לפני הרכב כבוד השופטים: חננאל שרעבי [אב"ד] אספרנצה אלון אריה נאמן | |
המערער | א. נ |
נגד | |
המשיבים | .1 ו. נ ע"י ב"כ עו"ד ויסאם אסמאר .2 נ. נ (אדם שמונה לו אפוטרופוס) ע"י ב"כ עוה"ד יצחק ריינפלד ו/או חביבה פוגל גרמן .3 האפוטרופוס הכללי מחוז חיפה והצפון |
פסק דין |
רקע
2. ביום 8.7.20 הגיש משיב 1 (להלן: "ו'") בקשה להורות על מינוי אפוטרופוס לענייניה הרפואיים והרכושיים של אחותו נ'.
3. נ', ילידת 1947, בת 75, רווקה, קשישה סיעודית בתפקודה, מתניידת בכיסא גלגלים, סובלת ברקע מסוכרת, יתר לחץ דם, מאובחנת כחולה במחלת הסכיזופרניה, מתגוררת עם עובדת זרה ומתקיימת מקצבת זקנה וביטוח סיעודי.
4. כנטען בתיק קמא, המערער כאן, אחיה הבכור של נ' (להלן: "א'"), לכאורה מבצע פעולות לצורך השתלטות על רכושה של נ', ועל דירתה הנמצאת ברחוב ..., שכונת ... בעיר ... .
5. ביום 5.11.20, ועל רקע החלטת בית משפט קמא על מינוי אפוטרופוס לדין לנ', הגיש עו"ד ג'רייס מטעמה של נ' חוות דעת של פסיכיאטר ד"ר דוד רבינוביץ (חוות הדעת הוגשה ללא רשות מבית המשפט), אשר תיאר כי נ' היא אישה הסובלת מהפרעה דיכאונית וחרדתית מזה שנים רבות, עברה אשפוז בעבר בשל מצב פסיכוטי חריף, כעת ברמיסיה מלאה. לדעתו של ד"ר רבינוביץ, יכולת השיפוט של נ' שמורה וקבלת ההחלטות אינה מושפעת על ידי סימפטומים או חשיבה פסיכוטית דיכאונית, מאנית, או הפרעה משמעותית של קוגניציה. לפיכך היא מסוגלת לנהל את ענייניה ואינה זקוקה למינוי אפוטרופוס.
6. ביום 29.11.20 ניתנה החלטת כבוד השופט בן ציון ברגר (המותב קמא הקודם בתיק). בהחלטתו האמורה ציין, כי לאחר שבחן ושקל את כלל טענות הצדדים, נ' אמנם אינה פסולת דין. יחד עם זאת בנסיבות בהן אדם מוסר לאחר את רכושו, שהוא זקוק לו ועושה בו שימוש יומיומי, ו/או עלול להזדקק לו בעתיד, מצריך הדבר בחינה ומעורר שאלות. עוד התייחס כבוד השופט ברגר לסוגיית הגשת חוות דעת מומחה, מבלי רשות בית המשפט, בניגוד להוראות תקנות סדרי הדין בבתי משפט לענייני משפחה, והורה על הוצאת חוות דעתו של ד"ר רבינוביץ מהתיק.
השופט ברגר החליט על מינוי מומחה מטעם בית המשפט (בהחלטה נוספת שניתנה באותו יום), במסגרתה הורה על מינוי ד"ר ורד טל, פסיכיאטרית, לצורך הערכת מצבה הקוגניטיבי והנפשי של נ' (להלן: "המומחית" או "המומחית טל").
7. ביום 9.2.21 הגיש עו"ד ג'רייס בשמה של נ', בקשה לעיכוב מתן חוות דעת המומחית, ביטול המינוי, ומינוי מומחה אחר במקומה. נימוקי הבקשה היו, כי הבדיקה שנערכה ע"י המומחית התנהלה באופן מעוות. המומחית לא יצרה מרחב פתוח ובטוח לנ' ולא אפשרה לה להתבטא באופן חופשי ולהשיב בחופשיות ועוד טענות.
אחת מהטענות היתה, שהמומחית לא המציאה הצהרה בדבר היעדר ניגוד עניינים כמתחייב על פי הוראות התקנות החדשות. על כן, מינויה טרם נכנס לתוקף וכל הפעולות שנעשו, מנוגדות להוראות הדין.
א' (המערער כאן) טען בתגובה לבקשת הפסילה קמא, כי יש לדון בבקשה בכובד ראש באשר הבקשה כוללת עילות קבילות לפסילה. ככל שחוות הדעת לא תיפסל, יהיה צורך בהצגת שאלות הבהרה ולאחר מכן, חקירת המומחית (דבר שהתבצע בפועל).
ו' טען בתגובה כי יש לדחות את בקשת פסילת המומחית. הדגיש ו', כי למעשה א' (המערער דנן) עומד מאחורי בקשת הפסילה האמורה.
באשר לעבודתה של המומחית וחוות דעתה, ציין ו' כי, המומחית ביצעה את מלאכתה נאמנה, באופן אובייקטיבי. ולא הוכח פגם היורד לשורשו של עניין או מעלה חשש ממשי לעיוות דין שיצדיק את פסילתה.
8. לנוכח טענות הצדדים נקבע התיק לדיון ביום 24.3.21, כאשר באותו יום נשמעו טענות הצדדים בהרחבה לענין בקשת הפסילה של המומחית, כולל נ' בעצמה, האפוטרופוס לדין וב"כ הצדדים. ביום 14.6.21 ניתנה החלטת בית המשפט קמא, במסגרתה נדחתה הבקשה לפסילת חוות דעת המומחית לגופה. ההחלטה מפורטת ומנומקת, ולמעשה אף צד לא הגיש בקשת רשות ערעור על החלטה זאת.
ראוי להתעכב על נימוקו של השופט קמא לענין אי מתן תצהיר ניגוד עניינים. בנדון ציין השופט קמא כי החלטת המינוי ניתנה ביום 29.11.2020, עובר לכניסתן לתוקף של התקנות החדשות. לפיכך, במועד בו מונתה המומחית, לא חלה חובת הגשת תצהיר ניגוד עניינים. בכל מקרה, תצהיר כאמור הוגש על ידי המומחית, לבקשת בית המשפט קמא, ביום 19.5.2021.
9. ביום 24.3.21 הוגשה חוות דעת המומחית טל. בחוות הדעת תיארה המומחית כי נ' סובלת ממחלת נפש מסוג סכיזופרניה.
