בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה |
|
|
|
תלה"מ 8028-08-22
תיק חיצוני: |
|
מספר בקשה:1 |
||
בפני |
כבוד השופטת מורן ואלך-ניסן
|
||
המבקשת: |
האם ע"י עו"ד גדי אפריאט |
||
נגד
|
|||
המשיב: |
האב ע"י ב"כ עו"ד תיקי פרטר |
פסיקת מזונות זמניים
|
1. האם והאב נישאו כדמו"י בשנת 2001; מנישואים אלו התברכו בשישה ילדים משותפים, ביניהם אחד בגיר, כבן 19.5 שנים, וחמישה קטינים, כדלהלן:
קטין, יליד 06.05; קטינה, ילידת 05.07; קטינה, ילידת 01.09; קטינה, ילידת 11.14; קטין, יליד 03.18.
2. ביום 03.08.22, הגישה האם תביעה למזונות הקטינים, ובד בבד הגישה בקשה לפסיקת מזונותיהם זמניים, זאת לאחר הליך ישוב סכסוך אשר נפתח על ידה ביום 27.04.22 ולא צלח.
3. ביום 01.09.22, לאחר קבלת ארכה, הגיש האב תגובה לבקשה למזונות זמניים. בתאריך 15.09.22, הגישה האם תשובה לתגובת האב.
4. יצוין, כי בחודש אפריל 2022, הגישה האם בקשה לצו הגנה נגד האב, בתיק 49056-04-22, בטענה שהאב מאיים עליה, עוקב אחריה ומתנהל באובססיביות כלפיה. צו ההגנה, שניתן במעמד צד אחד, הוארך בהסכמה, כצו הדדי, עד לקביעת דיון במעמד הצדדים.
5. בתאריך 13.07.22, התקיים דיון במעמד הצדדים, כאשר בבוקר הדיון הוגשה ע"י האם בקשה לצו הגנה ביחס לשלושת הילדים הגדולים (מבין הקטינים), בטענה כי האב שולח להם הודעות מאיימות, מתבטא כלפיהם בצורה אלימה ומטריד אותם. בדיון הוסכם על הארכת צו ההגנה, באופן הדדי בין הצדדים, אולם האב הסכים להארכתו ב-3 חודשים ואילו האם ביקשה להאריכו ל-9 חודשים. בסיום הדיון, הוארך תוקפו של צו ההגנה למשך שלושה חודשים, וכן מונה אפוטרופוס לדין לקטינים והתבקשת עמדת המחלקה לשירותים חברתיים המכירה את המשפחה.
6. יצוין, כי מעיון בהודעות הווטסאפ שהוצגו לבית המשפט עולה, כי האב כותב לילדים דברים קשים, הן לעניין אמם והן לעניין איומים להוציאם מהבית, כאשר גם הילדים עונים לאב שעוד מעט בית המשפט "ייתן לו בעיטה ויעיף אותו למעצר". התרשמות בית המשפט הינה כי הילדים מעורבים בסכסוך באופן קשה, באופן הפוגע בשלומם הנפשי. נקבע, כי בשלב זה, זמני השהות בין האב לשני ילדים הקטנים ימשיכו להתקיים כסדרם, ואילו זמני השהות בין האב לשלושת ילדים הגדולים, אשר מסרבים לקיים עמו קשר, ייקבעו לאחר קבלת עמדת האפוטרופוס לדין ועדכון הרווחה כאשר ניתנות בזאת סמכויות לעו"ס לסדרי דין לקבוע את זמני השהות בין האב לילדים ולפקח עליהם.
7. ביום 26.07.22 הוגש לתיק תסקיר המחלקה לשירותים חברתיים. בעדכון נרשם, כי מדובר בסכסוך זוגי קשה, כשהילדים נמצאים בתווך ומשמשים להעברת מסרים בין ההורים. צוין, כי לאם חשוב הקשר בין האב לילדים אך לעיתים היא מעדיפה שלא להתערב, בעוד האב מצפה ממנה להיות יותר אסרטיבית. הקשר בין האב לילדים הגדולים חלקי ולעיתים לא קיים, כאשר האב מנסה להפעיל לחץ לצורך חידוש הקשר, אך עושה זאת באופן בלתי מותאם לילדים. כך למשל, שלושת הילדים הגדולים היו בטיפול משפחתי, אך הטיפול הופסק לאחר 4 מפגשים לדרישת האב. לפיכך, הומלץ, כי שני ההורים יהיו מחויבים להדרכה וטיפול וכן הומלץ להשיב את שלושת הילדים הגדולים למסגרת הטיפולית באופן מידי.
