ביהמ"ש לענייני משפחה אילת, ס' הנשיא השופט מרדכי לוי: החלטה בבקשה לביטול פסק דין ופירוק שיתוף (תלה"מ 59940-06-21)

לפני "בקשה לביטול פסק דין בהעדר התייצבות".

הרקע העובדתי:

1. עניינה של התביעה במסגרתה הוגשה בקשתו של האיש (להלן-המבקש, הנתבע) היא תביעה לאכיפת פסק דין ופירוק שיתוף שהוגשה על ידי האישה (להלן-המשיבה, התובעת).

2. התיק נקבע לשמיעת הוכחות ליום 14/2/22. הנתבע לא התייצב לדיון. לדיון התייצבו התובעת ובאת כוחה.

משכך עתרה באת כוחה של התובעת למתן פסק דין בהעדר התייצבות תוך חיובו של הנתבע בהוצאות.

באתו מועד ניתן פסק דין הקובע:

"ביום 03.12.21 נקבע הדיון לשמיעת הוכחות להיום בשעה 13:00, הזימון על הדיון נשלח למשרדו של בא כוחו על פי המערכת הזימון נצפה על ידי בא כוחו ביום 26.12.21 בשעה 08:26 בישומון, השעה עתה 13:35.

בנסיבות אלה ומשעה שהנתבע בחר שלא להתייצב לדיון עם או בלי עורך דין ולא טרח להגיש בקשה לדחייה או כל בקשה אחרת, זכותה של התובעת לקבל פסק דין בהיעדר התייצבות.

אשר על כן ניתן בזאת פסק דין המקבל את התביעה.

ב"כ התובעת תגיש בפסיקתא לחתימה ותציין שהוא ניתן למימוש בלשכת ההוצאה לפועל.

ב"כ התובעת תצרף את הסכם שכר הטרחה בינה לבין התובעת וייפסקו הוצאות בהתאם, מובהר בזאת שבית המשפט אינו מחויב לסכום הקבוע בשכר הטרחה.

תואיל המזכירות לשלוח את פסק הדין לנתבע ולסגור את התיק."

3. עיקר טענות התובעת בתביעה:

הצדדים חתמו על הסכם גירושין שקיבל תוקף של פסק דין בבית הדין הרבני ביום 28/8/16 (להלן-ההסכם). בהסכם התחייב המבקש כדלקמן:

א. המבקש ירכוש את חלקה של המשיבה בבית הצדדים ברח' XXX באילת (להלן- הבית) בסכום של 350,000 ₪ וזאת תוך שנתיים מעת החתימה על ההסכם.

עוד התחייב המבקש לשאת בכל חוב הנוגע לבית ולשאת בתשלומי המשכנתא השוטפים הרובצים על הבית וכן בכל הוצאות אחזקת הבית למשך 24 חודשים ובתומם יועבר הבית לבעלותו בכפוף לתשלום הסך האמור של 350,000 ₪ .

ב. התובעת טענה שהנתבע לא עמד בהתחייבות זו ועל כן קמה לה הזכות לתבוע פירוק שיתוף בבית להורות על חלוקת התמורה בחלקים שווים תוך קביעה שתשלום כל החובות לפירעונם התחייב הנתבע בהסכם ישולמו מחלקו של המבקש מתמורת המכר. בין החובות ציינה את החוב לבנק למשכנתאות והחובות הנוספים הרובצים על הבית.

התובעת ציינה ששווי הבית לעת הגשת התביעה עמד על סך של כ- 1,850,000 ₪ והמשכנתא הרובצת עליו היא בגובה של כ- 500,000 ₪

לבד מהמשכנתא הרובצת על הבית התובעת העמידה את החובות על הסכומים הבאים: חוב ארנונה לעירית אילת על סך של 10,655.6 ₪ ; חוב לחב' עין נטפים על סך של 597.21 ₪; חוב לבנק לאומי למשכנתאות על סך של 22,373.78 ₪ חוב בגין קנסות לרכב מ.ר. XXX (להלן- הטנדר) על סך של כ 4,000 ₪. בהקשר לטנדר נטען שהנתבע התחייב להעביר את הבעלות ולשלם את כל החובות שנוצרו לו.

ג. על שמו של המבקש רשום עוסק מורשה (להלן-העסק). נקבע שהעוסק מורשה ייסגר, כל פעילות בו תיפסק וכל הזכויות והחובות הנובעים ממנו יהיו למבקש ובאחריותו ובכלל זה תשלום כל חוב ששייך לעסק לרבות חובות לבנקים וללשכת ההוצאה לפועל, למוסדות השונים, וכל חוב אחר הנובע, כאמור, מאותו עוסק מורשה.

