טוען...

לפני

כבוד השופטת מירב כפיר

תובעים

טל לב ארי ואח'

ע"י עו"ד תומר זיידן

נתבעת


סקי - דיל בע"מ
ע"י עו"ד יוליה קרביץ

צד ג' תבל תיירות ותעופה בע"מ

ע"י עו"ד אשר רוטבאום

פסק דין

לפני תביעה של 64 תובעים לפיצוי כולל בסך של 236,000 ₪ (4,000 ₪ לכל אחד) מכח הוראות חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), תשע"ב-2012 (להלן: "חוק שירותי תעופה")

העובדות:

  1. התובעים רכשו מהנתבעת (להלן: "חברת סקי דיל") חבילת סקי לחופשה מ-9/3/19 ועד ליום 16/3/19 ב- LES ARCES שבצרפת (להלן: "האתר"), הכוללת טיסה ישירה לגרנובל, העברות לבית המלון באתר, 7 לילות במלון כולל ארוחות בוקר וערב, סקי פס ל-6 ימי גלישה וכן הדרכות בתוספת תשלום למי שחפץ.
  2. התובעים שובצו ע"י חברת סקי דיל לטיסה של חברה פולנית בשם "ENTER AIR" (להלן: "חברת התעופה") שאמורה הייתה לצאת בשעה 11:55 מנתב"ג ולנחות בגרנובל בשעה 15:35.
  3. לאחר שעלו התובעים על המטוס, התברר כי יש תקלה טכנית במטוס ועל כן יש עיכוב בהמראה. התובעים הורדו מהמטוס והמתינו לתיקון התקלה. בהמשך הודע לתובעים כי עקב התקלה במטוס הם ייאלצו להמתין מספר שעות עד להחלפת המטוס במטוס אחר של חברת התעופה אשר עתיד להמריא מפולין ולהגיע לארץ.
  4. במהלך ההמתנה קיבלו התובעים שובר לארוחה במסעדת "בורגר ראנץ" בשדה התעופה.
  5. בסופו של יום המריאו התובעים, לטענתם, בשעה 19:55 לערך (כך בתביעה ובתצהירים) קרי עיכוב של יותר מ-8 שעות בטיסה, שנחתה בליון שבצרפת בשעה 23:55 לערך.
  6. חברת סקי דיל ארגנה לתובעים הסעות מהשדה בליון לאתר. הודעה על כך נמסרה לתובעים עוד בעת שהותם בשדה התעופה בנתב"ג.
  7. התובעים הגיעו לאתר, לטענתם בשעה 5:00 בבוקר למחרת היום ובשל כך הם נאלצו להפסיד את יום הגלישה הראשון מתוך 6 ימי הגלישה שהוזמנו על ידם.
  8. לאחר חזרתם לארץ פנו חלק מהתובעים לחברת סקי דיל בדרישת פיצוי, אולם דרישתם נדחתה והוצע להם פיצוי לפנים משורת הדין בסך של 120$ לכל אחד בלבד.
  9. כיוון שכך הוגשה התביעה לפיצוי בסך של 4,000 ₪ לכל אחד מהנוסעים. בסיכומיו פירט ב"כ התובעים כי הסך הנ"ל מורכב מ-2,080 ₪ פיצוי בהתאם להוראות התוספת הראשונה לחוק שירותי תעופה בגין טיסה שבוטלה וכן פיצוי לדוגמא בהתאם להוראות סעיף 11 לחוק שירותי תעופה בגין הפרת חובת היידוע הנובעת מסעיף 7 לחוק שירותי תעופה בדבר האפשרות הקיימת לתובעים לבחור בין כרטיס טיסה חלופי להשבת התמורה בגין כרטיס הטיסה.
  10. חברת סקי דיל הגישה הודעת צד ג' כנגד חברת התעופה באמצעות נציגתה בארץ, שהיא לטענתה מארגנת הטיסה, חברת תבל תיירות ותעופה, כאשר לטענתה ככל שיושת עליה פיצוי הרי שעל המוביל והמארגן לשאת בפיצוי האמור, שכן הם אחראים לעיכוב בטיסה.

