בימ"ש לענייני משפחה ת"א, השופטת סגלית אופק: החלטה בבקשת אם לרישום קטינה בגן ילדים ובקשת אב לאסור העתקת מגורי הקטינות (תלה"מ 69247-06-21)

על הפרק שתי בקשות שהגישו הצדדים, איש נגד משנהו, כדלקמן:

האחת, בקשה של אם העותרת לאפשר רישום קטינה לגן ילדים בעיר XXX (בקשה מס' 20 מיום 4.4.2022);

השנייה, בקשה של אב העותר להורות על השבת קטינות לעיר XXX ולאסור על העתקת מגורי הקטינות לעיר אחרת (בקשה מס' 22 מיום 14.4.2022).

עיקר העובדות הצריכות לעניין

1. הצדדים חוזרים בתשובה; בני דודים מדרגה ראשונה; נשואים זל"ז כדמו"י משנת 2003; מנישואיהם נולדו שבעה ילדים: א' ילידת 21.1.2004 (קטינה במועד הגשת התביעה), נ' יליד 23.6.2005, נ' יליד 15.6.2007, פ' ילידת 12.8.2010, נ' יליד 19.6.2013, ר' ילידת 20.1.2017, נ' ילידת 23.12.2020 (להלן –הילדים או הקטינים, בהתאמה).
2. המבקשת משפטנית בהשכלתה, מורה לXXX במקצועה, עבדה כמדריכת XXX בחוגי ילדים אך הפסיקה עבודתה עקב מגפת הקורונה (עמ' 2 לתסקיר); המשיב חשמלאי בהכשרתו, עבד כמדריך XXX בחוגי ילדים (שם, שם), ולטענת המבקשת הוא מנהל עסק של חנות יודאיקה בXXX.
3. הצדדים התגוררו משך שנים בעיר XXX, וב- 7 השנים האחרונות התגוררו בשכירות בעיר XXX, והסכם השכירות עתיד להסתיים ביום 30.6.2022 או בסמוך לכך.
4. במהלך חודש אפריל 2021 עזבה המבקשת את דירה המגורים המשותפים ועברה ביחד עם הקטינות ר' ונ' (להלן – הקטינות) לבית הוריה בXXX. לאחר מכן, ביום 4.5.2021, המבקשת עברה להתגורר עם הקטינות במקלט לנשים מוכות באזור XXX (להלן – המקלט) (נספח ב' לכתב התביעה). נסיבות עזיבתן של המבקשת והקטינות שנויות במחלוקת יסודית (ר' להלן).
5. לאחר שהות של כ- 11 חודשים במקלט לא שבה המבקשת לחיות עם המשיב בXXX אלא עברה להתגורר יחד עם הקטינות לדירה שכורה בעיר XXX.
6. במהלך התקופה של השהות במקלט, נקבעו הסדרי קשר בין כל הורה ובין הקטינים האחרים, הן מפגשים במרכז קשר והן שיחות טלפוניות (החלטות מהימים 25.7.2021, 4.10.2021, 28.10.2021). למרבה הצער, נוצר עיכוב בקיום מפגשים במרכז קשר מסיבות הקשורות בזמינות מרכז קשר ויכולת להיענות לצורך של המשפחה (הן מבחינת מקום פיסי והן מבחינת הזמן הנדרש לטיפול במשפחה) (תסקירים מהימים 21.7.2021, 11.10.2021,21.10.2021). בסופו של דבר, התקיימו המפגשים במבנה אגף הרווחה בxxx (תסקיר מיום 4.11.2021); אולם, לא התקיימו תמיד במועדם.
7. ביום 21.3.2022, עם צאתה מהמקלט, המבקשת לא שבה לעיר XXX אלא עברה יחד עם הקטינות לדירה שכורה בעיר XXX.