8. יצוין, כי במקביל מתנהלים בין הצדדים הליכים נוספים - תביעה רכושית שהוגשה ע"י האם בחודש אוגוסט 2022, ותביעה לחידוש הקשר עם הילדים הגדולים שהוגשה ע"י האב בחודש ספטמבר 2022. לצדדים קבוע דיון ליום 07.11.22.
תמצית טענות האם -
9. במהלך חיי הנישואין, האב היה נוקט בטרור נפשי ובאלימות מילולית, פיזית, נפשית וכלכלית כנגד האם. בגין אירוע אלימות מחודש אוקטובר 2021, האב הורחק מהבית, ומאז לא שב להתגורר בו.
10. מחודש אוקטובר 2021, האב המשיך לעשות שימוש בחשבון המשותף, כשהוא אינו נושא בהוצאות הקטינים ו/או בהוצאות הבית המשותף.
11. האב עבד לאורך השנים במשרד הביטחון, ומזה חמש שנים שעובד כשוטר ומשתכר סך חודשי של 19,396 ₪ ברוטו.
12. האם בעל תעודת בגרות בגין 12 שנות לימוד ומשתכרת סך חודשי של 7,000 ₪ ברוטו מעבודתה כמזכירה בבית ספר.
13. לצדדים נכס משותף ביישוב XXX ועליו רובצת משכנתא שיתרתה המשוערת לסילוק (נכון למועד הגשת הבקשה) עומדת על סך של 240,000 ₪, בהחזר חודשי של 1,300 ₪. האב אינו נושא בתשלומי המשכנתא, וכל הנטל רובץ על האם.
14. לצדדים חשבון בנק משותף בו קיימת יתרת הלוואה בסך כולל של 380,000 ₪; לצדדים היה כרטיס אשראי אחד, שנותר ברשות האב; הצדדים היו מכניסים את משכורותיהם לחשבון הבנק המשותף והאב היה גורם להוצאות גדולות בכוונה להביא את החשבון ליתרת חובה מוגדלת; בשל התנהלות בלתי אחראית מצד האב, האם פעלה להקפאת החשבון המשותף ולהעברת משכורתה לחשבון בנק אחר. האם נטלה הלוואה לכיסוי חלקה בחוב החשבון המשותף, והחשבון המשותף נסגר.
15. מיום הקרע, האם נושאת במלוא תשלומי הבית ומלוא בצרכי הקטינים.
16. לצדדים רכב בו האב עושה שימוש בלעדי.
17. האם עותרת לחיובו של האב במחצית מהוצאות חינוך והרפואה של הקטינים, וכן במזונותיהם החודשיים של הקטינים, מהגדול לקטן בהם, כדלקמן, 1,640 ₪; 1,730 ₪ ; 1,730 ₪ ; 1,550 ₪; 1,717 ₪; כן עותרת לחיובו של האב ב 50% מסך הוצאות המדור והחזקת המדור (כעת חיובי המשכנתא ולאחר מכירת הנכס, חיובי השכירות).
18. נכון לימי הגשת הבקשה, שלושה מהקטינים שוהים בבית האם בלבד ומסרבים לפגוש באביהם בשל מעשיו כלפיהם.
19. לאב יכולות השתכרות גבוהות ובין הצדדים פערי השתכרות גבוהים; כל הנטל שבגידול הקטינים והוצאותיהם כמו גם הוצאות המדור והחזקתו לכתפי האם בלבד. מכאן שיש לחייב את האב במזונות הקטינים בסך חודשי כולל של 8,367 ₪ בנוסף ל- 50% מעלות הוצאות המדור והחזקתו וכן מחציות חינוך ורפואה.
