ביהמ"ש לענייני משפחה בחיפה, השופטת הילה גורביץ עובדיה: בפס"ד בתובענה למתן צו ירושה, התנגדות ותובענה בעניין נוסחה מעצבה (ת"ע 64519-07-19)

תובענה למתן צו ירושה, התנגדות ותובענה בעניין נוסח מצבה.

הצדדים וטענותיהם:

1. המנוחה, מ.ט. ז"ל, הלכה לעולמה ביום xx.xx.2019 לאחר מאבק ארוך שנים במחלה קשה. במועד פטירתה הייתה המנוחה נשואה למתנגד. בני הזוג חשוכי ילדים.
2. נתבעת 1 שהיא התובעת בתובענה למתן צו ירושה, היא אם המנוחה ונתבעים 2-6 אחיה.
3. בני הזוג נישאו ביום xx.xx.1995 והתגוררו בעיר א', שם עבד המתנגד כטבח ברשת מלונות דן ועול פרנסת הבית היה על כתפיו.
4. מדובר בבני זוג, קשיי יום, והתרשמותי היא כי כיום במתנגד נכרים אותות אירוע מוחי שעבר בשנת 2019. התרשמות בית המשפט הן בהליך האפוטרופסות והן כאן הייתה כי המתנגד "מנוהל" על ידי אחותו וצדדי ג' אחרים.
5. לאחר שהתגלתה בגופה של המנוחה מחלה קשה, החלה המנוחה לקבל טיפולים בבית חולים ----. לאף אחד מבני הזוג לא היה רישיון נהיגה והנסיעות לקבלת טיפולים בבית חולים ---- הכבידו על בני הזוג הן כלכלית (800 ₪ לאמבולנס) והן פיזית (נסיעה ארוכה בשני אוטובוסים).
6. על כן, בשנת 2015 (בסיכומי המתנגד נכתב 2014) לאחר התייעצות עם הרופא המטפל של המנוחה בבית חולים ----, עברה המנוחה להתגורר בעיר ח', יחד עם אימה ואחיה – נתבע 2 ולקבל טיפולים בבית חולים ----.
7. ממועד זה, הצדדים חלוקים אודות יחסי הצדדים. התובעת טוענת כי המנוחה עזבה את הנתבע והצדדים נפרדו ועל כן אין להכיר במתנגד כבן זוג לעניין סעיף 10 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 והמתנגד מכחיש וטעון כי שמר על קשר רציף עם אשתו האהובה – עד פטירתה.
8. החל מהתאריך 10.12.2017 ולפי החלטות שניתנו בהליך א"פ 34583-09-17. נתבע 2, משמש כאפוטרופוס עבור המנוחה, חרף התנגדות המתנגד שהוגשה ונדונה שם. מינוי קבוע מיום 12.5.2018.
9. בתובענה למתן צו ירושה לא כללה התובעת את המתנגד בעלה של המנוחה. נטען כי המנוחה והמתנגד היו פרודים כ-7 שנים לפני פטירת המנוחה לאחר שהמנוחה עזבה את המתנגד, ועברה ממקום המגורים המשותף בעיר א' לעיר ח', ולאחר מכן בין בני הזוג לא היה כמעט קשר, הם חיו חיים נפרדים, ניהלו משק בית נפרד וחשבונות בנק נפרדים. עוד נטען כי התובעת ונתבע 2 הם שטיפלו במנוחה במהלך השנים האחרונות לחייה. לתובענה צורפו תצהירי הסתלקות של נתבעים 2-6 לטובת התובעת והתבקש מתן צו ירושה לפיו מלוא עיזבון המנוחה מונחל לתובעת.
10. בהתנגדות למתן צו ירושה נטען כי המתנגד והמנוחה היו נשואים כ-23 שנים, לא נפרדו והמתנגד היה נאמן למנוחה כל חייה. נטען כי לאחר שהמנוחה חלתה, וכחמש שנים לפני פטירתה, קיבלו בני הזוג ומשפחת המנוחה החלטה משותפת להעבירה לקבל טיפול בבית חולים ---- בעיר ח'. נטען כי לאחר המעבר, בין המתנגד ובין המנוחה היו שיחות טלפון יומיומיות, המתנגד הגיע כל שבוע לבקר את המנוחה, ליווה אותה לטיפולים, ביקרה בבית החולים, הסדיר עבורה קצבת נכות כללית וקצבת שירותים מיוחדים מהמוסד לביטוח לאומי וגם שילם עבורה ביטוחים, קופת חולים, טלפון נייד ותרופות ובני הזוג נסעו לנופש בארץ ובחו"ל. המתנגד טען כי בידו גם הקלטת שיחה בה מבקשת המנוחה כי יזמין עבורה אמבולנס, הקלטה של שיחתו עם עו"ס בית החולים, תמונות מחייהם המשותפים ושיחות במסרונים. עוד נטען כי על גבי מצבת המנוחה הושמטה במכוון המילה "בעלי".
