ביהמ"ש לענייני משפחה חדרה, שופטת עינת גלעד משולם: פס"ד בנוגע הפחתת מזונות (תלה"מ 65929-05-21)

בית משפט לענייני משפחה בחדרה

תלה"מ 65929-05-21 ר. נ' ר. כבוד השופטת עינת גלעד משולם

תיק חיצוני:

תובעת - משיבה

א. ר.

נגד

נתבע - מבקש

נ. ר.

החלטה

עניינה של החלטה זו בבקשה לביטול או להפחתת דמי המזונות הזמניים כפי שנקבעו בהחלטה מיום 21.7.2021 (להלן-החלטת המזונות הזמניים).

רקע רלוונטי

הצדדים נישאו ביום 00.00.0000 ולהם שלושה ילדים: א' יליד 00.00.2010 (11.6), א' יליד 00.00.2012 (10) ו- ט' ילידת 00.00.2014 (8.3).

החלטת המזונות הזמניים, ניתנה על ידי כבוד השופטת שקדי שץ, לפני כשנה. החלטת המזונות הזמניים מורה לאב לשאת בחיובים הבאים: סך חודשי של 1,100 ₪ בגין כל קטין, מדור בסך של 1,500 ₪ לצד חיוב במחצית הוצאות חינוך ורפואה החריגות.

החלטת המזונות הזמניים נסמכת בין היתר על כך ששני הצדדים טוענים זה כלפי זה להכנסות בשיעור העולה על ההכנסות המדווחות ועל פוטנציאל השתכרות העולה על ההשתכרות הנטענת וכן כי "בשלב זה, זמני השהות של הקטינים עם האב אינם נרחבים ותביעה בעניין קביעת זמני השהות הוגשה על ידי המשיב".

האב לא השלים עם סכום המזונות ובגדרי הדיון מיום 25.1.2022 עתר להפחתת דמי המזונות כפי שנפסקו. בשלהי הדיון ציינה כבוד השופטת שקדי שץ כי אין מקום להורות על הפחתה מעת "שלא הוצגה מערכת של שינוי נסיבות" ולכן אין עיגון משפטי להורות על הפחתה (עמוד 5 ש' 5).

ביום 17.2.2022 התקבל בעניינם של הצדדים תסקיר ארוך, יסודי ומנומק, המתייחס לכל אחד מהקטינים וקשריהם עם ההורים, זאת לאחר ביקורי בית, פגישות ושיחות עם ההורים, פגישות עם הילדים יחד ובנפרד, שיחות עם גורמים חינוכיים. לאחר סקירה נרחבת והתייחסות לכלל הטענות הומלצה אחת משתי החלופות בדבר מתן זמני שהות שווים להורים אגב קבלת הדרכה הורית.

ביום 3.4.2022 ולאחר בחינת טענות הצדדים ביחס לתסקיר, על יסוד נסיבות חייהם ושיקולים נוספים נקבע בהחלטה זמנית, כי יחולו זמני שהות שוויוניים (להלן-החלטת זמני השהות).

ביום 3.5.2022 עתר האב לביטול דמי המזונות הזמניים. ביום 29.5.2022 הגישה האם התנגדות לבקשה. הואיל והתשובה הוגשה בסמוך לקדם המשפט (31.5.2022) בגדרו נשמעו הצדדים וכן הוצעו מספר הצעות בנדון, הצדדים ביקשו שהות להודיע האם השכילו להגיע להסכמות. בהעדר הסכמה ובהתאם למתווה הדיוני כל אחד מהצדדים הגיש כתב טענות תמציתי ביחס לבקשה לשנות את החלטת המזונות הזמניים.

תמצית טענות הצדדים

המבקש מטעים כי כיום הוא חולק עם המשיבה זמני שהות שוויוניים, ולכן אין הצדקה כי יישא בסך מזונות חודשי של 4,800 ₪ כפי שנקבע בהחלטת המזונות הזמניים מיום 21.7.2021. לטענתו ההחלטה המורה על חלוקת זמני שהות שווה מהווה שינוי נסיבות המצדיק את ביטול המזונות. המבקש מוסיף כי חל גם שינוי נסיבות מהותי בעניין מצבה הכלכלי של האם, בהינתן שבתחילת ההליכים דיווחה המשיבה כי היא עובדת כשכירה בחברת נדל"ן, אך בפועל היא עבדה רק כחודש ימים וכיום, היא מנהלת בבית מכון קוסמטיקה ולמיטב ידיעתו שכרה מוערך ב-20,000 ₪ לחודש. מנגד הוא מממש את פוטנציאל ההשתכרות, מועסק כגנן ב-*** ומשתכר כ-5,500 ₪ בכל חודש (צורפו ששה תלושי שכר לתקופה שבין 8/2021 עד 2/2022). בתוך כך פירט המבקש את הוצאותיו החודשיות וציין כי הן עולות על הכנסותיו (סעיף 17). לטענתו, הוא מסתייע בבני משפחה לשם תשלום המזונות ויתר ההוצאות. בכתב הטענות העדכני, חזר האב על הטענות והוסיף וציין כי המשיבה מסתירה באופן מכוון את הכנסותיה הגבוהות ונמנעה להציג אסמכתה בדבר היותה שכירה עובדה המלמדת כי הדיווח נועד להטעות ולהעלים הכנסות.