על שמה חובות בלשכת ההוצל"פ על סך של 652,467.50 ₪, שהם חובות של העסק אותם התחייב המבקש לשלם. נגרמו לה נזקים שכן בעקבות חובות אלו הוכרזה כמוגבלת חמורה, חשבונותיה מעוקלים, היא אינה מורשית לעשות שימוש בהמחאות וכרטיסי אשראי ואף הוצא כנגדה צו עיכוב יציאה מהארץ.

ד. עוד טענה התובעת שלנתבע חוב מזונות 'פתוח' בלשכת ההוצל"פ על סך של 93,500 ₪.

4. על בסיס האמור עתרה להורות על אכיפת ההסכם: להורות על פירוק השיתוף בבית, לחלק התמורה בחלקים שווים ולחייב הנתבע לשלם מחלקו מתמורת מכר הבית את החובות על תשלומם התחייב ושנוצרו גם לאחר חתימת ההסכם משעה שהנתבע לא עמד בהתחייבויותיו לשלם רכיבים על פי ההסכם ובראשונה לפרוע את חוב המשכנתא לבנק למשכנתאות.

5. התובעת לא צירפה לכתב התביעה את העמוד השני להסכם, זה צורף לכתב הגנתו של הנתבע וממנו עולה שהוסכם עוד בין הצדדים כדלקמן:

א. ילדיהם הקטינים של הצדדים יהיו במשמורת התובעת, נקבעו זמני שהות לנתבע והוסכם שהאחרון יישא במזונותיהם של הקטינים בסך 3,800 ₪.

ב. חברת. XXX בע"מ (להלן-החברה) תיסגר עד סוף שנת 2016. הזכויות והחובות בחברה במועד הפסקת פעילותה יהיו באחריות המבקש. היה ולא יימצא פתרון לפתיחת חברה אחרת חלופית המשיבה תסכים שהחברה תישאר פעילה עד ליום 31/12/17 בכפוף לכך שלא יינתנו המחאות דחויות או יילקחו הלוואות שמועד פירעונן הוא לאחר יום 31/12/17. המחאות של החברה יינתנו או הלוואות יילקחו רק בהסכמת שני הצדדים וחתימתם. כך, כל פעולה בחברה שהיא בעלת ערך כספי ובעלת משמעות כספית לחברה תעשה בהסכמה של הצדדים ובחתימתם. מכניסתו של ההסכם לתוקף ירשמו הצדדים רישום מלא של סך החובות והזכויות.

ג. שני חשבונות בנק המתנהלים בנק לאומי ח"ן מספר XXX וחשבון מספר-XXX ייסגרו והמבקש יישא בכל ההתחייבויות הנובעות מחשבונות אלו.

6. עיקר טענות הנתבע בתביעה:

א. החובות הנטענים הינם "חוב חיצוני" להסכם ועל כן מדובר בחוב של התובעת והיא בעלת החוב כלפי הנתבע באופן המקים לו עילה לתביעה עצמאית נגדה או לקיזוז סכומים מתביעתה. ככל שמדובר "בחובות משותפים" יש לבררם במסגרת ההוצל"פ שם מתנהלים תיקים בין הצדדים בעניינים אלו.

ב. מאז ניתן פסק הדין הקטינים שהו במשמורתו ועל כן אין לתובעת זכות או זכאות לקבלת תשלומי מזונות ממנו בעבור הקטינים. בדעתו להגיש תביעה לביטול דמי המזונות וכן תביעה בשל נזקים שנגרמו לו כתוצאה מהתנהלותה של התובעת בהתעלמותה מהילדים.

ג. על פי ההסכם הוסכם שככל שלא יימצא פתרון ל"חובות" החברה תסכים התובעת להשאיר החברה על שמה וככל שיהיו חובות ישובו הצדדים ויחשבו את החובות המשותפים להם.

ד. לא ניתן היה לעתור לאכיפת הסכם ופירוק שיתוף במקרקעין באותה התביעה.

