ביהמ"ש המחוזי בב"ש, השופטת גאולה לוין: החלטה בבקשת רשות ערעור על החלטה להתיר למשיבה לתקן את כתב התביעה נגד המבקשים (רמ"ש 59836-06-22)

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע (כב' השופטת ש' כץ) מיום 20.6.2022, בה הותר למשיבה לתקן את כתב התביעה נגד המבקשים.

1. המבקש 1 (להלן: "המבקש") והמשיבה הם בני זוג לשעבר. המבקש הוא רואה חשבון עצמאי הפועל הן במסגרת תיק עוסק מורשה והן במסגרת חברה, כאשר עד לפירוד היה זה במסגרת המבקשת 2, *********** בע"מ (להלן: "החברה"), שהבעלות במניותיה היא בידי המבקש והמשיבה בחלקים שווים. לחברה בין היתר זכויות בנכס מקרקעין שבו ממוקם משרדו של המבקש.

2. החל משנת 2016 מתנהלים בין הצדדים הליכים משפטיים רבים, לרבות בנושאים רכושיים, בנוגע לחברה ובנוגע לרכוש אחר.

ההחלטה נשוא הבקשה לרשות ערעור ניתנה במסגרת תביעה הנוגעת לחברה, אותה הגישה המשיבה ביום 28.4.2021. התביעה, נגד שני המבקשים, הוכתרה כתביעה "נזיקית/כספית" בסך 2,127,685 ₪. על פי התביעה, בעקבות תביעה למתן חשבונות ביחס לחברה, והמסמכים שהתקבלו, התברר למשיבה כי שווי החברה כ- 4 מיליון ₪ והמשיבה תובעת מחצית השווי.

3. ביום 13.1.2021 התקיים דיון בתביעה האמורה. בהחלטה שניתנה בתום הדיון קבע בית המשפט כי לא ברור די הצורך מכתב התביעה מהי העילה – כספית או נזיקית – שמייחסת המשיבה לכל אחד מן הנתבעים (המבקשים כאן). נכתב כי לא ברור מכוח איזו עילה מבוקש לחייב במחצית השווי, מקום בו אין עסקינן בתביעה לפירוק החברה או תביעה אחרת על פי דיני התאגידים, והמשיבה התבקשה להגיש הבהרה.

4. בעקבות דברים אלה של בית המשפט הגישה המשיבה בקשה לתיקון כתב התביעה ובקשה לצרף את החברה כנתבעת בהליך. היא ביקשה לתקן את התביעה לתביעה לפירוק החברה וקבלת המחצית המגיעה לה בתשלום כספי.

ביום 20.6.2022 החליט בית המשפט להיעתר לבקשות.

5. יצוין כי ביני לביני ניתן, ביום 13.3.2022, פסק דין מאוחד בשלוש תובענות בין בני הזוג - תביעה רכושית, תביעת מזונות ותביעה לדמי שימוש. פסק הדין (הרכושי) עסק באיזון שווי פעילותו העסקית של המבקש כרואה חשבון, במנותק מפעילות החברה, תחת כובעו כעוסק מורשה; באיזון הזכויות הפנסיוניות וכספים אחרים שצברו הצדדים; בחלוקת המטלטלין; ובפירוק שיתוף בבית.

בפסק הדין הובהר כי "הואיל ועניינה של החברה הופרד מהדיון בתביעת איזון המשאבים, לא אדרש במסגרת ההליכים שלפני לטענותיהם הכלכליות של הצדדים בקשר עם החברה כל עיקר, ואלה שמורות להם בהליך המתאים" (סעיף 12 לפסק הדין).

6. חזרה להחלטה נשוא הבקשה לרשות ערעור.

לעניין צירוף החברה, החליט בית המשפט כי שעה שממילא מדובר בחברה משפחתית מובהקת המוחזקת בידי הצדדים עצמם והיא אישיות משפטית נפרדת שלא ניתן לתת סעדים בעניינה אם אינה צד להליך, יש להורות על הצירוף.

