ביהמ"ש לענייני משפחה תא, השופטת ציפי כהן אביטן: פס"ד בעניין תביעה למזונות קטין (תלה"מ 64659-02-22)

לפני תביעה למזונות קטין, אשר הוגשה, ביום 28.2.2022, באמצעות אמו.

רקע עובדתי ודיוני:

1. התובעת והנתבע (אשר יקראו להלן יחדיו: "הצדדים") נישאו זל"ז כדמו"י ביום 12.4.2011 והתגרשו זמ"ז בג"פ ביום 4.2.2015.
2. מנישואי הצדדים נולד הקטין: XXX יליד 2013(להלן :"הקטין").
3. ביום 27.1.2015 אושר הסכם גירושין (להלן: "ההסכם"), אשר נערך בין הצדדים, בבית הדין הרבני האזורי ב.... וניתן לו תוקף של פסק דין.
4. במסגרת ההסכם נקבע, בין היתר, בפרק ד' להסכם, כי הנתבע יישא במזונות הקטין בסך של 1,250 ₪, כאשר סכום זה כולל אף מדור ואחזקתו וכן צהרונים והוצאות חינוך.
5. ביום 12.10.2021 הגישה התובעת בקשה ליישב סכסוך במסגרת תיק י"ס 38004-10-21 לבית המשפט לענייני משפחה בחדרה.

התיק הועבר לבית משפט זה ביום 31.10.2021, ומשלא עלה ביד הצדדים להגיע להסכמות ביחידת הסיוע, ניתנה, ביום 21.12.2021, הוראה לסגירתו.

1. בדיון, אשר התקיים ביום 7.9.2022, הודיעו הצדדים כי מסכימים להצעת בית המשפט, לפיה ינתן פסק הדין לאחר הגשת טיעונים בכתב, בצירוף אסמכתאות, וללא צורך בשמיעת ההוכחות.
2. עוד הוסכם בין הצדדים כי, בשלב זה, ועד למתן פסק הדין, ומבלי לקבוע מסמרות, יעמדו דמי המזונות בסך של 1,500 ₪ בחודש בתוספת מחצית הוצאות חינוך.
3. להשלמת התמונה, יצויין כי בתביעה בעניין קטין, אשר הוגשה במסגרת תיק תלה"מ 9231-04-22, ניתן צו למתן תסקיר, אך זה טרם הוגש, כאשר בפועל זמני השהות בין האב ובין הקטין מתקיימים פעם או פעמיים בשבוע (כ"א מהצדדים מוסר גרסה אחרת בעניין זה) למשך מספר שעות בכל פעם.

הדין החל:

1. ביחס למזונות קטינים, אשר נקבעו בהסכם גירושין הוחל בבג"ץ 4407/12 (פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול לערעורים ( מיום 7.2.13)) מבחן דו-שלבי בנוגע לשאלה האם עומדת לקטין זכות לתביעה עצמאית למזונות לאחר שנקבעו מזונות בהסכם גירושין בין ההורים.

בשלב הראשון- יש לבדוק, האם התנהל דיון בעניינו של הקטין.

בשלב השני- ככל שהוכח שלא התנהל דיון, יש לבחון באם קופח הקטין במזונותיו.

1. במקרה דנן, הצורך לדון בסוגיה זו מתייתר, שכן, נראה,שלא נטען ע"י הנתבע כי אין המדובר בתביעה עצמאית למזונות ו/או כי ישנו צורך בהוכחת קיומו של שינוי נסיבות מהותי.

יחד עם זאת, ולמעלה מן הצריך, מצאתי כי אף עם החלת המבחן הדו-שלבי, ניתן להסיק כי המדובר בתביעה עצמאית של הקטין.

ראשית, נדמה כי אין חולק כי סוגיית מזונות הקטין לא נבחנה לגופא בעת אישור ההסכם ע"י ביה"ד הרבני.