העדים

  1. התובעים הגישו תצהירים ובהם פירטו את השתלשלות העובדות האמורה לעיל. במהלך הדיון נחקרו ארבעה תובעים בלבד (מר גיא הירש, מר אולג חזיבר, מר און פרוינד ומר אלכסנדר קופמן) והצדדים הגיעו להסכמה כי חקירת אותם עדים מספקת תמונה זהה ביחס לכלל התובעים.
  2. הנתבעת הגישה תצהירו של מר דניאל קורן , מנהל התפעול מטעמה אשר הצהיר כי כרטיסי הטיסה בחבילה שהציעה חברת סקי דיל נרכשו מחברת התעופה באמצעות מארגן הטיסה (צדדי ג').

מר קורן הצהיר כי בהתאם להסכם שנעשה עם התובעים האחריות לנזקים שייגרמו, כגון העיכוב בטיסה, הם לא של חברת סקי דיל אלא של צדדי ג' שהם המפעיל ומארגן הטיסה.

כמו כן טען לעניין שעת הטיסה, בהתאם למידע שנמסר לו ממנכ"ל צדדי ג', כי זו יצאה לדרכה בשעה 19:36 והמריאה בשעה 19:43 באיחור של פחות מ-8 שעות.

  1. בנוסף הוצג תצהירה של גב' ענת כוכבא שהייתה עובדת חברת סקי דיל ויצאה באותו מועד אף היא לחופשת סקי באתר ועל כן יש בידיה מידע אישי ביחס לעיכוב בטיסה. גב' כוכבא תיארה את העיכוב בשל התקלה הטכנית במטוס, את ההודעות שקיבלו התובעים מחברת סקי דיל ביחס לכך שהתובעים ינחתו בליון ויקבלו משם הסעות לאתר. כמו כן טענה כי המטוס המריא בסביבות 19:40 ונחת בשעה 24:00 לערך.
  2. מטעם צדדי ג' העיד המנכ"ל מר שי מרינה. בהתאם לתצהירו המידע שהתקבל מרשות שדות התעופה היה שהטיסה יצאה ב-19:30. כמו כן הצהיר שמועד ניתוק גלגלי המטוס ממסלול ההמראה התרחש בשעה 19:42.

לטענתו התובעים עודכנו בזמן אמת בדבר מועד הטיסה הנדחה וכן סופקו להם ארוחה מלאה ושתיה בהתאם להוראות חוק שירותי התעופה. מר מרינה עדכן בזמן אמת את מנכ"ל חברת סקי דיל ביחס להתפתחויות.

מר מרינה הסביר כי נמל התעופה בגרנובל אמור היה להיות סגור במועד הנחיתה החדש ועל כן הוחלט שהטיסה תנחת בליון ומשם יועברו התובעים למלונותיהם כפי שהיה אמור להתרחש בנחיתה המקורית בגרנובל. שינוי זה לא גרם לנזק למי מהתובעים כיוון שזמן הנסיעה מגרנובל לאתר אורכת כ-2:24 שעות והנסיעה מליון לאתר אורכת כ-2:25 שעות וזאת בהתאם לבדיקה שביצע במרשתת והוצגה בתצהירו.

