בימ"ש לענייני משפחה בקריות, השופטת ליאת דהן חיון: פס"ד שעניינו בתביעת המבקשת למינוי אפוטרופוס עבור עניינה האישיים, רפואיים ורכושיים (א"פ 7412-03-17)

עניינו של פס"ד זה במינוי אפוטרופוס עבור עניינה האישיים, רפואיים ורכושיים של המשיבה 3, היא בתה של המבקשת והמשיב 4.

רקע בקצרה:

1. ראשיתו של ההליך בבקשת המבקשת מיום 5.3.17 אז עתרה להתמנות כאפוטרופוסה עבור כלל עניינה של בתה, המשיבה מספר 3, הסובלת מתסמונת דאון ומאובחנת כבעלת פיגור שכלי קל (ראה סיכום ועדת אבחון מיום 2.11.15 שצורף לבקשה). ביום 28.11.17, ובהמשך לדיון שהתקיים ביום 23.11.17 וההסכמות שגובשו במסגרתו, מונו המבקשת ואבי המשיבה 3 (להלן: "המשיבה") כאפוטרופוסים זמניים בעבורה לעניינים רפואיים, אישיים ורכושיים. במסגרת הצו ניתנו בין היתר הוראות ספציפיות הכוללות ניהול שוטף וקבלת קצבאות ונשיאה בתשלום חודשי בסך 234 ₪ עבור המסגרת בה שוהה; כמו כן, מונתה עמותת "אקי"ם אפוטרופסות" (להלן: "העמותה או האפוט' הממונה") כאפוטרופוס לענייני רכוש, ובכלל זה לצורך הסדרת כספי המשיבה, קבלת הכספים מחשבון שהתנהל ע"ש הגב' א.ו, ונקיטת הפעולות הנדרשות לצורך מיצוי זכויותיה, לרבות בדיקת היכולת להעלאת אחוזי הנכות במל"ל שנקבעו עבורה. תוקף צו היה לתקופה בת 6 חודשים.
2. בהחלטות מאוחרות הוארך תוקפו של המינוי לתקופות נוספות (ראה בין היתר החלטות מיום 18.7.18; 28.11.17; 7.1.19). ביום 27.1.20 הוארך תוקפו של צו המינוי הזמני לתקופה בת 12 חודשים נוספים, תוך שצו המינוי של העמותה הורחב לכלל עניינה הרכושיים של המשיבה. כמו כן נקבע שקצבת הנכות המשולמת בעבור המשיבה שהועברה לידי הוריה, כמו גם משכורתה החודשית מעבודתה, יופקדו בחשבון הבנק שנפתח ע"י העמותה. באותה החלטה נקבע שעל העמותה להסדיר את סל המחייה הדרוש למשיבה בבית והוריה, ומונה בעבור המשיבה אפוטרופוס לדין על מנת שיבחן את רצונה להשתלב במסגרת חוץ ביתית, כמו גם העדפתה להשתלב בבית בחורש או בבית עדן.
3. ביום 31.8.21 ולאחר שהתכנסה וועדת תסקירים, הוגש תסקיר עו"ס לס"ד, במסגרתו המליצה על המשך מינוי זמני לעמותת אקי"ם כאפוט' עבור ענייניה הרוכשיים, הרפואיים והאישיים של המשיבה ביחד ולחוד עם שני ההורים, לתקופה בת שנה. במסגרת התסקיר ציינה העו"ס את השיפור במצבה של המשיבה למרות הקושי בשיתוף הפעולה עם הוריה ואת העובדה שהעמותה פועלת באופן רגיש מול מציאות מורכבת וחוסר שיתוף פעולה של ההורים. מכאן, להמלצתה, יש צורך בטיפול מעבר לצרכיה הבסיסיים של המשיבה אותם מספקים הוריה ובפרט אמה, ועל כן ממליצה על המשך מינוי העמותה. עוד ציינה העו"ס לס"ד שהעמותה הביעה את הסכמתה להמשך המינוי ואילו ההורים מתנגדים, עת האם עותרת שתינתן לה שנת ניסיון ללא אפוטרופוס נוסף חיצוני, והאב האשים את העמותה בגניבת כספה של המשיבה.
