ביהמ"ש לענייני משפחה בקריות, סגנית הנשיאה השופטת שירי היימן: החלטה אודות רישום קטינים למסגרת חינוכית (תלה"מ 69324-07-20)

1. עסקינן בהחלטה אודות רישום הקטינים למסגרת חינוכית. המבקשת עתרה לרישום הקטין לאחת מהמסגרות באות: בית ספר א' בית ספר ר' או בית ספר ג' כן עתרה לרישום הקטינה לגן חובה חילוני. בעוד האם מעוניינת ברישום הקטינים למסגרות חינוכיות חילוניות, האב מסכים לרישום הקטין למסגרת חינוכית חילונית, אך מתנגד לרישום הקטינה למסגרת חינוכית חילונית וטוען שיש לרשום אותה למסגרת חינוכית דתית לשנה אחת נוספת לפחות.
2. הצדדים נישאו כדמו"י ביום 20.05.13. מנישואים אלה נולדו שני קטינים ילידי 00.00.16 ו- 00.00.17, בני 6 ו- 5. נישואי הצדדים עלו על שרטון והם נפרדו בחודש 10/19.
3. בין הצדדים מתנהל הליך זה בעניין קטינים ותביעת מזונות וכן תביעה רכושית.

טענות האם

1. האם טוענת שהקטינים שוהים עימה מרבית הזמן והאב פוגש את הקטינים פעמיים בשבוע ללא לינה ובימים לא קבועים.
2. האם טוענת שאין הסכמה בין ההורים על טיפולים שהקטינים זקוקים להם, כך גם ביתר הנושאים הקשורים לקטינים, דבר שגרם לקונפליקטים בין הצדדים.
3. האם טוענת שפנתה לאב בנושא רישום הקטינים למסגרות חינוכיות, אך האב סירב ומסר שהקטינים יתחנכו בחינוך דתי ולא חילוני.
4. האם טוענת שהצדדים חילונים וניהלו אורח חיים חילוני. האם טוענת שהאב מעולם לא התערב בנושא חינוך הקטינים והיה עסוק בעבודתו כל הזמן. לדבריה, הגנים של הקטינים נבחרו משיקולים קונקרטיים כגון זהות הגננת, חברות עם ילדים אחרים, מטעמי נוחות ולא בשל רצון לחינוך דתי.
5. האם טוענת שבבואו להכריע בסוגיות הנוגעות לקטין, בית המשפט בוחן את טובתו של הקטין. בענייננו, רישום הקטינים למוסדות דתיים ייצור קרקע פוריה למסרים סותרים בין העקרונות המקובלים בבית ובין העקרונות אליהם ייחשפו הקטינים במסגרתו החינוכיות.
6. האם מדגישה כי עד היום, במסגרת הגן, הפן הדתי לא הודגש במידה ניכרת ולכן רישום הקטינים כיום למסגרות חינוכיות חילוניות לא יפגע ביציבות בחיי הקטינים, אלא ייצור איזון בין המסרים אליהם הקטינים בבית ובין המסרים במסגרת החינוכית.
7. האם טוענת שרישום הקטינים למסגרות חילוניות ייטיב עם הקטינים ויתרום להתפתחותם.

טענות האב

1. האב טוען שמעוניין בטובת הקטינה ורואה את התלהבותה מהחינוך במסגרת הדתית בה מתחנכת ואת שביעות רצונה המתבטאת בתיאור הסממנים הדתיים המאפיינים את החינוך שמקבלת.
2. האב סבור כי רישום הקטינה לשנה נוספת במסגרת דתית, יתרום לרווחתה הנפשית ולשמחת חייה.
3. האב מצר על עמדת האם שהוא לא פועל בהתאם לטובת הקטינה ולדידו לא ברור מדוע עמדתו בנוגע למסגרת החינוכית פחותה במעלה מעמדת האם.
4. האב סבור שהותרת הקטינה במסגרת דתית בשנה הבאה תעצים אותה ותגביר את הביטחון העצמי שלה. הותרת הקטינה במסגרת המוכרת לה, תמנע מהקטינה שינוי דרסטי נוסף בחייה, מעבר לפרידת ההורים.
5. לאור האמור לעיל, עותר להותרת הקטינה למשך שנה נוספת במסגרת הדתית בה מתחנכת.