ההליכים המשפטיים

1. ביום 18.4.2021 הגישה המבקשת נגד המשיב בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים בקשה ליישוב סכסוך (י"ס 33915-04-21). ההליך הסתיים ללא הסכמות (טופס 3 מיום 6.5.2021); והועבר לבית משפט זה (החלטה מיום 7.6.2021), בלי שנקבעו הסדרי קשר (החלטה מיום 6.6.2021).
2. מאז מנהלים הצדדים הליך שהגישה המבקשת ועניינו "זמני שהות, חינוך והבטחת קשר" (תלה"מ 69247-06-21 מיום 30.6.2021).
3. ביום 4.4.2022 הוגשה הבקשה להתיר לאם לרשום את הבת ר' למסגרת חינוך גן חובה בעיר XXX (בקשה מס' 20); ותשובת האב המתנגד להתיר רישום הקטינה ר' למסגרת חינוך בעיר XXXהוגשה ביום 14.4.2020.

ביום 14.4.2022 הוגשה הבקשה להורות לאם להשיב את הקטינות לעיר XXX וליתן צו האוסר עליה להעתיק את מגורי הקטינות לעיר אחרת (בקשה מס' 22); ותשובת האם הוגשה ביום 28.4.2022.

שתי הבקשות יידונו במאוחד שכן המדובר בטענות הקשורות זו לזו ובעניינים המשליכים זה על זה.

1. ביום 10.4.2022 ועדת תסקירים התכנסה לדון עניינם של הצדדים; וביום 14.4.2022 הגישה עו"ס לסדרי דין, גב' ד.ב.א (להלן – עו"ס) תסקיר לפיו ככל שהמחלוקת לא תסתיים בהסכם במסגרת גישור, אזי:

"1. הוועדה ממליצה שהילדים כולם יגורו באזור המרכז.

2. באם האם תבחר להתגורר גם היא באזור המרכז מומלץ על הורות משותפת עם זמני שהות שווים ומשותפים של כל הילדים.

3. באם האם תבחר להישאר במקום מגורים מרוחק ממקום מגורי הילדים, אזי המפגשים שלה עם הילדים יתקיימו אחת לשבועיים בסופי שבוע. באחריות האב לדאוג לקיומו של קשר רציף עם האם.

4. בחגים תהיה חלוקה שווה. הבאת הילדים לצד אחד תהיה באחריות הורה אחד והחזרתם תהיה באחריות ההורה האחר".

כמו כן, ניתנה בתסקיר המלצה טיפולית לפיה על הצדדים לפנות, מיידית, לקבל הדרכת הורים במקום מגוריהם כדי לקבל כלים לסייע להם ולילדים להתמודד עם המצב המשפחתי (המלצה מס' 5).

1. ביום 28.4.2022 הצדדים הגישו תגובות לתסקיר והמלצותיו (בקשה מס' 24). המבקשת הודיעה שהיא בוחרת להישאר לגור בעיר XXX עם הקטינות וביקשה שגם הקטינים נ' ופ' יעברו להתגורר עמה, וכן הודיעה היא מסכימה לאמץ את המלצות מס' 3, 4, 5 (ר' גם עמ' 5, ש' 12). המשיב הסכים להמלצות התסקיר במלואן (ר' גם עמ' 5, ש' 9).
2. ביום 18.5.2022 התקיים בפניי דיון ממושך במעמד הצדדים ועו"ס לסדרי דין, גב' ד.ב.א (להלן – העו"ס). יוער, כי לאחר חקירת העו"ס לא התבקשה חקירת הצדדים.
3. ניסיון להביא להסכמות, אגב מתן סעדים כאלה ואחרים, למען הנחת דעתה של המבקשת, בהסכמה של המשיב אך בלי לקבוע מסמרות בצורך באותם סעדים, לא צלח (עמ' 16, ש' 32-29) על כן, נשמע, בעל פה, סיכום טענות הצדדים.
4. להלן פירוט טענות הצדדים בכתבי בי דין (בבקשות מס' 20, 22), ובסיכומים בעל פה:

לטענת המבקשת, יש לדחות את הבקשה להשבת הקטינות לעיר XXX ולאפשר למבקשת לרשום את הבת ר' למסגרת חינוכית ללא חתימת המשיב מהנימוקים הבאים:

1. המבקשת עזבה למקלט בשל אלימות קשה מצד המשיב, השחרה שלה בעיני הקטינים והסתה פרועה ומתמשכת ומשוללת רסן;
2. המבקשת פעלה לפי המלצת ועדת התסקירים שאיפשרה לה להמשיך להתגורר בXXX;
3. המבקשת נמצאת במצוקה גדולה מאוד, והיא אינה מסוגלת מבחינה נפשית וכלכלית להתגורר באזור גוש דן ליד המשיב ובני משפחתו, אינה מסוגלת לקיים שיח ותקשורת עם המשיב.
4. מגוריה של המבקשת יחד עם הקטינות בXXX הוא מצב קיים שיש להמשיכו.
5. אין לקטינות זיקה לעיר XXX ואין שום סיבה להחזירן לשם;
6. הקשר עם הקטינם האחרים חשוב לקטינות. עם זאת, חמשת הקטינים הגדולים בקושי נמצאים בבית במהלך היום כך שבכל מקרה הקשר בינם לבין הקטינות יתבצע בעיקר בסופ"ש;

לטענת המשיב, המבקשת עשתה דין לעצמה והעתיקה את מקום מגורי הקטינות לעיר XXX, ויש להורות על השבת הקטינות לעיר XXX, לאסור על העתקת מגוריהן לעיר אחרת, ולא להתיר לרשום את הבת ר' למוסד חינוך בעיר XXX מהנימוקים הבאים:

1. יש למבקשת קושי עצום בהתמודדות מול הילדים, היא חסרת כל סמכות הורית וזו הסיבה שבחרה לעזוב את הבית, וכל עלילותיה של המבקשת כי נאלצה לנוס על נפשה הן שקריות וכוזבות, ושהותה במקלט נועדה על מנת להכשיר את מהלכיה תוך הכפשת שמו הטוב של המשיב.

1. מאחר והמבקשת לא הגישה בקשה למתן אישור להעתיק את מגורי הקטינות ונוכח ממצאי וועדת התסקירים, יש להורות על השבת הקטינות לבית המגורים בXXX; והעתקת מגורי הקטינות, ללא הסכמת המשיב, אין בה כשלעצמה כדי לשנות את המצב הקיים לפיו מקום מגורי הקטינות הוא בבת ים.
2. לא הייתה מעולם המלצה שהמבקשת תתגורר לבד בעיר XXX עם הקטינות;
3. מעבר המבקשת לעיר XXX יחד עם הקטינות צפוי לפגוע משמעותית בקשר בין האחים ויגרום לפיצול המשפחה;
4. המרחק הגאוגרפי מכביד על קיום של קשר בדרך כלל, ובמיוחד כך כשהמרחק מתווסף על מערכת יחסים משפחתית רעועה, קשיים בקשר בין האחים הגדולים לבין הקטינות ובין הילדים לבין כל אחד מההורים.
5. המלצות העו"ס בתסקיר לא נסתרו בחקירתה של העו"ס.
6. המשיב מעוניין בטובת הקטינים, רואה את אחריותו כלפי הקטינים כקודמת לטובתו האישית כהורה ואילו המבקשת מעוניינת בטובתה האישית בלבד, בוחרת באופן סלקטיבי המלצה מתוך המלצות התסקיר, על אף שההמלצות הן מקשה אחת.

לפיכך, בשים לב לכך שהמבקשת אינה מוכנה לחזור להתגורר באזור גוש דן, האופציה היחידה היא לקבוע שהמשיב הוא הורה מטפל עיקרי וזמני שהות למבקשת, וכן לדחות את הבקשה לרישום הבת ר' למסגרת חינוך בעיר XXX.

