בפני | כבוד השופטת יפעת שקדי שץ | |
תובע | פלוני ת"ז ------- על ידי ב"כ עו"ד נאטור אמיר ואח' | |
נגד | ||
נתבעת | אלמונית ת"ז ------- על ידי ב"כ עו"ד טלי רונן ואח' |
פסק דין |
פסק דין זה מכריע בתביעת התובע להפחתת מזונות אשר סוכמו בהסכם גירושין.
רקע כללי:
בכל הנוגע למזונות סיכמו הצדדים, כך:
"4. מזונות הילדים
4.1 האב ישלם לידי האם למזונות כל אחד מהילדים סך של 1300 ש"ח (אלף שלוש מאות ₪) לחודש עד לגיל 18 או עד לשחרורו מצבא סדיר, במועד המאוחר מביניהם (לא כולל עתודה אקדמאית).
4.2 מוסכם כי בהגיע הילדים לגיל 18 יופחתו דמי המזונות בשיעור של 23%.
4.3 דמי המזונות ישולמו בכל 10 לחודש החל מיום הפירוד האמור בסעיף 5.6 [הכוונה למועד עזיבת האיש את בית המגורים – י.ש.] להלן והם יהיו צמודים לתוספת היוקר של השכירים במשק.
4.4 בנוסף לתשלום המזונות האמורים לעיל, האב מתחייב לשאת במחצית ההוצאות החריגות של הילדים, לרבות הוצאות הקשורות בבריאותם ואשר אינן מכוסות ע"י קופ"ח, כגון טיפולי שיניים, פסיכולוג, הוצאות הכרוכות במתן שיעורים פרטיים, חוגים, ספרי לימוד, "סל שירותים לביה"ס", טיולים שנתיים וכיוצ"ב.
4.5 האם תקבל את קצבת הביטוח הלאומי המשולמת עבור הילדים.
4.6 למען הסר ספק מובהר כי המזונות ישולמו באופן שוטף והאב לא יהא רשאי לקזז מדמי המזונות סכום כלשהו בתקופת היעדרם של הילדים מהארץ לצורך טיול בחו"ל".
כן סוכם, כי עד למועד מכירת הדירה, דמי השכירות המופקים ממנה, בסך של 5,000 ש"ח ישולמו לתובעת בגין מדורם של הילדים.
טענות התובע
מצבו הכלכלי מתדרדר והוא שקוע בהלוואות. אין לו בית מגורים, הוא מתגורר בשכירות עם בת זוגו אשר משלמת את דמי השכירות ומסייעת לו כלכלית. אין לו נכסים או רכוש בעל ערך, למעט נכס מקרקעין אשר היה רשום על שמו ואשר מחצית הזכויות בו הועברו לאישה.
טענות הנתבעת
בנוסף, האיש קיבל שלושה מענקים חד פעמיים מביטוח לאומי, כאשר אחד מהם הוא בסך של 23,339 ש"ח שיש בו כדי ללמד על גובה הכנסותיו.
ראיות הצדדים
דיון והכרעה
בע"א 413/78 אשתר נ' אשתר, פ"ד לד(1) 57 (1979) הבהיר בית המשפט העליון, כי הנטל להוכחת שינוי נסיבות מהותי המצדיק שינוי סכום מזונות אשר הוסכם בהסכם מוטל על כתפי התובע וכי מדובר בנטל כבד (ראו גם ע"א 1880/94 קטן נ' קטן מט(1) 215 (1995)).
כאשר נטענת טענת שינוי נסיבות, על בית המשפט לבחון האם מדובר בשינוי נסיבות מהותי לרעה והאם מדובר בשינוי היורד לשורשו של פסק הדין שנתן תוקף להסכמות הצדדים ומהווה את נקודת המוצא המחייבת (ע"א 315/78 לוי נ' לוי, פ"ד לג(1) 22 (1978); ע"א 552/83 מבורך נ' טייב לח(1) 526 (1984); ע"א 381/86 אבין נ' אבין (31.12.1986)).