ה. אכיפת הסכם הגירושין צריכה להיעשות בהוצאה לפועל או בבקשה מתאימה לכך מבית המשפט או בתביעה לפי פקודת הביזיון; המשיבה הסתירה את עמ' 2 להסכם ולא הגישה אותו כאשר שם נקבעה הוראה ספציפית לאיזון משאבים עתידי כדלהלן: "החל מיום כניסת הסכם זה לתוקף ישבו שני הצדדים לרישום מלא של סך כל החובות והזכויות..."; החוב לחברת "מ.ה.ה" הוא חוב שגם הוא נתבע עליו וישנה מחלוקת תלויה ועומדת ועל כן חוב זה לא רלוונטי לתביעה זו; החוב לעירייה אינו בר תביעה שכן נפרע על פי הסדר תשלומים; החוב לבנק לאומי למשכנתאות זה חוב ריבית שעל המשיבה לשאת בעצמה והמבקש נושא במקומה; הטנדר שכל עלותו 2,000 ₪ בבעלות החברה ממנה מסרבת המשיבה להימחק: המבקש שילם את מלוא חלקה של המשיבה בחובותיה על פי הסכם הגירושין כל החובות המשותפים ויש קיזוזים והתחשבנויות על יסוד אותו הסכם שצריכים להיחשף בפני בית המשפט.

6. לאחר הגשת כתב ההגנה התקיים ביום 27/10/21 דיון במעמד הצדדים. הנתבע יוצג על ידי ב"כ דאז עו"ד אוחנה. במעמד הצדדים נקבע מועד נדחה ליום 11/11/21.

7. ביום 11/11/21 התקיים דיון נוסף במסגרתו טענו הצדדים לגופו של עניין ולאור הפער בין הצדדים ניתנה החלטה שייקבע מועד לשמיעת הוכחות. מבלי להאריך, מועד ההוכחות נקבע בסופו של יום ליום 14/2/22. לדיון זה לא התייצבו לא המבקש (הנתבע) ולא בא כוחו ולא הוגשה כל בקשה בעניין, לרבות הודעה על הפסקת ייצוג. בא כוחו של המבקש צפה בהחלטה המזמנת את הדיון ביום 26/12/21. לפיכך לאור בקשת באת כוחה של התובעת ניתן פסק דין בהעדר התייצבות ובמעמד צד אחד. לעניין שכר טרחת ערכת הדין המייצגת נקבע שזו תצרף את הסכם שכר הטרחה ושכר טרחתה ייפסק בהתאם.

8. ביום 11/5/22 הגיש המבקש את בקשתו לביטול פסק דין בהעדר התייצבות, מושא החלטה זו.

עיקר טענותיו של המבקש בבקשתו לביטול פסק הדין:

א. בהיבט הפרוצדורלי טען הוא לא ידע על מועד הדיון שנקבע בשל רשלנותו של בא כוחו הקודם. לדידו חובה היה על המשיבה להמציא לו ישירות את ההזמנה ככל שלטענתה אינו מיוצג (כלשונו- סעיף 1 לבקשה).

ב. לגופו של עניין בעת חתימה על ההסכם לא היה מודע לכך שהיקף החובות המשותפים גדול יותר ועל כן לא אמור להישאר למשיבה יתרה של 300,000 ₪ אלא יתרת חובה (בסעיף 23 לבקשה נרשם 350,000 ₪ ולאחר מכן נרשם שוב 300,000 ₪ מ.ל). התזרים שהוכן על ידי המשיבה, מנהלת חשבונות במקצועה, לא שיקף נכונה את החובות האמיתיים שהיו גבוהים מאלו שהופיעו בתזרים שהוכן על ידי המשיבה "לפיו שווי הבית בניכוי חלקה בחובות מזכה אותה ב 300,000 ₪". המשיבה מודעת לעובדה זו.

אם בכך לא די, בתזרים הונחו הנחות יסוד באשר לצפי תקבולים שלא התממש.

באשר לפרק הזמן המוסכם לתשלום הסך האמור בעבור חלקה של המשיבה בבית טען שעל אף שמלכתחילה התנגד לתקופה המבוקשת הסכים לחתום "...רק משום שהמשיבה הבטיחה לא לתבוע אותו ולתת לו את הזמן הדרוש"

ג. המשיבה הייתה שותפה לכל החובות, היא רשמה חלק מההמחאות בכתב ידה ולימים סירבה לשתף פעולה להסדרת החובות, סירבה להתייצב בבנק לחתום על מסמכים להסרת העיקול, ובדיון שהתקיים ביום 14/2/22 בהעדרו לא הוצגו מכלול החובות לבית המשפט. הוא שילם לנושים מעל 1.5 מיליון ₪, העביר את החובות על שמו. בידיו מסמכים המעידים על תשלום חובות לנושים שפנו אל המשיבה. על כן סיכויי הגנתו גבוהים. המשיבה לא שיתפה עם המבקש פעולה וגרמה לכך שיצטברו חובות נוספים ויוטלו עיקולים על שמה.