המצב המשפטי

  1. בהתאם להוראות חוק שירותי תעופה נקבע פיצוי מדורג לנוסעים שטיסתם עוכבה או בוטלה. הוראות סעיף 7 לחוק מתייחסות לפיצוי בגין טיסה שהמריאה באיחור והוראות סעיף 6 לחוק מתייחסות לפיצויים המגיעים ביחס לטיסה שבוטלה כדלקמן:
  2. טיסה שהמריאה באיחור של שעתיים ומעלה- זכאים הנוסעים בה לפיצוי בעיקר של מזון, ומשקאות (סע' 7(א) לחוק שירותי תעופה).
  3. טיסה שהתעכבה בין 5 שעות ל-8 שעות זכאים הנוסעים בה מעבר לאמור גם להשבת התמורה בגין כרטיס הטיסה או לכרטיס טיסה חלופי לפי בחירתם (סעיף 7(ב) לחוק שירותי תעופה).
  4. ביחס לטיסה שבוטלה זכאים הנוסעים מעבר לפיצויים האמורים (דהיינו מזון ומשקאות, כרטיס טיסה חלופי או השבת התמורה), לפיצוי בהתאם להוראות התוספת הראשונה בחוק, אשר בעניינינו עומד על 2,080 ₪ לנוסע (סעיף 6 לחוק שירותי תעופה והוראות התוספת הראשונה).
  5. טיסה שבוטלה בהתאם להוראות סע' 1 לחוק שירותי תעופה היא טיסה שלא התקיימה או שהמריאה באיחור של שמונה שעות לפחות מהמועד הנקוב בכרטיס. כמו כן נקבע כי שינוי במספר הטיסה לכשעצמו לא ייחשב כטיסה שבוטלה.
  6. סעיף 11 לחוק קובע פיצויים לדוגמה כאשר מוביל הטיסה או המארגן מפרים את הוראות החוק וההוראה הרלוונטית לעניינינו קובעת:
  7. "בית משפט רשאי לפסוק לנוסע שהונפק לו כרטיס טיסה פיצויים שאינם תלויים בנזק...בסכום שלא יעלה על 10,250 ₪ אם מצא כי נעשה ביודעין אחד מאלה:
  8. מפעיל טיסה או מארגן-
  9. לא נתן הטבות לנוסע שטיסתו המריאה באיחור בניגוד להוראות סעיף 7 לחוק.
  10. בבואו לקבוע את גובה הפיצויים לדוגמה, יתחשב בית המשפט בין השאר בשיקולים המפורטים להלן, ולא יתחשב בגובה הנזק שנגרם לנוסע עקב ביטול הטיסה או השינוי במועד המראתה או בתנאיה:
  11. אכיפת החוק והרתעה מפני הפרתו
  12. עידוד הנוסע למימוש זכויותיו
  13. היות ההפרה הפרה חוזרת
  14. חומרת ההפרה ונסיבותיה
  15. שוויה הכספי של העסקה שבקשר אליה בוצעה ההפרה"

השאלות במחלוקת

  1. המחלוקת הראשונה היא האם חברת סקי דיל היא מארגן או מפעיל טיסה עליה חלות הוראות חוק שירותי תעופה ביחס למתן הפיצויים האמורים, כאשר חברת סקי דיל טוענת כי המארגן והמפעיל הם צדדי ג' אשר לא נתבעו ע"י התובעים וע"כ יש לדחות את התביעה נגדה.
  2. ככל שייקבע שחברת סקי דיל היא מארגן או מפעיל טיסה, יש לבחון האם מדובר בטיסה שבוטלה?

ככל שמדובר בטיסה שבוטלה הרי שיש לפסוק פיצוי בסך 2,080 ₪ לכל נוסע וכן לבחון את גובה הפיצוי המגיע לתובעים בהתאם להוראות סעיף 11 בגין הפרת סע' 6 לחוק שירותי תעופה (ההפרה המתבטאת בהעדר תשלום הפיצוי האמור).

  1. ככל שהמסקנה היא שמדובר בטיסה שהתעכבה ולא בוטלה, דהיינו עיכוב של פחות מ-8 שעות, יש לבחון האם מגיעים לתובעים פיצויים בהתאם להוראות סעיף 11 בגין הפרת סעיף 7 לחוק שירותי תעופה, כאשר לטענת התובעים חברת סקי דיל הפרה את חובתה ליידע אותם באופן אקטיבי בדבר האפשרות הקיימת להם לקבל השבת התמורה בגין הכרטיס חלף קבלת כרטיס חלופי.

חברת סקי דיל טוענת כי לא חלה חובה אקטיבית כזו וכי ממילא לא הייתה חלופה אחרת להגיע לאתר.

בנוסף וביחס לתובעות 44-45 נטען כי מדובר בנוסעות הסובלות ממחלת הצליאק ועל כן בעניינן הפרה חברת סקי דיל גם את חובת מתן שירותי מזון ומשקאות בהתאם להוראות סעיף 7(א) לחוק שירותי תעופה וגם בשל כך מגיע להן פיצוי בהתאם להוראות סעיף 11 לחוק שירותי תעופה.

  1. ככל שתחויב חברת סקי דיל בפיצויים יש לבחון האם יש להשיתם כולם או חלקם על צדדי ג'?