1. ביום 22.5.2022 הודיעה המבקשת שהיא עומדת על כך שתישאר לגור בעיר XXX עם הקטינות. בנוסף, ציינה המבקשת, כי אין להכריע בעת הזו בסוגיית אחזקת הקטינים. עוד הדגישה המבקשת, כי אין להכריע בעת הזו בסוגיית המשמורת ללא קיום דיון הוכחות. הערה זו אין ברורה, שהרי סוגית המשמורת, להבדיל מסוגית זמני השהות, לא עמדה ואינה עומדת על הפרק (סעיף 30(א) לכתב התביעה; ר' גם עמ"ש (ת"א) 13008-02-21 א.ק נ' מ.ע.ק (18.5.2021)].

דיון והכרעה

1. השאלה העיקרית העומדת על הפרק היא האם יש להשיב את הקטינות למקום מגוריהן האחרון בעיר XXX. התשובה משליכה, כמובן, על מתן היתר לרישום הבת ר' לגן בעיר XXX.

מתווה נורמטיבי

1. שינוי מקום מגורים של קטינים אינו דבר של מה בכך, ועל דרך הכלל יש לשמור, ככל שניתן על יציבות בחייהם. ככל שמתעורר צורך, משותף של שני ההורים או של אחד מהם, לשנות את מקום המגורים – טובתם של הקטינים מחייבת את שיתוף הפעולה ביניהם, ובאין הסכמה יכריע בית המשפט "כפי שייראה לו לטובת הקטין, ובלבד שילדים עד גיל 6 היו אצל אמם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת" [סעיפים 15, 18, 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב – 1962 (להלן – חוק הכשרות המשפטית); רמ"ש (ת"א) 61664-07-14 ו.ה נ' א.ז. (3.9.2014)].
2. העקרון המנחה לאורו יבחנו טענות הצדדים הוא עקרון טובת הילד הכולל גם את זכויותיו, צרכיו והאינטרסים שלו [בג"צ 7/83 ביארס נ' ביה"ד הרבני האזורי חיפה, פ"ד לח(1) 673 (1984)]; כאשר הבחינה הקונקרטית נערכת בהתייחס לילד ספציפי [בג"צ 5229/97 דויד נ' בי"ד הרבני הגדול לערעורים, פ"ד נה(1) 453 (1998)].
3. הפסיקה מתמקדת בשני שיקולים מרכזיים כשמדובר על העתקת מקום מגורים: האחד, יכולתו של הילד לבצע את המעבר מבחינה הסתגלותית; והשני, האם המעבר יגרום לניתוק או לפגיעה בקשר עם ההורה השני [עמ"ש (ת"א) 34332-08-19 פלונית נ' אלמוני (26.11.2019); רמ"ש (ת"א) 63553-08-21 ע.א.א נ' א.א (4.10.2021) ; ע"מ (ב"ש) 119/08 פלוני נ' פלונית (13.8.2008); י"ס 71706-11-21 פלוני נ' פלונית (15.1.2022)].
4. לצורך בחינת טובת הקטין, נעזר בית המשפט בתסקיר ובחוות דעת מומחה [רע"א 4575/00 פלונית נ' אלמוני, פ"ד נה(2) 321 (2001); בג"צ 4238/03 לוי נ' ביה"ד הרבני הגדול בירושלים, פ"ד נח(1) 481 (2003)]. מעמדו של תסקיר הוכר בפסיקה כשווה ערך לחוות דעת מומחה, ונקבע, זה מכבר, כי בית המשפט ייטה לאמץ את ממצאי חוות דעת מומחה או תסקיר ומסקנותיה, וזאת בהעדר ראיות כבדות משקל לסתירת האמור בהם [רמ"ש (חי') 45241-09-21 פלוני נ' אלמונית (4.10.2021); רמ"ש (חי') 16708-05-20‏ פלוני נ' פלונית (18.5.2020), פסקה 24 והפסיקה המובאת שם].

