בימ"ש לנוער ירושלים, השופטת קטי צווטקוב דורפמן: גזר דין לקטין נאשם תקיפה ממניע גזעני, תקיפה שצולמה והופצה לאחר מכן בטיק טוק ( ת"פ 6789-05-21)

בפני

כבוד השופטת קטי צווטקוב דורפמן

מאשימה

מדינת ישראל

נגד

נאשם

פלוני (קטין)

גזר דין (גרסה מותרת בפרסום)

הנאשם, יליד שנת 2004, הודה בכתב אישום מתוקן בשנית במסגרת הסדר טיעון ונקבעה אשמתו בעבירה של תקיפה ממניע גזעני או עוינות כלפי ציבור לפי סעיף 379 בצירוף סעיף 144ו לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן – חוק העונשין).

מעובדות כתב האישום המתוקן בשנית עולה כי ביום 14/4/2021 ערב יום העצמאות סמוך לשעה 21:41, עלה הנאשם לרכבת הקלה בירושלים, יחד עם שישה קטינים נוספים וביניהם מחמד ואחמד.

מספר דקות לאחר מכן עלו לרכבת הקלה הקטינים אלחנן ואברהם, שניהם ילידי שנת 2006 והתיישבו באותו קרון יחד עם הנאשם וחבריו.

הנאשם הבחין באלחנן ובאברהם שהיו בעלי חזות דתית יהודית וללא כל דין ודברים ביניהם או התגרות מצדם החליט לתקוף אותם בשל מוצאם. הנאשם שיתף בתוכנית את מחמד, אשר הציע לצלם את התקיפה והנאשם הסכים.

כאשר הרכבת הגיעה לתחנת שועפאט, ניגש הנאשם לאלחנן ואברהם וסטר סטירה אחת אשר פגעה בפני שניהם, כאשר מחמד מתעד את התקיפה.

כתוצאה מכך נגרמו לאלחנן כאבים חזקים בלחי ומשקפי הראייה שלו נשברו. גם אברהם חש בכאב ומשקפי הראייה שלו עפו מפניו מעוצמת הסטירה. מלבד הכאב הפיזי, חשו אברהם ואלחנן מושפלים.

בהמשך שלח אחמד את הסרטון לנאשם והנאשם הפיץ אותו למספר אנשים נוספים.

במועד מאוחר יותר, בדרך שאינה ידועה, הגיע הסרטון לידי אחמד אבו #### אשר ביום 15/4/21 הפיץ את הסרטון ב"טיק טוק" כאשר מעל הסרטון מתנוסס כיתוב בערבית שפירושו: "אתם תמשיכו למחוק ואני אמשיך להעלות, זה או העם הפלסטיני או אתם".

הנאשם נעצר ביום 20/4/21 וביום 25/4/21 שוחרר למעצר בית. בהמשך השתלב הנאשם בהליך שיקומי בשירות המבחן, במסגרתו עבר בין היתר הכשרה מקצועית ולימודי עברית.

כמו כן הנאשם עבר הליך עיבוד עבירה משמעותי בשירות המבחן וכן מספר קבוצות טיפוליות (טבע תרפיה, חוסן- מניעת אלימות וסדנת חוק ומשפט).

מתסקירי שירות המבחן עולה כי הנאשם הביע חרטה על מעורבותו בעבירות, מנהל אורח חיים תקין וחיובי ולא נפתחו לו תיקים נוספים. בנוסף עולה כי משפחתו של הנאשם מגויסת לסייע בשיקומו ואמו של הנאשם סיימה קבוצה טיפולית יחד עמו.

שירות המבחן התרשם כי לנאשם פוטנציאל גבוהה לניהול אורח חיים נורמטיבי בהמשך וכי הרשעתו בדין עלולה להשפיע עליו באופן שלילי ולפגוע במוטיבציה שלו כמו גם תגרום לצמצום אפשרויות שילוב בתעסוקה בעתיד.

לאור כל המפורט בתסקירי שירות המבחן, המליץ שירות המבחן להימנע מהרשעתו של הנאשם ולנקוט עמו בדרכי טיפול שיכללו צו מבחן למשך שישה חודשים, של"צ, התחייבות ופיצוי לנפגעי העבירה.