צויין כי במועד בדיקתה נמצא כי נ' מצויה במצב של הפוגה חלקית, עם סימנים פסיכוטיים חלקיים. יחד עם זאת מדובר בפגיעה ניכרת ביכולות כגון מוטיבציה, תפקוד חברתי ובין אישי, שיפוט, תכנון ויוזמה, פגיעה בטיפוח עצמי, נטייה להזנחה, מיעוט חשיבה ואובדן יכולת הנעה.
לדעת המומחית, כל הנ"ל מביאים למסקנה שנ' אינה מסוגלת לנהל את ענייניה הכלכליים, החל בדאגה לעצמה בענייני יום יום בסיסיים, ואחת על כמה כשמדובר בעניינים מורכבים יותר.
עוד ציינה המומחית, כי נ' מתקשה לעמוד בלחצים ולהגן על טובתה בטווח הקרוב והרחוק.
התוצאה היא, כך סברה המומחית בחוות דעתה, כי יש למנות לנ' אפוטרופוס על ענייניה רכושיים.
10. ביום 30.6.21 הורה בית משפט קמא על מתן צו למינוי אפוטרופוס זמני לתקופה של 12 חודשים על ענייניה הרכושיים של נ', ומינה את המרכז הישראלי לאפוטרופסות (להלן: "המרכז"), אשר הסכמתו למינוי ניתנה מבעוד מועד.
11. ביום 5.1.22 הגישה העו"ס לסדרי דין תסקיר משלים, לאחר ביקור בית נוסף שבצעה אצל נ'. העו"ס חזרה על סברתה כי יש מקום למנות לנ' אפוטרופוס.
12. ביום 30.1.22 הגישה המומחית חוות דעת משלימה, שנדרשה לשם מתן התייחסותה למסמכים נוספים שהועברו אליה.
לדברי המומחית, גם לאחר בדיקה נוספת ועיון בחומר, אין שינוי בממצאי מסקנותיה, והיא סבורה כי לנ' פגיעה קוגניטיבית מעורבת – אורגנית ומשנית למחלת הנפש, אשר מביאה ליכולת מופחתת בתחום של שיפוט ולקיחת החלטות. היא מוטה בקלות ומושפעת ממחשבות רדיפה. לכן אינה מסוגלת לנהל את ענייניה הכלכליים.
פסק הדין קמא
13. בפסק הדין קמא נקבע כדלקמן:
א. נ' איננה יכולה לדאוג לענייניה, ויש מקום למנות לה אפוטרופוס.
נימוקי פסק הדין היו כי נ' ביצעה מספר פעולות כלכליות מהותיות, לכאורה ללא הסבר באופן המעורר שאלות ומחייב בדיקה, לרבות העברת זכויותיה בדירה לאחיה א'. כך גם העברת סכומי כסף העולים על 200,000 ₪ לחשבונו של א';
בית משפט קמא נתן בנדון משקל של ממש להמלצות המומחית טל בחוות דעתה; לתסקירי העו"ס לסדרי דין; להמלצותיו של האפוטרופוס לדין, אשר פגש בנ' והתרשם ממצבה, ומסר כי היא מוחלשת ונתונה ללחצים כבדים מצב בני משפחת הקרובים; ולהתרשמותו הבלתי אמצעית (של בית משפט קמא) מנ', שעלתה בקנה אחד עם ממצאי המומחית טל ותסקירי העו"ס לסדרי דין.
ב. האפוטרופוס מונה על ענייניה הרכושיים בלבד של נ'.
כך החליט בית משפט קמא הן נוכח המלצתן של מומחית בית המשפט ושל העו"ס לסדרי דין; אף נוכח העובדה כי ההליך החל כאשר ברקע סכסוך רכושי; ואף נוכח הדיווחים כי ענייניה האישיים של נ' מטופלים היטב, ועל מנת להקטין, ככל האפשר, את הפגיעה באוטונומיה של נ'.
ג. זהות האפוטרופוס.
בית משפט קמא קבע כי אין מקום למנות מי מהאחים (א' או ו') לשם כך, עת מדובר בסכסוך משפחתי בעוצמה גבוהה, ואין להוציא מכלל אפשרות קיומם של הליכים נוספים בעתיד. מעבר לכך קיים ניגוד עניינים מובהק בין נ' לבין אחיה. להתרשמות בית משפט קמא, משך התקופה מאז מונה המרכז לשמש אפוטרופוס על ענייניה הרכושיים של נ', חלה רגיעה מסוימת וטוב שכך. בנוסף, תפקודו של המרכז כאפוטרופוס הוא תקין, ולא נמצא טעם להחליפו באחר.
ד. הצו הזמני שניתן ביום 30/6/21 אשר הורה על מינוי המרכז כאפוטרופוס על ענייניה הרכושיים של נ', הפך לקבוע.
טענות המערער בערעור
14. המערער טען כי טעה בית משפט קמא בכל אחת מהנקודות הבאות:
א. עת איפשר למשיב לנהל את תביעתו קמא ללא צירוף חוות דעת רפואית ובכך סטה מהוראות תקנה 87(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: "התקנות"), עת מצוין בה מפורשות כי אם רצה בעל דין להוכיח עניין שברפואה, יצרף לכתב טענותיו חוות דעת של מומחה בתחום.
ב. עת לא ביטל את מינויה של המומחית טל, מינוי אשר לא עמד בהוראות הקבועות בתקנות בכל הקשור להיעדר הצהרתה בדבר היעדר ניגוד עניינים, כאמור בתקנות ובטופס 6 בתוספת הראשונה.
ג. עת נימק בהחלטתו קמא מיום 14.6.2021 כי החלטת המינוי ניתנה ביום 29.11.2020 עובר לכניסתן לתוקף של תקנות סדרי הדין החדשות, ולפיכך במועד בו מונתה המומחית לא חלה חובת הגשת תצהיר ניגוד עניינים. הלכה למעשה המומחית נכנסה לפעולה בחודש ינואר 2021 ואז התקנות החדשות היו בתוקף על כל המשתמע. אין בתצהיר ניגוד העניינים שהוגש על ידי המומחית ביום 19.5.21 כדי לתקן את הטעות.
