RE: ביהמ"ש לענייני משפחה בחיפה, השופטת הילה גורביץ עובדיה: פסק דין בבקשת האפוטרופוס לדין בנוגע לתביעת אבהות (תמ"ש 67684-12-19)

בהתאם להנחיות בית המשפט שניתנו, הגישה האפוטרופוס לדין תביעת אבהות.

הקטין, יליד xx.xx.2018, בנה של נתבעת 2. על פי הנתונים שהובאו עד כה, נתבע 1 ונתבעת 2 ניהלו מערכת יחסים ונפרדו בעת שנתבעת 2 הייתה בהיריון עם הקטין. לאחר פרידה זו, טרם לידת הקטין, ניהלה נתבעת 2 מערכת יחסים עם נתבע 3 - ולאחר לידת הקטין, נתבע 3 נרשם בלשכת רישום האוכלוסין כאביו. זמן מה לאחר מכן נפרדו נתבעת 2 ונתבע 3 ונתבעת 2 שבה לנהל חיים משותפים עם נתבע 1 – והם התחתנו בנישואים שרעיים ביום 11.11.2018. לנתבעים 1-2 קטינה נוספת, ילידת 02.06.2019, והם מנהלים חיי משפחה מלאים עם שני הקטינים. כיום, ממידע שמסרה נתבעת 2 לאפוטרופוס לדין ולעו"ס לסדרי דין, קיים חשש כי אביו של הקטין הוא צד ג'.

בתביעה נטען כי יש להורות על נתבע 1 כאבי הקטין ללא עריכת בדיקת רקמות. נכתב כי בדיקת רקמות עלולה לגרום לקטין נזק הגובר על הצורך בעריכתה. נתבע 1 מגדל כיום, יחד עם נתבעת 2, את הקטין ואת הבת המשותפת, מטפל בו באופן יומיומי ומחובר רִגשית לקטין וגם משמש עבורו הורה פסיכולוגי בכל המובנים. הקטין גם נושא בחיי היומיום את שם משפחתו של האב. נטען רישום נתבע 1 כאבי הקטין היא טובת הקטין. צוין כי אין מחלוקת בין הצדדים כי נתבע 3 הרשום כאבי של הקטין הוא אינו אביו הביולוגי של הקטין, ורישום זה נעשה על סמך הצהרה כוזבת של נתבעים 2-3 בלשכת רישום האוכלוסין.

נתבעת 4 הודיעו כי היא מבקשת להשיב לתובענה לאחר שיתקבלו תוצאות בדיקת סיווג רקמות.

האֵם הודיעה כי היא מתנגדת לבדיקת סיווג רקמות. נטען מטעמה כי במועד הוריית הקטין, היא הייתה נשואה לנתבע 1 בנישואים שרעיים לא פורמליים אך סביבתם ומשפחותיהם ראו בהם זוג נשוי. עוד נכתב כי הקטין וסביבתו מכירים בנתבע 1 כאביו של הקטין, הקטין ונתבע 3 שייכים לעדה המוסלמית ונישואיהם של נתבעים 1-2 לא בוטלו – אין צורך בבדיקת רקמות. נטען כי מאחר וקיים ספק לגבי זהות אביו הביולוגי של הקטין וחשש שאִם תיערך בדיקת רקמות יימצא כי נתבע 1 אינו אביו הביולוגי – הדבר לא יהיה טובת הקטין. עוד נכתב כי אִם יהיה צורך, ניתן לפנות לבית הדין השרעי להוכחת הנישואים השרעיים של בני הזוג.

בתאריך 09.07.2020 התקיים בפניי דיון וכל צד חזר על טענותיו. ב"כ נתבעים 1-2 הודיעו כי פנה לבית הדין השרעי בתביעה להוכיח את נישואי בני הזוג. בתום הדיון ביקשתי את עמדת המדינה, מה ייעשה באִם תוצאות הבדיקה יצביעו על כך שהן האב הרשום והן האב הנטען אינם האב הגנטי של הקטין. בו ביום הודיעה המדינה כי היא מעבירה את הטיפול לב"כ היועמ"ש – משרד הרווחה.

