טוען...

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים

ע"ו 6794-05-22 ה' נ' מרכז לבריאות הנפש שער מנשה ואח'

בפני

כבוד השופטת אספרנצה אלון

המערער

ה'

ע"י ב"כ עוה"ד מוחמד מסארווה

מינוי מטעם הסנגוריה הציבורית

נגד

המשיבים

1. מרכז לבריאות הנפש שער מנשה

2. מרכז פורום יושבי ראש ועדות פסיכיאטריות

ע"י פרקליטות מחוז חיפה- אזרחי

פסק דין

  1. בפניי ערעור על החלטת הוועדה הפסיכיאטרית המיוחדת (להלן: "הוועדה") שהתכנסה ביום 12.04.22 במרכז לבריאות הנפש שער מנשה (להלן: "בית החולים הפסיכיאטרי"), אשר החליטה לא לאשר למערער יציאה לחופשות כלל (להלן: "ההחלטה") מכוח סעיף 28א' לחוק טיפול בחולי נפש, תשנ"א- 1991 (להלן: "החוק").

  1. המערער סובל מסכיזופרניה פרנואידית ומאושפז מתוקף צו אשפוז לאחר שהוגש נגדו כתב אישום בגין ניסיון לרצח. המערער הגיש את הודעת הערעור בעצמו וביקש להשתחרר מבית החולים הפסיכיאטרי.

  1. עמדת מנהל המחלקה היא לא לאשר חופשות בכלל למערער משום שהמסוכנות הנשקפת ממנו לאחרים הינה ברמה גבוהה, בעוד לעצמו הינה ברמה נמוכה.

  1. הוועדה העריכה כי המסוכנות העצמית הינה ברמה בינונית והמסוכנות לאחרים הינה ברמה גבוהה. הוועדה דחתה את בקשתו של המטופל ליציאה לחופשות וזאת מהנימוקים הבאים:

"מקובלת עלינו עמדת מנהל המחלקה כי המסוכנות הנשקפת מהמטופל לאחרים היא גבוהה. לדעתנו המסוכנות הנשקפת מהמטופל לעצמו היא ברמה בינונית ואילו מנהל המחלקה סובר כי המסוכנות העצמית היא ברמה נמוכה.

בחודש יולי 2020 הועבר המטופל מבית החולים מזור למחלקה לביטחון מירבי בשער מנשה. לאחר שחל שיפור במצבו הוחזר לבית החולים מזור במרץ 2022. באשפוזו בבית החולים מזור הוא התנהג בצורה אלימה. בין השאר התנהג באלימות כלפי המטופל ואנשי צוות ואף איים ברצח על אחות המחלקה בבית החולים.

כעולה מטופס ההפניה לוועדה הפסיכיאטרית, המטופל מגלה מחשבות שווא של יחס ורדיפה של אנשי צוות בבית החולים מזור. בוחן המציאות והשיפוט שלו לקויים. בנסיבות אלה אין ניתן לאשר למטופל חופשות.

יצוין כי בתחילת הדיון ביקש בא כוח המטופל כי הדיון יערך בנוכחותו הפיזית של מרשו. דחינו את הבקשה מהסיבות המנויות בפרוטוקול. בהמשך הדיון הסתבר לנו כי המטופל שוהה במחלקה מבודדת בשל מגפת הקורונה שנדבקו בה מטופלים במחלקה. ראוי כי בדיונים הבאים יברר בא כוח המטופל, בטרם הגשת בקשה לנוכחות פיזית של המטופל, האם קיימת סכנת הדבקות אם אכן יובא המטופל לדיון בחדר הוועדה.

העתק מהחלטה זו יועבר על ידי מזכירות הוועדה לסנגוריה המחוזית לשם הנחיית כל הסנגורים המופיעים בפני הוועדה."

  1. המערער, באמצעות בא כוחו, טען כי זכותו של המערער לדיון הוגן נפגעה עת סירבה הוועדה לקיים את הדיון בנוכחותו הפיזית וקיימה את הדיון בשיחת זום. כן טען בא כוחו כי המערער בן 61, מאושפז בבית החולים משנת 2005, היינו מזה 17 שנים, משפחתו תומכת בו, מוכנה ללוות אותו לחופשות ולכשישוחרר אף לקחתו לטיפול בביתם כאשר המערער מתחייב לטיפול כפוי בקהילה.

