בימ"ש לענייני משפחה אשדוד, השופטת עפרה גיא: פס"ד בתביעה של בעל ואחיו התאום נגד אישה על זכויות במגרש שנרשם על שם הבעל בלבד (תמ"ש 64082-12-20)

עניינה של תובענה זו הבעלות בזכויות במגרש 704 הידוע גם כגוש ... חלקה...(בחלק) תיק רמ"י (להלן: "המגרש").

לטענת התובע מספר 1 (להלן: "התובע 1 ו/או "האח") הוא הבעלים של הזכויות במגרש על אף שבפועל נרשם על שם אחיו התאום, התובע מספר 2 (להלן: "הבעל" ו/או "התובע 2" ו/או "האיש") וביחד שניהם יקראו "האחים". התביעה הוגשה כנגד הנתבעת, גרושתו של הנתבע מספר 2.

1. העובדות שאינן במחלוקת:
2. התובע מספר 2 והנתבעת (להלן: "בני הזוג") נשאו בשנת 2003 והתגרשו ביום 04/05/2022.
3. ביום 18/09/2019 הוגשה בקשה ליישוב סכסוך בין בני הזוג בבית הדין הרבני.
4. ביום 27/01/2020 הגישו בני הזוג בקשה לאישור הסכם שלום בית לחילופין גירושין (להלן: "ההסכם") בבית משפט זה וההסכם אושר על ידי ביום 13/02/202. בהסכם נקבע בין היתר מנגנון לחלוקת רכוש, זכויות וחובות בני הזוג, לרבות חלוקת הזכויות בדירת המגורים. ההסכם "שותק" ביחס למגרש.
5. הבעל הגיש תובענה לפירוק השיתוף בדירת המגורים של בני הזוג אשר עדיין מתבררת בפניי, איזון משאבים, חלוקת החובות, פירוק השיתוף ברכבים וחלוקת תכולת דירת המגורים של בני הזוג במסגרת תיק 29607-06-20.
6. במהלך הדיון הוסכם בין בני הזוג כי מועד הקרע בין הבעל לאישה הינו ביום 25/04/2020.
7. במסגרת התובענה הרכושית טענה האישה כי הזכויות במגרש אשר רשומות על שם הבעל, שייכות גם לה ויש להורות על פירוק השיתוף במגרש.
8. בהחלטתי מיום 23/11/2020 הוריתי על פירוק השיתוף במגרש במקביל לפירוק השיתוף בדירת המגורים שעה שהמגרש רשום על שם הבעל ומשכנתא עליו נרשמה על שם שני בני הזוג.
9. בעקבות זאת, הוגשה התובענה דנן בה עתר האח לקבוע כי הוא בעל הזכויות במגרש ואלו נרשמו על שם אחיו כנאמן בלבד עד להעברת הזכויות על שמו או עד למכירת המגרש.
10. בסופו של יום נמכר המגרש בהתמחרות שבוצעה במסגרת ההליך.
11. טענות התובעים
12. בחודש יולי ניגש האיש בשם האח למכרז של רמ"י (להלן: "המינהל") לצורך רכישת המגרש ובחודש נובמבר 2019 זכה במכרז וחתם בשמו של אחיו על הסכם לרכישתו. הגם שהמגרש נרשם על שם האיש, בפועל האח הוא ששילם ממקורותיו את הכספים לטובת רכישתו.
13. עלות כוללת של המגרש עמדה על סך של 1,610,000 ₪, כאשר מתוכם שילם האח סך של 480,663 ₪ ומס רכישה בסך של 80,388 ₪.
14. היתרה שולמה באמצעות הלוואה מובטחת במשכנתא ומאחר והבעל היה נשוי לנתבעת, נדרשה חתימת שני בני הזוג על טפסי המשכנתא. הנתבעת הסכימה לכך וחתמה על מסמכי משכנתא בסך של 1090,000 ₪, כאשר האח התחייב להשיב לחשבונם של בני הזוג את ההחזרים השוטפים של הלוואת המשכנתא.
15. לאחר מועד רכישת המגרש, חתמו בני הזוג על ההסכם ובמסגרתו הסכימו כי כל החובות שהצטברו עד מועד חתימתם על ההסכם, הינם חובות משותפים והם ישאו בהם באופן שווה.
16. סעיף 8 להסכם קובע את חלוקת הרכוש והזכויות בין בני הזוג ושותק בנוגע למגרש, עובדה המחזקת את ידיעת האישה לפיה המגרש מוחזק על ידי האיש עבור אחיו, בנאמנות בלבד.
17. לאחר פרידת בני הזוג והפרדת החשבון המשותף, ביום 1/5/2020 נטל האיש על עצמו את המשכנתא עבור המגרש.
18. בני הזוג לא ערכו הסכם עם האח אולם האיש ערך עם אחיו בעקבות הסכסוך בינו לבין האישה, הסכם הלוואה על המגרש בעקבותיו נרשם משכון עליו. המשכון על זכויות האיש במגרש נרשם ביום 21/05/2020. בעניין זה יוער כי במסגרת ההליך צרפה האישה לעיוני את הסכם ההלוואה ובו נרשם כי נערך ביום 1/3/2020 ולפיו הלווה האח לאיש 464,977 ₪.
19. בסיכומיו הוסיף וטען כי גרסותיה של האישה התפתחו במהלך ההליך, שכן טענה תחילה שהתובע 1 לא שילם דבר עבור המגרש ולאחר מכן טענה שמדובר בעוולה כנגד הרשויות ולכן דינה להתבטל.
20. גרסה מאוחרת יותר היתה כי הבעל העלים ממנה רכישת המגרש ובעדותה טענה כי שיתף אותה ברכישתו.
21. לאחר שהוכח שהאח שילם תשלומי הרכישה, טענה כי בין האחים היו קשרים עסקיים.
22. לבני הזוג לא היתה יכולת כלכלית לרכוש מגרש ולבנות עליו וילה ובמיוחד כשנטלו הלוואה מאמם של התובעים. כך גם בסמוך לרכישת המגרש לא כובדה המשכנתא עבור דירת המגורים של בני הזוג ובנסיבות אלו, וודאי שלא יכלו לרכוש כל מגרש בעצמם.
