בימ"ש לענייני משפחה אילת, סגן הנשיא מרדכי (מוטי) לוי: החלטה בבקשה לפסילת שופט (תלה"מ 57034-05-22)

לפני בקשה לפסילתי מליישב בתיק המתנהל בין המבקש למשיבה (להלן-הבקשה).

הצדדים:

1. המבקש והמשיבה (להלן בהתאמה גם האב, האם, ההורים, הצדדים) הכירו בדצמבר 2018 ניהלו "זוגיות קצרה", לא נישאו, לא חלקו קורת גג משותפת ולא חיו חיים משותפים. טרם פרידתם מהמערכת הזוגית הקצרה שניהלו הסכימו הצדדים לעבור טיפולי פוריות. ההפריה מתרומת זרעו של המבקש נערכה בקפריסין בחודש 08/2019. כתוצאה מאותה הפרייה האם הרתה מזרעו של האב והילדים המשותפים לצדדים, קטינים מקטני קטנים, נולדו בישראל בבית חולים שיבא בתל השומר ביום 16/03/2020.

כפי שיוצג להלן, האב לא הכיר באבהותו על הילדים והיה צורך בניהול תביעה לאבהות. האם מתגוררת לעת הזו בעיר אילת והאב במרכז הארץ, בעיר חולון.

ההליכים בין הצדדים שלפני:

5. ראשיתה של ההתנהלות בין הצדדים היא בבית משפט לענייני משפחה בתל אביב שם התנהלו שלושה הליכים שהאחרון בהם הועבר לדיון בבית משפט זה.

א. י"ס14997-06-20:(נפתח ביום 07/06/2020)

בקשה ליישוב סכסוך הוגשה על ידי המשיבה (האם). התיק נסגר בהחלטת כבוד השופט ברינגר ביום 7/9/2020 לאחר ארכה שניתנה לבקשת הצדדים.

ב. תמ"ש 40005-09-20 : (נפתח ביום 16/09/2020)

התביעה הוגשה בעקבות תיק י"ס הנ"ל שנסגר. מהות התביעה היא תביעה לבדיקת רקמות לבדיקת אבהותו של המבקש על ילדי האם, לעת ההיא. פסק הדין הקובע שהמבקש הוא אביהם של הילדים ניתן ביום 21/1/2021 על ידי כבוד השופט ברינגר בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב.

ג. תלה"מ 23026-03-21 : (נפתח ביום 10/03/2021)

תובענה בעניין קטינים – חלוקת זמני שהות, קבלת החלטות משותפות וקביעת מקום מגורים.

התביעה הוגשה לכתחילה לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב והועברה לבית משפט זה לאחר קביעתה של סגנית הנשיא השופטת מירה דהן והחלטתו העוקבת של כבוד השופט ברינגר ביום 3/5/2021 [להרחבה לעניין ההשתלשלות ראו פסק הדין שניתן בתיק זה על ידי ביום 27/02/2022, בהגדרתו להלן - (להלן-פסק הדין)].

ד. רמ"ש 68567-06-21 : (נפתח ביום 30/06/2021)

בין לבין ביום 30/6/2021 הוגשה בקשת רשות ערעור על שתי החלטות שלי. האחת החלטה מיום 10/6/2021 והשנייה החלטה מיום 20/06/21. ביום 18/07/2021 ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי בעניינן של החלטות אלו. בשים לב למובא לעיל ולהלן, לא מצאתי להרחיב בפסק דינו של בית המשפט המחוזי מקל וחומר שהובא בהרחבה וכלשונו בסעיף 12 לפסק הדין (תלה"מ 23026-03-21 הנ"ל).

ה. עמ"ש 18619-04-22 : (נפתח ביום 10/04/2022)

ערעור על פסק הדין (שניתן על ידי ביום 27/02/2022 ב-תלה"מ 23026-03-21 הנ"ל.

בפרוטוקול הדיון בבית המשפט המחוזי נכתב "ב"כ הצדדים: לאחר דו שיח שקיימנו עם בית המשפט והשיחות שניהלנו עם הצדדים, ושוב דו שיח עם בית המשפט, מוסכם בינינו כי הערעור יידחה.

כמו כן מוסכם בינינו, כי במסגרת התביעה שהוגשה על ידי המשיבה (תלה"מ 57034-05-22), ימונה מומחה מטעם בית המשפט אשר בין היתר יבחן את התנהלות ההורים מול הקטינים, וביחס להורה האחר, ויתן המלצות לגבי הטיפול ככל שיקום הצורך בכך וימליץ על זמני שהות.

לא הגענו להסכמות בעניין ההוצאות.

נבקש ליתן תוקף של פסק דין להסדר דלעיל."

ובפסק הדין ב-עמ"ש זה נקבע :

"ניתן בזה תוקף של פסק דין להסדר שבין הצדדים.

המלצנו לצדדים להגיע להסדר לאור המורכבות המשפחתית של התמונה שהתגלתה לעינינו והאתגרים שעוד נכונו לצדדים.

להעיר, שמסכימים אנו לתוצאה אליה הגיע בית המשפט אך לא בהכרח לנימוקים שניתנו.

לאור המורכבות של מערכת היחסים שבין הצדדים סברנו שיהיה זה נכון למנות מומחה מטעם בית המשפט שיבחן את כל המערכת שבין הצדדים וכך המלצנו לצדדים בתיק שתלוי ועומד והצדדים אכן קיבלו ההמלצה.

באשר להוצאות, כל צד מטיל לפתחו של הצד האחר את ריבוי ההליכים שבין הצדדים, אלא שכל אחד מהצדדים תורם לכך תרומה לא מבוטלת. בנסיבות העניין, ולאור ההסדר אליו הגיעו הצדדים ולאור העובדה שלגבי הסדרי השהות נותרו מחלוקות שלא מצאו פתרונן בפסק הדין, לא מצאנו לחייב בהוצאות. "

להעיר כבר עתה, מבלי להקדים המאוחר ובהתייחס לטענות המבקש בבקשתו שפסק דין זה של בית המשפט המחוזי מהווה קו פרשת מים לעניין החלטות שניתנו עובר לכך. לכן כל טיעוני המבקש ל"צבר החלטות" אמור להיבחן רק ממועד זה ואילך ובתיקים בו מייצג עורך הדין פרץ, על כך בהמשך.

ו. תלה"מ 54812-05-21: (נפתח ביום 26/05/2021)

תביעה למזונות ומדור.

הוגשה על ידי האם. הדיון קבוע לשמיעת הוכחות ליום 1/1/2023. בתיק זה מיוצג האב על ידי שתי עורכות דין אחרות ממשרד עורכת הדין דקלה סומך-קרם.

ז. ה"ט 19832-06-22: (נפתח ביום 10/06/2022)

בקשה לצו הגנה כנגד האב.

הוגשה על ידי האם בחשד לפגיעה של האב בקטינה, הבת שבזוג התאומים. האם טענה בדיון שהתקיים ביום 10/6/22 במעמד צד אחד בזו הלשון: "הבת שלי מתלוננת שאבא נגע בה. יש לי סרטון והקלטתי אותה והיא אומרת לי בפירוש כשהיא יושבת על הסיר או במקלחת: אבא נגע לי בפו. היא חווה טראומה". בהמשך לדיון ניתן צו במעמד צד אחד.

דיון במעמד הצדדים נקבע ליום 16/6/22 אליו התייצב עורך הדין מגיש הבקשה מושא החלטה זו. בהמשך לדיון במעמד הצדדים ובאי כוחם, אליו אתייחס בהמשך הוריתי:

לאחר ששמעתי את הצדדים ובהסכמת הצדדים, מורה על הפניית הקטינה לבית לין בב"ש.

ב"כ הצדדים יפנו בצוותא חדא לבית לין תוך 5 ימים.

האם תשתף פעולה עם הצורך להביא את הקטינה לבית לין על פי ההנחיות שלהם.

עד לתוצאות הבדיקה של בית לין האב ישהה עם הקטינים במרכז הקשר באילת. האב יפנה באמצעות בא כוחו למרכז הקשר / לשירותי הרווחה.

הצו שניתן על ידי מוארך עד קבלת תוצאות הבדיקות של בית לין."

ח. תלה"מ 10716-01-22: (נפתח ביום 05/01/2022)

תביעת לשון הרע.

התביעה הוגשה על ידי האב כנגד האם, כשמהות התביעה היא הגשת תלונות של האם במשטרה כנגד האב המקימים על פי התביעה עילה של לשון הרע.