4. ביום 2.9.21 הודיע האפוט' לדין על הצטרפותו לעמדת העו"ס לס"ד; ביום 16.3.22 התקיים לפניי דיון בנוכחות עו"ס העמותה, עו"ס לס"ד, האפוטרופוס לדין, ב"כ היועמ"ש, ב"כ המבקשת והאב, במסגרתו סבר האפוט' לדין כי "על כן אני מצטרף לעמדת העו"ס לס.ד. היום במסגרת הדיון לאחר ששמעתי את הדברים וסבור שיש מקום להורות על מינוי עמותה חיצונית על כלל ענייניה של הגב' ח.ד כמינוי קבע. אני סבור שעל העמותה לפנות ולהגיש טיפול בהקדם והוצאה של ח' מהבית ושילובה בדיור שמותאם לצרכיה. היא בגירה וצריכה להתחיל את חייה."( ראה דבריו בעמ' 29 לפרוטוקול שו' 32-36).
5. ביום 6.10.21 הוגשה עמדת ב"כ היועמ"ש שם הודיעה שהיא מאמצת את מסקנות התסקיר ואין התנגדות להמשך מינוי העמותה. במסגרת הדיון טענה ב"כ היועמ"ש כי: "אין מניעה או התנגדות להמלצת הגב' עו"ס לס.ד. של היום, עקרונית גבירתי כבר הבינה שגם מינוי קבוע ללא שיתוף פעולה לא יוביל אותנו למקום כלשהו. אני מצטרפת לדבריו של עו"ד הירש שהעמותה צריכה להגיש תכנית טיפול עוד לפני הוצאתה מהבית. אני מצטרפת להמלצה שיינתן מינוי קבע על כלל ענייניה של הגב' ח'." ( ראה דבריה בעמ' 30 לפרוטוקול שו' 1-5).
6. ביום 14.10.21 הוגשה עמדת האם להמלצות העו"ס לס"ד במסגרתה טענה שהיא והמשיב- אבי המשיבה, משתפים פעולה ובכל ביקור נוכח אחד מהם יחד עם המשיבה. עוד ציינה שמשך חודשים לא קיבלו תשלום שוטף מעמותה ועל כן חסר להם כסף. האם גרסה שהיא והאב דואגים למלוא צרכיה של המשיבה, הן הרפואיים והן הכלכליים ועל כן מסרבים למנות אפוט' חיצוני ומבקשים לאפשר להם לטפל בבתם. האם הוסיפה שהמשיבה עברה לחדר נפרד משלה וישנה לבד אולם קיים אצלה חשש ממשי שתפתח פחדים וחרדות שכן סובלת מקוצר נשימה והיא רגועה רק בנוכחותה. במסגרת הדיון טענה ב"כ האם (אשר לא נכחה בדיון) : "אני עומדת על בקשת ההורים לתת להם תקופת ניסיון לאפוטרופסות על הקטינה. .....לשאלת בית המשפט האם זולת התנגדות ההורים יש לי טענות אובייקטיביות למינוי העמותה, אני עונה שבהתאם לתסקיר אפשר לראות שלבת טוב אצל ההורים. אני חושבת שככל שהאפוטרופסות תהיה רק של העמותה זה לא באמת יועיל אלא רק יפגע בהורים שירגישו שפוגעים בזכויות שלהם ושל הבת שלהם. אני לא חושבת שזה טובת הבגירה לגרום לחילוקי דעות עם ההורים, היא גרה שם, היא חלק מהבית. השיתוף פעולה של ההורים הוא חשוב. גם אם תהיה אפוטרופסות בלעדית עדיין נצטרך את שיתוף הפעולה של ההורים. אני חושבת שהביחד ולחוד לא ישנה את המצב הקיים. אני מסכימה שביחד ולחוד לא עובד. אם יתנו אפוטרופסות בלעדית זה יהיה אותו דבר." (עמ' 31 לפרוטוקול שו' 2 ושו' 8-14)
7. במסגרת הדיון הביא מר ש', עו"ס העמותה את עמדתו להמלצות התסקיר וציין שמינוי משותף עם ההורים, מוגבל בשל היעדר שיתוף פעולה מצדם. וכלשונו: "שיתוף פעולה עם ההורים לא יעזור. נכין תכנית טיפול והמלצות שלנו כאפוטרופוס. היכולת שלי לדאוג לדברים כאפוטרופוס משותף היא מוגבלת. אני זקוק לשיתוף פעולה של ההורים ואין לי שיתוף פעולה. הם יכולים לא להסכים ברגע שזה ביחד ולחוד ואז צריך החלטות של בית המשפט, כמו לקיחתה לרופא. על כן, אני סבור שטובתה של ח' הינה במינוי אפוטרופסות בלעדית של העמותה." (ראה דברו בעמ' 31 לפרוטוקול שו' 17-20).