דיון והכרעה

הנתבעת היא מארגן טיסה

  1. בהתאם להגדרות המופיעות בסע' 1 לחוק שירותי תעופה:

"מארגן"- אדם השוכר קיבולת בכלי טיס, כולה או חלקה להובלת נוסעים וכבודתם לצורך מכירתה לאחרים.

  1. מר דניאל קורן מטעם הנתבעת לא ידע בחקירתו להציג את פרטי ההסכם בין חברת סקי דיל לחברת התעופה , הוא גם לא ידע להסביר את המונחים המשפטיים שהוגדרו בתצהירו "מארגן" או "מפעיל טיסה " ביחס לצדדי ג'.
  2. מר שי מרינה, מטעם צדדי ג', הצהיר כי התקשר עם הנתבעת בהסכם ולפיו רכשה 99 מושבים. מר מרינה לא נחקר ביחס להצהרה זו ע"י ב"כ הנתבעת והעדר החקירה פועל לחובת הנתבעת.
  3. הנה כי כן יש עדות ישירה שלא נסתרה לפיה חברת סקי דיל רכשה חלק מקיבולת הטיסה כאשר נציג חברת סקי דיל לא ידע למסור מידע ביחס לכך.
  4. לא רק זאת אלא שבפרסומים של חברת סקי דיל, כפי שצורפו לנספח א' לתצהיר התובעים, עולה כי חברת סקי דיל חוכרת מטוסים כדי להגיע לאתרי הסקי. אמנם בחקירת התובעים התברר כי פרסומים אלה אינם בהכרח ביחס לחבילת הסקי שנרכשה ע"י התובעים, מר גיא הירש אף אישר כי ייתכן והפרסומים הוצאו מאתר האינטרנט של חברת סקי דיל בסמוך לפני הגשת התביעה, אולם יש בפרסומים אלה כדי לחזק את תצהירו של מר שי מרינה מטעם צדדי ג' ביחס להיותה של חברת סקי דיל "מארגן" הטיסה ע"פ הוראות החוק.
  5. מכל מקום די בתצהירו של מר מרינה, אשר לא נחקר ביחס לאמור בו, כדי לקבוע שחברת סקי דיל, אשר רכשה מושבים בטיסה, נחשבת מבחינת הוראות החוק כ"מארגן", שכן רכשה קיבולת של כלי הטיס.

לא מדובר בטיסה שבוטלה

  1. לאחר שנקבע כי חברת סקי דיל היא ה"מארגן" הרי שחלה עליה חובת תשלום פיצויים לנוסעים שטיסתם בוטלה בהתאם להוראות סעיף 6 לחוק שירותי תעופה ועל כן יש לבחון האם מדובר בטיסה שבוטלה?
  2. ב"כ התובעים העלה שתי טענות בסיכומיו. האחת שמדובר בטיסה שבוטלה כיוון שהיא התעכבה יותר מ-8 שעות ויצאה רק ב-19:55 (כאשר מלכתחילה הייתה מתוכננת להמריא ב-11:55) והטענה השנייה היא כי מדובר בטיסה שבוטלה כיוון שהיעד הסופי שלה השתנה ובעוד היעד הסופי בכרטיס הטיסה המקורי היה בגרנובל הרי שהיעד הסופי של הטיסה בפועל היה בליון.
  3. ראשית אתייחס דווקא לטיעון השני של ב"כ התובעים ואבהיר כי יש לקבל עמדת הנתבעת וצדדי ג' כי יש לדחותו בהיותו הרחבת חזית אסורה.
  4. התובעים ציינו בתביעה ובתצהיריהם כי מדובר בטיסה שהתעכבה יותר מ-8 שעות ועל כן מדובר בטיסה שבוטלה. לא נטען שמדובר בטיסה שבוטלה כיוון שהיעד הסופי השתנה.
  5. כיוון שכך אין לקבל את הטיעון ביחס לשינוי היעד הסופי ככזה שמלמד על כך שמדובר בטיסה שבוטלה.
  6. למען הסר ספק אוסיף כי אין לקבל טיעון זה גם לגופו של עניין.
  7. טיסה שבוטלה היא טיסה שלא התקיימה כלל ואילו בעניינינו לא מדובר בטיסה שלא התקיימה שהרי נראה מהראיות כי חברת התעופה פעלה לצורך הוצאת הטיסה במהירות האפשרית, תחילה בניסיון לתיקון המטוס ולאחר מכן ע"י הבאת מטוס חלופי ולבסוף הטיסה המריאה לצרפת, אלא שלא יכלה לנחות בשדה התעופה שבגרנובל ועל כן נחתה בשדה התעופה בליון.

