ביהמ"ש המחוזי בחיפה, השופט חננאל שרעבי: פס"ד בערעור על דחיית בקשה למתן צו מניעה זמני, חסימת דרך מעבר של הצדדים בבית מגורים (רמ"ש 59010-07-22)

1. בפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בחיפה (כב' השופטת מאיה לוי, אשר הבקשה קמא הובאה לעיונה במסגרת הפגרה) מיום 27.7.2022 בתמ"ש 37495-10-20 (להלן" "החלטה קמא" ו- "התיק קמא" בהתאמה), במסגרתה נדחתה בקשת המבקשים כאן למתן צו מניעה זמני וכן צו עשה זמני, שימנעו מהמשיב ו/או מי מטעמו לחסום דרך מעבר וגישה משותפת של הצדדים בבית מגוריהם, והכל כפי שיפורט להלן.

רקע בזעיר אנפין

2. שלושת הצדדים הם אחים, אשר מנהלים הליכים משפטיים שונים בבית משפט קמא, ביניהם אף התיק קמא.

3. עניינו של התיק קמא הוא תביעה שהוגשה מטעם א' (המבקש) נגד ו' (המשיב), במסגרתה עתר א' למתן צו מניעה קבוע על פיו יהיה ו' מנוע מלהחנות את רכביו ו/או רכבים של בני ביתו ו/או אורחיו בתחום הבית המשותף ברח' ... בעיר .... (להלן: "הבית"), ולרבות ובמיוחד בשביל הגישה ובשטח המשותף.

כפי שנטען בכתב התביעה, הבית הוא בית משותף במקרקעין הידועים כחלקה ... גוש .... . בבעלות ו' (המשיב) דירה בבית המשותף הידועה כתת חלקה 1. בבעלות א' (המבקש) שתי דירות בבית המשותף הידועות כתת חלקה 2 ותת חלקה 4. בדירה הידועה כתת חלקה 4 מתגוררת נ', המבקשת.

בכתב התביעה קמא נטען כי המשיב מחנה דרך קבע כ- 3 רכבים על שביל גישה המהווה חלק מהשטח המשותף. חניית הרכבים חוסמת את המעבר בשביל המשותף. על כן, הסעד שנתבקש בתובענה קמא הוא צו מניעה קבוע נגד המשיב על מנת שלא יחנה ו/או על מנת שיאפשר חניה בשביל המשותף ו/או בכל שטח במשותף בבית.

4. בד בבד עם הגשת התובענה קמא, הגיש א' בקשה למתן צו מניעה זמני ברוח הדברים שהתבקשו בתביעה העיקרית. ביום 21.10.2020 וביום 1.12.2020 ניתנו החלטות בית משפט קמא, שבהן נקבע כי הסעד הזמני המבוקש זהה לסעד העיקרי בתביעה, כי אין דחיפות מיוחדת במתן הסעד הזמני בשלב זה של ההליך קמא וכי אין מקום לתת למבקש את הסעד הזמני שביקש, טרם בחינת הטענות השונות שהועלו.

5. יצוין אף כי קיים בבית משפט קמא הליך למינוי אפוטרופוס עבור המבקשת. המשיב (כאן) הגיש תביעה למינוי אפוטרופוס לרכוש ולעניינים רפואיים עבור המבקשת (תיק א"פ 17211-07-20). ביום 30.6.2021 ניתן צו מינוי אפוטרופוס זמני ל-12 חודשים, במסגרתו מונה המרכז הישראלי לאפוטרופסות כאפוטרופוס על ענייניה הרכושיים (בלבד) של המבקשת; ביום 26.6.2022 ניתן פסק דין סופי בתיק הנ"ל שהפך את הצו הזמני הנ"ל לקבוע, וזהות האפוטרופוס לא השתנתה.