יוער בהקשר זה שבדיון שהתקיים ביום 29/06/2022 ב- עמ"ש 18619-04-22 הסכימה באת כוחו של המבקש בדיון, עו"ד סומך-קרם, שהתביעה ללשון הרע תימחק, וכך נכתב בפרוטוקול, "עו"ד סומך-קרם: אנו מסכימים להצעה שהתביעה ללשון הרע תידחה ללא צו להוצאות, וכך גם תידחה התביעה שלהם, בכפוף למינוי מומחה שיבחן את התיק." חרף זאת התיק, בו מייצגים שני עורכי דין אחרים, ממשרד אחר, ממשיך ומתנהל.

ט. תלה"מ 57034-05-22: (נפתח 26/05/2022)

תובענה בעניין קטינים- החזקת ילדים, חיוב האב בקיום זמני שהות שנקבעו ואכיפת הוראות זמני שהות, השתת סנקציות כספיות על אי קיום זמני שהות.

התביעה הוגשה על ידי האם. במסגרת תביעה זו הוגשה הבקשה מושא החלטה זו.

י. תלה"מ 38336-10-22: (נפתח ביום 24/10/2022)

"העברת האחריות ההורית לידי האב; קביעה כי ביתו של האב הוא ביתם של הקטינים; קביעת הסדרי שהות לאם תחת פיקוח בשל היותה הורה מנכר".

תביעה שהוגשה על ידי האב. לתיק הוגשה בקשה לדחיית התביעה על הסף ולבקשת האב נדחה המועד במתן תגובתו לבקשה "...וזאת עד להכרעת בית המשפט הנכבד בבקשתו לפסילת שופט, המוגשת בד בבד עם בקשה זו וכן עד למיצוי הליכי הערעור בבקשה לפסילת שופט ". (הקו התחתי לא במקור)

הבקשה:

2. מהות הבקשה לפסילתי מליישב בדין והבסיס להגשתה מופיעים בסעיף 3 לבקשה וזו לשונה:

"רצף החלטות אשר מתקבלות או לא מתקבלות, מוכיח בעליל כי דעתו של בית המשפט נעולה ללא כל יכולת לפסוק לטובת הילדים בהתאם לנסיבות הדי פשוטות של תיק זה".

משעה שתהא להלן התייחסות פרטנית כמידת הצורך לטענות המבקש אין מקום להרחיב מעבר לדברים המובאים לעיל לעניין מהות הבקשה ולשונה.

התגובה לבקשה:

3. בתגובת המשיבה לבקשה היא כינתה את הבקשה "שערורייתית" ועתרה לחייב המבקש בהוצאות גבוהות במיוחד.

המשיבה הפנתה למושכלות יסוד, הידועות (גם למבקש כפי שיובהר להלן) שככל שההחלטות של בית משפט זה אינן נראות למבקש הדרך היא לפנות לבית המשפט המחוזי בבקשת רשות ערעור ולא בבקשה לפסלות שופט. בתגובתה מתארת המשיבה באריכות הליכים בתיק והחלטות שניתנו על ידי בית משפט זה להבניית הסדרי שהות בין האב לילדים שלא קוימו על ידי האב וטענה "3. היה ניתן להתייחס ברצינות לעתירתו של המבקש, אם היה המבקש בראש ובראשונה ובטרם עותר מלפני כב' בית המשפט בבקשה לפסלות שופט, מכבד ומקיים את החלטות בית המשפט. דבר שאינו מתקיים וגם לא התקיים בעבר. מכאן, שאין להתייחס ברצינות לבקשה כזאת שעה שהמבקש אינו מקיים אף לא אחת מהחלטות בית המשפט".

עוד טענה המשיבה והפנתה לדברים שהעלה בא כוחו של המבקש בדיון שהתקיים ביום 16/6/2022 בצו ההגנה (ה"ט 19832-06-22 ) במעמד הצדדים ואמר:

"אני ראיתי קצת החלטות בית המשפט בתיק הזה ובית המשפט צודק במאה אחוז".

המשיבה הרחיבה בתגובתה להליכים השונים וביניהם להחלטות שקבעו לאב הסדרי שהות עם הילדים והוא לא עמד בהן ולא ארחיב במכלול הדברים.

בין הדברים שהעלתה המשיבה ראוי להפנות לדבריה בסעיפים 10 עד 12 לתגובתה לבקשת הפסלות אשר התייחסו להליך של צו הגנה ב- ה"ט 19832-06-22.

בסיפא לסעיף 10 לתגובתה ציטטה המשיבה את דבריה של העו"ס לסדרי דין שהודיעה לבית המשפט בקשר עם הסדרי השהות של האב עם הילדים שהאב מסר "...כי לא יוכל להגיע לפגישות קבועות במרכז הקשר".

בסעיף 11 כתבה המשיבה: "הודעה זאת של האב בה הודיע כי לא יוכל להגיע לפגישות קבועות במרכז הקשר באילת מגיעה לאחר שלושה חודשים בהם עשה דין עצמי ולמעשה לא ראה את ילדיו בכלל. מאז 10/6/22, עת ניתנה החלטת כב' בית המשפט. הכל כאשר מדובר בתינוקות אותם אכזב האב עשרות פעמים תוך פגיעה בהם."

המשיכה וטענה בסעיף 12 לתגובה "12. ושיא השיאים הודעתו זו של האב, מוגשת לאחר שבדיון שהתקיים במעמד הצדדים ביום 16/6/22 ביקש המשיב באמצעות ב"כ כי הוא מעוניין לפגוש את הקטינים במרכז הקשר ובית משפט זה נעתר לבקשתו." המשיבה ציטטה את דברי בא כוחו בדיון "אנו מסכימים שהוא יראה את הילדים במרכז קשר עד שתהייה תשובה של בית לין" (הדגש בקו תחתי במקור).

דיון והכרעה:

4. על אתר יאמר שדינה של הבקשה לפסילתי מליישב בדין להידחות מכל אחת מההנמקות שיובאו להלן ומקל וחומר מצבר הדברים.

5. עוד יאמר ומיד שבניגוד לסברתה של המשיבה שאין להתייחס ברצינות לבקשה בדעתי להתייחס בכל הרצינות לבקשה.

התייחסות רצינית של בקשה שכזו מתחייבת מן הדין שכן "בקשה לפסילת שופט אינה עניין של מה בכך. ... היא מטילה ספק ביכולתו של השופט לשבת לדין. יש בה משום הטלת צל על מערכת המשפט כולה. היא גורמת להפסקת הדיון בהליך, שכן חובה להחליט בה לפני כל טענה אחרת, ... אשר על כן אין להגיש בקשה זו כדבר של מה בכך, אלא לאחר שקילה ובירור יסודי של כל העובדות" [יגאל מרזל, דיני פסלות שופט (2006) (להלן-מרזל ) עמ' , 175].

עוד נקבע ש"הזכות לשבת בדין היא גם חובה לעשות כן... זוהי חובה גם כלפי הצדדים במסגרת הצורך בהשגת הכרעה צודקת וברורה תוך זמן סביר. זוהי חובה של השופט כלפי הציבור בכללותו שצפייתו הצודקת היא שהשופט לא יבור לו את התיקים אלא ידון בתיקים המובאים לפניו" (מרזל, עמ' 22).

משכך, לא ניתן להתייחס לבקשה זו אלא בכובד הראש הראוי לה. ראוי להדגיש וכבר בפתחו של הדיון בה שנער הייתי וגם זקנתי ובקשה שכזו טרם ראתה עיני: בקשה הסוטה מכול התנהלות משפטית, הוגנת, הגונה, מקובלת ועניינית.

אקדים עוד ראשית לאחרית ואבהיר שלכאורה, יכול הקורא לסבור מהתייחסותי לעולה מטענות המבקש והבהרת הדברים שיש בדבריי מידה של אפולוגטיקה. אבהיר ומיד - ממש לא!

הדברים יובאו להלן ברחל בתך הקטנה ולעיתים בישירות הנדרשת שכן אין עוד לקבל התנהלות חסרת אחריות המעלה על הכתב האשמה נגד בית המשפט משל הוא פוגע בקטינים ובאב, סומאו עיניו והוא אינו רואה את טובת הילדים והיחיד שאכן רואה את טובת הילדים הוא המבקש או מי מטעמו. גם לעזות מצח ולזות שפתיים ראוי שיהיו גבולות. בית משפט שעושה לילות כימים על מנת לדאוג למתדיינים לפניו, ובכלל זאת טובתם של הקטינים אינו ער לזכויות הקטינים ואף לזכויות הוריהם? עד כמה אפשר לקרוא ולשמוע מבעל דין או מי מטעמו שמניעיהם מובנים?!