ד. על המשיבה היה להפריד את בין התביעות על פי ההסכם וחוב המזונות. עוד טעם שמאז הגירושין הילדים גרים עמו.

ה. מדובר בהסכם עושק ומקפח עליו חתם כדי לשמר לילדיו את קורת הגג בה הם חיים ולה הם מורגלים.

ו. פסק הדין שניתן בהעדר התייצבות ביום 14/2/22 לא נמסר לו עד למועד הגשת הבקשה "...לא על ידי בא כוחו ולא על ידי בית המשפט ולא על ידי המשיבה על אף חובתה לעשות כן..."

עיקר טענותיה של המשיבה לבקשת המבקש לביטול פסק הדין:

9. טיעוני המשיבה יובאו בקצירת האומר:

א. באת כוחה שוחחה עם עו"ד אוחנה, מי שייצג את המבקש וצפה בהחלטה, שטען שהמבקש ידע גם ידע על מועד הדיון. משיקולי אתיקה מקצועית לא צירף תצהיר אולם אם יתבקש לעשות כן על ידי בית המשפט יגיב על הדברים בתצהיר.

ב. טענת המבקש לפיה הצדדים משוחחים מידי יום והיה עליה לעדכן אותו אינה נכונה שכן הצדדים בנתק כמעט מוחלט. לתיק או לבאת כוחה לא הוגשה כל הודעת שחרור מייצוג ועל כן לא הייתה על המשיבה כל חובה ליידע את המבקש בעצמו.

ג. סיכויי הגנתו של המבקש קלושים. המבקש לא מפסיק לצבור חובות על שמו כך שלאחרונה קיבלה המשיבה הודעת עיקול על חוב ארנונה בבית בו מתגורר המבקש. זו אינה הפעם הראשונה שהמבקש טוען ששילם את כל החובות בעוד שבפועל הוא לא מצרף ולו אסמכתא אחת.

ד. כזכור טען המבקש שנעתר לבקשת המשיבה לשלם לה את הסך של 350,000 ₪ תוך שנתיים למרות התנגדותו. אך גם טענה זו אינה יכולה לסייע לו שכן היא הגישה את התביעה בחלוף 5 שנים מאז נחתם ההסכם. כך, גם לגבי טענתו של המבקש שהמשיבה לא שיתפה פעולה עמו ועל כן נצברו על שמה חובות נוספים והוטלו עיקולים אין בה ממש שכן על פי ההסכם היה עליו לשאת בעליות כל החובות של החברה, אך הוא לא עמד גם לא בהסדר התשלומים שהוסכם עם הבנק. היא ניסתה להגיע להסכם עם הבנק "...להגיע להסדר תשלומים על מחצית החוב..." אך הבנק סירב בכל תוקף אלא אם המבקש יחתום על הסדר, המבקש לא הסכים וכיום המבקשת משלמת את החוב במסגרת צו התשלומים שנקבע לה.

ה. אם לא די באמור המבקש צירף תדפיס הוצל"פ חלקי (2 עמודים מתוך 3) המלמד על חובות של המבקש מעסק שהיה לו לפני הנישואין וכן פירוט תיקים שלכאורה נסגרו אך אלו נסגרו באופן טכני בהוראת רשם ההוצאה לפועל בשל חוסר מעש.

ו. אם יבוטל פסק הדין ייגרם נזק גדול למשיבה שכן בעקבות הליכי הגביה ביקש הבנק להתמנות ככונס נכסים למכר הבית. בהסתמך על הפסיקתא שנחתמה על ידי בית המשפט ומבטיחה את סילוק כלל החובות של הצדדים, המובטחים והלא מובטחים, העדיפה רשמת ההוצאה לפועל למנות ככונסת נכסים את באת כוחה של המשיבה על פני מינוי בא כוחו של הבנק ככונס נכסים. לאמור, אם יבוטל המינוי של באת כוחה המשיבה אזי בא כוחו של הבנק ימונה ככונס נכסים והבית יימכר בשוק החופשי בשווי נמוך יותר זאת בנוסף להוצאות הכבדות שיושתו על הצדדים.

לחילופין וככל שייעתר בית המשפט לבקשה יש להתנות את ביטול פסק הדין בהפקדת ערובה לכיסוי הוצאות המשיבה בסך 15,000 ₪.