6. ביום 27.7.2022 הגישו המבקשים (כאן) בתיק קמא "בקשה בהולה ודחופה למתן צו מניעה זמני וכן למתן צו עשה זמני ולמתן צו ארעי במעמד צד אחד", במסגרתה ביקשו למנוע מהמשיב לחנות את רכביו ורכבי אחרים בתחום השטח המשותף בבית, לרבות בשביל הגישה ובשטח המשותף; וכן ליתן צו עשה זמני "להסרת כל מכשול מדרך הגישה המשותפת... אשר יש בו בכדי לחסום את דרך הגישה למעבר כיסא גלגלים".

ראשית טענו המבקשים כי הם ערים לעובדה כי המבקשת אינה צד להליך בין המבקש למשיב וכי התובענה קמא הוגשה בשם המבקש בלבד. לכן התחייבו להגיש תובענה ו/או בקשה לצירוף המבקשת להליך קמא ככל שהדבר דרוש ובהתאם לדין.

לטענת המבקשים, מאז דחיית הבקשה הראשונה למתן סעד זמני ועד להגשת הבקשה קמא, קרו שני אירועים אשר משנים את תמונת המצב ומטים את הכף להיעתרות לבקשתם לסעד זמני.

האירוע הראשון - לאחרונה חלה הידרדרות משמעותית במצב בריאות המבקשת והמבקש. המבקשת צריכה לצאת למרפאה באופן יומיומי באמצעות כיסא הגלגלים אליו היא מרותקת. יש למבקשים תמונות וסרטונים להמחשת חסימת המעבר בדרך, והם ביקשו להציגם במסגרת הדיון בבקשת הסעד הזמני.

האירוע השני - צירופה לתיק של חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, המהנדס סאלח אבו ריא, אשר ניתנה ביום 16.1.2022, הקובעת כי שביל המעבר נשוא הבקשה קמא הוא רכוש משותף ולמבקשים קיימת זכות לעשות בו שימוש, לרבות מעבר רגלי ו/או בכיסא גלגלים.

לעניין האפוטרופוס שמונה לענייניה הרכושיים של המבקשת נטען כי עסקינן בעניין הנופל בגדר ענייניה האישיים של המבקשת, ולא הרכושיים (שמירה על בריאותה וקבלת טיפול רפואי מיידי ללא הפרעה חיצונית ומכשולים).

7. בו ביום ניתנה ההחלטה קמא, כהאי לישנא:

"1. בקשה זו הובאה לעיון המותב במסגרת תורנות פגרת הקיץ.

2. לאחר עיון בבקשה מצאתי לדחותה על הסף.

לא מצאתי כי יש ב'אירועים' האחרונים שינוי הנסיבות הנטען, כדי לשנות מנימוקי ההחלטה המפורטת מיום 29.9.2021.

זאת בייחוד כאשר גם המבקשים טוענים כי התמונות והסרטונים להמחשה ולתמיכה בבקשתם יוצגו אך במועד הדיון.

3. כמו כן וכפי שצוין בהחלטה מיום 29.9.2021 לגב' נ. נ מונה אפו' לענייניה הרכושיים, וככל שאכן חלה פגיעה בענייניה, באפשרות האפו' לפנות בבקשה מתאימה.

4. המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים".

בגין החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור דנן.

טענות הצדדים בבקשת רשות הערעור

8. ביום 28.7.22 הוגשה בקשת רשות הערעור דנן. בד בבד הוגשה אף "בקשה בהולה ודחופה" מטעם המבקשים למתן צו מניעה זמני, צו עשה זמני ולמתן צו ארעי במעמד צד אחד, אשר נימוקיה דומים למדי (אם לא זהים) לנימוקי הבקשה שהוגשה בתיק קמא ביום 27.7.22.

9. בטרם אפנה לעסוק בנימוקי בקשת רשות הערעור, אציין כי עקב סידורי העבודה בפגרה, הבקשה לסעדים זמניים שהוגשה במסגרת בקשת רשות הערעור נדונה על ידי כב' השופטת עדי חן ברק.