דיון והכרעה:

לאחר שעיינתי בעמדת עו"ס לס"ד, עמדת האפוט' לדין ובעמדת ב"כ היועמ"ש, ונתתי דעתי לטענות ההורים, כמו גם לכלל הדיווחים שהוגשו משך השנים למן היום בו נפתח ההליך, מצאתי למנות את העמותה במינוי קבע עבור כלל עניינה של המשיבה. להלן נימוקיי:

1. סעיף 33א לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות התשע"ב – 2016 (להלן: "החוק"), מקנה לבית המשפט שיקול דעת במינוי אפוטרופוס לבגיר, וקובע שלא ימונה אפוטרופוס לבגיר אלא באם יתקיימו התנאים כדלקמן:

(1) בלא מינוי עלולים להיפגע זכויות, אינטרסים או צרכים של האדם;

(2) לא הופקד אצל האפוטרופוס הכללי ייפויי כוח מתמשך שערך האדם בעניינים שלגביהם

מתבקש המינוי;

(3) לא ניתן להשיג את המטרה שלשמה נדרש מינוי אפוטרופוס ולשמור על טובתו של האדם

בדרך המגבילה פחות את זכויותיו, חירותו ועצמאותו, לאחר שבחן את החלופות בנסיבות

העניין, לרבות האפשרות למנות תומך בקבלת החלטות לפי סעיף 67 ב."