המושג "שינוי נסיבות" יפורש באופן דווקני כך שהתפתחויות שנוצרו לאחר פסק הדין וניתן היה לצפות אותן מראש אינן שינוי נסיבות מהותי בכדי שלא להפר את האיזון בין סופיות הדיון למצבי חיים משתנים (בע"מ 3148/07 פלונית נ' פלוני (13.6.2007)) עוד נפסק באותו ענין, כי במסגרת שיקול דעתו של בית המשפט יש לבחון את מכלול הנסיבות של יחסי הצדדים, תום לב והוגנות.
בבג"ץ 4407/12 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול לערעורים, פ"ד סו(1) 369 נדרש בית המשפט העליון, בין היתר, להבחנה בין תביעה עצמאית של קטין בדבר מזונותיו ותביעה לשינוי מזונות אשר מהווה חריג לכלל של מעשה בית דין ולגביו יש להוכיח שינוי נסיבות מהותי המצדיק את שינוי סכום המזונות (ראו גם בע"מ 57-08 פלוני נ' פלוני (6.3.2008).
בעמ"ש (חיפה) 53288-03-18 פלוני נ' פלונית (13.11.2018) סיכם בית המשפט המחוזי את עיקרי ההלכה בענין דיון מחדש בגובה דמי מזונות. בית המשפט הבהיר, כי ניתן לחזור ולפנות בבקשה בנושא מזונות שנפסקו בכפוף להוכחת תנאי כי חל שינוי מהותי בנסיבות המצדיק את שינוי הקביעה המקורית; כי שינוי נסיבות המצדיק בחינת המזונות בשנית נדרש להיות מהותי; וכי הבחינה היא מהמועד בו ניתן פסק הדין.
בית המשפט באותו הענין סיכם וקבע, כי שינוי בשיעור המזונות יעשה בכפוף לשלושה תנאים מצטברים:
(1) הצדדים השאירו פתח מפורש או מכללא לשינוי נסיבות; (2) מבקש השינוי פעל בתום לב; (3) עקב השינוי המהותי בנסיבות, לא יהיה זה צודק להשאיר את פסק הדין על כנו, אחרת עלול להיוותר עיוות דין.
לענין פסיקת המזונות לאחר הוכחת שינוי הנסיבות הובהר, כי בית המשפט אינו בודק איזה סכום מזונות היה פוסק היום אילו הנתונים הובאו בפניו במסגרת תביעת מזונות חדשה אלא האם חל שינוי נסיבות מהותי ביחס לתנאי פסק המזונות המקורי.
(ראו גם עמ"ש (חיפה) 47200-12-20 א. נ' ב. (27.6.2021)).
בפסק הדין המנחה בענין זה, ע"א 363/81 פייגה נ' פייגה, פ"ד לו(3) 187 קבע בית המשפט, כך:
"לצורך העניין שלפנינו אין נפקא מינה, אם פסק הדין הקודם ניתן על יסוד הסכמה, אליה הגיעו הצדדים, או על יסוד הכרעה, המתבססת על העדויות, שנשמעו במשפט.
בשני המקרים גם יחד תמה בכך ההתדיינות בין הצדדים בשלב הקודם האמור, ונקבע סכום המזונות, להם זכאי מי שתבע אותם.
בכך גם נוצרה נקודת המוצא, הפסוקה לכל תביעה עתידה: כידוע, פסק-דין מזונות אינו יוצר מחסום החלטי בפני התדיינות חוזרת, אלא ניתן לשוב ולפנות לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר בפלוגתה פלונית בקשר למזונות, אך זאת בכפיפות לתנאי המפורש והדווקני, שחל שינוי מהותי בנסיבות.
אין המדובר בשינוי של מה בכך, ולכן אין בכלל המשפטי, היוצר אפשרות לדיון חוזר, כדי פתיחתו של שער רחב, המתיר התדיינות חוזרת בעניין המזונות, כל אימת שהטינה ההדדית או ניגודי האינטרסים בין הצדדים דוחפים לכך. נהפוך הוא, ההלכה מגבילה ומצמצמת את הדיון החוזר, כאמור, רק לאותם מקרים, בהם חל שינוי מהותי בהשוואה למצב שבעבר. שינוי בלתי משמעותי על תוצאותיו צריך להיספג על-ידי הצדדים להתדיינות הקודמת, והם חייבים להתאים עצמם למשמעותו, בלי לשוב ולפנות לערכאות. עיקרו של דבר, מבחינה זו אין שוני בין פסק-דין, שהושג על יסוד הסכמה בין הצדדים, לבין פסק-דין, שהכריע בפלוגתאות על יסוד הראיות."