דיון והכרעה:

10. הלכה היא ש"כאשר פסק דין שניתן במעמד צד אחד הוא פגום ובדרך כלל נובע הפגם מהיעדר המצאה כדין למבקש-יבוטל פסק הדין בלי להתייחס כלל למשקל הטענות ולסיכויי ההצלחה... " שכן "...בעל דין זכאי לקיומם התקין של ההליכים המקדמיים עובר למתן פסק הדין. ביטול כזה נעשה "מתוך חובת הצדק" ...בידי כל אדם קנויה הזכות שלא יינתן נגדו פסק דין, אפילו פסק דין נכון וצודק, אלא בדרך משפטית ותקינה" [אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שתים עשרה, עמ' 641 (להלן- גורן)].

המבקש לא התייצב לדיון ההוכחות וטען שייצוגו על ידי עו"ד אוחנה הופסק ועל כן לא ידע על מועד הדיון. מנגד טען שעו"ד אוחנה לא קיבל את אישורו של בית המשפט להפסקת הייצוג כמצוות תקנה 172 לתקסד"א ועל כן הוא הניח שהוא מייצג אותו. המבקש נכח בדיון מיום 11/11/21 יחד עם עו"ד אוחנה והיה מודע להחלטה בה נקבע שמועד לשמיעת הוכחות יישלח לצדדים ועל כן עם הפסקת הייצוג או ברגע היווצרות המחלוקת עם פרקליטו היה עליו להתעדכן במועד שנקבע.

מכל המקובץ אין מקום לביטול פסק הדין מחמת הצדק.

11. ביחס לטענת המבקש שפסק הדין לא נמסר לו ועל כן הוגשה בקשתו מושא החלטה זו בחלוף 30 יום בניגוד לתקנה 179(א) לתקסד"א [ראו גם תקנה 33 (ד) לתקסד"א], מקובלת עלי עמדת המבקש שלא בוצעה לו מסירה כדין של פסק הדין. אמנם קבעתי לעיל שהיה על המבקש להתעדכן במועד הדיון לאחר שנכח בדיון וידע שעתיד להיקבע, אך בפסק הדין הורותי מפורשות ש "תואיל המזכירות לשלוח את פסק הדין לנתבע ולסגור את התיק."

עיון במערכת ביחס להמצאות שבוצעו מעלה שפסק הדין הומצא לעו"ד אוחנה ביום 15/2/22 ולא למבקש כפי שקבעתי מפורשות ולא בכדי בהחלטתי. בנסיבות העניין ניתנת בזו ארכה להגשת הבקשה למועד הגשתה וזו תידון לגופו של עניין.

12. משנקבע שאין מקום לבטל את פסק הדין מחמת הצדק יש לבחון אם יש מקום לביטולו על פי שיקול דעתו של בית המשפט. בהפעלת שיקול הדעת על בית המשפט לבחון הן את ההיבט הפרוצדורלי: הסיבה למחדל ובמקרה שלפני אי ההתייצבות של המבקש לדיון ההוכחות והן בהיבט המהותי: סיכויי ההצלחה של המבקש אם יבוטל פסק הדין. לעניין האיזון בין השאלות נקבע שככל שהתשובה לאחת השאלות משכנעת יותר, יקטן המשקל שיש לייחס לתשובה האחרת. למשל, ככל שהמבקש יצביע על סיכויי הצלחה, הרי שבשל המחדל יסתפק בין המשפט, בדרך כלל, בהטלת הוצאות על המבקש (גורן עמ' 642).

הסברו של המבקש לאי התייצבותו לדיון ההוכחות:

13. משקבעתי שלא מדובר בהעדר המצאה כדין וזו טענתו היחידה של המבקש אזי אין למבקש הצדק להעדר התייצבותו לדיון ההוכחות. מקל וחמר שידע שהתיק אמור להיקבע לשמיעת הוכחות.

סיכויי ההגנה:

14. בבקשתו זו לביטול פסק דין מיום 14/2/22 היה על המבקש להציג את סיכויי הגנתו.

15. פסק הדין נגע במספר היבטים כספיים רכושיים שהוסכמו בין הצדדים בהסכם שקיבל תוקף פסק די. המבקש לא הציג את אותם סיכויי הגנה נדרשים.

הבית והחובות:

16. כזכור הוסכם בהסכם שהמבקש ישלם למשיבה תוך שנתיים סך של 350,000 ₪ בעבור חלקה בבית וזאת לאחר שנערכה התחשבנות בחובות המשותפים לעת ההיא. עוד סוכם ביחס לחובות שהמבקש לקח על עצמו בתחומים שונים על פי ההסכם שאין מקום לשוב ולפרטם.

