בפני | כבוד השופט טל פפרני |
המבקש | פלוני ת"ז .............
ע"י ב"כ עוה"ד רפי אמסלם |
נגד |
המשיבה | פלונית ת"ז ........... |
ע"י ב"כ עוה"ד רועי לוינגר
בקשה להזמנת עדים.
- המבקש הגיש בקשה להזמנת עדים, במסגרתה, ביקש לזמן לעדות, נציג משרד הפנים, נציג משרד השיכון, וכן 3 עובדות סוציאליות.
- המשיבה מתנגדת. לדבריה, הבקשה הוגשה באיחור ניכר, מדובר בעדים שאינם קשורים למחלוקת ועדותם אינה רלוונטית.
- לאחר עיון בבקשה ובתגובה, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.
- מדובר בתביעה למזונות בתם המשותפת של הצדדים.
- סעיף 1(א) לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 (להלן: "פקודת הראיות") קובע, כי מותר להזמין כל אדם ליתן עדות שהיא קבילה ושייכת לעניין, והוא, כשאין הוראה אחרת בפקודה. סעיף 1(ב) לפקודת הראיות קובע כי בית המשפט רשאי לסרב להוציא הזמנה "אם אין בה צורך או אם ראה שנתבקשה למטרה שאיננה גילוי האמת". (א' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה עשירית) 320 (2009)).
- פרק י"ג תקנות 83-86 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט – 2018 (להלן: "התקסד"א") מסדירות את סוגיית הזמנת העדים. תקנה 83[ב] קובע כי בקשה להזמנת עדים כאמור, תוגש תוך 30 יום מיום קביעת התיק להוכחות ולא פחות מ- 14 יום טרם הדיון. במקרה זה, נקבע התיק לשמיעת ראיות ביום 28/11/21 והתיק קבוע ליום 23/6/22. לא ברור מדוע הוגשה הבקשה רק כעת, שעה שמדובר בעובדי ציבור, אשר ממילא קיים קושי לזמנם לעדות. לפיכך, מדובר בבקשה שהוגשה באיחור ניכר ללא כל הסבר מניח את הדעת.
- במקרה דנן, לא זו בלבד שלא שוכנעתי כי זימונם של העדים המבוקשים דרוש לשם עשיית צדק, או שהנה רלוונטית לצורך הכרעה בהליך, אלא שאני סבור כי המבקש לא בא לבית המשפט בתום לב ובידיים נקיות, ודומני כי מטרת בקשה זו משיכת זמן והארכת ההליך השיפוטי ללא צורך, ממניעים זרים. מדובר בעדים שאינם רלוונטיים כלל למחלוקת בין הצדדים – מזונותיה של קטינה – בתם המשותפת של הצדדים. הבקשה אינה כוללת כל התייחסות לסוגיית הרלוונטיות של העדים, ודומני כי מדובר בעדים שאינם קשורים כלל למחלוקת בין הצדדים.
- דומה כי המבקש סבור כי ביכולתו למתוח את היריעה כרצונה, ולהוסיף ולעשות שימוש בזמן השיפוטי כרצונו עד בלי די, ולא כך. דברים אלו נאמרים על רקע החלטה מיום 15/5/22 במסגרתה נדחתה בקשת המבקש להמצאת מסמכים, בין היתר ממשרד הבריאות, וחרף האמור, העד הראשון אותו מבוקש לזמן הנו נציג משרד הפנים, ביחס לאותה תעודה בדיוק שבקשה להמצאתה נדחתה בהחלטה קודמת.
- בע"א 189/66 ששון נ' קדמה בע"מ, בית חרושת למכונות וציוד, פ"ד כ(3) 477 נאמר כי:
"הפרוצדורה איננה מיטת סדום [כי אם] מסגרת רחבה וגמישה למדי ... החייבת להישאר כך גם כאשר קורית תקלה או כשבעל-דין עושה שגיאה במהלך המשפט הניתנת לתיקון בלי לגרום עוול לבעל הדין האחר..." (שם, בעמ' 479).
יחד עם זאת, להלכה בעניין קדמה, השלמה, ולפיה:
"אמנם אין הפרוצידורה 'מיטת סדום', אבל גם מזרון סתם אין היא שאתה מקפלו וזורקו ממקום למקום. תקנות הדיון – מטרתן ליצור מסגרת נאותה כדי לאפשר לצדדים להגיע לחקר האמת בדרך היעילה ביותר, ולכן מן הראוי כי נקפיד ככל האפשר לקיימן" (ע"א 103/71 נורדיה נ' בכר, פ"ד כו(1) 320, 325 (1972)).
- אמנם לבית המשפט לענייני משפחה סמכות לסטות מסדרי דין ודיני הראיות, לשם עשיית צדק. ואולם, יש לזכור כי זהו היוצא מן הכלל, ועל בית המשפט לעמוד על המשמר למען לא יהפוך לכלל.
- לאמור לעיל יש להוסיף כי תצהיריו של המבקש הוגשו באיחור ניכר, ורק לאחר התראה שקיבל בהחלטה מיום 15/5/22.
- הבקשה נדחית.
- בהתאם להוראות תקנה 151 [ג] לתקסד"א, אני מחייב את המבקש לשלם למשיבה הוצאות הבקשה בסך 750 ₪, וכן מחייבו לשלם סך של 750 ₪ הוצאות לטובת אוצר המדינה.
- ההחלטה מותרת לפרסום תוך השמטת פרטים מזהים.
המזכירות תמציא החלטה.
ניתנה היום, י"א סיוון תשפ"ב, 10 יוני 2022, בהעדר הצדדים.