שנית, נראה, כפי שיפורט להלן, שזכויותיו של הקטין קופחו במסגרת ההסכם, עת נקבע סכום מזונות, הכולל מדור והוצאות חינוך, אשר הינו מתחת לסכום המינימלי בשיעור מהותי.

1. באשר לעצם החיוב במזונות, סעיף 3(א) לחוק המזונות קובע כי אדם חייב במזונות ילדיו הקטינים לפי הוראות הדין האישי החל עליו.
2. במקרה דנן, הצדדים הם יהודים ועל כן החיוב במזונות הקטין הינו מכח הדין העברי.
3. הקטין הינו כ-9.5 שנים, ולכן, לפי ההלכה שנפסקה בבע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית (מיום 19.7.2017), שני ההורים חבים במזונות הקטין מדין צדקה, כאשר חלוקת הנשיאה במזונות בין ההורים תיעשה על פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות , תוך התחשבות בזמני השהות של הקטין עם כ"א מההורים.
4. יוער כי בשים לב לזמני השהות המצומצמים בין האב ובין הקטין, מתייתר הצורך בביצוע הבחנה בין צרכים תלויי שהות לבין הצרכים שאינם תלויי שהות.

צרכי הקטין:

1. בכתב התביעה טענה התובעת כי צרכיו של הקטין מסתכמים בסך של 1,881 ₪ לחודש, על פי הפירוט הבא:

מזון 855 ₪

ביגוד 400 ₪

ימי הולדת בי"ס 60 ₪

משחקים, תרבות ופנאי 250 ₪

דמי כיס 50 ₪

ביטוח בריאות 15 ₪

טלפון נייד 20 ₪

הוצאות דלק (חלק יחסי) 231 ₪.

1. בנוסף עתרה התובעת לחיוב הנתבע בחלקו היחסי של הקטין (בשיעור 1/3) בהוצאות המדור ואחזקתו, בגין דירה שכורה בת 3 חדרים בה מתגוררים התובעת והקטין, על פי הפירוט הבא:

שכירות 2,800 ₪

ארנונה 258 ₪

חשמל 275 ₪

אינטרנט, כבלים וטלפון 200 ₪

מים 200 ₪

גז 28 ₪

ועד בית 160 ₪

1. מעבר לאמור, עותרת התובעת לחיוב בהשתתפות הוצאות עבור צהרון לקטין (בסך של 870 ₪ לחודש), הוצאות חינוך (טיולים, פעילויות וכיוצב') וחוגים.

יוער כי, לטענת התובעת, רשום הקטין לארבעה חוגים, כאשר הנתבע נושא בעלות חוג אחד.

1. עוד נטען ע"י התובעת כי הקטין זקוק לשיעורים פרטיים ולהוראה מתקנת בשל לקות למידה.
2. טענת התובעת בעניין צרכי הקטין הוכחו ברובם באמצעות אסמכתות. כאשר יוער כי מצאתי שהצרכים הנטענים הינם סבירים בנסיבות העניין.
3. על כן, אני מעריכה את הצרכים הקבועים של הקטין עבור כלכלה, ביגוד, הנעלה, ימי הולדת, תרבות ופנאי, דמי כיס, רפואה, טלפון נייד ונסיעות, בסך של 1,500 ₪ לחודש.
4. אשר לרכיב המדור – יש להעמיד חלקו של הקטין בהוצאות המדור ואחזקתו (בשיעור של 1/3) בסך של 1,150 ₪.

יכולתה הכלכלית של התובעת-

1. התובעת עובדת כשכירה בחברה בתחום הריהוט ושכרה החודשי הממוצע, עפ"י תלושי השכר שצירפה לכתב התביעה, עומד בסך של 7,800 ₪ נטו.

לאחר ניכוי דמי השכירות, עומדת הכנסתה הפנויה של התובעת בסך של 5,000 ₪ לחודש.

