בימ"ש המחוזי ירושלים, יו"ר השופט אביגדור דורות: החלטה בבקשה לקיצור תקופת הצינון של רועי כחלון, בכיר בשירות המדינה (ו"ע 7880-08-22)

1. החלטה זו עוסקת בבקשה בהתאם לסעיף 4(ג)(3) לחוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), תשכ"ט-1969 (להלן: "החוק") ובהתאם לתקנות שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (סדרי דין בועדה), התשל"א-1971 (להלן: "התקנות").
2. המבקש הועסק בשירות המדינה מאז חודש ספטמבר 2017. בתחילה ועד ליום 15.9.20, כיהן המבקש ככלכלן הפרטה ברשות החברות הממשלתיות (להלן: "הרשות") והחל מיום 15.9.20 ועד ליום 10.8.22, כיהן המבקש במינוי בפועל במשרת סגן בכיר למנהלת הרשות. משרתו של המבקש הייתה במתח דרגות 44-42 בדירוג המח"ר.
3. אין מחלוקת בין הצדדים כי המבקש נמנה עם דרג בכיר ב' בשירות המדינה וזאת בהתאם להנחיית היועמ"ש 1.1711 מיום 16.7.12 בנושא "גיבוש עמדת המדינה לגבי תקופת הצינון הראויה לפורשים משירות הציבור", אשר קובעת כי ניתן לקצר את תקופת הצינון של מבקשים בדרגתו של המבקש לתשעה חודשים.
4. כאמור, המבקש סיים עבודתו ברשות ביום 10.8.22.
5. במסגרת הבקשה (שהוגשה ביום 3.8.22) מבוקש לאשר למבקש לעבוד כמנהל נכסים ופרויקטים בחברת תעבורה אחזקות בע"מ (להלן: "החברה") וזאת החל מיום 11.9.22. המבקש תיאר את נסיבות קבלת ההצעה, כאשר הוא פנה לחברה עוד בחודש מרץ 2022 ובהמשך לכך, סיכם עם החברה את עבודתו אצלה כבר בחודש מאי 2022. אלא שלאור בקשת הממונה להשלים את הליך מכירת מניות המדינה בנמל חיפה, נעתר המבקש לבקשת הממונה והאריך את עבודתו בשירות המדינה עד השלמת מכירת מניות המדינה בנמל חיפה. בקשר לאמור, לא צוין כי המבקש חתם על הסדר ניגוד עניינים כלשהו הכולל גם את החברה.
6. במסגרת הבקשה מבוקש לאשר למבקש להתחיל ולעבוד במקום העבודה החדש החל מיום 11.9.22 ובכפוף להוראות סעיפים 2 ו-3 לחוק.
7. מתגובת המשיבה (שהוגשה ביום 16.8.22), עולה כי המשיבה מסכימה שהמבקש יוכל לעבור ולעבוד בחברה לאחר צינון של 6 חודשים בלבד ממועד פרישתו מהרשות ובכפוף להוראות סעיפים 2 ו-3 לחוק. המשיבה מסבירה כי עמדתה המקלה מתבססת על העובדה שהממשק האחרון בין המבקש לחברה היה לפני למעלה משנה וכי החברה הינה גוף פרטי ואינה נתונה לפיקוח הרשות. לחומרה מבקשת המשיבה להפנות לעובדה שהמבקש היה בעל דרגה בכירה אשר בהתאם להמלצת היועמ"ש ניתן לקצר את הצינון לתקופה של 9 חודשים וכי המבקש היה בעל סמכות החלטה יחד עם אחרים בנוגע לחברה במסגרת הפרטת נמל חיפה (כפי שיפורט בהמשך). עוד טוענת המשיבה כי ניתן לשקול את הענות המבקש לבקשת הממונה להאריך את תקופת משרתו עד השלמת מכירת מניות המדינה בנמל חיפה כנסיבה מקלה. במכלול הנתונים, מבקשת המשיבה לקבוע כי תקופת הצינון הראויה במקרה דנן הינה לא פחות מששה חודשים ממועד פרישתו של המבקש משירות המדינה. קרי, המבקש יוכל להתחיל ולעבוד בחברה ביום 10.2.23 ולא כפי שביקש, ביום 11.9.22.
8. עמדת המשיבה היא, כי לאור תכלית החוק ובהתבסס על הנתונים האמורים במקרה דנן, יש לקבוע כי תקופת הצינון תעמוד על ששה חודשים לפחות ממועד פרישתו של המבקש מהרשות. לטענת המשיבה, תקופת צינון ראויה זו תמנע חשש לפגיעה בטוהר המידות של השירות הציבורי, אף בדרך של מראית עין.
9. בהמשך לאמור, המשיבה טוענת כי ככל שיוחלט לקצר את התקופה האמורה מעבר לאמור, מתקיים חשש למראית עין לניגוד עניינים ולטוהר המידות בשירות הציבורי, באם יינתן למבקש היתר להתחיל את עבודתו במקום העבודה החדש לאחר חודש אחד בלבד ממועד פרישתו (במקום תשעה חודשים על פי הנחיות היועמ"ש שהובאו לעיל).
10. הצדדים מסכימים כי בין המבקש לבין מקום העבודה התקיימו ממשקים מסוימים במסגרת עבודתו בוועדה למכירת מניות המדינה בנמל חיפה. בעוד המשיבה טוענת בסעיף 7 (א) לתגובתה כי הוועדה בראשות המבקש נתנה לחברה זכות להיכנס לחדר המידע לצורך עיון בחומרים הנוגעים למכרז, המבקש טוען כי בהיותו יו"ר הוועדה היא לא דנה בבקשת החברה להיכנס לחדר המידע וזכות זו ניתנה לה שלושה חודשים מוקדם יותר כאשר מר קוינט כיהן כיו"ר הוועדה והמבקש היה גורם ממליץ בלבד.
11. בנסיבות העניין, מצאנו כי אין משמעות לפער בין הצדדים. בין היותו של המבקש חלק מוועדה שהייתה גורם מחליט בנוגע לחברה ובין בהיותו גורם ממליץ בלבד, בנסיבות העניין, המכרז שניהלה המדינה בנוגע למכירת מניות נמל חיפה הסתיים ללא שהחברה הגישה הצעה כלשהי ופרשה ממנו בטרם הגיעה לקו הסיום. לפיכך, אין משמעות למחלוקת העובדתית שבין הצדדים לגבי משך הצינון הראוי במקרה הנוכחי (וראו בקשר לכך את סעיף 4 לחוק כפי שיובא להלן בהרחבה).
12. להלן נסקור את הוראות החוק והפסיקה הרלוונטית וניישמם על עניינו של המבקש במקרה דנן.
13. סעיף 4 לחוק קובע כדלקמן:

"מי שפרש משירות הציבור ובתפקידו בשירות הציבור היה מוסמך להחליט על פי שיקול דעתו על הענקת זכות לאחר, או להמליץ על הענקת זכות כאמור, או שהיה ממונה על עובד אחר בשירות הציבור המוסמך כאמור, לא יקבל זכות מאדם שנזקק במהלך עסקיו להחלטתו בתחום הסמכות האמורה".

1. סעיף 4 לחוק הצינון בא למנוע שני סוגים של חשש לפגיעה בטוהר המידות. האחד, החשש שעובד הציבור ינצל בתקופת שירותו את מעמדו וכוחו לטובת קידום ענייניו האישיים אצל הגורם אליו הוא מבקש לעבור לאחר פרישתו, כאשר מתוקף תפקידו הוא בעל הסמכות להחליט או להמליץ בעניינו של אותו גורם. השני, מתבטא בחשש לניצול הקשרים האישיים של העובד לאחר הפרישה לצורך ענייניו של מקום העבודה החדש (וע' 1046/05 יובל רכלבסקי נ' נציבות שירות המדינה (22.12.05) (להלן: "עניין רכלבסקי")).
2. בחינת תחולתו של סעיף 4 נעשית לאור סמכויותיו הפוטנציאליות של העובד הפורש ולא רק לפי תפקידיו בפועל. לאמור, הוראת החוק אינה מתייחסת רק להחלטות או להמלצות שהתקבלו בפועל אלא גם לפוטנציאל ההחלטות שהיו לעובד הציבור כלפי האדם או הגוף ממנו הוא מבקש לקבל זכות כמשמעותה בחוק, לאחר הפרישה. (ו"ע 6031/03 ניר גלעד נ' מדינת ישראל (17.7.03); ו"ע 9057/04 אופיר קרני נ' נציבות שירות המדינה(26.10.04).

וראו בקשר לכך גם:

ע"ש (י-ם) 128/97 טורבוביץ נ' מדינת ישראל (2.3.97):

"הבחינה צריכה להעשות בהתנתק מכישוריו כמו גם מיושרו האישי של המבקש עצמו ולהיבחן על פי מהותם של הנושאים, היחסים והקשרים הקיימים בין השירות הציבורי ממנו פרש המבקש ובין הגוף שהוא מתכוון לעמוד בראשו".

וכן, ו"ע 6047/03 אוהד מראני נ' מדינת ישראל (29.10.03):

"בחינת העניין לפיכך, נעשית על פי תיאור התפקיד של המבקש ועל פי הסמכויות הממשיות והפוטנציאליות שבו. משמע – השיקול שעל הועדה לקחת בחשבון, בבואה לשקול מתן היתר, מתייחס לא רק להשפעתן על טוהר המידות של החלטות שהתקבלו על ידי המבקש בפועל, אלא על הועדה להקפיד אף על מראית פני הדברים, ככל שמדובר בפגיעה בטוהר המידות, ועל כן על הועדה לקחת בחשבון אף החלטות שהיה למבקש אך פוטנציאל לקבלן".

