בימ"ש לענייני משפחה ת"א, השופטת ורד שביט-פינקלשטיין: פס"ד בערעור על החלטה שדחתה בקשת אישה להגדלת חוב מזונות עבור הוראה מתקנת, ועד כיתה וטיפולי שיניים (ע"ר 58882-05-21)

1. מונח לפני כתב ערעור על החלטת כב' הרשמת מרים סגל מיום 12.5.2021 שניתנה בתיק הוצל"פ 20-00273-12-7, במסגרתה דחתה כב' הרשמת את בקשת המערערת להגדלת חוב המזונות בגין רכיבי ההוצאות הבאים: תשלומי הוראה מתקנת, תשלומי וועד כיתה ותשלומי טיפול השיניים של הקטין.
2. ברקע הדברים, יצוין כי מדובר בבני זוג אשר היו נשואים זל"ז כדמו"י והתגרשו זמ"ז. מנישואיהם נולדו להם שני קטינים י' וי', כיום כבני 16 ו-13 שנים. ביום 23.6.13 חתמו הצדדים על הסכם גירושין כולל אשר אושר וקיבל תוקף של פסק דין ביום 12.6.13.
3. לענייננו, רלבנטי סעיף 5.4 להסכם הגירושין אשר מסדיר את החיובים בגין תשלומי ההוצאות החריגות של הקטינים כמפורט להלן: "האב מתחייב בנוסף לסכום המזונות הקצוב, לשאת במחצית ההוצאות המיוחדות כפי שנקבעו בסעיף 35 ד' להחלטה למזונות הזמניים מיום 6.10.12". כאשר סעיף 35 ד' להחלטה בעניין המזונות הזמניים קובע כך: "בנוסף לאור הפער בהשתכרות בין הצדדים ישא הנתבע בעלות 60% מהוצאות החינוך לקטינים (התובעת בסך של 40% הנותרים) הכוללות : אגרות, תשלומים לגן/ביה"ס, צהרון לפי עלות בית ספר, מחזור קייטנה אחד בחופשת הקיץ לפי עלות מתנ"ס עירוני ובאופן דומה בהוצאות הרפואיות החריגות לקטינים, שאינן ממומנות על ידי הביטוח הרפואי ו/או הביטוח הרפואי המשלים – והכל כנגד הצגת קבלות".
4. ביום 14.12.21 התקיים דיון בערעור והצדדים השלימו טענות בעל פה. בתום הדיון אפשרתי לצדדים להגיש ניירות עמדה בצירוף פסיקה מתאימה בסוגיית סיווג רכיב ההוראה המתקנת כרכיב חינוכי או רפואי, ולאחר הגשת ניירות העמדה – ניתנת כעת החלטתי.
5. נפנה להלן לדון בכל אחד מרכיבי התשלום לפי סדרם.

תשלום בגין הוראה מתקנת:

