בית המשפט העליון
תמצית פסק הדין בע"ב 6615/22 שיקלי נ' יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-25
תאריך מתן פסק הדין: ט' בחשון התשפ"ג (3.11.2022)
שופטי ההרכב: הנשיאה א' חיות; המשנה לנשיאה ע' פוגלמן; השופט נ' סולברג; השופטת ד' ברק-ארז; השופטת ע' ברון; השופט ד' מינץ; השופט י' אלרון; השופטת י' וילנר; השופט ע' גרוסקופף
- בהמשך להחלטת בית המשפט העליון מיום 9.10.2022 (ברוב דעות נגד דעתו החולקת של השופט ע' גרוסקופף) לפיה עמיחי שיקלי רשאי להתמודד ברשימת הליכוד בבחירות לכנסת ה-25, פרסם היום בית המשפט את נימוקיו.
- בית המשפט קבע כי בניגוד לפרקטיקה שהשתרשה לאורך השנים, הגורם המוסמך להכריע בענייני כשירות מועמדים אינו יו"ר ועדת הבחירות אלא מליאת הוועדה. ככל שמתעוררת שאלה בהקשר זה, יו"ר הוועדה יקיים הליך מעין-שיפוטי ויניח בפני ועדת הבחירות החלטה מנומקת שתשמש כחוות דעת משפטית שתנחה את הוועדה לקראת הדיון באישור הרשימות. עוד נקבע כי על הוועדה להעניק משקל משמעותי ביותר לחוות הדעת המשפטית של יו"ר הוועדה בענייני כשירות. השופטים נ' סולברג וי' אלרון השאירו את סוגית המשקל שיש לייחס לחוות דעתו של יו"ר הוועדה בצריך עיון, תוך שהם מסתייגים מהתייחסות אליה כנקודת המוצא להחלטת הוועדה. השופט י' אלרון הדגיש שעל אף שיש הגיון רב כי ההכרעה בסוגיות של כשירות מועמדים תתקבל על ידי יו״ר ועדת הבחירות, לא לבית המשפט לשנות את ההסדר שהמחוקק קבע באמצעות פרשנות מרחיבה ללשון החוק, ואף אין בכוחו של מנהג, נוהג או פרקטיקה מסוימים ליטול סמכות המוקנית בחוק למליאת הוועדה.
- בהמשך לכך, קבע בית המשפט כי נפל ליקוי באופן ניהול הדיון בוועדת הבחירות במעמד אישור רשימות המועמדים לכנסת ה-25 משום שלא ניתנה לוועדה הזדמנות של ממש לקבל החלטה עצמאית בעניינו של שיקלי, אך צוין כי אין צורך להכריע האם די בליקוי זה כדי להוביל לקבלת הערעור, שכן ממילא יש מקום להתערב בהחלטת ועדת הבחירות בעניינו של שיקלי לגופם של דברים. השופט נ' סולברג סבר בדעת יחיד כי משנמצא שנפל פגם במישור הסמכות, די בכך כדי להצדיק את קבלת הערעור של שיקלי.
- בית המשפט בחן את עניינו של שיקלי בראי סעיף 6א לחוק יסוד: הכנסת, הקובע כי חבר כנסת שפרש מסיעתו ולא התפטר מהכנסת בסמוך לאחר מכן, לא יוכל להתמודד בבחירות לכנסת שלאחריה ברשימת מועמדים שיוצגה על ידי סיעה בכנסת היוצאת – וקבע כי מקום שבו חבר כנסת בוחר לעשות שימוש בזכות הערעור הנתונה לו בחוק הכנסת על החלטת ועדת הכנסת להכריז עליו כפורש, נדרש לעשות זאת סמוך ככל הניתן לפרישה. בהינתן פרק הזמן שחלף עד להגשת ערעורו של שיקלי לבית המשפט המחוזי וכן לנוכח האופן שבו התנהל למן ההכרזה בוועדת הכנסת על פרישתו, נקבע כי שיקלי אכן לא התפטר בסמוך לפרישתו. עם זאת, בית המשפט קבע כי במקרה דנן מתקיימות נסיבות חריגות אשר הצדיקו הימנעות מהפעלת הסנקציה הקבועה בסעיף 6א לחוק-יסוד: הכנסת, ובפרט יש ליתן משקל – ולדעת חלק מהשופטים משקל מכריע – לכך ששיקלי ויתר על ערעורו בהסתמך על עמדת הייעוץ המשפטי של הכנסת ועל קביעתם של שלושה שופטי בית המשפט המחוזי בפסק הדין בערעור לפיה העמדה האמורה היא "עמדה ראויה העולה בקנה אחד עם החוק ועם עובדות המקרה".
השופט ע' גרוסקופף, בדעת מיעוט, סבר כי יו"ר ועדת הבחירות קבע בצדק ששיקלי מנוע מלהתמודד ברשימת הליכוד לפי סעיף 6א לחוק-יסוד: הכנסת, מאחר שהוכרז כפורש על ידי ועדת הכנסת ולא התפטר מהכנסת בסמוך לכך. לגישתו, מרגע שזהו המצב המשפטי, ספק אם ניתן להכשיר את התמודדותו בניגוד להוראה מפורשת בחוק היסוד, ואף אם הדבר אפשרי במקרים חריגים – הרי שאין בסיס להתערבות בהחלטת יו"ר ועדת הבחירות שלא לעשות כן. לגישת השופט גרוסקופף, הנימוק בדבר הסתמכותו של שיקלי אינו יכול להיות בעל משקל מכריע, בהתחשב בכך שמדובר בהסתמכות על עמדתו של גורם לא מוסמך, עובדה ששיקלי היה מודע לה בזמן אמת.
