בימ"ש המחוזי ירושלים, השופטת תמר בר אשר: גז"ד לנאשם בעשר עבירות ייבוא סם מסוכן מסוג GBL הידוע כסם האונס (ת"פ 6681-09-21)

באת-כוח המאשימה: עו"ד אלונה דרורי (פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי))

בא-כוח הנאשם: עו"ד יוסי זילברברג

על-פי הכרעת הדין מיום 10.3.2022, הנאשם, יליד 1988, הורשע בהתאם להודאתו בעשר עבירות יבוא סם מסוכן, לפי סעיפים 13 ו-19א בפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), התשל"ג-1973 (להלן – הפקודה). כן נקבע על-פי סעיף 36א(ב) בפקודה, כי הנאשם הוא סוחר סמים.

הודאת הנאשם והרשעתו היו במסגרת הסדר טיעון, אשר כלל את תיקון כתב האישום ואת הרשעת הנאשם על-פי הודאתו בעובדותיו, אך לא כלל הסכמה בעניין העונש.

בשל פרקי הזמן הממושכים הנדרשים לצורך הכנת תסקירים מטעם שירות המבחן, הנאשם ויתר על הגשת תסקיר לעונש בעניינו וישיבת הטיעונים לעונש התקיימה ביום 7.4.2022.

עובדות כתב האישום

2. על-פי עובדות כתב האישום המתוקן, מאז חודש אוגוסט 2020 ועד מעצר הנאשם ביום 17.8.2021, הוא פעל לייבא לישראל סם מסוג GBL, הידוע בכינויו "סם האונס" (להלן גם – GBL או הסם), שזהו סם מסוכן כהגדרתו בפקודה. הנאשם עשה כן בשיטתיות ובתחכום, תוך שימוש בשמות בדויים, באמצעות מכשירי טלפון בתשלום מראש (prepaid), אשר אינם מאפשרים התחקות אחר בעליהם ותוך שימוש בכתובות שונות, לרבות שימוש בבני משפחתו. במהלך התקופה האמורה וכפי שיתואר להלן, ייבא הנאשם לישראל סם מסוג GBL בעשר הזדמנויות שונות, בנפח כולל של 20.87 ליטר לפחות.

3. החלטת הנאשם לייבא לישראל סם מסוג GBL התגבשה קודם ליום 19.8.2020. לשם כך וכדי לטשטש את עקבותיו, הוא ביקש מאחיו, יריב, לקבל עבורו חבילות מחו"ל אשר יכילו חומר "מסיר שומנים" והוא אף הציע לאחיו לנסות את המוצר. יריב נענה לבקשתו ובהתאם לכך החל הנאשם להזמין מצרפת חבילות המכילות את הסם, הנושאות את פרטיו של יריב, לרבות שמו, כתובתו במושב שבו הוא גר ומספר הטלפון שלו. הנאשם אף וידא כי נוסף לסם, יכילו החבילות חומר ניקוי ועצי ריח לרכב, באופן שישווה לחבילות מראה תמים. בהתאם לסיכום בין השניים, יריב שילם את דמי השחרור מהמכס וקיבל את החבילות לביתו. יריב אף השתמש בסם שהיה בשתיים מהחבילות לצורך ניקוי ואת השאר העביר אל הנאשם, שהחזיר ליריב את דמי השחרור מהמכס ששילם.

בין יום 19.8.2020 ליום 10.1.2021 הכניס הנאשם אל תחומי מדינת ישראל בדרך המתוארת לפחות שלוש חבילות המכילות את הסם בנפח שאינו ידוע. חוקרי המכס תפסו שתי חבילות נוספות שהנאשם הזמין על שמו של יריב. חבילה אחת שהכילה שלושה מכלים המכילים את הסם בנפח 3 ליטר, נתפסה ביום 26.1.2021 וחבילה שנייה שהכילה לפחות 1.77 ליטר של הסם, נתפסה ביום 10.2.2021.

לאחר שבמהלך שנת 2021 יריב אמר לנאשם כי אינו מעוניין להמשיך לקבל חבילות על שמו, החל הנאשם להזמין את החבילות באמצעות שמות וכתובות בדויים, תוך שימוש בטלפונים שאינם מאפשרים לאתר את בעליהם.

4. קודם ליום 19.5.2021 הזמין הנאשם מצרפת שתי חבילות נוספות, שכל אחת מהן הכילה שלושה מכלים של הסם. הזמנה זו נעשתה לכתובת בשדרות דב הוז 62 בחולון, הסמוכה לביתו ולשם כך הזדהה בזהות בדויה, בשם "פנינה לוגסי" וכן סיפק מספר טלפון שאינו מאפשר להתחקות אחר בעליו. במועד האמור תפסו חוקרי המכס את אחת משתי החבילות, שבה היו שלושה מכלים שהכילו GBL שהנפח הכולל שלהם 3.2 ליטר. ביום 22.5.2021 תפסו חוקרי המכס חבילה נוספת שהזמין הנאשם על שם "פנינה לוגסי", שיועדה לכתובת האמורה ואף בה נתפסו שלושה מכלים שהכילו GBL שהנפח הכולל שלהם 3.2 ליטר.

קודם ליום 4.8.2021 הזמין הנאשם מצרפת שתי חבילות נוספות, שבכל אחת מהן היו שלושה מכלים של הסם. הזמנה זו נעשתה לכתובת בשדרות דב הוז 62 בחולון, הסמוכה לביתו ולשם כך הזדהה בזהות בדויה, בשם "פנינה לוגסי" וכן סיפק מספר טלפון שאינו מאפשר להתחקות אחר בעליו (להלן – הטלפון). במועד האמור תפסו חוקרי המכס את אחת משתי החבילות, שהכילה שלושה מכלים שהכילו GBL שהנפח הכולל שלהם 3.4 ליטר. ביום 15.8.2021 תפסו חוקרי המכס חבילה נוספת שהזמין הנאשם על שם "פנינה לוגסי", שיועדה לכתובת האמורה ואף בה נתפסו שלושה מכלים שהכילו GBL שהנפח הכולל שלהם 3.3 ליטר (להלן – החבילה).

5. במסגרת פעילות המשטרה, נשלח ביום 16.8.2021 אל הטלפון מסרון שבו נדרש המקבל להיכנס לקישור אשר יוביל אותו אל מערכות חברת השילוח DHL (להלן – חברת השילוח) ויאפשר לו לתאם את קבלת החבילה. באותו יום בשעה 11:42 התחבר הנאשם אל הקישור באמצעות מכשיר הטלפון הנייד של בן זוגו, חאיכ, הזדהה בשם "פנינה" וביקש שהחבילה תימסר במכבסה המצויה בכתובת הרשומה על החבילה. כן ביקש "להשאיר את הסבונים במכבסה מעל המייבש ליד הקרטונים" וכן ביקש שיתקשרו לעדכן אותו.