לעניין תיקון כתב התביעה, הפנה בית המשפט לפסק הדין מיום 13.3.2022, בגדרו הותר למשיבה לעתור בנפרד לחלוקת פירוק השיתוף בחברה. בית המשפט עמד על הגישה הליברלית ביחס לבקשות לתיקון כתבי טענות, בפרט כשמדובר בשלב מוקדם של ההליך בטרם החל בירור התובענה לגופה וכנזק לצד שכנגד מתמצה בטרחה דיונית. נוכח האמור, ובשים לב לשלב המקדמי בו מצוי ההליך, בית המשפט נעתר לבקשה והתיר את תיקון כתב התביעה תוך חיוב המשיבה בהוצאות בסך 4,000 ₪.

7. הבקשה לרשות ערעור מופנית נגד ההחלטה המתירה את תיקון כתב התביעה, אך למעשה היא מופנית כנגד עצם האפשרות של המשיבה להגיש לעת הזו תביעה בעניין החברה.

לשיטת המבקשים, תביעה רכושית בפרט ותביעה לאיזון משאבים בכלל, צריכה להיות מוגשת יחד עם כל התביעה לאחר מועד הפירוד ולא לאחר כמה שנים. הזכות לאיזון משאבים קמה רק במועד פקיעת הנישואין, ואין לאפשר שני הליכים בעניין הסדר ממוני הקושר את בני הזוג זה לזה אחרי פרידתם.

המבקשים אינם חולקים על כך שעניינה של החברה אכן הופרד מהדיון ביתר ענייני הרכוש, אך מדגישים כי הוא הופרד ע"י המשיבה ולא ע"י בית המשפט, אשר בשום שלב לא התיר למשיבה לעתור בנפרד לחלוקת פירוק השיתוף בחברה.

לטענת המבקשים, המשיבה החריגה את החברה מכלל איזון המשאבים ביהירות לא זהירה. היא טענה כל העת כי אין לבית המשפט לענייני משפחה סמכות. בית המשפט קמא לא נדרש במסגרת ההליכים שלפניו לתביעות כלכליות של הצדדים בקשר עם החברה בציינו כי אלה שמורות להם בהליך מתאים. זאת בשל סירובה העיקש של המשיבה לנהל את תביעותיה כמקשה אחת במועד הפירוד.

לטענת המבקשים, התביעה החדשה היא תביעת איזון משאבים שהתחפשה לתביעה כספית ונזיקית לכאורה. לשיטתם, אין להתיר למשיבה לנהל תביעה זו.

8. בבקשה לרשות ערעור נטען כי המותב החדש בבית המשפט קמא – שנתן את ההחלטה מיום 20.6.2022 - הבין בצורה שגויה את האמור בפסק הדין מיום 31.3.2022, שניתן ע"י מותב אחר.

לטענת המבקשים, בית המשפט ביסס החלטתו על נקודת מוצא שגויה לפיה הותר למשיבה לעתור בנפרד לחלוקת פירוק השיתוף בחברה. זאת בשעה שבפסק הדין רק צוין כי ההליכים הנפרדים בקשר עם החברה, שטרם נשלמו, לא אפשרו לצדדים לבצע פירוד כלכלי מושכל ויעיל. המשיבה, כך נטען, שיצרה את ההפרדה בין ההליכים, ולא בית המשפט הוא שהתיר לה זאת.

נטען כי בית המשפט קמא, בהחלטתו מיום 20.6.2022, גילה "העדר אחריות שיפוטית לצמצום התדיינות בעקבות התקנות החדשות" ואפשר שני הליכים של איזון משאבים. ההחלטה פוגעת, כך נטען, בוודאות ובסופיות הדיון ובזכותם של המבקשים שלא להיגרר שוב ושוב להליכים משפטיים.

דיון והכרעה

9. לאחר שבחנתי את הבקשה לרשות ערעור, על נספחיה, ואת התיקים בבית המשפט קמא, באתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את הבקשה, מבלי לבקש תגובה.

ראשית, מדובר בהחלטה על תיקון כתב תביעה, החלטה בה מסור שיקול דעת נרחב לערכאה הדיונית. לא בנקל תיטה ערכאת הערעור להתערב בשיקול הדעת של הערכאה המבררת בנושאים אלה (ר' למשל, רע"א 6195/12 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' שימר (ניתן ביום 25.10.2012).