10. כב' השופטת חן ברק ביקשה את תשובת המשיב לבקשת הסעד הזמני, במסגרתה התנגד המשיב לבקשה מכל וכל.

להלן נימוקי התנגדותו:

א. יש לדחות את הבקשה על הסף, מהטעם שהמבקשת כלל איננה צד לתובענה קמא, ולכן לא יכולה להיות "מבקשת" או צד בבקשה דנן. על מנת שלמבקשת יהיה מעמד בתיק קמא, יש לתקן תחילה את כתב התביעה קמא ולצרף את המבקשת כתובעת נוספת, אך הדבר לא נעשה עד כה.

ב. למבקשת מונה אפוט' קבוע בהתאם לפסק הדין מיום 26.2.22. מי שמוסמך להחליט אם יש מקום לצרף את המבקשת להליך הוא האפוט', כפי שצוין בהחלטה קמא; הטענה כי מדובר בעניין אישי ולא רכושי דינה להידחות. החניה והמעבר נשוא הסכסוך בתיק קמא הם רכוש משותף לדיירי הבית, שהצדדים נמנים עליהם ועושים בהם שימוש.

ג. המבקשים לא צירפו עד כה, לא בתיק קמא ולא ברמ"ש דנן, את התמונות והסרטונים הנטענים שיתמכו בטיעוניהם המופרכים. זו אחת הסיבות לדחיית הבקשה קמא ובצדק רב (הערה – ביום 1.8.22, לאחר הגשת תשובת המשיב, הגישו המבקשים באמצעות מזכירות בית המשפט דיסק און קי עליו קבצי התמונות והסרטונים).

ד. טועים המבקשים בטענתם כי בית משפט קמא היה חייב לקיים דיון במעמד הצדדים בהתאם לתקנה 97(א) תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018. תקנה 97(א) נפתחת במילים "מבלי לגרוע מסמכויות בית המשפט הנתונות לו לפי פרק ח'". בפרק ח' זה ניתן למצוא את תקנה 50(2) המתירה לבית המשפט לדחות לאלתר בקשה, מקום שהיא איננה מצריכה תשובה – כבענייננו. בדין דחה בית משפט קמא את בקשת המבקשים, ללא קבלת תשובה וללא קיום דיון.

ה. שני הצדדים הגישו בתיק קמא בקשות למתן צווים זמניים ושתיהן נדחו בין היתר בנימוק כי נעשה ניסיון לקבל במסגרת הסעד הזמני את הסעד העיקרי (בקשת המשיב נדחתה בהחלטה מיום 29.9.21). זה אף המקרה דנן, כאשר לא השתנו הנסיבות, הסעד הזמני המבוקש זהה לסעד העיקרי התיק קמא קבוע להוכחות ליום 13.12.22.

ו. לא הוכח שינוי נסיבות במצבה הבריאותי של המבקשת המצדיק לשקול הענקת סעד זמני כמבוקש. אין במסמכים שצורפו לבקשה דנן להוכיח שינוי לרעה במצבה הבריאותי אלא ההיפך.

ז. אין ברכבים החונים כדי למנוע מעבר של כיסא גלגלים מצדו של המעבר שרחבו כארבעה מטרים, כפי שהיה עד כה. המשיב מעולם לא התנגד ולא מנע כל מעבר של המבקשים רגלית. המעבר רחב מספיק אף לכיסא גלגלים. לא זו אף זו, המבקש עצמו מחנה את רכבו במקום.

11. ביום 31.7.22 ניתנה החלטת כב' השופטת חן ברק בבקשה למתן סעד זמני. הבקשה נדחתה בנימוקים כדלקמן:

א. המבקשים לא שכנעו ברמה המצדיקה מתן סעד זמני כמבוקש, כי סיכויי הערעור להתקבל טובים, וכי מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובתם באופן שאי הענות לבקשה תסב להם נזק בלתי הפיך.