11. בתגובה להתנגדות הוכחשו טענות המתנגד. נטען כי בני הזוג חיו בנפרד מאז 2013, לאחר שהמנוחה עזבה את המתנגד, עברה לגור עם אימה ואחיה בעיר ח'. נטען כי המנוחה סבלה מחייה עם המתנגד והחליטה "להפסיק את הסבל שעברה". נטען כי לאחר שהמנוחה עברה להתגורר בעיר ח' התברר לתובעת ולאחי ולנתבע 2 כי המתנגד לא דאג למנוחה, התעלם ממצבה הנפשי, נהג בה באופן מזלזל, התנער ממנה, לא סייע לה כלכלית ונהג עימה במצור כלכלי וגם סירב להפעיל את פוליסת הביטוח הסיעודי. נטען כי ההחלטה לעבור לעיר ח' הייתה של המנוחה בלבד ואם לא רצתה לעזוב את המתנגד יכולה הייתה לקבל טיפול במחלקה האונקולוגית בבית חולים ----- ומאחר והמתנגד לא עבר להתגורר בעיר ח' עם המנוחה – הדבר מעיד כי נפרדו. נטען כי בין בני הזוג לא ההי קשר מאז 2013, הוא לא הגיע לבקר אותה בביתה ובפעמים הספורות שביקר, הגיע לעיר ח' לענייניו הפרטיים ועשה עם המנוחה "חסד". לתגובה צורף רישום שנערך על ידי בית חולים "ב.ב." לתקופה מיום 29.8.2017 ועד ליום 5.12.2017 שבו נרשם ביקור בודד של המתנגד. צוין כי המנוחה שהתה בב.ב. בשנים 2017-2019 ומכתב עו"ס בית החולים שכתבה כי הביקור האחרון היה בתאריך 28.5.2018. עוד הפנתה התובעת לפרוטוקול מיום בהליך א"פ 10.12.2017 שם מונה אחי המנוחה כאפוטרופוס עבור המנוחה, חרף התנגדות המתנגד שם. צורף גם מכתב עו"ס בית חולים ---- שמציין כי המטפל העיקרי היה נתבע 2 וייפוי כוח לעניינים רפואיים שנתנה המנוחה לאחיה, נתבע 2. לסיום נטען כי בנסיבות כאן המבקש אינו בן זוג לצורך סעיף 10 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965.
12. המתנגד הגיש, על דעת עצמו ללא רשות בית המשפט כתב תשובה לתגובה. בכתב התשובה נטען כי בני הזוג נישאו ביום 6.11.1995, אהבו זה את זה, חיו חיי אישות טובים באהבה ושלווה, אך לא נולדו להם ילדים. נטען כי המנוחה חלתה כ-3 שנים לפני פטירתה ולאחר בדיקה גם עם הרופא המטפל ב------, המתנגד הקריב את קרבתו לאשתו, ובני הזוג החליטו כי תעבור בסמיכות למשפחתה בעיר ח' כדי שיקלו עליה הביקורים בבית חולים ---- שם היא תקבל את הטיפול הטוב ביותר ויוטב מצבה. נטען כי בני הזוג שהיו בטוחים בדאגתם ואהבתם זה לזה שמרו על קשר. המתנגד היה מגיע כל שבוע לעיר ח' למספר שעות, התקשר אליה טלפונית כל יום והיא התקשרה אליו מהטלפון הנייד שרכש עבורה. נטען גם כי כשמצבה השתפר בני הזוג נסעו לחופשה לעיר בודפשט והמתנגד גם קנה למנוחה תכשיטי זהב. נטען כי המתנגד הוא שפרנס את משק הבית המשותף כל השנים, הפקיד כספים לחשבונה, מימן נופשים וגם שילם עבור המנוחה ביטוח חיים שבו היה מוטב. נטען גם כי לאחר שנתבע 2 מונה כאפוטרופוס עבור המנוחה הביטוח בוטל וביטול זה גרם למתנגד לנזק של סך 300,000 ₪. עוד נטען כי האפוטרופוס, נתבע 2 משך כספים מחשבון המנוחה לשימושו, ולראיה כ- 3 שבועות טרם הפטירה "רץ האפוטרופוס ל'ב.ב.'..." לקבל מסמך שיתמוך בקשר בין האפוטרופוס ובין מחלקת האשפוז – מה שהוא תפקיד האפוטרופוס ממילא. נטען גם כי תכשיטי המנוחה ומטלטליה נעלמו ויש להעבירם למתנגד. המתנגד תיאר כי התובעת ומשפחתה התעמרו בו, והשתמשו בו ככספומט, במזיד לא ציינו שמו במודעת האבל, ויש להדיר המבקשת מהירושה לאחר שזייפה חתימת המנוחה על הסכם שכירות כדי להוציא במרמה השתתפות בתשלום שכר דירה – לדירה בה המנוחה לא התגוררה, אלא התגורר בה האפוטרופוס שמונה ואימו. צורפו תמונות, ההתנגדות למיוני אפוטרופוס, דפי חשבון, תדפיסי שיחות ומסמכים נוספים.
13. בדיון מיום 15.12.2019 חזרו הצדדים על טענותיהם וב"כ המתנגד הוסיפה כי הנסיעות מהעיר אילת' ל----- הכבידו על המנוחה הן פיזית והן כלכלית. מדובר בבני זוג קשיי יום בשנת 2017 עבר המתנגד אירוח לבבי ובשנת 2019 אירוע מוחי.
14. לבקשת המתנגד ניתן צו המורה ל"ב.ב." להמציא תיעוד ביקורי המתנגד בבית החולים – צו מיום 17.3.20.
15. הצדדים הגישו ראיותיהם. מטעם התובעת הוגש תצהירה, מב/1, תצהיר נתבע 2 מב/2, תצהיר נתבעת 6 מב/3. מטעם המתנגד שהוא גם התובע בהליך הוגש תצהירו מת/3, תצהיר חברו מר י.ט. מת/2, תצהיר אחות גב' ח.ב. מת/1 וצורף לתצהירים כרך של 580 עמודי מסמכים שונים, לרבות מסמכים רפואיים, מסמכים שהוגשו בהליך א"פ תמונות, תדפיסי שיחות ותמלילי שיחות וזומנו לעדות עדה מטעם "ב.ב." – העידה גב' מ.ל..