ראה בהקשר זה גם את מכתב רשות שדות התעופה, נספח 2 לתצהיר שי מרינה, המתייחס לטיסת ent239שתוכננה להמריא בשעה 11:55 (היא הטיסה המקורית בה היו אמורים התובעים לטוס) ויצאה לדרכה ב-19:30. אין במכתב רשות שדות התעופה התייחסות לכך שהטיסה בוטלה, אלא רק ששעת הטיסה נדחתה.

  1. אין בשינוי היעד הסופי מגרנובל לליון, כפי שטוען ב"כ התובעים, כדי ללמד על כך שמדובר בטיסה שבוטלה. שינוי מקום הנחיתה נבע מבעיות בשדה התעופה בגרנובל ולא בשל כך שהטיסה המקורית בוטלה (ראה לעניין שינוי מקום הנחיתה לשדה התעופה בליון התכתבות מנכ"ל צדדי ג' עם מנכ"ל הנתבעת – נספח 5 לתצהיר שי מרינה. הודעה בזמן אמת ביום 9/3/19 בשעה 14:08:09)
  2. ב"כ התובעים מפנה להגדרת טיסה שבוטלה בחוק שירותי תעופה ולפיה אין בשינוי מספר הטיסה כדי ללמד על טיסה שבוטלה ומכאן הוא למד ששינוי היעד הסופי (בשונה ממספר טיסה) דווקא מלמד על כך שיש לראות בטיסה שהיעד הסופי שלה השתנה כטיסה שבוטלה. אלא שהמחוקק מגדיר בהוראות החוק את המונח "יעד הסופי" שהוא היעד האמור בכרטיס הטיסה, ולמרות הגדרה מפורשת זו, לא נעשה כל הקשר בהוראות החוק בין טיסה שבוטלה לבין היעד הסופי. דווקא מכך ניתן ללמוד שאין קשר בין המונחים.
  3. בנוסף מפנה ב"כ התובעים להוראות סע' 6(ב) לחוק שירותי תעופה וטוען כי מהוראות הסעיף ניתן ללמוד שהיעד הסופי משליך על השאלה האם הטיסה בוטלה. אינני מקבלת טיעון זה.

הוראות הסעיף אינן מתייחסות לכך ששינוי היעד הסופי מלמד על כך שהטיסה בוטלה ולו זו הייתה כוונת המחוקק היה קובע זאת מפורשות.

ההיפך הוא הנכון, דווקא מהוראות הסעיף ניתן ללמוד כי המחוקק בא לעודד את מארגן ומפעיל הטיסה לדאוג לכך שגם בטיסה שבוטלה ישתדלו למצוא כרטיס טיסה בטיסה אחרת ליעד הסופי באופן שזמני הנחיתה המתוכננים יידחו כמה שפחות ובמקרה כזה הפיצוי שיידרשו לשלם יהיה מופחת. מכאן עולה כי היעד הסופי הוגדר בחוק לצרכים אחרים ולא לצורך הגדרת טיסה שבוטלה.

גם הוראות סע' 6(ו) לחוק שירותי תעופה מלמדות על כך שהיעד הסופי אינו משליך על השאלה האם הטיסה בוטלה אם לאו שכן ההוראה היא שככל שטיסה בוטלה, על המארגן להציג חלופות להגיע ליעד הסופי.

הנה כי כן שאלת היעד הסופי אינה מלמדת על ביטולה של הטיסה, אלא ההגדרה של היעד הסופי היא ביחס לחבויות שונות של המארגן כלפי הנוסעים להביאו ליעד הסופי בדרכים שונות.

