טוען...

בפני

כבוד השופטת אפרת שהם דליות

תובעת

פלונית

על ידי ב"כ עוה"ד רענן פלץ

נגד

נתבע

פלוני
ע"י ב"כ עהו"ד זועבי חוסאם

בעניין הקטינים:

XXX יליד 2018

XXX ילידת 2014

פסק דין

לפני תביעה למזונות קטינים, ילדי הצדדים.

הצדדים נתנו הסכמתם כי התובענה תוכרע על יסוד המצוי בתיק ולאחר הגשת סיכומים קצרים והאסמכתאות שיצורפו להם.

משעה שהוגשו סיכומים כאמור יש מקום להכריע בתביעה.

רקע כללי ודיוני

1. התובעת והנתבע (להלן: "הצדדים" וכן "האם" ו "האב" בהתאמה) הכירו במהלך שנת 2012 וחיו יחד משך מספר שנים ללא שנישאו זל"ז.

2. כתוצאה מקשר זה נולדו לצדדים שני ילדים:

א' 3.8.18 כבן 4 שנים ו-ב' ילידת 14.9.14 כבת 8 שנים במועד זה. (להלן:"הקטינים") .

3. יחסי הצדדים על על שרטון. במרוצת שנת 2019 האב עבר להתגורר במרכז הארץ עם בת זוג, לה נישא בהמשך ולהם ילד משותף . האם והקטינים מוסיפים להתגורר בדירה השכורה בה התגוררו הצדדים בעיר XXX (באזור הדרום).

4. האם עובדת בXXX, הכנסתה עומדת על סך של כ- 5200 ₪ לחודש בממוצע . בנוסף לה השלמת הכנסה מהמל"ל בסך של 2200 ₪ וקצבת ילדים בסך של 344 ₪ ובסה"כ סך של כ- 7700 ₪ נטו לחודש.

בנוסף לאם סיוע בשכר דירה ממשרד השיכון בסך של 1090 ₪ לחודש.

במועד הגשת התביעה האב היה בעל עסק עצמאי של XXX. במרוצת שנת 2001 העסק נסגר על רקע הפסדים. בחודש 11/21 אושר לאב תשלום הבטחת הכנסה מטעם המל"ל אשר שולם בפועל למשך חודש אחד בלבד. בתאריך 23.11.21 האב החל לעבוד בחברת XXX" בשכר חודשי בסך 9000 ₪ אך פוטר בחודש 3/22 או בסמוך לכך.

כעולה מסיכומי האב בחודש 5/22 החל לעבוד בחברת "XXX". לא צוין היקף שכרו הצפוי.

5. האב אינו פוגש בקטינים כלל. בדיון מיום 12.9.21 נקבע לבקשת הצדדים ועל יסוד הסכמתם, כי הקשר בין האב לקטינים יחודש באמצעות מרכז הקשר אך עולה כי החלטה זו לא יושמה עד היום.

6. בהחלטתי מיום 29.3.21 פסקתי מזונותיהם של הקטינים על סך של 2500 ₪ הכוללים אחזקת מדור, בתוספת 40% מהוצאות מדור כנגד הצגת הסכם שכירות בתוקף בקיזוז סיוע בשכר דירה (שהם בפועל כ- 500 ₪ לחודש) וכן מחצית הוצאות רפואה וחינוך.

7. סיכומי האם הוגשו ביום 13.4.22, סיכומי האב ביום 12.5.22. ביום 25.5.22 עתרה האם בבקשה למתן תגובה לסיכומי האב בה פירטה למעשה התייחסותיה לסיכומי האב. תגובת האב לבקשה הוגשה ביום 30.5.22. בהחלטתי מיום 6.6.22 הוריתי על צירוף שני המסמכים לתיק.

תמצית טענות הצדדים

8. האם עותרת בסיכומיה להעמיד את מזונות הקטינים לרבות מדור חינוך ורפואה על סך כולל של 6299 ₪ לחודש (צרכי הקטינים פורטו בס' 8-10 לסיכומים).

לשיטתה, צרכי הקטינים הכוללים ביגוד והנעלה , הגיינה, כלכלה, תרבות ורפואה עומדים על סך של 1680 ₪ לחודש לקטין א', ו- 2030 ₪ לחודש לקטינה ב'.

הוצאות המדור ואחזקתו הועמדו על סך של 1534 ₪ (40 אחוזים מדמי שכירות בסך 2300 ₪ והוצאות אחזקת המדור בסך 1537 ₪ ).