תמצית טענות האב -
20. שלושת הילדים הגדולים (מתוך הקטינים) מנותקים מהאב מזה עשרה חודשים, נוכח הסתת האם ועירובם בהליך המשפטי. האם אינה מכירה במקומו של האב בחיי הקטינים ומונעת את חידוש הקשר; האם עושה שימוש בקטינים כנגד האב שכמה לקשר עימם, ויש להתחשב בעובדה זו בעת פסיקת המזונות הזמניים.
21. תיאורי האם אודות אופיו ואלימותו כביכול של האב אינם קשורים לתביעת המזונות ונועדו ליצור אווירה ותו לא. האב איש נורמטיבי, דתי, יירא שמיים, מתנדב בביטחון של היישוב ומשרת מילואים פעיל בהתנדבות, שמעולם לא הוגשה בעניינו כל תלונה עד לאירוע עם האם מחודש אוקטובר 2021.
22. מאז אותו אירוע, האב נע ונד בין בית אחותו לבית הוריו, אך הקפיד להתראות עם ילדיו פעמיים בשבוע ובכל סוף שבוע שני, לרבות מחצית החגים, שכן הילדים הינם כל עולמו.
23. האב המשיך להעביר את מלוא משכורתו לחשבון המשותף של הצדדים עד לסגירתו, כאשר האם הוציאה את משכורתה האחרונה טרם סגירת החשבון. האב סייע בכל פעם שהתבקש לערוך קניות עבור המשפחה, ובנוסף האם מתגוררת בבית הצדדים מזה כעשרה חודשים ללא כל תמורה, בעוד האב נשא יחד עם האם בנטל הוצאות משק הבית. האב אף העביר לידי האם תלושי שי ע"ס כולל של 1,500 ₪ (ממקום עבודתו ומהרווחה ביישוב).
24. לשיטת האב, הוא אינו חייב במזונותיהם של שלושת הילדים הגדולים, שעה שאלו מנוכרים ממנו ואינם בקשר כלל עמו, הוא אינו זוכה לזכותו הבסיסית להיות בקשר עם ילדיו, ומכאן שאינו מוכן לשמש "כספומט" גרידא; בהתאם לדין, האב אינו חייב במזונות בן מרדן ושלושת הילדים הגדולים עונים על הגדרה זו. האב חייב רק במזונות שני הילדים הקטינים, תוך התחשבות בעובדה שהם מצויים עמו מחצית מהזמן.
25. האב בעל תעודת בגרות 12 שנות לימוד ומשתכר מעבודתו סך חודשי של 13,993 ₪ ברוטו ובפועל 8,852 ₪ נטו.
26. הצדדים נטלו הלוואה משותפת מהמשטרה (מעסיקו של האב) לצורך הוצאות הבית, בסך של 54,000 ₪ כאשר ההחזר החודשי עומד על סך של 1,800 ₪ שיורד ישירות מתלוש השכר של האב; יתרת החוב נכון למועד הגשת התגובה עמדה על 37,775 ₪.
27. בנוסף לאב חובות אישיים בסך של 205,000 ₪ שנטל מהבנק ואנשים פרטיים והוא נושא בהחזר חודשי לבנק של 1,300 ₪.
28. לאב חובות משותפים יחד עם האם לגופים מוסדיים ואנשים פרטיים ע"ס של כ- 550,000 ₪ לפי הפירוט הבא: חוב מוסד אקדמי של האם 5,935 ₪; חוב מוסד אקדמי של האב 6,300 ₪; הלוואת בנק 7,800 ₪; יתרת חוב בחשבון משותף 29,500 ₪; הלוואת מעסיק 37,775 ₪; הלוואת משכנתא 258,208 ₪; הלוואה מועצה מקומית 12,608 ₪; הלוואה מגמ"ח 24,500 ₪; חוב לחברת ביטוח 1,800 ₪; חוב עירייה בגין דוחות 1,591 ₪; חוב חדר אוכל עבור הקטין 2,500 ₪; חוב עבור חולצות בית ספר לקטינים 400 ₪; חוב לישיבת הבן 2,000 ₪; חוב לבית הכנסת 1,740 ₪; חוב לחברת חשמל 6,470 ₪; חוב למוא"ז עבור הבן 2,500 ₪; חוב למעון הבן 1,529 ₪; חוב למכינה של הבן 1,070 ₪; חוב לאולפנה של הקטינות 5,318 ₪; חוב ארנונה 3,798 ₪; ירקן 500 ₪; הלוואות פרטיות (פורטו שבעה אנשים פרטיים) סך כולל של 80,125 ₪; חוב למוסך 8,000 ₪.