לאחר שהוגשה התביעה העלה המבקש טענה שמשמעותה המשפטית היא של טעות והטעיה. כך, טען שהוטעה לחשוב שהתזרים שהוכן על ידי המשיבה משקף נאמנה את סך החובות של הצדדים. עוד טען בנשימה אחת שמדובר בהטעיה מכוונת של המשיבה כעולה "התזרים שהכינה המשיבה היה שגוי ביותר, היקף החובות היה גבוה הרבה יותר וההכנסות הצפויות לא התקבלו. עובדה זו ידועה היטב למשיבה". (הדגש בקו תחתי במקור) (סעיף 26 לבקשה).

"טעות במשמעותה החוזית, היא המחשבה או האמונה של צד לחוזה שאינה תואמת את המציאות. ... עצם הכללתו של סעיף 14 בספר החוקים שלנו מבטאת את הכרת המחוקק בטעות של צד לחוזה. ואילו הסייגים והתנאים לביטול החוזה בגין טעות, הכלולים גם הם בסעיף 14, משקפים את השאיפה לשמור על שלמותן של עסקאות חוזיות" [גבריאלה שלו "פגמים בכריתת חוזה" בתוך ג. טדסקי (עורך) פירוש לחוק החוזים (1987) עמ' 32-31] (להלן-שלו) .

"הטעיה היא הצהרה טרום חוזית כוזבת. ההצהרה, המהווה בסיס להטעיה, תהיה בדרך כלל מפורשת ותבוטא בכתב או בעל פה." (שלו, עמ' 61).

צא ולמד הגם שהמבקש לא טרח להעלות זאת מפורשות הרי שטוען הוא לטעות והטעיה.

מכוח סעיף 20 לחוק החוזים הרי שביטול החוזה – התוצאה דה פקטו של הגנת המבקש – אמורה להתבצע "בהודעת המתקשר תוך זמן סביר לאחר שנודע לו על עילת הביטול..." .

גם לעת הזו לא זו בלבד שהנתבע לא הגיש תביעה לביטול ההסכם הוא עתר בכתב ההגנה להותיר את ההסכם על כנו "...יש להשאיר את הסכמות הצדדים בהתאם להסכם הקיים בוודאי מקום בו לא הוגשה תביעה לביטול ההסכם."

הנה כי כן מהחומר שלפני עולה מטיעוני המבקש שהוא ידע על הטעות, לכאורה, ההטעיה, לכאורה, הסכין להן ופעל על פיהן – מה שמעמיד באור הנכון את טענותיו אלו.

גם אם תרצה לומר שטעות המבקש אינה טעות במשמעותה הרחבה על פי חוק החוזים ניתן לראות בה טענה של טעות בכדאיות העסקה. כך, המבקש טען שהצפי של ההכנסות העתידיות - הכנסות שהיו רכיב בחישוב שהוביל לתוצאה של תשלום סך של 350,000 ₪ על ידי המבקש - לא התממש ועל כן אי התממשות זו גרמה לעיוות בתזרים שהיה הבסיס להתחשבנות בין הצדדים. גם טענה אלטרנטיבית זו דינה להידחות שכן הלכה היא ש"טעות "שאינה אלא בכדאיות העיסקה" מוצאת מגדר טעות אופרטיבית לפי הוראות החוק... כדאיות עסקה היא תשואה, טובת הנאה, תועלת, ערך או שווי, שמתעתד אדם להפיק מעיסקה. ... היא טעות המתייחסת לערך העיסקה, לשווי המסחרי או הכלכלי היחסי" (שלו שם עמ' 55-56).

17. אמור מעתה שאין לפני הגנה של המבקש בעניין הבית והחובות שיש בהן כדי להטות את הכף לביטולו של פסק הדין בהקשר זה.

הטנדר:

18. כך גם לגבי הטנדר, בכתב ההגנה הכחיש המבקש שהיה עליו להעביר את הטנדר על שמו וטען "הטענות אינם נכונות (הטעות במקור מ.ל). "הטנדר" אשר כל עלותו 2,000 ₪ הינו בבעלות החברה ממנה מסרבת התובעת להימחק."

טענת המבקש ביחס לטנדר היא טענה בעלמא ואינה מתיישבת עם לשונו הברורה של ההסכם. בהסכם נכתב: "טנדר מספר XXX יעבור לבעלות א.- א. מתחייב תוך 6 חודשים לשלם כל אגרה, קנס, תשלום אחר בגין הרכב הנ"ל ולדאוג להעברת בעלות." על המבקש היה לפעול להעברת הבעלות ללא כל צורך בחתימה נוספת מטעם המשיבה אלא מכוח ההסכם שקיבל תוקף של פסק ודי היה בכך. לו סבר המבקש שהמשיבה אינה מקיימת ההסכמות ומסכלת העברת הטנדר על שמו היה עליו לפנות לבית המשפט.