דיון והכרעה:

1. אציין כבר כעת כי מצאתי לקבל את התנגדות. למעשה כבר למקרא טענות התובעת בכתבי טענותיה ניתן היה להראות כי אין ממש בטענה כי הנתבע אינו בן זוג, במובן סעיף 10 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965.
2. מהעדויות עלה כי משפחתה של המנוחה ציפתה כי בין בני הזוג יהא קשר הדוק וצמוד יותר – וכי המתנגד ייטול על עצמו חלק משמעותי בטיפול במנוחה. אך לא רק שציפייתם לא התגשמה, לטענתם, התברר כי בעת חוליה, המתנגד נסע לחו"ל. על כך עיקר קצפם של התובעת ואחיי המנוחה. ציפייה שכזו שהתבדתה, אינה יכולה להביא לשלילת מעמדו של המתנגד כבן זוג לעניין סעיף 10 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965. ברקע דברים אלו, העובדה כי עוד טרם המחלה, הקשר בין המתנגד ובין משפחת המנוחה לא היה קשר טוב.
3. עוד עלה מהעדויות כי בזמן אמת הן משפחת המנוחה והן המנוחה ראו במתנגד ובמנוחה בני זוג נשואים ולא פרודים והיה קשר טלפוני בין המתנגד לבין המנוחה, גם אם היה מועט. ראו פירוט שיחות הטלפון כפי שעלה מהתדפיסים (פירוט בעמודים 5-7 לסיכומי המתנגד) אפנה למכתבה של גב' ה.י., עו"ס בית חולים "ב.ב.", מיום 4.12.2017, נספח לתצהיר נתבע 2 מב/2, שם ציינה כי :

"את בעלה ח' ראיתי לראשונה שבוע לאחר אשפוזה כאן, הגיע לבקרה. לא יצר מיוזמתו קשר עם הצוות. מאז ועד היום נצפה מבקר לעיתים רחוקות במחלקה לעיתים בליווי אחותו ח'".