23. הנתבעת התנגדה להצעה לפנות לפוליגרף. יוער כבר עתה, כי לא מצאתי מקום ליתן כל משקל לעובדה זו, נוכח הוראות הדין בעניין זה.
24. גרסת התובע 1 קוהרנטית לכל אורך ההליך ואין לנתבעת כל הסבר הגיוני מדוע שילם התובע 1 כ-600,000 ₪ לטובת רכישת המגרש ומדוע הופקד בחשבון בני הזוג בזמן אמת כ- 50,000 ₪ לצורך וכנגד הוצאת שיק למינהל ומדוע התובע 1 הוא זה שמשלם המשכנתא שנלקחה לטובת המגרש.
25. בנסיבות אלו, טענו התובעים כי דין התובענה להתקבל.
26. טענות הנתבעת
27. התובעים לא צרפו כל ראייה לבעלות של האח במגרש וככל שמדובר בטענות נכונות, דין הזכייה להתבטל מאחר והתובעים פעלו בניגוד לתקנות מינהל מקרקעי ישראל תוך כדי רמייה של שלטונות המס ומעילה בת עוולה לא תצמח זכות תביעה.
28. המדובר בתביעה שהוגשה אך מאחר ובני הזוג בהליכי גירושין וברצון האחים להגדיל את חלקו של הבעל וחברו לגזול ממנה את זכויותיה במגרש.
29. לאח לא היתה כל מניעה מלגשת למכרז ובני הזוג השתתפו במכרז שעה שהבעל נרשם בפועל והוא חתם בשמו בלבד ולא בשם אחיו. בנוסף, בני הזוג נגשו בעבר למכרזים במינהל אך לא זכו.
30. לא התקיימה דרישת הכתב לצורך הקניית הבעלות לאח וההסכם היחיד שנרשם הוא הסכם ההלוואה בין האחים שנטען כי נחתם ולא צורף לכתב התביעה.
31. בסמוך לתחילת ההליך המשפטי הקפיא הבעל את תשלומי המשכנתא ללא אישורה והאח לא הציג כל אסמכתא לתשלומה ואף לא נרשם כלווה משלם.
32. רק לאחר מועד הקרע העביר האיש את תשלומי המשכנתא עבור המגרש לחשבונו ומדובר במהלכים מחושבים של התובעים על מנת להטעות את בית המשפט.
33. השטח אינו רשום בנאמנות ומדובר בהמצאה לצורך גזילת זכויותיה.
34. לא צורף לכתב התביעה הסכם עריכת ההלוואה וכל שצורף היה אישור רישום משכון שנערך לאחר מועד הקרע.
35. בסיכומיה הוסיפה וטענה שרק לאחר שבית משפט הורה על פירוק השיתוף במגרש, הוגשה התביעה, הועברו כספים לאח והתובעים ערכו ביניהם הסכם פיקטיבי.
36. אשר לטענת האחים לפיה היה עליה לציין זאת בהסכם הגירושין, הרי שטענה דומה ניתן להעלות כלפי הבעל והיה על הבעל שטוען כי המגרש שייך לאחיו, לציין זאת בהסכם הגירושין.
37. בני הזוג פנו לבנק לאחר זכייתם במכרז במגרש ונטלו יחד הלוואה על סך של 1,078,000 ₪ ואף נטלו הלוואה נוספת של 25,000 ₪ מבנק יהב, אשר 14,000 ₪ מתוכם שמשו ערבון לטובת המשכנתא.
38. חיוב ראשוני מחשבון הבנק של הצדדים בתשלום המשכנתא נעשה ביום 16/04/2020 וכאמור רק לאחר הקרע, הועבר החיוב לחשבונו הנפרד.
39. בסמוך לרכישת המגרש פרסמו בני הזוג את דירתם וזאת על מנת לממן רכישת המגרש ובניית בית עליו ואף הגיעה העדה שהעידה כי הבעל ציין בפניה כי בני הזוג רכשו מגרש ומתעתדים לבנות עליו.
40. הסכם ההלוואה נערך ביום 01/03/2020 וזאת בכוונה לגזול את זכותה במגרש ומדובר בהסכם הלוואה ולא הסכם נאמנות אשר נערך לאחר פרוץ הסכסוך בין בני הזוג.
41. על פי הסכם ההלוואה בין האחים מדובר בהלוואה של 464,977 ₪ כאשר בפועל בוצע חיוב מחשבון התובע 1 בסך של 411,976 ₪.
42. התובעים תאומים ובמהלך החיים היתה ביניהם התנהלות כספית לפיה התובע שהוא בעל חברה שמחזורה גבוה היה מעביר כספים רבים לאחיו התובע 2 ולא דורש החזר כספי.
43. האישה מעולם לא התנגדה לביצוע פוליגרף ומדובר בעמדת באת כוחה שהתנגדה לביצועה..
44. במצב דברים זה, דין התובענה להידחות.
45. דיון והכרעה
46. הטענה העיקרית של התובעים הינה כי התובע 2 רכש את המגרש בנאמנות עבור אחיו התובע 1 ואדרש במסגרת ההליך לבחינת השאלה האם האחים הצליחו להוכיח קיומם של יחסי נאמנות ביניהם.
47. בכל הנוגע לחוזה נאמנות נקבע בסעיף 1 לחוק הנאמנות, התשל"ט- 1979 (להלן: "חוק הנאמנות") שנאמנות הינה "זיקה לנכס שעל פיה חייב נאמן להחזיק או לפעול בו לטובת נהנה או למטרה אחרת" ואילו סעיף 2 לחוק קובע כי "נאמנות נוצרת על פי חוק, על פי חוזה עם נאמן או על פי כתב הקדש".
48. אשר לאופן עריכת הנאמנות, נקבע זה מכבר, כי אין חובה לערוך הסכם נאמנות בכתב ובעניין זה קבע בית משפט עליון בע"א 3829/91 וואלס נ' גת (פורסם במאגרים משפטיים) כי ניתן להכיר בקיומה של נאמנות אף ללא דרישת הכתב וציין כי:

"איני רואה כל שוני בין סיטואציה שבה אדם כורת חוזה על ידי כך שהוא נכנס למונית או חונה בחניון ו"מסכים" שיסיעו אותו או ישמרו על מכוניתו, לבין סיטואציה שבה הוא מקבל את העובדה שפלוני מנהל בעבורו נכס שבבעלותו. בכל המקרים הללו הצדדים כרתו חוזה גם אם הכריתה נעשתה בהתנהגות וללא הסכם ספציפי ביניהם"

(שם, עמוד 812).

אם כן, כאשר נאמנות משתמעת מהנסיבות ומהתנהגותם של הצדדים וניכר כי זו אכן היתה כוונתם, ניתן להכיר בה.

1. בעניין השאלה אם ניתן להכיר בנאמנות עבור נכס מקרקעין אף ללא דרישת הכתב, הרי שבית משפט עליון אימץ הגישה לפיה נאמנות אינה עסקה במקרקעין. על אף היות הנאמנות זכות במקרקעין ולכן לא חלה דרישת הכתב הקבועה בסעיף 8 לחוק המקרקעין, התשכ"ט- 1969. בע"א 8168/09 ועד עולי משהד (אירן) ירושלים נ' הוועד המרכזי לעולי (אנוסי) משהד אירן בישראל (פורסם במאגרים משפטיים) כי:

"ככל שביחסי נאמנות לצורך השאלת שם נראה כי חוזה עם הנאמן שבו מדבר סעיף 2 לחוק אינו חייב להיערך בכתב גם מקום בו הנאמנות סבה סביב רכישת נכס מקרקעין על ידי הנאמן עבור הנהנה ורישומו על שם הנאמן. זאת להבדיל מהתחייבות לעשות עסקה במקרקעין שתיערך בין המוכר לנאמן (עבור הנהנה) הטעונה מסמך בכתב מכוח סעיף 8 לחוק המקרקעין".

יוער כי לאחרונה נקבע בע"א 7610/19 מנהל מס שבח תל אביב נ' סמואל גליס ואח' (פורסם במאגרים משפטיים) כי קיימים מקרים בהם הסכם נאמנות ייחשב כמכירה של זכויות במקרקעין עליה חלים מיסי מקרקעין. ברם, אין לכך השלכה לעניין הנדון ואיני נדרשת לכך במקרה דנן.

מכל האמור לעיל, עולה כי ניתן להכיר בקיומה של נאמנות אף ללא דרישת הכתב וזאת נוכח התנהגות הצדדים ויש לבחון האם זה המצב בעניין הנדון.