ב"כ המאשימה לא חלקה בטיעוניה על כך שהנאשם עבר הליך שיקום משמעותי אשר מצדיק עונש נמוך יחסית לנהוג במקרים דומים, אך לאור חומרת העבירה על נסיבותיה, כמו גם היעדר נזק קונקרטי מהרשעה, עתרה ב"כ המאשימה להרשיע את הנאשם ולהשית עליו מאסר של חודשיים שיכול וירוצה בעבודת שירות, מאסר מותנה, פיצוי לנפגעי העבירה וצו מבחן. ב"כ המאשימה הפנתה לפסיקה בתמיכה לטיעוניה.

ב"כ הנאשם פירט את נסיבותיו האישיות והמשפחתיות של הנאשם. ציין כי הנאשם ביצע את העבירה בהיותו קטין ומאז ביצועה עבר הליך שיקום משמעותי כעולה מתסקירי שירות המבחן. עוד ציין ב"כ הנאשם כי הנאשם ביקש להתנצל בפני נפגעי העבירה ועובד ובעל קשרים חיוביים עם יהודים וגם יהודים חרדים. ב"כ הנאשם הפנה להמלצות שירות המבחן וביקש לאמצן באופן מלא.

הנאשם בדברו האחרון ציין כי היה ילד קטן ולא ידע מה עושה כמו גם לא חשב קדימה. כיום לדברי הנאשם הוא בונה עתיד חדש ויש לו חברים יהודים איתם עובד ורואה בהם יותר ממשפחה.

דיון והכרעה-

הנאשם ביצע את העבירה בהיותו קטין בן 16 ומספר חודשים. מאז ביצוע העבירה אין חולק כי הנאשם השתלב בהליך חיובי מול שירות המבחן, ייצב את חייו וכיום מנהל אורח חיים תקין, משולב בתעסוקה ובשל שאיפות נורמטיביות.

בנוסף הנאשם הביע צער וחרטה על מעורבותו בעבירה ועבר הליך עיבוד עבירה משמעותי.

הנאשם שבינתיים ובחלוף למעלה משנה וחצי מאז ביצוע העבירות, התבגר, עומד לדין לראשונה בחייו ואין לו תיקים נוספים.

יחד עם זאת, הנאשם עומד לדין בגין עבירה חמורה - תקיפה משפילה של שני קטינים בשל מוצאם הלאומי- דתי.

העבירה בוצעה עת נסעו הקטינים הנפגעים ברכבת הקלה, ביום חג לאומי ונפגעו מאלימות שרירותית אשר מעבר לכאב הפיזי ובמקרה זה נזק למשקפיים של הקטין אלחנן, הובילה להשפלתם באופן קשה ביותר.

בנוסף, הנאשם, כעולה מעובדות כתב האישום הסכים כי התקיפה תתועד והעביר את הסרטון למספר אנשים אחרים.

בסופו של יום הסרטון הופץ ברשת הטיק טוק.

הפצת הסרטון אומנם אינה מיוחסת לנאשם כעבירה נפרדת, אך נסיבות הסכמתו לצילום העבירה כמו גם העברת הסרטון לאחרים עולה מעובדות כתב האישום המתוקן בשנית ומוסיפה לחומרתן של נסיבות ביצוע העבירה.

לעבירות אלימות בעלות מניע גזעני, חומרה יתרה כאשר מעבר לפגיעה הקשה והמשפילה של נפגעי העבירה עצמם, פוגעות הן גם בסדר הציבורי ובדמוקרטיה (ראה ע"פ 5469/13 פלוני נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו)).

אומנם "השיקולים ביחס לאי הרשעת קטין אינם דומים לשיקולים שמתייחסים לבגיר. הדבר אינו מפתיע, לאור הדגש שמושם על שיקולי השיקום ביחס לקטינים. יחד עם זאת, קטינות אינה תעודת ביטוח כנגד הרשעה ואף ענישה מחמירה במקרים המתאימים. על בית המשפט לשקול את העניין מנקודת המבט של בית משפט לנוער, על כל המשתמע מכך"

(ראה ע"פ 241/21 – מדינת ישראל נ' פלוני (פורסם בנבו)).

בנוסף נקבע כי "...קטינות אינה יוצרת חסינות, ולעיתים שיקולים של התרעה, מניעה וגמול עולים במשקלם על השיקול השיקומי" (דברי הנשיא ברק בע"פ 8164/02 פלוני נ' מדינת ישראל [8]).