1. סעיף 35 לחוק קובע: "בית המשפט ימנה לאפוטרופוס מי שנראה לו בנסיבות הענין מתאים ביותר לטובת האדם, תוך התחשבות ברצונו". סעיף 80 לחוק מגדיר "טובתו של אדם- מכלול הזכויות, האינטרסים והצרכים של האדם".
2. סעיף 67ד (א) לחוק קובע כי "אפוטרופוס חייב לפעול בשקידה, במיומנות, במסירות ובלא התרשלות, ולנהוג בתום לב לשמירת עניינו של האדם שהוא אפוטרופסו ולא לטובת ענייניו שלו." בתמ"ש 18-01-68716 פלוני (אדם שמונה לו אפוטרופוס) נ' פלונית עמ' 9 (20.6.29) (פורסם במאגרים המשפטיים) התייחס בית המשפט לתפקידו של האפוט' על האדם, וקבע; "תפקידו המרכזי של האפוטרופוס הוא לדאוג לאדם שהוא מונה לו כאפוטרופוס (להלן: "האשל"א") בעניינים בהם הוא מונה בצו בית המשפט. האפוטרופוס הממונה נכנס בנעליו של האשל"א, ומתוך כך מוטלת עליו האחריות לקבל במקומו של האשל"א את ההחלטות האישיות והחשובות ביותר בחייו. המינוי נועד להבטיח את טובת האשל"א. בסעיף 35 לחוק נקבע לגבי השיקול לקביעת זהות האפוטרופוס ....תפקיד האפוטרופוס נושא בחובו זכויות לצד חובות שעליו לקיימן. לאור התלות המוחלטת שנוצרת בין האשל"א לאפוטרופוס, על האפוטרופוס לפעול ביושר ובהגינות כלפי האשל"א ולעשות כל שביכולתו כדי לשמור על האינטרסים של האשל"א. בהוראות החוק נקבעו עקרונות מנחים ודרכי פעולה שחלים על האפוטרופוס. נקבע כי האפוטרופוס חב בחובת אמון לאדם שמונה לו כאפוטרופוס ועליו לפעול לטובתו של אותו אדם באופן מלא ותוך אי העדפת ענייניו שלו. סעיף 67ד(א) לחוק קובע עקרונות רחבים של סטנדרטים לפעולה של האפוטרופוס כלפי האשל"א. הסעיף גם קובע כיצד על האפוטרופוס לפעול באופן חיובי ועל פי אילו נורמות התנהגות וכי אסור לו להעדיף את ענייניו שלו על פי עניינו של האשל"א: "אפוטרופוס חייב לפעול בשקידה, במיומנות, במסירות ובלא התרשלות, ולנהוג בתום לב לשמירת עניינו של האדם שהוא אפוטרופסו ולא לטובת ענייניו שלו". האפוטרופוס, ככזה הפועל עבור אדם אחר, כפוף לנורמות התנהגות גבוהות יותר מאשר אלו שהוא פועל בהן אף כלפיי עצמו. כשם שמצופה מהורה המשמש כאפוטרופוס טבעי לילדיו לעשות כל שביכולתו כדי לדאוג לצרכיהם הבסיסיים של ילדיו (כאמור בסעיף 15 לחוק), כך מצופה ביתר שאת כאשר מדובר באפוטרופוס שמונה בכפוף להסכמתו ורצונו לדאוג לאחר."
3. בעת מינוי אפוטרופוס על ידי ביהמ"ש, מהווה עיקרון טובת האדם שממנים לו אפוטרופוס שיקול דעת עיקרי ומרכזי; בהתאם לסעיף 35 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, ביהמ"ש ימנה את מי שנראה לו המתאים ביותר לטובת הממונה בנסיבות העניין הספציפי תוך התחשבות ברצונו. כידוע קיימת עדיפות למינוי בן משפחה וכך נקבע בפסיקה לא אחת (ראו למשל: ע"א 1233/94 דר' דבורה כהן נ' היועץ המשפטי לממשלה (פורסם בנבו), תק-על 95 (4), 2017, 220, ראו גם: מ"א (חי) 233/95 היועמ"ש נ' נגד אל מועלם שהוזכר בא"פ (חי) 9794-05-10 מיום 2.2.11 (פורסם בנבו)). בנסיבות עסקינן, התרשמתי שטובתה של המשיבה במינוי אפוטרופוס חיצוני; אציין שנוכח חלוף הזמן הרב למן המועד בו הוגשה הבקשה ועד המועד בו ניתן פס"ד זה, הוגשו דיווחים רבים אודות תפקוד המבקשת ובעלה, היעדר שיתוף הפעולה עם העמותה, וטובתה של המשיבה, מהם עולה באופן ברור שטובתה, במינוי העמותה.
4. בתסקירה האחרון מיום 31.8.21 המליצה עו"ס לס"ד על מינוי העמותה כמינוי קבע. תסקיר זה הוגש לאחר שהתיק התנהל למעלה מחמש שנים מהלכן מונו אפוטרופוסים זמניים למשיבה וניתנו להורים הזדמנויות רבות לשמש כאפוטרופוסים עבור בתם היחידה. ניסיון זה לא צלח, תוך שהתקבלו דיווחים רבים מהם עולה שההורים אינם משתפים פעולה עם העמותה שמונתה, ובשל התנהלותם, נפגעת טובתה של המשיבה ועולה צורך במינוי קבע לטובת העמותה אשר תסייע בידי המשיבה למקסם את יכולותיה בהתאם למצבה כפי שהוכח זה מכבר.
