בהוצאות החריגות באופן שווה, או לחלופין לפי יחס השתכרות.

טענות האישה

  1. האישה עובדת כמנהלת חשבונות במשרד רו"ח ומשתכרת בסך של 9,100 ₪ ברוטו, כאשר הכנסתה נטו מסתכמת בסך של 8,400 ₪ לחודש נכון לתקופה שלפני משבר הקורונה. שכרה נכון להיום עומד על סך של כ-7,700 ₪ בחודש.

  2. האיש לטענתה עובד כמהנדס בעיר בחברת **** ומשתכר בסך של כ-47,000 ₪ ברוטו לחודש, וכן מקבל בונוסים בסכומים גבוהים ממקום עבודתו, בהם יש לראות כחלק בלתי נפרד משכרו. לטענתה יחס ההכנסות בין הצדדים הוא 80% לאיש ו-20% לאישה.

  3. האישה טוענת כי רמת החיים של הצדדים בהיותם נשואים הייתה גבוהה ומאז מועד הקרע נפגעה רמת המחייה של הקטינים מאחר והאישה נושאת ברוב הוצאות הקטינים, לרבות הקטין איתי שהוא בעל צרכים מיוחדים. להערכתה צרכי הקטינים מסתכמים בסך של 30,000 ₪ לחודש כולל הוצאות מדור, וכן דמי טיפול חודשיים לקטינים בסך 2,000 ₪.

  4. בסה"כ לטענה יש לחייב את האב לשלם סך של 30,936 ₪ בחודש בגין מדור ומזונות הקטינים. לטענתה הקשר בין האיש לקטינים חודש לאחרונה, וזאת רק לשם הדיון במזונות, וכי ככל שלא יתקיימו זמני השהות בין האב לקטינים יש לחייב את האיש בתוספת של 1,500 ₪ עבור כל קטין. עוד מבקשת האישה לחייב את האיש בתשלום במלוא הוצאות החינוך והוצאות הרפואיות החריגות שאינן מכוסות על ידי הביטוח הרפואי הציבורי.

דיון – מזונות

  1. כאמור ביום 6.9.18 ניתנה החלטה למזונות זמניים בבית הדין הרבני, ובה נקבע כי האיש יישא בסך של 5,000 ₪ עבור שלושת הקטינים.

  2. הקטין ד' מתקרב לגיל שש, ואילו א' ול' מעל גיל שש.

  3. כאמור, נפסק כי המשמורת על הקטינים היא משותפת, וחלוקת זמני השהות של ההורים עם הקטינים בין הצדדים כמעט שווה (למעט יום ה'), היחס הוא של 57% אצל האישה ו-43% אצל האיש.

  4. המשמעות של אחריות הורית משותפת וחלוקת זמני שהות דומה היא שכל אחד מההורים יזדקק לקורת גג עבור הקטינים, וכן שלכל אחד ואחת מהם תהיה פינה משלו בשני הבתים. מאליו ברור כי בכל אחד משני הבתים תהיינה הוצאות עבור מזון, היגיינה, אחזקת מדור וכו'. רשימת הוצאות זו היא הכרחית בכל אחד מהבתים בהם יגורו שלושת הקטינים, ועל כן היא חייבת להיות כפולה.

לעניין זה ראו: בע"מ 919/15 עמ' 49 סעיף 87 (להלן- בע"מ 919/15)

"מכיוון שהילד מתגורר עם כל אחד מן ההורים מחצית מן החודש ממש ואין מדובר במפגשים או בהלנה נקודתית בלבד, הרי שכל הורה נדרש "לבנות בית" שלם ומלא עבור הילד".

  1. בהתאם להלכה החדשה שקמה בבע"מ 919/15, המחייבת את ההורים יחדיו לשאת במזונות הילדים הרי שאין עוד מקום לצמצם את צרכי הקטינים לצרכים הכרחיים בלבד אלא שיש לספק את מלוא צרכיהם. יתרה מזאת, מגורים בשני בתים מעלים את עלותם של צרכי קטינים, שכן, ההורים נדרשים להוצאות כפולות. משאלה הם פני הדברים, הוערכו צרכיו של קטין המתגורר בשני בתים בסך מינימלי של 2,250 ₪. (ראו: רמ"ש (מחוזי מרכז לוד) 59188-10-18 נ.נ נ. (2018)).

