טוען...

בפני

כבוד השופטת מאיה לוי

מבקשת

מ' ג' ת"ז *********

נגד

משיב

א' ז' ת"ז *********

החלטה

1. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, לא שוכנעתי כי המעבר מקרית ****** ל** **, היה מעבר הכרחי כדברי המבקשת, ועל כן אני מורה לה להשיב את הקטין לאזור ה****** - לעבור ביחד עם הקטין בחזרה לדירה שכורה באזור ה******, או לחילופין להפקיד תוך 10 ימים בקופת בית המשפט סך של 20,000 ₪ למימון הוצאות הנסיעה של המבקש מקרית ****** ל** ** תוך הגעה להסדר עם המבקש בדבר זמני השהות מספקים , וזאת עד אשר יוגש תסקיר וכן דו"ח ראשוני של האפו' לדין של הקטין.

2. לא עלה בידי המבקשת לתמוך טענותיה באסמכתאות.

3. כל אשר צורף הינו הפניית הילד לטיפול במרכז להתפתחות הילד, לשם בחינת השפה המדוברת והבנת הנשמע. בשאלון ההורים לא סומנו ממצאים חריגים כלשהם.

בנוסף ממצאי האבחון לא צורפו.

4. טענת המשיבה לפיה הודיעה למבקש על כוונתה להתגורר ביחד עם הקטין ב** ** אינה רלוונטית, בייחוד כאשר לא נטען כי בהמשך לאותה הודעה המבקש הביע את הסכמתו, במפורש או במשתמע.

ביקור המבקש ב** ** את הקטין, אינו מוביל למסקנה לפיה הסכים למעבר החד צדדי של המשיבה.

5. טענת המשיבה לפיה לא הגישה תלונות למשטרת ישראל כי חששה מתגובתו של המבקש גם אינה מתיישבת עם כך שאפשרה לאחרון לבקר את הקטין ב** **. הדעת נותנת כי ככל והמשיבה הייתה חוששת מהמבקש הייתה עוברת למקלט לנשים מוכות מחשש שייוודע למבקש מקום הימצאה או למצער עותרת למתן צו הגנה.

6. כמו כן, מעיון בתדפיסי העו"ש של המשיבה וכן מהצהרתה לפיה יש בבעלותה דירה ברחוב ******* **/* ב** **, לא שוכנעתי כי מצבה הכלכלי חייב אותה לעבור ל** ** כדי להתגורר אצל הוריה (מאחר ואין באפשרותה לשכור דירה באזור ה******), כאשר למעשה מתברר כי הוריה של המשיבה מתגוררים עמה בדירתה יחד עם הבן הקטין ומשלמים לה דמי שכירות.

7. זאת ועוד: מועד תחילת העסקתה של המשיבה במקום העבודה החדש ב** ** הינו מה- 3.22.**, מועד מתן ההחלטה אשר דרש מהמשיבה להמציא אסמכתאות לתמיכה בהחלטה.

8. סוף דבר, אני מורה כמפורט ברישא של הבקשה, באופן מידי ולכל המאוחר בתוך 10 ימים.

9. המזכירות תמציא ההחלטה לכלל הגורמים בדחיפות ובגיבוי טלפוני.

ניתנה היום, ב' ניסן תשפ"ב, 03 אפריל 2022, בהעדר הצדדים.