באותו יום בשעה 15:25 התחבר הנאשם שוב אל הקישור באופן שאינו ידוע במדויק, שוב הזדהה בשם "פנינה" וביקש לשנות את מקום המסירה, כך שהחבילה תונח על מקרר שעמד בכניסה לבניין בכתובת הרשומה על החבילה. במסגרת הפעילות המשטרתית, הניח השוטר אוראל את החבילה מעל המקרר בכניסה לבניין בכתובת האמורה, כפי שביקש הנאשם מחברת השילוח. סמוך לשעה 17:30 ירד הנאשם מביתו ונכנס אל הבניין הסמוך, בשדרות דב הוז 62 בחולון, ניגש אל המקרר שעמד בחדר המדרגות, פתח את החבילה ובחן את תוכנה. לאחר מכן הכניס הנאשם את החבילה אל המקרר ופנה לצאת מהבניין. בשלב הזה כוח משטרה שהיה במקום עצר את הנאשם.

6. קודם למעצרו כאמור, הזמין הנאשם מצרפת שלושה מכלים של הסם על שם אחותו, רוית ולכתובתה בקריית גת ואף ציין את מספר הטלפון שלה, אך זאת ללא ידיעתה ובלי שקיבל את אישורה. ביום 30.8.2021 בעוד הנאשם עצור, תפסו חוקי המכס את החבילה הזו, שבתוכה היו שלושה מכלי סם שהכילו GBL שהנפח הכולל שלהם כ-3 ליטר.

הראיות לעונש

7. הראיות לעונש מטעם המאשימה: חוות דעתו של ד"ר רוני ברקוביץ, מנהל אגף אכיפה ופיקוח במשרד הבריאות, בעניין סם מסוג GBL (Gamma-Butyrolactone), מיום 16.4.2019, המפורסמת באתר משרד הבריאות, האגף לאכיפה ופיקוח (ת/1) (להלן – חוות הדעת). מדובר בחוות דעה מקיפה, העוסקת במבנה החומר, במנגנון פעולתו לאחר צריכתו, בהשפעתו על גוף האדם, בתופעות הלוואי של השימוש בסם זה, ביכולת ההתמכרות לסם, בממצאי מחקרים שנעשו בעולם בעניין השימוש בו, לרבות בעניין אשפוזים ומקרי מוות בעקבות צריכתו ובסיכון החברתי הכרוך בשימוש בסם. כפי שעוד יובהר בהמשך הדברים, מדובר בחוות דעת שעליה הסתמך בית המשפט העליון במספר פסקי דין שבהם נדרש לעבירות סמים בקשר לסם מסוג GBL.

תמצית הדברים היא כי GBL הוא נוזל שקוף, דליק, שטעמו מלוח, אך אינו מורגש אם מוסיפים אותו למשקאות מוגזים, ליין, לבירה וכדומה. מדובר בחומר המשמש לייצור סמים וכן המשמש גם בתעשיית הפלסטיק, כמרכיב להסרת לק וכדומה. במקור שימש חומר זה כחומר מרדים, אך השימוש בו כסם גורם לתחושת אופוריה ולהפחתת עכבות. היום נעשה בו שימוש לרעה בדומה לשימוש בסם מסוג "אקסטזי", כסם מועדונים ולצורך שיפור מצב הרוח ותחושת רוממות. עדויות מרחבי העולם מצביעות על שימוש גובר בסם מסוג זה בשנים האחרונות ואף ניתן למצוא אותו במועדונים ובמסיבות, בעוד קהל המשתמשים בו כולל בעיקר צעירים ובני נוער.

שימוש נוסף שנעשה בסם הוא לצורך שיפור היכולת המינית ולריגושים מיניים. הסם אף משמש תוקפים לשם נטרול התנגדות (Date Rape Drug) ולכן מוכר כ"סם אונס", המונע מהקורבנות להתנגד ואף לזכור את אשר אירע עת היו נתונים להשפעתו. דרך הפעולה הנפוצה היא החדרת הסם בעורמה במינון גבוה למשקה של הקורבן, אשר לא מודע למה שנעשה בו בעודו נתון להשפעת הסם ואינו זוכר זאת. משך השפעת הסם היא החל מכ-20-10 דקות לאחר נטילתו ולמשך כ-4 שעות, בהתאם לכמות שנצרכה. כ-10-8 שעות לאחר צריכתו, הסם מתנקה מהגוף ולכן לא ניתן לאתרו בבדיקת שתן הנערכת בחלוף פרק זמן זה לקורבן תקיפה מינית שהסם ניתן לו. כפי שהוסבר בחוות דעת המומחה, בשל חוסר מודעות הקורבן לתקיפתו ולכך שהסם ניתן לו ובשל הקושי לאתר את סימני השימוש בסם, יש קושי להעריך את היקף תופעת השימוש בו.

עוד נאמר בחוות דעתו של ד"ר ברקוביץ, כי אחת הבעיות העיקריות של השימוש בסם היא הקושי של משתמשים לאמוד את המינון שיוכלו לצרוך בלי שיהיו תופעות לוואי. הסיבה לכך היא שמדובר במוצר הנצרך במיליליטרים בודדים ולכן ניתן להגיע בקלות למצב של צריכת מינון יתר. בעניין הסיכון החברתי למשתמשים בסם GBL נאמר, כי השימוש בו גורם לתסמינים של איבוד הכרה ולאיבוד שליטה פיזית, וכי לרוב נצרך במינון של 3-1 מ"ל, כדי לגרום לאפקט אופורי. צריכת מינון החורג מכך במעט, כבר עשויה לגרום לחוסר שליטה עצמית ולהוביל לניצול ולתקיפה מינית של מי שצרך את הסם. אף ישנם דיווחים על תאונות קטלניות, לרבות תאונות דרכים, טביעה ונפילה מגובה על רקע שימוש בסם. עוד נאמר, כי מליטר אחד של סם GBL ניתן להכין מאות מנות העלולות לסכן את בריאות הציבור.

8. הראיות לעונש מטעם הנאשם: מסמך מקופת חולים המפרט בעיות רפואיות נטענות ותרופות שהנאשם נוטל בקביעות (ת/2).

טענות הצדדים בעניין העונש, לרבות דברי הנאשם

טענות המאשימה

9. באת-כוח המאשימה עמדה על חומרת העבירות שבהן הורשע הנאשם, שעניינן עשר עבירות ייבוא סם מסוג GBL, הידוע בכינויו "סם אונס", בנפח העולה על 20 ליטר. הכמות המדויקת אינה ידועה, מאחר שכמתואר בכתב האישום, שלוש חבילות שהנאשם הורשע בייבואן לישראל, לא נתפסו ולכן כמות הסם שהייתה בהן אינה ידועה. בעניין חומרת העבירה לנוכח מסוכנות השימוש בסם והשלכותיו, הפנתה באת-כוח המאשימה אל חוות הדעת. לעניין אפשרות ההסתמכות על האמור בה, הפנתה אל האמור בגזר דין שנתתי בת"פ (מחוזי ירושלים) 40239-09-17 מדינת ישראל נ' ויצמן (24.10.2019)‏‏ (פסקה 46) (להלן – עניין וייצמן), בעניין סם מסוג שונה. מכל מקום, ההגנה לא חלקה על תוכנה וכפי שעוד יפורט, אף בית המשפט העליון הסתמך על חוות דעת זו במספר פסקי דין.

