ביהמ"ש לענייני משפחה פתח תקווה, שופטת הילה מלר שלו: פס"ד הכרעה בערעור שהוגש על החלטות רשמת ההוצל"פ בנוגע להחייאת תיק לגביית מזונות (ע"ר 7690-05-19)

בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה
ע"ר 7690-05-19 פלוני נ' אלמונית תיק חיצוני: 17001211314

בפני	כבוד השופטת הילה מלר-שלו
מערער		פלוני
נגד
משיבה		אלמונית

פסק דין

ערעור על החלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל בתיק מס' 17-00121-13-14 מיום 24.03.19 לעניין החייאת תיק ההוצאה לפועל ושפעולו, וכן על החלטת כב' הרשמת מיום 16.4.19, במסגרתה דחתה את בקשת המערער לעיון מחדש בהחלטתה מיום 24.3.19.

רקע נדרש

1. הצדדים בני זוג לשעבר ולהם שני ילדים משותפים, ילידי x.x.95ו-x.x.98, שניהם בגירים כיום.

2. במסגרת ההליכים שנוהלו בין הצדדים נחתם הסכם ממון וגירושין שאושר ע"י ביהמ"ש ביום x.x.04, אשר במסגרתו נקבעו מזונות הילדים והועמדו ע"ס 3,000 ₪ (להלן: "הסכם הגירושין").

3. על בסיס קביעות הסכם הגירושין בנוגע למזונות הילדים, פתחה המשיבה בשנת 2013 תיק הוצאה לפועל (להלן: "תיק ההוצל"פ").

4. ביום 15.10.17 נסגר תיק ההוצל"פ מחוסר מעש.

5. ביום 31.12.18 פנתה המשיבה ללשכת ההוצאה לפועל בבקשה להחייאת התיק; המערער הגיש התנגדותו לכך.

6. בבקשתה להחייאת התיק, טענה המשיבה, בין היתר, כי מאחר והיתה עסוקה בפרנסה וגידול הילדים לא התפנתה לגביית חוב המזונות והיא סברה כי לשכת ההוצל"פ פועלת עבורה וטרם עלה בידה לגבות את החוב (סעיף 8); לטענתה, תיק ההוצל"פ נפתח במקורו לצורך גביית "דמי מזונות שלא שולמו לה במשך שנים על ידי המשיב" (סעיף 5 לבקשה); בהמשך הוסיפה, כי המערער "לא שילם מזונות כסדרם ועל כן נוצר חוב המזונות" (סעיף 6 לבקשה, הדגשות לא במקור) וכי הוא חב לה סכום נכבד מאוד 226,766 ₪ (סעיף 11).

7. ביום 24.03.19 ניתנה החלטת כב' הרשמת הנעתרת לבקשה והקובעת בהתאם, כי התיק ייפתח וישופעל; בין היתר נקבע כך:

"לפני תגובת החייב לבקשת הזוכה לפתיחת התיק [...] באשר לטענות המייחסות לגביית חוב עבור שנתיים אחורה. עד ליום 15.10.17 התיק היה פתוח ועל כן יש לראות הזוכה כמי שפעלה לגביית החוב. הזוכה עתרה לפתיחת התיק מחדש ביום 31.12.18 ומשכך לא חלפו שנתיים ממועד סגירת התיק. גם טענה זו דינה להידחות.

נותרו טענות החייב לעניין תשלומים שביצע, אלא שהחייב לא הגיש תחשיב.

ככל והחייב שילם לזוכה בגין המזונות והזוכה לא ביצעה הקטנות, הרי שיש להגיש בקשה בטענת פרעתי בצירוף טבלה ואסמכתאות.

למען הסר ספק ההליכים בתיק משופעלים".

8. על החלטה זו הגיש המערער לכב' רשמת ההוצל"פ בקשה לעיון מחדש; הבקשה נדחתה בהחלטת כב' הרשמת מיום 16.04.19.

9. ביום 5.5.19 הגיש המערער את ערעורו, אשר במסגרתו הוא משיג על שתי ההחלטות ובעיקרן ההחלטה מיום 24.3.10, ר' נספחיו להודעת הערעור.