1. כב' הרשמת דחתה את בקשת המערערת להגדלת חוב מזונות בגין תשלומים עבור הוראה מתקנת של הקטין י', בטענה כי מדובר בטענה שכבר נדונה ע"י כב' הרשמת אקוקה (כתוארה אז) במסגרת החלטתה מיום 22.1.2017 בה נפסק כי הוצאות החינוך שנקבעו בפסק הדין הינן רשימה סגורה ואינן כוללות הוראה מתקנת. כן הפנתה כב' הרשמת לבקשה נוספת של המערערת בעניין ההוראה המתקנת שנדחתה ע"כ כב' הרשמת אקוקה בהחלטתה מיום 20.9.2017 בה נפסק שמאחר והמערערת בעצמה סיווגה הוצאה זו כהוצאת חינוך, לא מצאה מקום לשוב ולהידרש לטענה כי עסקינן בהוצאה רפואית חריגה. על כן, קבעה כב' הרשמת סגל כי מאחר והעניין נדון כאמור ע"י כב' הרשמת אקוקה ועל החלטתה בעניין ההוראה המתקנת לא הוגש ערעור, אזי מדובר בהחלטה חלוטה וחל בעניין זה השתק הפלוגתא ועל כן דחתה את הבקשה.
2. לטענת המערערת, טעתה כב' הרשמת שכן אין המדובר בהחלטה חלוטה של כב' הרשמת אקוקה, שכן במסגרת פרוטוקול הדיון מיום 10.1.2017 הוסכם כי ככל והמערערת תמצא לנכון לחדש את הבקשה יהא עליה להציג אסמכתאות על נחיצות הטיפול בהתאם להוראות פסק הדין. כן צירפה המערערת פסיקה וספרות ממנה היא למדה כי יש לסווג את רכיב ההוראה המתקנת כרכיב רפואי ולא כרכיב חינוכי ובהתאם לכך לבצע הגדלת חוב בתיק ההוצל"פ. בנוסף, צירפה מסמכים רפואיים מהם עולה כי הקטין סובל מהפרעת קשב וריכוז ונדרש לטיפולים של הוראה מתקנת אינטנסיבית על מנת לסייע לו בקשייו. לדבריה, ללא האבחנות הרפואיות של הקטין לא היה צורך בהוראה מתקנת.
3. מנגד, לטענת המשיב, אין מקום לקבל את הערעור בעניין זה מהטעמים הבאים: המערערת עצמה עתרה להוצל"פ בטענה כי מדובר בהוצאה חינוכית ולא רפואית ובהיות ההוצאות החינוכיות רשימה סגורה, בקשתה נדחתה; מדובר בהחלטה חלוטה של כב' הרשמת שלא הוגש עליה ערעור במועד. כן לטענת המשיב, הוראה מתקנת הינה רכיב חינוכי שכן לדבריו ההוראה המתקנת ניתנת במסגרת בית הספר ו/או באמצעות שיעורי עזר וצירף מאמר בנושא הוראה מתקנת ממנו ביקש להסיק כי מדובר ברכיב חינוכי גרידא.
4. לאחר שבחנתי ושקלתי את טענות הצדדים לעניין הוראה מתקנת וכן את המסמכים שצורפו מטעמם - מצאתי לנכון לקבל את עמדת המערערת בעניין סיווג ההוצאה בגין הוראה מתקנת כרכיב משולב רפואי וחינוכי ועל כן ניתן לסווגו גם כ"הוצאה רפואית חריגה" בהתאם להסכם הגירושין שקיבל תוקף של פסק הדין, ואפרט טעמיי לכך;
5. תחילה אציין כי עיון בפרוטוקול הדיון מיום 10.1.2017 בנוגע להסכמה לכאורה שגובשה בין הצדדים לפיה ככל שהמבקשת תמציא מסמכים בעניין ההוראה המתקנת, אזי הוצאה זו תבחן בשנית – אינו עולה בבירור מהאמור בפרוטוקול שכן נכתב כך: "מבלי לפגוע בטענות הצדים וככל שימצאו לנכון לפנות לבית המשפט נסכים למחוק את הבקשה בהליך 85" (נספח 4 לכתב הערעור).