באת-כוח המאשימה הדגישה כי חומרת העבירות נובעת גם מפרק הזמן הממושך שבמהלכו נעברו העבירות, תוך תחכום רב אשר כלל הסוואת החבילות כחומרי ניקוי, שימוש בפרטי בני משפחתו של הנאשם ובכתובות ובשמות בדויים לשם קבלת הסם וכן שימוש במכשירי טלפון המונעים אפשרות איתור של המשתמש בהם. עוד עמדה המאשימה על הנזק הרב שצפוי היה להיגרם מהסם שהנאשם ייבא, בהתחשב במאות מנות הסמים שניתן היה לייצר מכל ליטר של סם ובעוד כל מנה עלולה להחריב חיים שלמים, כמפורט בחוות הדעת. עוד הפנתה אל האמור בחוות הדעת בעניין השימוש הנרחב בסם בקרב בני נוער, בעניין עדויות מרחבי העולם על השימוש הגובר בסם ובעניין הקושי באיתור השימוש שנעשה בסם, מאחר שלאחר כעשר שעות אין עוד סימנים בגוף לשימוש בו. כן הדגישה את קלות השימוש שנעשה בסם כסם אונס, הנמהל במשקאות, וכי ערבובו עם אלכוהול אף מחמיר את השפעותיו. באת-כוח המאשימה הדגישה כי אמנם הנאשם לא הואשם בכך שייבא את הסם לצורך שימוש בו כסם אונס, אך לנוכח הכמות שייבא, קמה חזקה שלפיה הסם לא נועד לשימוש עצמי וכי לנאשם אף לא יכולה להיות שליטה על השימוש שייעשה בו בפועל לאחר הפצתו.

10. בעניין מדיניות הענישה הנהוגה, באת-כוח המאשימה טענה, כי ישנה מגמה ברורה של החמרה בענישה. בעבר אמנם ניתנו גזרי דין שלפיהם הענישה לא הייתה מחמירה, אלא רק למספר חודשי מאסר או אף רק מאסר בעבודות שירות, אולם בעקבות מספר ערעורים שהמדינה הגישה, ישנה עתה מגמת החמרה בענישה. מגמה זו באה לידי ביטוי בפסיקת בית המשפט העליון המסתמכת על חוות הדעת, תוך הדגשת הנזקים הקשים הנגרמים מהסם, ותוך הדגשת הצורך בשינוי מדיניות הענישה ובהחמרתה. לעניין זה הפנתה באת-כוח המאשימה אל פסק הדין בעניין ע"פ 4346/21 מדינת ישראל נ' עצטה (28.7.2021) (להלן – עניין עצטה), שבו דובר בהרשעה בעבירה אחת של ייבוא סמים מסוג GBL, בנפח של 4.315 ליטר. בבית המשפט המחוזי נגזרו על שני הנאשמים תשעה חודשי מאסר בעבודות שירות, אך בית המשפט העליון קיבל את ערעור המדינה והחמיר בעונשו של המשיב 1 לשמונה-עשר חודשי מאסר בפועל (עונשה של המשיבה 2 לא הוחמר, בשל הריונה).

עוד הפנתה באת-כוח המאשימה לענישה המחמירה שהושתה בעניין ויצמן, שאושרה בבית המשפט העליון (ע"פ 7505/19 ויצמן נ' מדינת ישראל (18.5.2021)). באותו עניין נדון סם מסוג אחר (Methamphetamine), אך לטענת המאשימה, יש בגזר הדין באותו עניין כדי ללמד על הענישה ההולמת עבירות סמים ובייחוד עבירות ייבוא סמים, שעניינן סם מסוג מיוחד. אמנם הנאשם באותו עניין הורשע לאחר שמיעת הוכחות, אך לטענתה, ניתן להסתמך על הפסיקה הרבה אשר הוזכרה בגזר הדין וכן על האפשרות להסתמך על חוות דעת המפורסמת באתר רשמי, דוגמת חוות דעתו הנדונה של ד"ר רוני ברקוביץ.

בעניין הערכים המוגנים אשר נפגעו ממעשי הנאשם הוסיפה באת-כוח המאשימה, כי הפגיעה היא בהגנה על שלום הציבור ועל בריאותו. בנסיבות הנדונות, מידת הפגיעה בערכים אלו היא גבוהה לנוכח כמויות הסם שהנאשם ייבא.

11. לנוכח טענותיה האמורות של המאשימה, עמדתה היא כי יש לקבוע מתחם עונש הולם בין שלוש לשש שנות מאסר.

בעניין הנסיבות שאינן קשורות בעבירה טענה באת-כוח המאשימה, כי יש לשקול את הודאת הנאשם שהביאה לחסכון בזמן שיפוטי. מנגד, את הצורך בהרתעת הרבים בעבירות מהסוג הנדון ואת העובדה שהנאשם אינו משולב בתהליך שיקומי כלשהו. אמנם אין לחובתו הרשעות קודמות, אך לטענתה יש לתת לכך משקל נמוך, מאחר שמדובר במי שפעל במשך שנה, בעשרה מקרים של ייבוא כמויות סם אדירות. עוד טענה, כי על-פי האמור בהודעת שב"ס בעניין מצבו הבריאותי, אשר הוגשה ביום 14.3.2022 לבקשת בא-כוחו, הוא בעל עבר של שימוש בסמים. בעניין הנושא הרפואי הנוסף הנזכר במכתב זה (בפסקה 3), אשר לא יפורט מחמת צנעת הפרט, טענה המאשימה כי לא נראה כי יש בכך כדי להשליך על העונש, כך בייחוד מעת שאותו עניין לא מנע מהנאשם לעבור את העבירות.

עמדת המאשימה היא אפוא, כי על עונשו של הנאשם להיות בחלקו התחתון של מתחם העונש, אך לא בתחתיתו. בהתאם לכך עתרה להשית עליו ארבע שנות מאסר, מאסר מותנה, קנס כספי משמעותי ופסילת רישיון נהיגה. כמו כן, משהוכרז כי הוא סוחר סמים, ביקשה לחלט סך 2,100 ₪ שנתפס ברשותו.

טענות ההגנה

12. בא-כוח הנאשם טען כי הנאשם הורשע על-פי הודאתו ולפיכך אין הצדקה לעמדתה המחמירה של המאשימה. כן ביקר את השימוש שנעשה במידע הרפואי שהתקבל משב"ס, אשר התבקש כדי לברר אם לנאשם ניתן טיפול רפואי נאות ולא כדי לפעול לחובתו. עוד טען, כי מתחם העונש שיש לקבוע לפי שיטת המאשימה, אינו מתיישב עם הפסיקה בעניין הענישה המוטלת בנסיבות של הרשעה בעבירות סמים, שעניינן סם מסוג GBL. לטענתו, הסם נאסר בארץ מאז שנת 2007 ומאז ניתנו גזרי דין רבים שעניינם עבירות סמים בקשר לסם זה ולכן לא ניתן להסתמך על גזר דין אחד, שאליו הפנתה באת-כוח המאשימה, כדי לטעון כי יש להחמיר בענישה. לטענתו אף לא ניתן להסתמך על גזר הדין בעניין ויצמן, שבו דובר בסם מסוג שונה.

