בימ"ש לענייני משפחה ירושלים, השופט פליקס גורודצקי: החלטה בתביעה חוזית וכספית בין התובע לאחיו ולאחיינו (תמ"ש 70002-03-22)

לפניי תביעה חוזית (אכיפה) וכספית על סך של 4,483,000 ₪.

הנתבע 1 הינו אחיו של התובע והנתבע 2 הינו אחיינו של התובע, בנו של הנתבע 1.

עם הגשת כתב התביעה והעיון בו, ניתנה החלטה מיום 31.3.2022, בה התבקש התובע להבהיר מדוע הוא סבור כי הסכסוך המשפחתי תרם תרומה משמעותית לגיבושה של עילת התביעה כאמור בהלכת רע"א 6558/99 חבס נ' חבס, פ"ד נד(4) 337 (2000) (להלן: "הלכת חבס") ומדוע הנתבע 2 הוא "בן משפחה" לאור הוראות ס' 1 (2) לחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק").

התובע הגיש הודעת הבהרה, בה ציין, בין היתר, כי אין ספק שביחס לנתבע 1 מתקיים התנאי של "בן משפחה". ביחס למקור הסכסוך, נטען כי כאמור בכתב התביעה בין התובע לנתבע שררו יחסי אמון מיוחדים, יחסי נאמנות העולים ברמתם על מערכת יחסים עסקית בין שותפים וכי התובע הצביע על נסיבות בעטיין ניתן ללמוד כי מדובר בסכסוך בתוך המשפחה, לרבות טיפול בהורי הצדדים.

התובע הוסיף כי בית משפט לענייני משפחה הוקם כדי לרכז את כלל ההליכים המשפטיים הנובעים מסכסוכים בתוך משפחה.

בסופו של דבר הודיע התובע כי ביחס לנתבע 2 בית משפט לענייני משפחה נעדר סמכות עניינית לדון וכי יש להורות על מחיקת הנתבע 2 מכתב התביעה, על מנת שניתן יהיה למצות את הזכויות ביחס אליו בערכאה מתאימה.

ביחס לנתבע 1 נטען כי ככל שיסבור בית המשפט כי יש מקום להעביר את התביעה לבית המשפט המחוזי בשל שווי התביעה, אזי אין מניעה לכך והתובע יפעל להסדרת תשלום הפרשי האגרה.

לאחר עיון בכתב התביעה ובהודעת ההבהרה, הגעתי למסקנה כי בית המשפט לענייני משפחה נעדר סמכות עניינית לדון בתביעה זו.

בהלכת חבס נקבע, בין היתר, כי: "...התכלית המונחת ביסודו של בית המשפט לענייני משפחה נעוצה בתפיסה המבקשת לרכז בערכאה מקצועית אחת את מלוא המחלוקת שבין בני המשפחה, מתוך רצון לרדת - בעזרת גופי ייעוץ- לשורשיה של המחלוקת ולפתור באופן יסודי את הבעיות האמתיות שבין בני המשפחה..."

ועוד נקבע כי כאשר הסכסוך בתוך המשפחה הוא ש"תרם תרומה משמעותית לגיבושה של עילת התביעה" אזי הסמכות המובהקת היא של בית משפט לענייני משפחה.

התובע והנתבע 1 אחים הם ואין מחלוקת כי הינם בני משפחה כאמור בס' 2 (ו) לחוק .

כעת יש לבחון האם הסכסוך המשפחתי, הוא זה שתרם להתגבשותה של עילת התביעה. לשם כך, יש לעיין בכתב התביעה ולבחון את התשתית העובדתית.

עיון בכתב התביעה מלמד כי הסכסוך הינו סכסוך עסקי בין שני אחים, אשר הקימו שותפות עסקית ובמסגרתה חתמו על הסכם לפירוק שיתוף מיום *** (להלן: "ההסכם").

לטענת התובע ההסכם הופר על ידי הנתבע 1 ובשל כך הוגשה התביעה.