6. בנוסף, עיון בהחלטת כב' הרשמת לורן אקוקה מיום 20.9.2017 אשר דחתה את חיוב המשיב בהוראה מתקנת עולה כי דחייה זו התבססה כל כולה על כך שהמערערת עצמה במסגרת בקשתה להגדלת החוב בתיק ההוצל"פ סיווגה את התשלומים בגין הוראה מתקנת כהוצאה חינוכית חריגה ולא כהוצאה רפואית חריגה ועל כן קבעה כב' הרשמת אקוקה כי אינה רואה לנכון לשוב ולדון בעניין שכן ההוצאות החינוכיות בפסק הדין מהוות רשימה סגורה. לעניין זה ציינה המערערת בכתב הערעור כי למעשה היה מדובר בטעות טכנית גרידא וכי הכוונה היתה להוצאה רפואית חריגה (עמ' 2 לפרוטוקול הדיון מיום 14.12.21, ש' 29-30).
7. כך או כך, בנסיבות דנן, עולה כי לא נעשתה עד כה כל בחינה מהותית בעניין סיווג ההוצאה בגין הוראה מתקנת כל שכן בעניינו של הקטין ועל כן יש לבחון את סיווג הוצאה זו מבחינה מהותית בהתאם למסמכים הפרטניים שהונחו לפני ובהתאם לטיפול שנדרש לקטין ולאורם לקבוע האם מדובר בהוצאה הקשורה לצרכים רפואיים או לצרכים חינוכיים בלבד.
8. אציין כי מסקנה זו מתחדדת ביתר שאת בשים לב לכך שהסמכות להידרש לסיווג ההוצאה מבחינה מהותית מסורה לבית המשפט בלבד ולא לרשמת הוצל"פ אשר תפקידה הוא ליישם את האמור בפסק הדין באופן דווקני ובכל מקרה של אי בהירות – יש להעביר את סמכות ההכרעה לביהמ"ש. כן, סבורני כי גם שיקול טובת הקטין תומך בצורך להכריע בצורה ברורה בסיווג ההוצאה שכן מדובר בהוצאות כספיות משמעותיות אשר מתחייבות לצורך טיפול בקשיים מוכחים שקיימים לקטין. בנוסף, גם השיקול של וודאות משפטית וסיום ההתדיינות הענפה בין הצדדים בעניין זה תומך בהכרח לסווג נכונה את רכיב ההוצאה המתקנת של הקטין באופן ברור בעניינו של הקטין.
9. לפיכך, לאחר שבחנתי לעומק את חוות הדעת הפסיכו דידקטית שהגישה המערערת וכן את יתר המסמכים הרפואיים שהוגשו, התרשמתי כי הקטין אובחן עם בעיות שמקורן הן בתחום הרפואי- פסיכולוגי, כגון בעיות קשב וריכוז והן בתחום הלימודי ועל מנת לתת מענה לבעיות אלו הוא נזקק בין יתר הטיפולים הדרושים לו, גם להוראה מתקנת. הפועל היוצא של האמור הוא כי במקרה ספציפי זה הצורך של הוראה המתקנת נובע משילוב של צרכים טיפוליים הן בתחום הרפואי והן בתחום הלימודי כפי שעולה מהמסמכים הרפואיים שהוצגו כמפורט להלן:
10. במסמך הרפואי מאת ד"ר י' ל' מיום 26.9.16 נכתב כי הקטין הינו מצוי "בבירור ממושך בכל עיכוב התפתחותי קוגניטיבי הכולל קשיי דיבור, כתיבה וקריאה, בטיפול קלינאית תקשורת, הוראה מתקנת, מעקב נוירולוגי, וראייה פגועה (רואה כתבים) במעקב רופא עיניים ילדים".
11. בנוסף באבחון הפסיכו – דידקטי מינואר 2017, הכולל הן הערכה פסיכולוגית והן הערכה של יכולות קוגניטיביות נכתב בין היתר כך:

"טווח הקשב המתמשך של י' הרשים כלקוי ופעמים רבות י' היה תנועתי – התקשה לשבת, הרבה לזוז ופיהק. פעמים רבות בלטו אסוציאטיביות ואימפולסיביות באופן התנהלותו, דבר אשר פגם בביצועיו. לרוב, הבנת ההוראות היתה תקינה."

...

"התפקוד הקוגניטבי הכללי נמצא ברמה ממוצעת – נמוכה".

...

כן נכתב בתחום העיבוד השמיעתי: " יכולת זאת היא תחום קושי מרכזי של י'. י' אינו מצליח לבודד פונמה בתחילת מילה ובסופה. כמו כן, י' לא הצליח להשמיט הברות ממילה. כמו כן, פעמים רבות בלטו שיבושי ההיגוי של י' בזמן דיבור חופשי.... בנוסף, קיים חשד לקושי באבחנה השמיעתית של י' (שמע "מגרפה" במקום "מגפה", "תקתוק" במום "פקפוק").

בתחום קשב וריכוז נכתב כך: "באבחון נצפה טווח קשב מתמשך לקוי ונצפתה פעמים רבות תנועתיות רבה וקושי לשבת. כמו כן, במהלך האבחון נצפתה לעתים הצפה אסוציאטיבית במהלך ניסיונות זכירה ובאופן כללי במהלך המטלות אשר לעיתים אף פגעו בביצועיו של י'. פעמים רבות י' התקשה להפעיל בקרה על ביצועיו ופעל בדפוס אימפולסיבי. נצפו קשיים משמעותיים גם ביכולות התכנון וההתארגנות. בתצפית בכיתה, בלטו קשיי קשב ומוסחות, קושי להתארגן לקראת למידה וקשיי וויסות. לאור זאת עולה רושם לבעיות קשב המצריכות בירור ומעקב".

בתחום הבנת הנקרא צוין כי לא ניתן היה להעריך את הבנת הנקרא. לגבי הבנת הנשמע שלו נכתב כי היא תקינה. בתחום הכתיבה נכתב כי כתב ידו של י' קריא וברור ועיצוב האותיות תקין. בתחום הרגשי נכתב כי לאור המורכבות המשפחתית בחייו הוא נדרש להתמודד עם קשיים רגשיים לא פשוטים והוא זקוק לסיוע בתחום הזה.

כן מחלק הסיכום וההמלצות עולה כי לקטין תפקוד שכלי כללי ברמה ממוצעת- נמוכה, יכולות העיבוד החזותי והתפקוד הויזו – מוטורי בטווח התקין. כן נכתב: "עיקר קשייו של י' הם בתחומי מיומנויות הבסיס השפתיות (שיום ושליפה, מודעות פונולוגית), קשב ותפקודים ניהוליים, מהירות עיבוד ועיבוד שמיעתי. קשיים אלו מסבירים את הליקוי המשמעותי ברכישת הקריאה".

1. כן צירפה המערערת סיכום מידע רפואי מרופאת הילדים ד"ר נ' ע' ו' מיום 4.4.21 בו נכתב כי לי' לקויות למידה וכן אובחן עם הפרעות קשב וריכוז. כתוצאה מכך הומלץ לבית הספר כי הוא יישב קרוב ללוח, יקבל הארכת זמן במבחנים וייבחן בעל –פה במבחנים.
2. בנוסף צירפה אישור נוסף ע"י רופאת הילדים בו נכתב כך "י' מאובחן עם הפרעת קשב וריכוז ולקויות למידה. מטופל תרופתית ועדיין קשיים ניכרים בלמידה. כחלק מהטיפול שי' זקוק לו וחייב לקבל מומלץ מתן הוראה מתקנת אינטנסיבית גם מחוץ לכתלי בית הספר בשפה – כתיבה וקריאה, אנגלית וחשבון. יש לציין כי לקויות למידה הינן לקויות עם מרכיב גנטי ניכר מולד" (סעיף 7 לתגובת המבקשת בעניין הוראה מתקנת).
3. הנה כי כן, לאחר עיון בחוות הדעת הרפואיות שצורפו עולה כי אין המדובר רק בקושי לימודי או צורך בתגבור במקצועות הלימוד אלא כי הקשיים בתחום השמיעה ובתחום השפה וכן הפרעות קשב וריכוז הם אלו שמשפיעים על יכולת הקריאה ויכולות הלימוד של הקטין. מכאן, שהצורך בהוראה מתקנת בענייננו, נובע גם מקושי בשמיעה, קושי בדיבור שהינן בתחום הרפואי –פסיכולוגי וכן הפרעות קשב וריכוז שהן הפרעות נוירולוגיות המשפיעות על יכולות הלימוד של הקטין. בנסיבות אלו, סבורני כי במקרה ספציפי זה ניתן לסווג את ההוראה המתקנת תחת המטרייה של הוצאות רפואיות חריגות, שכן נראה כי אלמלא קשייו הרגשיים והנוירולוגיים ובעיות הקשב והריכוז לא היה לקטין קושי לימודי וכתוצאה מכך, לא היה צורך בהוראה מתקנת.
4. בהקשר זה יוער כי אין באמור לעיל כדי לסווג כל הוצאה של הוראה מתקנת כהוצאה רפואית חריגה, אלא כל הוצאה תיבחן בהתאם לקטין נשוא דיוננו שכן לעיתים מדובר בהוצאה שיש בה שילוב של אלמנטים חינוכיים ואלמנטים בריאותיים כבענייננו והיא נדרשת לנוכח בעיות רפואיות של הקטין ודי בכך כדי לסווגה כהוצאה בריאותית חריגה.
5. סיכומם של דברים, טענת המערערת לבצע הגדלת חוב בגין הוראה מתקנת בגין הקטין י' מתקבלת, בכפוף לכך שעל המערערת להמציא קבלות המפרטות את התשלומים ששילמה בגין רכיב זה.

