ביהמ"ש לענייני משפחה פתח תקווה, שופטת אפרת ונקרט: החלטה על אופן מינוי מומחים בבית משפט לענייני משפחה ומיהו מומחה לצורך ענייני משפחה (תלה"מ 69976-12-20)

בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה
תלה"מ 69976-12-20 פלונית נ' אלמוני תיק חיצוני:

			מספר בקשה:22
בפני	כבוד השופטת אפרת ונקרט
מבקשת		פלונית
נגד
משיב		אלמוני

החלטה

עניינה של החלטה זו בקשה המבקשת (הנתבעת) להוצאת חוות דעת מומחה משכנתאות שצירף המשיב (התובע) לתצהיר עדותו הראשית.

הרקע לבקשה

1. הצדדים הינם בני זוג לשעבר ולהם שני ילדים (ילידי 2009 ו – 2010).

2. בשנת 2016 חתמו הצדדים על הסכם גירושין כולל. בכל הנוגע למזונות הקטינים נקבע בהסכם כדלקמן:

• האב יישא בתשלום דמי מזונות, מדור והוצאות מדור עבור כל ילד בסך של 2,750 ₪ לחודש וסה"כ 5,500 ₪ לחודש. סכום זה כולל דמי מדור חודשיים בסך של 1,800 ₪ (סעיף 3 להסכם).

• האב יישא בהוצאות המדור כל עוד לאם הוצאות מדור (סעיף 4 להסכם)

• ככל והאם לא תישא בהוצאה בגין שכר דירה או משכנתא יופחת סך של 1,800 ₪ מדמי המזונות שנקבעו בסעיף 4 להסכם. עוד מוסכם כי ככל והאם תישא בהוצאות מדור בסך נמוך מ 3,000 ₪ יופחת חיובו של האב בהתאם וחלקו יהיה 40% בהתאם לפסיקה (סעיף 5 להסכם).

3. ביום 30.12.2020 הגיש המשיב תביעה להפחתת מזונות.

4. בכתב התביעה נטען כי מאז הגירושין הנתבעת רכשה דירה ומתגוררת בה ללא תשלומי משכנתא (ולחלופין תשלומי משכנתא נמוכים) ולפיכך יש להפחית סך של 1,800 ₪ מדמי המדור.

עוד נטען בכתב התביעה כי מאז חתימת ההסכם בין הצדדים (2016) חל שינוי נסיבות המצדיק הפחתת דמי המזונות שנקבעו בהסכם.

5. בכתב ההגנה טענה המבקשת כי היא אכן רכשה דירה בין היתר באמצעות הלוואת משכנתא כאשר שיעור ההחזר החודשי הינו בסך של 3,250 ₪ לערך.

עוד נטען כי אין כל עילה לתביעת המשיב להפחתת המזונות.

6. ביום 1.3.2022 הגיש המשיב תצהיר עדות ראשית לו צורפה חוות דעת מומחה של מר א.ר, מנהל משרד לייעוץ משכנתאות ופתרונות מימון.

חוות דעת זו מבקשת המבקשת למחוק מתצהירו של המשיב.

נימוקי הבקשה בתמצית

7. חוות הדעת צורפה לתצהיר המשיב ללא כל סימון או הפניה וכן ללא שהתקבל אישור בית המשפט לצירוף חוות הדעת.

המשיב מנסה להפוך תיק פשוט זה לתיק מורכב ומסורבל ללא כל הצדקה.

8. חוות הדעת אינה רלוונטית לפתרון המחלוקות שבין הצדדים בהליך זה.

אין כל מחלוקת עובדתית המצריכה חוות דעת מומחה או מחלוקת אחרת הדורשת מומחיות.

9. המשיב לא הגיש כל בקשה לצירוף חוות דעת מומחה ובכל מקרה אין טעם בהגשת בקשה בנדון שכן בתי המשפט לענייני משפחה אינם מאפשרים הגשת חוות דעת מטעם מי מהצדדים.

תגובת המשיב בתמצית

10. הבקשה הוגשה בשיהוי רב (למעלה משלושה חודשים לאחר שהוגש התצהיר) וזאת ללא כל הצדקה.

11. תקנות בית המשפט למשפחה (סדרי דין) התשפ"א – 2020 עוסקות בחוות דעת של מומחה "בענייני משפחה" – היינו מתחום מתחום העבודה הסוציאלית, הפסיכולוגיה, הפסיכיאטריה ורפואת ילדים. חוות דעת של מומחה משכנתאות אינה באה בגדר מומחה בענייני משפחה ואין תקנה 25 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה חלה לגביה.

12. הדין הרלוונטי הינו תקנות סדר הדין האזרחי התשע"ט – 2018 שם קובעת תקנה 87 (ה) כדלקמן: רצה בעל דין להוכיח עניין שבמומחיות, שאינו עניין ברפואה, יגיש לבית המשפט חוות דעת של מומחה לאותו העניין.