5. לאור הניסיונות הרבים שניתנו להורים משך השנים, ובכלל זה ניסיון למינוי משותף, התרשמתי שאין מקום לסטות מהמלצות העו"ס לס"ד, האפוט' לדין ודיווח העמותה מהם עולה שטובת המשיבה במינוי עמותה חיצונית; גורמי הטיפול בתיק זה מכירים היטב את נסיבות חיי המשיבה וההורים, כיום ומשך השנים, ומצאתי שהמלצותיהם משקפות נאמנה את טובת המשיבה. כידוע, בית המשפט אינו חייב לאמץ חוות דעת מומחים, ובכלל זה העו"ס לס"ד. ואולם, העו"ס מהווה גורם ניטרלי ובמסגרת תסקירה בוחנת את השאלות המתעוררות בעין מקצועית, ומגבשת חוות דעת. לעניין משקל חוות דעת העו"ס בפרט בהליכי אפוטרופסות, ראה דברי בית המשפט בא"פ (ק' גת) 43626-09-20 פלונית נ' פלונית עמ' 6( 21.8.20) (פורסם במאגרים המשפטיים): "תסקיר עו"ס לסדרי דין הינו אחד הכלים המובהקים שיש לבית המשפט בתיקי אפוטרופסות לבחינת טובתו של אדם שממנים לו אפוט' ואף במקרה זה התסקיר ועדות העו"ס סייעו לשפוך אור על טובתה של האם. בפסיקה נקבע כי בדרך כלל חוות דעתו של מומחה שמונה ע"י בימ"ש תאומץ על ידו, אלא אם ישנה סיבה משמעותית ובולטת לעין שלא לעשות כן". עוד ראה, ע"א 88/293 חב' יצחק ניימן להשכרה בע"מ נ' רבי (פורסם בנבו): "משממנה בית המשפט מומחה על מנת שחוות דעתו תספק לבית המשפט נתונים מקצועיים לצורך הכרעה בדיון, סביר להניח שבית המשפט יאמץ ממצאיו של המומחה אלא אם כן נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת. אכן עד מומחה כמוהו ככל עד - שקילת אמינותו מסורה לבית המשפט ואין בעובדת היותו מומחה כדי להגביל שקול דעתו של בית המשפט. אך כאמור לא ייטה בית המשפט לסטות מחוות דעתו של המומחה בהעדר נימוקים כבדי משקל שיניעוהו לעשות כן".
6. בענייננו, לא מצאתי לסטות מעמדת עו"ס לסדרי דין ואנשי המקצוע; בחוות הדעת של מומחים האפשרות לבחון את המקרה בעין מקצועית, שכן הינם אובייקטיבים בהשוואה לבעלי הדין עצמם, כפי שנעשה בעניינו, תוך שמצאתי לאמץ את ההמלצות, במלואן. על כן, הנני סבורה שטובתה של המשיבה במינוי אפוטרופסות בלעדית של העמותה [ראו: רע"א 4575-00 פלונית נ' אלמוני , פ"ד נה(2) 321 ; בג"צ 97/5227 דויד נ' בית הדין הרבני הגדול (פורסם ביום, 98.9.15) ובג"ץ 4238-03 בלה לוי נ' בית-הדין הרבני הגדול בירושלים , פ"ד נח(1) 481].
7. את התנגדות ההורים במינוי העמותה מצאתי לדחות; ראשית אציין שהתרשמתי בהתרשמות מלאה ששני ההורים רוצים את טובת המשיבה ועושים כל שביכולתם על מנת למלא אחר צריכה. אולם, למרבה הצער, חרף רצונם הכן והאמתי, לא עולה בידיהם למלא אחר מלוא צרכי המשיבה, לעזור לה למקסם את יכולותיה, לראות את טובתה באופן אובייקטיבי ולשתף פעולה עם גורמי הטיפול המעורבים. עוד התרשמתי שלא עלה בידי ההורים למלא אחר צריכה הכלכליים של המשיבה, ונמנעו ממנה צריכים שוטפים, אף מקום בו לא היה בכך בכדי לחרוג מהכנסותיה. במסגרת ההליך נעשה ניסיון ארוך טווח לשיתוף פעולה בין ההורים לבין העמותה באופן בו העמותה תמונה עבור עניינה הרכושיים של המשיבה, אולם ניסיון זה לא צלח. מכאן, מקבלת את אני את עמדת העמותה ולפיה בהיעדר שיתוף פעולה מלא, נמנעת ממנה האפשרות למלא את תפקידה באופן אופטימלי. בהמשך לכך, המשך מינוי משותף יוביל לפגיעה ממשית בטובתה של המשיבה, להיעדר הסכמות ולצורך בפניות תכופות לבית המשפט. זאת ועוד, מוצאת אני שטובתה של המשיבה מחייבת את מינוי העמותה, על מנת שההחלטות בעניינה יתקבלו תוך בחינת טובתה באופן אובייקטיבי וזאת בכדי לסייע בידיה למקסם את יכולותיה בהתאם למצבה, ולאפשר ניהול ראוי של רכושה וכספיה והכל תוך שמירה על גופה ובריאותה. לצערי, התרשמתי מהעדויות שהובאו בפניי שאין באפשרות ההורים, לעשות כן.
8. עוד מצאתי שהגיעה השעה להורות על מינוי קבע; כאמור, הליך זה מתנהל מראשית שנת 2017. כפי שעולה מדברי עו"ס העמותה, ב"כ היועמ"ש, עו"ס לס"ד ואפוט' לדין עולה הצורך במתן הכרעה, אשר בין היתר תאפשר לעמותה להמשיך ולבחון את כל הדורש בעניינה של המשיבה, ובכלל זה מקום מושבה. דומה שנוכח עמדת ההורים, אלה ידרשו להתאים התנהלותם אל מול המשיבה והעמותה, ולהסתגל למתווה החדש. מכאן, משנבחנו כל האפשרויות והגעתי לכלל מסקנה שטובתה של המשיבה במינוי העמותה, ונוכח הניסיונות הרבים משך השנים למצוא מתווה אחר שיכלול את ההורים, שלא צלח, מוצאת אני שעולה הכרח במינוי קבע.
9. אשר על כן , הנני מורה כדלקמן:
10. צו המינוי אשר ניתן ביום 28.11.17 לטובת הגב' ג.ד ומר נ.ד, מבוטל בזאת.
11. הנני מורה על מינוי עמותת 'אקים אפוטרופסות' כאפוטרופוסה בלעדית עבור עניינה הרכושיים, אישים ורפואיים של המשיבה ; צו מינוי ישלח בנפרד.

אני מודה לעו"ס לס"ד ולאפוטרופוס לדין על עבודתם ומורה על ביטול המינוי.

המזכירות תמציא החלטתי לצדדים לרבות לעו"ס לס"ד ותסגור את התיק .

פס"ד מותר בפרסום בהשמטת פרטים מזהים ובכפוף לתיקוני הגהה.

ניתן היום, ו' אייר תשפ"ב, 07 מאי 2022, בהעדר הצדדים.