| מספר בקשה:22 |
בפני | כב' השופטת לורן אקוקה |
מבקשת | 1.ב. |
נגד |
משיבים | 1. ב 2. ד. |
לפני בקשת המבקשת למנות משקיף מטעמה לדירקטוריון המשיבה 2......
- המבקשת הגישה תביעתה ובה טענה כי החברה, המשיבה 2, הוקמה במשותף על ידה ועל ידי המשיב 1 הגם שהרישום של המניות לשיטתה לא משקף נכונה את הזכויות שלה אצל המשיבה 2.
- בבקשתה, טענה המבקשת כי בשל העדר אמון בין הצדדים ובשל צעדים חד צדדיים שביצע המשיב – הקצאת מניות למנכ"לית החברה, שטרם הוכרעה הבקשה לצירופה, כמו גם צירופה של המשיבה 2, כצד להליך – קיים אצלה החשש כי על אף צו איסור דיספוזיציה, המשיב יעשה שימוש בסמכויותיו, כוחו ותפקידו אצל המשיבה 2 כדי לפגוע בזכויותיה של המבקשת תוך עקיפת צו איסור דיספוזיציה.
- לטענת המבקשת יש להסיר את החשש באמצעות מינוי משקיף מטעמה ולא להמתין עד למועד הדיון הקבוע ליום 18.12.22.
- לטענת המבקשת, אין במינוי המשקיף כדי לפגוע בהתנהלות היומיומית והשוטפת של החברה, המשיבה 2, ועם זאת יש בה כדי להבטיח את ההתנהלות התקינה ולשמור על האיזון שבין הצדדים בתיק.
- המבקשת טענה למידור שלה מהמשיבה 2 ולחשד לפגיעה בזכויותיה תוך ניצול המשיב את הימשכות ההליכים עת אין לה ידיעה מלאה ביחס להיקף הרכוש, מקומות הסתרתו ובפרט אין לה ידיעה על הנעשה בחברה הלכה למעשה.
- המשיבים התנגדו לבקשה ולטענתם אין כל הצדקה במינוי משקיף מטעם המבקשת.
- לטענת המשיבים, הבקשה מלמדת יותר מהכל כי המבקשת אינה שותפה לחברה כלל עת אינה מכירה את החברה, המשיבה 2, לא מבינה איך היא מתנהלת וכל רצונה לפגוע במשיבה 2 ובעיקר במשיב 1.
- המשיבים טוענים כי המונח "משקיף" אינו מוגדר בחוק והוא יציר הפרקטיקה בלבד כשקיומו נבחן אך ורק במקום בו מתנהלות ומתכנסות ישיבות דירקטוריון ואולם המשיבה 2 אינה נוהגת לקיים ישיבות שכאלה כדבר שבשגרה ואין על הפרק מועד לאחת כזאת.
- לטענת המשיבים, הבקשה אינה אלא מסע דיג מצד המשיבה ויש בכך לחשוף אותה לסודות עסקיים ומסחריים של החברה, כאלו שמעולם לא נחשפה אליהם וישנו חשש כי הלה תדליף את המידע או תעשה בו שימוש לרעה ומכך יש להימנע.
- המשיבים מתנגדים נחרצות לבקשה הגם שלשיטתם מדובר בבקשה תיאורטית בלבד.
דיון והכרעה:
- התיק נפתח כתביעה רכושית בין בני זוג, המבקשת והמשיב 1. המבקשת פנתה בבקשה לצירוף צדדים נוספים להליך, בהם המשיבה 2, בהתאם לסעיף 6(ו) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה – 1995. בקשה זו טרם הוכרעה ונקבע כי תתברר בקדם המשפט.
- בין לבין, עתרה המבקשת בבקשה לסעד זמני וביום 7.3.2022 נתנה בתיק החלטה המורה על צו איסור דיספוזיציה במחצית מהזכויות לרבות בנכסי המשיבה 2 ולמעט בחשבון הבנק של המשיבה 2.
- אמנם בתגובה נטען כי לא היה מקום להגשת הבקשה שכן זו הוגשה בתקופה בה מנועים הצדדים מהגשת בקשות לפי תקנה 49 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט – 2018 ואולם תקנה 49 (א)(1) קובעת כי עוצר בקשות לא יחול על בקשה לסעד זמני והרי בקשה למינוי משקיף היא כבקשה לסעד זמני אין להכרעה בתובענה.
- סעיף 191 לחוק החברות, תשנ"ט – 1999, קובע כך:
"191. (א) התנהל ענין מעניניה של חברה בדרך שיש בה משום קיפוח של בעלי המניות שלה, כולם או חלקם, או שיש חשש מהותי שיתנהל בדרך זו, רשאי בית המשפט, לפי בקשת בעל מניה, לתת הוראות הנראות לו לשם הסרתו של הקיפוח או מניעתו, ובהן הוראות שלפיהן יתנהלו עניני החברה בעתיד, או הוראות לבעלי המניות בחברה, לפיהן ירכשו הם או החברה כפוף להוראות סעיף 301, מניות ממניותיה."
הלכה למעשה, סעיף זה מעניק לבית המשפט את הסמכות ליתן סעדים נרחבים על מנת לשמור על ניהול ענייני חברה – בעניינו המשיבה 2- בעתיד ועל מנת לשמור על זכויותיה של המבקשת ככל שתתקבל תביעתה בקביעת זכויותיה או חלקה במניות המשיבה 2. סעד אפשרי הוא מינוי משקיף.
