ביהמ"ש לענייני משפחה נצרת, שופטת ג'מילה ג'בארין כליפה: פס"ד בנוגע לשינוי שם משפחה של קטינות (תלה"מ 59833-06-21)

בית משפט לענייני משפחה בנצרת
תלה"מ 59833-06-21 תיק חיצוני:

בפני	כבוד השופטת ג'מילה ג'בארין כליפה
תובע		א.א. ע"י ב"כ עו"ד איילת כהן – מטעם הסיוע המשפטי
נגד
נתבעים		1.ה.פ. ע"י ב"כ עו"ד אבי פרץ – מטעם הסיוע המשפטי 2.משרד הפנים - היועץ המשפטי לממשלה משרדי ממשלה
בעניין הקטינות		ר.פ.תאריך לידה – 12.12.2013 א.פ. תאריך לידה – 17.7.2015.

פסק דין

מבוא-

שם המשפחה של הקטינות כיום, הוא כשם משפחת האם.

הצדדים מסכימים לשינוי שם המשפחה של הקטינות, באופן שיירשם כצירוף של שני שמות המשפחה של שני ההורים.

המחלוקת איזה שם משפחה של ההורים יירשם ראשון?

רקע עובדתי וטענות הצדדים-

1. הצדדים שייקראו להלן ( האב ו/או התובע, האם ו/או הנתבעת) יהודים נישאו זה לזה כדמו"י ביום 11.6.2012 ,ומנישואיהם נולדו שתי הקטינות .

2. בשנת 2016 עזב התובע את הארץ ועבר להתגורר ולעבוד בארה"ב. יחסי הצדדים עלו על השרטון והם נפרדו בחודש 9/2016 או בסמוך לכך, והתגרשו בהמשך ביום 11.1.19 . כאשר האם מתגוררת בארץ יחד עם הקטינות והתובע המשיך להתגורר בארה"ב.

3. התובע לא נרשם , משום מה, כאביהם של הקטינות במרשם האוכלוסין, והקטינות נושאות עד היום ,את שם משפחתה של האם.

4. בחודש 9/2020 או בסמוך לכך חזר התובע לארץ.

התובע הגיש ביום 20.1.21 תביעה לקביעת אבהות. וביום 21.6.21 ניתן פסק דין לפיו התובע הינו אביהן הביולוגי של הקטינות והעניין נרשם במשרד הפנים.

5. בין הצדדים מתנהלים תביעות והליכים משפטיים, האם הגישה בתורה תביעה למזונות הקטינות, והאב הגיש תביעה למשמורת משותפת, ובין לבין חודש הקשר בין האב לקטינות באופן הדרגתי.

6. בהמשך הגיש האב ביום 27.6.21 תביעה לשינוי שם המשפחה של הקטינות, הוא עתר כי שם המשפחה שיירשם לקטינות יהיה כשם משפחתו ,ואף התנגד לרישום צירוף של שמות המשפחה של שני ההורים.

7. לתיק הוגש תסקיר מטעם לשכת הרווחה מיום 30.11.21 בעניין טובת הקטינות בראי שם המשפחה, העו"ס המליצה לשנות שם המשפחה של שתי הקטינות; קרי להוסיף שם משפחת האב לשם המשפחה הרשום של האם.

8. האם הודיעה כי היא מוכנה להוסיף את שם משפחתו של האב לשם משפחת הקטינות כך ששם המשפחה יירשם פ-א. ב"כ היועמ"ש הודיעה כי אין לה התנגדות להמלצות התסקיר. ואילו התובע התנגד להמלצות התסקיר.

9. ביום 30/5/2022 התקיים דיון במעמד הצדדים , ב"כ היועמ"ש והעו"ס.

התובע התרכך בעמדתו והודיע כי ,הוא לא יתנגד ששם המשפחה של הקטינות יהיה צירוף של שני המשפחות של שני ההורים ,ובלבד ששם משפחתו יהיה ראשון בסדר; הנתבעת התנגדה לכך וביקשה לאמץ המלצות התסקיר, להוספת שם משפחת האב כשם שני בסדר שמות המשפחה של הקטינות .

במעמד הדיון חזרה העו"ס על עמדתה לעניין ההמלצות, וב"כ היועמ"ש ביקש גם הוא לאמץ ההמלצות. בעוד שהאב התובע נותר בעמדתו כי שם משפחתו יהיה השם הראשון.

הצדדים הסכימו כי ביהמ"ש ייתן פסק דין על סמך המסמכים הקיימים בתיק.