אין ולא יכולה לקום מחלוקת שעל פי ההסכמות של הצדדים כביטוין בהסכם כל חיוב בגינו של הטנדר מאז קיבל ההסכם תוקף של פסק דין היא באחריות המבקש ועל כן לא יכולה להיות לו כל טענת הגנה ואין מקום לביטולו של פסק הדין בהקשר זה.

חוב המזונות:

19. על אף חלוף הזמן וחרף המובא בסעיף 17 לכתב הגנתו "...הנתבע יטען כי יגיש בהקדם תביעה לביטול מזונות וחיוב התובעת בכל נזקי עבודתו.." שהתוצאה דה פקטו היא ביטול פסק הדין המאשר הסכמות הצדדים ומתקף אותן. נכון לעת הזו לא הוגשה כל תובענה בהקשר לביטול חיובו בתשלום המזונות, תובענה לביטול ההסכם, כאמור. משכך גם בהיבט זה אין כל מקום לביטולו של פסק הדין. מבלי לגרוע באמור, הואיל והמשיבה פתחה בעניין זה תיק בלשכת ההוצאה לפועל ככל שיש למבקש השגות ינהלן בלשכת ההוצאה לפועל ואלו יקרינו גם על התשלום על פי פסק הדין מיום 14/2/22.

העוסק מורשה:

20. גם בהקשרו של העוסק מורשה אין מקום להיעתר לבקשה.

בהסכם סוכם ש"העוסק מורשה ייסגר- כל החובות והזכויות בגין פעילות העוסק מיום הקמתן יהיו באחריות א.. ספקים, בנקים, תיקים בהוצאה לפועל מוסדות וכל חוב ששייך לפעילות העוסק מסגריית א. שמספרו XXX"

לשון ההסכם ברורה. הצדדים הסכימו שככל החובות בקשר לעוסק מורשה הן באחריות המבקש. טענת המבקש לפיה הנושים אשר מנסים לגבות את החובות מהמשיבה פועלים גם כנגדו אינה מעלה ואינה מורידה. החובה היא שלו: סוכם שכלל החיובים שנוצרו בגין העוסק מורשה הם באחריות המבקש. על כן כמו בשאלת החיוב במזונות יש לנהל את ההליך בלשכת ההוצאה לפועל ואלו יקרינו גם על התשלום על פי פסק הדין מיום 14/2/22.

החברה:

21. בהקשרה של החברה סוכם בין הצדדים שזו תיסגר עד לסוף שנת 2016. עוד סוכם שכל החובות והזכויות של החברה יהיו באחריות הנתבע עד לסגירת החברה. היה והנתבע לא ימצא פתרון לחברה חדשה על שמו תסכים התובעת להשאיר החברה פתוחה עד לתום 2017 ללא אפשרות הוצאת המחאות לאחר 31/12/2017. עוד הוסכם בעניינה של החברה ש"החל מיום כניסת הסכם זה לתוקף ישבו שני הצדדים לרישום מלא של סך כל החובות והזכויות". אין לפני כל מידע מה נעשה בהקשר זה של חובות החברה.

אלא מאי, החברה אינה חלק מכתב התביעה ועל כן אין בעצם העלאת טענת ההגנה של המבקש בעניין החברה כדי להקים בסיס לדיון בעניינה. משכך אין מקום לבטל פסק הדין בשל החברה.

יחד עם זאת אין באמור כדי לשלול את זכותו של המבקש להגיש תביעה בעניין זה כנגד התובעת דכאן.

אחרית דבר:

22. בשים לב לאמור לעיל פסק הדין יוותר על כנו ותינתנה הנחיות למימוש ההסכם.

הבית:

23. המבקש לא שילם את הסכום המוסכם בפרק הזמן האמור מצד אחד ומצד שני המשיבה לא עתרה לרכישת חלקו של המבקש באותו סכום על כן יש לפעול על פי המנגנון שנקבע בהסכם כמפורט להלן:

"במידה וXXX אינו יהיה מעוניין ברכישת החלק של ק. וק. אינה תהיה מעוניינת לקנות את חלקו של י. בסכום של 350,000 ₪ הנכס יימכר לצד שלישי.

