|
|
מספר פל"א 333009/2019 |
לפני כבוד השופטת אורית קליינפלד | |||
המאשימה | מדינת ישראל מדינת ישראל | ||
נגד | |||
הנאשמים | .1 פלוני ת"ז XXX .2 XXX ת"ז XXX |
<#2#>
נוכחים:
ב"כ המאשימה: עו"ד יעל פנחסי
הנאשם
ב"כ הנאשם: עו"ד יוסי רז, בשם עו"ד אביב חוזה
קצינת מבחן: גב' טלי אבני-אילני
פרוטוקול
- עותק מותר לפרסום -
<#3#>
גמר–דין – נאשם 1
הנאשם, יליד 01/10/03, הודה ונקבע שביצע עבירות של היזק לרכוש במזיד בניגוד לסעיף 452 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין") והתפרצות לדירת מגורים כדי לבצע עבירה בניגוד לסעיף 406(ב) לחוק העונשין.
על פי המתואר בכתב האישום, בין התאריכים 28/07/19-30/07/19 במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה נכנסו הנאשמים לדירה ב – X השייכת לפנימיית X באמצעות פתיחת חלון הזזה שהיה סגור אך לא נעול ובעודם בתוך הדירה, גרמו במזיד לנזק לרכוש בכך ששפכו דלי צבע לבן לכל עבר.
לתיק זה צירף הנאשם שני תיקים נוספים – את ת"פ 3656-07-20 של בית המשפט לנוער חדרה ואת ת"פ 34650-03-21 של בית המשפט השלום לנוער בתל אביב.
בת"פ 3656-07-20 של בית המשפט לנוער חדרה הודה הנאשם ונקבע שביצע בצוותא עבירה של הונאה בכרטיס חיוב בניגוד לסעיף 17 רישא לחוק כרטיסי חיוב, תשמ"ו – 1986 + סעיף 29(א) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977.
על פי המתואר בכתב האישום, במועד אשר לא ידוע במדויק למאשימה אך לא לפני יום 13/07/19, בשעה 01:00 נכנס נאשם 5 לכתב האישום, לחדרה של מדריכה בפנימיית X הוציא מתיקה כרטיס אשראי ותעודת הזהות, צילם אותם והשיבם למקומם. את פרטי הכרטיס העביר לנאשמים 1-4, ובצוותא ביצעו הנאשמים שימוש בפרטי הכרטיס בשמונה עשר עסקאות, והכל כמפורט בכתב האישום.
בת"פ 34650-03-21 של בית המשפט השלום לנוער בתל אביב הודה הנאשם ונקבע שביצע עבירה של היזק לרכוש במזיד בניגוד לסעיף 452 לחוק העונשין.
על פי המתואר בכתב האישום, בתאריך 14/11/20 בהוסטל X, אגב משחק, קילל הנאשם את שותפו למשחק. באותן הנסיבות נדרש הנאשם לחדול ממעשיו. הנאשם לא הפסיק, ולאחר שהובהר לו כי ייענש הכה במסך הטלוויזיה, שבר אותו והטיח כוס זכוכית ברצפה.
הצדדים טענו לעונש בתאריך 11/01/23 –
ב"כ המאשימה טען כי צבר העבירות החמורות בהן הודה הנאשם צריכות לבוא לידי ביטוי בתוצאת ההליך. הגם שלא נעלם מעינה של המאשימה כי תסקיר שירות המבחן בא בהמלצה לסיים ההליך בדרכי טיפול ולהימנע מהרשעתו של הנאשם, עותרת המאשימה להרשעתו ולענישה הכוללת מאסר מותנה, של"צ ופיצוי למתלוננים.
ב"כ הנאשם בטיעוניו הדגיש נסיבותיו האישיות של הנאשם, את העובדה כי העבירות נעברו במהלך תקופה קצרה – החל מיולי 2019 ועד נובמבר 2020 ומאז לא היה הנאשם מעורב בפלילים. במהלך התקופה שחלפה שיתף הנאשם פעולה עם קצינת המבחן, הקפיד בקשר הטיפולי וחמשת בדיקות השתן שמסר, נבדקו ונמצאו ללא שרידי סם.
היום מבקש הנאשם להתגייס לשירות צבאי חרף גילו ולכן עותר בא כוחו שלא לקבוע של"צ שכן זה ייפגע בניסיון של הנאשם לערער על החלטת צה"ל לפטור אותו משירות.