דיון והכרעה

1. כל סכסוך משמורת או כל סכסוך אחר הנוגע לגורלם של קטינים, עיקרון העל המנחה העומד בפני בית המשפט בהכרעתו הינו עיקרון "טובת הילד".
2. מבחן טובת הקטין הינו מבחן טובתו הקונקרטית של הקטין העומד בפני בית המשפט (ראה בג"צ 5227/97 דויד נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים פ"ד נה(1) 453). עיקרון זה הינו עיקרון ערטילאי, וההכרעה בו מבוססת על מכלול הראיות המונחות בפני בית המשפט, לרבות חוות דעת מומחים מקצועיים שיש להם את הכלים המתאימים לבחינת עיקרון זה ויישומו. יפים לענייננו דברי כב' השופט ע' ארבל בבע"מ 27/06 פלוני נ' פלונית (ניתן ביום 1.5.2006):

"קבלת חוות דעת מומחים הינה אם כן האמצעי המרכזי שבידו של בית המשפט הדן בבקשה להתיר הגירתו של קטין. חוות הדעת מהוות חלק חשוב ומשמעותי של מסכת הראיות שבפני בית המשפט, על בסיסה יגבש את תמונת המצב העובדתית בה הוא מכריע. חוות הדעת הן ההופכות את "טובת הילד" ממושג ערטילאי ואמורפי, לבעל ממשות ותוכן קונקרטי". 

1. בענייננו, ביום 14.8.20 ניתנה החלטה המורה על הגשת תסקיר בתוך 60 יום. ביום 20.8.21 ניתן תוקף של החלטה להמלצות התסקיר שהוגש לבית הדין הרבני (שם התנהל הליך י"ס) ביום 17.08.20 ולפיו בשבוע ראשון הקטינים שוהים עם האב בימי א' ו- ג' בשעות 16:30 עד 19:30 ובשבת משעה 09:30 עד 13:00. בדיון מיום 08.12.20 הוסכם שהקטינים ילונו בבית האב אחת לשבועיים בסופ"ש. בדיון מיום 08.12.20 ניתנה החלטה נוספת למתן תוקף להמלצות התסקיר.
2. ביום 1.11.21 הוגשה הודעה מעו"ס לס"ד שהצפי להגשת התסקיר עד סוף חודש פברואר 2022.
3. בקשה זו הוגשה ביום 26.1.22 ולאור העובדה כי הצפי היה שהתסקיר יוגש עד סוף חודש פברואר 2022, מונה לקטינים אפוט' לדין שיגיש את המלצתו בעניין. אפוט' לדין משמש כזרועו הארוכה של בית המשפט.
4. אפוט' לדין המליצה על רישום הקטינים למסגרות חינוכיות ממלכתיות חילוניות, שתואמות את אורח החיים החילוני המנהלים שני ההורים.
5. בדיון מיום 14.3.22 הסכים האב לרישום הקטין למוסד חינוכי חילוני:

"מוסכם כי הקטין *** יירשם לחינוך ממלכתי חילוני. ההורים ישתפו פעולה ויחתמו על המסמכים הנדרשים. האב מבקש לחשוב שוב על עמדת האפוט' לדין, כיוון שרק ראה אותה היום במהלך הדיון ויודיע עמדתו עד ליום 17.3.22."