בתי המשפט השונים חזרו, פעם אחר פעם, על הלכה זו.
כך למשל, בעמ"ש (חיפה) 47200-12-20 א. נ' ב. (27.6.2021) הבהיר בית המשפט כי בסוגיה של דיון מחדש בגובה המזונות בשל שינוי נסיבות מהותי אין שוני בין פסק דין שהושג על יסוד הסכמה בין הצדדים ובין פסק דין שהכריע בפלוגתאות על יסוד הראיות.
בעמ"ש (חיפה) 45821-03-20 פלונית נ' פלוני (12.11.2020) ציין בית המשפט כי אבחנה דיכוטומית בין מזונות שנקבעו בהסכם ולבין פסק דין בהקשר של תביעה להפחתת מזונות אינה נטועה בדין וציין את הדווקנות הנדרשת ביחס לשינוי נסיבות מהותי בפתיחת דיון מחודש בתיקי מזונות.
כך, ההלכה היא שאין הבדל בין הסכמה של הצדדים ופסק דין שקבע מזונות לאחר דיון שבחן את הדברים לגופם והתבסס על ראיות וכי שינוי הנסיבות הנדרש בשני המקרים (בין במקרה של מזונות שנפסקו בפסק דין ובין במקרה של הסכמה של הצדדים) הוא מהותי וקיצוני.
יתר על כן, כאשר מדובר במזונות שנקבעו בהסכם שאושר בבית המשפט וקיבל תוקף של פסק דין החילה הפסיקה מעמד מיוחד וקבעה, כי השינוי של המזונות יעשה רק במקרים חריגים וראויים בין היתר מאחר והסכם גירושין ממצה מכלול הסדרים, ויתורים ואיזונים אשר אינם פרושים בפני בית המשפט; בהתבסס על שיקולים של יציבות וודאות; ומאחר וההסכם מבטא את ההסכמה לגבי צרכי הקטינים (תלה"מ (תל אביב) 28665-02-19 ש.ר. נ' א.פ. (6.9.2020)).
עוד אדגיש, תוך הסתמכות על עמ"ש (חיפה) 45821-03-20 שהוזכר לעיל, כי גם כאשר נקבע שחל שינוי נסיבות מהותי המצדיק בחינת הדברים מחדש, "אין בית המשפט פועל בחלל ריק הואיל והמצב שהיה קיים בעבר הוא נקודת מוצא מחייבת ויש להידרש רק לאותה סוגיה בה חל שינוי הנסיבות האמור" על כן "אין לו לבית המשפט לבחון את הנתונים מבראשית".
האם הוכיח האיש שינוי נסיבות מהותי בהיבט של מצבו הכלכלי המצדיק דיון מחודש בסוגית המזונות שהוסכמו ואושרו?
מדפי החשבון שהוגשו ביום 4.1.2022 (לאחר שמיעת חקירות העדים) עולה, כי בחודש אוגוסט ואוקטובר 2018 הרויח האיש סך של 12,050 ש"ח; בנובמבר 2018 הרויח סך של כ-11,000 ש"ח; ובדצמבר 2018 הרויח האיש סך של כ-10,000 ש"ח.
מתלושי השכר שהוגשו ביום 29.7.2020 עולה, כי במהלך שנת 2019 (לאחר אישור הסכם הגירושין) הרויח האיש סך של כ-10,000 ש"ח נטו (לאחר הפחתות הניכויים לרבות הפרשה לקרן השתלמות).
בחודש ינואר 2020 הרויח האיש סך של כ-17,000 ש"ח (נטו).