בנוסף האם עותרת לחייב האב בתשלום מחצית הוצאות חינוך לרבות צהרון, בייביסיטר וחוגים וכן דמי טיפול בשיעור 2000 ₪ לחודש.

לטענת האם האב מסתיר היקף הכנסתו האמיתי, בניגוד לחובתו שבדין נמנע מלפרט היקף ההכנסה של רעייתו ואף הסתיר שהוא פתח עסק ל-XXX בעיר XXX כפי שעולה מפרסום בדף הפייסבוק של האב הנושא כותרת "תחזיקו חזק הגענו להקים לכם סניף חדש!". (צורף לבקשה מיום 25.5.22 וסומן כנספח א').

האב בעל פוטנציאל הכנסה משמעותי ודי לציין כי בעת מגורי הצדדים יחד השתכר כ- 15,000 ₪ לחודש.

האב נמנע באופן מופגן מלקיים קשר עם ילדיו. פניות גורמי הרווחה אליו לא זכו למענה.

האב משלם באופן חלקי בלבד דמי המזונות כפי שנפסקו על ידי בית המשפט כך שבפועל הוצאות הקטינים ועול גידולם מונח לפתחה בלבד.

9. האב עותר לחייבו בתשלום של 2,000 ₪ לחודש בלבד.

האב מכחיש טענת האם ביחס לבעלותו בחנות XXX. לגרסתו אך ביקר במקום ופרגן בפרסום לבעל העסק. בתמיכה לאמור צירף תעודת התאגדות של חברת XXX ואישור התקנת מערכות עשן המעידים לדידו שאין לו קשר לעסק. (צורף לתגובתו מיום 30.5.22 וסומן כנספח א').

לטענתו היקף השתכרותו מצומצם. הוא סובל מבעיות אורתופדיות רבות המגבילות אותו בתנועותיו. על רקע מצבו הבריאותי הרעוע אושר לו שימוש בקנביס רפואי.

חרף מגבלותיו הוא פועל להשתלב בשוק העבודה.לאחר שפוטר מחברת XXX החל לעבוד בחברת "XXX".

הוא מפרנס יחיד במשפחתו שכן רעייתו סובלת ממחלת XXX כרונית ואינה עובדת.

אין ברשותו נכסים או רכוש בעל ערך ואין לו כל חסכון או פיקדון.

הסכומים הנתבעים לרבות עבור מדור הינם מופרזים, נעדרי כל אחיזה במציאות ואינם משקפים רמת החיים בה הורגלו הקטינים לחיות.

האב כופר בדרישת האם לתשלום דמי טיפול שעה שבנסיבות כאן הדבר עומד בניגוד לפסיקה הרווחת.

האב חפץ בקיום קשר עם הקטינים אלא שהאם מערימה קשיים ומכשולים בעניין זה. האב פנה לשירותי הרווחה ולא קיבל מענה. האם מצידה לא הגישה כל תביעה ולא פנתה לבית המשפט להסדיר הקשר.

דיון והכרעה

10. הדין החל על הצדדים הוא הדין העברי; קרי – חבותו של האב עד לגיל 6 היא אבסולוטית ומגיל 6 ואילך החבות היא מדין צדקה ועליה להביא בחשבון את זמני השהות עם ההורים, את יכולותיהם הכלכליות של ההורים, ואת צרכי הקטינים [השוו: בע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית (מצוי במאגרים המשפטיים; 19.7.17)].

על בית המשפט לבחון את התא המשפחתי הספציפי הניצב בפניו, על מנת להבטיח את חלוקת הנטל ההולמת ביותר וכאשר בית המשפט משווה אל מול עיניו את עיקרון העל של טובת הילד.

כן נקבע לא פעם, כי חישוב מזונות – גם מדין צדקה – איננו בבחינת תחשיב חשבוני גרידא, שאיננו יכול להביא בחשבון נתונים שאינם ברי כימות כספי מדוייק [בהקשר זה השוו, בין היתר: בע"מ 817/18   פלוני נ' פלונית (מצוי במאגרים המשפטיים ; 31.1.18) ; עמ"ש 14612-10-16 (ת"א) פ' ב' נ' ע' פ' (מצוי במאגרים המשפטיים ; 20.12.17) ; עמ"ש (חיפה) 17309-05-17 ג.ט נ' א.ק (מצוי במאגרים המשפטיים ; 15.6.18) ; עמ"ש (מרכז) 11623-07-17 ד.ש נ' מ.ש (מצוי במאגרים המשפטיים ; 24.6.18)].