איוב המשיב לחבריו המתחסדים הטיח בהם" אמנם כי אתם עם ועמכם תמות חכמה. גם לי לבב כמוכם לא נופל אנוכי מכם ואת מי אין כל אלה" (איוב י"ב, ב-ג).

6. א. לנוחיות הקורא ולצורך מתן ההחלטה יובהר שאת התובע מייצגים 5 עורכי דין ממשרדים שונים: בתביעת המזונות (תלה"מ 54812-05-21 - משרד עורכת הדין דקלה סומך קרם; בתביעות הקשורות בקטינים (תלה"מ 57034-05-21 ו-תלה"מ 38336-10-22) - משרד עוה"ד משה פרץ; בתביעת לשון הרע ( תלה"מ 10716-01-22) עוה"ד רז אלמוזנינו וענבל אמיתי.

ב. מצאתי להביא את מניפת הייצוג של המבקש בהליכים השונים כדי להעיד שהבקשה הוגשה על דעתו של עורך הדין המגיש. הבקשה לא הוגשה על ידי כלל עורכי הדין המייצגים. יתרה מכך. עורכת הדין סומך-קרם (המייצגת בתביעת המזונות) ועורכת הדין ענבל אמיתי (המייצגת בתביעת לשון הרע) הגישו בקשה לדחיית מועד הדיון הקבוע ליום 1/1/2023. וכך נכתב בסיפא לבקשה "בנסיבות נראה כי אין ברירה אלא לדחות את הדיון במקצת, עד להכרעה בבקשת הפסלות. מדובר בדיון הוכחות שהוא למעשה מרכז התיק וראוי כי יישמע בפני המותב אליו יועבר הטיפול בתיקים (ככל ובקשת הפסלות תתקבל)."

אין בבקשה התייחסות לעמדתן שלהן לבקשה.

ג. כאמור על הבקשה לדחיית מועד הדיון חתומות שתי עורכות הדין. טרם אפנה לעמדת באת כוחה של האם בתביעת המזונות ראוי להדגיש שעובר להגשת הבקשה לדחיית מועד הדיון עו"ד ענבל אמיתי החתומה על הבקשה לדחיית מועד דיון פנתה אל עורכת הדין המייצגת את המשיבה בתביעת לשון הרע במייל מיום 20/12/22 והסבירה את בקשתה לדחיית הדיון בזו הלשון:

"אושרית (עורכת הדין המייצגת את המשיבה בתביעת לשון הרע-מ.ל) צהרים טובים. מבקשת את אישורך לדחיית מועד דיון האמור להתקיים ב 1.1. אני בימים אלה חולת קורונה ומצבי אינו טוב כלל. מעבר לכך שקיימת בקשה בתיקם של הצדדים לפסלות שופט. לאור האמור מבקשת את אישורך לדחיית דיון ההוכחות" .

על כך השיבה לה עורכת הדין אושרית לוי המייצגת את המשיבה בתביעת לשון הרע:

"ראשית רפואה שלמה והחלמה מהירה אמן. לעניין, בקשתך, הדיון נקבע ליום 1 בינואר 2023, אין חולק כי זה בעוד למעלה מ- 11 ימים. על כן, רחוק עוד היום ואין לי ספק שתחלימי ותחזרי לכוחותייך עוד הרבה קודם. משכך כרגע אסרב לדחייה ברשותך, מרשתי מבקשת סופיות להליך וקיומו טורד את ימיה ולילותיה. שנית, לא הגשת לי או לתגובתי כל בקשה לתגובה בעניין פסלות שופט ???? אז לא ברור כיצד זה קשור לתיק שלנו? אבקשך שככל שתגישי בקשה לדחייה – הדפיסי את תגובתי ותביאי אותה במלואה לפני כבוד השופט. ושוב, אייחולי החלמה מהירה".

ויתמה השואל היכן פירוט העילה לדחייה של עו"ד אמיתי בבקשה לדחיית מועד דיון עליה היא חתומה בשיתוף עם עורכת דין סומך-קרם? אגב כך, יוער במאמר מוסגר שביום 25/12/22 הוגשה בקשה חוזרת של עו"ד ענבל אמיתי בו טענה שהיא עדיין חולה וטרם התאוששה והדיון נדחה ליום 19/2/23.

ד. נשוב לעמדתה של עוה"ד המייצגת את המשיבה במכלול ההליכים. וכך כתבה עורכת הדין:

"שלום רב, מרשתי מתנגדת התנגדות נחרצת לדחיית מועד הדיון. ראשית דיון כבר נדחה מספר פעמים ובסופו של יום נקבע על ידי באות כוח הצדדים כאשר אלו העבירו מועדים מוסכמים לבית המשפט. שנית, מדובר בעיוות דין חמור, באישה שמגדלת לבדה את ילדיה הקטינים ומבלי שהמשיב מגיע לראות אותם או מסייע לה כלל.

התצהירים הוגשו לפתחו של בית המשפט הנכבד זה מכבר והכל מוכן לדיון הוכחות כאשר התובעת מקבלת דמי מזונות זמניים של פחות מהמינימום והכל כאשר משך חצי שנה המשיב כלל וכלל לא ראה או שוחח עם ילדיו.

זאת עוד, כל דיחוי של הקטינים מהווה פגיעה במרשתי ובקטינים אשר כאשר עסקינן בתביעת מזונות והתמשכות ההליכים פוגעת במרשתי.

לא זאת אף זאת., כי לא ברורה לי בקשתך ומשעה שבתיק זה לא הוגשה כל בקשה לפסילת שופט! על ידי מרשך ולא ברור בכלל מה הקשר בין התיקים.

יכול כי רצונו של מרשך הוא לפסול את השופט בכלל מלכהן כשופט בישראל ?????? וזאת תחת כל מחדליו של מרשך ומעשיו הקשים???!!! אם כך, ומשעה שכאון לא הוגשה כל בקשה ואין כל החלטה ואין עיכוב ביצוע, חובה על הדיון להתקיים במועדו. אנא צרפי לבית המשפט תגובתי זאת אם בדעתך להגיש כל בקשה לדחיית הדיון:"

ה. בהחלטתי על הבקשה כתבתי: "למיטב הבנתי עו"ד פרץ אינו מייצג בתיק זה. כך, אין לפני כל בקשה של עוה"ד הפונות לפסילתי ועל כן לא הבנתי את הבקשה ולא הבנתי את ה"ההשלכה הישירה גם על יתר התיקים המתנהלים בין הצדדים" כאמור בסעיף 3 לבקשה זו. משעה שכך על פניו אין מקום לדחות הדיון. יחד עם זאת טרם מתן החלטה לגופה של הבקשה יוגש עם עמדת ב"כ המשיבה עד ליום 25/12/22. ת"פ 25/12/22".

או אז הוגשה לי על ידי עורכות הדין סמך-קרם ואמיתי "הבהרה: מוגש בעקבות ההחלטה מיום 21/12/2022" בהבהרתן לימדוני עורכות הדין ש"אין נפקות לעורך הדין מגיש הבקשה שכן הבקשה אינה אישית של עוה"ד מגיש הבקשה אלא של הלקוח, מר ר. ש." עוד נטען על ידן שכאמור בבקשה "מר ש., איבד כל אמון במותב זה". הופניתי לסעיף 77 לחוק בתי המשפט ובסיפא נטען: "ביהמ"ש נכבד זה פסק את מזונותיהם הזמניים של הקטינים כך שאין ולא ייגרם שום נזק לקטינים או לגב' ד. אם הדיון יידחה במס' שבועות על מנת שתוכרע בקשת הפסלות. ממילא תיק המזונות מתנהל ממאי 2021 והדיונים לא נדחו בעטיו של מר ש.".

ו. על הודעת הבהרה זו ניתנה החלטתי "תודה על ההבהרה. איני מכיר הליך כזה ובטח העלאת טענת פסלות ע"י עורכי דין החתומים אגב אורחא. כך או כך הבקשה לדחיית דיון ההוכחות בשאלת המזונות הועברה לתגובה ויש להמתין לה. החלטתי לגוף הבקשה לפסלות תינתן. אין בדעתי להורות בשלב זה על דחיית הדיון משעה שטרם ניתנה החלטה בשאלת הפסלות" בהחלטה מאוחרת קבעתי שהחלטתי תינתן עד ליום 27/12/2022.