עוד נלמד מעיון דפי החשבון שהוגשו באותו המועד, כי מבוצעות הפקדות במזומן (בסכומים שונים שנעים בין 1,500 ש"ח ו-5,500 ש"ח) וכי מועברים לאיש סכומים בהוראת קבע (בסך 5,000 ש"ח ו-4,000 ש"ח).
כאשר נשאל האיש בעדותו לגבי העברות הכספים המתועדות בדפי החשבון לא הוצגה גרסה סדורה בענין זה. נטען, כי מדובר בהעברה לחשבון אחר אשר הוחזרה בהעדר יתרה מספקת (עמ' 32, ש' 19 - עמ' 33, ש' 2) אולם יש קושי עם הסבר זה שהציג האיש, מאחר ומדובר בסכומים שמועברים לחשבון הבנק של האיש וימים ספורים לאחר מכן מועברים לחשבון אחר (כך למשל בימים 10.7.2020 ו-14.7.2020 וכן בימים 10.4.2020 ו-19.4.2020).
הקושי בגרסת האיש בהקשר זה נעוץ גם בכך שבמועד העברת הכספים לחשבון הבנק במהלך חודש מאי 2020, היתרה היתה בסך 12,346 ש"ח, כך שלא יתכן שמדובר בהעברה כספית שהוחזרה בהעדר כיסוי מספק (פעולות מיום 10.5.2020 ו-11.5.2020).
מעיון בתדפיסי התנועות בבנק (בהתייחס להיקף ההכנסות וההוצאות והיתרה הממוצעת) עולה, כי מצבו הכלכלי של האיש לא היה שונה באופן מהותי וקיצוני בתקופה שסמוכה למועד חתימת הסכם הגירושין, עת הועסק כשכיר והתקופה בה הוגשה התביעה.
אמנם, מעדות האיש עולה, כי הקים לאחרונה עסק של ------ואין לו הערכה לגבי היקף ההכנסות הנוכחי אולם אין בכך כדי לבסס את הטענה לגבי שינוי נסיבות מהותי, כפי שנטען בתביעה.
על כן, על אף שבשלב זה לא ידוע הקיף החבות הרובצת על קופת הכינוס, ברור שבידי הצדדים תיוותר יתרה מכובדת וכי הכינוס מצוי בשלביו הסופיים, כך שיועברו לידי האיש בתקופה הקרובה סכומים שוודאי ישפרו את מצבו הכלכלי באופן משמעותי ומהותי.
האם הוכיח האיש שינוי נסיבות מהותי בהיבט של מצבה הכלכלי של האישה.
מעיון בתדפיסי חשבון הבנק שצרפה האישה לכתב ההגנה עולה, כי העסק הופעל עוד קודם למועד הנטען על ידי האישה שכן הועברו כספים לידיה עבור------ במהלך חודשים יוני ויולי 2020, כאשר בחודש יוני 2020 הועברו בסך הכל סכומים העולים על 5,000 ש"ח ובחודש יולי 2020 סכום כולל של 320 ש"ח. אולם מדובר בהיקף פעילות מצומצם ביותר, שכן בחודש אוגוסט 2020 אין תיעוד לתקבולים מלבד קצבת ילדים, מזונות ודמי ביטוח לאומי.
האישה העידה, כי היא מתגוררת בדירת 100 מטר (היא, בן זוגה וחמישה ילדים) עבורה היא משלמת 3,700 ש"ח (עמ' 36, ש' 32 - עמ' 37, ש' 2).
"האב יאסוף את הילדים מבית האם בימים ב' ו-ד' בשעה 17:00 ויחזיר אותם לבית האם בשעה 20:00. האב יברר עם מקום עבודתו את האפשרות כי באחד מהימים ילונו הילדים בביתו והוא יחזיר אותם ישירות למסגרות החינוך למחרת בבוקר. במידת האפשר, יבואו הצדדים בדברים ויקבעו את היום המדויק שבו ילונו הילדים אצל האב"
(כך סוכם במעמד הדיון, הדברים מפורטים בעמ' 1 לפרוטוקול הדיון מיום 22.5.2018 (הפרוטוקול לא צורף לתביעה על אף שמדובר בחלק מההסכמות שאושרו וקיבלו תוקף של פסק דין)).