ד. עת לא קבע כי נפלו פגמים בחוות דעתה של המומחית, כאשר לא פעלה בהתאם לתקנה 87(ז) לתקנות. בכך שלא הגישה את חוות הדעת ערוכה בהתאם לסעיף 24 לפקודת הראיות, לא צירפה לחוות הדעת רשימת אסמכתאות שהסתמכה עליהן, לא צירפה אסמכתאות שלא ניתן לאתרן בנקיטת אמצעים סבירים וכן הסתמכה בחוות דעתה על הקלטות ותמלילים שאינם קבילים.
ה. עת מינה את המומחית בניגוד לתקנה 25(א) לתקנות המשפחה, ובחר מומחית שלא מרשימת המומחים כמשמעותה בסעיף 4 לצו ההקמה; כן לא התייעץ בית משפט קמא מראש עם בעלי הדין בעניין המינוי, ולא ביקש את דעתם ו/או הסכמתם למינוי.
ו. עת הורה למומחית בהחלטתו קמא מיום 3.2.2022 להגיש חוות דעת משלימה לאחר שהמומחית כבר נחקרה על חוות דעתה; ולאחר שהוגשה חוות הדעת המשלימה לא איפשר לצדדים לחקור את המומחית על חוות הדעת המשלימה אלא קבע את התיק לסיכומים.
ז. עת הכריע בתביעה למינוי אפוטרופוס על סמך עדות יחידה – חוות דעתה של המומחית, ומנע מבעלי הדין ובפרט מהמערער להביא עדים רלוונטיים מטעמו, לרבות ד"ר דוד רבינוביץ, הפסיכיאטר שטיפל בנ' לאורך שנים.
טענות המשיבים בערעור
15. תמצית טענות משיב 1 בכתב התשובה:
א. המערער גוזל את כספה וזכויותיה של נ' בדירת מגוריה ומשתלט על דירתה כדי שיוכל לבנות דירה על הגג. לכן המערער מבקש לבטל את מינוי האפוטרופוס, וניסה בכל כוחו לחבל בהליך קמא (לבטל את האפוטרופוס לדין שמונה עבור נ'; לבטל את מינוי המומחית; להגיש חוות דעת רפואית מטעמו לתיק קמא ללא אישור; לבטל מינוי העו"ס, ונכח בעת ביקור העו"ס אצל נ' כדי למנוע ביקור אובייקטיבי).
ב. פסק הדין קמא נכון ומבוסס. הדבר היחיד שניתן וצריך להתערב בו הוא הרחבת מינוי האפוטרופוס שמונה, מעבר לענייניה הרכושיים של נ' גם לענייניה האישיים, כדי להעניק לה הגנה מלאה מהמערער.
ג. שגה המערער עת טען, כי היה על המשיב לצרף לבקשתו למינוי אפוטרופוס בתיק קמא, חוות דעת מומחה מטעמו. הדבר עומד בניגוד לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995, הקובע כי בעל דין לא יביא חוות דעת מומחה אלא ברשות בית המשפט.
ד. בכל הקשור לטענות המערער לעניין מינוי המומחית, המערער לא העלה ולו טענה אחת בנדון בבית משפט קמא ועסקינן בהרחבת חזית פסולה. כמו כן מדובר על טיעון פרוצדורלי/דיוני מופרך וחסר בסיס.
ה. שגה המערער עת טען כי פסק הדין קמא מתבסס על עדות יחידה, של המומחית. בפסק הדין קמא פורטו הנימוקים עליהם נשען פסק הדין, לרבות שתי חוות דעת המומחית, תסקירי העו"ס לס"ד, חוות דעת האפוטרופוס לדין ודברי המשיבה נ' עצמה, במהלך הדיונים שהתקיימו בתיק קמא. מכל אלה בחר המערער להתעלם, מה שמצביע על היעדר ניקיון כפיו.
16. תמצית טענות משיבה 2 (נ'), האדם שמונה לו אפוטרופוס, בכתב התשובה:
א. הליך מינוי האפוטרופוס לנ' היה מקיף ויסודי, במהלכו הפעיל בית משפט קמא את כלל הכלים העומדים לרשותו – מינוי אפוטרופוס לדין עבור נ'; תסקירי עו"ס, עמדת ב"כ היועמ"ש, מינוי מומחית מטעם בית המשפט וחקירתה הנגדית על חוות דעתה, וקיום מספר דיונים במהלכם התרשם בעצמו ובאופן בלתי אמצעי מנ'.
ב. המערער לא קורא תיגר על חוות דעת המומחית אלא תוקף החלטות דיוניות של בית משפט קמא. לא זו בלבד שטענותיו שגויות, הרי שהמערער מתעלם מהכלל הקבוע בסעיף 8 לחוק בתי המשפט לענייני משפחה, כי בכל עניין של ראיות וסדרי דין שאין עליו הוראה אחרת, ינהג בית המשפט בדרך הנראית לו הטובה ביותר לעשיית משפט צדק. כך פעל בית משפט קמא.
ג. לא ניתן להתעלם מניגוד העניינים המהותי בו מצוי המערער, למול ענייניה הרכושיים של נ'.
לראיה פורטה בתשובתה של נ' לערעור שורת ההליכים התלויים ועומדים בנושאים שונים (תיק עזבון אביהם של הצדדים, תיק בין האחים ביחס לשימוש ברכוש המשותף, תביעה לבטלות ו/או ביטול הסכם המתנה בין נ' למערער ועוד). יתכן כי די בכך כדי להבהיר את מניעי המערער, אך אין בכך להעניק עילה ובסיס לערעורו.
ד. בניגוד לטענת המערער, בענייני מינוי אפוטרופוס לא חלות תקנות סדר הדין הרגילות, כי אם חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות והתקנות מכוחו, על פיהן החובה לצירוף תעודת רופא חלה ביחס לבקשות להכרזה על פסול דין, ואינה קבועה ביחס לבקשות למינוי אפוטרופוס.
יתרה מזו, בניגוד לסדרי הדין האזרחיים, בבית המשפט לענייני משפחה חל איסור על הגשת חוות דעת מטעם הצדדים, ללא החלטת בית המשפט.
ה. ההחלטה על מינוי המומחית ניתנה ביום ,29.11.20טרם כניסת התקנות החדשות לתוקפן ביום 1.1.2021 (תקנה 145 לתקנות סדר דין משפחה(. לפיכך לא חלה על המומחית ההוראה בדבר הגשת טופס העדר ניגוד עניינים לפי טופס 6 לתקנות. המועד הקובע להגשת הצהרת זיקות כאמור, לו היתה התקנה חלה, הינו כקבוע בתקנה קרי "מיד עם קבלת המינוי" ולא המועד בו ערכה המומחית את ביקורה אצל נ' – כטענת המערער.