- מינוי משקיף אין בו כדי להתערב בניהול החברה ואינו מחייב את בית המשפט להתערב בניהולה של החברה, המשיבה 2. עם זאת, יש בו כדי להבטיח את ניהולה של המשיבה 2 באופן תקין ולקיים את צו איסור דיספוזיציה כך שניהולה של המשיבה 2 לא ירוקן מתוכן את צו באופן מעשי.
- טענה המבקשת כי החל המשיב 1 בצעדים שיש בהם כדי לפגוע בזכויותיה ובסיכויי תביעתה עת מתרוקן הוא מחלק מהנכסים – ובמעשיו מרוקן גם את חלק מזכויותיה של המבקשת – עת כבר פעל והקצה מניות לצד ג', מנכ"לית החברה. אמנם טרם הוכרעה בקשת המבקשת לצרף את המשיבה 2 ואת מנכ"לית החברה כמשיבות בתיק ואולם ניתן זה מכבר צו האוסר על כל דיסיפוזיציה במחצית מנכסי המשיבה 2 למעט חשבון הבנק שלה כאשר מינוי משקיף מטעם המבקשת נועד להבטיח את האמור.
- אמנם נטען כי יש לראות בבקשה כמסע דיג ופתיחת הדלתות בפני המבקשת כך שתיחשף היא לסודות מסחריים/עסקיים של המשיבה 2 אולם טרם הוכרעה התובענה והסעד העיקרי בקביעה האם למבקשת זכויות במשיבה 2 אם לאו כאשר בשלב זה שורר חוסר אמון עמוק בין הצדדים ונוכח זאת האמור מחייב התערבותו של בית המשפט על מנת להבטיח את המשך ניהול ההליך בצורה מאוזנת. מינוי משקיף מהווה סעד מאוזן ביחס לסעדים האפשריים לפי סעיף 191 לחוק החברות, כגון מינוי דירקטור, שבסעד זה יש להתערב באופן ממשי בפעולות ובהחלטות של המשיבה 2 וזאת עוד קודם שהוכרעה הבקשה לצרפה כצד להליך (לעניין זה ראו תמש (ת"א) 27540/08 ק.ד נ' ק.ש.מ. , פורסם במאגרים משפטיים, 10.06.2009).
- טענו המשיבים כי הסעד המבוקש תיאורטי הוא עת אין כלל צפי להתכנסות ישיבת דירקטוריון ואין ישיבות שכאלו על דרך השגרה. אם כך הדבר, הרי אין נזק של ממש במינוי משקיף מטעם המבקשת. ועוד לעניין זה, הרי ככל שאין על הדרך הכלל נדרשות פעולות שוטפות של המשיבה 2 מחייבות החלטות של דירקטוריון, הרי ככל שישיבה כזו תתכנס הרי חזקה שהאמור נדרש לטובת קבלת החלטות שאינן שגרתיות ויש בהן השפעה של ממש על המשך התנהלות המשיבה 2 ונכסיה כך שראוי שדווקא בנסיבות אלו יובטחו הזכויות הנתבעות בצלו של צו האוסר על דיספוזיציה.
- אמנם טרם התבררו זכויותיה של המבקשת במשיבה 2 ומאז שניתן צו איסור דיספוזיציה לא נטען ולא הוצגה כל ראשית ראיה כי ננקטו צעדים או בוצעו פעולות שיש בהם כדי לפגוע בזכויות הנטענות של המבקשת ובחלקה הנתבע במשיבה 2 ואולם מינוי המשקיף נועד למנוע פגיעה אפשרית שכזו וכפי שצוין לעיל, מדובר בסעד שאין בו אלא לאזן בין הצדדים ותו לא.
- נוכח כל האמור לעיל, אני מוצאת לקבל את הבקשה ולמנות משקיף מטעם המבקשת עם סמכויות לקבל לידיו כל מידע הדרוש כדי לעקוב על אופן ניהול החברה ותזרים מזומניה, ליידעו בכל ישיבת דירקטוריון ועל החלטותיו.
- אמנם נטען כי ראוי היה למנות משקיף שאינו מטעם מי מהצדדים ואולם אני סבורה כי באיזון שבין שמירה על הזכויות הנטענות של המבקשת אל מול הפגיעה האפשרית בדבר חשיפת סודות מסחריים/עסקיים של המשיבה 2, יש לשמור על זכויותיה הנטענות של המבקשת ובפרט נוכח צו איסור דיספוזיציה שניתן זה מכבר ועתה הסעד המבוקש נועד לשמור על כיבוד הצו.
על כן, מורה על מינוי של ...... כמשקיף מטעם המבקשת. על המשקיף לדווח לצדדים ולבית המשפט כל ממצאיו ולתת המלצותיו. מינויו של המשקיף יהא בתוקף יהא, בהעדר החלטה אחרת, שנה מיום החלטה זו.
- המבקשת עתרה לחיובו של המשיב 1 בהוצאות הבקשה נוכח התנהלותו בחוסר שקיפות ובחוסר תום לב ואולם מאז הגשת התביעה וצו איסור דיספוזיציה לא הוצגה ראשית ראיה כי ננקטו פעולות שכאלו ועל כן, למניעת הסלמת הסכסוך בין הצדדים בשלב זה, אין אני מורה על חיוב בהוצאות אולם הצדדים יהיו רשאים לטעון בתום ההליך ובסיכומיהם גם בעניין זה.
- מתירה פרסום ההחלטה תוך השמטת כל פרט מזהה של הצדדים.
ניתן היום, כ"ז אב תשפ"ב, 24 אוגוסט 2022, בהעדר הצדדים.