  2. מעיון בשנים עשר תלושי השכר שצירפה האישה עבור התקופה שמחודש יולי 2019 עד יוני 2020 (כולל דמי אבטלה עבור חודשים מרץ 2020 עד מאי 2020 בעקבות משבר הקורונה), עולה כי האישה משתכרת בסך של 8,764 ₪ בחודש נטו בממוצע (לאחר ניכויי חובה).

מעיון בשנים עשר תלושי השכר שצירף האיש עבור התקופה שמחודש יוני 2019 עד מאי 2020, עולה כי הוא משתכר בממוצע בסך של 24,812 ₪ נטו בחודש (לאחר ניכויי חובה).

מכאן מתגבשת ההערכה כי יחס ההכנסות בין האישה לאיש הוא 75% לאיש ו-25% לאישה, בקירוב.

  1. יש לומר כי שני הצדדים כשלו בהוכחת צרכיהם האמתיים של הקטינים. האישה נקבה בסכומים שרירותיים בגין כל אחד מרכיבי המזונות, כאשר הראיות שהביאה היו חסרות ובהחלט אינן משקפות את הסכומים שנטענו על ידה. האישה אף העידה בפניי: "לשאלת בית המשפט האם בטבלה יש הוצאות שלא מוציאה בפועל, כן. חלק מההוצאות אני עדיין לא מוציאה בפועל" (ראו פרוטוקול הדיון מיום 20.7.20, עמ' 27 שורות 30-31). מנגד, האיש הכחיש את הסכומים אף הוא באופן שרירותי, מבלי לתמוך את טענותיו באסמכתאות אשר יאוששו את הסכומים להם הוא טוען.

  2. משאלה הם פני הדברים, ובהתאם לפסיקה הנוהגת, אני קובעת כי דמי המזונות שכאמור, אינם דורשים ראייה, יעמדו על סך של 6,750 ₪ (2250 ₪ עבור כל אחד משלושת הקטינים).

  3. בהתאם לזמן השהות של כל אחד מההורים הרי שהאם נדרשת לשאת ישירות בסך של 3847.5 ₪ מתוך מזונות הקטינים כאשר הם שוהים אצלה, ואילו האב בסך של 2,902.5 ₪ בזמן שהקטינים שוהים אצלו.

  4. בשל יחס ההשתכרות בין הצדדים האב נדרש לשאת ב- 75% ואילו האם נדרשת לשאת ב-25%. היינו, האב נדרש ל75% מסך המזונות כאשר הקטינים שוהים אצל האם בסך של 2,885.625 ₪ ואילו האם נדרשת ל25% מהוצאות הקטינים כאשר הם שוהים אצל האב בסך של 725.625 ₪. אם נפחית את הסכום בו נדרשת האם להשתתף כאשר הקטינים שוהים אצל האב מהסכום בו האב נדרש להשתתף כאשר הקטינים שוהים אצל האם הרי נגיע לתוצאה של 2,160 ₪ (2,885.625- 725.627 ₪ ). לפיכך, האב נדרש להשלים למזונות כל אחד מהקטינים סך של 720 ₪.

  5. בהתאם להלכת בע"מ 919/15, מאחר והקטינים א' ול' מעל גיל שש, יש לחייב את שני ההורים על פי יחס הכנסותיהם וחלוקת זמני השהות ביניהם בסך של 720 ₪ עבור כל אחד מהם, ואילו בנוגע לקטין ד' אשר טרם הגיע לגיל שש, האיש חייב במלוא מזונותיו בסך של 2,250 ₪. לעניין זה ראו רמ"ש (מחוזי מרכז) 14655-06-17 ר.ק. נ' ד.ק. (פורסם בנבו, 26.09.2017): "נכון למועד זה לא חל כל שינוי בהלכות המתייחסות למזונות קטינים­ מתחת לגיל 6 בכלל".

עתה אעבור לרכיב המדור;

  1. על פי הנקבע בעמ"ש 65692-11-19 (מחוזי מרכז-לוד) ,2020. (ראו: עמוד 15 שורות 17-29 ועמוד 16 שורות 1-2) הדרך הראויה לחשב את רכיב המדור לקטינים המתגוררים בשני בתים היא בדרך של הערכת עלות מדור סבירה בעניינה של המשפחה בה אנו עוסקים וחלוקת אותה עלות בין הצדדים על פי יחס זמני השהות ושיעור השתכרותם.