שנית, הבקשה לרשות ערעור אינה מופנית, לאמיתו של דבר, כנגד התיקון של כתב התביעה, אלא כנגד התביעה בבית המשפט קמא בכללותה. מנימוקי הבקשה לרשות ערעור עולה כי לסברת המבקשים, למשיבה אין זכות כיום להגיש הליך בקשר עם החברה, תהא "התחפושת" של אותו הליך אשר תהא, כי לאמיתו של דבר מדובר בתביעה (שניה) לאיזון משאבים, תביעה שאין לה זכות קיום. מכאן שהטרוניה אינה צריכה להיות מופנית נגד ההחלטה מיום 20.6.2022. הבקשה לתיקון כתב התביעה (והערעור עליה) אינם האכסניה המתאימה לטענות אלה, מה גם שלא הוגשה בקשה לסילוק ההליך על הסף.

10. שלישית, וזה העיקר, לא מצאתי ממש בטענות המבקשים לגופם של דברים. לטעמי, התביעה לאיזון משאבים אינה חוסמת את המשיבה מהגשת תביעה בעניין החברה, בה היא מחזיקה במחצית מן המניות. כך מתחייב מהדין, המקנה לבעל מניות את זכות הגישה לערכאות, וכך מתחייב מן הצדק, שעה שענייני החברה לא נדונו ולא הוכרעו עד כה.

כידוע, הליך איזון משאבים לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973, עוסק באיזון שווי הנכסים של כל אחד מבני הזוג לעת פקיעת הנישואין.

ככל שבני הזוג מחזיקים במשותף בנכס שלא נכלל באיזון המשאבים, הם נותרים שותפים בנכס גם בתום ההליכים לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג. הליך של איזון משאבים, אם אינו מתפרש על אותו נכס משותף, אינו מסיים את השותפות בנכס ולא גורע מאומה מזכויותיו של מי מבני הזוג בנכס המשותף.

כך למשל, אם בהליך איזון המשאבים לא נכלל נכס מקרקעין בו מחזיקים בני זוג במשותף, הם נותרים שותפים בנכס ויכולים לנקוט בהליכים משפטיים לפי חוק המקרקעין, תשכ"ט-1969. פקיעת הנישואין והליך איזון המשאבים, אינם חוסמים אותם מפניה לערכאות לגבי נכס המקרקעין המשותף. שאם לא כן, מה משמעות הדבר – האם הם נותרים שותפים לעד, ללא אפשרות לפרק השיתוף? או שמא הנכס עובר לידיו של המחזיק בפועל?

11. במקרה דנן, הליך איזון המשאבים לא התפרש על החברה, בה מחזיקים שני הצדדים בחלקים שווים. התביעה לפירוק שיתוף בחברה אינה המשך הליך איזון המשאבים או תביעה שניה לאיזון משאבים. מדובר בהליך נפרד ושונה, שיש לו מקום כל זמן שהצדדים ממשיכים להחזיק יחד במניות החברה. לא ניתן לחסום את המבקשת מהגשת תביעה מכוח היותה בעלת מניות בחברה. התביעה אינה מבוססת על חוק יחסי ממון בין בני זוג, אלא על השותפות בתאגיד.

לבעל מניות, שותף בחברה, לא צריך להיות היתר מבית המשפט כדי להגיש תביעה. היותו בן זוג (או בן זוג לשעבר) לא גורע מאומה מזכויותיו כבעל מניות. ההליך אינו נובע מפקיעת הנישואין.

אשר על כן המשיבה כלל אינה זקוקה להיתר מבית המשפט, להגיש תביעה בקשר לחברה.

הבקשה לרשות ערעור נדחית איפוא.

בשל האופן הבלתי ראוי בו נכתב הערעור, בלשון מזלזלת כלפי המותב בבית המשפט קמא, תוך חוסר הקפדה על דיוק עובדתי, המותיר רושם של ניסיון להטעות לגבי סדר ההליכים, אני מחייבת את המבקשים בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך של 3,000 ₪.

התשלום יגבה מתוך העירבון שהפקידו המבקשים, והיתרה תושב למבקשים באמצעות בא-כוחם.

מתירה פרסום ההחלטה ללא שמות ופרטים מזהים.

ניתנה היום, ח' תמוז תשפ"ב, 07 יולי 2022, בהעדר הצדדים.