13. בעניין מדיניות הענישה הנהוגה, הפנה בא-כוח הנאשם לשורה של פסקי דין שעסקו בעבירות סמים בקשר לסם מסוג GBL ואשר במסגרתם הושתה ענישה קלה באופן משמעותי מזו שהושתה בעניין עצטה. בין השאר, הפנה אל ע"פ 5826/19 מדינת ישראל נ' רפאל (21.1.2020) (להלן – עניין רפאל), שעליו לטענת בא-כוח הנאשם, הסתמך בית המשפט בעניין עצטה, אשר בו נדון עונשו של מי שהורשע בעבירות ייבוא סם מסוג GBL בנפח של כ-20 ליטר, החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, קשירת קשר לפשע וסחר בסמים. ברשותו נתפסו בקבוקונים שהכילו סם מסוג MDMA וסם מסוג Ketamine, בקבוקונים ריקים ומשקל אלקטרוני והוא אף הורשע במכירת סם מסוג GBL לשני אנשים. בפסק הדין, שאף בו הסתמך בית המשפט על חוות דעתו של ד"ר ברקוביץ, נקבע כי הגיעה העת להחמיר בענישת עוברי עבירות בסם מסוג GBL. בהתאם לכך עונשו של המשיב הועמד על שישה-עשר חודשי מאסר, חלף תשעה חודשי מאסר בעבודות שירות. אל פסק-דין זה נשוב בהמשך הדברים.

בעניין חוות הדעת טען בא-כוח הנאשם, כי הנאשם לא נתפס במועדונים ואף לא נטען כי השתמש בסם כסם אונס או כי מכר אותו. לעומת זאת, אחיו השתמש בו כחומר ניקוי, כך שהשימוש בו אינו רק כסם.

14. בא-כוח הנאשם הפנה כאמור, אל שניים-עשר פסקי דין, אשר בכולם נדונו עבירות סמים שנעברו בקשר לסם מסוג GBL. לטענתו, בחלקם נדונו נסיבות חמורות מאלו הנדונות, אך למרות זאת, הענישה שהושתה במסגרתם קלה מהעונש אשר לשיטת המאשימה יש להשית על הנאשם. להלן תמצית פסקי הדין שאליהם הפנה, על-פי סדר כרונולוגי של מתן פסקי הדין:

(1) ת"פ (מחוזי ת"א) 18742-02-11 מדינת ישראל נ' טפרסון (22.6.2011) – הרשעה בייבוא סם מסוג GBL בנפח של 1 ליטר ובהחזקת סם מסוג חשיש. הושתו 60 ימי מאסר בעבודות שירות, מאסר מותנה וקנס בסך 30,000 ₪.

(2) ע"פ 7026/11 מדינת ישראל נ' פלוני (26.2.2012) (להלן – עניין פלוני) – הרשעה בעבירת ייבוא סם מסוג GBL בנפח של 2.5 ליטר. בבית המשפט המחוזי הושתו 6 חודשי מאסר בעבודות שירות, מאסר מותנה וקנס בסך 5,000 ₪. בית המשפט הדגיש כי בשל נפיצות הסם וסכנותיו היה מקום להשית מאסר בפועל, אך משיקולי שיקום ולנוכח נסיבותיו של המשיב, ערעור המדינה נדחה.

(3) ע"פ 7714/11 מדינת ישראל נ' דילן (17.5.2012) (להלן – עניין דילן); ת"פ (מחוזי ת"א) 8254-01-11 מדינת ישראל נ' דילן (14.9.2011) – הרשעה בייבוא סם מסוג GBL בנפח של כ-1 ליטר וכן בעבירת קשר לפשע, בעבירת החזקת סם שלא לצריכה עצמית ובהחזקת סם לצריכה עצמית. הושתו חודשיים מאסר בעבודות שירות, מאסרים מותנים, קנס בסך 30,000 ₪, 300 שעות של"ץ וצו מבחן. במסגרת הערעור הוסכם כי עבודות השירות יהיו למשך 6 חודשים והקנס הופחת לסך 20,000 ₪, תוך הדגשה שככלל, הענישה המתאימה היא מאסר בפועל.

(4) ע"פ 2992/12 מזרחי נ' מדינת ישראל (14.8.2012) (להלן – עניין מזרחי) – הרשעה בעבירות ייבוא סם מסוג GBL בנפח כולל של 3.5 ליטר. הושתו 8 חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה וקנס בסך 2,500 ₪. בערעור הופחת העונש ל-6 חודשי מאסר בעבודות שירות.

(5) ת"פ (מחוזי ת"א) 8173-01-11 מדינת ישראל נ' קדר (2.9.2012) – הרשעה בשתי עבירות ייבוא סמים ובעבירת סחר בסמים. דובר סם מסוג GBL בנפח של כ-10 ליטר ובעוד כמויות קטנות יותר של סמים מסוגים נוספים. הושתו 6 חודשי מאסר בפועל ומאסר מותנה. מבדיקה עלה שהמדינה ערערה על העונש, אך חזרה בה בהמלצת בית המשפט (ע"פ 7920/12 מדינת ישראל נ' קדר (‏30.1.2013) (להלן – עניין קדר).

(6) עניין רפאל (21.1.2020) – עיקריו הובאו לעיל ובתמצית, ערעור המדינה התקבל ועונשו של המשיב, אשר ייבא סם מסוג GBL בנפח של 20 ליטר והחזיק עוד כמויות קטנות יותר של סמים מסוגים נוספים, הועמד על 16 חודשי מאסר בפועל, חלף עונש של תשעה חודשי מאסר בעבודות שירות שנפסק בבית המשפט המחוזי.

(7) ת"פ (מחוזי מרכז) 76133-01-19 מדינת ישראל נ' ברגמן (23.2.2020) (להלן – עניין ברגמן) – שני הנאשמים הורשעו בייבוא סם מסוג GBL. כמות הסם לא צוינה, אך הוסכם כי חלק היה לצריכה עצמית וחלק למטרת סחר. הסדר הטיעון כלל הסכמה בעניין העונש, שלפיה על אחד הנאשמים הושתו 4 חודשי מאסר בעבודות שירות, מאסר מותנה וקנס בסך 10,000 ₪. הנאשם השני היה תושב זר ולכן חלף עבודות שירות, הושת עליו קנס בסך 30,000 ₪ ומאסר מותנה.

