לפני | כבוד השופט נפתלי שילה |
המבקשת | פלונית ע"י ב"כ עו"ד ארתור שני |
נגד |
המשיב | פלוני ע"י ב"כ עו"ד אייל אברמוב |
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה מיום 22.3.22 (כב' השופטת איריס ארבל-אסל בתמ"ש 67962-12-20) שהורה על הרחבת צו עיקול זמני כך שיחול על כל זכויות המבקשת באופציות שקיבלה מחברה שעבדה בה, גם אם הן מוחזקות עבורה בנאמנות ע"י צד ג'.
- רקע עובדתי
- הצדדים חתמו על הסכם גירושין שאושר וקיבל תוקף של פסק דין ביום 24.10.18 ובסעיף 80 להסכם נקבע כי המשיב (להלן גם: האיש) יהיה זכאי לקבל את תמורתן של אופציות מסוימות שהמבקשת (להלן גם: האישה) קיבלה ממקום עבודתה בחברה (להלן: החברה) ושהבשילו עד היום הקובע (להלן: ההסכם). בסעיף זה נקבע גם כי: "כל עוד לא קיבל הבעל בפועל את הסכומים המפורטים בהסכם זה בגין זכויותיו, חלים על האישה כלפי הבעל, הכללים והחובות החלים על נאמן כלפי נהנה בכל הנוגע לאופציות. האישה על פי שיקול דעתה הבלעדי תחליט מתי לממש אופציות אלו."
- לאיש נודע בשנת 2020 שהאישה מימשה ללא ידיעתו חלק מהאופציות ונטלה את תמורתן לכיסה ומאחר שלטענתו האישה לא שיתפה עמו פעולה, לא דיווחה לו אודות מכירת האופציות והתמורה שקיבלה בגינן ולא הסכימה למסור לו פרטים על אף פניותיו אליה, הוא הגיש לבית המשפט קמא בחודש דצמבר 2020 תביעה כנגד האישה לאכיפת הסכם, למתן צווים ולקבלת מידע. האישה טענה בכתב הגנתה שלא קיימת כל עילת תביעה כנגדה, היות שהיא כלל לא מימשה אופציות השייכות לאיש על פי ההסכם אלא אופציות ששייכות לה בלבד ולאיש אין כל זכות בהן.
- ביום 23.4.21 הגיש האיש בקשה להטלת עיקול בין היתר על האופציות שנותרו על שם האישה. לאחר שהתקיים דיון בפני כב' הרשמת (כתוארה אז) עינת גלעד משולם, ניתנה על ידה החלטה מפורטת ומנומקת ביום 14.7.21 שבמסגרתה דחתה את עמדת האישה וקיבלה את בקשת האיש בכל הנוגע להטלת עיקולים על האופציות הרשומות על שם האישה (להלן: ההחלטה המקורית). בהחלטה המקורית נקבע בין היתר שקיימת עילת תביעה לכאורה וכי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש, היות שממילא לא צפוי מימוש של אופציות בקרוב ולא ייגרם למשיבה נזק משמעותי מצו העיקול. לפיכך, ניתן צו עיקול זמני ברישום על זכויות המשיבה "באופציות הרשומות על שמה בחברה".
- המבקשת לא ערערה על ההחלטה המקורית והיא חלוטה.
- ביום 30.11.21 הגישה האישה בקשה לביטול צו העיקול הזמני. בבקשה נטען שיש לבטלו בין היתר מאחר שהחברה מסרה שהיא לא מחזיקה כלל באופציות של המשיבה.
- ביום 20.12.21 הגיש האיש בקשה למתן הבהרה מידי החברה. בבקשה נטען כי לאחר שצו העיקול ניתן, החברה שלחה תגובות שבהן קיימת "תמונה עובדתית מעורפלת". ביום 26.9.21 החברה מסרה כי היא רשמה לפניה את צו העיקול ותפעל בהתאם לו ואולם ביום 8.11.21 ציינה החברה כי היא "איננה מחזיקה בנכסים או בכספים של המשיבה, לרבות לא במניות או אופציות של המשיבה".
- ביום 21.12.21 הגיש האיש בקשה להרחבת צו העיקול כך שהוא יחול גם על אופציות של האישה המוחזקות בידי חברת א' (להלן: א'). נטען כי לאור האמור בנספח 6 לכתב ההגנה שהגישה האישה, נכון לחודש ינואר 2021 שימשה א' נאמן לחלק מהאופציות הרשומות על שם המשיבה בחברה ועל מנת שלא יסוכל צו העיקול, יש להרחיבו כך שיחול גם על אופציות האישה המוחזקות בידי א'.