ודוק למען הסר ספק יובהר כי אין מחלוקת כי התובעים הגיעו ליעד שביקשו- אתר הסקי כאשר חברת סקי דיל ארגנה להם הסעות שהמתינו בשדה התעופה בליון והסיעו אותם לאתר. כמו כן ומתצהירו של מי שי מרינה, אשר לא נסתר בראיות פוזיטיביות (מעבר לטענות בדבר בדיקות לכאוריות שביצעו התובעים ואף לא היו בטוחים בהן שאין לקבלן כראיה) עולה שלא נגרם כל עיכוב מהעובדה ששדה התעופה שונה.

  1. אשר לשאלה האם הטיסה איחרה ביותר מ-8 שעות ובשל כך נחשבת טיסה שבוטלה? הרי שממכלול הראיות שהוצגו עולה באופן חד משמעי כי התשובה לכך היא שלילית.
  2. ראשית דבר יצוין כי התובעים עצמם בחקירתם הודו כי אינם זוכרים את שעת ההמראה המדויקת. מר גיא הירש אף אישר בחקירתו כי כל מה שהוא יכול לומר זה שהטיסה הייתה אחרי 19:50. די בכך כדי ללמד שאין כל גרסה פוזיטיבית על עיכוב של מעל ל-8 שעות והעיכוב גם לשיטת התובעים הוא 7:55 שעות.
  3. מר שי מרינה צירף לתצהירו את מכתב רשות שדות התעופה המאשר כי הטיסה יצאה לדרכה בשעה 19:30 (נספח 2 לתצהיר) אישור זה מלמד על כך שהטיסה התעכבה בפחות מ-8 שעות.
  4. למכתב זה מצטרפים הנתונים שבידי צד ג' ביחס למועד ניתוק גלגלי המטוס ממסלול ההמראה בשעה 19:42 (סע' 12 לתצהיר שי מרינה).
  5. כמו כן בהתכתבות הווטס אפ בזמן אמת בין שי מרינה, למנכ"ל חברת סקי דיל נמסר בשעה 19:43- "הטיסה המריאה" (נספח ב' לתצהיר דניאל קורן וכן נספח 5 לתצהיר שי מרינה). אמנם מנכ"ל חברת סקי דיל, אשר קיבל את ההודעה, לא מסר תצהיר מטעם חברת סקי דיל ולא ניתן היה לחקור אותו ביחס לקבלת הודעה זו, אולם מדובר בהודעת ווטס אפ שהוגשה גם ע"י מר שי מרינה והוא זה שכתב אותה בזמן אמת ועל כן יש בה כדי לחזק את הטענה של שעת ניתוק גלגלי המטוס, דהיינו זמן ההמראה.
  6. נוכח הראיות האובייקטיביות האמורות והעדר כל גרסה פוזיטיבית של איחור מעל 8 שעות, עולה בבירור כי העיכוב בטיסה היה פחות מ-8 שעות ועל כן לא חלות הוראות סעיף 6 לחוק שירותי תעופה ולא הייתה חובה של מארגן הטיסה לפצות את התובעים בסכום שנקבע בתוספת הראשונה.

האם יש לפסוק פיצויים לדוגמה, למרות שלא מדובר בטיסה שבוטלה?