(8) ת"פ (מחוזי ת"א) 62014-08-20 מדינת ישראל נ' שטיין (21.12.2020) (להלן – עניין שטיין) – הרשעה בעבירת סיוע לייבוא סם מסוג GBL. הכמות לא פורטה בגזר הדין אשר אימץ הסדר טיעון שכלל הסכמה בעניין העונש, שעל-פיה הושתו 6 חודשי מאסר, הופעל מאסר מותנה למשך 5 חודשים, חלקו במצבר, כך שתקופת המאסר הכוללת היא 9 חודשים, מאסרים מותנים, קנס בסך 10,000 ₪ והתחייבות בסך 20,000 ₪.

(9) ע"פ 667/21 מדינת ישראל נ' בן פורת (10.3.2021) (להלן – עניין בן פורת) – המשיב 1 הורשע בריבוי עבירות של עסקה אחרת בסם, ניסיון לעבור עבירה זו, ריבוי עבירות סחר בסם ועבירות החזקת סם לצריכה עצמית ושלא לצריכה עצמית. המשיב 2 הורשע בריבוי עבירות ייבוא וסחר בסמים, החזקת סמים שלא לצריכה עצמית והחזקת סמים לצריכה עצמית. דובר בעשרות ליטר של סם מסוג GBL והפצתם בישראל. בבית המשפט המחוזי הושתו על המשיבים 9 חודשי מאסר בעבודות שירות. ערעור המדינה התקבל ובהתאם לכך עונשו של המשיב 1 הוחמר ל-16 חודשי מאסר בפועל ועונשו של הנאשם 2 הוחמר ל-20 חודשי מאסר, תוך הדגשה כי ערכאת הערעור אינה ממצה את הדין.

(10) ת"פ (מחוזי מרכז) 14935-03-20 מדינת ישראל נ' פולובינציק (13.4.2021) (להלן – עניין פלובינציק) – הרשעה בעבירת ייבוא סם ובהחזקת סמים שלא לצריכה עצמית. הכמות לא פורטה בגזר הדין, אשר אימץ הסדר טיעון שכלל הסכמה בעניין העונש, שלפיה הושתו כ-10 חודשי מאסר (שחפפו את תקופת המעצר), הופעל מאסר מותנה למשך 3 חודשים בחופף, מאסר מותנה וצו מבחן. כן חולט סכום נמוך שנתפס.

(11) עניין עצטה (28.7.2021) – עיקריו הובאו לעיל ובתמצית, המשיבים הורשעו בעבירה אחת של ייבוא סם מסוג GBL, בנפח של 4.315 ליטר. ערעור המדינה התקבל, תוך החמרת עונשו של המשיב 1 ל-18 חודשי מאסר בפועל, חלף תשעה חודשי מאסר בעבודות שירות שנקבע בבית המשפט המחוזי (עונשה של המשיבה 2 לא הוחמר, בשל הריונה).

(12) ת"פ (מחוזי ת"א) 38450-09-20 מדינת ישראל נ' סקוט (1.2.2022) – הרשעה בעבירת ייבוא סם מסוג GBL בנפח של כ-7 ליטר. נקבע מתחם עונש בין 18 ל-36 חודשי מאסר. משיקולי שיקום ובשל מצבו הבריאותי החריג של הנאשם הושתו 9 חודשי מאסר בעבודות שירות, מאסר מותנה, קנס בסך 10,000 ₪ וצו מבחן למשך 18 חודש.

15. בא-כוח הנאשם הדגיש כי הנאשם הודה בשלב מוקדם, הכיר באחריותו לעבירות, הביע צער ואף חסך את הצורך בשמיעת עדי תביעה רבים. עוד טען, כי כתב האישום תוקן ובין השאר, נמחקו ממנו אירועים ואף תוקנה כמות הסמים שהנאשם ייבא. מכאן לטענתו, ניתן להסיק, כי למאשימה היו קשיים ראייתיים להוכחת כל עובדותיו של כתב האישום המקורי.

עוד הדגיש בא-כוח הנאשם, כי יש לתת משקל לכך שמדובר בנאשם נורמטיבי, צעיר, כבן 33, ללא הרשעות קודמות, אשר הורשע על-פי הודאתו, שזה מאסרו הראשון. העובדה שלא ביקש הגשת תסקיר לעונש בעניינו נבעה רק מכך שידוע כי בשל העומס העצום המוטל כיום על שירות המבחן, תקופת ההמתנה עד הגשת תסקיר מאד ממושכת.

בעניין נסיבותיו האישיות של הנאשם הוסיף בא-כוחו, כי הוא בן למשפחה נורמטיבית, שסיים שתיים-עשרה שנות לימוד, אשר במשך תקופה ממושכת עבד כמעצב שמלות וכי הוא סובל ממספר בעיות רפואיות, כפי שעולה מהמסמך שהגיש (נ/2). אביו נהג מונית, אמו עקרת בית ובן זוגו הוא מהנדס כימיה. לטענתו, הנאשם נקלע לקשיים כלכליים בעקבות משבר הקורונה. אף לא נטען כי הנאשם סחר בסם או סיפק אותו לאחרים ומכל מקום, החוק אינו קובע איזו כמות תיחשב לשימוש עצמי של הסם. לנוכח האמור טען בא-כוח הנאשם, כי אין מקום להשית על הנאשם עונש מחמיר.

דברי הנאשם

16. הנאשם הביע צער על מעשיו, אמר כי הוא מכיר באחריותו למעשים, מבקש סליחה ומביע חרטה. לדבריו, עשה טעות ועתה הוא סובל וכי מעולם לא היה במצב שבו הוא נתון עתה.

דיון והכרעה

קביעת מתחם העונש ההולם

הערכים החברתיים שנפגעו מהעבירות ומידת הפגיעה בהם

17. הנאשם הורשע בעשר עבירות יבוא סם מסוכן מסוג GBL, לפי סעיפים 13 ו-19א בפקודה. הערכים שעליהם נועדו עבירות הסמים להגן הם כידוע, בריאות הציבור ושלומו הפיזי והנפשי. כן נועדו עבירות אלו להגן מפני הנזק העקיף הנגרם מעבירות אלו ובכלל זה, נזקי עבירות רכוש, אלימות ועוד כיוצא באלו עבירות הנעברות לעתים תכופות לשם מימון הסמים והשגתם. בענייננו נודעת חומרה יתירה לעבירות הסמים, לנוכח השימוש שנעשה בסם מסוג GBL, המכונה "סם אונס", כמפורט בחוות הדעת שעיקריה הובאו לעיל.

חומרת עבירות הסמים שבהן הורשע הנאשם אף נלמדת מהענישה הקבועה לעבירות אלו, העומדת על מאסר עד עשרים שנה (סעיף 19א בפקודת הסמים). על חומרתן של עבירות סמים, על הצורך בעקירתן מהשורש תוך מתן ביטוי לנזק הרב הנובע מהן, עמד בית המשפט העליון פעמים רבות ולמעשה, כל אימת שנדרש לענישה בשל עבירות סמים (ראו בין השאר: ע"פ 972/11 מדינת ישראל נ' יונה (4.7.2012), כבוד השופט נ' הנדל, פסקה 4; ע"פ 4998/95 מדינת ישראל נ' אוקטביו, פ"ד נא(3) 769 (1997), כבוד השופט מ' חשין, עמ' 787; ע"פ 6029/03 מדינת ישראל נ' שמאי, פ"ס נח(2) 734 (2004), כבוד השופט מ' חשין, פסקה 7).