לאור העבירה אותה ביצע הנאשם על נסיבות ביצועה מצאתי כי לא ניתן להימנע מהרשעתו וההליך השיקומי כמו גם גילו והעובדה כי עומד לדין לראשונה בחייו יילקחו בחשבון לעניין רכיבי הענישה.

"באשר לגזירת הדין נקבע כי בעת גזירת העונש בבית המשפט לנוער, אף אם עסקינן בעבירות קשות וחמורות במיוחד, שומה על בית המשפט ליתן משקל יתר לשיקולים אינדיבידואליים הנוגעים לאותו הנאשם ולאזן בין שיקולי השיקום לשיקולי ההרתעה. יש לבחון את הנסיבות האישיות הרלוונטיות וביניהם גילו של הנאשם, סיכויי שיקומו ועברו הפלילי, אל מול העבירות ונסיבות ביצוען" (ע"פ 9813/16 פלוני נ' מדינת ישראל, פורסם ביום 15.6.17).

ברוח עקרונות אלו בחנתי את חומרת העבירה במקרה זה, נסיבות ביצועה אל מול השיקולים האישיים של הנאשם ושיקולי השיקום.

שקלתי את נסיבותיו האישיות והמשפחתיות של הנאשם, את העובדה כי מדובר במעמדו המשפטי הראשון והיחיד ואת שאיפותיו הנורמטיביות בתחום התעסוקה. שקלתי גם את ההליך המשמעותי אותו עבר אל מול שירות המבחן ואת המלצת שירות המבחן.

חלוף הזמן, העובדה כי הנאשם עומד לדין לראשונה בחייו וכי לא נפתחו לו תיקים נוספים, הליך השיקום המשמעותי אותי עבר הנאשם מול שירות המבחן ותפקודו החיובי בתחום התעסוקה כמו גם שאיפותיו לעתיד, הובילו אותי להימנע מהשתת עונש של מאסר על הנאשם ולו כזה שירוצה בעבודות שירות.

יובהר כי אלמלא ההליך החיובי והמשמעותי אותו עבר הנאשם, בנסיבות העבירה אותה ביצע היה על הנאשם לרצות מאסר ולו בעבודות שירות.

לאור כל האמור לעיל ובהתחשב במכלול הנסיבות שפורטו, אני מחליטה להרשיע את הנאשם עפ"י סעיף 24 (1) לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א – 1971 וגוזרת את דינו כדלקמן:

1. 3 חודשי מאסר אותם ירצה הנאשם במידה ותוך שנתיים מהיום יעבור שוב עבירה בה הורשע או כל עבירה ממניע גזעני או ניסיון או סיוע או שידול לעבירות אלו.
2. הנאשם יצהיר על התחייבותו לפיה יימנע מביצוע העבירה בה הורשע וזאת למשך שנתיים מהיום וככל ויפר התחייבותו, ישלם סך של 2,500 ₪.
3. הנאשם ישלם פיצוי לכל אחד מנפגעי העבירה בסך 2,500 ₪. הפיצוי ישולם עד ליום 31/8/2023.

המאשימה תעביר פרטי נפגעי העבירה למזכירות בית המשפט עד ליום 29/12/2022 ותודיע לנפגעי העבירה אודות הפיצוי.

1. הנאשם יבצע 150 שעות שירות לתועלת הציבור בהתאם לתוכנית שתיבנה על ידי שירות המבחן.

השל"צ יבוצע עד ליום 31/8/2023.

שירות המבחן יוכל לשנות מקום ההשמה או להאריך את מועד סיום השל"צ על פי שיקול דעתו ללא צורך בהחלטה שיפוטית ובכפוף למשלוח הודעה לבית המשפט.

1. צו מבחן לתקופה בת חצי שנה מהיום.

הנאשם ישתף פעולה עם שירות המבחן במהלך תקופת המבחן באופן מלא.

מובהר לנאשם כי אי עמידה בתנאי המבחן או השל"צ יכול ותביא לגזירת דינו באופן מחודש.

ככל וקיימת הפקדה של הנאשם בתיק זה, אשר לא קיים בגינה צו עיקול, תקוזז מהפיצוי והיתרה אם קיימת, תושב למפקיד.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 ימים מהיום.