ו. בכל אופן, החלטת בית המשפט מיום 13.5.21 הורתה למומחית להגיש תצהיר העדר ניגוד עניינים, וזו אכן הגישה תצהיר כאמור ביום 19.5.21. בכך הוסר כל ספק ככל שהיה.
ז. יש לדחות את טענת המערער לפיה פסק הדין קמא התבסס על עדות יחידה, מאותם נימוקים המפורטים בסעיף 15(ה) לעיל.
17. תמצית טענות משיבה 4 בכתב התשובה:
א. משיבה 4 חזרה על טיעוני המשיבים האחרים (המובאים לעיל) והוסיפה כדלקמן.
ב. תפקידה של ערכאת הערעור אינו בחינה מחודשת של ההליך קמא, אלא להעביר תחת שבט ביקורתה את פסק הדין של הערכאה הדיונית, תוך בחינה האם נפל בו פגם היורד לשורשו של עניין. אם לא נמצא פגם אל לה לערכאת הערעור להתערב בקביעת ממצאים עובדתיים וממצאי מהימנות שנקבעו על ידי הערכאה הדיונית, אלא במקרים חריגים ויוצאי דופן, בהם נמצא כי המסכת העובדתית שנקבעה על ידי הערכאה הדיונית אינה מתקבלת על הדעת ואינה מתיישבת עם חומר הראיות.
ג. פסילת חוות דעת של מומחה כמתבקש בערעור זה, הינו צעד קיצוני שאין לו הצדקה בנסיבות המקרה. המומחית ערכה חוות דעת, נחקרה במהלך דיון הוכחות בבית המשפט וערכה חוות דעת משלימה. במכלול הדברים מצאה המומחית כי המשיבה נ' זקוקה לאפוטרופוס אשר ינהל את ענייניה הרכושיים. המומחית הינה זרועו הארוכה של בית המשפט וטענה כי יש לפסול את חוות דעתה בשל אי הגשת תצהיר ניגוד עניינים אשר לא חלה עליה החובה בשעת מינויה, יש לדחות על הסף.
חוות דעתה של המומחית, לרבות תשובותיה בחקירתה במהלך דיון ההוכחות שהתנהל בבית משפט קמא, מלמדות כי הינה מהימנה ואובייקטיבית. זאת ועוד, המומחית ערכה תצהיר בדבר העדר ניגוד עניינים שהוגש ביום 19.5.21.
ד. בית המשפט העליון חזר על ההלכה, כי פסילתה של חוות דעת מומחה תהא רק במקרים חריגים בהם נפל בחוות הדעת פגם היורד לשורש העניין, ואשר עלול לגרום לעיוות דין – אין זה המקרה שלפנינו.
ישיבת יום 28.11.2022
18. ביום 28.11.2022 התקיימה ישיבה בערעור, במסגרתה טענו הצדדים בפניי ההרכב.
19. ב"כ המערער חזר על נימוקי הערעור והוסיף כי אינו מעלה כל טענה מהותית לגוף חוות הדעת עצמה, אולם סבור כי יש בנימוקי הערעור כדי להביא לשינוי בהכרעה שניתנה. הוא הפנה לרשימת המומחים בצו ההקמה, וטען כי המומחית שבחר בית משפט קמא לא מופיעה ברשימת המומחים. עוד טען כי יש סמכות לבית המשפט למנות מומחה שלא מתוך רשימת המומחים, במידה שהמקצוע הנדרש לא נמצא ברשימת המומחים אך לא כך הדבר בענייננו. לשאלת בית המשפט ענה כי לא התנגד למינוי בזמן אמת. עוד טען, כי בניגוד לתקנות, בית משפט קמא לא נועץ עם הצדדים טרם מינה את המומחית בתיק קמא.
ב"כ המערער הפנה לשני פסקי דין: תיק אמ"צ (ב"ש) 10566-08-16 מיום 30.10.2016, וכן בע"מ 2780/19 פלוני נ' היועץ המשפטי ומשרד הרווחה מיום 27.01.2019, במסגרתם נאמר כי ההוראה הקבועה בדבר בחירת מומחה מרשימת מומחים היא הוראה קוגנטית ולא בגדר המלצה, ועל בית משפט קמא היה לפעול לפיה.
20. ב"כ משיב 1 חזר אף הוא על נימוקי תשובתו בערעור, והוסיף, כי כשבית משפט קמא מינה את המומחית טל איש לא ערער על כך. כעת המערער תוקף את המומחית, את מינויה ואף את אישיותה, מאחר שלא אוהב את תוצאות חוות דעתה.
ב"כ המערער מבקש דבר לא מובן – לבטל את גוף חוות הדעת שעליה הוא לא חולק, על סמך טענה פרוצדורלית שאין בה כל ממש, שהועלתה בערעור לראשונה.
21. ב"כ של נ', משיבה 2, חזרה על נימוקי תשובתה, והוסיפה כי עסקינן בערעור מאוד חריג בתחום האפוטרופסות, מאחר שאין טענה כי נ' לא צריכה אפוטרופוס. למעשה אין מחלוקת שנ' זקוקה לאפוטרופוס, לפחות לענייני רכוש. הערעור התמקד כל כולו בטענות מן הפרוצדורה ו/או טענות דיוניות שקיבלה הערכאה דלמטה, בהן ממעטת ערכאת הערעור להתערב. הדברים נכונים ביתר שאת כאשר מדובר בתחום בית המשפט לענייני משפחה לו מסורה סמכות נרחבת מכוח סעיף 8 לחוק בית המשפט לענייני משפחה.
הוסיפה וטענה המשיבה 2 כי טענות הפרוצדורה שנטענו מצד המערער אינן מדויקות ולא נכונות.
לעניין רשימת המומחים – נטען כי רשימת המומחים אינה רשימה סגורה ואף לא רשימה מושלמת. היא חלקית בהיקפה וגם בתחומי המומחיות.
במקרה דנן חיפוש ברשימת המומחים לא מעלה כי נמצא בה פסיכיאטר/ית במחוז צפון או חיפה. לפיכך, מונתה המומחית טל, שהינה מחיפה, ואשר מתמנה כמומחית כבר עשרות שנים כמומחית בית משפט בתחום הפסיכיאטריה.