1. מן הכלל אל הפרט
2. אין מחלוקת כי הסדר הכרונולוגי של התנהלות הצדדים היה כדלקמן:
3. ביום 29/07/2019 הגיש הבעל הצעה לרכישת המגרש במערכת המקוונת של המינהל.
4. ביום 21/11/2019 קיבל האיש הודעה מהמינהל כי עליו לשלם מלוא הסכום עבור המגרש עד ליום 19/02/2020.
5. ביום 21/11/2019 הופקד במזומן בחשבון בני הזוג סך של 50,000 ₪ ובו ביום נמשך שיק בנקאי על סך של 53,000 ₪, ככל הנראה לטובת המינהל, שכן מהודעת המינהל מיום 24/11/2019, נרשם כי סך של 53,000 ₪ ש"ח הופקד בגין ערבות לקיום ההצעה לרכישת המגרש.
6. אישור עסקה מהמינהל לפיו התמורה בגין הקרקע עומדת על 1,000,000 ₪ בתוספת מע"מ התקבל אף הוא אצל האיש ביום 24/11/2019, כאשר המינהל הודיע כי בהתאם לתנאי המכרז תמומש הערבות שנמסרה על ידו לקיום ההצעה.
7. ביום 13/02/2020 אושר על ידי הסכם שלום בית ולחילופין גירושין.
8. בו ביום נטלו בני הזוג הלוואת משכנתא מבנק לאומי למשכנתאות על סך של 1,078,000 ₪. מובהר כי ההלוואה רשומה על שם שני בני הזוג וסך כאמור הועבר על ידי הבנק למינהל ביום 18/02/2022. יתרת תשלום עלות המגרש בסך של 39,000 ₪ הועבר על ידי האח היום 18/02/2022 לטובת תשלום יתרת התמורה למינהל.
9. עוד שולם עבור המגרש סך של 80,388 ₪ מס רכישה ביום 01/06/2020 על ידי האח; סך 17,392.6 ₪ שולם ביום 17/02/2020 עבור הוצאות גבייה לחברת החשמל לטובת המגרש; סך של 9,907.49 ₪ לטובת מבני ציבור וסך של 345,676.9 ₪ עבור הוצאות פיתוח נוספות.
10. כאמור לעיל, האיש הגיש תובענה רכושית כנגד האישה ביום 11/06/2020 ובדיון שהתקיים בפניי בתיק הרכושי שמספרו 29607-06-20, הוסכם כי מועד הקרע הינו 25/04/2020. מעיון בחוות דעת האקטואר עולה כי שולמו שני תשלומים בסך כולל של 3,765.83 ₪ בתקופה שבין 27/1/01/20-25/04/2020 לבנק לאומי למשכנתאות מחשבון הבנק של הצדדים בבנק יהב (ראו עמוד 9 לחוות דעת האקטואר) כתשלום משכנתא עבור המגרש. אם כן, שני תשלומים ראשונים עבור המשכנתא לטובת המגרש שולמו מחשבון המשותף לבני הזוג.
11. בנסיבות אלו, הגם שנטען כי האח העביר לטובת הרכישה סך של 480,663 ₪, ברי כי בני הזוג התעתדו לשלם בעצמם את המשכנתא כפי שעשו בחודשיים ראשונים וטרם הקרע. אומנם האח צרף אסמכתאות לפיהן העביר לתובע לאחר שנטל על עצמו את תשלום המשכנתא, החזר חודשי עבור המשכנתא, אלא שלא ראיתי כל אסמכתא כאמור טרם מועד הקרע.
12. כך גם לא מצאתי כל הסבר מניח הדעת לאופן בו נעשתה העסקה ומדוע האח לא הגיש המכרז בעצמו שעה שהיה בחזקתו הסכום הראשוני להגשת המכרז ומדוע נזקק לאחיו שיעשה זאת עבורו.
13. בגרסתו הראשונה שנמסרה בתיק במסגרת ישיבת קדם המשפט טען האח כי לא הגיש המכרז מאחר והיה עסוק, שעה שהוא בעל חברה ומעסיק נהגים (ראו עמוד 1 לפרוטוקול מיום 15/06/2021 שורות 16-17).
14. גרסה זו השתנתה בדיון ההוכחות שהתקיים בתיק עת טען כי לא ניגש בעצמו למכרז על אף שהוא זה שאיתר את המגרש ולא ניגש בעצמו למכרז מהטעם שלא היתה בידו תעודת זהות בעת ביצוע המכרז. המדובר בטענה שעלתה לראשונה בדיון ההוכחות שהתקיים ביום 24/2/2022 (ולאחר מכן שונתה הגרסה ונטען כי לא היתה בידו בעת הרלוונטית בכלל תעודת זהות (עמוד 12, שורות 18-26).
15. האח בחר שלא להציג בפניי את תעודת הזהות שלו, על מנת שאתרשם כי מדובר בתעודה חדשה שקיבל לאחר המכרז, על אף שיכול והיה בהצגתה בפניי בכדי לבסס גרסתו שעה שטען כי בעת עריכת המכרז לא היתה בחזקתו תעודה כאמור. הלכה פסוקה היא כי צד שאינו מצרף ראייה שיש בה בכדי לסייע לו, חזקה שפועלת לרעתו. מה גם שגרסתו זו כאמור לעיל, סותרת גרסה קודמת לפיה היה עסוק מדי בכדי להיכנס בעצמו למכרז ולבצעו.
16. לא זו אף זו, מחקירתו הנגדית התרשמתי כי האח אינו בקיא דיו בפרטי עסקת רכישת המגרש. כך לא זכר תחילה מועדים ותשלומים שהועברו לטובת עסקת רכישת המגרש (עמוד 8, שורה 9; שורה 30). כך גם טען ששילם המשכנתא לטובת המגרש לאחר שזו נלקחה על ידי הבעל והאישה, אולם לא זכר מועדי התשלום ורק לאחר שאלו הוצגו לו על ידי בא כוחו, ציין כי העביר תשלומי המשכנתא בחודש יוני 2021, דהיינו לאחר מועד הקרע בין בני הזוג. האח גם לא היה בקיא בפרטי עורך הדין שרשם את המשכנתא ועוד העיד כי הערבות שנדרשה לטובת רכישת המגרש שולמה מחשבונו של אחיו, הבעל.
17. מנגד, מחקירת הבעל, התרשמתי כי היה בקיא עד מאד ברכישת המגרש. ידע להסביר כל סכום וסכום ששולם וכיצד ועבור מה וזאת בניגוד לאחיו. עוד העיד הבעל שבעבר הוא והאישה ניסו לזכות בעבר במכרזי המינהל אך לא זכו.
18. לטענת הבעל הגיש המכרז על שמו מאחר והיה צריך למלא כלל הפרטים לרבות תעודת זהות ומועד הנפקתה ואז לקבל קוד לסלולר. כפי שציינתי לעיל, לא ברור מדוע לא הוצגה בפניי תעודת זהות עדכנית של האח, אשר ניתן ללמוד כי הונפקה לאחר מועד המכרז. המדובר בראייה שיכולה כאמור לתמוך בגרסת התובעים אף אם לא לבססה כליל ושעה שלא הוצגה, פועלת עובדה זו לחובת התובעים.
19. בנוסף, אף אם אקבל הגרסה לפיה הרישום נעשה על שם הבעל ולא על שם האח, בגלל חוסר בתעודת זהות, הרי שקיימות די והותר סתירות בגרסה זו ובמיוחד נוכח התרשמותי בדיון ההוכחות לפיה האח לא היה בקיא דיו בפרטי העסקה מה שלא ניתן לומר על הבעל.
20. הבעל העיד כי הוא בחר את המגרש יחד עם אחיו. עוד העיד כי ניהל משא ומתן עם בנק לאומי לצורך קבלת משכנתא לבדו. עם זאת הודה בחקירתו כי לא יכול היה לקבל המשכנתא ללא חתימת האישה אשר נדרשה אף היא להציג תלושי שכר לטובת נטילת המשכנתא. כך גם הודה האיש שבני הזוג נדרשו להעמיד ערבות על סך של 13,000 ₪ מכספם בבנק לטובת ערבות עבור המגרש ולא יכלו לעשות כל שימוש אחר בכסף זה.
21. בנוסף, אין ביכולתי להתעלם מהסכם ההלוואה שנערך בין האחים. לא ברור לי מתי נערך הסכם ההלוואה שנטען כי נלקח מהאינטרנט ונערך בין האחים לבין עצמם הגם שנרשם בו כי נערך ביום 01/03/2020. בפועל, משכון בגינו נרשם רק ביום 21/05/2020. הוכח די הצורך שההסכם נערך לאחר רכישת המגרש ולא בזמן אמת של העברת הכספים מהאח לטובת רכישת המגרש וזאת על מנת למנוע מהאישה זכויות בשטח.

בעניין זה העיד האח:

"ש. מי הכין את ההסכם?