ז. בתגובת המשיבה לבקשה לדחיית דיון ההוכחות בתביעת המזונות הקבוע ליום 1/1/23 נכתב:

"2. המשיבה מתנגדת נחרצות לדחיית הדיון שכן מדובר במזונות קטינים הכל כאשר דמי המזונות שנקבעו עומדים על פחות מהמינימום המקובל בפסיקה וכאשר מדובר במבקש אשר בא בידיים שאינן נקיות לפתחו של בית המשפט כאשר מאז חודש יוני לשנת 2022 לא קיים אף לא אחת מהחלטות בית המשפט ולא הגיע לראות את ילדיו לא במרכז הקשר וגם לא מחוץ למרכז הקשר והכל כמפורט בהחלטות בית המשפט."

3. מכאן עד מתי יוכל המבקש לעשות צחוק מביהמ"ש ולעשות ככל העולה כרצונו, לא לקיים החלטות שיפוטיות לבזותן וכן מאידך להגיש בקשות לדחות דיונים, פעם אחר פעם כפי המתואר כאן. ...

5. המבקש יודע כי הוא צפוי להיחקר על אי קיום החלטות בית המשפט ביום 1/1/23 עושה הכל על מנת להימנע מכך להמשיך למרוח את ההליכים המשפטיים ולצפצף על החלטות בית המשפט כאשר הוא בכלל אינו רואה את ילדיו וכל נטל הטיפול בקטינים, הכל, כולל הכל נופל על כתפיה של המשיבה. ככל וסבר המבקש עצמו בבקשתו, כי לזמני השהות יש השלכה על המזונות, הוא מבין כי היות ולא רואה את ילדיו מעל חצי שנה בכלל, וגם קודם לכן, יש בכך להשליך על דמי המזונות – את זה הוא מבקש להסתיר ומבקש להימנע מלהגיע ולהיחקר על האמור!, לדחות עוד ועוד את המשיבה אשר חיה מהלוואות בקושי רב....

7. ... מאז מונה אותו מומחה (ואף עוד קודם לכן ) המבקש לא ראה את ילדיו גם לא פעם אחת. הוא לא הגיע ולא התקשר ולא שאל. כלום. פשוט נעלם. להזכיר שבית המשפט הלך לקראתו של המבקש באופן חסר תקדים כאשר המבקש לא הגיע גם לא אפילו פעם אחת לראות את הקטינים במרכז הקשר. ...

10. והנה מוגשת בקשה נוספת לדחיית מועד הדיון, והפעם, כלל לא ברור מאיזה מקור חוקי ...היעלה על הדעת כי המבקש יפעל באופן האמור. מדובר בהתנהלות חצופה חסרת תקדים.

11. מדובר בבקשה שעדיף שלא הייתה מוגשת כלל ומצביעה על התנהלות רעה של המבקש תוך שימוש פסול ולרעה של הליכי משפט.

12. בתיק זה לא הונחה כל בקשה לפסלות שופט.

13. ככל ורצה המבקש לעשות כן, היה עליו להגיש בקשתו מיד עם העלאת טענת הפסלות בתיק זה. (שאינה מונחת בתיק זה ולא הונחה מעולם) ובוודאי להגיש בתום לב בקשה לדחיית הדיון שקבוע כב' מחודש אפריל לשנת 2022!. דבר מאלה לא נעשה.

14. ההפך הנכון., ב"כ הצדדים תיאמו מועדים מוסכמים לשמיעת הדיון ביום 23/6/22 . ...

16. עוד יובהר כי המבקש, הינו בובה על חוט ופועל כמצוות אימו. הדברים ידועים והוכחו ונרשמו והועברו לא פעם אחת. התנהלות זאת של המבקש למול המשיבה חסרת הישע והקטינים הינה התנהגות פסולה שעל ביהמ"ש להוקיע מכל וכל. ...".

ח. טרחתי להביא הדברים בהרחבה שכן יש בהם ללמד על העוצמה של עורכי הדין אשר אינם ממונים על ידי התובע אלא על ידי אמו אשר גמרה אומר לעשות שימוש במשאביה על מנת לכפות את רצונותיה שלה על האם הר כגיגית (ראו למשל עדות האב: "אני ביקשתי מאמא שלי לעזור לי, היא שילמה על עורכת הדין, היא עשירה, לי אין הרבה ... אני לא עשיר ...יש לה דירה בברלין" כשנשאל בחקירה חוזרת על ידי באת כוחו "ש. זה נכון שברגע זה אמא שלך יש רק דירה אחת בישראל? " השיב "יש לה 2 דירות שהיא הבעלים שלהן" (פרוטוקול הדיון ב-תלה"מ 54812-05-21 כן ראו דברי באת כוחו באותו הליך בדיון מיום 3/2/22 "...והיות ומדובר באדם חסר אמצעים שהכנסותיו ידועות לבית המשפט").

ט. דברים ברוח זו שזורים בפרוטוקולים השונים. אמור מעתה שהצד הדומיננטי והמכתיב אינו בעל הדין אלא בעל המאה. עוד מסתמן שמשעה שלא הצליחו כל הניסיונות לשבור את האם בהכברת הליכים המחייבים בעלויות גבוהות והאם שורדת את הבליץ של התביעות כנגדה ישבו והגו את הדרך האחרת 'להילחם' בה ולהוסיף על קשייה בדרך של פסלות מותב זה . לא כי יש בכך צורך: בקשת פסלות יש להגיש בעת הראשונה כאשר עולה אותו חשש של בעל הדין. לא בכדי לא הוגשה הבקשה על ידי עורכת הדין סומך-קרם המייצגת את המבקש כמעט מתחילת ההליכים שכן היא יודעת שאין ממש בבקשה זו והבקשה הוגשה על ידי עו"ד פרץ. ויתמה השואל מה הרציונל של הליך זה לצורך ביסוס האמור? התשובה לכך ברורה: בבית משפט זה מכהן רק מותב אחד. פסילתו תוביל בהכרח להעתקת הדיון למרחק של מאות קילומטרים ממקום מושבה של האם באילת ובהכרח ייפגע בה ובקטינים. אך בכך לא די, העברת התיק למותב אחר במחוז יגרום בהכרח להתארכות ההליכים והמשך הפגיעה באם (ראו דברי עורכות הדין בסעיף 9 להבהרתן האמורה בו לסברתן לא ייגרם כל נזק אם יידחה הדיון במספר שבועות ומי לידנו יתקע שמדובר בשבועות ולא בחודשים לאור העומס ביומן?!) התארכות ההליכים תעשה הן בשל העומס ביומנו של השופט האחר שיישב לדין (לו תתקבל הבקשה) והן בצורך ללמוד את התיק, אולי להתחיל לשמוע אותו מלכתחילה.

יש להצר שעורכות הדין נצמדות לבקשה זו הגם שלא סברו שבית המשפט אינו מאוזן בהחלטותיו ושנכון להגיש בקשת פסלות הגם שהן מייצגות את המבקש בהליכים השונים לפני מגיש הבקשה.

י. בדיון שהתקיים ביום 3/2/22 ב- תלה"מ 54812-05-21 אמרה עו"ד סומך-קרם: "אני שומעת את בית המשפט ומשיבה שאני לא מאיימת. אני אשמח שבית המשפט, אני מרגישה שיש לבית המשפט משהו אישי נגדי ולכן הלקוח שלי משלם מחיר. פגשתי מותב זה גם כשהיה בתל אביב וראה אותי גם בתיק של ברנס לפני כמה חודשים, זה לא התיק הראשון שלי באולם" איני יודע אם הסיפא של הדברים מעידה על תחושה טובה או לא של הפרקליטה, אך כשעלתה טענה על כך שהלקוח משלם, לכאורה, על מתח עם בית המשפט לא הוגשה בקשת פסלות? חרף הדברים הללו לא מצאה לנכון עורכת הדין להגיש בקשת פסלות באותו מעמד? או בסמוך לו?

האמת אחרת וגם עורכת הדין יודעת זאת-אין עילת פסלות. למען סבר אזנו של הקורא יוער שכל שביקשה עורכת הדין המייצגת את המבקש הוא שאשוב על דבריי "שתיק זה יכול היה להסתיים כבר לפני מספר חודשים אם היו משכילים להרחיק את המעורבות של הסבתא מההתנהלות של הצדדים עצמם". תקצר היריעה מלתאר עוד את ההליכים בתיקים השונים – אך בטוחני שהתמונה ברורה ואין צורך עוד להרחיב בהם.