לאחר שהוגשה תגובת ביניים של ב"כ היועמ"ש, הוריתי על עריכת תסקיר.

הוגש תסקיר שחלקו חסוי. בתסקיר נושא תאריך 15.12.2020 ושאינו חסוי נכתב כי לדברי האֵם, הקטין נולד מנישואיה הראשונים לנתבע 1. הקטין משולב במעון יום על פי חוק פעוטות בסיכון, לאחר שאובחן כסובל מקשיים בתחום השפתי. נכתב בתסקיר כי נתבעת 2 חותנה בשידוך ללא הסכמתה בעת היותה בת 19 והוריית הקטין היא מנישואים אלו. לאחר שבעלה הראשון התנגד כי תמשיך את ההיריון, היא ברחה לעיר א' שם הכירה את נתבע 1 והתחתנה גם עמו בנישואים לא רשמיים באוגוסט 2017. בני הזוג נפרדו והאֵם עברה לגור בבית אמהּ בעיר ח'. נטען כי מאחר ובבית החולים נדרש לרשום שם אב, אחותה הציעה את השכן – נתבע 3. הקטין נרשם על שם משפחת האֵם מנעוריה. נכתב כי שבועיים לאחר הלידה, חזרה נתבעת 2 להתגורר עם נתבע 1 בעיר א' והם עברו בשנת 2019 לגור במזרעה. במאי 2020 נתבע 1 עזב לעיר א', בני הזוג שמרו על קשר טלפוני והנתבע היה מגיע כל סוף שבוע שני לבקר את הקטינים. מאז חודש אוקטובר 2020 הם מתגוררים יחדיו במזרעה. נכתב בתסקיר כי נתבע 3 מאשר כי היה קשר בינו ובין נתבעת 2 בעבר, בעת היותם בני 18. קשר זה חודש לאחר הלידה והוא הסכים, במסגרת זו, לרשום את הקטין על שמו מבלי שהבין את השלכות הרישום. נכתב כי האב הנטען, נתבע 1, הצהיר כי ימשיך לשמש כאב לקטין ללא קשר לסטטוס המשפטי. עוד עולה מהנתונים שהובאו בתסקיר שהקטין מטופל ובקשר מיטיב עם האב הנטען, ומעורב בגידולו, מטפל בו ומתייחס אליו באופן שוויוני כפי שהוא מתייחס לאחותו.

עו"ס לסדרי דין מציינת כי להערכתה, בגרסת האֵם סתירות ועובדות שאינן תואמות את המציאות, וקיים חשש כי עמדות ההורים ישתנו בעתיד על פי הנסיבות. נכתב כי טובת הקטין כי יידע את מציאות חייו, בפרט כאשר נתבע 1 מגדל אותו ומעורב בחייו מרצונו, ללא קשר לסטטוס המשפטי, וניתן יהיה להמשיך לעשות כן גם בהמשך חיי הקטין. המלצת עו"ס לסדרי דין היא לקיים בדיקת אבהות לנתבע 1, וככל שיתברר כי התשובה חיובית – הקטין יירשם כבנו של נתבע 1, וככל ויתברר שהתשובה שלילית, לא ייעשה שינוי ברישום.

הצדדים הגישו עמדותיהם להמלצות התסקיר. נתבע 3 התנגד להמלצות. נטען כי ההמלצות אינן טובת הקטין. עוד נטען כי נתגלתה לו עובדה חדשה מהתסקיר לפיה האֵם התחתנה בגיל 19. נטען כי יש לברר את זהותו של בעלה הראשון של נתבעת 2, שהוא, על פי גרסת האֵם בתסקיר – אביו הביולוגי של הקטין. נטען כי המלצות התסקיר אינן סבירות בצורה קיצונית, שכן אִם ברור כעת שהן נתבע 1 והן נתבע 3 אינם האב הביולוגי – על שום מה צריך לקיים בדיקת סיווג רקמות? נטען כי לנתבע 3 אין קשר עם הקטין, לא היה לו קשר עם הקטין והוא לא פגש אותו, והמשך רישומו כאביו גורם לו עוגמת נפש.