וגם למכתבה של העדה, גם היא עו"ס מ"ב.ב." גב' מ.ל., מיום 14.5.2018 נספח לתצהיר נתבע 2 מב/2, שם כתבה:

"בעלה של מ' ואחותו מגיעים לבקרה בתדירות נמוכה (כאחת בחודש) ככול הידוע לנו".

גב' ל' העידה כי הרישומים של בית החולים, גם אם יש בהם חסרים וטעויות מעת לעת, הם משקפים את המצב בפועל. ראו עמוד 9 שורות 20-23 וגם עמוד 12 שורות 1-12. עוד העידה כי לפני שכתבה את המכתב הנ"ל ערכה בדיקה עם הרישומים ועם הצוות המטפל של המחלקה – ראו עמוד 16 שורות 4-17. על כן, בהקשר זה גם יש להתייחס כך למכתבה הנ"ל, היינו תדירות הביקורים של המתנגד הייתה נמוכה אבל לא היה ניתוק בקשר כטענת התובעת. ראו בהקשר זה כי בעמוד 10 שורות 20 ואילך, עימתה ב"כ המתנגד את העדה עם תמונות מביקור של אחות המתנגד – במועדים שלא הופיעו ברישומים.

בעמוד 13 שורות 23-32 שוב העידה כי ייתכן והיו ביקורים שלאת ועדו אך הרישום משקף את היחסיות בפועל וגם העידה שם כי הן המתנגד והן אחותו הגיעו לביקורים והמתנגד כשהגיע ל"ב.ב." לביקורים שוחח עם העו"ס.

1. יצוין כי ביום 15.8.2017 עברה המנוחה מבית חולים ---- לבית חולים "ב.ב." והחל מיום 29.8.2017 ועד פטירתה אושפזה המנוחה שם, במחלקת מונשמים כרוניים. בחלק מתקופה זו, לאחר שהמתנגד עצמו לקה באירוע לבבי. והיה מאושפז ב"ב.ב." בעיר ב', המתנגד מאשר כי המעיט בביקוריו – אך זאת בשל הנסיבות ולא בשל פרידה. ראו בהקשר זה שוב בעדות גב' ל' בעמוד 17 שורות 13-25 (ההדגשות שלי):

"ש. רציתי לשאול, שאלת את ח.ט. למה הוא מגיע, כמו שאמרת, בערך פעם בחודש?

ת. לא.

ש. הוא סיפר לך?

ת. אני לא הייתי העובדת הסוציאלית שלו. יכול להיות שהוא סיפר לעובדת הסוציאלית. אנחנו לא שואלים משפחות למה הם באים או לא באים לבקר את היקירים שלהם.

ש. כל המידע שזרם הוא אך ורק מתוך רצון, אף פעם לא מתוך התעניינות שלכם. זה לא מתוך צורך שלכם לדעת מה קורה מסביב למשפחת המטופל. אם הם באים ומטפלים, בסדר. אם לא...

ת. ידענו שהוא מגיע מהעיר א' ושהוא בן-אדם מבוגר. במהלך אשפוזו ידענו שהוא היה מאושפז ב.י., אנחנו רשת. ידענו שהוא אושפז לתקופה ב-"ב.ב." בעיר ב'. יצרו איתנו קשר, הוא מילא טופס למיצוי זכויות שלו. לא יודעת את הפרטים המלאים.

ש. זה היה במהלך האשפוז של מ' ב-"ב.ב."?

ת. כן."

1. לאמור יש להוסיף כי התובעת עצמה בעדתו בעמוד 27 שורה 29 ואילך, העידה כי כאשר סבלה המנוחה מכאבים היא פנתה למתנגד לסיוע, והתקשרה אליו לבקשת המנוחה. משהמתנגד לא ענה הלינה התובעת על כי המתנגד נטש את המנוחה עם מכאוביה ונסע לצרפת. מעדותה עולה חד משמעית כי אומד דעת המנוחה ואומד דעת התובעת עצמה היו כי הצדדים אינם פרודים. וכך נאמרו הדברים, שנאמרו בכאב (ההדגשות לא במקור) :

"ש. בסעיף 8, אני אקריא לך את סעיף 8. את תעני לי על השאלות. בסעיף 8 את כתבת ברצוני לציין...