7. דין הבקשה להידחות שכן היא עצמה מעידה על הצורך בדחייתה. בסעיף 21 כתב עורך הדין המלומד:

"למבקש ידועות ההלכות בדבר פסלות שופט ובדבר אי שביעות רצון מהחלטות שניתנו. אמת הדבר כי הליכי פסלות לא נועדו ליתר הליכי ערעור, ויחד עם זאת, בצבר החלטותיו ומחדליו של בית המשפט, ברור כשמש כי דעתו של בית המשפט ננעלה לטובת האם וכנגד האב. האב היה סמוך ובטוח כי בית המשפט בישראל שאמור להיות ער לזכויות של קטינים ואף לזכויות הוריהם, לא יישאר אדיש לנוכח מעשים חמורים שהתבררו בפניו ויותר מכך, לא יוותר אדיש לנוכח שרשרת תלונות שוא שמוגשות נגדו חדשות לבקרים. אמונתו זו של האב התנפצה לנוכח התנהלות בית המשפט כאמור לעיל".

הגם שהמבקש מודע להלכות הנוהגות לעניין פסלות שופט ועל מנת להדגיש מושכלות יסוד כמו גם על מנת להדגיש שבבקשה אין דבר וחצי דבר המלמד או המצדיק את פסילתי אפנה לדברים הבאים: "ההלכה היא, כי אין בהחלטות דיוניות, כשלעצמן, כדי לבסס עילת פסלות, לא כאשר מדובר בהחלטה יחידה ולא כאשר מדובר במספר רב של החלטות . ... בפסיקה ניתן למצוא דוגמאות רבות להלכה, שלפיה אין בהחלטות דיוניות – ואפילו ברצף של החלטות – משום עילת פסלות." (מרזל, עמ' 175)

8. די באמור כדי לדחות הבקשה תוך חיובו של המבקש בהוצאות. למעלה מן הצורך אעיר עוד.

9. הפכתי והפכתי בליהוג הדברים בבקשה לפסילתי ולא ירדתי לפשרם. באיזה צבר החלטות מדובר? האם אלו שסבר הפרקליט המלומד שבתיתי אותן הן היו מוצדקות מאוד והוא הצטרף אליהן כדבריו בדיון מיום 16/6/22 עת עמד מרצונו וטען "אני ראיתי קצת את החלטות בית המשפט בתיק הזה ובית המשפט צודק במאה אחוז." מדובר בבקשה בדברים אמורפיים חסרי משמעות שאין מאחוריהם ולא כלום. עם זאת, בקשתו מעידה על חוסר רגישות, חוסר הבנה ואטימות להליך, ראיה חד צדדית שבינה לבין טובת הקטינים אין ולא כלום.

המדהים בגבב הדברים הללו מעיד על המבקש עצמו או מי מטעמו. ממה נפשך? לגישתו של המבקש בית משפט זה אינו רגיש, אינו רואה, פוגע מכוח "צבר החלטותיו" בילדיו שלו והוא אינו מערער עליהן לבית המשפט המחוזי בזמן אמת ? אינו נלחם על ה "...זכויות של הקטינים ושל הוריהם" בזמן אמת ? מניח לבית המשפט לפגוע בהם, לכאורה כמובן, וממלא פיו מים בזמן אמת וכל שעושה הוא בדיעבד, בידיעה שלא זה ההליך שעליו לנקוט הוא להגות את הבקשה התמוהה הזו של פסלות, לכאורה, מתוך דאגה לקטינים ובדיעבד כאמור? אם החלטותיי כל כך מזיקות ובלתי ראויות מדוע לא הוגשה בקשת רשות ערעור על אותן החלטות? מדוע לא הוגשה בקשת רשות ערעור על החלטתי הראשונה באותו "צבר החלטות" הפוגע, לכאורה, באב ובקטינים?

הסיבה לאי הגשת השגות לבית המשפט המחוזי נעוצה בסיבה אחת – אין כל סיבה להגישן שכן כל ההחלטות אשר ניתנו על מנת לחדש ולחזק הקשר שבין האב לילדיו, גם כאלו שניתנו לבקשתו, לא מולאו על ידי האב.

10. טורים שלמים נכתבו על תום הלב בשיטתנו המשפטית. היטיב לתאר את חשיבות תום הלב כבוד השופט רובינשטיין שקבע "בעיניי, בצד כל אלה יש ביסוד הדברים ציפייה להגינות ביחסים בין בני אדם בכלל – נגזרת של תום לב החולש על המשפט הפרטי ..."בבחינת אדם לאדם- אדם" ... זו גם תמצית הערכים של כלל "ועשית הישר והטוב (דברים ו, יח) החופה מעל באתוס מורשתנו" [בע"מ 5939/04 פלוני נ' פלונית פד נט(1), 665, (8/9/2004) ס' 7 לפסק הדין]. ב-תמ"ש (ת"א) 23849-08-10 שניתן על ידי כבוד השופט ארז שני סבר זה שתום הלב הנדרש בענייני משפחה כולל גם הימנעות מ "...תכסיסנות משפטית וגישה סחטנית אגב נתינת וקבלת זכויות משפטיות" [תמ"ש (ת"א) 23849-08-10 י.ק. נ' ב.ש.ק (9/10/2011)].דברים אלו מתקשרים עם האמור להלן:

הבקשה אוגדת בתוכה היבט נוסף: איום מובלע על בית המשפט. משעה שהמבקש יודע שאין שחר וסיכוי לבקשתו הרי שהוא שולח מסר לבית המשפט שעליו לנהוג על פי מה שנחזה בעיניו כשמירה על זכויות הקטינים – בבחינת עשה את שאני מצפה ממך אחרת... !

דברים אלו ביחס לאיום על בית המשפט אינם נאמרים בחלל ריק.

העובדה שאין כל כוונה אמיתית וראויה בהגשת הבקשה ומטרתה להלך אימים על בית המשפט נלמדת מההתרסה של המבקש בבית המשפט על פי המובא בסעיף 9 לבקשתו שם נכתב " כבר בפתח הדיון במעמד הצדדים מיום 16.06.2022 אמר בית המשפט כי אין בכוונתו לבטל את הצו ואז השיב לו הח"מ: הכיצד אדוני קובע שלא יבטל את הצו בטרם שמע את הצדדים" בשלב זה בית המשפט נרתע והבין שכשל בלשונו ואמר "לא...התכוונתי ש ... שקודם אשמע את הצדדים ואח"כ אתן את החלטתי. בית המשפט מוזמן להכחיש את הדברים."

בהקשר זה לבד מן החומרה שבהעלאת טענה מתריסה זו בחרתי להדגיש מספר דברים.

מטבע הדברים שאיני זוכר אם אמרתי או לא אמרתי את המיוחס לי, אך מהסיפא של הדברים עולה שככל הנראה יש בידי המבקש הקלטה אסורה של הדיון או כל תיעוד אחר ממשי המתעד את דבריי באולם (ראו והשוו פרוטוקול הדיון מיום 3/2/22 ב-תלה"מ 54812-05-21 עמ' 21 ועמ' 26).

חומרת המעשה, המנוגד לחוק ומהווה עבירה, והאיום על בית המשפט בסגנון מתריס זה חייבת להדיר שינה מעיניו של כל קורא. מבקש מתריס כלפי בית משפט, בפועל קורא לו להכחיש על מנת שיוכל להוכיח שאינו דובר אמת!

יסיר המבקש דאגה מליבו: איני חוזר מדבריי הנאמרים על ידי שכן הם מייצגים את הבנתי ותפיסתי. הגם שאיני זוכר אם אמרתי הדברים המיוחסים לי, אם לא אמרתי אותם, הרי שאם נאמרו טוב שנאמרו ואם לא נאמרו, טעיתי, והיה צריך לאומרם. לו לא הייתי אומרם הייתי נופל לכלל טעות ושגגה. יובהר, צו ההגנה אליו מפנה הפרקליט עניינו בתלונת האם שהבת הקטנה התלוננה על פגיעה בה ולו לכאורה. הדברים הוצגו לי בסרטון בו נשמעת הבת אומרת את הדברים. כבר בפתח הדיון טען עורך הדין "אנו נבקש שהצו יבוטל". לו הייתי נכנס לאולם עתה והייתה מועלית בקשה זו לביטול הצו בנסיבות ההליך, הבקשה לצו ההגנה, והסרטון שצפיתי בו הייתי שב מיד על עמדה זו שלא לבטל את הצו טרם תערך בדיקה מעמיקה.