  2. במקרה של המשפחה שבפני, שחיה בבית מרווח ב****, לאחר מכירתו, פירעון המשכנתא הרובצת עליו וכן בניכוי הוצאות המכירה, בין אם הדירה תימכר במכירה חופשית ובין אם בכינוס נכסים, הרי שכל אחד מהצדדים יוותר עם סכום של מעט יותר ממיליון ₪. התוצאה היא כי כל אחד מהם ייאלץ לשכור דירה, או ליטול משכנתא על מנת לרכוש דירה ראויה למגורי ארבע נפשות (ההורה ושלושת הילדים). לפיכך, סביר יהא להעריך סך שכירות חודשי הראוי למגורי הקטינים בעלות של 6,000 ₪. חלקם של שלושת הקטינים בדמי שכירות מוערכים אלה, עומד על שיעור של 50% בהתאם לפסיקה הנוהגת (ראו: ע"מ (תל אביב) 1162/03 ד' ע' נ. ר' ע' (2005)) ובסך הכל סך של 3,000 ₪. בהתאם ליחס ההכנסות בין הצדדים, האב נדרש לשאת בסך של 2,250 ₪ בגין מדורם של הקטינים. מאחר והוא נושא באופן ישיר בסך של 1,500 ₪ עבור המדור, כאשר הקטינים שוהים עמו, הרי שסכום השתתפותו עבור שלושת הקטינים יהא בסך של 750 ₪ (750 =2,250-1500), שהם 250 ₪ עבור כל אחד מהם.

הכרעה

  1. מכל האמור לעיל, לאחר שבחנתי את פער ההכנסות בין ההורים תוך התייחסות לזמני השהות של כל אחד מהם עם הקטינים, הנני פוסקת כדלקמן:

  1. עד ליום 10.10.20 תחול ההחלטה למזונות זמניים מיום 6.9.18. לא מצאתי הצדקה לחייב את האישה או את האיש, בהפרשי תשלום המזונות ששולמו מאז קביעת המזונות הזמניים.

  2. החל מיום 10.10.20 האיש ישלם לאישה עבור הקטין ד' (שבחודש פברואר ימולאו לו שש שנים) סך של 2,500 ₪ עד הגיעו לגיל שש. עבור הקטינים א' ול' ישלם סך של 1,000 ₪ לכל אחד.

  3. ממועד הגיעו של הקטין ד' לגיל שש (בחודש פברואר 2021), האיש ישלם לאישה עבור מזונות הקטינים סך של 1,000 ₪ לחודש עבור כל אחד מהקטינים, ובסה"כ 3,000 ₪ לחודש.

  4. בכל הנוגע לצרכי הקטינים שאינם שבשגרה כמו תחפושות לפורים, ביגוד והנעלה פעמיים בשנה, תספורות, הוצאות בגין פעילות פנאי וכל הוצאה חריגה אחרת שאינה הוצאה חינוכית או רפואית, יישאו הצדדים במשותף בסכום נוסף של 2,000 ₪ בחודש. בהתאם לפער ההכנסות ביניהם האב יישא בסך של 1,500 ₪ ואילו האם בסך של 500 ₪. מאחר והתרשמתי כי האם היא ההורה המשמשת כהורה מרכזת, והיא זו הדואגת לצרכים אלה, האב ישלם לידי האם את חלקו בהוצאות אלה בסך של 1,500 ₪ מדי חודש עבור שלושת הקטינים.

  5. לאור כל האמור לעיל, עד הגיעו של הקטין ד' לגיל שש ישלם האב לידי האם סך של 6,000 ₪ מדי חודש והחל מחודש מרץ 2021 (מועד בו ד' יגיע לגיל שש) סך של 1,500 ₪ מדי חודש עבור כל קטין, ובסך הכל ישלם עבור מזונות שלושת הקטינים סך של 4,500 ₪ בחודש (להלן: "דמי המזונות").

  6. דמי המזונות ישולמו ביום העשירי לכל חודש, עבור כל חודש מראש.

  7. דמי המזונות ישולמו עבור הקטינים עד הגיעו של כל אחד מהקטינים לגיל 18 או עד סיום לימודיו התיכוניים (להלן: "מועד הבגירות"). ממועד הבגירות ועד תום שירות החובה של כל אחד מהם (צבאי או לאומי), ישלם האיש שליש מדמי המזונות ששילם עד למועד הבגירות.

  8. סכום דמי המזונות יהא צמוד למדד המחירים לצרכן הידוע היום, ויתעדכן מדי שלושה חודשים, ללא תשלום הפרשים למפרע.