נושא המינוי היה לפתחו של בית משפט קמא במסגרת בקשה לביטול המינוי ופסילת חוות הדעת והבקשה נדחתה בהחלטה מפורטת. בכל מקרה בבקשת הפסילה קמא שהוגשה על ידי נ', אך נתמכה על ידי המערער, לא עלו כלל טענות כי המומחית אינה מופיעה ברשימת המומחים ו/או היעדר היוועצות בית המשפט עם הצדדים טרם המינוי, ולכן אין מקום לשמוע טענות אלה כיום.
22. ב"כ משיבה 4 הצטרפה לטענות באי כח המשיבים, וציינה כי המערער כלל לא ערער על עצם הקביעה כי נ' זקוקה למינוי אפוטרופוס.
דיון והכרעה
23. לאחר ששקלתי הדברים, שוכנעתי כי אין בערעור זה ממש, ואמליץ לחבריי להרכב לדחותו.
24. עסקינן בערעור המכוון לפסילת חוות דעת מומחית בית המשפט, שעיקר טענותיו דיוניות, תוך שלמערער אין כל טענה לגופן של חוות דעת המומחית ו/או של תסקירי העו"ס לסדרי דין, שהובילו חד משמעית להמלצה למינוי אפוטרופוס לרכוש לנ'.
25. בנוסף, הערעור נועד להביא לפסילת המומחית ו/או חוות דעתה מטעמים דיוניים שונים (שאין בהם ממש, כפי שנרחיב בכך להלן), תוך התעלמות ממהלכה הפסוקה, כי לבית משפט לענייני משפחה מסור שיקול דעת רחב ביותר בכל הנוגע למינוי מומחים [בע"מ 3782/20 פלונית נ' פלוני, פסקה 7 (16.5.2020)].
26. אם נתמצת את עיקר טענותיו הדיוניות של המערער (עליהן עמדנו בהרחבה לעיל), הרי הן כדלקמן:
א. התובענה קמא (למינוי אפוטרופוס לרכוש ולגוף לנ') הוגשה ללא חוות דעת רפואית תומכת;
ב. המומחית לא נתנה טרם מתן חוות דעתה, הצהרה בדבר העדר ניגוד עניינים;
ג. המומחית לא נכללה ברשימת המומחים, כמשמעה בסעיף 4 לצו בית המשפט לענייני משפחה (הקמת יחידות סיוע, דרכי פעולתן וסדרי עבודתן), התשנ"ו-1996 (להלן: "צו ההקמה");
ד. בית המשפט לא נועץ בבעלי הדין טרם מינוי המומחית;
ה. בית המשפט לא איפשר את חקירת המומחית לאחר מתן חוות הדעת המשלימה;
ו. בית המשפט לא איפשר את חקירתה של נ' (ראו הטענה בפרו' ישיבת הערעור, עמ' 3 שו' 10-15);
ז. בית המשפט הכריע בתובענה על סמך עדות יחידה – חוות דעתה של המומחית.
27. להלן אתייחס לטענות המערער אחת לאחת.
טרם שאעשה כן אתייחס לעובדה, כי המערער העלה את טענותיו המפורטות בסעיפים 26(א) – 26(ד) לראשונה במסגרת הערעור דנן, ולא עשה כן בזמן אמת בבית משפט קמא – מיד לאחר המינוי, וטרם מתן חוות דעת המומחית.
במקרה דומה ציין בית המשפט, ב-עמ"צ (ב"ש) 10566-08-16 פלונית נ' היועמ"ש (להלן: "ענין פלונית"), שאוזכר בטיעוני ב"כ המערער בישיבת הערעור, כי:
"...יכול והתנהלותו של בעל-דין, שהסכים למינוי מומחה שאינו ברשימה או שנמנע מלהעלות את טענותיו בזמן אמת בעת מינוי המומחה שאינו ברשימה, תביע לדחיית טענותיו באשר למינוי המומחה, נוכח (ע)קרון תום הלב ודוקטרינת ההשתק השיפוטי... עקרונות השיהוי מחייבים גם להעלות את הטענה מוקדם ככל שניתן. ככל (שלא נעשה כן – ח"ש) יתקשה בית המשפט לקבל את הטענה שמועלית לאחר שהתקבלה חוות הדעת, לא כל שכן לאחר שאומצה בפסק הדין".
כן אציין את דבריו של כב' השופט דנציגר ב-בע"מ 7867/10 פלונית נ' פלוני, פסקה 14 (29.12.2010), כי:
"זאת ועוד, יש מקום לדחות את טענות המבקשת באשר לכשרותו של המומחה לשמש כמומחה מטעם בית המשפט גם נוכח התנהלותה, כאשר המבקשת נמנעה מלהעלות את טענותיה שפורטו לעיל בזמן אמת בעת מינוי המומחה. גם לאחר מינויו לא נאותה המבקשת להעלות את טענותיה לעיל במסגרת הבקשה הראשונה שעסקה כאמור במינוי המומחה, ובמקום זאת עתרה כלשונה 'להורות על חקירת צוותה של ד"ר גולומב ולחילופין ביטול מינוים של דר' גולומב וצוותה והעברת מלוא הטיפול למומחה שמונה אשר יטפל במשפחה...'
רק במסגרת הבקשה השנייה העלתה המבקשת לראשונה את טענותיה לעיל באשר לניסיון המומחה, להיכרותו עם ד"ר אבנר, להיעדרותו מרשימת המומחים ולכך שבית המשפט מינה אותו מבלי להיוועץ בצדדים. משכך, צדק בית המשפט המחוזי בקובעו כי נוכח עיקרון תום הלב ודוקטרינת ההשתק השיפוטי יש לדחות את טענותיה של המבקשת באשר למינוי המומחה..."
די בנימוק זה, ובמיוחד כשאין למערער כל טענה נגד חוות דעת המומחית לגופן, להוביל לדחיית הערעור, תוך ראיית טובתה של נ' במינוי אפוטרופוס לרכושה.
עם זאת אבחן אף לגופן את טענות המערער בערעור זה, ואראה שאין בהן ממש.
28. הטענה הראשונה שבפי המערער היא – כי התובענה קמא (למינוי אפוטרופוס לרכוש ולגוף לנ') הוגשה ללא חוות דעת רפואית תומכת;
אין בטענה זאת ממש.
סבורני כי בטענה זאת בלבל המערער בין דרישות תקנות סדר הדין האזרחי בענין צירוף חוות דעת מומחה רפואי לכתב התביעה, לבין תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (סדרי הדין והביצוע), תש"ל-1970 (להלן: "תקנות הכשרות") החלות בענייננו.
