בית המשפט העליון
תאריך מתן פסק הדין: י"ד בשבט התשפ"ג (5.2.2023)
הרכב השופטים: המשנה לנשיאה ע' פוגלמן, השופט ד' מינץ, השופטת י' וילנר.
בית המשפט העליון קבע פה אחד כי יש לבטל את החלטת הוועדה לבחינת השעיית ראשי רשויות בשל הגשת כתבי אישום מיום 15.8.2022, שבמסגרתה הוחלט שלא להאריך לתקופה נוספת את השעייתו של מר צבי גנדלמן מתפקידו כראש עיריית חדרה, חרף כתב האישום אשר תלוי ועומד נגדו. נקבע שההשעיה תעמוד בעינה עד להחלטה חדשה של הוועדה.
ביום 26.10.2021 הוגש כתב האישום נגד גנדלמן שמייחס לו עבירות של מרמה והפרת אמונים; קבלת דבר במרמה; מידע כוזב או פלט כוזב; וכן שיבוש מהלכי משפט, והכל במהלך כהונתו כראש עיריית חדרה. בין היתר, כתב האישום מייחס לו שורה של פעולות בניגוד עניינים חריף. ביום 16.1.2022 הורתה הוועדה לבחינת השעיית ראשי רשויות (להלן: הוועדה לבחינת השעיה או הוועדה) על השעייתו של גנדלמן מתפקידו כראש העירייה לתקופה של חצי שנה, בהתאם לסמכותה לפי סעיף 19א(ה) לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל"ה-1975 (להלן: החוק) לאחר שמצאה שנוכח חומרת האישומים שמיוחסים לו אין הוא ראוי לכהן בתפקידו. ביום 15.8.2022 דחתה הוועדה את בקשת היועצת המשפטית לממשלה להאריך את תקופת ההשעיה של גנדלמן (להלן: ההחלטה). הוועדה קבעה כי שיקול דעתה בהפעלת סמכותה להאריך את תקופת ההשעיה לתקופה נוספת לפי סעיף 19א(ז) לחוק הוא רחב, וכי עליה לאזן בין הזכות לבחור ולהיבחר לבין האינטרס הציבורי שבשמירה על טוהר המידות ואמון הציבור ברשויות השלטון. על החלטה זו הוגשו 4 עתירות, ביניהן עתירתה של היועצת המשפטית לממשלה. לאחר הגשת העתירות ניתן צו זמני שהותיר את ההשעיה על כנה עד להחלטה אחרת.
בית המשפט העליון עמד על כך שמנגנון ההשעיה שנקבע בסעיף 19א לחוק עיגן בחקיקה את התפיסה הנורמטיבית שמצאה ביטויה בבג"ץ "ראשי הערים" (בג"ץ 4921/13 אומ"ץ אזרחים למען מנהל תקין וצדק חברתי נ' ראש עיריית רמת השרון פ"ד סו(3) 135 (2013)), שלפיה לא ניתן להשלים עם מצב שבו כהונתו של ראש הרשות המקומית נמשכת כסדרה כאשר אישומים פליליים חמורים תלויים ועומדים נגדו. זאת, מפאת הפגיעה החמורה שנגרמת לטוהר המידות ולאמון הציבור בשירות הציבורי.
בית המשפט העליון פסק כי ההסדר מתווה הליך דו שלבי, כאשר מרכז הכובד הנורמטיבי נעוץ בשלב הראשון שמעוגן בסעיף 19א(ה) ובשאלה אם חומרת האישומים שמיוחסים לראש הרשות מוליכה למסקנה כי אין זה ראוי שימשיך לכהן. עוד הודגש כי ההשעיה אינה סנקציה עונשית כלפי ראש הרשות (שעומדת לו חזקת החפות), אלא נועדה לרפא את הפגיעה שנגרמת כתוצאה מהמשך כהונתו "בצלו" של כתב האישום. כן נפסק כי בשלב השני על הוועדה לבחון אם השתנו הנסיבות באופן שיש בו כדי לשנות מקביעתה העקרונית בשלב הראשון, וכן את התמשכות ההליך הפלילי והנסיבות שהובילו לכך.
בהתאם לאמור, קבע בית המשפט העליון שבנסיבות עניינו של גנדלמן לא היה מקום לדחות את הבקשה להאריך את תקופת ההשעיה בתקופה נוספת. זאת מאחר שלא חל שינוי נסיבות רלוונטי מאז החלטת הוועדה כי הוא אינו ראוי לכהן בתפקידו וכן מאחר שההליך בעניינו מתנהל באופן סביר. הוחלט כי הצו הזמני המורה על השעייתו יעמוד בעינו בשלב זה וכי ככל שהיועצת המשפטית לממשלה תגיש בקשה להארכת תקופת ההשעיה תוך 10 ימים מיום מתן פסק הדין, ההשעיה תעמוד בעינה עד להחלטת הוועדה בבקשה הנוספת.