  1. משהגעתי לכלל מסקנה כי לא מדובר בטיסה שבוטלה הרי שבהתאם להוראות סעיף 7 (א) לחוק שירותי תעופה היו זכאים התובעים לקבל מזון ומשקאות ואין מחלוקת כי קיבלו שובר למסעדת בורגר ראנץ בשדה התעופה ועל כך הם אינם מלינים.
  2. בנוסף לכך ובהתאם להוראות סעיף 7(ב) לחוק שירותי תעופה הובאו הנוסעים בטיסה ליעדם.
  3. התובעים מלינים על כך שחברת סקי דיל לא יידעה אותם בדבר אפשרות הבחירה בין השבת התמורה לבין כרטיס טיסה חלופי, בעוד שחברת סקי דיל טוענת כי אין חובת יידוע אקטיבית ודי בכך שניתן כרטיס טיסה חלופי.
  4. ביחס לחובת היידוע אני מקבלת את עמדת ב"כ התובעים לפיה חלה על המארגן חובת יידוע אקטיבית ואין די בכך שדאג לכך שהנוסע יגיע ליעדו.
  5. חובת היידוע נובעת מהוראות סעיף 7(ב) לחוק שירותי התעופה, המתייחסות לכך שהנוסע יקבל את השבת התמורה או כרטיס טיסה חלופי לפי בחירתו. כיצד יכול הנוסע לבחור את המגיע לו אם לא הוצבו בפניו האלטרנטיבות?
  6. אין לשכוח כי מדובר בנוסעים המצויים בשדה התעופה ללא מידע מה יעלה בסופו של יום בגורלה של הטיסה והם אינם מודעים לאופציות החוקיות העומדות בפניהם כאשר כל המידע נתון בעיקר בידי מפעיל הטיסה וכן בידי המארגן. תכלית החוק נעוצה בדיני הגנת הצרכן, אשר שואפים לצמצם את פערי המידע שבין הצדדים ואזי על המפעיל והמארגן להביא את המידע לידי הנוסעים, שאם לא כן נרוקן מתוכן את אפשרות הבחירה שנתונה לנוסעים בהתאם להוראות החוק.
  7. חובת היידוע נקבעה גם בפסיקה בפסקי דין שונים (ראה למשל תא"מ 47505-05-17 סיזוב ואל' נ' אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ (פורסם בנבו)) וכן ת"ק 43379-08-16 ראביד ואח' נ' אל על נתיבי אוויר לישראל בע"מ (2017) (פורסם בנבו) ועוד) אליהם לא התייחסו ב"כ הנתבעת וב"כ צדדי ג' בסיכומיהם.
  8. אין מחלוקת כי חברת סקי דיל לא יידעה את התובעים בדבר זכויותיהם מבעוד מועד אלא רק לאחר שחזרו מהחופשה (נספח ז' לתצהיר דניאל קורן) ובכך הפרו את חובת היידוע.
  9. השאלה היא האם יש לפסוק פיצויים בהתאם להוראות סעיף 11 לחוק שירותי תעופה, המותיר את שאלת פסיקת הפיצוי לשיקול דעת של ביהמ"ש.
  10. לאחר ששקלתי נסיבותיו של תיק זה לא התרשמתי כי יש צורך במתן סנקציה לשם עמידה בהוראות החוק.
  11. הפרת חובת היידוע היא הפרה מינורית. לא מדובר בהפרה של מתן שירותי סיוע (מזון ומשקאות) או מתן כרטיס טיסה חלופי, אלא רק הפרה של החובה לידע את התובעים בדבר האפשרות שלהם לבחור אפשרות של ביטול הכרטיס והשבה, לעומת כרטיס טיסה חלופי.
  12. בעניינינו כל שטענו התובעים בתצהיריהם היה כי הופרה חובת היידוע. הא ותו לא. לא נטען כי לו הייתה ממולאת חובת היידוע הם היו בוחרים לבטל את הכרטיס ולקבל את תמורתו. ברור מכך שלא כן היו פועלים בזמן אמת. התובע מר און פרוינד אף אישר בחקירתו כי לא בדק כלל בזמן אמת אם יש אפשרות אחרת להגיע לאתר.
  13. ודוק, מדובר בחבילה שנרכשה ע"י התובעים וכוללת מעבר לטיסות גם שהות במלונות, וסקי פס ל-6 ימים ואזי ביטול כרטיס הטיסה לכשעצמו וקבלת התמורה לא מביאה לידי ביטול החבילה כולה ואזי היה על התובעים להגיע באופן עצמאי לאתר ומשלא בחנו כלל אפשרות זו, אין משמעות לתלונה בדיעבד, שלא ניתנה להם האפשרות לכך.
  14. הנה כי כן פסיקת פיצוי בשל עמידה על זכות היידוע לכשעצמה, במקרה שבו מדובר בחבילת נופש כוללת ובהעדר אפשרות אחרת להגיע לאתר בזמן אמת, וכאשר אף אחד מהתובעים לא בחן אופציות אחרות כלל ואף לא טען כי לו הייתה ניתנת לו האפשרות היה פועל אחרת, אין בה כדי להביא לידי אכיפת החוק והרתעה מפני הפרתו.
  15. עוד נראה כי הסיבה להגשת התביעה אינה בשל הפרת חובת היידוע אלא כפי שהשיב מר אלכס קופמן בחקירתו "בשל האיחור המשמעותי בהגעה".