10. במסגרת דיון ראשון שהתקיים לפניי במעמד הצדדים, הסכימו הצדדים על קיומה של הדיברות ביניהם (ר' החלטה מאותו מועד בנדון); ברם למרבה הצער ההידברות ביניהם לא נשאה פרי; משכך, נערך לפניי דיון נוסף, שלאחריו ומשלא עלה בידי הצדדים לגבש הסכמות אשר ייתרו את הצורך בהכרעה שיפוטית, ניתנת החלטתי זו.

טענות הצדדים בעיקרן המערער

11. סכומי המזונות שולמו תמיד במועדם לזכות המשיבה, בין אם בהעברה בנקאית ובין אם במזומן. משכך, לשיטתו, וכל עוד דמי המזונות משולמים, העובדה שלחובתו עומד תיק הוצל"פ פתוח לא הטרידה אותו. כאשר ביקשה המשיבה להחיות את התיק "נדלקה אצלו נורה אדומה", כלשונו.

12. תיק ההוצל"פ נסגר מחוסר מעש ביום 15.10.2017 זאת הואיל והמזונות שולמו ישירות למשיבה ולא באמצעות התיק, כך שלא בוצעו בו פעולות.

13. המשיבה לא פרטה כמה שילם לה המערער משך השנים, חרף החלטת כב' רשמת ההוצל"פ בדבר דיווחים כחוק וכך גם במסגרת תגובתה לערעור לא הבהירה כמה שולם לה ועל כן לא נהיר מדוע החייתה כב' הרשמת את התיק.

14. החלטת כב' הרשמת להחייאת התיק ניתנה בחוסר סמכות, אף מחמת העובדה, כי החוב בגינו שופעל התיק, מיוחס לתקופה העולה על שנתיים, בניגוד להוראות סעיף 11(ב) לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), תשי"ט – 1959. משכך טוען, שגתה רשמת ההוצאה לפועל עת החייאתה את התיק בקובעה כי לא חלפו שנתיים מיום סגירת התיק "ועל כן יש לראות הזוכה כמי שפעלה לגביית החוב".

15. מוסיף המערער וטוען, כי שגתה כב' הרשמת בסוברה שעצם פתיחת התיק בלשכת ההוצאה לפועל ללא ניסיונות גביה ממשיים, תוך שימוש בכלי הלשכה עצמה, מוציא את הזוכה ידי חובה. כן טוען המערער כי כל דמי המזונות שולמו תמיד ובמועדם, מרבית הזמן במזומן לידי המשיבה.

16. כב' הרשמת התעלמה מכך שהמשיבה לא פירטה בבקשתה להחייאת התיק את המועדים של החיובים החודשיים ובכך בעצם לא ניתן לדעת אם חלפו שנתיים המצדיקים פניה לבית המשפט, אם לאו.

17. אשר לטענה בדבר האיחור בהגשת הערעור, הוגשה בקשה לעיון מחדש לאחר החלטת כב' הרשמת מיום 24.3.19 שלאחריה ניתנה החלטה נוספת ביום 16.4.19 ומשכך אין לראות בהגשת הערעור ביום 5.5.19 כאיחור. גם וככל והיה איחור זעיר, אין הדבר פוגע בשום הליך משמדובר בטענות ענייניות בהתייחס להחלטה נשוא הערעור (ר' פרוט' מיום 6.7.21 עמ' 5-6).

המשיבה

18. על המערער היה לפנות בהליך במסגרת טענת פרעתי, ככל שהוא טוען לחיובו בתשלום שביצע, בצירוף ראיות, אלא שהלה בחר שלא לעשות כן, היות ולא שילם את דמי המזונות באופן סדיר או כמעט בכלל. נטל ההוכחה במקרה זה על כתפיו של המערער להוכיח ששילם והוא לא עשה כן.

19. המערער מבקש להטעות את בית המשפט, שכן תיק ההוצאה לפועל פתוח משנת 2013 ובמהלכו, היה מעורב בהליכים לרבות בקשה לפריסת חובו לתשלומים, מה שמעיד הן על ידיעתו בקיומו של התיק כפעיל והן לעניין סיכול טענתו בדבר תשלומים מלאים ותקינים.