בהתאם לתקנות הכשרות, תעודת רופא נדרשת רק בהגשת בקשה להכרזת פסול דין [תקנה 5(ב)], אך לא בבקשה למינוי אפוטרופוס (תקנה 6).
יותר מזה, בניגוד לסדרי הדין האזרחי, בבית משפט לענייני משפחה נוהגים תקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020 (להלן: "תקנות סדרי הדין במשפחה"). בהתאם לסעיף 25(ח) לתקנות אלה, חל איסור על בעלי הדין להגיש חוות דעת מטעמו, ללא החלטת בית המשפט המתירה לו לעשות כן (כפי שאף צויין בסעיף 8(ג) לחוק בית המשפט לענייני משפחה).
כך שהתובענה קמא, שעסקה בבקשה למינוי אפוטרופוס לנ', הוגשה כדין עת לא צורף לה חוות דעת מומחה רפואי בדבר הצורך במינוי אפוטרופוס.
לכן דין הטענה הראשונה של המערער להידחות.
29. הטענה השניה שבפי המערער היא – שהמומחית לא נתנה לאחר מינויה וטרם מתן חוות דעתה, הצהרה בדבר העדר ניגוד עניינים;
אציין כי חובת ההצהרה האמורה נקבעה בסעיף 25(א) לתקנות סדרי הדין במשפחה, שם צויין כי – "מיד עם קבלת המינוי, יצהיר המומחה על זיקות אישיות העשויות להיות לו בנוגע להליך, לבעלי הדין או לבית המשפט".
הוראה זאת נכנסה לתוקף, כתקנות סדרי הדין במשפחה בכלל, "ביום תחילתן של תקנות סדרי הדין האזרחי, התשע"ט -2018..." (סעיף 145(א) לתקנות סדרי הדין במשפחה).
כידוע תקנות סדרי הדין האזרחי, התשע"ט 2018 נכנסו לתוקף רק ביום 1.1.2021.
מכאן כי תקנות סדרי הדין במשפחה, ובכללן סעיף 25(א) המקים את חובת המומחה בהצהרה על העדר ניגוד עניינים, נכנסו לתוקף ביום 1.1.2021.
במקרה דנן, משהחלטת המינוי של המומחית ניתנה ביום 29.11.2020, לא חלה עליה חובת הצהרת ניגוד העניינים האמורה. עמד על כך השופט קמא בהחלטתו מיום 14.6.2021 (צורפה כנספח 4 לכתב הערעור, והדבר אף פורט בסעיף 8 לעיל).
למרות זאת, ולנוכח טענה בנדון במסגרת ההליך קמא – הגישה המומחית הצהרה כאמור בדבר העדר ניגוד עניינים ביום 19.5.2021, וגם על כך עמדנו לעיל.
כל אלה מלמדים כי אף בטענה ב' של המערער אין ממש, במיוחד כשאין לו כל טענה לגופה של חוות דעת המומחית.
30. הטענה השלישית שבפי המערער היא – המומחית לא נכללה ברשימת המומחים, כמשמעה בסעיף 4 לצו ההקמה;
אכן מלכתחילה על בית המשפט למנות מומחה מתוך רשימת המומחים שצויינה בצו ההקמה, כקבוע בסעיף 25(א) לתקנות סדרי הדין במשפחה (שהחליפה את תקנה 258יב(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 שקדמה לה).
יחד עם זאת בסעיף 25(ב) לתקנות סדרי הדין במשפחה צויין כי:
"על אף האמור בתקנת משנה (א) בית המשפט רשאי למנות מומחה שלא מתוך רשימת המומחים, אם ראה כי המקצוע הנדרש של המומחה לא קיים ברשימת המומחים".
ב-ה"ט (נצ') 69322-10-21 פלונית נ' פלוני פסקאות כא-כב (27.12.2021) התייחס בית המשפט לקושי במציאת מומחה בתחום מסויים מתוך רשימת המומחים באיזורים מסויימים בארץ, דוגמת בצפון ובדרום, להבדיל מהמרכז. אז לכאורה, ומכוח סעיף 25(ב), ניתן למנות מומחה שלא מתוך רשימת המומחים.
במקרה דנן, עסקינן במינוי מומחה לבדיקתה של נ' לבחינת הצורך למנות לה אפוטרופוס לרכוש.
נ' מתניידת בכסא גלגלים ומצבה הבריאותי בכלל, כמתואר בחוות דעת המומחית, אינו שפיר. משכך, ולנוכח קשיי התניידותה, כך ניתן להניח, היתה חשיבות למנות לה מומחה בתחום הפסיכיאטרי מעיר מגוריה, חיפה. דא עקא, כפי שטענה באת כוחה של נ' בישיבת הערעור (ראו סעיף 21 לעיל), אין ברשימת המומחים מומחה בתחום הפסיכיאטריה מאזור הצפון בכלל וחיפה בפרט. במצב דברים זה, משמונתה המומחית טל מאזור חיפה, יש מקום להקל במינויה הגם שאינה ברשימת המומחים, מכוחו של סעיף 25(ב) לתקנות סדרי הדין במשפחה; במיוחד במקרה דנן בו לא השיג המערער כאמור בזמן אמת על מינויה שלא מתוך רשימת המומחים, ומשאינו חולק על ממצאי חוות דעתה, כמצויין לעיל.
על כן גם דין טענה ג' של המערער להידחות.
31. הטענה הרביעית שבפי המערער היא – בית משפט לא מילא אחר חובת היוועצות בצדדים טרם מינוי המומחית;
חובת ההיוועצות של בית המשפט בבעלי הדין טרם מינוי מומחה נקבעה בסעיף 25(א) לתקנות סדרי הדין במשפחה, ואף בתקנה 258יב(א) לתקנות סדרי הדין הישנות, שקדמה לה.
יחד עם זאת על חובה זאת אמר בית המשפט העליון (כב' השופטת דפנה ברק ארז) ב-בע"מ 3782/20 פלונית נ' פלוני, פסקה 8 (16.6.2020), כי:
"למעלה מן הדרוש יצוין כי אכן, תקנה 258יב(א) לתקנות מורה כי בבחירת המומחה על בית המשפט להיוועץ עם בעלי הדין, וניתן להתרשם, בזהירות המתבקשת, כי למצער לא התקיימה התייעצות מלאה או מפורטת במעמד הדיון. במבט הצופה פני עתיד, אכן דומה שראוי להקפיד על כך. לצד זאת, בנסיבות העניין, אין לומר שהצדק מחייב סטייה מן הכלל של אי-התערבות בהחלטות דיוניות, וזאת בנסיבות שבהן בקשת רשות הערעור לבית המשפט המחוזי הוגשה בתום 21 ימים ממועד מתן ההחלטה המקורית – בשלהי התקופה שניתנה למומחית לגבש את חוות דעתה. יתר על כן, כתוצאה מכך, הבקשה שבפני הוגשה בתום 30 הימים שהוקצבו לעבודתה של המומחית".