הוצאות עבור טיפול שיניים:

1. המשיב לא חלק על כך כי עליו לשאת במחצית עלות טיפול שיניים, אלא טען כי עליו לשאת במחצית הסכום ששולם בפועל ואין עליו לשאת בתשלומי הביטוח הרפואי ששילמה המערערת, למרות שאלו הוזילו את התשלום בפועל.
2. המערערת אישרה בדיון בפני כב' הרשמת כי בגין טיפול השיניים ע"ס 19,440 ₪ שולם בפועל סך של 5,126 ₪ בלבד מאחר והיא קיבלה החזר מביטוח רפואי פרטי. על כן קבעה כב' הרשמת, כי המשיב היה צריך לשאת במחצית ההוצאה הרפואית החריגה בכפוף להוכחת הוצאתן בפועל.
3. בעניין הביטוח, כב' הרשמת דחתה את טענת המערערת לפיה מאחר והיא משלמת מעל 12 שנה ביטוח רפואי פרטי לקטינים, היא הצליחה לקבל החזר ולא ייתכן שהמשיב ייהנה מההחזר ללא תשלום עלויות הביטוח. כב' הרשמת קבעה כי מאחר ופסק הדין לא קבע כי המשיב יישא בתשלום ביטוח רפואי פרטי ומאחר שהמערערת עשתה את הביטוח הרפואי כדי להקטין את הוצאותיה, אזי המשיב לא צריך לשאת בהוצאה של המערערת.
4. לאחר ששקלתי ובחנתי את טענות הצדדים מצאתי לקבל את טענת המערערת באופן חלקי, כך שעל המשיב לשאת במחצית עלות דמי הביטוח ששולמו רק לאותה שנה בה התבצעו טיפולי השיניים ואנמק:
5. אין חולק כי הוצאה בגין טיפול שיניים הינה הוצאה רפואית חריגה. כן אין חולק כי בענייננו, אלמלא הביטוח הרפואי, המשיב היה צריך לשאת בעלויות גבוהות פי כמה וכמה עבור טיפול השיניים, כך שתשלום עבור הביטוח הוזיל עבורו באופן משמעותי את עלות הטיפול. משכך, לא ייתכן כי מחד המשיב ייהנה מתשלום מופחת עבור טיפול שיניים בעקבות תשלום הביטוח ומאידך יסרב לשלם את עלות הביטוח בזכותו הוא נהנה מתשלום מופחת ואינו משלם את מלוא הסכום. יש לראות בעלות הביטוח בתקופה בה בוצע הטיפול, כחלק מעלות כוללת של טיפול השיניים אשר הטיבה עם המשיב והוזילה עבורו באופן משמעותי את התשלום. עם זאת אינני רואה לנכון לחייב את המשיב בכל עלות 12 שנות הביטוח, אלא רק בגין הביטוח ששולם באותה שנה בה בוצע טיפול השיניים, בגינו התקבל התשלום המופחת.
6. סיכומם של דברים, אני מקבלת באופן חלקי את טענת המערערת, כך שעל המשיב לשלם את סכום הביטוח רק בגין השנה בה בוצע טיפול השיניים – כנגד הצגת קבלות.