זה שנים רבות שבית המשפט העליון שב ומדגיש את "הצורך להטיל עונשים חמורים, מכאיבים ומרתיעים ביותר בגין עבירות של יבוא סמים מסוכנים וסחר בהם" (ע"פ 376/89 לובטון נ' מדינת ישראל, פ"ד מה(4) 309 (1991), כבוד השופט ג' בך, פסקה 4). כך בעודו חוזר ומדגיש לאמור, "כתבנו חזרנו וכתבנו, כי לא צריך להסתפק באמירות בעלמא בנושא זה כלפי חוץ, אלא צריך ליישם מדיניות זו הלכה למעשה ולהטיל עונשים השואפים לעונש המירבי שבית המשפט מוסמך להטילו" (שם)).

18. בענייננו, בהתחשב בכך שמדובר בעשר עבירות ייבוא סם מסוג GBL, בפעולות ההטעיה ובתחכום שנקט הנאשם כדי לאפשר את ייבוא החבילות שהכילו את הסם ובמיוחד בהתחשב בכמות המצטברת של הסם שייבא – מעל 20 ליטר, שמהם ניתן היה להכין אלפי מנות של הסם – מדובר בפגיעה בערכים המוגנים בדרגת חומרה גבוהה.

בחינת מדיניות הענישה הנוהגת

19. נכונה טענת בא-כוח הנאשם, כי אמנם ישנם פסקי דין שלפיהם הושתו עונשים קלים יחסית על עוברי עבירת יבוא סמים מסוג GBL. עם זאת, מכלל פסקי הדין שאליהם הוא עצמו הפנה עולה כי ישנה מגמת החמרה ברורה בענישה, כפי שטענה זאת באת-כוח המאשימה. אף יש לתת את הדעת לכך, שהשימוש בסם מסוג GBL נאסר רק משנת 2007, כך שמטבע הדברים נדרש זמן להפנמת איסור זה ולהבנת הסכנה החמורה הכרוכה בשימוש בסם זה, כפי שעלה בבירור מחוות הדעת.

על כך שחלה החמרה הדרגתית בענישה בכל הנוגע לעבירות סמים שנעברו בקשר לסם מסוג GBL, ניתן ללמוד מפסקי הדין שניתנו בבית המשפט העליון שאליהם הפנו הצדדים, כפי שנעמוד על כך עתה.

20. למיטב ידיעתנו, המקרה הראשון של עבירת סמים שנעברה בקשר לסם מסוג GBL שהגיע לפתחו של בית המשפט העליון, היה ערעורה של המדינה בעניין פלוני (מיום 26.2.2012). על ערעור זה נאמר, כי "כעקרון מצאנו טעם רב בנימוקי הערעור. נפיצותו של הסם הנדון וסכנותיו מחייבים ענישה מחמירה, מאחורי סורג ובריח, לתקופה ארוכה. זהו העונש ההולם, וכך מתחייב על מנת להשיג הרתעה אפקטיבית" (כבוד השופט נ' סולברג, פסקה 5). למרות זאת, באותן נסיבות ראה בית המשפט לנכון שלא להחמיר בעונש שהשית בית המשפט המחוזי (שישה חודשי מאסר בעבודות שירות), אך הודגש כי עמדה זו ננקטה לפנים משורת הדין, בין השאר, בשל הענישה שהושתה על השותפים באותה פרשה ותוך הדגשת ייחודיותן של נסיבותיו של המשיב (שם).

זמן קצר לאחר מכן, ניתן פסק הדין בעניין דילן (מיום 17.5.2012), שאף בו נדון ערעור שהגישה המדינה. בית המשפט החמיר בעונשו של המשיב, גם אם לא הושת מאסר בפועל (עונש המאסר בעבודות שירות שהושת בבית המשפט המחוזי הוחמר מחודשיים לשישה חודשים). באותו עניין הודגש, כי ההימנעות מהשתת מאסר בפועל נבעה מנסיבות מקלות ייחודיות. עם זאת, בית המשפט (כבוד השופטים א' רובינשטיין, נ' הנדל וצ' זילברטל) הדגיש את הדברים הבאים: "אכן דעתנו העקרונית היא כפי שנאמר זה לא כבר בע"פ 7026/11 מדינת ישראל נ' פלוני (לא פורסם)... אף בענייננו היטו את הכף נסיבות המשיב...", אולם הודגש כי "ככלל על בתי המשפט להנחות עצמם לפי האמור בע"פ 7026/11 הנזכר" (שם).

בעניין מזרחי (מיום 14.8.2012), דובר בערעור שהגיש הנאשם. בית המשפט העליון עמד על מסוכנותו של הסם GBL, המשמש כ"סם אונס", תוך הדגשה כי נאסר בשימוש רק משנת 2007. על רקע זה הדגיש בית המשפט את הצורך להחמיר בענישת מי שהורשע בעבירת סמים בקשר לסם זה תוך הטעמה, כי "כבר מסתמנת מגמה שאיננה מקלה ראש בסחר ובהחזקה בסם האמור". דברים אלו נאמרו תוך הפניה אל דברי בית המשפט בעניין פלוני ובעניין דילן (שם, כבוד השופט ח' מלצר, פסקה 7). עם זאת, בית המשפט ראה לנכון להדגיש, כי "בשים לב לעיקרון שאין עונשין אלא אם מזהירין – ראוי שידעו הכל, שמי שיורשע בעתיד בעבירה של סחר או החזקה בסם מסוג GBL – ידון, בהיעדר נסיבות מיוחדות במינן, למאסר ממשי בפועל". באותו עניין וכאמור לעיל, נמצאו שיקולים כבדי משקל אשר בסופו של דבר הובילו להקלה בעונש ולהסתפקות בעונש מאסר בעבודות שירות.

פסק הדין הבא שנתן בית המשפט העליון, היה בעניין קדר (מיום 30.1.2013), אשר כאמור לעיל, בהמלצת בית המשפט המדינה חזרה בה מהערעור והעונש נותר שישה חודשי מאסר בעבודות שירות.

21. למיטב ידיעתנו וכפי שאף עולה מפסקי הדין שאליהם הפנו באי-כוח הצדדים, פסקי הדין הבאים שניתנו בבית המשפט העליון אשר נדרשו לענישת עוברי עבירות סמים בקשר לסם מסוג GBL, היו בעניין רפאל, בן פורת ועצטה. פסקי-דין אלו ניתנו בחלוף יותר משמונה שנים מאז ניתנו פסקי הדין בעניין פלוני, דילן ומזרחי ולפיכך הודגש בהם כי עתה הגיעה העת להחמרה בענישה.