ודוק, סוגיית האיחור נדונה בהוראות החוק ובמקרה דנן ומשלא בוטלה הטיסה, ולמרות עגמת הנפש שנגרמת בשל כך, לא ניתן לקבל פיצוי בהתאם להוראות החוק ואין מקום להשית פיצוי בגין הפרת חובת היידוע כאשר הטעם לפיצוי אינו קשור להפרה זו.

פסיקת פיצוי כזה תביא להגשת תביעות סרק כאשר המטרה היא לא לקבל את הפיצוי המגיע על פי חוק, אלא דווקא פיצוי שהמחוקק סבר שאינו מגיע וזאת בדרך עקיפה.

  1. חשוב לציין כי לא התרשמתי שמדובר בחברה מפרת חוק. מפעיל הטיסה פעל במהלך ההמתנה להוציא את הטיסה תחילה בדרך של תיקון המטוס ולאחר מכן ע"י הבאת מטוס חלופי, עדכן במהלך הזמן את מנכ"ל חברת סקי דיל ודווח להם שהוא פועל בהתאם להוראות החוק. חברת סקי דיל מצידה ועל אף העלויות הכרוכות בכך, פעלה כפי שמצופה ממנה וארגנה לנוסעים העברות ממקום הנחיתה העדכני לאתר. הנוסעים קיבלו במהלך ההמתנה מזון ומשקאות ואף עדכונים ביחס לעיכובים והכל בהתאם להוראות החוק. הנה כי כן נראה שמדובר בחברות שעשו כפי שמצופה מהן לפעול להבאת הנוסעים ליעדם במהירות האפשרית. לא מדובר ולא נטען גם כי מדובר בהפרות חוזרות.
  2. מכל הטעמים האמורים לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים ביחס לאכיפת החוק, הרתעה, עידוד הצרכנים למימוש הזכויות, חומרת ההפרה ונסיבותיה, הגעתי לכלל מסקנה כי בנסיבותיו של תיק זה אין מקום לפסיקת פיצוי לדוגמה.
  3. גם ביחס לתובעות 44-45 לא מצאתי כי יש מקום לפסוק פיצוי בשל כך שלא קיבלו ארוחה מותאמת לחולי צליאק. התובעות לא טענו בתצהיר כי דווחו למישהו בזמן אמת ובעת קבלת השוברים בבורגר ראנץ כי הן חולות צליאק והשוברים אינם עונים על צרכיהן. הן גם לא טענו כי נמנעה מהם אפשרות כזו של תלונה.
  4. לא די בכך שנשלחה הודעה מראש במייל בעת רכישת הכרטיס על מצבן הבריאותי. לא ניתן לצפות מחברה שתבדוק בהודעות המייל שקיבלה בתכתובות עם הנוסעים במהלך ההתקשרות בהסכם, האם יש להם בעיה בריאותית כלשהי. היה מקום ליידע את מחלק השוברים בזמן אמת או ליידע את חברת סקי דיל באופן טלפוני, אותה עת, על מנת שיוודאו מתן סיוע כנדרש ובהעדר מידע כזה, לא ניתנה לחברת סקי דיל האפשרות לעמוד בהוראות החוק ואזי לא ניתן להתייחס לכך כאל הפרה המצדיקה פיצוי לדוגמה. (שונים היו הדברים, כמובן, לו היו התובעות מעמידות את החברה בזמן אמת על מצבן ולא היו מקבלות מענה מתאים).
  5. כיוון שכך, לא מצאתי מקום לפסוק פיצוי לדוגמה בהתאם להוראות סעיף 11 לחוק שירותי תעופה.

סיכום

  1. לאור האמור דין התביעה להידחות ובהתאם נדחית גם הודעת צד ג'.
  2. בהתחשב בתוצאות ההליך מחד ומאידך בעגמת הנפש שנגרמה לתובעים בשל העיכוב שמנע מהם, לטענתם, הנאה של יום גלישה בחבילה, לא מצאתי לחייב התובעים בהוצאות.
  3. עותק זה של פסק הדין ניתן לפרסום ללא פרטים מזהים של הקטינים.

ניתן היום, י"ח אלול תשפ"ב, 14 ספטמבר 2022, בהעדר הצדדים.