בהתאם אדרש לענייננו.

11. אין חולק כי מזה חודשים ארוכים (שנתיים ימים לטענת האם) שלא מתקיים כל קשר בין האב לקטינים. טענת האב המבקשת להטיל לפתחה של האם האחריות בעניין זה אינה נהירה כלל ועיקר. מקום בו האב נתקל בקושי כלשהו, חזקה כי היה נוקט בהליך משפטי מתאים ומביא סוגיה זו לפתחו של בית המשפט.

אלא שלא הוגש דבר, אף לא צורפה כל ראשית ראייה ממנה ניתן להסיק כי האב פועל במישור זה של חידוש הקשר ונתקל בסירוב מצד האם או בחוסר שיתוף פעולה של גורמי הרווחה.

12. משמעות הדבר היא שהאם נושאת לבדה בנטל גידול הקטינים על כל המשמעויות הכלכליות והאחרות הנגזרות מכך.

13. באשר להכנסות הצדדים, כאמור הכנסתה של האם מעבודה ב-XXX, כנלמד מסיכומיה, בתוספת הבטחת הנכסה וקצבת ילדים עומדת על סך של 7700 ₪ לחודש בקירוב. (ר' ס' 7 לסיכומים). האב לא חולק על נתונים אלה.

בנוסף לאם סיוע בשכר דירה העומד על סך של 1090 ₪.

היקף הכנסת האב נותר לוט בערפל. אף שאין בידי להסיק ממצא עובדתי פוזיטיבי בקשר לאפשרות כי הינו בעל חנות XXX, הרי שהפרסומים אשר צורפו מדף הפייסבוק של האב מעוררים יותר מאשר תמיהה כאשר לא היה במסמכים שצורפו לתגובת האב כדי להפריך באופן חד משמעי טענת האם כי לו מעורבות בעסק.

האב גם לא טרח להבהיר היקף השתכרותו בחברת "XXX" והסתפק בטענה כי "טרם קיבל תלוש שכר ראשון". יש להניח כי האב יודע מהם תנאי העסקתו והוא יכול היה לפרט נתון זה בכתב סיכומיו או בתגובתו שהוגשה ביום 30.5.22 אך הוא בחר שלא לעשות כן.

האב טען כי סובל מבעיות רפואיות שונות המגבילות אותו מלמצות פוטנציאל השתכרותו אך באופן תמוה לא צירף לסיכומיו כל אסמכתה עדכנית בעניין זה. אף לא צורפה כל ראיה בדבר היקף המדור בו נושא האב, ככל שנושא, ונתון זה נותר בגדר נעלם. לא פורט היקף הצרכים של בנו הקטין מנישואיו הנוכחיים.

עוד יש לזקוף לחובת האב כי נמנע בניגוד לדין לפרט היקף הכנסתה של רעייתו מכל מקור שהוא גם וביחס לקצבת נכות ככל שמתקבלת לידיה.

עיון בסיכומי האב על האסמכתאות שצורפו מלמד כי האב בחר להציג תמונה עמומה ובלתי מלאה בקשר להיקף הכנסתו. הדבר נזקף לחובתו .

בנסיבות אלה אמצא להעמיד פוטנציאל השתכרותו של האב כשכר הממוצע במשק ובסכום שלא יפחת מ- 9000 ₪ נטו לחודש כהיקף השתכרותו במקום העבודה האחרון (ר' נספח ג' צורף לכתב הסיכומים).

  1. לא נסתרה מעיני טענת האב כי ידו אינה משגת לשלם מזונות הקטינים גם ועל רקע חובות והתחייבויות שונות שמקורן בעסק שנסגר. אלא שלא מצאתי כי הוצג פירוט כדבעי בעניין זה. האב הסתפק בהצגת תדפיס חשבון בנק המלמד על יתרת חובה בסך של כ- 19,000 ₪. אף לא ברור מדוע סבור האב כי יש בטיעון זה להוות נימוק המצדיק התנערות מתשלום מזונותיהם הבסיסיים של ילדיו ובמשנה תוקף כאשר לא נעשה כל נסיון מצידו לפרוס החוב מול הבנק להקטין ההחזר החודשי בו נושא כל שנושא.

15. באשר לצרכי הקטינים- עתירת האם עולה ככלל בקנה אחד עם החזקות שקבעה הפסיקה בגין צרכיהם ההכרחיים של קטינים על פי הדין.