  9. בנוסף לדמי המזונות האמורים לעיל, יישאו שני ההורים בהתאם ליחס הכנסותיהם (75%-25%) בכל הוצאות החינוך, בהתאם לדרישת מוסדות החינוך, לרבות: בתי ספר, צהרונים, רכישת ציוד לבית ספר, סל תרבות, דמי שכלול, מחזור קייטנה בקיץ עבור כל קטין, שיעורים פרטיים, חוג אחד לכל ילד בעלות של עד 250 ₪ לחודש עבור כל ילד, אבחונים שונים ע"פ גורם מטפל וכיו"ב- הכל כנגד הצגת אסמכתאות בכתב אחד לשני.

  10. כמו כן הצדדים יישאו בשיעור השווה ליחס הכנסותיהם (75%-25%), בהוצאות רפואיות חריגות שאינן מכוסות על ידי הביטוח הרפואי הציבורי.

  11. ככל שיקומו צרכים מיוחדים עבור הקטין א'. הוצאות אלה ייחשבו במסגרת ההוצאות החריגות, בהם על הצדדים להתחלק כמפורט לעיל.

  12. בהעדר הסכמה בעניין צורך חינוכי ו/או רפואי יכריע בכך הגורם החינוכי או הרפואי הרלוונטי.

  13. מובהר כי במקרה ומי מהצדדים לא יעמוד בתשלום הוצאות החינוך והרפואה של הקטינים ודמי המזונות, וההורה האחר יצטרך לגבות חיובים אלה, יוכל הוא לפנות ללשכת ההוצאה לפועל במסלול מזונות, על מנת לגבות את התשלום.

  14. סכום שלא ישולם במועד יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד החיוב ועד ליום התשלום בפועל.

  15. קצבת הילדים וכל קצבה אחרת מהמוסד לביטוח לאומי תשולם לידי האישה בנוסף לדמי המזונות דלעיל.

  1. חלוקת הזמנים הכמעט שווה בין שני ההורים, מאפשרת לכל אחד מהם- מצד אחד, להמשיך ולתפקד כהורה משמעותי ונוכח בחיי שלושת הקטינים, ומנגד, בזמן שהקטינים נמצאים עם ההורה האחר- לפתח קריירה ולצמוח מבחינה מקצועית, פעולות שיאפשרו גידול בהכנסה אשר תאפשר עם השנים רווחה כלכלית.

תביעות הרכוש

  1. האיש הגיש כנגד האישה תביעה לפירוק שיתוף ואיזון משאבים, והאישה הגישה כנגד האיש תביעה לפס"ד הצהרתי לפי חוק יחסי ממון.

  2. הצדדים נישאו זל"ז בשנת 2005 ומכאן שהמתווה הנורמטיבי שחל על חלוקת רכושם הוא חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973, לפיו מקום שבני זוג לא ערכו הסכם ממון ביניהם, יחול עליהם הסדר איזון המשאבים כמפורט בפרק השני לחוק.

  3. בהסכמת הצדדים מועד הקרע כאמור, נקבע למועד פתיחת הליך הי"ס, קרי- 25.7.18.

  4. לשם איזון משאבי הצדדים מונה ד"ר בעז ים כמומחה מטעם בית המשפט (להלן: "האקטואר"), אשר הגיש את חוות דעתו ביום 3.3.20 בעניין איזון חשבונות ומשאבי הצדדים החל ממועד נישואיהם (22.6.05) ועד למועד הקרע (25.7.18). ביום 11.6.20 הוגשו תשובות האקטואר לשאלות ההבהרה שנשלחו מטעם הצדדים.

  5. האיש עותר לקבל את חוות דעת האקטואר ולהורות על איזון המשאבים לפי אפשרות ב', קרי- איזון בעת נזילות הזכויות. זאת מאחר והאיש רוצה לקבל מחצית תמורת הבית המשותף ולא לבזבז כספי שכירות.

  6. לטענת האיש ערכו של הבית המשותף הוא כשלושה מיליון ₪, כשלאחר השבת יתרת המשכנתא, יישארו בידי כל צד כ-1.3 מיליון ₪.

  7. האיש הוכיח כי הוא נכה בעל קרוב ל-50% נכות. בעקבות נכותו היוון את קצבת הנכות עד גיל הפנסיה, בסך כולל של כמעט מיליון ₪, אותם השקיע בבית המשותף. מכאן כי אין לחלק את תמורת הבית בשווי ביחס של 80%-20% לטובת האישה כבקשתה.