20. המערער לא נכח בחיי ילדיו והמשיבה נהגה כאם חד הורית לכל דבר ועניין לרבות בפן הכלכלי. המערער נטש את ילדיו ואת המשיבה והם נותרו סובלים הן בתחום הכלכלי והן בתחום הפיזי והנפשי בעוד הוא בחר לחיות חיי רווקות. ערעורו כעת משלא צלח בקשה לעיון חדש בהחלטת הרשמת, נוגע בחוסר תום לב. עיון בתלוש שכר של המערער מגלה כי הלה יכול בהחלט לשלם את מזונות ילדיו ובכל זאת, בוחר להראות תמונה של אדם קשה יום, שלא כך הדבר, ויש לראות בו כחייב המשתמט מחובותיו.

21. המשיבה לא עתרה לחיובו בהוצאות מחציות, שהן לבד עולות כמה עשרות אלפי שקלים, אלא רק לחיובו במזונות ילדיו שלא שולמו על ידו. המערער לא הרים את נטל ההוכחה לעניין זה, אלא טען טענות ללא תימוכין.

22. מקום ששני בני הזוג יהודים, אין מקום להפעיל את החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), תשי"ט – 1959 ובפרט סעיף 11(ב). זאת ועוד, סמכות רשם ההוצאה לפועל בביצוע פסקי דין כפופה לחוק ולא ניתן לשנות סעיפי חוק ברורים.

23. יש מקום לדחיית הערעור מחמת איחור בהגשתו. עמדו לרשות המערער 15 יום להגשת הערעור על ההחלטה מיום 24.3.19 והוא לא פעל בסד הזמנים הנדרש; הדבר מתיישב גם עם העדר העילה לגוף הדברים לרבות העדר טעות בהחלטת הרשמת המקימה את הזכות לערעור.

דיון והכרעה

24. תיק ההוצל"פ שנפתח ביום 13.5.13 נסגר מחמת חוסר מעש בהחלטה מיום 15.10.17.

25. כב' הרשמת בהחלטותיה, מושא הערעור, דחתה את התנגדות המערער על בסיס העדר קבלת היתר לגביית חוב עבור שנתיים אחורה, בקובעה, בין היתר, כי פרק הזמן הרלבנטי לכך הוא זה שחלף בין מועד סגירת ההליך מחמת חוסר מעש לבין מועד הגשת הבקשה להחייאתו.

26. ברם, נסיבותיו של ההליך דנא לרבות בראי אופן התנהלות המשיבה במסגרת תיק ההוצל"פ מעוררים סוגיות נוספות שלא מצאתי כי קיבלו מענה, למצער באופן המצופה, במסגרת ההחלטות מושא הערעור. ואפרט.

27. ההסדר הנורמטיבי הקבוע בתקנה 126(ד)(1)-(2) לתקנות ההוצאה לפועל תש"ם – 1979 מקנה לרשם ההוצאה לפועל סמכות לסגור תיק במצב שבו "עברו שנתיים מיום שנעשה הליך בהוצאה לפועל ולא נקט הזוכה בהליך נוסף באותו התיק", זאת תוך שרשאי הרשם ליתן לזוכה הזדמנות להציג טעם המצדיק את אי סגירת התיק, ומבלי שיש בכך כדי לפגוע בזכות הזוכה להגיש בקשה לפתיחת התיק הסגור (תק' 126(ד)(3)).

28. בנסיבות דנא, בהינתן סגירת תיק ההוצל"פ ולאחר עיון במסמכים שהוצגו בהליך שלפניי, דומה כי אין מחלוקת בדבר סגירת ההליך תחת מסגרת נורמטיבית זו; כך שלא יהא זה בלתי סביר להניח, כי המשיבה לא נקטה בכל הליך פוזיטיבי במסגרת התיק שעמד פתוח, זאת למצער למשך שנתיים ימים עובר לסגירתו כאמור.

29. זאת ועוד, הבקשה להחייאתו הוגשה ע"י המשיבה רק ביום 31.12.2018, קרי כשנה וחודשיים לאחר סגירתו הרשמית מחמת חוסר מעש, הנובעת מהעדר מעש/צעדים אופרטיביים למשך למצער כשנתיים ימים קודם לכך; קרי במצטבר פרק זמן של כשלוש שנים וחודשיים; כל זאת מבלי להתייחס לפרק הזמן הכולל של החוב לו טוענת המשיבה.