לאחר פסיקת בע"מ 919/15 הועמדו צרכים אלה בסכומים הנעים בין 1900-1600 ₪ כסך מינמלי חודשי שאינו נדרש לראיה ככל שמדובר בילד הגדל בבית מרכזי אחד (ר' עמ"ש (תל אביב) 1971-12-16 - פלוני נ' פלונית , עמ"ש (מחוזי ת"א) 46291-01-16 פלונית נ' פלוני , עמ"ש 32172-11-17 ע.ש נ. נ.ש , תלה"מ (תל אביב) 70922-07-18 - ל' מ' נ' י' ס(.

על האמור יש להוסיף צרכי המדור ואחזקתו.

האם, כאמור, מתגוררת עם הקטינים בדירה שכורה בגינה משלמת 2300 ₪ לחודש (צורף הסכם שכירות). לאם סיוע בשכר דירה בסך חודשי של 1090 ₪. האם מכחישה את טענת האב כי בדירה חי עמה בן זוג. טענת האב לא נתמכה בראשית ראיה והוכחשה על ידי האם.

חלקם של הקטינים במדור עומד אפוא על סך של 484 ₪ (2300- 1900 X40%).

רכיב אחזקת מדור הועמד בתביעה על סך של 1370 ₪ ובסיכומים 1537 ₪ בחלוקה הבאה: ועד בית- 100 ₪, חשמל- 320 ₪, מים- 150 ₪, גז- 50 ₪, אינטרנט+ כבלים – 417 ₪, ארנונה- 450 ₪, הוצאות אחזקה ותיקונים שוטפים – 100 ₪ .

צורפו אסמכתאות חלקיות בלבד לתמיכה בנטען. לא הובהר מדוע קיים פער בין הסכומים שפורטו בכתב התביעה לאלה שבכתב הסיכומים ובפרט ביחס לנתון של כבלים ואינטרנט אשר על פניו הוכפל ללא שצורפה חשבונית כנדרש.

בשים לב לאסמכתאות שצורפו אני מוצאת להעמיד רכיב אחזקת המדור על סך של 900 ₪, חלקם של הקטינים 40% שהם- 360 ₪.

החיוב

16. ביחס לנקודת הזמן הנוכחית ככל שעסקינן בקטין א' יש להביא בחשבון כי מדובר בקטין שגילו פחות מ 6 שנים ועל כן החבות במזונותיו עודנה מוטלת באופן אבסולוטי על האב כאשר בסיס החיוב כמפורט לעיל משתנה עם הגיעו לגיל 6 שנים.

17. ברם, פסיקת מזונות לעולם לא תסמוך אך ורק על נוסחאות אריתמטיות ומספרים יבשים. (כב' השופט ע. פוגלמן בבע"מ 919/15 שם פסקה 126, עמ' 74-75).

תחשיב מתמטי ודווקני עשוי במקרה דנן שלא לשקף לאשורו את המצב העובדתי לפיו נטל גידול הקטינים מוטל לפתחה של האם בלבד. יש לכך יש השלכה על התשומות העודפות שמשקיעה האם, בין בכסף ובין בשווה כסף ולא יהא זה סביר להסתמך במצב דברים זה על מספרים יבשים. שגרת יומם של שני קטינים היא מורכבת ודינימית וכוללת משתנים רבים מאוד המצויים לפתחה של האם בלבד ואינם ניתנים בהכרח לכימות והערכה.

18. לפיכך מן המקובץ ולאחר ששקלתי כלל הנתונים הצריכים להכרעה, כך בהביאי בחשבון הלכת ורד (ע"א 4243/08) אמצא להורות ולחייב את האב בדמי מזונות הקטינים כדלקמן:

עד הגיע הקטין א' לגיל 6 יישא האב בתשלום מזונותיו כולל אחזקת המדור (לא כולל מדור חינוך ורפואה) בסך של 1600 ₪ לחודש.

עם הגיע הקטין לגיל 6 ועד גיל 18 או סיום תיכון לפי המאוחר יופחתו מזונותיו של הקטין ב- 200 ₪.

מזונותיה של הקטינה ב' כולל אחזקת המדור (לא כולל מדור חינוך ורפואה) יעמדו על סך של 1400 ₪ עד גיל 18 או סיום תיכון לפי המאוחר.

בנוסף לאמור יוסיף האב ויישא בתשלום חלקם של הקטינים בשיעור 40% מתקרת מדור בסך של 2300 ₪ ובקיזוז כל הטבה לה זכאית האם ככל שזכאית ברכיב זה וכנגד הצגת הסכם שכירות תקף.