יכולתו הכלכלית של הנתבע:

1. בעת הערכת יכולתו הכלכלית של הנתבע לצורך בחינת שיעור חיובו במזונות הקטין יש להביא בחשבון את הכנסתו מכלל המקורות וכן את זכויותיו מכל סוג שהוא, ולא רק את הכנסתו מעבודה (ע"א 239/85 עמיצור נ' עמיצור, פ"ד מ(1) 147; בע"מ 3432/09 פלוני נ' פלונית (23.6.2009); בע"מ 919/15).
2. הנתבע הינו נכה צה"ל בשיעור של 57% לצמיתות. עפ"י תלושי השכר שצירף הנתבע, גמלת הנכות ממשרד הביטחון עומדת בסך ממוצע של 14,600 ₪.
3. לטענת הנתבע, אין לקחת בחשבון רכיבים בגמלה הנוגעים לצרכים מיוחדים של הנתבע עקב נכותו. לכן, לטענתו, יש לחשב הכנסתו מגמלה עבור חיוב במזונות בסך של 11,380 ₪ בתוספת סך של 292 ₪ עבור צרכים מיוחדים לקטין אחד.
4. בעניין זה יצוין כי גמלת הנכות הכללית נועדה להוות תחליף להכנסה השוטפת ולצורך מימון הוצאות המחייה, אך רכיבי הגמלה עבור הצרכים המיוחדים, אחזקה וניידות מטרתם לסייע לנכה ולקבל על ניידותו. לכן, אין להביא בחשבון רכיבי גמלה אלו בבחינת הכנסת הנתבע (ר' בעניין זה: תלה"מ (י-ם) 64065-11-19 (מיום 18.10.2021).
5. מעיון בתלושי גמלת הנכות של הנתבע עולה כי הגמלה כוללת רכיב בגין "תשלום צרכים מיוחדים" בסך של 542.88 ₪ וכן רכיב בגין "אחזקה וניידות" בסך של 1,056.12 ₪.
6. על כן, מצאתי להעמיד הכנסתו של האב מגמלת נכות, לצורך חישוב המזונות, בסך של 13,000 ₪.
7. בנוסף עובד הנתבע בשירות לקוחות טלפוני בהיקף משרה של 10 שעות שבועיות. עפ"י תלושי השכר שצירף, משתכר מעבודתו זו סך ממוצע של 950 ₪ נטו בחודש.

לטענת הנתבע, ניסה במהלך השנים להשתלב בשוק העבודה ועבד בעבודות מזדמנות.

1. הנתבע נישא בשנית ובחודש אוקטובר 2022 נולדה בתו הקטינה מנישואיו השניים.
2. הנתבע מתגורר, יחד עם אשתו הנוכחית, בדירה שבבעלות רעייתו. לטענתו, הוא ורעייתו ערכו הסכם ממון בדבר הפרדה רכושית. הנתבע, לטענתו, מפקיד שכר העבודה בחשבונה של רעייתו כהשתתפות בשכר דירה ואף נושא בחלק ניכר מהוצאות משק הבית המשותף.
3. הנתבע לא מסר כל מידע ולא המציא כל אסמכתאות באשר להכנסותיה של רעייתו.
4. יוער כי עפ"י תדפיסי חשבון הבנק של הנתבע, אשר צורפו לכתב ההגנה, עמדה יתרת העו"ש בחשבון בחודש יולי 2022 בסך של כ-200,000 ₪.
5. לטענת הנתבע, חרף הסכום שנקבע בהסכם הגירושין, השתתף בהוצאות נוספות של הקטין, לרבות, הוצאות חינוך, חוגים, שיעורים פרטיים וכיוצב'.
6. לטענת התובעת, זכה המשיב במהלך השנים- מאז שנת 2015 לתוספות ולהטבות ממשרד הביטחון בסך של עשרות אלפי שקלים, אשר נועדו לקטין, אך לא הועברו לזכות הקטין ולטובתו.

הנתבע, מנגד, טוען כי התובעת אינה זכאית לכספים שנתקבלו ממשרד הבטחון, שכן שולמו לידיה מזונות הקטין בהתאם להסכם הגירושין וכי התוספת לגמלה לנכה עם ילדים אינה תלויה במספר הילדים.