ת. 8 שנים הייתה גרה אתי. הייתה חולה, כל הלילה בוכה. כואב לי הראש. כואב לי הבטן. צלצלתי ל-ח' שיבוא לעזור לנו ולא עונים.

ש. את צלצלת ל-ח'?

ת. כן.

ש. מה הטלפון של ח'?

ת. היא ביקשה שאני אתקשר ל-ח'.

ש. למה התקשרת ל-ח'??

ת. כי היא הייתה חולה.

ש. מ' ביקשה שתתקשרי ל-ח'?

ת. מ' אמרה תתקשרי הוא יעזור לי. היא הייתה חולה ולא אוכלת. 4 שנים. ח' לא בא לבקר ולא בא להגיד מה יש לה ובכלל... היא עשתה טלפון וצלצלה ל-ח' ו-ח' הלך לצרפת לטייל והיא הייתה חולה.

ש. הוא הלך איתה?

ת. לבד.

ש. איך את יודעת?

ת. היא צלצלה לעבודה שלו.

ש. זאת אומרת מ' צלצלה ח'...

ת. צלצלתי ל-ח' שיבוא לעזור. היא הייתה חולה, רוצה למות, ולא בא. צלצלנו לעבודה שלו ואמרו לנו נסע לצרפת. היא הייתה חולה. 4 שנים הייתה חולה ולא בא להציל אותה. אני סובלת אותה לילה ויום. ח' לא בא להגיד מה יש לה. אין. הלך לצרפת אמרו לנו. מ' חולה אצלי בבית 4 שנים עד שנפטרה. 4 שנים לא בא להגיד מה יש לה. לא ראינו אותו עד עכשיו. עכשיו הוא רוצה כסף שלה. למה, למה לא בא? רק עכשיו בא. כואב לי הבטן. כואב לי הראש. כל הלילה. אני מחכה ואמרה ח' יעזור לי ואין. צלצלנו לעבודה ואמרו לה הלך לטייל. היא נפטרה. זה בעל זה. לא מתבייש. אשתו. זרק אותה והלך. את חולה לכי לאימא שלך. 4 שנים סבלתי. הייתה חולה, מסכנה. רק עכשיו בא רוצה כסף."

1. גם הטענות לאלימות כלכלית או התעמרות של המתנגד במנוחה, שנטען כי בשלן עזבה המנוחה את המתנגד והם נפרדו לא הוכחו. התובעת בעדותה לא ידעה להסביר טענות אלו והבהירה כי דברים אלו לא אירעו.
2. מנגד, התובעת הביעה כעס על המתנגד שנסע לצרפת בעת שהמנוחה סבלה ממחלתה ו"שלח אותה אליי כשהייתה חולה" ראו עמוד 29 שורות 1-12 ובהמשך משורה 30 ואילך. בכאב רב חזרה על תיאור זה בווריאציות שונות: "כן. אני הייתי איתה. לא יטפל בה כלום. הלך לצרפת לטייל. התקשרנו אמרו הלך לצרפת. הוא נשאר והיא הלכה, בטח." עמוד 31 שורות 29-30, וגם "היה הולך לעבוד. היה הולך לטייל. היא הלכה" בעמוד 32 שורה 11, וגם בעמוד 33 שורה 13 "לא לקח אותה בכלל. אף פעם לא ביקר. ראה אותה חולה והלך לטייל" עוד. ושוב יש לשאול, על מה יצא קצפה וכעסה של האם אם הצדדים היו פרודים?
3. גרסת התובעת כי המנוחה עזבה את המתנגד נסתרה גם מעדות האח, י' נתבע 2. האח העיד כי המנוחה התביישה לספר כי המתנגד נטש אותה בשל מחלתה. ראו עמוד 37 שורות 10-12. ובמקום אחר העיד כי המתנגד "זרק אותה" , ראו עמוד 38 שורה 22. וגם הוא חזר על תיאור הדברים בדבר נסיעת המתנגד לחו"ל. ראו עמוד 38 שורות 8-10. עוד אישר כי המנוחה לא פעלה להגיש תביעת גירושין או לפעול לאיזון משאבים. ראו עמוד 45 שורות 7-16. דברים דומים נאמרו על די העדה, האחות אלקובי בעמוד 50 שורות 19-22.
4. למעשה, העדה, האחות א' מסרה גרסה ממנה עלה כי המשפחה ובני הזוג לא ראו עצמם פרודים, וגם מעדותה עלה, כי טענות הצדדים כיום הם כתוצאה מהכאב שהם חשים מכך שלגישתם המתנגד לא טיפל במנוחה, כראוי. ראו עדות בעמוד 47 שורות 9-20:

"ש. מפנה לסעיף 8 לתצהירך. יתכן ש-' ליווה אותה?

ת. כשאני הייתי באה לאימא שלי או שהייתי לוקחת אותה לטיפולים אני לא ראיתי אותו. גם לא ב-ב.ב. ולא בבית חולים. תמיד שאלו אם היא בכלל נשואה ושיש לה בעל.

ש. ומה ענית?

ת. שיש לה בעל ושהוא עובד בעיר א'. התקשרנו וביקשנו שיבוא לקחת אותה. הוא היה מגיע וישן אצל אחותו בלילה, מגיע ל-מ' בבוקר, נכנס איתה לכימותרפיה ואחרי שעה הרופאה הייתה מתקשרת ואומרת שהיא לבד ואין איתה אף אחד. הוא בא לבקר את אחותו בלילה ולא בשביל מ'.

ש. אז הוא בא איתה לטיפול כימותרפי?

ת. פעם אחת כשאני ביקשתי ממנו. אני אישית התקשרתי אליו ואמרתי לו שאני לא יכולה ביום הזה ספציפית לקחת אותה ואז התקשרו מבית החולים ושאלו למה אחותי לבד בטיפול ואני נאלצתי לעזוב את המקום שהייתי ולבוא אליה. זה היה כשזה היה תורי פעם אחת.

ש. מפנה לסעיף 4 לתצהירך.

ת. היא סבלה לא פיזית. היא סבלה ממנו מהיחס שלא היה דואג לה. לא אכפת לו. היא בבית חולה. אין כדורים. אין כלום. ח' עניין אותו עבודה נטו. הייתי מתקשרת אליו ואומרת לו שהיא צריכה כדורים. היה עונה שאין לו זמן עכשיו ושהוא בעבודה. היא הייתה חולה בבית בלי כדורים ואין מי שיביא לה."

ש. יכול להיות שהוא היה באמצע העבודה?

ת. גם לא באמצע העבודה. גם אם היה יוצא מהעבודה יותר מוקדם הוא היה הולך לישון. היה אומר שהוא עייף והולך לישון. זה הסבל שהיא סבלה ממנו. הוא לא הרביץ לה. הוא אף פעם לא היה מ' עליה ידיים.

ש. אז היא הייתה אתו בעיר א' ואת אומרת שהטיפול היה קשה והיא הייתה צריכה עזרה נוספת.

ת. ברור."

1. עדות זו תומכת בגרסת המתנגד כי המעבר לעיר ח' נעשה בהסכמה ובתיאום עם משפחת המנוחה על מנת להטיב עימה ואת הטיפול בה.
2. בהמשך עדותה אמרה גם האחות גב' א' דברים דומים לאחי ואימה, ביחס לכעס אודות נסיעת המתנגד לחו"ל, ראו עמוד 48 שורות 1-12:

ש. יכול להיות שהם הגיעו ביחד להחלטה שהיא תעבור לעיר ח'.

ת. היא רצתה לעבור לעיר ח'. הוא לא רצה בגלל העבודה. גם כשמ' חלתה ביקשנו ממנו אם הוא יכול לעבור לעבוד במלון --בעיר ח' כי אשתו חולה ושיהיה לצדה ושיעזור לה הוא אמר שהוא לא יכול. כל הזמן הוא טען שהוא לא יכול. יכול להיות שאפילו המנהלים שלו לא יודעים שאשתו הייתה חולה בכלל.

ש. איך את יכולה לדעת את זה.

ת. כי התקשרתי פעם אחת. היא לא הרגישה טוב. בדיוק באתי לאימא שלי הביתה ואז היא בכתה. שאלתי למה היא בוכה. היא אמרה לי אני מתקשרת ל-ח' והוא לא עונה לי. נאמר שהטלפון מושבת שבוע. התקשרתי יחד עם מ' לעבודה שלו ונאמר שהוא בצרפת.