1. לגבי הפגיעה הנטענת בחופש העיסוק, נפנה להחלטת הוועדה בו"ע 6037/03 עברי נ' מדינת ישראל (21.8.03):

"הוראות החוק אכן פוגעות באורח מידתי בחופש העיסוק, אך זאת למטרה ראויה, שהיא כאמור שמירה על טוהר המידות ועל אמון הציבור בשירות הציבורי. עובד ציבור המביע נכונות להצטרף לשירות הציבורי ולהשקיע בו ממרצו ומכישרונו חייב להכיר, כחלק מתנאי שירותו, גם במגבלות החלות עליו עם סיום תפקידו. זהו חלק מן ה"מחיר" שעל עובד ציבור לשאת, בבואו לקבל על עצמו משרה ציבורית. תפקידה של הועדה הוא לערוך את האיזון הראוי בין אלה, וליתן היתר למבקש רק באותם מקרים בהם אין הדבר עולה כדי פגיעה בטוהר המידות".

1. כאמור בחוק ובפסיקה הענפה הנוגעת לעניין, אין משמעות, בנסיבות העניין דנן, להיותו של המבקש גורם ממליץ או גורם מחליט לגבי החברה וכי פוטנציאל ההמלצה כשלעצמו מספיק בכדי לבחון את תקופת הצינון בראיה האיזון הראוי בין זכויותיו של המבקש לחשש מפגיעה בטוהר המידות של השירות הציבורי, אף בדרך של מראית עין.
2. לאחר ששקלנו את מכלול הנסיבות, אנו סבורים כי תקופת הצינון הראויה במקרה דנן היא כעמדת המשיבה, וכי בהמשך לכך יש להעמידה על פרק זמן של ששה חודשים ממועד הפרישה בפועל (10.8.22). בהמשך לכך אנו קובעים כי המבקש יהיה רשאי לעבוד בחברה, בתפקיד המבוקש החל מ-10.2.23.
3. לתוצאה האמורה אנו מגיעים לנוכח שילובם של אלה:

א. המגמה להשיג את התכליות שביסוד החוק מבלי לפגוע במבקשי ההיתרים יתר על המידה.

ב. אין מחלוקת כי למבקש היו ממשקי עבודה עם גורמים בחברה בנוגע להפרטת נמל חיפה. זאת, הגם שבנסיבות העניין ניתן לראות בממשקים ככאלה שאין בהם להחמיר את מצבו של המבקש בנסיבות העניין.

ג. העובדה כי לפי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה 1.1711, נקודת המוצא לגבי עובדים בדרג של המבקש היא תקופת צינון של תשעה חודשים.

ד. במסגרת הבקשה, התבקשה הוועדה לאשר למבקש תקופת צינון של חודש אחד בלבד. במקרה דנן אין להסתפק בחודש אחד של צינון ונדרשות גם אמות מידה של שמירה על טוהר המידות ועל מראית העין בקשר לכך וגם הפרדה ראויה בין תפקידו הבכיר של המבקש בשירות המדינה (דרג בכיר ב') לבין העיסוקים בעולם האזרחי וזהירות מפני פגיעה בתדמית של המדינה ושל השירות הציבורי בישראל. כפועל יוצא מכך, נדרשת תקופת צינון ראויה לאחר הפרישה.

ה. נסיבות הפרישה של המבקש משירות המדינה וסיום התפקיד מהווים שיקול לקולא וזאת לאור העובדה כי המבקש הסכים להאריך את תקופת שירותו ברשות בהמשך לבקשת הממונה ממנו והדבר ראוי להערכה.

ו. הצהרת המבקש כי הוא מודע להוראות סעיפים 2 ו-3 לחוק ומתחייב למלא אחריהן.

ז. מכלול הנסיבות מביא למסקנה כי הטלת מגבלות חמורות מאלה שנקבעו צפויה לגרום לכך שהמבקש יפגע במידה שאינה מתיישבת עם האיזונים הנדרשים במקרים כגון דא.

1. לנוכח כל המצוין, אנו סבורים כי קביעה כאמור – המאפשרת תחילת העבודה החדשה כעבור ששה חודשים ממועד הפרישה הרשמי – לא מעלה חשש לפוטנציאל של פגיעה או למראית עין של פגיעה בטוהר המידות ובתדמית השירות הציבורי.
2. בהינתן כל האמור, המבקש יהיה רשאי לעבוד בתפקיד המבוקש בחברה החל מיום 10.2.23, בכפוף למגבלות החלות עליו מכח סעיפים 2 ו-3 לחוק.

המזכירות תמציא את ההחלטה לצדדים

ניתנה היום, יב' באלול התשפ"ב, 8 בספטמבר 2022, בהעדר הצדדים.