במסגרת התביעה, התובע הבהיר ברחל בתך הקטנה, בין היתר, כי הצדדים הקימו שותפות ויחסיהם התאפיינו ביחסים עסקיים ראו: ס' 11 לכתב התביעה. התובע הוסיף כי הנתבע 1 שמר על האינטרסים העסקיים שלו ראו ס' 16 לכתב התביעה ואט אט החל להדיר את רגלי התובע מהפעילות העסקית ומהשותפות ראו: ס' 18 לכתב התביעה. עוד הוסיף התובע כי בעוד שהוא פעל לרווחת שני הצדדים, הנתבע 1 פעל לרווחתו ולרווחת ילדיו ראו: ס' 21 לכתב התביעה. כן הוסיף התובע כי הנתבע 1 מסרב לקיים את התחייבויותיו על פי ההסכם ראו: ס' 42 לכתב התביעה והלכה למעשה, סירוב זה הוא שהוביל להגשת התביעה.

במילים אחרות, הסכסוך הוא סכסוך עסקי טהור ואין כל קשר בינו לבין הקרבה המשפחתית.

התובע אומנם טען במסגרת הודעת ההבהרה כי התקיימו בינו לבין הנתבע 1 יחסי אמון ויחסי נאמנות מיוחדים ואולם בית המשפט העליון הבהיר במסגרת רע"א 1839/13 קולפניצקי נ' קולפניצקי (6.6.2013) כי:

"ככל שהמבקשים טוענים אחרת היה עליהם להציג בכתב טענותיהם תשתית עובדתית מתאימה בדבר קיומו של סכסוך משפחתי ש"תרם תרומה משמעותית לגיבושה של עילת התביעה", ולעניין זה אין די בטענתם כי מדובר ב"חברה משפחתית" שהתנהלה על בסיס יחסי אמון בין האחים".

בימים אלה ממש, במסגרת תביעה בין שני אחים, נקבע על-ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב במסגרת ת"א 33969-03-22 סייג נ' סייג (30.3.2022) כי:

"... עיקרו של הסכסוך בתביעה שלפני הוא במחלוקת עסקית-כלכלית בין מאיר לעופר..."

וכי:

" ייתכן שהקשר המשפחתי עיצב את היחסים בין מאיר לעופר גם בפעילותם העסקית והיה בבסיס האמון ושיתוף הפעולה מלכתחילה. יכול והיותם אחים קרובים משך שנים, משליכה גם על עוצמת הרגשות הנובעת מהסכסוך. אלא שאין באלה, שסביר להניח שקיימים בחלק ניכר מהסכסוכים הכלכליים-מסחריים בין בני משפחה, כדי להצדיק, כשלעצמם, קביעת סמכותו הייחודית של בית המשפט לענייני משפחה".

לאור האמור אני קובע כי הסכסוך העסקי ולא הסכסוך המשפחתי, תרם תרומה ממשית להתגבשות עילת התביעה. כפועל יוצא, בית המשפט לענייני משפחה נעדר סמכות לדון בהליך זה.

לא התעלמתי מטענת התובע כי בית המשפט לענייני משפחה מטרתו לרכז את כל הסכסוכים המשפחתיים תחת "מטרייה אחת" ראו: רמ"ש 37332-08-17 פלוני נ' פלונית (17.9.2017) ואולם עיון בתיק בית המשפט, מלמד כי לצדדים אין תיקים קשורים ולא קיים כל סכסוך משפחתי אשר מצריך פתרון כולל.

מעבר לכך, ועל רקע העובדה כי הנתבע 2 אינו "בן משפחה" כאמור בס' 2 לחוק, הפרדת ההליכים וניהול שני הליכים שונים בשתי ערכאות שונות, מנוגדים להוראות תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 ובפרט תקנה 2 ו-5 לתקנות אלה.

לאור האמור ומכוח סמכותי על-פי ס' 79 (א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 אני מורה על העברת ההליך לבית המשפט המחוזי בירושלים, לו הסמכות העניינית לדון בהליך זה בשל שווי התביעה.

ב"כ התובע ידאג להסדרת תשלום הפרשי האגרה.

אני מתיר את פרסום ההחלטה, לאחר השמטת פרטים מזהים.

ניתנה היום, כ"ג ניסן תשפ"ב, 24 אפריל 2022, בהעדר הצדדים.