ש. אימא שלך אמרה שהיא התקשרה?

ת. היא אישה בת 88. היא לא זוכרת מה היה לפני 7 שנים. היינו בבית גם אני ו-מ'. התקשרנו ביחד ואז אמרו לנו שהוא טס לחו"ל. שאלתי אם הוא טס מטעם העבודה ואמרו שלא. הוא טס לטייל בזמן שאשתו גוססת. שאשתו חולה.

1. עוד בהמשך עדותה העידה הגב' א', כי המנוחה לא רצתה להיפרד מבעל ורצתה להמשיך להתגורר עימו בעיר א' ומשפחתה רואה בו כמי "זרק אותה" כי כך זה אצלם וגם כי לא סייע בטיפול בה. ראו עמוד 48 שורות 17-28. וכי אין די בקשר טלפוני. עמוד 49 שורות 6-8.
2. אציין כי לא נתתי אמון כלל וכלל בעדות אחות המתנגד שתיארה כי היא ביקרה ביקורים מרובים, השמיעה למנוחה מוסיקה וקישרה טלפונית בינה ובין המתנגד, עשתה לה טיפולי שיאצו ורפלקסולוגיה, עיסוי וגזיזת ציפורנים, להבדיל מאירוע נקודתי בבית חולים ר'. אך אין בכך לשנות ממסקנתי.
3. עוד אציין כי בניגוד לתמונה שביקשו התובעת ואחי המנוחה להציג, המתנגד לא סבר כי הוא נוטש את המנוחה. הסברו של המתנגד, שהוא אדם קשה יום, שמתפרנס מעבודתה כטבח, עבודה שהיה קשה לו למצוא ולכן חשש להתפטר ממנה והאמין כי הדבר לטובת המנוחה, מקובל עלי. ראו גם תפילתו של המתנגד, כפי שכתב בכותל המערבי וצילם למנוחה, ביום 25.1.2017. עוד ראו תיאור המתנגד את המנוחה בהתנגדות שהגיש למינוי נתבע 2 כאפוטרופוס עבור המנוחה, בהליך א"פ 34583-09-17 שם כתב, ללא ייצוג, בין היתר:

תחילה אני מצהיר בזאת שמעולם לא נפרדתי מ-מ'. ו-מ'לא גרה בנפרד ממני מזה 4 שנים כפי שטוען אחיה י.ס.. הסיבה: ש-מ' נמצאת בעיר ח' ואני בעיר א' רק בגלל מחלת הסרטן. בהתחלת מחלתה המלצתי לאשתי מ' לבל טיפול בבית חולים ----, אבל אחיותיה ואמה בקשו והמליצו שמ' תעשה טיפולים כימותרפיים והקרנות בעיר ח', ב---- וכת תהיה קרובה אליהם ולא תיהיה לבד...אני עובד בעיר א' במלון -- במשך שנים רבות...אני לא חייתי בנפרד מאשתי מעולם. אף פעם לא רבתי איתה, חיינו באושר ואף בזמן מחלתה לקחתי אותה לבודפשט לנוח קצת מהטיפולים...למה שאשלם שנים כה רבות ביטוחים שונים על שמה באלפי שקלים ומשלם עד היום. מי ידע שתזדקק להם...מנסים להכפיש את שמי. אני שבמשך התקופה שהתגוררה איתי בעיר א' היא אכלה איתי במלון –בעיר א'. היא רצתה גם לבשל לשבת בבית והיתה קונה כל שבוע דגים, בשר וכל מה שרצתה כי היה חשוב לה שבת והיא שמרה שבת ומעולם לא חסכתי עליה כסף, לא בבגדים לא באוכל ולא בסיגריות שביקשה לעשן...אכן מ' במצב של צמח, אחותה אומרת שאמרה מילה ואני לא ראיתי שאינה אומרת דבר רק בוהה, כשאמרו לי שאמרה מילה רצתה מהעיר מ' לצפות בזה והכל שקרים, מצבה צמח".