ב. המבקשת, אשר לגביה הועלתה (בעיקר) הטענה הנוגעת להרעה במצב הרפואי, אינה צד להליך, ואין לה כל זכות להגיש בקשות לסעד זמני במסגרת ההליך; התמונות והסרטים שהוגשו אף בהליך דנן מתעדים ומתייחסים אך ורק למבקשת שכאמור איננה צד להליך.

ג. אף ביחס למבקש לא שוכנע בית המשפט מהחומר הרפואי שצורף כי מדובר בשינוי נסיבות קיצוני וחדש המצדיק העתרות למתן סעד זמני בערעור; לא עלה מהחומר הרפואי כי קיים הכרח רפואי ליציאת המבקשים לקבלת טיפול על בסיס יום יומיומי כנטען, ומהתמונות והסרט עלה כי קיימת דרך מקבילה.

ד. באשר לחוות דעת המומחה – מדובר בחוות דעת שניתנה לפני מספר רב של חודשים (בחודש 1/22) ולא לאחרונה, ולא ברור מדוע לא הוגשה הבקשה בסמוך לקבלת חוות דעת זו, לו אכן סבר ב"כ המבקש כי היא מצדיקה שינוי המצב הקיים מזה שנים רבות.

בית המשפט אף הוסיף כי עיון בחוות הדעת מלמד כי המומחה סבור שמדובר במחלוקת משפטית, וכי למרות שקבע שמדובר ברכוש משותף, הוא לא שוכנע מטענות המבקש בעניין הצורך בהעתקת חניות שמשמשות את המשיב 30 שנים.

ה. מבלי לנקוט עמדה כלשהי לגוף העניין, כלל הנושאים שהוזכרו צריכים להתברר בבית המשפט קמא, שקבע התיק לשמיעת ראיות לחודש 12/22.

ו. ראוי, נכון ורצוי כי עד למתן הכרעה בבקשת רשות הערעור – ייעתר המשיב לכל בקשה פרטנית וספציפית שתבוא, ככל שתבוא, מצד המבקשים, להזיז רכבים החונים בשביל לצורך מעבר כיסא גלגלים במקום.

12. לאחר דחיית הבקשה למתן הסעדים הזמניים כמפורט לעיל, נותבה בקשת רשות הערעור לטיפולי.

נימוקי המבקשים בבקשת רשות הערעור

13. יצוין כי המבקשים חזרו על נימוקיהם מבקשתם לסעד הזמני בבית משפט קמא, המפורטים בסעיף 6 לעיל, והוסיפו עליהם כדלקמן:

א. טעה בית המשפט קמא עת החליט בבקשה למתן סעד זמני מבלי לקיים דיון במעמד הצדדים, כהוראת תקנות סדרי הדין ובהתאם להלכה הפסוקה. בעניין זה הפנו המבקשים לתקנה 97(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 וכן ל-רע"א 1556/21 מיכאל (מיקי) עירון נ' אלרן שפירא בר-אור, פסק דין מיום 22.4.2021.

ב. טעה בית המשפט קמא עת דחה את הבקשה קמא על הסף ללא שנימק מדוע מצא שהבקשה אינה מצריכה תשובה,

בית משפט קמא גם לא פירט את הנימוקים לדחייה על הסף.

בהקשר זה נטען כי בית משפט קמא סתר עצמו כאשר מחד גיסא קבע כי הבקשה נדחית על הסף ומאידך גיסא קבע כי היה צורך בהצגת התמונות והסרטונים על ידי המבקשים – והם לא עשו כן אלא טענו כי יוצגו בדיון.

ג. טעה בית המשפט קמא כשקבע כי אין באירועים האחרונים שינוי נסיבות, קביעה שגויה ובלתי מבוססת עת בית משפט קמא לא עיין, בין היתר, בתמונות ובסרטונים.