ת. הורדנו מהאינטרנט , זה היה אחרי שהיה ביניהם קרע. לא ידעתי איך לעשות משכון, פחדתי שהיא תיקח את השטח ותמכור אותו אמרו לי שכדי לעשות משכון צריך לעשות הסכם הלוואה. עשינו את זה רק בשביל , וזה נעשה אחרי הקרע ביניהם".

(עמוד 11 לפרוטוקול, שורות 3-6).

1. עיון בהסכם ההלוואה מלמד כי הוא נערך בין שני האחים ובין היתר נרשם בו:

"הואיל והלווה (הבעל- הערה שלי, ע.ג) זכה במגרש הידוע כגוש...

והואיל והלווה ביקש מהמלווה להעמיד לרשותו הלוואה כספית לצרכיו האישיים לרבות לטובת רכישת המגרש ב...

והואיל והמלווה (האח- הערה שלי, ע.ג) הסכים להעמיד לרשות הלווה את ההלוואה המבוקשת בתנאים המפורטים בהסכם זה להלן:

...

ההלוואה היא בסך של 464,977 ₪..."

אומנם ההסכם נערך רק לאחר העברת הכספים ותשלום השוברים על ידי האח ועל מנת למנוע מכירת המגרש, אלא שלא ברור לי מדוע לא הוצג בפניי עם הגשת התביעה אלא רק במהלך קידום ההליך ועל ידי האישה ולא על ידי האחים אשר בחרו להסתירו מבית משפט.

עובדה זו והודאתו של האח לעיל, יש בהן בכדי לחזק קביעתי כי ההסכם נעשה על מנת למנוע זכויות לאישה במגרש ולמנוע מכירתו.

כמו כן, העובדה שהתובעים בחרו שלא להציג בפניי את הסכם ההלוואה פועלת לחובתם שכן ידוע שצד שנמנע מלהציג ראייה, חזקה שפועלת לרעתו.

בנסיבות העניין ושעה שלכאורה היה בהסכם שנערך על מנת למנוע זכויות לאישה במגרש בכדי לבסס גרסת האישה לפיה מדובר בכספים שניתנו על ידי האח לטובת רכישת המגרש ושעה שאינה חולקת על הצורך להשיבם, הרי שאין כל הסבר מניח הדעת לכך שהאחים לא רשמו בהסכם כי המגרש נרכש על ידי הבעל כנאמן עבור אחיו וציינו בו הסכומים ששילם האח ובחרו להגדיר היחסים המשפטיים ביניהם בנוגע לכספים שהועברו לטובת תשלומים עבור המגרש על ידי האח, באופן שונה מזה שטענו לו.

קביעות האחים בכותרת ההסכם שנערך על ידם בהגדרות הצדדים, כיחסים של לווה ומלווה ולא כיחסים של נאמן ונהנה, יש בהן בכדי לחזק את כוונתם כפי שהיתה בפועל וכי מדובר בהלוואה שניתנה על ידי האח לבעל ואין מדובר במגרש של האח שהיה במשמורת אצל אחיו, שכן אחרת מדוע לא נרשם בהסכם כי האח הוא בעליו של המגרש? ומדוע לא ערכו ביניהם הסכם נאמנות אשר יש בו בכדי לשקף מעמדם המשפטי של האחים ביחס למגרש ובמיוחד כשערכו את ההסכם לאחר תחילת ההליכים בין בני הזוג בפניי ואף הודו שמטרת ההסכם היתה למנוע מהאישה זכויות במגרש?

אם כן, הרישום בהסכם והגדרת מעמדם המשפטי של האחים לפיו הבעל נטל הלוואה מאחיו לצורך רכישת המגרש, מחזק גרסתה של האישה על פיה האח סייע והלווה כספים לבעל לצורך רכישת המגרש אשר נרכש על ידי שני בני הזוג, שכן אחרת, היו טורחים להגדיר אחרת היחסים המשפטיים ביניהם ולרשום הסכם נאמנות בנוגע למגרש ולא הסכם הלוואה ולא היו מסתירים ההסכם מבית המשפט עובדה שכאמור לעיל, גם כן פועלת לחובתם.

1. זאת ועוד, בחקירתו הודה האיש כי בני הזוג פרסמו את ביתם למכירה, אולם לגרסתו, הסיבה היתה כי בני הזוג בקשו לרכוש בית קטן יותר. טענה זו לא הוכחה כלל וכלל. מנגד, גרסה זו לפיה בני הזוג בקשו למכור ביתם מתיישבת עם עדותה של השכנה אשר העידה כי הגיעה לבני הזוג לצורך רכישת ביתם לאחר שפרסמו אותו למכירה.
2. בעדותה ציינה השכנה כי הגיעה לבני הזוג לאחר פרסום ביתם למכירה ועל אף שהבית היה יפה, לא התאים לה מאחר ובני הזוג בקשו לפנות את הבית שנה מאוחר יותר. לטענתה, הבעל ציין בשיחתה עמו כי נדרש פינוי מאוחר מאחר ובני הזוג קנו שטח ולכן רוצים למכור ובסופו של יום, היא ובעלה רכשו הדירה שמעל בני הזוג (עמוד 19 לפרוטוקול, שורות 28-31). עוד העידה כי:

" באתי לראות את הבית זה היה בסוף 2019, שאלתי מתי פינוי כי רציתי מיידי, הם אמרו פינוי עוד שנה ושאלתי למה כל כך רחוק, דיברתי רק עם ח', והוא אמר שהולכים לבנות בית, צחקנו ואמרתי יש לכם כוח, יצאתי , ולא שמעתי מהם. ב – 30.4.2000 חתמנו על חוזה על בית מעליהם"

(עמוד 22, שורות 6-9).

גרסה זו לא נסתרה חרף טענותיו של ב"כ התובעים לקעקע העדות לטעון כי מדובר בחברה טובה של נתבעת חרף עדותה כי מדובר ביחסי שכנות בלבד ואין קשר חברי ביניהן שלא הוכחה כלל וכלל.