  8. האיש מבקש לחלק את המיטלטלין בבית בין הצדדים כאשר האישה תערוך שתי רשימות והאיש יבחר אחת, וכן לחלק בין הצדדים את שני הרכבים, לרבות הרכב מסוג **** בו עושה שימוש האישה.

  9. לטענת האישה אין לאזן בין הצדדים את הרכב מסוג **** בו עושה שימוש, מאחר והאיש רכש אותו עבורה במתנה כמחווה להתנצלות בשל פגיעתו הקשה בה, ועל כן יש לקבוע כי רכב זה שייך לה בלבד.

  10. האישה עותרת לאיזון שווי נכסי הצדדים שלא על דרך מחצה על מחצה אלא לפי יחס של 80% לה ו-20%, ובכלל זה בית המגורים המשותף - אותו מבוקש לדחות את האיזון עד הגיע אחרון הקטינים לגיל 18, כך שימשיכו האישה והקטינים להתגורר בדירה.

  11. האישה מבקשת לקבוע כי איזון הזכויות בין הצדדים ייעשה בהתאם לחלופה א' בחוות הדעת האקטואר, כך שהאיזון ייעשה כיום ולא בעתיד, גם ביחס לזכויות שנצברו במקום עבודתם של הצדדים.

דיון והכרעה

פירוק שיתוף

  1. לצדדים בית מגורים משותף ברחוב ***** ב**** (להלן: "הבית").

  2. כל אחד מהצדדים נושא בתשלום החזר המשכנתא באופן שווה. האישה לא הכחישה כי האיש היוון את זכויות קצבת הנכות עד גיל הפנסיה, בסך כולל של כמעט מיליון ₪, אותם השקיע בבית המשותף, וגם בשל כך, לא מצאתי כי יש לחלק את הבית באופן שונה משיעור הזכויות הרשומות של כל אחד מהצדדים, בו.

  3. לפיכך ניתן בזאת פסק דין לפירוק השיתוף בבית, על פי שיעור זכויותיהם הרשומות, באופן שהאישה תקבל 50% מהתמורה לו, ואילו האיש יקבל 50% מהתמורה ממנו.

  4. הצדדים יוכלו למכור את הבית בעצמם בתוך שלושה חודשים, לפרוע את המשכנתא הרובצת עליו, לפרוע הלוואות אחרות אשר ניטלו לשם רכישתו או השקעה בו, וביתרת התמורה יתחלקו על פי חלקיהם בזכויות בבית.

  5. ככל ולא יצליחו הצדדים למכור את הבית בעצמם, עד לתאריך 15.01.2021, יתמנו באי כח הצדדים ככונסי נכסים לצורך מכירת הבית, תשלום המשכנתא וההלוואות המשותפות שנלקחו לצורך רכישת הבית, וכן חלוקת התמורה בהתאם לזכויות הצדדים.

איזון משאבים

  1. בנוגע לרכוש שנצבר במהלך החיים המשותפים, על פי הנטען בכתבי הטענות נכסי וזכויות הצדדים הם: זכויות סוציאליות ופנסיוניות, רכבים, מיטלטלין וכספים בחשבון הבנק המשותף.

  2. כל צד זכאי למחצית שווי הרכוש, ובכלל זה: הזכויות הסוציאליות, הכספים בקופות גמל, בקרנות השתלמות וכספי פנסיה שנצברו בארץ או בחו"ל כתוצאה מעבודתו של משנהו במהלך התקופה מיום הנישואים או מועד תחילת עבודתו וצבירת הזכויות לפי המאוחר, ועד ליום הקרע , בהגיע מועד מימושן.

  3. בהתאם לחוות דעת האקטואר שנערכה על בסיס חלוקה שוויונית בין הצדדים ביום 25.7.18, הוצעו שתי חלופות לעריכת האיזון:

  4. חלופה א' – איזון כלל נכסי הצדדים במזומן וההתחייבויות שנצברו בתקופת השיתוף נכון למועד הקרע. על פי חלופה זו האיש ישלם לאישה 165,548 ₪.

  5. חלופה ב׳ – איזון כלל הנכסים וההתחייבויות הנזילים שנצברו בתקופת השיתוף במועד הקרע ואיזון הנכסים שאינם נזילים במועד הקרע על בסיס קבלתם בפועל. על פי חלופה זו יש לבצע רישום זכויות ועל האישה להעביר לאיש סך של 27,848 ₪ במזומן + הסדר חלוקת מניות ₪.