המצב המשפטי-

10. סעיף 3(א) לחוק השמות, תשט"ז-1956 (להלן: 'חוק השמות') קובע:

"ילד מקבל מלידה את שם משפחת הוריו. היו להורים שמות משפחה שונים, מקבל הילד את שם משפחת אביו, זולת אם הסכימו ההורים שיקבל את שם משפחת האם או שמות המשפחה של שני ההורים; אולם ילד שנולד כשאמו אינה נשואה לאביו, מקבל מלידה את שם משפחת אמו, זולת אם רצתה האם שיקבל שם משפחת האב והאב הסכים לכך או שהאם היתה ידועה בצבור כאשתו ואם הסכימו ההורים, יקבל את שמות המשפחה של שניהם".

11. סעיף 13(ד) לחוק השמות קובע:

"הוריו של קטין רשאים, באישור בית המשפט, לשנות את שם משפחתו, ובלבד שניתנה לו – אם הוא מסוגל לחוות את דעתו – הזדמנות להביע את עמדתו, רצונו ורגשותיו בעניין וניתן להם משקל ראוי בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו".

12. לחוק השמות יש להוסיף את הוראות חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 ('חוק הכשרות'): סעיף 18 הקובע את חיוב ההורים לפעול בהסכמה, וסעיף 19 הקובע את סמכות בית המשפט.

דיון והכרעה-

13. הלכה פסוקה היא כי, מבחן "טובת הקטין" הוכר בפסיקה כשיקול שצריך לעמוד תמיד לנגד עיניו של בית המשפט, בכל הכרעה בעניינו של קטין. והוא שיכריע גורל תביעה לשינוי שם פרטי או שם משפחה של קטין, כאשר על המבקש לשנות שם שניתן לקטין ,בהתאם להוראות חוק השמות ,להצביע על נסיבות המצדיקות זאת ולהראות כי אותו שינוי הינו ל"טובת הקטין" (ראה: ע"א 486/72 פלוני נ' אלמונית, בע"מ 2064/12 פלוני נ' היועמ"ש)

בע"א 6106/92 פלונית נ' היועץ המשפטי לממשלה נקבע :

"קטן הוא אדם, הוא בן-אדם, הוא איש – גם אם איש קטן בממדיו. ואיש, גם איש קטן, זכאי בכל זכויותיו של איש גדול" (ע, פ"ד מח(4) 221, בעמ' 836 (1994)).

14. כאמור לעיל, תחילה ביקש האב למחוק את שם המשפחה של האם, ודחה את הצעת בית המשפט להוסיף את שם משפחתו לשם משפחת האם, רק בדיון האחרון הודיע האב על הסכמתו לצירוף שני השמות ,ובלבד ששם משפחתו יהיה ראשון.

15. שם המשפחה הינו מרכיב מרכזי ומשמעותי ביותר לבניית הזהות האישית, הוא החוט המקשר והמחבר אותנו לדמויות ההוריות ולמשפחות המורחבות. ועל כן מן הראוי כי במקרה זה ,הקטינות יישאו שם המשפחה של שני ההורים. בחינת טובת הקטינות כחלק ממכלול השיקולים, זאת בשים לב למעורבות שני ההורים בחייהם ונטילת חלק פעיל בגידולן ובדאגה להן (אף אם בעבר האם נשאה בנטל הגידול לבדה וכיום היא נושאת בנטל גדול יותר), ביסוס קשר ויצירת זיקה לשני ההורים, תומכים ברישום שמות המשפחה של שני ההורים.

16. על אף האמור לעיל, לא שוכנעתי כי במקרה שבנדון טובת הקטינות מחייבת רישום שם המשפחה של האב כשם ראשון בסדר, ולא שוכנעתי כי במקרה כזה קיימת נסיבה המצדיקה רישום שם המשפחה של האב לפני שם המשפחה של האם שכבר רשום לקטינות . ועל כן אני מאמצת המלצת העו"ס להוסיף שם המשפחה של האב לשם המשפחה הקיים של האם. אפרט.

17. במקרה דנן, הקטינות נולדו לשני הורים נשואים, אך משום מה , נרשם שם המשפחה של הקטינות כשם משפחת האם.

אין לכחד כי, כל המחלוקת מושא התיק יכולה הייתה להיחסך לו דאג האב לרישום הקטינות על שמו עם לידתן ,או בכל תקופה סמוכה לאחר מכן. האב אינו לוקח אחריות על כך ,הוא החזיק בתעודת זהות כרווק ולא עשה שינוי עם נישואיו. לאב לא הפריע שהקטינות לא רשומות על שמו , מאז לידתן.

18. הבנות הקטינות גדלו כשהן נשואות עד היום שם המשפחה של האם , הגדולה בת שמונה וחצי והשנייה בת שבע, שם אליו רגילות, מוכרות והוא חלק מזהותן ומנרטיב חייהן.