במידה והבית יימכר לצד שלישי הבעלים הרשומים ק. וא. ימכרו את הבית בסכום שיוסכם על שני הצדדים ובהתאם להערכת שמאי. מסכום המכירה תשולם יתרת המשכנתא ובשאר יתחלקו ק. וא. שווה בשווה לאחר ששולמו כל ההתחייבויות של א. בהסכם זה. במידה ויישארו חובות פתוחים אשר א. מחויב להם בהסכם זה ישלם א. בגינם מחלקו בעת המכירה.

כמו כן לא ישולמו בגין מכירת הנכס אף תשלום שלא שיך ליתרת המשכנתא (כל שאר חשבונות הנכס יהיו באחריות א.).

במידה והבנק המעקל/ כל גוף אחר שיתווסף יממש את זכותו בנכס ק. תקבל סך של 350,000 ₪ מא.."

24. אני מורה על פירוק שיתוף בבית הצדדים ברח' XXX באילת. (הגם שלא ניתן לסבור אחרת, הדבר לא עלה בכתב התביעה אך למען הסר ספק בשים לב להוראה על פירוק השיתוף בדירה וחלוקת התמורה על פי פסק הדין מיום 14/2/22 לא תקבל המשיבה-התובעת גם את הסכום של 350,000 ₪ שהוא חלק אינטגרלי של תמורת המכר).

אני ממנה את באות כוח הצדדים (עוה"ד להב ועזריה) כונסות נכסים ביחד (להלן-כונסות הנכסים) למכר הבית לצד ג' על פי תנאי שוק של מוכר מרצון לקונה מרצון.

כונסות הנכסים יזמנו הערכת שמאי מקרקעין אשר יישום את הדירה והצדדים יישאו בשכר טרחת השמאי בחלקים שווים.

כונסות הנכסים יפרסמו את הבית על פי התקנות במודעת לוח "אינטשית" בעיתון ארצי ומקומי. (עותק מהפרסומים ייסרק לתיק).

במודעה יפורסמו הפרטים הקשורים במכר הבית על פי התקנות ובכלל זה אך לא רק את פרטי הנכס, יוזמנו הצעות לרכישה ותופקד מקדמה על ידי המציעים השונים, יצוין שהמכר כפוף להחלטת בית המשפט.

כונסות הנכסים יציגו הבית לרוכשים השונים.

כונסות הנכסים תקיימנה התמחרות בין המציעים השונים במשרדו של מי מהם בנוכחות שתי כונסות הנכסים. תערך תרשומת מדויקת של ההתמחרות והמציעים השונים וההצעות השונות.

יובהר למתמחרים שלכל אחד מהצדדים זכות ראשונים (מקדמית) להשוות למחיר הגבוה ביותר שיוצע בהליך ההתמחרות.

המציע את הסכום הגבוה ביותר ייבחר כקונה על פי האמור.

כונסות הנכסים רשאיות לפנות בבקשות למתן הוראות לבית המשפט אך מובהר שבית המשפט אינו מחליף את שיקול דעתן ככונסות נכסים.

שכר טרחת כונסות הנכסים ישולם על ידי הצדדים בסוף ההליך בחלקים שווים.

הוצאות ההליך, פרסום המודעה וכיוצא באלה הוצאות ישולמו על ידי הצדדים בחלקים שווים על פי דרישת כונסי הנכסים ובמועד הדרישה.

מתמורת המכר הבית תשולם תחילה יתרת המשכנתא, לרבות החוב, וישולמו הוצאות המכירה, לרבות שכ"ט כונסות הנכסים. יתרת תמורת המכר יוחזקו בחשבון נאמנות שייפתח על ידי כונסות הנכסים עד החלטה אחרת. חוב המשכנתא עד למועד המכירה יילקח מחלקו של המבקש. כך, ישולמו חובות המבקש על פי פסק הדין מיום 14/2/22 על פי שווים הריאלי מחלקו בתמורת מכר הדירה.

הטנדר:

25. הטנדר הוא בבעלותו של המבקש החל מיום חתימה על ההסכם. ככל וקיים חוב כלשהו הקשור לטנדר והמשיבה חויבה בו או שעומד לחובתה הוא ישולם על ידי המבקש, אפשר מתוך חלקו בתמורת המכר. כונסות הנכסים מוסמכות לבחון החובות הנטענים ולהמליץ לבית המשפט.

26. כללו של דבר הבקשה לביטול פסק הדין נדחית.

27. לאור התוצאה אליה הגעתי המבקש יישא בהוצאות המשיבה בסך 4,000 ₪ .

28. מתיר פרסום ההחלטה ופסק הדין החלקי בהשמטת פרטים מזהים.

29. תואיל המזכירות לשלוח ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ז חשוון תשפ"ג, 21 נובמבר 2022, בהעדר הצדדים.