מן הכלל אל הפרט

1. לאחר בחינת טענות הצדדים, עיון בתסקיר ושמיעת חקירת העו"ס, ובשים לב למכלול השיקולים הרלוונטיים בסוגית שינוי מקום מגורים של קטינים, מצאתי לקבל בחלקה את בקשה מס' 22, ולדחות את בקשה מס' 20, ואבאר טעמיי.
2. המבקשת לא הניחה בפניי תשתית ראייתית כלשהי המלמדת כי אכן המבקשת עברה להתגורר במקלט לנשים מוכות מפאת אלימות כלשהי של המבקש, והמבקשת אף לא ביקשה את חקירתו של המשיב בעניין זה על אף שהמשיב מכחיש בכל תוקף את האלימות הנטענת. כמו כן, ועדת תסקירים התרשמה כי "ככל הנראה האם חוותה סבל עמוק בבית המשפחה" (עמ' 4 לתסקיר), ולא הוציאה מכלל אפשרות כי "בהחלט ייתכן כי בעבורה העזיבה הייתה הכרח קיומי" (עמ' 5 לתסקיר). עם זאת, לא הוכחה אלימות מצד המשיב: "אני לא יודעת על איזה אלימות את מדברת. אני לא ראיתי. אין תלונות. לא יודעת על מה את מדברת. לא היה לה טוב בבית" (עמ' 8, ש' 6-5), וכנראה מדובר בפער בתפיסת החיים ("האם טוענת שלא היה לה טוב בנישואים מתחילתם, מרגישה שהוריה בחרו שידוך לא נכון עבורה" – עמ' 3 לתסקיר). בנוסף, יש ליתן משקל לעובדה שהמבקשת לא הגישה תלונה במשטרה או למצער בקשה לצו הגנה, והיא אף לא עברה מיידית למקלט לנשים מוכות אלא עברה תחילה לבית הוריה ורק אז ולאחר כחודש נכנסה למקלט.

אם לא די באמור לעיל, על אף סכסוך משפטי ומשפחתי רחב (עמ' 1 לתסקיר; עמ' 8, ש' 10), המבקשת הציעה כי האב ו- 5 הקטינים יעברו להתגורר גם כן בעיר XXX (עמ' 5 לתסקיר; עמ' 10, ש' 4-3). יש ליתן משקל רב לעובדה זו, שכן הדעת נותנת כי ככל והמבקשת הייתה חוששת מהמשיב היא לא הייתה מציעה מיוזמתה הצעה זו, אפילו לא כפשרה, ועצם העלאת ההצעה שומטת את הקרקע מתחת הטענה על טראומה שנגרמה לכאורה למבקשת מצד מהמשיב (עמ' 11, ש' 29; עמ' 12, ש' 15).

1. לאור האמור לעיל, אני סבורה כי טענת האלימות היא צידוק שנועד לסלול את הדרך להעתקת מגורי הקטינים מהעיר XXX, בלי שבכלל המבקשת העלתה את נושא העתקת מקום המגורים כחלק מההליך המשפטי שהגישה, ובלי שבכלל הטענה הוכחה. עוד אני סבורה, כי התנהלותה של המבקשת נעשתה תוך פגיעה והתעלמות ממעמדו של המשיב כאפוטרופוס טבעי לקטינות, ותוך המשך ניתוק הקטינות מהסביבה הטבעית שלהן ואף מבית המגורים אליו הורגלו הקטינות טרם הכניסה למקלט.
2. לאור האמור לעיל, מקובלת עליי טענת המשיב כי העתקת מגורי הקטינות, ללא הסכמתו, אין בה כשלעצמה כדי לשנות את המצב הקיים לפיו מקום מגורי הקטינות הוא בבת ים, ואני סבורה כי האמור לעיל, כשלעצמו, מצדיק להורות על החזרת המצב לקדמותו.
3. המבקשת לא הוכיחה אפשרות של פיצול בין המלצות מס' 4-1 בתסקיר, אדרבא העו"ס עמדה בחקירתה על כך שההמלצות הנ"ל ניתנו כמקשה אחת, בהתייחס לכל הילדים (עמ' 6, ש' 22, 31; עמ' 8, ש' 36), כאשר ייתכנו שני תרחישים אפשריים: האחד, שהמבקשת בוחרת להתגורר באזור גוש דן ואז יתקיימו זמני שהות שווים; והשני, שהמבקשת בוחרת להישאר במקום המגורים המרוחק ואז יתקיימו זמני שהות בסופ"ש לסירוגין (עמ' 5, ש' 16-15; עמ' 6, ש' 12, 22-19, 34; עמ' 7, ש' 4).
4. גם אם יש ממש בטענה לפיה המבקשת אינה יכולה להתגורר באזור גוש דן הן מבחינה כלכלית והן מבחינה נפשית עקב חוסר אמון במשיב ויחסים עכורים עם בני משפחתו, וגם מתוך הנחה שהקטינות מסוגלות לבצע את המעבר, אני סבורה כי אין מקום להתיר למבקשת להעתיק את מקום מגורי הקטינות – ילדה צעירה בת 5 שנים ותינוקת בת פחות משנתיים, לעיר XXX או לעיר שאינה בגוש דן, מטעמים כדלקמן:

האחד, טובתם של הקטינים מחייבת קשר רציף, משמעותי וקרוב עם שני ההורים, ועל  כן יש לעשות את המירב כדי להבטיח ששני ההורים ימלאו תפקיד משמעותי בחיי הקטינים, יגדלו אותם ויממשו את אחריותם ההורית.

השני, עם הפירוד בין ההורים אמנם תהום נפערה בין האחים, וחל פיצול במשפחה, באופן שחמישה קטינים נותרו אצל האב ושתי קטינות נותרו אצל האם. עם זאת, יחסם של הקטינים זה כלפי זה, לא השתנה. אדרבא, ההתרשמות הייתה "שיש משמעות גדולה לכל 6 האחים בקשר ההדדי ביניהם" (עמ' 3 לתסקיר), "והקשר ביניהם הוא מדהים, באמת 7 ילדים וכולם עם כולם, וכולם עוזרים לכולם" (עמ' 11, ש' 6-5) והם "עטו אחד על השני" והתחברו כאילו מעולם לא נפרדו, כבר בפגישה הראשונה שנערכה במרכז קשר בחלוף זמן לא מבוטל ממועד עזיבתם של המבקשת והקטינות (עמ' 10, ש' 36; עמ' 2 לתסקיר); יש צורך של הקטינים כולם "להיות יחד, להיות משפחה" (עמ' 8, ש' 11; ר' גם עמ' 10 ש' 33) ו"לשהות יחד בבית האם ולשהות יחד בבית האב" (עמ' 7, ש' 32-31), בחלוקת זמן שווה (עמ' 7, ש' 4, 7) באזור גוש דן, בלי שיאלצו לחיות "כחלקים של משפחה" (עמ' 7, ש' 32), ובלי שיאלצו להיעקר מסביבתם הטבעית (עמ' 7, ש' 13; עמ' 5). ודוק, התרשמות ועדת התסקירים "כי רצונם של הילדים לחיות יחד אותנטי ואין במשפחה מצב של ניכור או הסתה. כאבם הוא אמיתי והם רוצים לחיות יחד" (עמ' 6 לתסקיר).

השלישי, המעבר ישפיע הלכה למעשה על יכולתן של הקטינות למיצוי זכותן להתפתחות הכוללת התפתחות גופנית, שכלית, נפשית וחברתית. ודוק, העו"ס הסבירה בחקירתה הנגדית, שכבר היום נפגעה תחושת המשפחתיות אצל הקטינות: "ש: מה היה הרציונאל שלכם שהיא תגור באזור המרכז? ת: שהילדים יחוו עצמם כמשפחה. כיחידה אחאית. 2 הילדים (צ"ל הילדות- ס.א) הקטנות, במיוחד נ', אין להם את זה. היא יודעת שהיא חיה במשפחה חד הורית עם עוד אחות" (עמ' 7, ש' 25-23; עמ' 5 לתסקיר), וכי "(ו)הקטינות צריכות להיות חלק מהמשפחה אחרת יגדלו כנטע זר, זאת המשפחה שלהם" (עמ' 8, ש' 3-2).

