ביהמ"ש השלום בתל-אביב, השופט עדי הדר: החלטה בבקשה למחיקת כתב התביעה עקב אי הגשת הודעה בדבר העברת תצהיר גילוי כללי (ת"א 61620-06-21)

לפני ביהמ"ש בקשת הנתבעים לשנות החלטתו מיום 6.9.22 בה קבע כי לא מצא הודעת התובעים לפיה העבירו לנתבעים תצהירי גילוי כלליים והזהיר אותם כי אם לא יגישו הודעה עד יום 13.9.22, ביהמ"ש ימחק כתביעה.

1. הנתבעים סיווגו במערכת הממוחשבת הבקשה כ"תגובה". למרות האמור לעיל, ביהמ"ש יתייחס ל"תגובה" כבקשה. המבקשים טוענים כי מרגישים לא נח בהחלטות בית משפט שבצד אחד לוחצות אותם "במועדים ואילו לעומת זאת התובעים מקבלים ארכות נוספות אוטומטית מבלי שביקשו". המבקשים טענו כי "בהחלטותיו בימ"ש עושה עיוות דין אשר נוטה בברור לטובת התובעים" וביקשו לשנות ההחלטה, לחייב התובעים בהוצאות ולמחוק התביעה.
2. מעיון בהחלטות ביהמ"ש עולה כי הקדיש לא מעט זמן לבקשות הנתבעים להארכת מועד.
3. ביהמ"ש קבע ביום 26.7.22 כלהלן:

"לפני ביהמ"ש בקשת הנתבעים לדחות המועד להחלפת תצהירי גילוי כלליים בכחודש וחצי מיום 5.8.22 עד יום 20.9.22, מעבר לפרק הזמן שביהמ"ש קצב.

על בעלי הדין היה לאתר המסמכים הנוגעים לתביעה עוד לפני הגשת כתבי הטענות, כך שמצופה שרשימת המסמכים נמצאת בידיהם וכל שנותר הוא לערוך תצהיר שכולל הרשימה ולהחתים הנתבעים.

ביהמ"ש עמד בהחלטה מיום 20.6.22, בבקשה קודמת של הנתבעים לדחיית מועד, באותו עניין, דחיית מועד הגשת כתב ההגנה, על הנסיבות המיוחדות שגרמו לעיכוב משמעותי בשמיעת תביעה זו.

להלן ההחלטה מיום 20.6.22:

"לפני ביהמ"ש בקשת הנתבעים לדחות מועד הגשת כתב ההגנה עד יום 10.9.21, דהינו בעוד כשלושה חודשים, בטענה שביהמ"ש "הפתיע" אותם כאשר קצב שבועיים להגשת כתב ההגנה.

ביהמ"ש הסביר בהחלטה קודמת בה קצב שבועיים להגשת כתב ההגנה שכתב התביעה הומצא לנתבעים בחודש מרץ השנה ולכן לא היה מקום ל"הפתעה" לעניין חובת הנתבעים להערך להגשת כתב הגנה. הסיבה היחידה שטרם הוגש כתב הגנה, היא הצורך בתיקון כתב התביעה, לבקשת הנתבעים, על מנת להתאים שמות התובעים לשמות יורשי המנוח, שעזבונו צוין כתובע בתביעה המקורית.

כל הפעולות הרבות שמונים הנתבעים בבקשה היו אמורות להתבצע עד היום ולא כעת.

הטענה להצדקת הבקשה בכך שטרם נקבע מועד דיון, אינה מסייעת שכן לא נקבע דיון משום שטרם הוגש כתב הגנה.

לפנים משורת הדין מאריך המועד להגשת כתב ההגנה ליום 20.7."

לנוכח האמור לעיל, האיזון הראוי בין הרצון לכבד זכות עורכי הדין לפגרה ובמיוחד החופשה של ב"כ הנתבעים שתתחיל ביום 28.7 ותמשך עד יום 7.8, ובין נסיבות התביעה והטרחה המועטה הנדרשת להכין תצהיר גילוי כללי, הוא בהארכת המועד עד ליום 15.8 וכך קובע."

1. הנתבעים הגישו ביום 16.8.22 בקשה שסווגה כ"תגובה" וביקשו ארכה להגשת הודעה בדבר החלפת תצהירי גילוי כלליים עד ליום 1.9.22. ביהמ"ש קבע באותו יום כלהלן:

"הבקשה הוגשה בחלוף המועד למילוי החלטת ביהמ"ש וסווגה כ"תגובה".

למרות האמור לעיל, לפנים משורת הדין, בשים לב למשך הארכה ותקופת הפגרה, מאריך המועד כמבוקש".

1. שני הצדדים לא הגישו הודעות עד יום 1.9 ולכן ביהמ"ש קבע תז"פ נוסף ליום 10.9.22.
2. הנתבעים הגישו הודעתם בדבר העברת תצהיר גילוי כללי לתובעים ביום 6.9.22 ובאותו יום ביהמ"ש הזהיר התובעים כי ימחק התביעה, כמפורט קודם לכן.
3. מכאן, שביהמ"ש לא נתן לתובעים ארכה אוטומטית ללא בקשה, כטענת הנתבעים, אלא הזהיר אותם כי אם תוך פרק זמן קצוב, לא יגישו הודעתם, ימחק תביעתם. זאת, בשים לב שהחלטה על מחיקת כתב תביעה מחייבת כבשגרה מתן אזהרה תחילה. ביהמ"ש דוחה טענת הנתבעים לפיה היה עליו למחוק התביעה בטרם הזהיר התובעים בדבר המשמעות של אי עמידה בהגשת ההודעה במועד שנקבע.
4. אשר על כן, ביהמ"ש דוחה הבקשה לשינוי ההחלטה ללא צו להוצאות שכן לא נדרשה תשובת התובעים וממילא בשלב זה, התובעים לא עמדו בהחלטת ביהמ"ש מיום 16.8.

ניתנה היום, י"א אלול תשפ"ב, 07 ספטמבר 2022, בהעדר הצדדים.