יסיר המבקש חשש מליבו איני פוחד, איני מתכחש ואיני מטייח את דברי, אך העובדה שהמבקש או מי מטעמו שמר את הדברים למה שנחזה בעיניו לשעת כושר, שתוכננה מראש, מעידה עליו ועל תום הלב בהגשת הבקשה. לא בכדי לא הוגשה בקשה לתיקון הפרוטוקול .

כך, ציטוט הדברים בבקשה מביא את חלקי הדברים ולא את מלוא הדברים. הדבר נעשה בכוונת מכוון על מנת להתאים לדברי המבקש כאילו נתפס בית המשפט בקלקלתו. ולא היא. ראוי היה שהמבקש אשר רוצה להשתמש בדברים שנאמרו באולם ולטענתו לא עלו בפרוטוקול יציגם במלואם ולא בחלקם. גם בכך יש ללמד על רמת הטיעון בבקשה.

עוד ובהקשר זה ראוי שהמבקש יתרכז בתחום מומחיותו וימנע ממתן פרשנות להלכי רוח ותחושות של בית המשפט. ראוי שיחסוך המבקש מבית המשפט את התובנות שלו יתמקד במקצועו ולא במתן פרשנות להתנהגותי- "בית המשפט נרתע כשהבין שכשל בלשונו".

באמירה זו חבש המבקש את כובעו של הבלש 'חוקר המחשבות' והשים על עצמו יכולת שליטה טלפאתית לדעת את תחושותיי ומחשבותיי. דומה שיש יותר מקורטוב של עזות מצח בהעלאת פרשנות שכזו.

נשוב ונזכיר שלאחר הדברים הללו, לאחר שאמר בית המשפט את שאמר בפתח הדיון, כטענת המבקש, עמד בא כוחו באולם באותו דיון ודקות לאחר מכן אמר מרצונו וביוזמתו ש "אני ראיתי קצת את החלטות בית המשפט בתיק הזה ובית המשפט צודק במאה אחוז."

בשולי הדברים אפנה לדברי המשיבה בבקשתה מיום 20/9/22 שם כתבה בסעיף 5 "...הוא (המבקש-מ.ל) מתנהל ומתנהג בדיוק כפי שכב' בית המשפט התוודע בסוף הדיון מיום 8/9/22, וכאשר הוא נשאל על ידי בית המשפט כמה וכמה פעמים אם הקליט את הדיון (מעשה חמור ואסור על פי דין), הוא שתק ולא השיב לבית המשפט באופן ענייני, למרות היותו מיוצג, היה קושי לקבל ממנו מענה ענייני ולמרות שלטענותיו הוא מבין ומתקשר...".

טרם נעילת פרק זה אשר בעיני מהווה רף שלילי קיצוני להבאת דברים כלפי בית המשפט מצאתי להפנות לדברי כבוד השופט יצחק עמית "...מניסיוני נמצאתי למד כי מערכת המשפט מקדישה משאבי זמן עצומים למתדיינים שאינם מיוצגים, מתדיינים שאינם מכירים את "כללי המשחק" ואת השפה המשפטית ...מתדיינים שמנסים להלך אימים על בית המשפט בבקשות פסילה, בתלונות לנציב תלונות השופטים ובפנייה לגורמים שונים, אך השופט לא ירא ולא יחת, לא מתלונות ולא מבקשות פסילה" [רע"א 2097/16 מדינת ישראל –משטרת ישראל נ' עובד רופול (1/1/2017)].

11. כאמור, למעלה מן הצורך ובקצירת האומר אתייחס לחלק מטיעוניו של המבקש. ניסיתי ללמוד על צבר ההחלטות אליהן כיוון המבקש. יודגש שכל ההחלטות אשר ניתנו על ידי עד למועד הערעור על פסק הדין, ערעור שנדחה בהסכמת הצדדים בהכרח אינן נופלות לאותו "צבר", לכאורה, שאם לא כן לא היה המבקש מסכים לדחיית הערעור.

כך נכונים הדברים גם עד למועד הדיון במעמד הצדדים ביום 16/6/22 עת הכריז בא כוחו ביוזמתו "אני ראיתי קצת את החלטות בית המשפט בתיק הזה ובית המשפט צודק במאה אחוז."

12. הגם שפטור אני מכך ראוי להתייחס לסעיפים 4-7 לבקשה על מנת לשוב, להדגיש ולהנחיל מושכלות יסוד. בסעיפים אלו מלין המבקש על כך שבית המשפט לא אימץ את המלצות התסקיר של שירותי הרווחה (הגם שלדעתו היה עליו לעשות כן). בפסק הדין התייחסתי ארוכות והסברתי מדוע לא אימצתי את ההמלצות והגם שכך והגם שהערעור נדחה בהסכמה העלה המבקש את הדברים בבקשה. ראוי שיפנים המבקש שחוות הדעת אינה בבחינת כך ראה וקדש. היא עוברת תחת שבט הביקורת של בית המשפט "בית המשפט רשאי לקבל את עדות המומחה או לדחותה, כולה או חלקה, והוא המעניק לה את כוחה הראייתי. ...בית המשפט הוא המחליט אילו מסקנות יש להסיק מאותה חוות דעת" [שאול שוחט ודוד שאוה סדר הדין האזרחי בבית משפט לענייני משפחה (2009) עמ' 292-291)]. על כן כל הטענות בדבר התסקיר אינן רלוונטיות. לו ממש בטענות המבקש לא היה צורך בהחלטה שיפוטית. נשוב ונדגיש עוד שהחלטות אלו עמדו במבחנה של ערכאת הערעור ובהסכמת המבקש שם.

13. במסגרת אותו "צבר החלטות" הפנה עורך הדין להתבוננות בצו ההגנה. ביחס למובא בסעיף 9 הבאתי הדברים לעיל. בסעיפים 17-11 לבקשה הפנה המבקש ורמז לכך שחרף התוצאה שהתקבלה מחקירת הילדים של בית לין שאין כל גילויי אשמה לפגיעה של האב בילדה. ועל כן "תחת להורות כי הסדרי הקשר של האב עם הקטינים הם שיהיו תחת הגבלה – כפי שראוי, החליט בית המשפט דווקא לבקש מהצדדים להודיע לו מתי עתיד להתחיל האבחון במכון שלם" המבקש הפנה להחלטה מיום 29/9/22.

למען הסר ספק יוער ועל מנת להפחית את הדמוניזציה שבבקשה תמוהה זו יאמר שחוות הדעת של בית לין הובאה לעיוני באותו יום 29/9/22 והדבר נלמד מהחלטתי המאוחרת מאותו יום לא מצאתי להרחיב מעבר לכך.

ברם, חוות הדעת של בית לין אינה חזות הכול. בשים לב לנפקדות האב מחיי הקטינים, תינוקות בני שנתיים, משך תקופה ארוכה ומכלול הקשיים שעלו בתסקיר הקצר של האגף לשירותים חברתיים, שתוכנו בהקשר זה להלן היה ועדיין קיים הצורך באבחון של מכון שלם.

אשוב ואדגיש לו סבר המבקש ששגיתי בהחלטתי מיום 29/9/22 מדוע לא הגיש עליה בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי??

14. בסעיפים אלו לבקשתו התייחס המבקש להליכים לאחר צו ההגנה וההפניה לבית לין לאור החשש לפגיעה של האב בבתם של הצדדים. ההליכים התנהלו בתיק שבכותרת הגם שמעיון בבקשה מופנים הדברים גם כלפי ההליך בצו ההגנה ה"ט 19832-06-22 .

א. ביום 8/9/22 התקיים דיון הן בצו ההגנה והן בתיק שבכותרת.

ב. במהלך הדיון הסכים האב באמצעות בא כוחו: "אני מסכים למתן המשמורת אבל אני מבקש לשמור על זכותי להגיש תביעה למשמורת או למשמורת משותפת" על בסיס עמדת האב ניתנה החלטה "לאור הסכמת הצדדים, ניתנת בזאת אחריות הורית (משמורת) לאם." (פרוטוקול מיום 8/9/22 עמ' 6 ש' 23-16).

ג. בהמשך לדיון שנמשך בשאלת הסדרי השהות הגיעו הצדדים להסכמה לפיה:

ב"כ הצדדים:

"מוסכם עלינו שהסדרי השהות של האב עם הקטינים יחודשו.

ההסדרים יהיו רק בסופי שבוע – שני סופי שבוע בחודש.

כן מוסכם עלינו שבשלושת המפגשים הראשונים תהא נוכחת במרחק האם והמפגשים ייערכו במקום ציבורי. " (שם, עמ' 7 ש' 5-1).

