טוען...

בית משפט לענייני משפחה בראשון לציון

תלה"מ 64672-05-22 ח' נ' ט'

תיק חיצוני:

בפני

כבוד השופטת מירה רום פלאי

תובע

א' ח' ע"י ב"כ עוה"ד רועי ברומר

נגד

נתבעת

א' ט'

פסק דין

  1. בפני תביעה כספית / נזיקית לפיצוי בסך של 100,000 ₪, אשר הוגשה על ידי התובע כנגד הנתבעת.

טוען התובע כי הנתבעת צרפה לבקשה למתן צו הגנה שהוגשה על ידה ביום 03.03.22 מסמך רפואי חסוי של התובע מיום 05.02.2012, על פיו הוא אובחן כסובל מהפרעה בי פולארית, וכי אין לו קשר להליך המשפטי ולא ניתן כל אישור מצד התובע להציגו.

עוד טוען התובע כי על בסיס אותו מסמך רפואי חסוי, הנתבעת טענה טענות הזויות ובלתי נתפשות על הדעת בבקשה לצו ההגנה לרבות שהתובע עוקב אחריה, שולח מעקבים על ביתה, טענה שחצי שנה לא מניח לה, והגרוע מכל, העיזה לקרוא לתובע: סובל ממחלת נפש מניה דפרסיה ואינו מודע למצבו.

  1. הנתבעת טוענת כי יש לדחות על הסף את התביעה מחמת העדר עילה, שכן אין מדובר בפרסום לפי סעיף 2(11) לפי חוק לשון הרע 1966-התשכ"ה, ובנוסף, גם אם היה מדובר בפרסום כזה, הרי שאין מדובר בפרסום אסור, שכן הנתבעת עשתה שימוש במכתב אך ורק לצורך בקשתה לצו הגנה.

עוד מפרטת הנתבעת בכתב ההגנה כי התובע עצמו, הגיש את המסמך נשוא תביעה זו, מספר פעמים בהליכים משפטיים שונים וכן בפני האגף לשירותים חברתיים לצורך עריכת תסקירים בעניינם של הצדדים.

רקע על הצדדים

  1. התובע והנתבעת הם בני זוג לשעבר אשר התגרשו בבית הדין הרבני על פי הסכם גירושין שקבל תוקף של פסק דין ביום 08.09.2009.

  1. לאחרונה חודשו ההליכים בין הצדדים וזאת לאחר שהתובע הגש תביעה להפסקת מזונות קטינה, בעניינה קבוע לצדדים דיון להוכחות ביום 15.02.2023.

  1. כאמור, ביום 03.03.2022 הגישה הנתבעת בקשה למתן צו הגנה, אליו צרפה את המסמך נשוא תביעה זו.

לאחר שנשמעה, ניתן לה צו למניעת הטרדה מאיימת במעמד צד אחד. ביום 09.03.22 התקיים דיון במעמד הצדדים ולאחר שנשמעו הצדדים, בית המשפט הורה כי הצו אשר ניתן במעמד צד אחד יבוטל, וניתן צו הדדי על פיו המשיב (התובע כאן) לא יתקרב אל מקום מגורי המבקשת (הנתבעת כאן) מרחק של 50 מטר ואילו המבקשת לא תתקרב אל מקום מגוריו של המשיב מרחק של 50 מטר, למעט ימי שני וכל סוף שבוע שני בהם המשיב ייקח את הקטינה מהכניסה לבניין בו גרה המבקשת.

דיון

  1. ביום 03.11.2022 נערך קדם משפט בתביעה זו במהלכו הודה ב"כ התובע כי התובע עצמו צרף את המסמך הרפואי המדובר, ללשכת ההוצאה לפועל בלבד.

שורות 12-13 פרוטוקול מיום 03.11.22.

אף טען כי: "אני מתקן את עצמי, לא היה אמת במסמך, מבחינת הגברת. הצגת המסמך לא נועדה בשביל איזשהו פחד מהאדון או חשש ממנו, איזושהי סבירות שיש לו מחלה כזו או אחרת, היא נועדה לשם קבלת צו מבחינתה לצרכים שמשרתים אותה".

שם, שורות 8-10 בעמוד 2.

  1. הנתבעת העידה והוסיפה כי המסמך הרפואי הגיע אליה בדואר והוצג בכל מקום אפשרי ובמסגרת הליכים משפטיים שונים, על ידי התובע בעצמו.

כמו כן העידה הנתבעת כי מעולם לא עשתה שימוש במסמך הרפואי, אלא לצורך צו ההגנה שקיבלה, וכאמור, כך גם טוען התובע.

שם, שורות 13-15 בעמוד 2.

הכרעה

  1. סעיף 43 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, קובע כי:

"בית המשפט רשאי לדחות תביעה בכל עת בשל קיומו של מעשה בית דין, התיישנות או מכל נימוק אחר, שלפיו הוא סבור כי ראוי ונכון לדחות את התביעה."

  1. שוכנעתי כי הנתבעת לא עשתה שימוש במסמך הרפואי אלא לשם בקשתה לצו הגנה בהתאם לחוק למניעת אלימות במשפחה התשנ"א-1991.

  1. התובע הודה כי הוא עצמו עשה שימוש במסמך הרפואי לצורך הליך משפטי במסגרת תיק הוצאה לפועל שנוהל נגדו עקב חוב מזונות, והנתבעת הראתה כי התובע עשה שימוש במסמך זה בהליכים משפטיים שונים אחרים.

  1. שימוש במסמך רפואי גלוי, המאבחן מצב רפואי של התובע לצורך תמיכה בטענה להטרדה מאיימת, או אלימות מסוג כלשהו, הוא לגיטימי, ואף נדרש לצורך ההתדיינות המשפטית בבקשה מסוג זה, הנידונה ממילא בדלתיים סגורות.

  1. לכך יש להוסיף את העובדה שאינה שנויה במחלוקת, לפיה- התובע עצמו עשה במסמך הרפואי שימוש בהליכים משפטיים אחרים, אף כאלה שאינם בדלתיים סגורות.

  1. בנסיבות אלה מצאתי כי בהתאם לסעיף 43 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, ראוי ונכון לדחות את התביעה.

  1. משזו התוצאה אליה הגעתי, ורק משום שמדובר בדחייה על הסף, אני מחייבת את התובע בהוצאות הנתבעת בסך של 5,000 ₪ אשר ישולמו לה עד ליום 10.12.2022.

  1. אני מתירה את פרסום פסק הדין ללא פרטים מזהים.

  1. משתם ההליך התיק ייסגר.

ניתן היום, י"ג חשוון תשפ"ג, 07 נובמבר 2022, בהעדר הצדדים.

5 מתוך 5