  1. מנגד, טען ב"כ המשיבים כי יש להותיר את ההחלטה על כנה שכן מדובר בהחלטה סבירה המאזנת נכונה בין נתוני המערער לבין האינטרס הציבורי ועל כן יש לדחות את הערעור. מתוך החומר הרפואי וכן מתוך פרוטוקול הוועדה עולה כי מדובר במערער שהמסוכנות שלו כלפי אחרים הינה גבוהה ולאורך תקופת האשפוז חלה רגרסיה במצבו כך שהמערער אושפז במחלקה לביטחון מרבי ומכאן שדין הערעור להידחות. באשר לטענה כי הדיון בפני חברי הוועדה היה בוויעוד חזותי, נטען כי גם אם נפל פגם בכך, אין מדובר בפגם היורד לשורש ההחלטה.

  1. לאחר שבחנתי את עמדות הצדדים באשר לדיון שהתקיים שלא בנוכחותו הפיזית של המערער ושלא על פי הסכמתו, ואין לי אלא לחזור על דברים שקבעתי בע"ו 26396-04-22:

"אדם קרוב אצל עצמו, אדם חפץ להיות נוכח בהליך שבו ייחרץ גורלו... מתמודד הנפש, שזכויותיו עתידות להיות מוכרעות, הוא עיקר העיקרים בדיון. בשבילו התכנסו כל חברי הוועדה. הוא מושא הדיון. הוא זה שהחלטת הוועדה תשפיע באופן ישיר על זכויותיו, הוא ולא אחר...

סעיף 26 לחוק קובע כי הדיון בפני חברי הוועדה יהיה בנוכחות המטופל/ מתמודד הנפש. נלמד כי באם הוועדה סוברת שנוכחותו בדיון של החולה מתמודד הנפש עלולה לפגוע בשלומו הגופני או הנפשי, היא רשאית לקיים את אותו חלק מהדיון שלא בנוכחותו, וזאת מנימוקים שיירשמו. ודוק - הוועדה רשאית לקיים רק את אותו חלק מסוים מהדיון ללא נוכחותו הפיזית של החולה מתמודד הנפש, להבדיל מכל מהלך הדיון שלא בנוכחותו, וזאת גם רק בשל טעמים שעניינם פגיעה בשלומו הגופני או הנפשי של החולה בלבד. משהחוק שבענייננו לא תוקן, הרי שאין בכוחה של הוועדה הפסיכיאטרית לפועל בניגוד לקבוע בו. החלטות שיש בהן כדי לפגוע בזכויות מוכרות בחוק בקשר לחולי ומתמודדי הנפש, מכוח כלים פרשניים, לחלופין אנלוגיות והקבלות המיובאות מכוח חוקים אחרים, לחלופין מכוח ניירות עמדה, הנחיות ונהלים של מחוקק המשנה או משרדי ממשלה שונים, אינן מספקות ואינן יכולות לעמוד בפני בחינה שיפוטית. החוק מקנה לחולה ומתמודד נפש להיות נוכח בדיון שבעניינו בפני הוועדה הפסיכיאטרית, ושלילת זכות שכזו אמורה להיות על דרך של חקיקה ראשית ובאופן מפורש".

  1. אשר על כן, אני קובעת כי עניינו של המערער יובא בפני הוועדה אשר תקיים דיון בנוכחותו. אבקש כי עניינו יובא בפני הוועדה בחלוף כ- 3 חודשים מהיום וזאת גם כדי לאפשר לחברי הוועדה לבחון האם חלה הטבה עקבית במצבו באופן שמתיישב עם הוראות סעיף 28א(ד) לחוק לטיפול בחולי נפש המקנה לוועדה מיוחדת את הסמכות לדון בעניינו של מי שהואשם בעבירה על סעיפים 300 או 305 לחוק העונשין (רצח, ניסיון לרצח בהתאמה), והוטל עליו צו לפי סעיף 15 לחוק טיפול בחולי נפש, כפי שבעניינו של המערער.

  1. סוף דבר, הערעור מתקבל בשל אי קיום הוראות סעיף לחוק ומבלי להביע כל עמדה באשר להחלטה גופה. יש לפעול בהתאם להוראות סעיף 8 לעיל.

  1. המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים ותסגור התיק.

  1. החומר שמסרה המשיבה יושב לה במזכירות הערעורים.

  1. פסק הדין מותר לפרסום בהשמטת פרטים מזהים.

ניתן היום, י"ז אייר תשפ"ב, 18 מאי 2022, בהעדר הצדדים.

4