לבסוף, בענייננו המבקשת "רוצה להיות במרחק ולצאת לחיים חדשים עם שתי הבנות כאילו שזו משפחה חדשה וזה מה שהיא אמרה לנו. בוועדה בדיוק בסיום כאשר העברנו להורים את ההמלצות הם כאילו הבינו אותם טוב מאוד. האמא קיבלה את זה מאוד קשה כי באמת זו המלצה קיצונית לגבי המצב שלה והיא התפרצה בצעקה "אני גידלתי את הילדים. אני עשיתי את סחבתי אותם, אני אני אני ועכשיו אתם לוקחים לי את שארית הפליטה". "שארית הפליטה" זה מושג קשה וזאת החוויה של האמא. היא איבדה כאילו מבחינתה 5 ילדים, והשתיים הקטנות זו הזדמנות להיות אמא בסביבה לא לוחצת" (עמ' 8, ש' 18-12). עמדתה זו של המבקשת מצטרפת על התנהלותה של המבקשת שלא הקפידה לקיים את כל המפגשים במרכז הקשר (עמ' 10, ש' 15, 23-21) ולא ביקשה להחליף מפגשים שהתבטלו במפגשים אחרים (עמ' 10, ש' 29-27); עשתה את המעבר לעיר XXX בטרם פנתה לקבל החלטה שיפוטית על אף ידיעה ברורה על דרישתו של המשיב להשבת הקטינות לעיר XXX (סעיף 84 לכתב ההגנה); אין לה תכנית מסודרת לקיים את הקשר והיא אלא מתכננת להישען על הקטינים "היא אמרה שאם הבנות אצלה זה רחוק ואין לה רכב, אז היא אמרה טוב הגדולים יביאו את הקטנים ויחזירו אותם, משהו באוויר, היא לא הציגה תכנית. אנחנו סיימנו את הוועדה היא לא בא והציגה כלום" (עמ' 8, ש' 33-31); שהייתה יכולה לבחור להתגורר בעיר אחרת, הסמוכה לעיר המגורים המקורית, תוך פגיעה פחותה בקשר של הקטינים עם האב, אך חלף זאת, בחרה המבקשת להעתיק את מקום מגורי הקטינות למרחק של כ -78 ק"מ מבית האב, כשהמרחק בין XXX לXXX אינו מרחק טרוויאלי, ואף מסובך בנסיבות שהמבקשת אינה ניידת אלא מסתייעת בתחבורה ציבורית – לאור כל האמור לעיל יש חשש משמעותי לפגיעה בקשר בין האב לקטינות.

1. ערה אני לעובדה שהקטינות הן מקטיני קטינים. עם זאת, גם שיקול "חזקת הגיל הרך" לא היה משנה ממסקנתי. בענייננו, על פי המלצת העו"ס "באם האם תבחר להתגורר גם היא במרכז מומלץ על הורות משותפת עם זמני שהות שווים ומשותפים של כל הילדים" (עמ' 6 לתסקיר). כלומר, לשיטתה של עו"ס, יש להורים שניהם מסוגלות הורית שווה. הגם שכל אחד מההורים יכול לספק את צרכי הקטינות, הם אינם יכולים לספק את זכויותיהן במידה שווה, בהינתן מרחק הגאוגרפי הנ"ל, כפי שפירטתי בהרחבה לעיל. משכך, הואיל והאחריות ההורית הפיסית אינה חייבת להיות בעיר XXX אלא יכולה להתקיים גם בעיר סמוכה לעיר XXX (עמ' 6, ש' 32; עמ' 8, ש' 10), והואיל והעתקת מקום מגורים למרחק 78 ק"מ מקום מגורי האב אינה מתיישבת עם מתן אפשרות לאב לממש אחריות הורית כלפי הקטינות, ברי כי אין בחזקת הגיל הרך אשר כפופה לטובת הקטין, שהיא בראש כל השיקולים [בע"מ 1858/14 פלוני נ' פלונית (3.4.2014)] כדי להטות את הכף לטובת המבקשת.
2. העו"ס עמדה בחקירתה על ההמלצה שהילדים כולם יגורו באזור המרכז, ודייקה בחקירתה כי "ועדת התסקירים התכוונה לאזור המרכז שזה גוש דן" (עמ' 7, ש' 13). העו"ס הסבירה בחקירתה שעל אף ש"לאמא יש פחדים היא לא רוצה להיות בקרבת האב, יש סכסוך משפטי ומשפחתי רחב. היא לא צריכה להתרחק עד XXX" (עמ' 8, ש' 11-9), והמגורים יכולים להיות בעיר אחרת שאינה XXX (עמ' 6, ש' 32). משכך, הואיל והמשיב קיבל את כל ההמלצות, והואיל ואין שום הסבר מוכח על הצורך של המבקשת להתרחק עד העיר XXX, לא מצאתי לאסור על המבקשת להעתיק את מקום מגורי הקטינות לעיר אחרת, ובלבד שמדובר בעיר שנכנסת בגדרי המלצת העו"ס, קרי עיר בגוש דן.