אם ניישם אמירות אלה למקרה דנן, בו הטענה לאי-קיום חובת היוועצות עלתה לראשונה בערכאת הערעור ואין במסגרת הערעור "תקיפת" ממצאי חוות הדעת לגופם, יש לומר כי אי קיום חובת ההיוועצות בענייננו, אינו פוגם במינוי המומחית דנן או בתוקפן של חוות דעתה. זאת תוך הוראה לבית משפט קמא להקפיד ברגיל על חובת ההיוועצות הנדרשת טרם מינוי מומחה מטעמו. ברם ככל שהדבר לא נעשה כך, על הצדדים לפנות בבקשה מתאימה לאלתר, ולא להמתין עד לאחר קבלת חוות הדעת או פסק הדין בערכאה הדיונית.
לחיזוק האמור אף נצטט מדברי בית המשפט ב-רמ"ש (ב"ש) 5658-02-17 ד.ס. נ' י.ש. ואח', פסקה 14, (26.2.2017), כדלקמן:
"אפתח בכך שקיים קושי בעצם ההתבססות של המבקשת, בבקשה לרשות ערעור, על טענה שכלל לא הועלתה בפני הערכאה הדיונית, היא הטענה כי המומחית מונתה ללא התייעצות עם הצדדים...".
ההשלכה למקרה דנן ברורה.
מכאן שאף הטענה הרביעית של המערער דינה להידחות.
32. הטענה החמישית שבפי המערער היא – בית המשפט לא איפשר את חקירת המומחית לאחר הגשת חוות הדעת המשלימה;
חוות הדעת העיקרית של המומחית היא מיום 23.2.2021. על אודותיה נחקרה המומחית ארוכות בישיבת יום 11.10.2021.
חוות הדעת המשלימה מיום 27.1.22 נדרשה על פי החלטת בית משפט קמא מיום 30.11.2021, לאחר חקירת המומחית, לפיה, תעיין המומחית בחומר רפואי נוסף, לרבות מסמכים שנערכו עלי ד"ר רבינוביץ שטיפל בנ', ותבחן עמדתה בשנית בדבר הצורך במינוי אפוטרופוס לרכושה של נ' לאחר עיון בחומר נוסף זה.
אף המומחית ציינה בפתח חוות הדעת המשלימה כי נדרשה לחוות דעת משלימה, בכדי "לעבור על חומר רפואי שהוגש בעיקר ממרפאות פסיכיאטריה רמב"ם..." (ציטוט מעמ' 1 לחוות הדעת המשלימה).
בחוות דעתה המשלימה, לא שינתה המומחית את דעתה בדבר צורך במינוי אפוטרופוס לרכוש לנ'.
לאחר קבלת חוות דעת המשלימה, נתן בית משפט קמא החלטתו מיום 3.2.2022, כי הצדדים "רשאים להתייחס לחוו"ד המשלימה, במסגרת סיכומיהם...".
אף צד לא ביקש בזמן אמת לחקור את המומחית על חוות דעתה המשלימה.
משכך תמוה מדוע המערער טוען כעת בערעור, כי בית המשפט לא איפשר לו לחקור את המומחית על חוות דעתה המשלימה. בקשה כזאת כלל לא הוגשה לבית משפט קמא.
ודוק – אין עסקינן במקרה דנן במצב בו המומחית לא נחקרה כלל. היא נחקרה כאמור ארוכות על חוות דעתה העיקרית, כשבחוות דעתה המשלימה לא שינתה המומחית דבר ממסקנותיה בחוות דעתה העיקרית.
מכאן ניתן להניח, שהמערער בזמן אמת הסתפק בחקירתה של המומחית על חוות דעתה העיקרית. לכן גם לא ביקש בזמן אמת לחקרה על חוות דעתה המשלימה.
במצב דברים זה, טענתו של המערער כיום בערעור, כי בית משפט לא איפשר לו לחקור את המומחית על חוות דעתה המשלימה, אינה מדוייקת (בלשון המעטה), ויש לדחותה.
33. הטענה השישית שטוען לה המערער היא – בית המשפט לא איפשר את חקירתה של נ';
בנדון נפנה להחלטתו של בית משפט קמא מיום 30.11.2021 במסגרתה דחה את הבקשה להעיד את נ' (נספח 13 לכתב הערעור).
אצטט את עיקרי ההחלטה, המקובלים עלי, כדלקמן:
"הבקשה להעיד את הגב' נ':
5. סעיף 36 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962 ... קובע 'לפני מינוי האפוטרופוס ישמע בית המשפט את דעת החסוי אם הוא מסוגל להבין בדבר וניתן לברר דעתו'. סוגית שמיעת דעתו של האדם כאמור בסעיף 36 לחוק הכשרות, נדונה בפסיקה...
6. לאחר שעיינתי ושקלתי עמדות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות. להלן יפורטו טעמי.
7. במקרה דנן, נשמעו דבריה של הגב' נ' במהלך מספר דיונים שהתקיימו בעניינה. הגב' נ' השתתפה ונכחה בכל הדיונים, בכל הזדמנות ניתנה לה הזכות וההזדמנות להשמיע את דעתה בצורה ובדרך התואמים וההולמים את מצבה . הצהרותיה, דעתה וטענותיה של הגב' נ' אפשרו לבית המשפט להתרשם ממנה באופן ישיר בכל הנגע לבירור דעתה. כך למשל, הגב' נ' נכחה בישיבת ההוכחות שהתקיימה ביום 11.10.2021, ניתנה לה הזכות להשמיע את טענותיה ואת דעתה בסוגיית המינוי עת נתבקשה להשיב לשאלות בית המשפט [ראה ש' 33-39 בעמ' 7, ש' 8-9, עמ' 16, ש' 4-10 בעמ' 23, ש' 12-39 בעמ' 23, ש' 1-2 בעמ' 24 לתמליל ההקלטה] ...