29. האב שוכר דירה בשכ"ד חודשי של 3,100 ₪ לא כולל הוצאות החזקת המדור; האב נדד בין בתי חברים ומשפחה על מנת שיתאפשר לו לחסוך את עלות שכר דירה, אולם לא יוכל להמשיך לעשות כך. שני הילדים הקטינים שוהים עם האב מחצית מהזמן והוא מבקש ליתן להם תחושת שייכות ואף הבן הבכור (הבגיר) מגיע לעיתים קרובות.
30. האם משתכרת סך של 8,250 ₪ ברוטו ו- 6,957 נטו כאשר מסכומים אלו מופחת סך של 600 ₪ נוכח הלוואה שנטלו הצדדים; האם עתידה לסיים תואר במדעי המדינה מה שיעלה את שכרה משמעותית.
31. האם עושה שימוש בלעדי בנכס המשותף מזה עשרה חודשים וללא תשלום דמי שימוש ראויים לאב כאשר שכירות חודשית לאמור עומדת בערך על סך של 4,000 ₪.
32. לצדדים משכנתא בסך של 258,240 ₪ המשולמת על ידי הצדדים בחלקים שווים (700 ₪ כל אחד); האב נושא לבדו בעלת ביטוח חיים על הדירה בסך של 347 ₪ לחודש, שכן האם מסרבת להשתתף בעלות זו; הצדדים נתנו הוראה משותפת לסגור את החשבון המשותף במאי 2022. האב נטל הלוואה בסך 60,000 ₪ על מנת לסגור את חלקו בחוב, ולפי ידיעתו, האם סגרה את חלקה בחוב באמצעות תרומות; שלל החובות הרשומים על שם הצדדים הינם ראיה לכך שהאם לא נושאת בעלויות הוצאות המדור כפי שטענה; האב הוא שעורך רכישות של מזון עבור בני הבית.
33. האב לא סתר את טענת האם כי עושה שימוש ברכב המשפחתי שכן הוא משרת אותו לנסיעה לעבודה, אולם מכל מקום במועד האיזון הסופי, האם תזכה לקבל מחצית משוויו.
34. הצדדים חיו ברמת חיים צנועה שאף היא לא הספיקה לכסות את הוצאותיהם לכלכלת המשפחה; האם בחרה במכוון שלא לצרף קבלות, פירוטי אשראי ועו"ש בנק היות שהאמור ילמד שהמשפחה התנהלה בצניעות. בקשתה של האם לחייב את האב בסך מזונות של 8,367 ₪ הינה גזל של ממש והסכום אף עולה על משכורתו של האב ואינו משקף את צרכי הילדים; האם לא הוכיחה את רכיבי המזונות להם עתרה ולא ערכה הבחנה בין הצרכים ההכרחיים בהם חב האב במלואם לבין צרכיהם מדין צדקה, בהם חלה החובה על שני ההורים, בהתאם ליכולותיהם.
35. האם עתרה לחיוב האב בגין רכיב המזון בסך של 1,000 ₪ עבור כל ילד, אלא שהבן הגדול מתחנך בפנימייה ואוכל שם, הוא מגיע לסוף שבוע אחת לשבועיים; יתר הקטינים אוכלים רוב היום במסגרות הלימוד בהן הם נמצאים; האם דרשה סך של 4,200 ₪ לכל ילד עבור ביגוד והנעלה לשנה, כאשר המשפחה רגילה להעביר ביגוד והנעלה מילד לילד ולקבל מבני משפחה ומכרים ומכל מקום ברור כי המדובר בדרישה מוגזמת ללא אחיזה במציאות; טענתה לחיוב האב בסך של 150 ₪ לחודש בגין פנאי וצעצועים עבור כל קטין גם היא משוללת יסוד שעה שחמשת הקטינים חולקים את המשחקים יחד וביישוב יש פעילויות פנאי לילדים ללא עלות; הקטינים מתניידים באמצעות טרמפים בתוך היישוב, כמקובל ביישובים מסוג זה ויתרה מכך, שני הילדים הקטנים לא משתמשים בתחבורה ציבורית כלל אולם האם דרשה גם בגינם עלות נסיעות שטרם הגיעה זמנה; האם עתרה לחיוב האב בשיעורים פרטיים שממילא נכנסים במסגרת המחציות ואינם מוגדרים בסל המזונות ההכרחי; שכ"ל של הבן הגדול ממומן במלואו באמצעות מלגה.