בעניין זה אבהיר כי, ככל התובעת סבורה כי היה על הנתבע להעביר כספים אלו לזכות הקטין, פתוחה הדרך לפניה לפנות בהליך המתאים, ולא במסגרת תביעה למזונות בשם קטין.

כן יובהר כי, משלא נתבקש כל סעד בעניין ההטבות הנטענות במסגרת כתב התביעה, לא מצאתי מקום להדרש לכך בפסק הדין.

למעלה מן הצריך, יוער כי לא ברור באם ההטבות הנטענות הינן בנוסף למזונות או תחתן, שכן, אלו נכללו בחישוב הכנסתו הפנויה של הנתבע לצורך פסיקת המזונות.

1. לאור האמור, ובהפחתת חיובו של הנתבע בכלכלת בתו הקטינה (בסכום מוערך של כ- 2,500 ₪ לחודש), מצאתי להעמיד הכנסתו הפנויה של הנתבע בסך של כ-11,500 ₪ לחודש.

יחס הנשיאה במזונות הקטין:

1. לאור האמור, יחס ההכנסות הפנויות של הצדדים הינו 30:70.
2. בשים לב כי זמני השהות של האב עם הקטין מצומצמים, אין מקום להתחשב ברכיב זה לצורך פסיקת המזונות.
3. לכן, ולאור צרכי הקטין, כפי שפורטו לעיל, יש לחייב המשיב במזונות הקטין ובמדורו (בשיעור של 70%) בסך של 1,850 ₪ לחודש.

לסיכום:

1. אשר על כן, אני מורה כדלקמן:
   1. הנתבע ישלם לידי התובעת עבור מזונות הקטין ומדורו סך של 1,850 ₪ לחודש.
   2. הסכום האמור ישולם החל מיום 12.10.2021 (מועד הגשת הבקשה ליישוב סכסוך). סכומים אשר שולמו על חשבון המזונות יקוזזו מהסכומים בהם חייב הנתבע.
   3. הסכום האמור יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן והוא יעודכן אחת ל-3 חודשים ללא תשלום הפרשים למפרע. המדד הבסיסי הוא המדד הידוע במועד פסק דין זה.
   4. דמי המזונות והמדור ישולמו ב-5 לכל חודש עבור אותו חודש.
   5. ההורים יישאו בחלקים של 70% האב ו-30% האם בהוצאות החינוך (לרבות שיעורי עזר, אבחונים, חוגים, קייטנות, צהרונים ) ובהוצאות הרפואה החריגות של הקטין (לרבות טיפולי שיניים, משקפיים). ככל שתתעורר מחלוקת בדבר נחיצות הוצאה על פי סעיף זה, יפעלו הצדדים בהתאם להמלצת גורם המוסכם עליהם (כמתאם הורי) ובהעדר גורם כאמור יפעלו בהתאם להמלצת הגורם החינוכי או הרפואי הרלבנטי (רופא, מחנך כיתה וכיו"ב).
   6. קצבת הילדים ומענק הלימודים המשולמים מהמוסד לביטוח לאומי ישולמו לידי האם, בנוסף לדמי המזונות.
   7. דמי המזונות ישולמו עד הגיע הקטין לגיל 18 או סיום לימודיו בבית הספר התיכון – על פי המאוחר. ממועד זה ועד לתום השירות הצבאי הסדיר של הקטין יעמוד סכום המזונות על 1/3 מהסכום שנקבע לעיל.
   8. בשים לב לתוצאת פסק הדין, ותוך התחשבות בהסכמת הצדדים לסיום ההליך ללא קיום דיון הוכחות, אני מחייבת הנתבע בהוצאות התובעת בסך של 5,000 ₪.

המזכירות תסגור את התיק.

ניתן היום, כ"ד טבת תשפ"ג, 17 ינואר 2023, בהעדר הצדדים.