ד. טעה בית משפט קמא עת לא התייחס לחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט ולמסקנותיו. בהחלטה קמא אומצו דווקא נימוקי ההחלטה מיום 29.9.2021, אולם בהחלטה הנ"ל נקבע כי המלצות המומחה תורמות תרומה משמעותית ומהוות שיקול מרכזי בעל משקל כבד מבין השיקולים המנחים את בית המשפט, בבואו להכריע בבקשה.

ה. בית המשפט קמא לא התמודד אף עם שינוי הנסיבות המהותי בעניין בריאותם של המבקשים, אשר הידרדר לאחרונה באופן מובהק, אלא קבע באופן שגוי כי אין מדובר בשינוי נסיבות.

ו. בית המשפט קמא אף לא התמודד עם הטענה כי עניין הבקשה קמא נופל בגדר ענייניה האישיים של המבקשת ולא הרכושיים; אף אם נניח כי מדובר בעניין רכושי, הרי שבנסיבות הדחופות היה מקום ליתן צווים זמניים ארעיים תחת ההוראה לצרף את עמדתו של האפוט' או לצרפו להליך.

דיון והכרעה

14. לאחר עיון בבקשת רשות הערעור על נספחיה, בבקשה לסעד זמני ובתשובה לה (על נספחיה) וכן בתיק קמא שוכנעתי ליתן רשות ערעור, לדון בבקשה כבערעור ולקבל הערעור באופן חלקי שיפורט להלן, מכח סמכותי על פי תקנות 138(א)(2) + (5) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018.

להלן אנמק החלטתי.

15. אקדים ואציין כי מצאתי לנכון לקבל חלקית את בקשת רשות הערעור אף טרם קבלת תשובתו הפורמלית של המשיב לבקשת רשות הערעור. זאת מהטעם שעיון בתשובת המשיב לבקשת הסעד הזמני מלמד למעשה על נימוקי תשובתו בבקשת רשות הערעור דנן.

סבורני כי תשובת המשיב (אשר עיקריה מפורטים בסעיף 10 לעיל) משקפת את עמדתו בבקשת רשות הערעור דנן, וכך אני מתייחס אליה. לכן גם לא מצאתי צורך להטריח את ב"כ המשיב בהגשת תשובה נוספת ברמ"ש זה.

16. לגופם של דברים, סבורני כי מן הראוי היה שבית משפט קמא יורה על קבלת תגובת המשיב לבקשה לסעד זמני, שלאחריה יקיים דיון בבקשה במעמד הצדדים, תחת סילוק הבקשה על הסף.

יפים לעניין זה הדברים שאמרה אך לאחרונה כב' השופטת יעל וילנר ב- רע"א 8339/21 עצמאות ניהול מלונות בע"מ נ' פלטרין השקעות בע"מ (21.6.22), כדלקמן:

"נקודת המוצא לדיון בענייננו היא תקנה 97(א) לתקנות, שלפיה 'הבקשה למתן סעד זמני תידון במעמד בעלי הדין', מבלי לגרוע מסמכויות בית המשפט לפי פרק ח' לתקנות, שמאפשר לבית המשפט להחליט בבקשה מבלי לקיים דיון, בין אם הבקשה מצריכה תשובה ובין אם לאו (ראו תקנות 50(2) ו-50(4)). ברע"א 1556/21 עירון נ' עו"ד בר-אור (22.4.2021), קבע בית משפט זה כי ההפניה לפרק ח' הנ"ל בתקנה 97(א) נועדה לעגן את ההלכה, שלפיה דרך המלך היא קיום דיון בבקשה לסעד זמני במעמד בעלי-הדין, כשבצידה פתח צר לדחיית הבקשה ללא דיון, כאשר הבקשה איננה מגלה עילה אף לא על פניה" (פסקה 9 לפסק הדין).

אף בלא להתעלם מהקושי המסויים שהתנהלות המבקשים מעוררת (שפורטו אף בתשובת המשיב) אינני סבור כי עניינם נמנה על אותם "מקרים חריגים שבחריגים" שבהם מוצדק לדחות בקשה לסעד זמני ללא דיון (ראו פסקה 10 לפסה"ד הנ"ל).