36. אין מקום לחייב את האב במדור שעה שהאם מתגוררת בבית הצדדים, עושה בו שימוש בלעדי ללא תשלום דמי שימוש לאב ואף צוברת חובות לרשויות השונות; האב מתנגד לחיובו בגין כל ראש מזונות שלא הוכח; אין להכפיל את סכום המזונות בגין כל ילד ויש לברר כל ילד וצרכיו; יש לחייב את האב במינימום מזונות עבור שני הילדים הקטנים בהתחשב בעובדה שהם שוהים מחצית מהזמן שוהים עמו.
תמצית תשובת האם -
37. האם מעולם לא הסיתה את שלושת הילדים הגדולים אלא שזו בחירת הקטינים עצמם לאור התנהלות והתנהגות האב.
38. האב חזרה על טענותיה בעניין הפערים הכלכליים בין הצדדים. האב אינו לוקח חלק בתשלומים עבור צרכי הקטינים ולא נושא במחציות (מדור, חוגים, בתי ספר, צהרונים וכו'). לאם נוצר חוב ארנונה שכן אין ביכולתה לשאת בנטל הכלכלי הכבד. בנוסף, לאור כל חופשת הקיץ, האם נשאה לבד בתשלומי הקייטנות, מחנות הקיץ, צהרונים, ציוד לבית הספר וחולצות לבית הספר.
39. שני הצדדים העבירו משכורותיהם לחשבון המשותף, אבל רק לאב היה כרטיס אשראי על שמו. האם לא הייתה יכולה לעשות שום צעד כלכלי, כגון קניות לבית, ללא רשות האב.
40. הבן הגדול מגיע הביתה מדי חמישי, ואחת לכמה חודשים יש לו שבת בפנימייה ולא אחת לשבועיים.
דיון והכרעה:
41. לצורך פסיקת מזונות זמניים אין בית המשפט נכנס לעובי הקורה. המזונות הזמניים נפסקים לאחר הגשת כתבי טענות ולפני בירור העובדות ובחינת ראיות הצדדים (ראה: ע"א 542/68 בן סירה נ' בן סירה פ"ד כד(1), 169, 170; ע"א 637/68 והב נ' והב פ"ד כג(1), 183-182).
42. חובת האב במזונות ילדיו -
ילדים עד גיל 6 - בהתאם לסעיף 3(א) בחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט-1959, על האב חל הדין האישי, הוא הדין העברי. משכך חייב האב במזונותיהם ההכרחיים של ילדיו מעיקר הדין. חובה זו לא שונתה בפרשת פלונית בבע"מ 919/15.
(בע"מ 919/15, 1709/15 פלונית נ' פלוני ואח' (19.7.17), ע"א 591/81 פורטוגז נ' פורטוגז (לו(3) 449), ע"א 4480/93 פלוני נ' פלונית (מח(3) 461).
43. שיעור מזונות הכרחיים מינימאליים לקטין הועמד בפסיקה מנחה של בתי המשפט המחוזיים על סך 1,600 ואף למעלה מכך, לא כולל הוצאות מדור והחזקתו ולא כולל הוצאות חינוך ורפואה.
(השוו רמ"ש (מרכז) 59188-10-18 י.נ נ' א.נ. (25.10.18), עמ"ש (ת"א) 46291-01-16 פלונית נ' פלוני (9.10.17)).