כך גם הוכח די הצורך שבית המגורים פורסם למכירה בסמוך למועד רכישת המגרש ואין מחלוקת כי העדה היא שכנה שרכשה הדירה מעל בני הזוג ולאחר שבקרה בביתם לצורך רכישתו. בנסיבות אלו, בחרתי להעדיף גרסת העדה חרף טענות הבעל בדבר עדותה.

1. בהתייחס לטענת התובעים לפיה האישה הציגה מספר גרסאות בנוגע לרכישת המגרש, לא מצאתי מקום ליתן משקל משמעותי לעובדה זו ששעה שנוכחתי שהבעל היה היוזם והפעיל ברכישתו של המגרש, מעורב בעניינים הכספיים, רישום המגרש והמסמכים היו על שמו.
2. האחים הוסיפו וטענו כי מצבם הכלכלי של בני הזוג היה בכי רע וברור שלא יכלו לרכוש המגרש וליטול על עצמם משכנתא נוספת שעה שהמשכנתא הקודמת שנטלו על ביתם חזרה ללא כיסוי ואף לקחו הלוואה מאמם של התובעים על סך של 40,000 ₪.

בעניין זה מצאתי מקום לציין כי תביעתה של החמות כנגד האישה התקבלה במסגרת הסכם פשרה בנערך בתיק 59590-02-21 ובמסגרת ההסכם שנערך בין הצדדים וקיבל תוקף של פסק דין, נקבע כי האשה תשלם לחמות סך של 16,750 ₪ לסילוק תביעתה כנגדה. אכן כשנה לפני מועד הקרע הוחזרו שני תשלומי משכנתא של בני הזוג בהיעדר כיסוי מספיק אלא שאין בכך בכדי להעיד על מצבם הכלכלי בעת רכישת המגרש שעה ששני בני הזוג עבדו במקומות עבודה קבועים שנים רבות. יתרה מזאת ובניגוד לטענת האיש, לא הוכח כי בני הזוג בקשו לבנות בית מפואר דווקא על המגרש ויכול ובקשו עם מכירת ביתם כפי שבקשו לעשות, לממן את עלות המגרש בניית בית צנוע על המגרש.

1. הכספים ששולמו בפועל על ידי האח עבור רכישת המגרש

לתובעים היו מספר גרסאות שונות בנוגע לכספים שהאח שילם בפועל עבור רכישת המגרש.

1. גרסה ראשונה-

תחילה נטען בכתב התביעה כי האח שילם עבור רכישת המגרש סך של 480,663 ₪, כאשר מועדי התשלום והסכומים ששולמו, אינם מפורטים כלל.

לתמיכה בגרסה זו, צרפו האחים את תדפיס חשבון הבנק של האח בבנק הפועלים אשר שילם מחשבונו השובר למינהל בסך של 372,976 ₪ ביום 17/2/2020 (כאשר הסכום כולל שלוש דרישות תשלום על סך של 9,907.49 ₪; 17,392 ₪ ו- 345,676.9 ₪). סך נוסף של 39,000 שולם בשיק בנקאי ביום 18/02/20 עבור השלמת יתרת התשלום יחד עם תשלום המשכנתא שנלקחה על ידי בני הזוג שולמה מחשבון האח.

עוד צורפה אסמכתא לפיה האח משך מחשבונו סך של 80,000 ₪ ביום 01/06/2020 והסכום הועבר לתשלום עבור שובר מס רכישה בסך של 80,388 ₪, ככל הנראה באותו יום (מועד התשלום אינו קריא דיו).

אסמכתאות נוספות שצורפו, כוללות תשלומי משכנתא ששולמו על ידי האיש ו/או האח לאחר מועד הקרע. משכך, לעת הזו, איני נדרשת להן.

אם כן, בכתב התביעה נטען כי האח העביר לבעל סך של 480,663 ₪. בפועל הוצגו בפניי אסמכתאות לתשלום סך של 491,976.99 ₪ כולל תשלום מס הרכישה עבור המגרש בכתב התביעה.

1. גרסה שנייה- הסכם ההלוואה

עיון בהסכם ההלוואה שצורף על ידי האישה בבקשה לעיון חוזר ולא גולה על ידי התובעים לבית משפט מלמד כי האחים ערכו ביניהם את הסכם ההלוואה בו נרשם האח הלווה לבעל סך של 464,977 ₪ כאשר הסכום כולל שוברים בסך של 345.676.9 ש"ח; 9907.49 ₪; 17,392.6 ₪; 53,000 ₪ ושיק בנקאי על סך של 39,000 ₪.

1. גרסה שלישית- תשובה לבקשה לעיון חוזר שהגישה האישה

בתגובה זו נטען כי האח העביר לאיש 480,663 ש"ח עבור הזכויות במגרש ובנוסף, שילם מס רכישה בסך של 80,388 ₪, כפי שטען בגרסה הראשונה.

1. גרסה רביעית- סיכומי התובעים

בגרסה זו נטען כי סכום התשלומים ששולם עומד על כ- 600,000 ₪, כאשר נטען כי הסכום כולל השיק שניתן למינהל ועבורו הופקד סך של 50,000 ₪ בחשבון הבנק של בני הזוג.

עוד נטען כי סך של 372,976 ₪ שולם בשובר ביום 17/02/2020; סך של 39,000 ₪ ביום 18/2/2020; 1/06/2020 סך של 80,388 ₪; סך נוסף של 9,907 ₪ למינהל וכן סכום של 17,392 ₪.