ד. בהמשך עלו הדברים הבאים:

"ב"כ הנתבע:

אם האב לא יסכים עם התנאים שמוצעים על ידי בית המשפט, אז הוא לא יראה את הילדים. (הדגש בקו תחתי לא במקור)

אני מבקש שהנתבע יראה את הילדים היום, אין לו סידורי מלון. אין לו שום דבר.

התובעת:

אני אפרוש לו שטיח אדום רק שיבוא.

שישלח צילום וידאו שהוא רוצה לראות את הילדים שלו. שלושה חודשים הוא יכול היה לשאול את סנאית איפה הילדים שלו.

ב"כ הנתבע:

הלקוח שלי נשאר, אני לא יכול להגיד מתי הוא יכול לראות הילדים. (הדגש בקו תחתי לא במקור)

התובעת:

אני אפנה הכל כדי שהנתבע יראה את הילדים, אבל שלא יצרח כמו שצרח כעת."

ה. בתום הדיון ניתנה ההחלטה:

לאור הסכמת ב"כ הצדדים, האב יראה את הקטינים בכל סוף שבוע שני (שעתיים ביום שישי ושלוש שעות ביום שבת) במסגרת שלושת המפגשים הקרובים (הראשונים). שעות הביקור יתואמו בין ב"כ הצדדים. סוף השבוע הראשון הוא סוף השבוע הקרוב – 09.10.2022.

בהסכמת הצדדים ולאחר תיאום של ב"כ הנתבע וב"כ התובעת, יהא רשאי האב לראות גם היום, 08.09.2022 את הקטינים בשעות אחה"צ באותה מתכונת של האם נוכחת-נפקדת. המפגש היום אינו מפחית משלושת המפגשים עליהם הוסכם.

המפגש ייעשה בנוכחות האם כאשר האם משמשת נוכחת-נפקדת ובאופן שהיא תהא רחוקה מהמפגש עם הקטינים, אך תהא בקשר עין עם הקטינים, ככל שהאב יצטרך סיוע כלשהו.

למען הסר ספק ולאור הסכמת ב"כ הנתבע, במפגשים אלו לא תשתתף אמו של האב.

בפרק הזמן האמור, תינתן החלטה כשתוצאות הבדיקה של בית לין יועברו לבית המשפט במעטפה חתומה ולעיניו בלבד ועל בסיס החומר שם ייקבע לגבי ההמשך, כאשר המגמה היא הגדלת שעות המפגשים ומיקומם.

לאור ההסכמה על מינוי מומחה כפי שעלתה בבית המשפט המחוזי, אני ממנה בהסכמת הצדדים את מכון "שלם" לבדוק את מערכת היחסים שבין הצדדים והמלצות ביחס לתיק מושא החלטה זו.

בשלב ראשון יישא האב בעלויות המבוקשות על ידי מכון "שלם".

החלטה מפורטת למכון "שלם" תינתן בהמשך.

עוד על פי הסכמות הצדדים, מורה לבית לין להעביר למזכירות בית המשפט במעטפה חתומה את החומרים הקשורים בחקירתה של הבת. החומר יהיה לעיונו של בית המשפט בלבד. "

15. הקורא את המובא לעיל אינו יכול להשתומם כנגד העלאת הטענה על צבר החלטות כאשר עד כה ניתנו החלטות על פי בקשת המבקש. יתרה מכך יש להדגיש והדבר הודגש בקו תחתי שבא כוחו של המבקש מודיע מפורשות שככל שלא יעמוד המבקש בהסדרים שנקבעו עלי ידי בית המשפט "אז הוא לא יראה את הילדים". עוד ראוי להדגיש וגם זאת הודגש בקו תחתי שהמבקש המצוי באילת ביושבו באולם אינו יכול להגיד מתי יוכל לראות את הילדים ומדוע? התיאורים מהלך החלטה זו ניתנו מיני וביה. כן, זה האב שסבור שבית המשפט פוגע בילדיו.

16. נמשיך במסענו. ביום 12/9/22 3 ימים לאחר הדיון בו התקבלו ההחלטות כאמור לעיל הוגשה בקשה על ידי האם הקשורה בהתנהלותו של האב בהסדרי השהות עם הילדים ותיארה בין היתר ש"עוד מתבקש בית המשפט לתן הוראה ביחס לדיווח האם כי הקטינה ה. נצפתה מבקשת מן האב לעזוב את המקום כמה וכמה פעמים ואף מכה אותו בידיה כשהיא אומרת לו "לך אני לא רוצה אותך" תוך שהיא מכה אותו פעמיים בידיה".

על בקשה זו ניתנה החלטתי "ביום 19/9/22 הוגשה בקשה מטעם האב שיש בה ראשית מענה לבקשה זו. האם תגיב לאותה בקשה. לדאבוני ככל הנראה ההורים אינם יכולים להגיע להסכמה כלשהי בשום עניין הקשור בקטינים עד כדי תחושה שבהתנהלותם הם גורמים לנזק ממשי לילדים שתוצאותיו מי ישורנו. יש להצר על כך. יחד עם זאת לא ניתן לאפשר המשך מלחמת הכוחות בין ההורים (והעומדים ברקע) כדי להמשיך בהתנהלות זו. ההחלטה תועבר בדחיפות לאגף לשירותים חברתיים אשר תיפגש עם שני ההורים ותמליץ ולו המלצה ראשונית על דרכי טיפול אפשריות במבנה המשפחתי. ההורים ישתפו פעולה עם שירותי הרווחה" החלטה חד צדדית כנגד האב? בוודאי שלא.

17. נמשיך. ביום 19/9/22 הוגשה בקשה מטעם האב למתן החלטה בבקשה לשינוי הסדרי שהות. ביום 20/9/22 ניתנה החלטה בבקשה כשהרקע להתנהלות האב הובאה לעיל וטרם התקבלה עמדת שירותי הרווחה. על כך החלטתי "לתגובת המשיבה תוך 7 ימים. ראו החלטתי בבקשת האם מיום 12/9/22. למען הסר ספק אני חוזר על דבריי שנכתבו על בקשת האם..." ושבתי על אותם דברים. החלטה חד צדדית כנגד האב? בוודאי שלא.

18. ביום 22/9/22 הוגש תסקיר ראשוני של האגף לשירותים חברתיים באילת. בין יתר הדברים שנכתבו שם "טרם נפגשנו עם ההורים, אך מהמידע שברשותנו, והאשמה הכל כך קשה של האם אודות פגיעה מינית של האב בילדה, עולה מורכבות משפחתית, מדאיגה שפוגעת בילדים. מעיון בחקירת הילדים עולה כי אין גילוי אשמה לפגיעה של האב בילדה. ...

כפי החלטת ביהמ"ש ההורים מופנים גם למכון שלם לצורך אבחון מעמיק.

האבחון כולל מבחנים אישיותיים לשני ההורים ובחינת האינטראקציה המשפחתית, מה שיסייע וישפוך אור נוסף ומידע נוסף אודות המערכת המשפחתית, ממנה ניתן לגזור המלצה טיפולית בהתאם. לאור זאת ישנה חשיבות רבה שההורים שניהם ישתפו פעולה עם מכון שלם".

לאור הסיפא של התסקיר הראשוני הקצר ניתנה החלטתי ש"הצדדים יודיעו תוך 7 ימים מתי עתיד להתקיים או לפחות להתחיל האבחון במסגרת מכון שלם ת"פ ליום 6/10/22".

בשים לב להחלטתי זו סבר המבקש שאני ראוי לפסילה משעה שלא הוריתי מידית על ביטול כל מגבלה על הסדרי השהות וקביעה שהסדרי השהות יתקיימו "ללא הגבלה" או יתרה כך להורות "...שהסדרי הקשר של האם עם הקטינים הם שיהיו תחת הגבלה – כפי שראוי , החליט בית המשפט דווקא לבקש מהצדדים להודיע לו מתי עתיד להתחיל האבחון במכון שלם" – שומו שמיים אכן החלטה המביאה לפסלות שופט.

19. בסעיף 17 לבקשתו ממשיך המבקש ומנתח את מחשבתי וקובע שיצא קצפי על הסכמתו למינוי אפוטרופוס לדין "בדיוק כפי שהציעה שופטת תורנית בהחלטה מיום 6/10/22 ועמדתי שאין למנות לקטינים אפוטרופוס נוסף הביאה אותו למסקנה שהחלטתי "...מוכיחה כי בית המשפט מוטה באופן ברור כנגד האב ומוצא "פגמים" בהתנהלותו היכן שלא ניתן למצוא כל פגם."