- האישה התנגדה לבקשה להרחבת הצו. בתגובה שהגישה נטען שהאישה טענה עוד בכתב ההגנה שהאופציות מוחזקות בידי חברת נאמנות המתמחה בכך ויש לדחות את בקשת הסרק גם מאחר שהעיקול יגרום "לנזק אדיר ובלתי מידתי על המשיבה" והעיקול הוטל על כל האופציות למרות שבהסכם מגיע לאיש רק חלק מהן.
- ביום 22.3.22 נעתר בית המשפט קמא לבקשת המשיב והורה על הרחבת צו העיקול כך שיחול על כל זכויות האופציות של המבקשת בחברה בין אם הן רשומות על שמה באופן ישיר ובין אם הן מוחזקות עבורה בנאמנות על ידי צד ג', לרבות אצל א' (להלן: ההחלטה).
- בין היתר נקבע בהחלטה כי:
"מובן מאליו כי הרציונל בגינו ניתן צו העיקול על זכויותיה של המשיבה באופציות החברה איננו פוקע רק מפני שהתברר כי הן מוחזקות עבור המשיבה בנאמנות על ידי צד ג', שכן מדובר באותן האופציות ממש והעילה בגינה נאסר על המשיבה לבצע בהן פעולות עומדת על כנה.
הטעם היחיד בעטיו הצו שניתן נוסח באופן בו העיקול יירשם על זכויותיה של המשיבה באופציות הרשומות על שמה בחברה, הוא שהמשיב לא ידע כי הזכויות מוחזקות עבור המשיבה בנאמנות על ידי צד ג' והמשיבה לא טרחה לציין זאת בתגובתה לבקשת העיקול, אלא נתנה למבקש ולבית המשפט להמשיך ולסבור כי הזכויות רשומות על שמה בחברה.
מדובר בחוסר תום לב מצד המשיבה ולא במחדל של המבקש, שכן המשיבה ידעה היטב כי האופציות נשוא הבקשה לעיקול אינן רשומות על שמה באופן ישיר וכי הצו כפי שניתן בנוסח המקורי, איננו תופס דבר.
רק לאחר שהחברה הודיעה ביום 8.11.21 כי היא איננה מחזיקה במניות או אופציות של המשיבה הרשומות על שם המשיבה עצמה, התגלה כי הזכויות מוחזקות עבור המשיבה באמצעות צד ג', דבר אשר הוביל את המבקש לערוך בירור באשר לזהות המחזיק.
בבקשה להרחבת צו העיקול מיום 21.12.21 הודיע המבקש כי בהתאם לנספח 6 לכתב ההגנה, נכון לחודש ינואר 2021 שימשה חברת א' כנאמן לחלק מזכויות המבקשת באופציות החברה ומשכך, קיים יסוד להאמין כי חברת א' היא המחזיקה בזכויות המבקשת באופציות.
כנגד בקשת המבקש להרחבת צו העיקול כך שיחול גם על זכויות המשיבה באופציות החברה המוחזקות עבורה בנאמנות על ידי צד ג', עתרה המשיבה בבקשה לבטל את צו העיקול, מהטעם שהחברה ממילא הודיעה כי היא איננה מחזיקה במניות או אופציות של המשיבה הרשומות על שם המשיבה עצמה ועל כן צו העיקול נטול משמעות. מדובר בעוד התנהלות חסרת תום לב של המשיבה, אשר גרמה במו ידיה לריקון הצו מתוכן בכך שהטעתה את המבקש ואת בית המשפט להמשיך לסבור כי האופציות רשומות על שמה בחברה ולא גילתה כי האופציות מוחזקות עבורה בנאמנות".
- המבקשת לא השלימה עם ההחלטה והגישה בקשת רשות ערעור.
- תמצית טענות המבקשת
- יש ליתן רשות ערעור מאחר שההחלטה "משפיעה על מציאות החיים של הצדדים ובאופן שיהיה קשה מאוד עד בלתי אפשרי להשיב את המצב לקדמותו".
- הבקשה להרחבת העיקול הוגשה בשיהוי ניכר, חודש וחצי לאחר שהחברה הודיעה כי היא לא מחזיקה באופציות ועל אף שעוד בכתב ההגנה צוין כי א' מחזיקה בהן ולכן לא ייתכן שהיא "הוליכה שולל" את המשיב.
- הבקשה להרחבת העיקול הוגשה כתגובת נגד לבקשה לביטול העיקול שהיא הגישה ולכן דווקא המשיב הוא שפעל בחוסר תום לב ולא המבקשת.
- היה על בית המשפט קמא להתייחס לבקשה כבקשה חדשה לסעד זמני ולבחון אותה על פי הכללים לבחינה של סעד זמני.
- טעה בית המשפט קמא שעה שקבע ממצאים עובדתיים ללא קיומו של דיון הוכחות.