1. אמנם האב מסכים לרישום הקטין למסגרת חינוכית חילונית, אך לגבי הקטינה מתנגד. הוא מבקש שהקטינה תספוג שנה נוספת את הערכים שמעניק החינוך הדתי.
2. אפוט' לדין ציינה בעמדתה כי ההורים ממשיכים להיאבק זה בזו על גב הילדים ללא סיבה מוצדקת ושהיה מצופה מהם לגבש הסכמות בנושא החינוך. לגופו של עניין ציינה אפוט' לדין:

"לתפיסתי, נהיר כי ילדים אשר גדלים עם הורים אשר אינם מנהלים אורח חיים דתי, ילמדו במסגרות ממלכתיות, ולא במסגרתו דתיות.

33. שכן, לא יעלה על הדעת, כי ילדים בשעות הבוקר יתנהגו כדתיים ילבשו כיפה ציצית יתפללו וכו' וכשמגיעים הביתה, יתנהגו כחילונים יסירו את הסממנים הלבושים הדתיים, יחללו שבת- יסעו, ידברו בפלפ, יראו טלויזיה וכיוצב.

34. איזה מסר מבלבל זה יצור בנשפם של הילדים??

...

35. חינוך ילדים זה לא משחק, הוא חייב להיות עקבי ויותר מכך הוא חייב לשקף את אורח החיים שהילדים מנהלים בבית עם ההורים... לעמדתי, בחינוך ילדים יש להפנות את כובד המשקל אל הוריהם ולאחריות המוטלת עליהם לחינוך ילדיהם למוסר ולערכים, ע"י דוגמא אישית, הודרכת הילדים בבחירות הנכונות בחיים"

1. דבריה של אפוט' לדין מקובלים על בית המשפט ובית המשפט מאמץ אותם. במיוחד נכון הדבר שעה שהבן ילמד במסגרת חינוך חילונית. הקו החינוכי אמור לשקף את אורח החיים של ההורים והמשפחה כולה.
2. עוד מציינת האפוט' לדין כי "החינוך החילוני טוב לא פחות מהחינוך הדתי והערכים שניתנים בו זהים לערכים הניתנים במסגרת ממלכתית הדתית".
3. בהקשר זה אין לי אלא להפנות לפסק הדין ב תלה"מ (תל אביב-יפו) 22132-05-18 ח.מ.מ.ב נ' ח.ל.ב עמ' 17 (5.3.20) [פורסם במאגרים המשפטיים] בו התייחס בית המשפט לסוגיית חינוך הקטינים ושמוטב שתהיה הלימה מסוימת בין תכנים שנלמדים במוסדות החינוך ובין התכנים בבית. אמנם בפסק הדין דובר על חינוך בזרם החרדי, אולם הדברים יפים גם לענייננו במיוחד נוכח גילאי הקטינים:

"הנה כי כן, משקבעתי כי הצדדים בחייהם המשותפים נמנו עם חסידי חב"ד או לכל הפחות נהלו אורח חיים הקרוב לחסידות חב"ד, הרי שטובתם של הקטינים כי יתחנכו במוסדות חינוך התואמים את הערכים אותם הם יונקים בבית ההורים. לאחר ששקלתי היטב את הדברים מצאתי כי מוסדות החינוך ב... הם האפשרות המיטיבה ביותר עם הקטינים נכון לגיל הגן ובית הספר היסודי, ולאחר מכן, כפי שיפורט להלן יש מקום לאפשר להם ללמוד במוסדות בהם קיימת אפשרות להשלים תעודת בגרות מלאה.

כאמור לעיל, לאור החומר שהובא בפניי קבעתי כי הצדדים ניהלו את חייהם המשותפים על פי מנהגי חב"ד, במתינות יחסית וליברליות, תוך שימת דגש וראיית החשיבות של רכישת השכלה. שני ההורים סיימו את לימודיהם התיכוניים עם בגרות מלאה ורכשו בחייהם הבוגרים השכלה אקדמית ושניהם בעלי מקצוע. דאגתו של האב להשכלת ילדיו ומתן ההזדמנות להתפרנס בכבוד, כפי שעלתה מתצהירו ומחקירתו, הייתה מהימנה עלי ולא מצאתי כי יש בה לסתור את הטענה כי הצדדים משתייכים לחסידות חב"ד. נראה כי הדברים יכולים לדור בכפיפה אחת בדיוק כפי שדרו בכפיפה אחת בחייהם של הצדדים כפי שפורט באריכות לעיל. חינוך הקטינים במוסדות חינוך אשר יאפשרו להם להשלים תעודת בגרות, ישליך באופן ישיר על האפשרות של הקטינים לרכוש מקצוע ולהתפרנס בכבוד והדבר עולה בברור כדי טובתם ואף זכותם."