13. בנוסף, סעיף 1 לתקנות מאפשר לבית המשפט גמישות בסדרי הדין והראיות ולנהוג בדרך הנראית לעשיית משפט צדק.

14. לא ניתן להתעלם מסעיף 3 לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו המקבע את זכות הקניין כזכות יסוד – המשיב טוען כי קניינו נפגע בחוסר תום לב ללא הצדקה ותוך הפרת הסכם. חוות הדעת באה לתמוך בטענה זו.

דיון והכרעה

15. לאחר עיון בטענות הצדדים וכן בכל החומר הקיים בתיק מצאתי להיעתר לבקשה להוצאת חווה"ד מתצהיר המשיב.

16. אמנם, ראוי היה להגיש את הבקשה במועד מוקדם יותר, אך אין בכך די כדי לדחות את הבקשה.

17. סעיף 1 לחוק בית המשפט לענייני משפחה התשנ"ה-1995 ("החוק) מגדיר עניני משפחה ככל אחד מאלה:

ענייני מעמד אישי, מזונות ומדור, אבהות או אמהות, יחסי ממון ועוד.

18. תקנה 25 (א) לתקנות בית המשפט לענייני משפחה קובעת :

"בית המשפט רשאי, אף שלא בהסכמת בעלי הדין, למנות מומחה מטעמו, שיגיש לו חוות דעת בכתב בכל עניין הנוגע לענייני המשפחה;".

היינו – מדובר במומחים מכל תחום בכל עניין הנוגע לענייני המשפחה ואין ענייני המשפחה מסתכמים אך בעניינים רפואיים בלבד, אלא כאמור לעיל, ענייני משפחה כוללים בתוכם עניינים מסוגים שונים, לרבות עניינים כלכליים.

19. תקנה 25(ח) קובעת:

"בעל דין לא יגיש חוות דעת של מומחה מטעמו אלא לאחר שבית המשפט בחן אם לתת החלטה לפי סעיף 8(ג) לחוק". [ההדגשה שלי א.ו]

ואילו סעיף 8 (ג) לחוק קובע:

"מונה מומחה או יועץ מטעם בית המשפט, לא יהיה בעל דין רשאי להביא עדות נוספת של מומחה מטעמו, אלא ברשות בית המשפט."

דהיינו, ככל שבית המשפט לא מינה מומחה מטעמו וחרף זאת בעל דין סבור שיש מקום למינוי מומחה, עליו לפנות לבית המשפט בבקשה כי ימונה מומחה מטעם בית המשפט ורק לאחר שבית המשפט בחן את הצורך במינוי מומחה ומצא שלא למנות מומחה מטעמו, יוכל בעל הדין להגיש חוות דעת מטעמו.

20. הדין הנוגע לענייני משפחה מורה כי בענייני משפחה ימונה מומחה מטעם בית המשפט ולא מטעמם של הצדדים  כך בהתאם לסעיף 8 (ג) לחוק בית המשפט לענייני משפחה ובהתאם לתקנה 25(ח) לתקנות בית המשפט לענייני משפחה.

(עמ"ש (מרכז) 19796-09-17 י. צ נ'  ש. ס. צ ]פורסם בנבו, ניתן ביום 13.9.2018].

פשיטא כי גם במקרה זה, כאשר המחלוקת בין הצדדים נוגעת למזונות הקטינים וכפועל יוצא להוצאות המדור של המבקשת, חל הדין המורה כי בענייני משפחה ימונה מומחה מטעם בית המשפט ולא מטעמם של הצדדים וברי כי אין בית המשפט מוגבל למומחים שברפואה או בענייני קטינים בלבד.

21. לפיכך, ככל שהמשיב סבור כי יש מקום כי תוגש לתיק חוות דעת מומחה היה עליו לפעול בהתאם לדין ולהגיש בקשה מתאימה.

22. זאת ועוד. המשיב עצמו בתגובתו מציין כי רק עם הגשת כתב ההגנה למד כי המבקשת נושאת בתשלומי משכנתא חודשיים.

משכתב ההגנה הוגש עוד ביום 8.2.2021 היה בידי המבקש די זמן להגשת בקשה מתאימה למינוי מומחה על מנת להוכיח טענותיו ואף מטעם זה לא מצאתי לסטות מסדרי הדין והתקנות ולהותיר את חוות הדעת בתיק.

23. לאור האמור הנני מורה על הוצאת חוות הדעת מתצהירו של המשיב. המזכירות תוציא את תצהירו של המשיב מהתיק והמשיב יגיש לתיק בית המשפט תצהיר מתוקן ללא חוות הדעת וזאת עד ליום 11.7.2022.

24. המשיב יישא בהוצאות המבקשת בסך של 750 ₪ שישולמו בתוך 21 ימים.

החלטתי ניתנת לפרסום בהיעדר פרטים מזהים.

ניתנה היום, ז' תמוז תשפ"ב, 06 יולי 2022, בהעדר הצדדים.

6 מתוך 6