30. רכיבים אלו מצריכים לטעמי, כאמור, התייחסות מהותית, ולמצער הנמקה מפורטת, החסרים בהחלטות כב' הרשמת מושא הערעור; זו החלטה המחזיקה כעמוד אחד, ובמסגרתה נדחית במחי יד טענת המערער בנוגע לצורך להידרש לסוגיית גובה חוב המזונות הנגבה במסגרת ההליך שנפתח בשנת 2013 וזכה להחייאה בשנת 2018, מבלי להידרש למורכבות הנסיבות של ניהולו וביניהן אופן התנהלותה של המשיבה (או העדרו), לרבות בראי עקרון תום הלב המתחייב בהליכים מעין אלו.

31. יפים לעניין זה דברי כב' השופטת שטופמן, הקובעת, בין היתר, כי "היקפה של חובת תום הלב, אינו מצטמצם, אך ורק, לשאלת נסיבות פתיחתו של הליך ההוצל"פ או לפרעונו של החוב. חובת תום הלב, חולשת גם על אופן ניהולם של ההליכים בפני ראש ההוצל"פ. לענין זה, סבורה אני, כי עקרון תום הלב בניהול הליכי הוצאה לפועל, מחייב את הזוכה בתיק ההוצאה לפועל, לפעול, באופן סביר, לקבלת סעד המימוש בהליכי ההוצאה לפועל, ואין הוא יכול "לישון על זכותו" זו, עד קץ כל הימים. [...] תיק ההוצאה לפועל אינו יכול לשמש "תוכנית חסכון" לזוכה, אשר ממתינה עד אין קץ, ללא נקיטת הליכים, תוך צבירת הפרשי הצמדה וריבית"." (ע"א (ת"א-יפו) 2836/03 עיריית תל-אביב נ' מור תמר (פורסם באתרים האלקטרונים, 24.1.06) בסעיף ו' לפסה"ד, הדגשות לא במקור).

32. ואם דברים אלו נכתבו בהתייחס להליך אזרחי, דומה כי הם רלבנטיים וביתר שאת במסגרת הליך מזונות המתנהל בהוצל"פ, זאת בהינתן טיבו המיוחד של זה האחרון (ר', למשל, הסקירה המקיפה בפסה"ד של כב' השופט א.זגורי בתמ"ש (נצ') 31035-07-16 ל.ש נ' מ.ש (פורסם במאגרים האלקטרוניים, 3.7.17)).

33. בהקשר זה אין להתעלם מנדבך עובדתי נוסף שעלה מדברי המשיבה עצמה במסגרת שמיעת הערעור:"לשאלת ביהמ"ש האם הוא לא שילם לי מזונות אף פעם אני משיבה שהוא שילם, אח"כ הייתה חלוקה בין אבא שלו ואחותו והעברת כספים לא סדירה אח"כ זה התמוסס. הוא טוען שהוא שילם 6 תשלומים המופיעים בהליך וזה הועבר ישירות לחשבון הבנק שלי. יש תשלומים שהוא שילם לבן שלי, וזה השליש של הצבא בסך 500 ₪.

לשאלת ביהמ"ש האם פעלתי להקטנת החוב בכל פעם ששילם האב את המזונות אני משיבה שכשפניתי להוצל"פ לראשונה לא הייתי בקשר מתמשך כי הנחתי שהם עושים את העבודה שלהם כמו שצריך. אני לא יודעת איך זה עובד. כשפניתי פעם שניה לראות איפה זה עומד בגין אי אלו תשלומים שלא שולמו, ונאמר לי שיש חוב שלא שולם. אין לי מושג איך זה עובד." (עמוד 2 ש' 30 – עמ' 3 ש' 4 לפרוט' הדיון; הדגשות לא במקור).

34. מהעולה אמור, כי המשיבה, בהגינותה, הודתה כי, המערער אכן שילם לה חלק מהמזונות והגם שכך, דומה שלא פעלה להקטנת החוב, מאחר והניחה, כי לשכת ההוצל"פ אַמונה על כך והיא מצידה כלל אינה יודעת כיצד מתנהל ההליך.