44. באשר לילדים מעל גיל 6 – ההלכה בפרשת פלונית (בע"מ 919/15, 1709/15 מיום 19.7.17) השוותה את המצב המשפטי וחובת האב במזונות קטינים בגילאי 6-15, לסיפוק צרכי קטינים שהנם למעלה מגיל 15. כיום שני ההורים חבים מדין צדקה, בסיפוק צרכיהם עד כדי רמת החיים בה הורגלו הקטינים ערב הפירוד, מדין צדקה, באופן יחסי להכנסות ההורים מכל מקור. (בע"מ 919/15, 1709/15 פלונית נ' פלוני ואח' (19.7.17), עמ"ש 14612-10-16 פ.ב. נ' א.ב (20.12.17))
45. צרכי קטין בכללותם (צרכים הכרחיים ושאינם הכרחיים) נאמדו בפסיקה המנחה לאחר בע"מ 919/15 על-סך 2,250 ₪ לחודש לקטין, למצער. סכום זה על-פי אותה פסיקה אינו כולל הוצאות מדור והוצאות חינוך ורפואה של הקטין. ראו לעניין זה רמ"ש 59188-10-18
נ. נ' נ. (25.10.18). סכום זה נפסק עבור קטין החולק זמנו בין בתי הוריו.
46. עיון בתלושי השכר של הצדדים מעלה, כי הכנסתו נטו לתשלום של האב עומדת על כ-8,850 ₪ בממוצע, ואילו ההכנסה נטו לתשלום של האם עומדת על כ-6,650 ₪.
47. גם מדפי הבנק ניתן ללמוד על יתרות חובה ועל הלוואות שונות של שני הצדדים.
48. האם מתגוררת עם הקטינים בבית המשותף לצדדים, ללא תשלום דמי שימוש, בעוד האב שוכר דירה למגוריו, דבר המקטין את הכנסתו הפנויה, ויש להתחשב בנתונים אלו בעת פסיקת המזונות. לפיכך, בשלב זה האב ימשיך לשאת במחצית החזרי המשכנתא, כפי שלטענתו הוא ממשיך לעשות מאז עזיבתו את הבית. מעבר לכך, לא יהיה, בשלב זה, חיוב בהוצאות המדור והחזקת המדור של האם.
49. גובה רכיבי המזונות שנתבעו ע"י האם אינם נתמכים באסמכתאות ואינם עומדים בקנה אחד עם התמונה הכלכלית בתיק (הלוואות מרובות, סיוע של הרווחה וכו'). יתרה מכך, חיוב האב במזונות נטענים בסך 8,367 ₪ לחודש לא כולל הוצאות מדור ומחציות, אינו מותיר לאב כל אפשרות לקיים את עצמו.
50. גם העובדה שהבן הגדול שוהה בפנימייה מרבית ימות השבוע לא הוזכרה בבקשת האם לפסיקת מזונות זמניים, אלא רק לאחר שהועלתה ע"י האב. מכאן, שחלק לא מבוטל מצרכי הקטין הנ"ל מסופקים מחוץ לבית.
51. לאור גילם של הקטינים, הרי שהאב חייב במזונותיו ההכרחיים של הילד הקטן, ובשאר צרכי הקטינים מדין צדקה.
52. הלכה פסוקה היא, כי אם לילד אחד במשפחה קובעים סכום מסוים של מזונות, הרי ביחס למספר הילדים, סכום המזונות אנו שווה למכפלת הילדים הנקבע לילד אחד (ר' ע"א ורד נ' ורד פ"ד מב(3), 599).
53. בשלב זה, איני סבורה שיש מקום לפטור את האב מחיובו לשאת במזונות שלושת ילדיו הגדולים, שאינם בקשר עמו, שכן טרם הוכח כי מדובר בילדים מורדים. מהחומר המצוי בפניי עולה שגם להתנהלות האב תרומה לא מבוטלת להתערערות הקשר עם ילדיו, והאב אף בחר להפסיק את ההליך הטיפולי של הילדים לאחר 4 מפגשים בלבד. הפסקת החיוב במזונות לא זו בלבד שתפגע בסיפוק צרכי הקטינים, אלא בוודאי לא תתרום לשיקום הקשר בין האב לילדים.
54. במכלול הנסיבות שלפני, כאשר אני מביאה בחשבון השיקולים, בין היתר, את גילאי הילדים, הכנסותיהם של הצדדים כפי שהונחו בפני בשלב זה, וחלוקת זמני השהות הקיימת, באופן ששני הילדים הקטנים מקיימים זמני שהות נרחבים עם האב (פעמיים בשבוע וכל סוף שבוע שני כולל לינות) ואילו שלושת הילדים הגדולים שוהים רק עם האם, נקבע כדלקמן:
א. האב ישלם לידי האם עבור מזונותיו הזמניים של הקטין יליד 2018 סך של 900 ₪ לחודש עד הגיעו לגיל 6, ולאחר מכן יופחת הסכום לסך של 400 ₪.