8. גב' נ' השיבה גם הן לשאלות שהופנו אליה מטעמו של עו"ד אסמר [ראה ש' 29-31 בעמ' 16] והן לשאלות שהופנו אליה מטעמו של האפ' לדין עו"ד גיא הירש [ ראה ש' 8-35 בעמ' 21 וש' 3-22 בעמ' 22]. הגב' נ' השמיעה גם את דעת ביחס לדבריה של המומחית [ ראה ש' 4, 36-39 בעמ' 4, ש' 1-2 בעמ' , 22, ש' 3 בעמ' 23]. דעתה של הגב' נ', נשמעה בפני במסגרת הדיון שהתקיים ביום 24.3.2021 [ ראה ש' 26-36 בעמ' 8, ש' 1-7, 24-25 בעמ' 9, ש' 14-15, 35-36 בעמ' 10, ש' 6-7, 14-15 בעמ' 13, ש' 22-25 בעמ' 16, ש' 31-32 בעמ' 17]. גם בדיון שהתקיים בפני כבוד השופט ברגר, ניתנה לגב' נ' זכות השימוע [ ראה ש' 9-12 בעמ' 3, ש' 2-5, 25-36 בעמ' 4, ש' 1-12 בעמ' 5].
9. האופן והדרך בהם תישמע דעתו של האדם, הינה החלטה שבשיקול דעתו של בית המשפט, זאת על סמך החומר המצוי בתיק ובשים לב לכלל הנסיבות הספציפיות בתיק לרבות הנסיבות הקשורות לאדם שמבקשים למנות לו אפוטרופוס. בבואו של בית המשפט להכריע בבקשה מסוג זה, מן הראוי שיעמיד לנגד עיניו את טובתו של האדם. אינני סבור, כי לשון סעיף החוק מגבילה את שיקול דעתו של בית המשפט בדרך שבה תישמע עדותו של האדם בדרך של חקירה נגדית. די בהצהרותיה ובשמיעת דעתה "המותאמות למצבה כפי שהוצג ע"י המומחית, לעת הזו, בכדי להגשים את תכלית סעיף 36 לחוק הכשרות שלשמה נועד סעיף זה להגשים.
10. נתתי את דעתי בהקשר זה, לקביעותיה של המומחית, לפיהן, 'גב' נגאר סובלת מליקוי קוגניטיבי ואישיותי ניכר משני למחלת הסכיזופרניה ובמקביל מתנהלת בניתוק מהעולם החיצון ולכן חשופה ללחצים ולהשפעות באופן ניכר' [ראה עמ' 7 לחוות הדעת]. על כן, חקירתה של הגב' נ' בחקירה נגדית אינה מתיישבת עם טובתה. לשיטתי, הדרך שבה נשמעה עדותה של הגב' נדאיה במסגרת הדיונים שלא בדרך של חקירה נגדית, הולמת, תואמת ועולה בקנה אחד עם מצבה הרפואי לרבות יכולתה לעמוד בלחצים, כפי שהוצג ע"י המומחית לעת הזו. אינני סבור כי עו"ד ג'רייס הראה או הצביע על תרומה נוספת, עתידית ומשמעותית כלשהיא, המצדיקה קבלת הבקשה.
11. הבקשה נדחית".
דברים אלה של בית משפט קמא מקובלים עלי, ולא מצאתי בהם מתום.
לכן גם דין הטענה השישית של המערער להידחות.
34. הטענה השביעית שטוען לה המערער היא – כי בית המשפט הכריע בתובענה על סמך עדות יחידה – חוות דעתה של המומחית.
סבורני כי טענה זאת של המערער אינה מבוססת כלל ועיקר.
הרי בית משפט קמא החליט למנות אפוטרופוס לרכוש לנ' בהסתמך על חוות דעת המומחית (העיקרית והמשלימה); תסקירי עו"ס לסדרי דין מתאריכים 10.5.2021 ו-4.1.2022 (בהם היתה המלצה למינוי אפוטרופוס לרכוש); התרשמות האפוטרופוס לדין והתרשמות מנ' עצמה.
כך שגם טענה זאת של המערער דינה דחיה.
35. לסיכום ייאמר את שציינתי בפתח דבריי, כי אין בערעור זה ממש.
התחושה היא כי המערער הגיש הערעור ממניעים זרים שאינם תמי לב (שגם פורטו בתשובות חלק מהמשיבים), שהרי הוא עצמו אינו חולק על תוכן חוות הדעת של המומחית, המלמד על הצורך, ואף החיוניות, במינוי אפוטרופוס לרכוש לנ'.
בנדון אף ראוי להזכיר את ההלכה הידועה בענין מומחה בית המשפט, כי:
"... לא בנקל יסטה בית המשפט מחוות דעתו של מומחה מוסכם או מומחה מטעם בית המשפט, וסביר להניח שבית המשפט יאמץ ממצאיו של המומחה אלא אם כן נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת" (ע"א 6510/20 מזרחי נ' כהן, פסקה 6 (12.12.2021).
36. לאור כל זאת אמליץ לחבריי להורות על דחיית הערעור, תוך חיוב המערער בהוצאות המשיבים בערעור זה בשיעור כולל של 20,000 ₪. היינו 5,000 ₪ לכל אחד מהמשיבים.
סכום הערבון שהופקד בתיק זה על ידי המערער, בשיעור של 15,000 ₪, יחולק באופן הבא:
5000 ₪ לכל אחד מהמשיבים 1-2 (סך הכל 10,000 ₪);
5000 ₪ בחלקים שוום בין המשיבים 3-4 (2,500 ₪ לכל אחד מהם);
יתרת חוב ההוצאות למשיבים 3-4, בשיעור של 2,500 ₪ לכל אחד מהם, ייגבה על ידם במישרין מהמערער.
השופטת אספרנצה אלון:
אני מסכימה.
השופט אריה נאמן:
אני מסכים.
לאור כל האמור אנו מורים פה אחד על דחיית הערעור וחיוב המערער בהוצאות, כמפורט בסעיף 36 לפסק דינו של כבוד השופט חננאל שרעבי (אב"ד) לעיל.
המזכירות תעביר פסק דין זה לצדדים.
פסק דין זה מותר לפרסום תוך השמטת שמות הצדדים וכל פרט מזהה אחר.
ניתן היום, י"א כסלו תשפ"ג, 05 דצמבר 2022, בהעדר הצדדים.
|
|
| ||
ח. שרעבי, שופט אב"ד | א. אלון, שופטת | א. נאמן, שופט |