הוצאות בגין אגרות בית ספר:

1. לטענת המערערת, כב' הרשמת לא התייחסה בהחלטתה לנושא אגרות בית הספר (ס' 7 לערעור) ועניין זה הושמט בהחלטתה. לדבריה, בסעיף 20 לכתב הערעור שעניינו בקשה מס' 87 כב' הרשמת החליטה על הקטנת החוב של 858 ₪ למרות שמדובר בחשבונית לוועד כיתה.

1. לאחר עיון בהחלטת כב' הרשמת עולה כי אכן לא נעשה דיון בנושא תשלום לוועד כיתה ותחת המילים בקשה מס' 87 בעמ' 5 להחלטה נרשם "הקטנת קרן החוב בסך 508.6 ₪ נכון ליום 9.2.2017". עם זאת, המערערת לא צירפה כל אסמכתא בדבר בקשה מס' 87 אשר לדבריה לא אושרה ע"י כב' הרשמת ואין לביהמ"ש כל אפשרות לדעת מה נטען בבקשה מס' 87 ואילו קבלות תשלום צורפו לבקשה זו.
2. בנסיבות אלו, משהמערערת לא צירפה לערעורה העתק מבקשה 87 בצירוף אסמכתאות ומשאין לביהמ"ש כל אפשרות לבחון בקשה זו לגופה, אני רואה לנכון לדחות את הערעור בסוגיה זו.

סוף דבר:

1. אשר על כן, לאור כל האמור לעיל הערעור מתקבל בחלקו באופן הבא:
2. הגדלת החוב ברכיב הוראה מתקנת מתקבלת בכפוף להמצאת קבלות מתאימות. הגדלת חוב המזונות תהיה אך ורק בהתאם לקבלות שהוגשו במסגרת ההליך נשוא ההחלטה מיום 12.5.2021 ולא קודם לכן.
3. הגדלת החוב בעניין תשלום ביטוח השיניים מתקבלת באופן חלקי, כך שעל המשיב לשלם את חלקו בסכום הביטוח של השיניים, בגין השנה בה נעשה טיפול השיניים לקטין.
4. הטענה בדבר תשלום וועד כיתה – נדחית בהיעדר צירוף אסמכתאות מתאימות.
5. לנוכח קבלת הערעור באופן חלקי, סבורני כי יש להעמיד על הוצאות המערערת בהתאם להחלטה מיום 12.5.2021 על סך של 1,250 ₪ בלבד. אציין כי לא מצאתי לבטל את ההוצאות במלואן שכן ניתן לומר שאף התנהלות המערערת הולידה התדיינות ענפה ומסורבלת בהוצל"פ שהיתה יכולה להימנע מבעוד מועד באמצעות הגשת תביעה לביהמ"ש לענייני משפחה לצורך סיווג החיוב בגין ההוראה המתקנת ו/או לנקוט בכל הליך אחר, וזאת לא נעשה.
6. אשר להוצאות ההליך דנן: מאחר והערעור התקבל בחלקו ומאחר וסיווג הרכיב של ההוראה המתקנת בעניינו של הקטין לא היה ברור ועל כן חייב את הכרעת בית המשפט, אני מורה כי כל צד יישא בהוצאותיו.
7. ניתן לפרסם בהשמטת כל פרט מזהה.
8. המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים ותסגור את התיק.

ניתן היום, ג' אייר תשפ"ב, 04 מאי 2022, בהעדר הצדדים.