עבור מזונות הקטינה ילידת 2014 יישא האב בסך של 400 ₪.
עבור שתי הקטינות עמן לא מתקיימים זמני השהות כסדרם ומלוא הוצאותיהן מוטלות על כתפי האם, יישא האב בסך של 700 ₪ עבור כל אחת.
עבור הקטין יליד 2005, אשר שוהה בפנימייה, יישא האב בסך חודשי של 300 ₪ עבור מזונותיו.
ב. אשר לחלוקת הוצאות חינוך ורפואה – החלוקה הנוהגת בהעדר נסיבות מיוחדות, ודאי בשלב מזונות זמניים, כי ההורים יחלקו בהוצאות בחלקים שווים ביניהם (השוו רמ"ש (מרכז) 21248-09-21 מ' נ' מ' (4.10.21).
ג. הצדדים יישאו בחלקים שווים בהוצאות חינוך הקטינים, לרבות מעון, גן, צהרון עד תום כתה ג', תשלומי חובה לבי"ס, שיעורים פרטיים (בהסכמת הצדדים ובהעדר הסכמה – לפי המלצת המחנך או המורה המקצועי), חוג אחד וקייטנה בחודשי הקיץ בעלות של קייטנת מתנ"ס. מענק הלימודים מטעם המוסד לביטוח לאומי ישמש עבור צרכי החינוך (כולל ציוד לימודי) של הקטינים או מי מהם ויתרת ההוצאות תחולק בין הצדדים כאמור. כמו כן, ככל שיתקבל סיוע של הרווחה או גוף אחר במימון הוצאות החינוך, הרי שהצדדים יחלקו בעלות הוצאות אלו, לאחר קיזוז הסיוע האמור.
ד. הצדדים יישאו בחלקים שווים בעלות ביטוח בריאות ממלכתי של הקטינים וכן בהוצאות רפואיות אשר אינן מכוסות על ידי ביטוח בריאות ממלכתי, לרבות תרופות, אבחונים, טיפולים רגשיים, פסיכולוגיים או אחרים, משקפיים, טיפולי שיניים לרבות אורתודנט וכיו"ב. במקרה של מחלוקת בדבר הצורך בטיפול רפואי מסוים תכריע דעתו של הרופא המטפל בקטינים או רופא מקצועי רלוונטי.
ה. מאחר ועד לחודש מאי 2022 כולל, האב הפקיד משכורתו לחשבון המשותף, הרי שחיוב המזונות יחול מחודש יוני 2022 ואילך.
ו. סכומי המזונות ישולמו ב- 15 לכל חודש החל מיום 15.10.22. סכומים ששילם האב על חשבון מזונות הקטינים יקוזזו מהסכומים שהצטברו לחובתו, ויתרתם תשולם ב-5 תשלומים שווים ורצופים אשר יתווספו לתשלומי המזונות.
ז. סכום המזונות הזמניים צמוד למדד המחירים לצרכן הידוע היום והוא יעודכן כל שלושה חודשים ללא תשלום הפרשים למפרע.
ח. קצבת הילדים מהמוסד לביטוח לאומי תשולם לידי האם בנוסף לסכום המזונות שנפסק.
ט. סכום המזונות ישולם ישירות לחשבון הבנק של האם. האם תמסור לאב מספר חשבון בנק בכתב לצורך העברת המזונות עם קבלת החלטה זו.
55. מובהר כי החלטה זו היא החלטה זמנית אשר ניתנה על סמך החומר שבפניי ומבלי שנכנסתי לעובי הקורה, ואין בה כדי לקבוע מסמרות בדבר גובה המזונות שיפסקו בסופו של ההליך.
56. החלטתי זו מותרת לפרסום, בהשמטת פרטים מזהים.
ניתנה היום, כ"ז אלול תשפ"ב, 23 ספטמבר 2022, בהעדר הצדדים.
11 מתוך 11