נבחן הדברים. ביום 8/10/22 ניתנה החלטת כב' ס. הנשיא-השופטת אלפסי- בהעדרי החלטה ובסיפא לה כתבה "נוכח מורכבות האבחון ועל מנת לקדם בירור ההליך, יודיעו ב"כ הצדדים תוך 7 ימים עמדתם בדבר מינוי אפוטרופוס לדין".

אקדים ואומר שלא בכדי נקבע הכלל 'שופט אחד משפחה אחת'. קביעה זו בדיוק נועדה למנוע מצבים כאלו בהם שופט המחליט בתורנות ואינו בקיא ברזי בתיק כולו החלטתו תשמש פרי לשימוש של בעל דין לטפלול והטיית דברים.

מותב זה היודע שבתיק זה כבר מונו שני אפוטרופסים לדין (אחד בבית המשפט המחוזי והשני על ידי) סבר וסובר שאין מקום לכך. מכאן ועד לפרשנות חסרת הפשר של המבקש רחוקה הדרך מרחק מזרח ומערב.

להלן החלטתי מיום 21/11/22:

"לאחר שקראתי את הבקשה ותגובת האם נחה דעתי לא לשנות מהחלטתי על הסדרי השהות שנקבעו. הדברים מקבלים משנה תוקף שעה שעל פי האם לא פגש האב בקטינים מאז ההחלטות ולמעשה ניתק עצמו מעליהם מזה מספר חודשים. איני מקבל את הטענה שהאם סיכלה את הסדרי הקשר במיוחד שאלו היו אמורים להתקיים חלק מהזמן במרכז הקשר.

האב מבקש למנות אפוטרופוס נוסף לדין השלישי במספר. היעלה על הדעת שיש מקום להעביר הילדים תחת מבט של גורם זר, חיצוני?

כפי שכבר התרעתי בעבר כולו מלווה במשפחת האב באם בהצגתה כאם בלתי ראויה לשון המעטה ולא ארחיב עוד בדרך זו והתנגדות האם למעורבות הסבתא בחייה ובחיי הקטינים עד שהתערבות זו נתפסת בעינה מזיקה לילדים.

מאבקים אלו שהם מאבקי אגו וכוחנות מובילים ומוליכים את התיק למחזות קשים המולידים עוד ועוד בקשות עוד ועוד בניית ויצירת מחלוקות על גבם של הקטינים.

איני יודע מה עוד צריך להאמר ולא אמרתי, כתבתי והתרעתי על מנת ששני ההורים (וגם המשפחה המורחבת המעורבת ומלבה יצרים בתיק ובסכסוך) יבינו, ישכילו ויפנימו שהתנהגותם פוגעת בקטינים פגיעה בלתי הפיכה שאת תוצאותיה לא ניתן להעריך עכשיו.

חשיבותו של האב בחיי הילדים אינה מוטלת בספק אך דומה בעיני שהאב מרוכז במלחמה באם ובשלילת אמהותה ולא בגידול הילדים והקשר איתם והרחבתו. מנגד קשה לראות שהאם הפגועה מהסבתא אינה מתאמצת יותר לבניית הקשר של הילדים עם האב.

ואני עומד ומשתאה עד כמה יכולה האטימות והשטנה להרים ראש תוך התעלמות מטובת הקטינים. האם לכך נולדו הילדים? להורים יש אחריות כלפי ילדיהם והתנהלות כזו הפוגעת בקטינים לא עוצרת כאן ועתה.

הסדרי השהייה יוותרו לעת הזו על כנם. האב יראה את הקטינים במתכונת האמורה על מנת לשוב ולבנות את הקשר בינו לבין הילדים וחידוש בטחונה של האם בו.

כפי העולה מהחלטה זו טוב יעשה האב אם יראה בהסדרי השהייה שלו עם הילדים את התכלית, את הקשר שבינו לבין הילדים את התכלית, את חיזוק האבהות כתכלית, כהשכנת רוגע ושלווה כתכלית. כך, טוב תעשה האם אם תצא מדרכה על מנת לאפשר את הרוגע והנינוחות שבקשר שבין האב לילדים על אף הקשיים הנערמים כדרכה.

הצדדים ידווחו על הביקורים שהתקיימו בפועל עד ליום 31/12/22.

ת"פ 2/1/23."

ביחס להחלטה זו הפנה המבקש בסעיף 19 לקביעתי "דומה בעיני שהאב מרוכז במלחמה באם ובשלילת אמהותה ולא בגידול הילדים והקשר איתם והרחבתו". ראש וראשון חבל שלא הביא, כהרגלו, את מלוא הדברים. בפתח אותה פסקה קבעתי "חשיבותו של האב בחיי הילדים אינה מוטלת בספק" ואם כך, וזו כמובן תפיסת עולמי, מה טעם אהיה מוטה כנגד האב בקשריו עם הילדים? זאת, ועוד. לו היה קורא את החלטתי כפי שנדרש היה למד שההערות מופנות לשני ההורים באותה מידה.

20. דומה שכל מי שעיניו בראשו מבין שאין צבר החלטות אין הטיה כלפי האם וההורים שניהם נתפסים כאחראים לקטינים לטוב ולרע.

21. קולמוסים רבים נכתבו על יכולתו של הנייר לספוג הכול. ברם ביום 1/1/2021 נפל דבר בעולמנו המשפטי עת תוקנו תקנות סדר הדין האזרחי תשע"ט-2020. על פי תקנות אלו המקרינות גם על תקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין) תשפ"א 2020, הדרישה מבעל הדין ומייצגו היא שלא לעשות שימוש לרעה בהליכי בית המשפט (תקנה 4). יתרה מכך, תקנה 3 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי שהופרה לטעמי על ידי המבקש ובא כוחו קובעת: "חובת בעלי הדין ובאי כוחם היא לסייע לבית המשפט בקיום המוטל עליו על פי תקנות אלה, וכן לנהוג בתום לב ובהגינות דיונית תוך שהם מסייעים במימוש התכלית הדיונית, ובכלל זה העמדת הפלוגתות האמיתיות שבמחלוקת בין בעלי הדין, מיקודן, בירורן והכרעה בהן".

המבקש מודה שידועות לו ההלכות לעניין פסלות שופט ואלו לא נועדו לייתר הליכי ערעור (ס' 21 לבקשה שנוסחה הובא במלואו לעיל), אך לא הגיש אף לא בקשת רשות ערעור אחת על איזו מהחלטותיי? אם כן מה לו לעמוד ולטעון לפסלות שופט?!

22. הראיתי לעיל שאין דבר וחצי דבר בבקשה לבד מדברי הבל ורעות רוח של המבקש. סהדי במרומים שענייני בתיק זה הוא אחד טובתם של הילדים ו טוב היה לו גם המבקש היה מפנים שעליו לרצות בטובת ילדיו כאב עצמאי. ככל שיעשה כן ימצא את בית המשפט שותף על מנת לסייע לו לצורך חידוש הקשר עם הילדים ובנייתו.

אחרית דבר:

23. לאור המובא והמקובץ לעיל מורה על דחיית הבקשה.

24. יש ממרה בה משתמשים דרך כלל פרקליטים כדי להעיד על מרשיהם לעניין הוצאות וטוענים שמרשם חסך מזמנו היקר של בית המשפט. אמרה זו בטעות יסודה. משאב הזמן אינו של בית המשפט הוא של הציבור. ההעמסה בהליכים כמו הבקשה שלפני לא פגעה בזמנו של בית המשפט. היא פגעה באינטרס של הציבור. בשל בקשה חסרת טעם, מגמתית ובלתי ראויה זו הוסטו הצידה החלטות אחרות שהיו יכולות להתקבל בזמן הזה. המבקש בכוונת מכוון, תוך ידיעה ברורה או מתוך חובה לדעת שאין ממש בבקשתו והיא הוגשה רק כדי לדחות ההליכים ולילך אימים על בית המשפט ראוי שיפצה את הציבור.

על כן אני פוסק עליו במשורה הוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 2,000 ₪.

בנוסף מצאתי לחייב את המבקש בהוצאות בסך 5,000 ₪ לטובת המשיבה.

25. מתיר פרסום החלטתי בהסתרת פרטים מזהים.

26. ב"כ המבקש יגיב לבקשה לדחיית התביעה על הסף עד ליום 13/1/23. תואיל המזכירות לקבוע ת"פ ליום 15/1/23.

27. תואיל המזכירות לשלוח החלטתי לצדדים.

ניתנה היום, ג' טבת תשפ"ג, 27 דצמבר 2022, בהעדר הצדדים.