1. הכרעה בנוגע לתשלומים על ידי האח עבור המגרש-
2. בפועל עלויות רכישת המגרש כפי שהוצגו בפניי כללו תשלום של 53,000 ₪ ששולם מהחשבון המשותף של בני הזוג ביום 21/11/2019; סך נוסף של 372,976 ₪ שולם למינהל ביום 17/02/2022 מחשבון האח; סך של 1,117,000 ₪ שולם למינהל ביום 18/02/2020 כאשר סך של 1,078,000 ₪ שולם באמצעות משכנתא שנלקחה על ידי בני הזוג והיתרה בסך של 39,000 ₪ שולמה על ידי האח. עוד שולם עבור המגרש מס רכישה בסך של 80,388 ₪.

בעניין זה מצאתי מקום להעיר שהגם שבני הזוג נדרשו לשלם עבור המגרש (ללא הוצאות נלוות) סך של 1,117,000 ₪ אשר שולם באמצעות משכנתא, הרי שבהתאם להודעת המינהל לבעל מיום 24/11/2019 הרי שהסך הראשוני ששולם בסך של 53,000 ₪, הערבות ששולמה נכללת בסכום זה ובוודאי שלא היה מקום לשלמו פעמיים וסביר שככל ששולם ביתר חרף דרישת התשלום, הוחזר הסכום לבעל בשלב מאוחר יותר הגם שלא הוצגה ראייה לכך.

מסקנתי זו נתמכת כאמור לעיל בהודעת אישור עסקה שנשלחה לבעל מטעם המינהל ביום 24/11/2019 שם נרשם באופן מפורש כי:

"בהתאם להצעתך, התמורה בגין הקרקע עומדת על סך של 1,000,000 ₪ בתוספת מע"מ (להלן: התמורה בגין הקרקע).

בהתאם לתנאי המכרז, הרשות תממש מהערבות לקיום ההצעה אשר הופקדה על ידך סך של 53,000 ₪ כולל מע"מ על חשבון התמורה בגין הקרקע".

כמו כן, הבעל פרט באופן ברור את התשלומים ששולמו בפועל בחקירתו:

"1,100,000 ₪, הבנק נתן משכנתא, השוברים, קיבלתי שוברים של 1,610,000 ₪. הבנק נתן רק 1,078,000 ₪ וצריך להשלים עוד 39,000 ₪ כמו בשובר, ש' הוציא צ'ק מהחשבון שלו, שיק מזומן על סך של 39,000 ₪ ועם זה שולם השובר הראשון. שובר שני 346,000 ₪ ש' לקח לבנק הפועלים ושילם אותו. בנוסף עוד 10,000 ₪, עוד שובר 17,000 ₪"

(עמוד 17, שורות 13-16).

אם כן, גם הבעל בחר שלא לציין כי הסך של 53,000 ₪ שולם בכפל ומשכך ברי כי התשלום נכלל בסכום הכולל של המגרש.

בסופו של יום שולמו עבור המגרש הסכומים הבאים:

372,976 ₪ שולם למינהל ביום 17/02/2022 עבור הוצאות פיתוח ונילוות שולם מחשבון האח; סך של 1,117,000 ₪ שולם למינהל ביום 18/02/2020 כאשר סך של 1,078,000 ₪ שולם באמצעות משכנתא שנלקחה על ידי בני הזוג והיתרה בסך של 39,000 ₪ שולמה על ידי האח. עוד שולם עבור המגרש מס רכישה בסך של 80,388 ₪.

סך הכל עלות המגרש עמדה על סך כולל של 1,489,976 ₪ ובנוסף שולם מס רכישה עבורו.

1. מתוך הסכומים הללו הוצגו אסמכתאות ששולמו על ידי האח טרם מועד הקרע בסך של 372,976 ש"ח לטובת המינהל (יוער כי הסכומים שצוינו בסעיף 3 א לסיכומי התובע כגון 9,907 ₪ ו- 17,392 ₪ שנטען כי שולמו בנוסף לסכום לעיל, לא שולמו בנפרד ושולמו כחלק משובר התשלום הראשון שעמד על סך של 345,676.9 ₪).
2. עוד הוצגה אסמכתא לתשלום בסך של 39,000 ₪ עבור יתרת תשלום המשכנתא ששולמה לטובת רכישת המגרש.
3. בנוסף, צורפה אסמכתא לתשלום בסך של 80,388 ₪ עבור מס רכישה על ידי האח.

אני דוחה את הטענה לפיה האח הפקיד בחשבון הבנק של בני הזוג סך של 50,000 ₪ בהיעדר אסמכתא כי הכספים שהופקדו בחשבון הבנק שולמו על ידו, בהיעדר אסמכתא למקור הכספים ולאור טענתו כי הכספים ניתנו במזומן.

1. סך הכל, אני קובעת כי האח שילם לפני מועד הקרע סך של 411,976 ₪ עבור המגרש ולאחר מועד הקרע שילם סך נוסף של 80,388 עבור מס הרכישה וזאת כאשר עלותו הכוללת של המגרש לרבות הוצאות פיתוח ומיסים וללא מס רכישה עמדה על סך כולל של 1,489,976 ₪. יתרת רכישת המגרש מומנה על ידי הבעל והאישה, אם מכספיהם, אם מהלוואות או משכנתא שנטלו.
2. העובדה שהאח שילם לאחר מועד הקרע את מס הרכישה אין בה בכדי לקבוע כי המגרש שייך לו כנהנה בנאמנות על שם אחיו ובייחוד כאשר מדובר בפעולה שבוצעה לאחר מועד הקרע והתרשמתי שנועדה אך למנוע מהאישה זכויות במגרש ובמיוחד כששולם בסמוך למועד הקרע ולאחר שערכו האחים את הסכם ההלוואה אך לצורך זה.
3. משכך ושעה שהמשכנתא ניטלה על ידי בני הזוג; שולמה תחילה על ידם והחלק ששולם על ידי האח עבור המגרש נמוך מ-30% מעלות המגרש באותה העת, עדיפה גרסת האישה.
4. בנסיבות אלו, לא שוכנעתי כי המגרש נרכש על ידי האח ונרשם על ידי הבעל כנאמן בלבד אלא כי הבעל יחד עם האישה הם בעליו של המגרש ביחד.