סוף דבר

1. לאור כל האמור לעיל אני קובעת כדלקמן:
2. אני מורה למבקשת להשיב את הקטינות מהעיר XXX לאזור גוש דן וזאת עד יום 15.6.2022.
3. ככל שהמבקשת תבחר להתגורר באזור גוש דן, תתקיים אחריות הורית פיסית משותפת וחלוקת זמני שהות זמניים, שווים ומשותפים של כל הילדים. ככל שההורים לא ישכילו לקבוע את זמני השהות בהסכמה, ניתנות לעו"ס סמכויות לפי סעיפים 19 ו- 68 לחוק הכשרות המשפטית לקבוע את זמני השהות כנ"ל. תוקף ההסמכה: שנה

לעומת זאת, ככל שהמבקשת תבחר להישאר במקום המגורים בעיר XXX לאחר יום 15.6.2022, אזי לא יהא מנוס אלא להשאיר את הקטינים כולם, כקבוצה אחת, באחריות הורית פיסית זמנית אצל המשיב, ואילו זמני שהות בין המבקשת והקטינים יתקיימו אחת לשבועיים בסופ"ש (קצר), עת המבקשת תאסוף את הקטינים לביתה ביום שישי משעת סיום המסגרות החינוכיות ואילו המשיב ישיבם לביתו ביום שבת, עד שעתיים לאחר צאת השבת.

1. איני מתירה את רישום הקטינה ר' למסגרת חינוך (גן חובה) בעיר XXX. על ההורים לפעול בשלב זה לפחות, לרישום הבת ר' למסגרת חינוך בעיר XXX.
2. ההמלצה בתסקיר לעניין חלוקת חגים שווה מתקבלת. ככל שההורים לא ישכילו לקבוע את זמני השהות בהסכמה, ניתנות לעו"ס סמכויות לפי סעיפים 19 ו- 68 לחוק הכשרות המשפטית לקבוע את זמני השהות כנ"ל, ולערוך טבלה מסודרת בעניין. תוקף ההסמכה: שנה.
3. הצדדים יפנו, לאלתר, לשירותי הרווחה לקבל הדרכת הורים.
4. חרף התוצאה אליה הגעתי, ורק על מנת לא להסלים את הסכסוך, איני עושה כעת צו להוצאות, ותקוותי כי הצדדים ישכילו להגיע להסכמות לטובת ילדיהם. אשוב ואדרש לעניין הוצאות הבקשות במסגרת פסק הדין.
5. ביום 15.6.2022, כאשר תתבהר בחירתה של המבקשת יקבע, במידת הצורך, המשך הדיון בתיק.
6. ת.פ (מצב התיק) 15.6.2022.
7. ההחלטה ניתנת לפרסום בהשמטת שמות ופרטים מזהים.
8. המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים ולשירותי הרווחה בXXX. בנוסף, תשלח המזכירות את פרוטוקול דיון מיום 18.5.2022 לשירותי הרווחה.

ניתן היום, כ"ח אייר תשפ"ב, 29 מאי 2022, בהעדר הצדדים.