בעניין רפאל (מיום 21.1.2020), התקבל ערעור המדינה ובהתאם לכך, הוחמר עונשו של המשיב לשישה-עשר חודשי מאסר בפעול, חלף תשעה חודשי מאסר בעבודות שירות. בית המשפט הדגיש את הסכנה הכרוכה בשימוש בסם מסוג GBL, תוך הסתמכותו על חוות הדעת ועל פוטנציאל הנזק הרב הגלום בשימוש בסם זה (כבוד השופט ג' קרא, פסקאות 13-12). לאחר שהפנה אל פסקי הדין בעניין מזרחי, פלוני ודילן (שם, פסקה 14), הוסיף בית המשפט, כי "בית משפט זה, מנימוקים של ראשוניות הענישה בעבירת סחר והחזקה שלא לצריכה עצמית, בעבירות סם מהסוג הנדון, ומתוך התחשבות בשיקולים של נסיבות פרטניות של מבצעיהן, היה נכון לנקוט בענישה מתונה. אלא, שבחלוף יותר מעשור מאז נחשפנו כחברה לסם האמור, על הרעות הכרוכות בשימוש בו והנזק הפוטנציאלי הנלווה לשימוש זה, הגיעה העת להחמרת הענישה. מה גם, שהעניין שלפנינו מצדיק גישה זו" (שם, פסקה 15). עוד הודגש שם, כי "בחלוף השנים מוצתה אפוא מידת החסד שנטה בית המשפט עם עוברי עבירות בסם מסוכן זה" (שם, פסקה 19). לפיכך הודגש, כי ראוי להחמיר בעונשו של המשיב, גם אם דובר בהחמרה מתונה בשל כך שאין ערכאת הערעור ממצה את הדין עם נאשמים (שם, פסקה 19).

אף בעניין בן פורת (מיום 10.3.2021) התקבל הערעור שהמדינה הגישה, תוך החמרת עונשם של המשיבים, מתשעה חודשי מאסר בעבודות שירות לשישה-עשר ולעשרים חודשי מאסר בפועל, תוך הדגשה כי ערכאת הערעור אינה נוטה למצות את הדין עם הנאשם (שם, כבוד השופט י' אלרון, פסקאות 17, 20). בקביעתו כאמור, הדגיש בית המשפט, כי הצורך בהשתת ענישה מחמירה על עוברי עבירות סמים נכון "ביתר שאת ביחס לעבירות של ייבוא והפצת סם ה-GBL, כבענייננו, אשר בשל מאפייניו הייחודיים קיים חשש של ממש כי ייעשה בו שימוש לביצוע עבירות מין, תוך סימום ואלחוש הקורבנות בלי שיבחינו בכך באופן שימנע מהם לזכור את אשר אירע (...)" (שם, פסקה 19).

בדומה, אף בעניין עצטה (מיום 28.7.2021) התקבל הערעור שהגישה המדינה, תוך השתת שמונה-עשר חודשי מאסר בפועל במקום תשעה חודשי מאסר בעבודות שירות (כאמור לעיל, עונשה של המשיבה 2 לא שונה, בשל הריונה). בית המשפט אף חזר והדגיש את הצורך בהחמרת העונש בעבירות סמים שנעברו בקשר לסם מסוג GBL. אף זאת תוך הדגשה, כי לא הוטל על המשיב עונש חמור יותר רק בשל כך שאין ערכאת הערעור ממצה את הדין עם הנאשם (שם, כבוד השופט י' אלרון, פסקה 12). בית המשפט עמד בהרחבה על הסיכונים הרבים הכרוכים בשימוש בסם זה, תוך הסתמכות על האמור בחוות הדעת ותוך הדגשת מאפייניו הייחודיים של הסם. כן חזר בית המשפט על קביעותיו של בית המשפט העליון בפסקי הדין הקודמים (בעניין דילן ובעניין מזרחי שהוזכרו לעיל), "כי בהיעדר נסיבות מיוחדות במינן, מי שיורשע בעתיד בעבירה של סחר או החזקה בסם זה, ידון למאסר ממשי בפועל" (שם, פסקה 15). בית המשפט הוסיף כי "לא למותר לציין כי באותן פרשיות... אשר נפסקו בתחילת הדרך ולפני קרוב לעשור, נמנע בית משפט זה מלהחמיר את עונשי המאסר בדרך של עבודות שירות, אשר הוטלו בבתי המשפט המחוזיים, למאסרים מאחורי סורג ובריח, וזאת מטעמים שונים, אשר אינם רלוונטיים למקרה שלפנינו". טעם אחד היה התחשבות בנסיבותיהם של אותם עוברי עבירות ואילו "הטעם השני, ראשוניות הענישה ביחס לסם ה-GBL, אשר נכנס לפקודת הסמים המסוכנים רק בשנת 2007, ועוד היה 'חדש' בזירה" (שם). לפיכך ובהתאם לפסיקה האחרונה בנושא מדיניות הענישה הראויה לגבי עבירות סם מסוג GBL (בעניין רפאל ובעניין בן פורת), התקבל ערעור המדינה ועונשו של המשיב הוחמר.

22. הנה כי כן, מדיניות הענישה שהתווה בית המשפט העליון לגבי עבירות סמים, שעניינן סם מסוג GBL, משקפת מגמת החמרה הדרגתית, אך ברורה, הכוללת השתת עונשי מאסר בפועל. כיום, כחמש-עשרה שנה לאחר שסם זה נאסר בשימוש ולנוכח ההשלכות החמורות שיש לסם מסוג זה, לרבות לעניין השימוש בו כדי לעבור עבירות מין חמורות ללא ידיעת הקורבן ובעוד שיש קושי באיתור הסם בגופו של הקורבן, כמפורט בהרחבה בחוות הדעת, אין עוד מקום להקלה בענישה (זולת בנסיבות חריגות המצדיקות זאת).

עם זאת, לא ניתן להתעלם מכך שאף בעת האחרונה נפסקו גם עונשים מקלים, חלקם במסגרת הסדרי טיעון שכללו הסכמה של המדינה בעניין העונש (ראו את פסקי הדין שניתנו בבתי המשפט המחוזיים בעניין ברגמן, שטיין ופולובינציק), כפי שהצביע על כך בא-כוח הנאשם וכמפורט לעיל.

נסיבות העבירה

23. בעניין עצטה דובר כאמור, בעבירה אחת של ייבוא סם מסוג GBL בנפח של 4.315 ליטר, תוך שימוש בפרופיל בדוי במרשתת. על כך נאמר כי חומרת נסיבות העבירה נובעת מכך שדובר בכך ש"המשיבים יבאו כמות גדולה של סם, השווה לאלפי מנות שימוש, וזאת לאחר תכנון מוקדם ומוקפד של ביצוע העבירה, תוך נקיטת פעולות של הסתרה וטשטוש נסיבות ביצועה וזיקתם של המשיבים אל הסם. כמו כן, יש לתת משקל לחומרא ולהטעיה שנקטו המשיבים כלפי חברתם מ' ולשימוש שעשו בפרטיה האישיים למטרה עבריינית, באופן שהעמיד אותה בסיכון ממשי להרשעה בפלילים" (שם, פסקה 17). אם באותן נסיבות ראה בית המשפט בנסיבות האמורות משום נסיבות לחומרה, אזי על אחת כמה וכמה בעניינו של הנאשם הנדון, אשר עבר עשר עבירות ייבוא סם ובעוד כמות הסם היא פי חמישה בערך.