עוד הוסיף לטיעוניו כי לאחר שבחן האופן בו הסתיים ההליך בתיק 3656-07-20 ביחס לנאשמים האחרים, ככל ואלו סיימו ההליך המשפטי, ולאור עקרון אחידות הענישה יש להימנע מהרשעתו של הנאשם.
הנאשם בזכותו להשמיע דבריו בחר להביע צער על מעשיו, ותיאר כי מאז בוצעו העבירות חלפו שנתיים הוא בגר והשתנה, הוא רוצה להתגייס לצה"ל ולשרת כלוחם ועל כן מבקש לשלם קנס במקום לבצע שעות של"צ.
תסקירי שירות המבחן
בעניינו של הנאשם נכתבו חמישה תסקירים מקיפים – בתאריך 22/06/21, בתאריך 22/11/21, בתאריך 28/02/22, בתאריך 01/05/22, בתאריך 05/07/22, בתאריך 26/10/22 ובתאריך 08/01/23 -
התסקירים מפרטים בהרחבה את נסיבות חייו של הנאשם ואת מורכבותם הרבה. אמו של הנאשם, אם יחידנית עלתה לישראל כשהייתה בת 30, חוותה משברים, התמודדה עם מצב נפשי קשה ועם התמכרות, ועל רקע זה הוצא הקטין בהליך נזקקות למסגרות חוץ ביתיות משנת 2013 ואילו אמו החל משנת 2017 ועד היום נמצאית בהוסטל טיפולי שיקומי לתחלואה כפולה.
הנאשם מעשן סיגריות מגיל 13.5 ומכיתה ט' משתמש במריחואנה, לדבריו בנסיבות חברתיות. בנוגע לעבירות, הצליח הנאשם לעבד באופן מעמיק נסיבות ביצוען וזיהה המניעים למעשיו, וכיום כך מתרשמת קצינת המבחן מצליח להפעיל שיקול דעת ואינו פועל בצורה אימפולסיבית.
הנאשם הגיע לכל הפגישות אליהן הוזמן בשירות המבחן וביצע את כל בדיקות השתן אליהן נדרש - כולן נמצאו נקיות ללא שרידי סם בשתן. במקביל, החזיק הנאשם בקשר עם עו"ס תכנית "מחסות לעצמאות" באופן סדיר, היא התרשמה כי הוא רציני ואחראי ובעל מוטיבציה גדולה לשירות צבאי.
שירות המבחן התרשם כי הנאשם עבר שינוי משמעותי הוא בעל תכניות נורמטיביות לעתיד, ולאחר תקופת טיפול משמעותית וניכרת, יש לסיים את ההליכים המשפטיים בדרכי טיפול.
דיון והכרעה -
הנאשם, בן כ-19 שנים, ביצע צבר עבירות רכוש, עת היה קטין שהוכר על ידי בית המשפט לנוער כ"קטין נזקק", הוצא ממשמורת אמו למשמורת רשות הסעד ומקום חסותו נקבע במסגרות חוץ ביתיות.
מושכלות יסוד הן כי חומרתן של עבירות אינן קריטריון "על" כשנבחנת הרשעתו של קטין בבית המשפט לנוער, וזאת להבדיל מהלכות דומות שנקבעו בעניינם של בגירים, כך למשל בהלכת "כתב".
מדובר בנאשם אשר ביצע את המיוחס לו בתיק זה, ובת"פ 3656-07-20 טרם מלאו לו 16 כשהיה חניך בפנימיית X ובת"פ 34650-03-21 עת היה בן 17 וחודש והיה חניך בהוסטל X.
השיקולים הנבחנים בעניינו שונים מאלו הנבחנים בעניינו של בגיר. בעוד שהימנעות מהרשעתו של בגיר היא החריג לכלל הרי שבעניינם של קטינים האיזון אחר ומביא לנכונות גדולה יותר להימנע מהרשעה.