בנוסף יישא האב במחצית הוצאות חינוך ורפואה חריגות כפי שיפורטו להלן.

19. סבורני כי באופן זה תובא לידי ביטוי החובה להכיר בהוצאה המהותית העודפת המוטלת על האם כמי שנטל גידול הקטינים מוטל לפתחתה בלבד אך גם הצורך לאפשר לאב קיום בכבוד ולו בערכים מינמיאליים.

סיכום

20. סיכומם של דברים הוא כדלקמן:

  1. סכום המזונות שישלם האב בגין מזונות הקטינים לרבות אחזקת מדור יעמוד מעתה ועד הגיע הקטין אוראל לגיל 6 על סך של 3000 ₪ לחודש (1600 לקטין א' ו- 1400 ₪ לקטינה ב') .

  1. עם הגיע הקטין א' לגיל 6 יופחת החיוב במזונותיו ב-200 ₪ מהסכום שישתלם באותה עת.
  2. בנוסף על האמור לעיל יישא האב בתשלום חלקם של הקטינים במדור בשיעור 40% מתקרת מדור בסך שלא יעלה על 2300 ₪ (שיעור השכירות המלא) ובקיזוז כל הטבה לה זכאית האם ככל שזכאית ברכיב זה וכנגד הצגת הסכם שכירות בתוקף.
  3. עד מועד מתן פסק הדין, ועל מנת להמעיט בהתחשבנויות בגין העבר, תחול ההחלטה למזונות זמניים.
  4. דמי המזונות ישולמו בכל 10 לחודש עבור מזונות החודש השוטף.
  5. דמי מזונות הקטינים ישולמו עד הגיעם לגיל 18 שנים או סיום תיכון לפי המאוחר.
  6. דמי המזונות יהיו צמודים למדד המחירים לצרכן הידוע ביום מתן פסק דין זה ויעודכנו כל שלושה חודשים ללא תשלום הפרשים בין תקופת עדכון אחת לרעותה.
  7. עם הגיע כל קטין לגיל 18 או סיום בי"ס תיכון, על פי המאוחר, ישלם האב שליש מסכום המזונות המשולם בגינו וזאת עד סיום שירות חובה בצה"ל או שירות לאומי, לפי העניין.
  8. בנוסף, יישא האב במחצית הוצאות חינוך עבור הקטינים כדלקמן:

מחצית שכר לימוד גן/ בי"ס, מחצית צהרון (עד סיום כיתה ג'), מחצית עלות קייטנת קיץ בעלות ציבורית, מחצית חוג אחד בעלות ציבורית, וזאת בכפוף להצגת קבלה/ חשבונית על ידי האם ובקיזוז כל הנחה ו/או הטבה שתקבל האם בגין רכיבים אלו ככל שתקבל הנחה.

למען הסר ספק מענק החינוך אשר מתקבל בתחילת כל שנה ממל"ל , ככל שיתקבל, לא יקוזז וישתלם לידי האם לטובת סיפוק צרכים חינוכיים נוספים של הקטינים בהם האב אינו מחויב על פי פסק דין זה כדוגמת ציוד לבית ספר, ועד כיתה, תלבושת אחידה ועוד.

בהינתן האמור לא מצאתי להוסיף ולחייב האב בתשלום דמי טיפול.

  1. כמו כן, האב יישא במחצית הוצאות רפואיות חריגות של הקטינים שאינן מכוסות על ידי הביטוח הרפואי או הביטוח המשלים, לרבות טיפולי שיניים, טיפולים אורתודנטיים, משקפיים, טיפולים פסיכולוגיים, אבחונים , טיפולים משלימים (ניצן) והוראה מתקנת וזאת תוך 7 ימים ממועד הצגת קבלות בגין התשלום. טרם הטיפול תיידע האם את האב בדבר הצורך בטיפול ועלות משוערת. ככל שתתעורר מחלוקת לעניין נחיצות ההוצאה, יפנו הצדדים לרופא המשפחה או לרופא מומחה לפי העניין, ויפעלו לפי המלצתו.

  1. קצבת הילדים של המל"ל בגין הקטינים תשולם לידי האם.

21. בנסיבות שלפניי והואיל והצדדים ייעלו את ניהול ההליך, כל צד יישא בהוצאותיו.

22. המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים ותסגור את התיק.

ניתנה היום, י"ח אב תשפ"ב, 15 אוגוסט 2022, בהעדר הצדדים.

_____________________

אפרת שהם- דליות, שופטת