- טעה בית המשפט קמא כשקבע כי המבקשת חסרת תום לב ומאחר שנקט כנגדה בלשון חריפה יש להורות על העברת ההליך לגורם שיפוטי אחר היות שהמותב נעל דעתו ביחס למבקשת.
- בעת שבית המשפט קמא הורה על הרחבת העיקול הוא כבר למעשה היה בטל היות שהעיקול לא אושר.
- יש צורך להעביר את הדיון בערעור למחלקה הכלכלית של בית משפט זה היות שהסכסוך הוא כלכלי גרידא.
- תמצית טענות המשיב
- חלק מטיעוני המבקשת, כגון הבקשה להעביר את ההליך בבית המשפט קמא למותב אחר או הטענה כי המחלוקת בין הצדדים צריכה להתברר בבית המשפט הכלכלי, לא נטענו כלל בבית המשפט קמא והמבקשת לא יכולה להעלותם בפני ערכאת הערעור בטרם שההליכים מוצו בערכאה הדיונית. מה גם, שלא מובן כיצד יכולה המבקשת לטעון שמדובר בסכסוך כלכלי גרידא, בעוד שהיא טוענת כי מדובר בתביעת שווא הנובעת ממניעים משפחתיים בלבד?
- המבקשת מנועה ומושתקת מלטעון ביחס לסמכותו העניינית של בית המשפט קמא, היות שהיא לא טענה זאת בבית המשפט קמא למרות שההליך מתנהל שם כבר כשנה וחצי. מעבר לכך שמדובר בטענה "קלושה וסתמית", הלכה היא כי השתהות בעל דין מלהעלות טענה בדבר חוסר סמכות עניינית בשלב מוקדם של ההליך עלולה לחסום אותו מחמת חוסר תום לב דיוני. בנוסף, ביום 22.3.22 הגישה המבקשת תביעת לשון הרע כנגד המשיב לבית המשפט לענייני משפחה ולא טענה לחוסר סמכותו והדבר מלמד שהמבקשת טוענת טענות סותרות בהליכים השונים.
- המבקשת להוטה לחמוק מבית המשפט קמא שהביע את מורת רוחו על התנהלותה חסרת תום הלב. בנוסף, חלק מטענותיה מהוות ערעור על ההחלטה המקורית בדבר עצם הטלת העיקול על האופציות, שעה שעליה היא לא הגישה ערעור.
- ההחלטה ניתנה על בסיס המסד העובדתי שנקבע בהחלטה המקורית ולא היה כל צורך בקיום חקירות, שהרי ההרחבה לא התייחסה לנסיבות חדשות. כמו כן, התערבות ערכאת הערעור בהחלטה ביחס לסעד זמני תיעשה במשורה בלבד ורק במקרים חריגים בהם עלול להיגרם נזק בלתי הפיך. במקרה דנן לא נטען כלל ע"י המבקשת איזה נזק בלתי הפיך ייגרם לה מהרחבת הצו.
- צדק ביהמ"ש קמא כשקבע שהמבקשת פעלה בחוסר תום לב. בכתב ההגנה נאמרה על ידה "אמירה כללית שאינה מחייבת ואשר לא ניתן ללמוד ממנה על אחזקת מלוא האופציות". גם בתגובתה לבקשת העיקול ובדיון שהתקיים, היא נמנעה מלהבהיר לבית המשפט ולמשיב כי האופציות לא מוחזקות כלל אצל החברה.
- הטענה כי העיקול פוגע בזכות חוקתית של המבקשת נטענה במסגרת בקשת העיקול המקורית והיה עליה לערער על ההחלטה המקורית במועד ולא להמתין עד להרחבת העיקול והיא לא עשתה כן.
- לפיכך יש לדחות את הבקשה ולחייב את המבקשת בהוצאות.
- דיון והכרעה
- לאחר עיון בבקשה, בתשובה ובנספחים הרבים ששני הצדדים צירפו, אני סבור שיש לדחות את הבקשה מנימוקים אלו:
- כידוע "שיקול דעתה של הערכאה הדיונית בכל הנוגע למתן סעדים זמניים – רחב ביותר והתערבות ערכאת הערעור בכגון דא – תעשה במשורה" (רע"א 2415/21 שיכון ובינוי נדל"ן בע"מ נ' ליון (13.4.2021)). ערכאת הערעור תתערב בהחלטות מסוג זה רק במקרים חריגים שעה שעלול להיגרם נזק בלתי הפיך (רע"א 3296/20 קשתי נ' אריאל (14.7.2020)).
ראו גם: רע"א 6984/19 בן חמו נ' פלקו בע"מ (5.12.2019); רע"א 3127/16 עובדיה נ' אורי (1.6.2016); רע"א 6793/08 לואר נ' משולם לוינשטיין הנדסה וקבלנות בע"מ (28.6.2009), רע"א 3954/98 קנית השלום השקעות בע"מ נ' מ.ס.י.פ. בע"מ (15.11.1998) וח' בן נון וט' חבקין, הערעור האזרחי 206 (מהדורה 3, 2012).