האב עזב את הארץ בשנת 2016 לתקופה של כ- 4 שנים, והאם נותרה מטפלת ומגדלת לבדה שתי הקטינות, אז היו בנות שנה וחצי ו- שלוש שנים.

רק בחודש 9/2020 כשחזר האב לארץ, עתר למשמורת משותפת ובהמשך לשינוי שם המשפחה של הקטינות. כפי שעולה מתסקיר העו"ס והתיק הקשור המתנהל בפני, הקשר בין הקטינות לבין אביהן תחילה התאפיין בקשיים סביב לינה בבית האב , בפרט הצעירה א' שהכירה את אביה בנסיעה פעמיים בחו"ל ובשנה האחרונה עם חזרתו. לאחרונה יש מגמת שיפור בלינת הקטינות אצל האב, והקשר התחזק באופן הדרגתי.

19. בהתאם לאמור בתסקיר העו"ס , הבנות לא ששות לשנות את שם משפחתן לשם משפחת האב; הקטינה ר' נמצאת כנראה בכפל נאמנויות ומעדיפה לא להחליף את שם המשפחה שלה, ואילו הקטינה א' מתנגדת מאוד ומתקשה מאוד לשינוי השם, אלא אם כן בזמן שהותה עם האב , וזה נראה כניסיון שלה לרצות אביה. על כן, העו"ס המליצה על הוספת שם המשפחה של האב על שם המשפחה הקיים של הקטינות .

20. לעניות דעתי, סדר שמות המשפחה אינו מקעקע או גורע מזכותו או חובתו של האב בחיי הקטינות. דביקות האב בסדר השמות, באופן ששם משפחתו יהיה השם הראשון, אינו חף מהסכסוך ההורי הקיים והוא חלק מהניסיון לנגח את ההורה השני. מנגד, הוספת שם המשפחה של האב לשם המשפחה הקיים של האם, הוא תוצאה שתואמת את המציאות הקיימת ועולה בקנה אחד עם טובת הקטינות, באופן שהקטינות לא יחוו את השינוי כי מקשה עליהן ומבלבל בזהותן. אין מדובר ב-"ניצחון" למול "הפסד" של מי מההורים ;בסופו של יום, כל קטינה היא זאת שתיבחר כיצד תכונה וכיצד ייקראו לה , בכל מקום בפי מכיריה. תרצה? תעשה שימוש בשני שמותיה; תרצה? תבחר אחד מהם כרצונה.

21. בהקשר זה חשוב להפנות לדברים אשר נקבעו ב ע"א 209/54 פרץ שטיינר נ' היועמ"ש:

"... כי משהתרומם המחוקק לדרגת התפיסה המודרנית – ובתפיסה מודרנית זו נוקטים חכמי ישראל זה עידן ועידנים – כי הילד אינו "אובייקט" של שמירה והחזקה להנאתו או לטובתו של אחד ההורים, אלא הוא עצמו "סובייקט", הוא גופו "בעל-דין" בשאלה חיונית זו, הרי לא יתכן להתעלם מן האינטרסים שלו בשום צירוף מסיבות שהוא, ולא יתכן כי נדחה אותם מפני "זכות" של מישהו אחר. ויהא זה האב או האם שלו" .

22. לסיכום: זיקת הקטינות לאביהם ולמשפחת אביהן חשובה ואין להקל בה ראש, אולם דברים אלה נכונים הם גם ביחס לזיקתן לאמן. על כן, בהינתן כי מאז לידת הקטינות הן נושאות שם משפחת האם, והאם אינה מתנגדת כיום שיקבלו גם את שם משפחת אביהן, אין הצדקה כי שם משפחת האב יהיה הראשון בסדר, ובפרט שהקטינות אינו ששות לכך, ומשאין בדבר כדי להיטיב עם הקטינות .

סוף דבר

23. אני מורה על שינוי שם המשפחה של הקטינות באופן שיתווסף שם משפחת האב "א'" לשם המשפחה הקיים של האם "פ'", כך ששם המשפחה של שתי הקטינות יירשם פ-א כדלקמן :XX

24. בהינתן כי שני הצדדים מיוצגים ע"י הלשכה לסיוע משפטי לא מצאתי לחייב בהוצאות.

25. המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים ולמשרד הפנים אשר יעדכן רישומיו בהתאם.

(ניתן לפרסום ללא שמות הצדדים וללא פרטים מזהים)

ניתן היום, י"ג סיוון תשפ"ב, 12 יוני 2022, בהעדר הצדדים.

7 מתוך 7