בנדון לא שוכנעתי כי הבקשה קמא אינה מגלה עילה אף לא על פניה.

לטעמי ולנוכח אופיים העובדתי של טענות המבקשים, היה, ועדיין יש, יש מקום לדון ולברר את טענות הצדדים במסגרת דיון.

בהחלטה קמא נשען בית המשפט קמא על נימוקי החלטה מיום 29.9.21. אלא מאי? ההחלטה מיום 29.9.21, שדחתה בקשה לסעד זמני, ניתנה בבקשת המשיב ולא בבקשת המבקשים.

כפי שצוין לעיל, ההחלטות בבקשת המבקשים לסעד זמני ניתנו ביום 21.10.2020 וביום 1.12.2020, אליהן לא התייחס כלל בית משפט קמא בהחלטה קמא כמצדיקות סילוק הבקשה קמא על הסף.

עובדה זאת מחזקת הצורך בקיום דיון בבקשה קמא במעמד הצדדים.

17. עיון בתיק קמא מלמד כי קבוע דיון תזכורת במעמד הצדדים ביום 26.10.22. משכך אני מורה כי במועד זה יתקיים דיון גם בבקשת הסעדים הזמניים קמא, תוך שמיעת טענות הצדדים וצפייה בתמונות ובסרטונים מטעם המבקשים, כפי שהתכוונו המבקשים לעשות מלכתחילה.

18. לטעמי אין צורך בקיום דיון בבקשה קמא בפגרה וזאת מהטעמים הבאים:

הדיון קבוע בתיק קמא מייד לאחר חגי תשרי, היינו מדובר בתקופת זמן קצרה מהיום;

נימוקי כב' השופטת חן ברק בהחלטתה (המובאים בסעיף 11 לעיל), לרבות ציון העובדה כי המצב בשטח הבית המשותף מתקיים משך שנים רבות ואין דחיפות עילאית דווקא כעת, במיוחד כשהדיון קבוע לסוף חודש אוקטובר 2022;

מקריאת כתבי הטענות עולה כי למשיב טענות כבדות משקל בכל הקשור לסעדים הזמניים המבוקשים, ויש ליתן לו הזדמנות נאותה, ולא תחת לחץ ובתקופת פגרה, להשמיע את עמדתו.

19. על כן אני מורה כי ההחלטה קמא מבוטלת בזאת.

הבקשה לסעדים זמניים קמא תידון במעמד הצדדים בדיון הקבוע בבית משפט קמא ביום 26.10.22, תוך שמיעת טענות הצדדים וצפייה בתמונות ובסרטונים מטעם המבקשים.

לדיון זה יוזמן על ידי המבקשים האפוטרופוס לדין לענייני רכוש של המבקשת נ', שיציג עמדתו בשאלה האם עסקינן בבקשה הקשורה לענייני רכוש של נ' אם לאו, ואם כן מה עמדתו לגופה של בקשה.

לאחר הדיון בית משפט קמא ישקול את טענות הצדדים ויכריע כחוכמתו בבקשה קמא.

סוף דבר

20. לאור כל האמור לעיל אני מורה על קבלת הערעור באופן המפורט בסעיף 19 לעיל.

21. לנוכח קבלת הערעור אך בחלקו, תוך דחיית הבקשה לסעדים זמניים בערעור, איני עושה צו להוצאות.

לאור פסק דין זה מתייתר הצורך לדון בבקשה לפטור מהפקדת ערובה בהליך.

המזכירות מתבקשת להביא לידיעת המותב הדן בבקשת הפטור את עובדת מתן פסק דין זה.

המזכירות תשלח פסק דין זה לצדדים.

פסק דין זה מותר לפרסום תוך השמטת שמות הצדדים וכל פרט מזהה אחר.

ניתן היום, ה' אב תשפ"ב, 02 אוגוסט 2022, בהעדר הצדדים.