35. בנסיבות אלה סבורתני כי, טרם מתן הכרעה בדבר "החייאת" ההליך היה מקום לבחון, בין היתר, את משך התקופה שבגינה נפתח תיק ההוצאה לפועל כמו גם התקופה שבגינה נתבקשה פתיחתו מחדש והאם חלפו למעלה משנתיים מהמועד לתשלום חוב; דבר שלא נעשה והעולה לדידי כדי טעם שיש בו להביא לביטול ההחלטה במתכונתה והחזרת התיק לבחינה נוספת על ידי הרשמת, מבלי לקבוע מסמרות אשר לתוכנה.

36. מתחייב הדבר אף משיקולי צדק, בין השאר, בהינתן הצהרות המשיבה לעיל, שבזהירות המתחייבת ומבלי שיש בכך כדי לקבוע מסמרות, דומה, כי אינן מתיישבות, למצער במלואן, עם היקף הסכום שצוין על ידה במסגרת הבקשה להחייאת ההליך, העולה על 200,000 ₪.

יותר מכך, הפעלת שיקולי הצדק נדרשת גם מחמת הזיקה היתרה שבין ההחלטה להחייאת התיק לבין משמעותה במישור חלוקת הנטלים בין הצדדים. שהרי, ככל וייפתח ההליך בלשכת ההוצל"פ (כפי שנפתח) טרם עריכת בירור כדבעי, הנטל רובץ לפתחי המערער (במסגרת "טענת פרעתי"); ובמהופך יהא זה, ככל ויתברר היקף החוב באופן המצריך להדרש לשאלת הצורך בהגשת הליך מקדים לקבלת היתר לגביית חוב לבית המשפט ע"י המשיבה.

37. לא נעלמה מעיני טענת המשיבה אודות איחור המערער בהגשת ההליך דנן; לדידו המתין להכרעת כב' רשמת ההוצל"פ בבקשה לעיון מחדש בהחלטתה לשפעול התיק. הצדק עם המשיבה, כי אין בבקשה חוזרת לערכאה הדיונית להביא להארכת המועדים להגשת הערעור באופן מלאכותי; ברם בשקלול כלל הנדרש בנסיבותיו של מקרה זה, כמפורט לעיל, ובהתאם לסמכותו הטבועה של בית המשפט, לרבות בראי ייחודו הנורמטיבי כערכאת משפחה, לא מצאתי כי יש בנימוק זה כדי לשנות מתוצאת החלטתי זו.

38. בבחינת למעלה מן הצורך, אציין, כי לא מצאתי את ההכרעה בערעור דנא כמחייבת, בשלב זה, להיכנס לעובי הקורה או להביע עמדה באשר לטענות הצדדים בנוגע לתחולתו של סעיף 11(ב) לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), תשי"ט-1959 על הצדדים, בהיותם יהודים, ואלו שמורות להם. והרי ידוע, כי בנדון נטועה מחלוקת בין הפוסקים, אשר התחדדה באחרונה, במסגרת פסיקה מנחה של בית המשפט המחוזי(ר' עמדות כב' השופטים נ' סילמן וס' ג'יוסי בעמ"ש (חיפה) 17587-02-20 א' נ' ב' (פורסם במאגרים האלקטרוניים, 21.2.22)).

39. מובהר בזאת כי אין בתוצאת החלטתי זו משום קביעה הנוגעת להיקף החוב שנצבר בתיק ההוצל"פ וכי האחריות למיצוי הבירור אודותיו, לרבות בראי הצורך (או העדרו) בקבלת היתר לגבייתו מוטלת על הצדדים לתיק ההוצל"פ.

40. אשר על כן ולאור המקובץ לעיל, הערעור מתקבל באופן שבו מוחזרים הצדדים לכב' רשמת ההוצל"פ לבחינת הנסיבות להחייאת תיק ההוצל"פ בשנית, תוך בחינה פרטנית של רכיבי החוב שנצבר בתיק ומתן הוראות מתאימות בנדון, בהתאם לצורך.

41. בנסיבות העניין, שקלול תוצאת ההליך, המחייבת בירור נוסף מבלי שיש בכך כדי להביע עמדה בטענות מי מהצדדים, לרבות היות המערער מיוצג ע"י הלשכה לסיוע משפטי, לא מצאתי לחייב את המשיבה בהוצאות; הפקדון יושב למערער באמצעות ב"כ.

המזכירות תפעל בהתאם ותסגור את התיק.

ניתן היום, י"ד סיוון תשפ"ב, 13 יוני 2022, בהעדר הצדדים.

9 מתוך 9