1. אין מקום בדיני הירושה לאשם. אין מקום בדיני הירושה לטיב מערכת היחסים – למעט 2 החריגים הקבועים בסעיף 5 לחוק הירושה. השתכ"ה-1965. חריגים אלו לא מתקיימים בענייננו. המתנגד לא הורשע בכך שגרם במתכוון לפטירת המנוחה והמתנגד לא הורשע על כי העלים או השמיד צוואתה של המנוחה או זייפה. עם זאת ניתן להבין את המקור לתחושות הכאב אם המנוחה ואחיה. לכן, כעולה מהפרוטוקול, לאחר שהוגשו התצהירים ונשמע העדות הראשונה של עו"ס "ב.ב.", הצעתי לצדדים כי יינתן צו ירושה על פי דין וחלוקת העיזבון תעשה לפי חלק יחסי שיקבע מכוח סעיף 79א לחוק בית המשפט [נוסח משולב] התץשמ"ד-1984 ללא נימוקים. הצדדים סירבו להצעה.
2. לא ניתן גם להיקש לעניינו מדיני הביטוח הלאומי. המבחן בדיני הירושה הוא מבחן פורמאלי. היותו של היורש, יורש על פי דין. בשל כך גם יורש על פי דין, שהוא למשל צאצא, גם אם אינו בקשר עם אביו, יירש את אביו, כך גם לגבי ילד שנמסר לאימוץ ואינו יודע מי הוריו.

נפסק:

1. ההתנגדות מתקבלת. המתנגד – שלצורך סעיף 10 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965, הוא בסטטוס בן זוג. ניתן צו ירושה, על פי דין, בהתחשב בהסתלקות הנתבעים 2-6 לטובת התובעת.

ב"כ המתנגד, תגיש צו ירושה פורמאלי לחתימתי.

1. אשר לתביעה בהליך 32903-01-20. במסגרת הליך זה עותר התובע, בתביעתו המתוקנת שהוגשה ביום 19.2.2020, כי יתווסף שמו ואובדנו על גבי המצבה של המנוחה וכי תירשם בעלותו בחלקה הקבר הזוגית ליד רעייתו. בהמלצת בית משפט, הוסכם בדיון מיום 22.10.2020 כי ההכרעה בהליך זה תהא לפי תוצאת פסה"ד בתובענות שעניינן מתן צו ירושה וזהות היורשים.

משקבעתי לעיל כי יש לקבל את ההתנגדות אני מחייבת את הנתבעים, יחד ולחוד, לתקן את הכיתוב על גבי המצבה, על ידי הוספת אובדנו של המתנגד – היינו המילה "בעלי". האמור ייעשה בתוך 30 יום מהיום.

1. אשר לדרישת התובע ביחס לחלקת הקבר הצמודה, ככול שהרכישה נעשתה מכספי המנוחה, הרי שמדובר בנכס שהוא מנכסי העיזבון. משהסכימו הצדדים כי ההכרעה בסוגיה זו תקבע לפי ההכרעה בזהות היורשים, הרי שאני קובעת כי עומדת למתנגד זכות קדימה לרכוש את חלקה היחסי של התובעת משווי החלקה – לפי המחיר ששולם לחברה קדישא במעמד הרכישה. זכות קדימה זו תעמוד בתוקפה למשך 90 יום, על מנת לאפשר בתקופה זו חלוקת כספי העיזבון בין שני היורשים על פי דין – התובעת 1/2 והמתנגד 1/2.
2. בשולי פסה"ד אציין כי ביני וביני, התובע הגיש תביעה נוספת, כספית על סך 404,454.55 ₪ בגין טענותיו הנוגעות להיקף עיזבון, ניהול כספי המנוחה על ידי האפוטרופוס וטענות נוספות. הליך זה עדיין תלוי ועומד. אך לאור הנתונים שהובאו כאן, הדוחו"ת שהוגשו על ידי האפוטרופוס ואשר המתנגד מושתק מלטעון נגדם, ועובדות נוספות כמפורט לעיל, מצופה כי המתנגד ייבחן למחוק תביעתו. עמדת המתנגד תוגש בתוך 30 ימים.

התובעת תשלם למתנגד, הוצאות משפט סך 2,500 ₪ ושכר טרחת עו"ד סך 15,500 ₪. התשלום ישולם במסגרת חלוקת כספי העיזבון.

מותר לפרסום בהשמטת פרטים מזהים, תיקוני הגהה ועריכה.

המזכירות תמציא לצדדים ותסגור התיקים שבכותרת.

ניתן היום, כ"א אלול תשפ"א, 29 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.