האפוטרופוס לדין התייחסה בעמדתה גם היא למידע החדש שעלה מהתסקיר, כפי שצוין על ידי נתבע 3 ועתרה כי עו"ס לסדרי דין תערוך תסקיר משלים לבירור מעמיק של מידע זה. מבלי לגרוע מהאמור, נכתב כי מאחר ונישואי נתבע 1 ונתבעת 2 אושררו בהחלטת בית הדין השרעי בעכו ביום 19.07.2020, כך שניתן תוקף לנישואיהם מיום 19.05.2020, הרי שעל פי כללי השרעיה – נתבע 1 נחשב כאבי הקטין. נכתב כי נתבעים 1-2 מגדלים את הקטין יחדיו מאז היותו בן שבועיים, ולנתבע 1 קשר אבהי רציף עמו. אפוטרופוס לדין ציינה כי ערכה ביקור בבית בו מתגורר הקטין, ומצאה כי הם מתנהלים בחיי משפחה. בין נתבע 1 לקטין יחסי קירבה מיוחדים כפי שגם עלה מהתסקיר, וזהותו של הקטין – הפסיכולוגית, המשפחתית, הדתית והחברתית מבוססת באופן בלתי מעורער על האמונה כי נתבע 1 אביו הביולוגי. האפוטרופוס לדין התנגדה לבדיקת סיווג הרקמות שכן התוצאה ידועה מראש ואינה משרתת את טובת הקטין. נכתב כי עו"ס לסדרי דין לא השלימה את הבירור העובדתית הנדרש, השלימה עם תוצאה ידועה מראש לפיה נתבע 3 ימשיך להיות רשום כאביו של הקטין (מאחר ולכאורה מוסכם שנתבע 1 אינו אביו הביולוגי) על אף שאין זו טובת הקטין. נטען כי הדרך היחידה להגשים את זכותו של הקטין לזהות היא לתקף משפטית את תפיסת זהותו בהתאם למציאות חייו, והדבר משרת את זכותו לשלמות משפחה, לסביבה משפחתית מיטיבה ולקשרים מיטיבים והמשכיים.

נכתב כי יש להעדיף מצב זה על פני מצב שעלול להיווצר כך שלאחר פסילת אבהות נתבע 1, הקטין יישאר ללא אב רשום. סטטוס שכזה הוא הדבקת תווית שלילית הפוגעת בטובתו. נטען כי ככל שבית המשפט ידחה את עתירת האפוטרופוס לדין לרשום את נתבע 1 כאבי הקטין ללא בדיקת סיווג רקמות, יש ליתן צו הורות פסיקתי.

נתבעת 2 הודיעה כי היא מצטרפת לעמדת האפוטרופוס לדין, כך שיש לרשום את נתבע 1 כאבי הקטין ללא בדיקה.

ב"כ היועמ"ש עתר כי עו"ס לסדרי דין תשלים את הבירור בדְבר זהות צד ג', לגביו טוענת כיום נתבעת 2 כי הוא אביו הביולוגי של הקטין, וגם תברר ההשלכות בהותרת הקטין ללא רישום אב ומודעותו של נתבע 1 ועמדתו לכך שלכאורה, צד ג' הוא אביו הביולוגי של הקטין. בית המשפט התבקש לאפשר לב"כ היועמ"ש להגיש עמדה משלימה לאחר בירור זה. נוסף על כך צוין כי אין בסיס משפטי לעתירת האפוטרופוס לדין למתן צו הורות פסיקתי ללא בירור האבהות.