- כפי שנקבע ברע"א 1037/14 י.ת. עזרן 2001 בע"מ ואח' נ' סלובק פיננס גרופ ואח' (6.4.2014):
"אמת המידה למתן רשות ערעור על החלטת ביניים שעניינה סעד זמני היא מחמירה אף יותר. הלכה פסוקה היא כי ערכאת הערעור אינה מתערבת בשיקול הדעת של הערכאה הדיונית בכל הנוגע למתן סעד זמני אלא במקרים חריגים".
- מקרה דנן אינו נמנה על אותם מקרים חריגים להענקתה של רשות ערעור לפי אמות המידה שפורטו לעיל. הרחבת העיקול למחזיקים צדדי ג' לא גורמת למבקשת נזק ובטח שלא נזק משמעותי, ומדובר בהרחבה מוצדקת של צו עיקול שהמבקשת לא השיגה עליו. ללא הרחבתו למחזיקים צדדי ג', היה כנראה צו העיקול שניתן, חסר כל משמעות. על אף שיש לדחות את הבקשה מאחר שהיא אינה עומדת בקריטריונים למתן רשות ערעור, אדון בקצרה גם בטענות המבקשת לגופן:
- בכל הנוגע להחלפת המותב בבית המשפט קמא – ככל שהמבקשת סבורה שיש מקום לפסילת המותב, עליה להגיש בקשה לפסילת שופט לבית המשפט קמא וברור שאין להעלות טענה מסוג זה במסגרת בקשת רשות ערעור על החלטה בנושא הרחבת צו עיקול.
- גם הטענה כי המחלקה הכלכלית צריכה לדון בערעור, תמוהה בלשון המעטה, שעה שלא נטענה ע"י המבקשת טענה לחוסר סמכות עניינית בבית המשפט קמא וברור כי משעה שניתנה החלטה ע"י בית המשפט לענייני משפחה, הסמכות לדון בבקשת רשות ערעור עליה היא לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ולא במסגרת המחלקה הכלכלית. מה גם, שנראה על פניו שהסכסוך המשפחתי הוא זה שתרם תרומה נכבדה וחשובה להיווצרות העילה ומדובר בסכסוך משפחתי מובהק ביחס ליישום הסכם גירושין.
- גם טענות המבקשת בכל הנוגע לעצם מתן צו העיקול המקורי דינן להידחות על הסף, שעה שלא הוגש על ידי המבקשת ערעור על ההחלטה המקורית. ההחלטה מושא בקשה דנן עסקה רק בהרחבת צו העיקול על מחזיקים צדדי ג' ולא ניתן להעלות בשלב זה טענות ערעוריות התוקפות את עצם מתן צו העיקול על האופציות. מה גם, שלא ברור כלל מדוע נגרם למבקשת נזק מהטלת העיקול ברישום, שעה שאף לשיטתה בשלב זה היא לא עומדת לממש את האופציות.
- לא היה כל צורך שבית המשפט קמא יקיים דיון ויאפשר חקירות בבקשה להרחבת צו העיקול. הבקשה עסקה רק בהרחבת הצו ביחס למחזיקים צדדי ג' ומדובר בשאלה נקודתית שלא הצריכה כל בירור עובדתי. מה גם, שהמבקשת לא טענה בתשובתה לבקשה כל טענה עניינית ביחס לנושא ההרחבה למחזיקים צדדי ג' ובצדק נקבע שהתנהלות המבקשת בנושא זה היתה חסרת תום לב, היות שהיא נמנעה מלציין במפורש ו"ברחל בתך הקטנה" היכן מוחזקות האופציות ונראה כי הדבר נעשה בכוונת מכוון על מנת להקשות על המשיב ואולי אף לסכל את יישום צו העיקול.
- המבקשת לא ציינה במסגרת ההליך שהתנהל בנושא בקשת העיקול, הן בתשובתה והן במסגרת הדיון שהתקיים, כי החברה כלל לא מחזיקה באופציות וערפול נושא זה ע"י המבקשת מהווה התנהלות שלא בתום לב כפי שנקבע בצדק ע"י בית המשפט קמא.
- משהבקשה נדחית, המבקשת תשלם למשיב הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 10,000 ₪.
- המזכירות תעביר למשיב באמצעות ב"כ את העירבון שהמבקשת הפקידה על פירותיו, על חשבון ההוצאות.
- פסק הדין מותר לפרסום בכפוף להשמטת הפרטים המזהים.
ניתן היום, כ"ו ניסן תשפ"ב, 27 אפריל 2022, בהעדר הצדדים.