  6. כל אחד מהצדדים מעוניין בחלופה אחרת לאיזון הזכויות הפנסיוניות. האישה מעוניינת בחלופה א' (איזון במזומן) ואילו האיש מעוניין בחלופה ב' (איזון על פי החוק החדש).

  7. הגישה הרווחת בפסיקה היא שאיזון זכויות עתידיות יעשה במועד התגבשותן והבשלתן בפועל, ורק במקרים חריגים ניתן להורות על היוון זכויות מיידי (תמ"ש (משפחה נצרת) 7801-11-08 ח.צ נ' מ.צ (פורסם בנבו, 18.10.2011).

  8. מששוכנעתי שחוות הדעת נערכה תוך בחינה מקיפה של כלל האסמכתאות שהובאו לעיון וידיעת האקטואר בדבר זכויות הצדדים, מתקבלת חוות הדעת במלואה, תוך אימוץ חלופה ב שבה.

  9. בענייננו לא נמצאו נסיבות מיוחדות המצדיקות לסטות מהכלל של איזון דחוי, ולפיכך יבוצע האיזון של הזכויות הסוציאליות והפנסיוניות על פי חלופה ב׳ בחוות דעת האקטואר.

  10. אשר לרכבים, הצדדים מאשרים שהרכב מסוג **** שנת ייצור 2010 שהזכויות בו רשומות על שם האיש הוא רכוש משותף.

  11. בעניין רכישת הרכב מסוג **** שנת ייצור 2018, שלטענת האישה נקנה במתנה עבורה ואין לאזנו במסגרת הרכוש המשותף, מצאתי לקבל את עמדת האקטואר כי גם אם מדובר במתנות הדדיות בתקופה של מועד הקרע, אם הרכב נרכש מכספים משותפים הרי שמדובר ברכוש משותף של הצדדים.

  12. לפיכך יש לאזן את שווי הרכבים בין הצדדים, בהתאם למחירון "יצחק לוי" האחרון שפורסם לפני המועד הקובע, כמפורט בחוות הדעת.

  13. מכל המקובץ לעיל, ניתן תוקף של פסק דין לחוות דעת האקטואר לאיזון שוויוני לפי שוויים במועד הקובע.

  14. אשר למיטלטלין, בנסיבות בהן אין אפשרות מעשית להעריך את שווי המיטלטלין שנטל כל אחד מהצדדים; משעה שאין בנמצא קבלות המעידות על שווי המיטלטלין שנלקחו; נוכח הזמן הרב שחלף ממועד רכישתם – המיטלטלין בבית יחולקו בין הצדדים באופן שכל המיטלטלין המצויים בחדריהם של הקטינים יועברו אל האישה, שכן, הקטינים שוהים עמה זמן רב יותר מאשר הם שוהים עם האב, וכן מפאת פער ההכנסות בין הצדדים, המאפשר לאיש גמישות גדולה יותר לרכוש עבורם את המיטלטלין הנדרשים עבורם. בנוגע לשאר המיטלטלין המשותף לצדדים, האישה תערוך שתי רשימות, ומהן האיש יבחר אחת.

סוף דבר

  1. התביעה למזונות הקטינים מתקבלת בחלקה כמפורט בסעיף 31 דלעיל.

  2. תביעות הרכוש מתקבלות כמפורט לעיל, כאשר איזון המשאבים יערך על פי חלופה ב' בחוות דעתו של האקטואר. האקטואר ימציא פסיקתות לחתימה לגופים הרלוונטיים.

  3. לנוכח התוצאה אליה הגעתי, בראי השיקולים שהותוו בפסיקה בעניין פסיקת שכר טרחה ריאלי וסבירות ההוצאה, בהתחשב בתוצאה, במהות ההליכים, ובהתנהלות הצדדים לאורכם, לא מצאתי לפסוק הוצאות לזכות מי מהצדדים. כל צד יישא בהוצאותיו.

  4. לסיום, בית המשפט משוכנע כי האיש והאישה הם הורים טובים לשלושת הקטינים, ולו האמונה והתקווה כי עם תום הסאגה המשפטית, מלוא משאבי הצדדים, הכספיים והאחרים, יופנו לטובת הקטינים.

  5. משתמו ההליכים, התיקים ייסגרו.

ניתן היום, כ' תשרי תשפ"א, 08 אוקטובר 2020, בהעדר הצדדים.

12 מתוך 12