על בית המשפט לנוער לתת משקל יתר לנסיבות האישיות של קטין ובכלל זה לגילו, לנזק הצפוי לו מהרשעה ולסיכויי שיקומו (ראה ע"פ 821/16 פלוני נ' מדינת ישראל וכן ע"פ 9813/16 פלוני נ' מדינת ישראל), ואזכיר בהקשר זה את גם קביעת בית המשפט לנוער בירושלים לפיה: "...הימנעות מהרשעה היא אפוא, אותה "תעודה" שמעניקה החברה לבניה ובנותיה התועים שחזרו אל דרך הישר, המבטאת את "כרטיס כניסה" שניתן להם לשם חזרה אל החברה, ללא "אות קין" ותוך מתן הזדמנות אמתית ושווה להתחיל חיים חדשים טובים ומועילים לחברה" (ת"פ (י-ם) 59039-03-19 מדינת ישראל נ' פלוני).
וכי "...עיקר שאיפתו של בית המשפט לנוער היא להשיב קטין למעגל החברה הנורמטיבית. זהו גם אינטרס הציבור, לצד ההרתעה ולצד שליחת המסר המגנה ביצוע עבירות, הרי קיים אינטרס ציבורי להשיב נערים לתפקוד נורמטיבי בעודם בתחילת דרכם בחיים ..." (ראה ת"פ של בית המשפט לנוער בפתח תקווה 446791-02-20 מדינת ישראל נ' פלוני).
כב' השופטת א. אלון כתבה ביחס לבית המשפט לענייני משפחה, כי בשונה מערכאות אחרות, בית המשפט לענייני משפחה אינו מטפל רק בזכויות אלא גם ברגשות, במשאלות, בתסכולים, בשנאות, במאוויים, בתחושות הנטישה, בבגידה ובקיפוח של אלה הבאים בשעריו. על-כן, דיני המשפחה הינם מן התחומים הרגישים ביותר שעוסק בהם המשפט. מטען הרגשות המלווה דיונים אלה הינו העוצמתי ביותר, והסכסוך המשפחתי הוא מן המרים ביותר שיודעים בתי המשפט.
אקח דבריה היפים של כב' הש' אלון ואגזור גזירה שווה לעניינו. גם בפתחו של בית המשפט לנוער קטינים אשר אוחזים בכעסים, בתסכולים, הם חוו נטישה, בגידה ובקרבם מטען רגשות רב. כל אלה בצעירים אשר להם אין די כלים, או תובנה להתמודד עם מציאות חייהם המורכבת והקשה.
העבירות המיוחסות לנאשם נעברו על ידי נער טרם מלאו לו 16 על רקע מציאות חייו שכללה חשיפתו היומיומית למצבה הבריאותי נפשי של אימו, להתמכרותה, למצוקה כלכלית, ולהוצאתו מהבית למסגרות חוץ ביתיות ובהינתן האמור מצאתי כי לא ניתן לבודד את סעיפי העבירות בהן הודה הנאשם, מסיפור חייו.
משנתו של בית המשפט לנוער היא אחרת. שאיפתו של בית המשפט לנוער הינה תיקון. אפנה בהקשר זה לדבריו של השופט א' שרון בספרו נוער בפלילים – שפיטה, דרכי טיפול וענישה (מהדורה 2, 1998), בעמ'421 : "...אין הוא (בית המשפט לנוער) ממהר לגזור.. עונש, במיוחד לא עונש מאסר, אלא חוזר ונוקט דרכי טיפול ולא נלאה מכך כל עוד רואה הוא שביב אור בקצה המנהרה וסיכוי להחזיר למוטב ולתפקוד נורמטיבי בחברה".
בישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט מיום 27/12/10 נידונה הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה בעניינם של קטינים וכך נרשם בפרוטוקול הישיבה: "..."לגבי נוער, קודם כל מנסים למצות את דרכי הטיפול והשיקום. בגלל שאנחנו מדברים על קטינים, ובגלל שאנחנו מדברים על התנהגות מנוגדת לחוק, שהרבה פעמים היא אופיינית לגיל ההתבגרות ולא בהכרח מנבאת דפוסים של התנהגות עבריינית בעתיד...יהיה זה נכון שלגבי קטינים יישאר שיקול הדעת בבית המשפט, שיקול דעת מלא ורחב, כי אנחנו מדברים על שפיטה אינדבידואלית...קל וחומר אצל קטינים – עולמם של הקטינים בגיל ההתבגרות הוא עולם מאוד סוער, עולם משתנה, יש התנהגות ספונטנית לחיוב, יש התנהגות ספונטינית לשלילה, מאוד קשה לנבא...".