מעדות האישה עולה, כי לאחר הגירושין שהו הילדים עם האיש כמוסכם אולם מהתקופה בה חי האיש עם בת זוג חדשה אין מפגשים (עמ' 37, ש' 13-7).
האיש אישר, כי על סמך חלוקת זמני השהות נקבעו המזונות (עמ' 30, ש' 23-22) אך ציין, כי כך הוכתב לו. עוד אישר האיש, כי מזה שנתיים לא מתקיים קשר בינו ובין הקטינים (עמ' 30, ש' 19).
יודגש, כי הדיון בהקשר של זמני השהות מובא בהיבט של ההשפעה על מצבה של האישה והנטל הכלכלי הנובע מהעדר זמני שהות עם האיש. כך, גם בנתון זה יש כדי להשפיע על הערכת מצבה הכלכלי.
טענת האיש בדבר תשלום המדור בשים לב למספר הנפשות המתגוררות בבית האישה
משכך, היות ודמי המדור המוסכמים אינם נגזרים מהסכום המשולם בפועל עבור מדור הקטינים אלא סכום קבוע, אין בטענה לגבי מספר הנפשות כדי להשפיע על סכום המזונות ואין בטענה זו כדי לבסס הצדקה להפחתת המזונות.
מעבר לכך, מעדות האישה עולה, כי התגוררה בדירה ב------ושילמה 4,500 ש"ח עבור השכירות וכי החל מחודש מרץ 2021 היא משלמת דמי שכירות בסכך 3,700 ש"ח (עמ' 36, ש' 32 - עמ' 37, ש' 2). כך, על אף הרחבת משפחת האישה, דמי השכירות ועלות המגורים פחתו.
אולם כאמור, מאחר ונקבע סכום קבוע, אין בשינוי בתשלום דמי השכירות כדי להשפיע על סכום המדור שנדרש האיש לשלם בהתאם להוראות ההסכם.
גם בתצהיר העדות הראשית שהגיש האיש לא הוסבר דבר לגבי אותו מסמך נוסף מעבר לטענה כי חתם על מסמך כלשהו המחייב אותו לשלם סכום נוסף (סעיף 6 לתצהיר).
על אף שבתצהירה טענה האישה בהתייחס לסכום זה, כי מדובר בסכום שאינו קשור למזונות הקטינים אלא לדמי שכירות בתקופה בה התגוררו ברחוב ----- ב-----(סעיפים 13-12 לתצהיר) לא נחקרה האישה על טענה זו ולא עומתה עם טענת האיש לפיה משולמים לה סכומים נוספים מעבר לסכומים המצויינים בהסכם הגירושין.
טענת האיש לשינוי נסיבות מהותי בשל פסק הדין של בית המשפט העליון במסגרת בע"מ 919/15
עוד נקבעו בפסק הדין הוראות ביחס ליישום עקרון זה במקרה של משמורת פיזית משותפת בכדי ליצור אחידות וסדר בנושא ולהביא לחלוקה הוגנת ושוויונית של מזונות הילדים.
באותו ענין נדרש בית המשפט לבקשת רשות ערעור על פסק דין שדחה תביעה להפחתת מזונות שעה שהלכת בע"מ 919/15 נקבעה בין מתן פסק הדין בערכאה הראשונה ובין שמיעת הערעור בבית המשפט המחוזי.
בפסק הדין של כבוד השופט נ. הנדל (אשר אושר על ידי חבריו להרכב) נקבע, כי הלכת בע"מ 919/15 אינה מהווה כשלעצמה שינוי נסיבות מהותי המצדיק פתיחת תיק מזונות וכי כאשר מדובר בתביעה להפחתת מזונות לא תשמש ההלכה החדשה עילה לשינוי נסיבות שכן תוצאה זו תפגע בעקרון סופיות הדיון ותפתח פתח רחב שיפגע ביציבות חיי המשפחה (סעיף 12 לפסק הדין).