1. ראה גם תמ"ש (חיפה) 16444-02-16 ק' מ' נ' נ' א' נ' (10.8.16) [פורסם במאגרים המשפטיים] שם נקבע:

"ויוטעם- העובדה שהקטין מצוי במשמורת האם המנהלת אורח חיים חילוני, יוצרת מצב עובדתי שיש להתחשב בו. במידה ובית המשפט ייעתר לעתירת האב, קיים חשש ממשי שייווצר ניגוד בין העקרונות והערכים שימסרו בבית הספר הדתי בו ילמד הקטין, ובין אלה המוענקים לו בבית בו הוא מתגורר. מצב דברים זה יכול ויצור קונפליקט פנימי אשר אינו רצוי הן מבחינת השיקולים של טובת הילד והן מבחינת הסכנה לפגיעה ביחסים בינו ובין האם (ראו והשוו: תמ"ש 21556/95 פלונית נ' אלמוני [פורסם בנבו] (11.7.04), תמ"ש (אשדוד) 1331/97 פלונים נ' פלוני [פורסם בנבו] תק-מש 97 (2) 97). בהקשר זה יוער כי, מקום שהילדים חיים, מתגוררים ומבלים רוב זמנם במשמורת אחד ההורים, לא ניתן להתעלם מאורח חייו של אותו הורה משמורן (גוטליב, פסקה 5 למאמרו). ההסבר הפסיכולוגי לכך נעוץ באחריות הרבה הרובצת לפתחו של אותו הורה משמורן (או מטפל עיקרי). ראו תמ"ש (נצ') 12780-09-08 ג.י נ' א.י [פורסם בנבו] (6.8.12)."

1. בפסק הדין לעיל, נדון מקרה בו האב ניהל אורח חיים דתי והאם אורח חיים חילוני כאשר הקטין שהה מרבית הזמן עם האם ונקבע שיש להתחשב באורח החיים של האם עמה שוהה הקטין רוב זמן, קל וחומר בענייננו ששני הורים מנהלים אורח חיים חילוני.
2. אמנם הקטינה רשומה כיום לגן דתי, אולם בשנה הבאה היא אמורה ללמוד בגן אחר, גן חובה הכולל הכנה לכיתה א' וצפוי כי הילדים עמם תלמד בגן החובה, חלקם לפחות, ימשיכו וילמדו איתה בבית הספר. מאחר וממילא צפויה הקטינה למעבר למוסד חינוכי אחר הכולל בחובו הסתגלות, מן הראוי שתעשה זאת במוסד ממלכתי חילוני אשר יהווה מעבר טבעי לבית הספר החילוני בו תלמד ויעלה בקנה אחד עם אורח החיים אותו מנהלת משפחתה.
3. בית המשפט ממליץ להורים לפעול לצורך גיבוש הסכמות בענייני הקטינים מתוך ראיית טובתם, שעה שאין מחלוקת ששני ההורים מיטיבים עם הקטינים והקטינים אוהבים את שניהם.
4. לאור האמור לעיל, אני קובעת כי שני הקטינים יתחנכו במסגרות חינוכיות ממלכתיות חילוניות.

המזכירות תודיע לצדדים ולאפוט' לדין.

ניתנה היום, י"ח אדר ב' תשפ"ב, 21 מרץ 2022, בהעדר הצדדים.