וראה גם דבריה של עו"ד כרמית פולק מהלשכה המשפטית לשלום הילד בוועדה : "...העיקרון המרכזי הבולט בחוק הנוער הוא עיקרון השיקום. העקרון הבולט שמדובר עליו בחוק הזה (חוק העונשין - ההערה שלי א.ק.) הוא עיקרון ההלימה. הסתירה בין העקרונות האלה היא מאוד מהותית. כשאנחנו מתעסקים בבני נוער, אנחנו רואים מולנו פוטנציאל שיקומי הרבה יותר גדול. בית המשפט אשר מתייחס לנוער כאל חומר ביד היוצר, דיבר הרבה על האיזונים שצריך לעשות בין השיקולים השונים, שיקולי הענישה, כשתמיד לנגד עיניו השיקול השיקומי היה השיקול הראשון במעלה...פחות נסיבות העבירה ואופי העבירה אלא יותר נסיבות החיים של הנער וההתייחסות הזאת היא זו שמובילה בטווח היותר רחוק לתוצאות טובות יותר...".
לכך יש להוסיף כי לא בנקל יסטה בית המשפט לנוער מהמלצות שירות המבחן לנוער כאשר באלה אופק שיקומי אלא מנימוקים כבדי משקל. (ראה ע"פ 49/09 מדינת ישראל נ' פלוני, פד"י סג' (1) עמוד 752).
ומן הכלל אל הפרט - שקלתי את נסיבותיו האישיות של הנאשם, את גילו כיום ובמועד ביצוע העבירות, ואת הדרך הטיפולית שעבר אשר הותירה בו חותם אמיתי ולא מצאתי כי קיימים נימוקים כבדי משקל אשר בגינם יש לסטות מהמלצות שירות המבחן שלא להרשיעו.
תהליך השיקום שעבר הנאשם הוא תהליך משמעותי ביותר אשר נבחן לאורך תקופה ארוכה, למעלה משנתיים, תקופה אשר במהלכה הוגשו תסקירים חיובים המלמדים על כי הנאשם עושה מאמצים רבים לקיים אורח חיים נורמטיבי.
חשוב לומר, בית המשפט אינו מקל ראש בעבירות החמורות שביצע הנאשם ואולם וכאשר הליך השיקום הוא ארוך ומשמעותי הרי שאני סבורה כי יש לתת לנאשם הזדמנות אמיתית נקייה מכתם ההרשעה להמשיך במסלול החיים אותו הוא מקיים בשנתיים האחרונות.
בשולי הדברים אך לא בשולי חשיבותם ובטרם אחתום החלטתי אבהיר כי לא עוד לא נעלם מעיני כי נגד הנאשם תיק נוסף - ת"פ 12494-04-21 בבית משפט השלום לנוער בתל אביב, ברם, מדברי בא כוחו בדיון מתעתדת המאשימה לחזור בה מכתב אישום זה ועל כן אניח כי יש בצירוף התיקים שלפני לסיים את כל ההליכים המשפטיים בעניינו של הנאשם.
אשר על כן ומפני כל אלו, אני נמנעת מהרשעתו של הנאשם ונוקטת כלפיו בדרכי טיפול, בהתאם לסעיף 26 לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א – 1971 – כדלקמן:
מובהר בזאת כי החוב מועבר למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה, בהתאם למועדים והתשלומים שקבע בית המשפט.
ניתן יהיה לשלם את הקנס כעבור שלושה ימים מיום מתן ההחלטה לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה באחת מהדרכים הבאות:
בכרטיס אשראי – באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il
מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה) – בטלפון 35592* או בטלפון 073-2055000.
במזומן בכל סניף של בנק הדואר – בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום).
מזכירות – בהסכמת הנאשם, ככל וישנם כספים העומדים לזכות הנאשם בתיק העיקרי ו/או במצורפים לו ו/או בהליך המ"ת ניתן יהיה לקזזם מסכום הקנס והיתרה תושב למפקיד או מי מטעמו.
זכות ערעור כחוק.
<#6#>
ניתנה והודעה היום כ"ה טבת תשפ"ג, 18/01/2023 במעמד הנוכחים.
אורית קליינפלד, שופטת |
הוקלד על ידי צהלה חומרי