לשיטת המשיבה, לא חל שינוי נסיבות, מדובר בניסיון לשפר עמדות. השינוי היחיד שחל הוא בחלוקת זמני השהות, אך שינוי זה גרם להשפעות קשות בקרב הקטינים. לדידה, עניינו של המשיב בשינוי בזמני השהות הוא כלכלי בלבד ומטרתו לחסוך מעצמו תשלומים. בהקשר זה היא מציינת כי המבקש מסרב לשאת בהוצאות חריגות כגון, קייטנות, צהרונים, חוגים וכן בגין שכר הלימוד של הילדים ואף מקזז על דעת עצמו סכומים שונים. לטענתה, האב אינו ממצה את כושר השתכרותו בשים לב לכך שהוא עבר בחינת מתווך מוסמך. הטענה לעזרה כלכלית מאחיו אינה מסבירה את הפער העצום בין ההוצאות לבין ההכנסות המדווחות. תלוש השכר של המבקש אינו משקף את עבודתו האמיתית: למבקש מופק תלוש שכר מינימום, לצד הצגת חוב בסך 82,000 ₪ לחברה שבה מועסק, בעוד אין היגיון במתן הלוואה לעובד המשתכר שכר זה ללא קבלת כל ערבות להחזר. הסכם העבודה נחזה כהסכם פיקטיבי, אין בו אזכור בדבר מהות העבודה בחברה, תפקידו ועוד. לטענתה, בדירתה הנוכחית לא ניתן להפעיל "קליניקה", אין לה הכנסות משמעותיות כקוסמטיקאית עצמאית לכן, לפני כחודש ימים החלה לעבוד במעבדת סלולר. בכתב הטענות העדכני, ציינה כי היא נושאת בשכירות חודשית של 2,900 ₪ בעוד המבקש מתגורר בדירת הצדדים שבה נוהג מנהג בעלים, הרשומה באופן פיקטיבי על שם האח ואינו מציג הוכחה בדבר תשלום שכירות. האם נאלצת לשאת בהוצאות תחבורה ציבורית לצורך הגעה לעבודה ולצרכי הקטינים מעת שהמבקש לקח את הרכב המשפחתי לשימושו. היא זו שרוכשת לקטינים בגדים, נעליים, ספרים, צרכי לימוד ומשחקים, כאשר המבקש מכחיש הוצאות אלו ונהנה מכך שאינו צריך לרכשם בעצמו. לטענתה, השינוי היחיד הוא בכך שהקטינים לנים אצל המבקש 3 לילות בשבוע במקום 2 לילות ואין בשינוי זה להשפיע על הנטל המוטל על המשיבה בעניין שכר הדירה וצרכי הקטינים.

דיון

ההחלטה למזונות זמניים כשמה היא החלטה זמנית בבחינת סעד זמני עד לסיום הדיון בתביעה ומתן פסק דין (עמ"ש (חיפה) 52149-09-16 מ.א.ר נ' ד.א.ר (31.10.2017), פסקה 49). חרף זאת, ניתן לבחון מחדש את ההחלטה למזונות הזמניים, ככל שחל שינוי נסיבות ביחס למצב הדברים, כפי שהיה בעת מתן ההחלטה – הנטל בעניין זה מוטל על כתפי מגיש הבקשה.

אליבא דמבקש חל שינוי נסיבות מהותי הנעוץ בזמני השהות השוויוניים ובמצבה הכלכלי של המשיבה ובהשתכרותה.

בית המשפט המחוזי ברמ"ש (חיפה) 4978-10-15 פלונית נ' פלוני (18.1.2016) קבע כי התחשבות בית המשפט בשינוי נסיבות, במובן של ימי שהייה רבים יותר של קטינים או אחד מהם אצל האב, מאז נפסק סכום המזונות הזמניים, לבחינת הפחתתם, "אינה פסולה אלא ראויה..." (שם, כבוד השופט שרעבי, פסקה 15).

