ע"א 6077/20 פקיד שומה יחידה ארצית לשומה נ' רועי חיון – תקציר
במוקד הערעור שלפנינו עומדת השאלה האם יכול נאשם שהורשע בפלילים, ובגזר דינו הורה בית המשפט על חילוט הכספים שהשיג בפעילותו העבריינית, לנכות את סכום החילוט מהמס שהוטל על הכנסתו החייבת?
בפסק הדין, שחוות הדעת העיקרית בו נכתבה על ידי, ובהסכמת חברי השופט דוד מינץ, כנגד דעתו החולקת של חברי השופט שאול שוחט, התקבל ערעור פקיד השומה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי ונקבע כי יש להשיב על שאלה זו בשלילה. כך שאין להתיר את ניכוי החילוט כהוצאה.
אין כל קושי, משפטי או מוסרי, בכך שהכנסתו הבלתי-חוקית של המשיב תמוסה ואילו הוצאתו בשל החילוט לא תותר בניכוי. מסקנה זו מתבקשת מהדין הקיים ומאופיו של החילוט והיא נכונה אף למקרים דומים, בהם מתבקשת הכרה בהוצאה שיש בה כדי להביא לסיכול מדיניות ברורה של המחוקק או לפגוע בתקנת הציבור. אף שיש בכך פגיעה מסוימת בעקרון "שומת אמת" שבדיני המס, גוברים בעניינן שיקולים הנוגעים לשמירה על ערכיות החוק ולהימנעות ממתן הכשר לפעולה בלתי חוקית או להנאה שצמחה ממנה.
העמדה לפיה אין להתיר ניכוי כספי החילוט כהוצאה, מבוססת על יישום הלכות מושרשות של בית משפט זה, ואף סקירת הפסיקה הזרה מלמדת שמקובל להכיר בטעמים של מדיניות ציבורית ככאלה המאפשרים למנוע הכרה בהוצאה פלונית כמותרת בניכוי. יחד עם זאת, על מנת לקדם ודאות משפטית בדיני המס, לציבור הנישומים ולרשויות המס כאחד, טוב היה לו המחוקק היה מבהיר ביתר פירוט באילו מקרים אין להתיר את ניכויה של הוצאה שמקורה בעבירה ובאילו מקרים אין מניעה לעשות כן.
חברי השופט מינץ, שהצטרף לעמדתי, הדגיש כי אופיו של החילוט אינו תרופתי כי אם עונשי-הרתעתי ומשכך, מחייב את הקביעה כי אין להתיר למשיב לנכות את הכספים שחולטו, וכי כל מסקנה אחרת תיטול את העוקץ מהשימוש במנגנון החילוט.
חברי השופט שוחט סבר, בדעת מיעוט, כי יש להתיר את ניכויו של סכום החילוט כהוצאה. לגישתו, בגדר "מבחן הסיכון", ניתן לראות בפעולת החילוט משום התממשות של "סיכון מסיכוני העסק" – שעניינו בארגון הימורים אסורים. עוד סבר השופט שוחט כי כעולה מלשון החוק וממכלול תכליותיו, התכלית העונשית אינה מהווה תכלית עיקרית של מנגנון החילוט וכי בהינתן מאפייניו האזרחיים הדומיננטיים של מנגנון החילוט, אין מקום לאסור על ניכוי כספי החילוט כהוצאה מטעמים של תקנת הציבור. לצד זאת, הקביעה כי הכספים שבאו בעבירה הם חלק מהכנסתו החייבת של הנישום, גם אם חולטו, ויש להתיר ניכויים מוצדקת בשל העובדה כי הרווח שהופק מפעילותו העבריינית של המשיב נשלל ממנו באמצעות החילוט והועבר לקרן רלוונטית שבאמצעותה מוּשבים סכומי הכסף שבהם נעברו העבירות לחברה; ולאור עקרון היסוד שעניינו גביית מס אמת מן הנישום והרצון למנוע פגיעה בקניינו.
כאמור, ערעור פקיד השומה התקבל ברוב דעות. בינתן השאלות שהתעוררו הורינו כי כל צד ישא בהוצאותיו.