24. השיקולים אשר נשקלו בעניין נסיבות העבירה הם אפוא, השיקולים הבאים: ראשית, ריבוי העבירות – עשר עבירות ייבוא סם – והיקפן וכן סוגו המסוכן במיוחד סם מסוג GBL (כמפורט בחוות הדעת), אשר יובא בנפח כולל של מעל 20 ליטר, המאפשר הכנת אלפי מנות סם; שנית, התכנון הרב והמתוחכם של העבירות, אשר נעברו תוך שימוש בשמותיהם של בני משפחת הנאשם (אחיו ואחותו), באופן שהעמיד אותם בפני סיכון למעורבות בפלילים, תוך שימוש בשמות בדויים ובכתובות בדויות ואף באמצעות מכשירי טלפון המונעים אפשרות התחקות אחר הגורם המשתמש בהם; שלישית, לנוכח היקף העבירות והעובדה שכמות הסמים שייבא הנאשם יכולה לשמש לאלפי מנות, חזקה כי העבירות נעברו למטרת סחר ומתוך מניע כלכלי ובצע כסף. רביעית, הנזק שעשוי היה להיגרם הוא עצום וחמור. כפי שהוסבר בחוות הדעת, מדובר בסם המכונה "סם אונס", אשר ניתן למהול כמות מזערית ממנו במשקה של הקורבן, לפגוע בו בלי שידע או יזכור את אשר אירע בעודו נתון להשפעת הסם, ולאחר מכן יש קושי לאתר בגופו את שרידי הסם מאחר שהוא מתנדף מהגוף בחלוף כעשר שעות. אפילו היה מדובר בסם אשר נועד רק לצורך תחושות אופוריה, המחקרים שנערכו בעניין השימוש בסם (כמפורט בחוות הדעת), מצביעים על כך שנעשה בו גם שימוש לרעה וכי השימוש בו עשוי לגרום לסכנות חמורות, לרבות מוות. מכאן הסכנה הרבה הטמונה בשימוש בסם מסוג זה. מדובר אפוא, בעבירה בעלת פוטנציאל נזק חמור מאד, הרבה מעבר לנזק הרב הטמון בעצם השימוש בסוגי סמים אחרים שנאסרו בחוק; חמישית, אופן התנהלות הנאשם, אשר פעל להסתרת העבירות בתחכום רב, מצביעים על כך שהוא הבין היטב את מעשיו ואת הפסול שבהם וממילא הוא יכול היה להימנע מכך.

קביעת מתחם העונש ההולם - סיכום

25. בהתחשב בפגיעה החמורה בערכים החברתיים, בהתחשב במדיניות הענישה הברורה שהתווה בית המשפט העליון, כמפורט לעיל, אשר מחייבת החמרה בענישתם של עוברי עבירות סמים שעניינן סם מסוג GBL, ותוך שקילת הנסיבות שבהן נעברו העבירות, נראה כי עמדת המאשימה בעניין מתחם העונש ההולם, היא עמדה מאוזנת המשקפת נכונה את מתחם העונש ההולם בנסיבות העניין. מתחם העונש ההולם הוא אפוא, כטענת המאשימה, בין שלוש לשש שנות מאסר בפועל.

גזירת עונשו של הנאשם

נסיבותיו של הנאשם (שאינן קשורות במעשה העבירה)

26. הנסיבות והשיקולים בעניינו של הנאשם, אשר אינם קשורים במעשיי העבירות ואשר נשקלו, הם הרקע הנורמטיבי של הנאשם, העובדה שהוא נעדר הרשעות קודמות, העובדה שזה מאסרו הראשון וכן העובדה שתקופת מאסר ממושכת עשויה להקשות עליו את חזרתו אל מעגל חייו הקודם ואף להקשות על בן זוגו. כן נשקלו לזכותו הודאתו בשלב מוקדם, הכרתו באחריותו לעבירות, הפנמתו את חומרתן ואת הטעות שעשה והצער הכן שהביע לפניי. כן ניתן משקל של ממש לבעיותיו הרפואיות, כפי שפורטו במכתב של שב"ס מיום 14.3.2022, אך גם נשקלה העובדה שממכתב זה עולה כי הוא זוכה לטיפול רפואי במסגרת שב"ס.

עם זאת, כפי שטענה באת-כוח המאשימה בצדק, העובדה שאין לחובת הנאשם הרשעות קודמות מקבלת משקל מופחת בשל העובדה שהנאשם עבר עשר עבירות ייבוא סמים אשר נעברו במשך כשנה. כמו כן לא נמצאה הצדקה לתת משקל לטענת הנאשם כי העבירות נעברו על רקע משבר כלכלי בעקבות משבר הקורונה, שכן כידוע, עבירות אינן הדרך להתמודדות עם קושי כלכלי.

גזירת העונש המתאים לנאשם

27. שקילת כלל השיקולים האמורים, לרבות עמדת המאשימה וטענותיו של בא-כוח הנאשם, מובילה לכך שיש להעמיד את עונש המאסר שיושת הנאשם בתחתית מתחם העונש ההולם. זאת לצד מאסר מותנה שישמש גורם מרתיע ולצד קנס, לנוכח ההיבט הכלכלי של עבירת ייבוא סמים בהיקף שעבר הנאשם.

בנסיבות העניין לא נמצאו שיקולי שיקום המצדיקים חריגה ממתחם העונש, אך ניתן משקל של ממש לצורך בהרתעת הרבים מפני עבירות סמים שעניינן סם מסוג GBL, גם אם לא נמצא כי יש להחמיר עם הנאשם מטעם זה מעבר לאמור.

גזר הדין – סיכום

28. לנוכח כל השיקולים שהובאו לעיל, על הנאשם נגזרים העונשים הבאים:

א. מאסר בפועל למשך שלוש שנים, החל מיום מעצרו ביום 17.8.2021.

ב. מאסר מותנה למשך שישה חודשים. הנאשם יישא עונש זה אם יעבור תוך שלוש שנים מיום שחרורו מן המאסר עבירת סמים מסוג פשע, או ניסיון לעבור עבירה כאמור.

ג. קנס כספי בסך 15,000 ₪ או 60 ימי מאסר תמורתו. הנאשם רשאי לשלם את הקנס ב-30 תשלומים חודשיים ועוקבים, החל מיום 1.6.2022.

ד. פסילת רישיון נהיגה למשך שנה מיום שחרור הנאשם מהמאסר.

29. משנקבע כי הנאשם הוא סוחר סמים, יחולט סך 2,100 ₪ שנתפס ברשותו.

זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך ארבעים וחמישה יום.

ניתן היום, כ"ו בניסן התשפ"ב, 27 באפריל 2022, במעמד הנאשם ובמעמד באי-כוח הצדדים כמפורט בפרוטוקול הדיון מהיום.