הצדדים שבו והעלו טענות הדדיות וקוטביות ביחס להשתכרות הממשית של הצד האחר, פוטנציאל השתכרות וכן טענות להסתרת הכנסות, אי דיווח, תלוש פיקטיבי ועוד. שניהם טוענים זה כלפי זה להכנסות בשיעור העולה על ההכנסות המדווחות. יובהר כבר עתה לצדדים, ככל שיוכחו הכנסות בלתי מדווחות פסק הדין יומצא לרשויות.

אשר להחלטה דנן - יוזכר כי הטענות בדבר ההשתכרות והיכולת הכלכלית הוצגו על ידי הצדדים עובר למתן החלטת המזונות הזמניים, כך גם נקבע בה ברורות (ר' החלטה מיום 21.7.2021, עמוד 2 ש' 14-13). טענות הדדיות אלה, אינן מהוות שינוי נסיבות מהטעם הפשוט, שהן נטענו זה מכבר ונלקחו בחשבון בהחלטת המזונות הזמניים, שבעניינה עותר המבקש - די בכך לדחות את הטענה לשינוי נסיבות הנסמכת על אותן טענות. יתרה מכך, הטענות הקוטביות מושתתות בין היתר על הצורך בבירור עובדות הנדרשות בהוכחה וכבר נקבע, כי לשם קביעת המזונות הזמניים אין השופט נדרש להיכנס לעובי הקורה בטרם מתבררת התובענה לגופה (ע"א 542/68 בן סירה נ' בן סירה, פ"ד כג(1) 169 (1969)).

נותר לבחון אפוא, את הטענה בדבר חלוקה שוויונית בזמני השהות והאם יש בה להוות שינוי נסיבות השולל את זכות המשיבה למזונות זמניים כפי שעתר המבקש.

המשיבה אינה מכחישה את השינוי בזמני השהות, הגם שלדידה הוא אינו מיטיב עם הקטינים. לצד זאת היא טוענת, כי עמידת האב על זמני שהות שוויוניים תכליתה כלכלית בלבד. בתוך כך טענה, כי היא ההורה הדומיננטי והאב אינו נושא בנטל של רכישת בגדים, ציוד לקטינים וכיוצא בזה. המשיבה הצביעה על כך שהיא מתגוררת עם הקטינים בשכירות בעוד האב מתגורר בבית המגורים הקודם הרשום על שם אחיו, שבו נוהג "מנהג בעלים" כנטען.

יצוין, זמני השהות בעלי נפקות בזיקה לתשלום המזונות. בענייננו מדובר בשלושה קטינים, שגילם עולה על שש שנים, זמני השהות שווים, הצדדים יהודים ולכן החיוב במזונות הוא על פי הדין האישי וכפי שהתגבש בפסיקה בהתאם להלכת בע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית (19.7.2018). כאשר זמני השהות מתקיימים באופן שווה, זאת בשונה מזמני השהות שהיו נהוגים בעת מתן ההחלטה למזונות הזמניים, שניתנה לפני כשנה, יש לתת לעניין זה ביטוי. אם כי יובהר כי זמני שהות שוויוניים אינם חזות הכל ואין בכך להוביל לביטול דמי המזונות כעתירת האב. זמני השהות אף אינם נמדדים רק בלינות. בהקשר זה השאלה מי משמש כהורה הדומיננטי היא בעלת חשיבות יתרה. כך גם הטענות בדבר הדיור טרם התבררו ובשלב זה לא יכולה להיות מחלוקת, כי האם נושאת בשכירות חודשית וכי וישנן הוצאות שאינן תלויות שהות.

החלטת המזונות הזמניים מיום 21.7.2021 נקבה במפורש בכך שנטל זמני השהות אינו שווה באופן המהווה שיקול אחד מבין השיקולים המצדיק קביעת מזונות זמנים כנקבע.

לפיכך ולאחר שינוי זה לצד בחינת מכלול השיקולים - סכום המזונות הזמניים יופחת, באופן שהאב ישלם לידי האם סך של 1,950 ₪ בגין מזונות והחזקת מדור (650 ₪ לכל ילד) לצד 1,500 ₪ מדור ובסך הכל 3,450 ₪. ההוראות באשר לתשלום מחצית הוצאות החינוך והרפואה על כנן.

החלטה זו נכנסת לתוקף החל מהתשלום הקרוב בגין חודש יולי 2022.

הצדדים יתבקשו להודיע נכונותם, כי להחלטה זו יינתן תוקף של פסק דין וזאת בתוך 14 ימים.

ההחלטה מותרת בפרסום בהשמטת שמות הצדדים ופרטים מזהים.