מסקנה זו נובעת מהאמור לעיל ובין היתר מאחר שלא מצאתי כל נימוק הגיוני שהאח יבקש לרשום המגרש על שם אחיו דווקא ולא על שמו שלו שעה שמבקש לרכוש המגרש בהיעדר כל מניעה לעשות כן ונוכח גרסאותיו השונות; תשלום ראשוני עבור ערבות לטובת המכרז שולמה מחשבון הבנק המשותף של בני הזוג; העובדה שהאח לא היה בקיא דיו במהלך חקירתו בעסקת רכישת המגרש ונזקק לסיוע בא כוחו אשר הציג בפניו המסמכים הרלוונטים שעה שלא חלפה תקופה ארוכה מאז ביצוע העסקה ועד חקירתו בפניי וזאת מול הידע והבקיאות של הבעל בפרטי העסקה; הדרך בה בחרו האחים להגדיר את היחסים המשפטיים ביניהם במסגרת הסכם ההלוואה שערכו וזאת ביחס לכספים שניתנו על ידי האח לבעל לטובת רכישת המגרש; העמדת דירת בני הזוג למכירה בסמוך למועד רכישת המגרש; עדותה של השכנה; נטילת המשכנתא על שם שני בני הזוג ותחילת התשלום עבורה מהחשבון המשותף; הערבות שניטלה מחשבונם המשותף לטובת רכישת המגרש ויתר הראיות שהוצגו בתיק.

1. אשר לטענה לפיה הנתבעת לא דאגה לרשום את זכויותיה במגרש בהסכם "שלום בית לחילופין גירושין" שנרשם בו כי נערך בשנת 2019 ואושר על ידי ביום 13/02/2020 וקיבל תוקף של פסק דין מהטעם שידעה אינו שייך לה, הרי שמדובר בטענה שפועלת גם כ"חרב פיפיות" כלפי הבעל.

מדוע הבעל, אשר ידע, לגרסתו כי מדובר במגרש השייך לאחיו, בחר אף הוא שלא לציין זאת בהסכם שנערך על ידי בני הזוג.

לא זו אף זו, העובדה שהצדדים נטלו המשכנתא לטובת רכישת המגרש בו ביום בו ערכו את הסכם "שלום בית ולחילופין גירושין" ושילמו למינהל את הסכום הנדרש לצורך רכישתו ביום 18/2/2020 ולאחר עריכת ההסכם בסך של 1,117,000 ₪, יש בה בכדי להעיד שעסקת רכישת המגרש מהמינהל הושלמה רק לאחר עריכת ההסכם ומטעם זה ושעה שטרם הושלמה העסקה בעת עריכת ההסכם, ברי כי המגרש הוקצה על שם הבעל, רק לאחר תשלום מלוא הסכום ובכפוף לתנאי המכרז ולאחר עריכת ההסכם בין בני הזוג.

1. בכל הנוגע לתשלומי המשכנתא שנטען כי שולמו מחשבון הבעל והוחזרו לו על ידי האח, המדובר בתשלומים לאחר מועד הקרע בלבד והוכח די הצורך שהתשלום הראשון עבור תשלום המשכנתא לטובת רכישת המגרש ירד מחשבונם המשותף של הצדדים ביום 16/04/2020 כעולה מדוח האקטואר ולא הוצגה בפניי כל אסמכתא על השבת התשלומים הללו לחשבון הבנק של בני הזוג טרם הקרע על ידי האח. משכך לא מצאתי מקום ליתן משקל לטענה זו.

כך גם לא מצאתי ממש ביתר טענות התובעים הגם שעיינתי בהן.

סוף דבר

מכל האמור לעיל, דין התביעה להידחות שכן לא הוכח קיומו של הסכם נאמנות בין התובעים בנוגע לרכישת המגרש.

1. בנסיבות העניין ולאור התנהגות הצדדים אני קובעת כי בני הזוג הם שרכשו המגרש כאשר האח מסייע ונותן להם באמצעות הבעל, הלוואה ראשונית לטובת רכישתו.
2. כמו כן והגם שהסעד לא נתבקש ומשיקולים של יעילות דיונית ושעה שהאישה אינה חולקת על כספי ההלוואה אלא על גובה התשלומים ששולמו על ידי האח עבור המגרש ואלו נקבעו על ידי לעיל, אני קובעת שעל בני הזוג להשיב לאח הכספים שהעביר לבעל לטובת רכישת המגרש לרבות תשלום מס הרכישה ששולם מתוך כספי תמורת המגרש ובסך כולל של 492,364 ₪.
3. בסופו של יום נמכר המגרש באישור בית משפט בסך של 2,815,000 ₪ ביום 27/03/2022.
4. משכך, אני קובעת שכספי תמורת המכר יחולקו בין בני הזוג בלבד לאחר העברת סך של 492,364 ₪ לאח בגין הכספים ששילם.
5. היתרה (בהנחה שהושבה מלוא המשכנתא עבור המיגרש לבנק הממשכן ) בקיזוז מלוא המיסים ששולמו עבור המגרש תחולק בין בני הזוג בחלקים שווים ובקיזוז מלוא התשלומים ששולמו על ידי האח או הבעל עבור המשכנתא שניטלה לטובת המגרש, לאחר מועד הקרע ושלא שולמו מהחשבון המשותף של בני הזוג.
6. נוכח דחיית התביעה, אני קובעת שהתובעים יישאו בהוצאות הנתבעת לרבות שכר טרחת באת כוחה בגין ההליך בסך כולל של 25,000 ₪ אשר ישולמו תוך 30 יום, שאם לא כן, יישאו הפרשי ריבית והצמדה כחוק.
7. המזכירות תמציא פסק הדין לבאי כח הצדדים ותסגור התיק.
8. פסק הדין מותר לפרסום ללא פרטים מזהים ובשינויי הגהה ונוסח.

ניתנה היום, כ"ט תמוז תשפ"ב, 28 יולי 2022, בהעדר הצדדים.