בתסקיר משלים נושא תאריך 04.09.2021, צוין כי האֵם מסרבת למסור את פרטי צד ג' לגביו היא טוענת כיום כי הוא אביו הביולוגי של הקטין. נטען כי נישואיה לאותו צד ג' נעשו בשידוך, ללא הסכמתהּ ולא נרשמו. עוד נכתב כי האֵם טוענת כי ברחה מנישואיהּ הראשונים בעת שהייתה בהיריון בשל אלימות, וכי האב הביולוגי הנטען לא רצה לבוא לראות את הקטין לאחר הלידה. עוד צוין כי אִם הקטין יישאר ללא רישום אב, הדבר עלול להותיר עליו כתם וחשד בדְבר נסיבות לידתו, ואשר לעמדת נתבע 1 הרי שצוין כי הוא יודע שאינו אביו הביולוגי של הקטין אך ימשיך לשמש לו כאב בהורות שווה כפי שהוא נוהג עם הבת המשותפת לו ולנתבעת 2, ואין בעריכת הבדיקה בכְדי לשנות מכך. המלצת עו"ס לסדרי דין בתסקיר המשלים הייתה להותיר את המצב על כנו. צוין כי מאחר והאֵם מסרבת למסור את פרטי האב הביולוגי הנטען, הנסיבות כאן עלולות להביא לכך שהקטין כאן עלול להיוותר ללא רישום אב ואין זו טובתו.

האפוטרופוס לדין ביקשה כי תיבחן שנית האופציה לרשום את נתבע 1 כאביו של הקטין, עמדה אשר לה הסכימה גם נתבעת 2. בעמדת האפוטרופוס לדין צוין כי בית הדין השרעי בחיפה, במסגרת הליך 1106/2020 "ייחס את הקטין" לנתבע 1. פסק הדין לא הוגש.

ב"כ היועמ"ש התנגד להמלצת עו"ס לסדרי דין והפנה לכך כי ברור לכל המעורבים כי נתבע 1 אינו אביו הביולוגי של הקטין, ועל כן אין מקום לבחון אופציה זו. צוין כי ככל שקיים פסק דין של בית הדין השרעי כנטען, אין לה זכות להליך זה אליו לא צורף ב"כ היועמ"ש. עוד נטען כי אין מקום להסתפק בהצהרות הצדדים בנוגע לאבהות בשים לב כי להצהרות אלה קדמו הצהרות סותרות.

לאחר שהוגשה תגובת ב"כ היועמ"ש, התבקשו עמדות הצדדים והאפוטרופוס לדין. האפוטרופוס לדין הודיעה ביום 13.01.2022 כי בכוונת נתבעים 1-3 לפעול במתווה חלופי לצורך הסדרת מעמדו של משיב 1, ועל כן מבוקשת, בהסכמתם, מחיקת התביעה. ב"כ היועמ"ש לא הגיש עמדתו לבקשה זו חרף כי התבקשה. בהחלטתי מיום 13.01.2022 ציינתי כי היעדר עמדה דינהּ כהסכמה.

עד כה לא הוגשה כל עמדה אחרת ועל כן, יש לראות את ב"כ היועמ"ש כמסכים לבקשת האפוטרופוס לדין, למחיקת התביעה.

לאור האמור, ובשים לב כי על פי התסקיר המשלים נושא תאריך 04.09.2021, טובת הקטין היא להשאיר את המצב על כנו – ומבלי שיהיה בכך להביע עמדה אשר לתקפות "מתווה חלופי" לבירור האבהות, כפי שצוין בבקשת האפוטרופוס לדין, אני מורה על מחיקת התביעה ללא צו להוצאות.

מותר לפרסום בהשמטת פרטים מזהים ולאחר תיקוני הגהה ועריכה.

המזכירות תמציא לב"כ הצדדים, לאפוטרופוס לדין ולב"כ היועמ"ש – ותסגור התיק.

ניתנה היום, כ"ז אדר א' תשפ"ב, 28 פברואר 2022, בהעדר הצדדים.