עוד נקבע, כי "הלכה חדשה אינה פותחת מחדש הליכים שהסתיימו בפסק דין חלוט. זוהי הכרעה המעדפיה את סופיות הדיון - על הערכים המגולמים בה- על פני הטענה שיש חוסר צדק בכך שהליך משפטי הוכרע בעבר על ידי הלכה ששונתה" (סעיף 13).
בהמשך הדברים מנה כבוד השופט הנדל טעמים נוספים לעמדה בדבר מעמדו של פסק הדין שניתן ודחיית ההתייחסות להלכה החדשה כשינוי נסיבות המשפיע רטרואקטיבית - שמירה על יציבות משפחתית ועקרון טובת הילד; חשש להפרת מערך האיזונים בין הצדדים (שכן ההחלטות בענין מזונות הן לרב חלק ממכלול הסכמות, חלקן בלתי הפיכות); והשלכות רוחב בהביט של היקף התיקים שיושפע מהחלה רטרואקטיבית (סעיף 13).
לסיכום קבע בית המשפט באותו הענין, כך:
"יש להקנות להסכם גירושין יציבות ואמינות "אחרת לא יהיה ערך להסכם גירושין וכל הסכם יהיה רק בגדר שלב ביניים עד לפניה חוזרת לבית המשפט"... מידת זהורות יש לנקוט גם לגבי שינוי שיעור המזונות שנקבע בפסק דין שאישר הסכם שעניינו מזונות בלבד אשר נחתם לרב לאחר משא ומתן מייגע, הליכי יישוב סכסוך או גישור. זאת על מנת למנוע כרסום בעקרון כיבוד הסכמים, ולשם שמירה על חופש החוזים ועל אינטרס ההסתמכות.
אך כאמור - גם כאשר לא מדובר בפסק דין שמבוסס על הסכם, אלא לאחר התדיינות משפטית, אין מקום לפתחו מחדש, אלא במקרים בולטים בהם עולה בידי מבקש השינוי להוכיח שינוי נסיבות מהותי.
...
לנוכח האמור לעיל, סבורני כי הלכת בע"מ 919/15 אינה מהווה עילה לפתיחת הליכי מזונות חלוטים. זאת ועוד, אין בהלכת 919/15 כדי לשנות, לרכך או להשפיע על מבחן שינוי הנסיבות המהותי בתביעות להפחתת מזונות שנקבעו – בין בפסק דין חלוט שאישר הסכם כולל או הסכם קונקרטי, ובין בפסק דין חלוט שניתן לאחר הליך משפטי - טרם שנפסקה הלכה זו".
אוסיף, על אף שהענין אינו נדרש, כי גם אילו היה מקום להחיל את העקרונות של פסיקת בע"מ 919/15, בנסיבות הענין, בהעדר חלוקה של זמני שהות ובשים לב למקורות ההכנסה של הצדדים - ספק אם היה בהלכה החדשה כדי להוביל לתוצאה הכספית הנטענת על ידי האיש בסעיף 27 לכתב התביעה.
לסיכום הדברים:
בהסתמך על הפירוט לעיל, מאחר ולא הוכח שינוי נסיבות מהותי בהיבט של מצבם הכלכלי של הצדדים; כאשר נלקח בחשבון השיקול של הפחתת הסכום לתשלום בשל בגירותה של בתם הבכורה של הצדדים; השיפור העתידי במצב הכלכלי של הצדדים לאור הליך מימוש נכס המקרקעין והתקבולים שעתידים להתקבל בקרוב; ולאור ההלכה לפיה הלכת בע"מ 919/15 אינה חלה רטרואקטיבית - אני מורה על דחיית התביעה.
לאחר ששקלתי את האופן בו נוהל ההליך, את היקף הראיות שהוצגו, את העבודה שהושקעה על ידי הצדדים והעלויות הכרוכות בכך, אני מחייבת את האיש בהוצאות האישה בסך 15,000 ש"ח אשר ישולמו תוך 30 יום מהיום.
אני מתירה את פרסום פסק הדין בהשמטת פרטים מזהים.
המזכירות תמציא פסק דין זה לצדדים ותסגור הליך זה.
ניתן היום, כ"ח אייר תשפ"ב, 29 מאי 2022, בהעדר הצדדים.