ביהמ"ש המחוזי ת"א, סגן הנשיא שאול שוחט: החלטות בעניין הרחבת הסדרי השהות של המשיב עם בנו הקטין (רמ"ש 8329-10-22)

לפניי בקשה לעיכוב ביצוע החלטת בית המשפט לענייני משפחה במחוז תל-אביב (כב' השופט יהורם שקד, בתלה"מ 2023-01-20) מיום 28.9.22, במסגרתה הרחיב את הסדרי השהות של המשיב עם בנו הקטין בהתאם להמלצות מכון שלם, המומחה מטעם בית המשפט קמא.

העובדות הצריכות לעניין

הצדדים הורים לקטין בן 3 שנים, יליד חודש יולי 2019 (להלן: "הקטין"). בין הצדדים קיים קונפליקט בעצימות גבוהה, שהחל עוד סמוך למועד לידת הקטין (תביעת המבקשת לקבלת משמורת על הקטין הוגשה ביום 1.1.2020). בשנה וחצי האחרונות, מאז חודש אפריל 2021, מתקיימים בין המשיב לקטין הסדרי שהות פעמיים באמצ"ש (כולל לינה אחת) וכל סופ"ש לסירוגין (כולל לינה אחת). ביום 21.11.21 מינה ביהמ"ש קמא את מכון שלם כמומחה מטעם ביהמ"ש להגיש חוו"ד בדבר מסוגלותם ההורית של הצדדים וכן בקשר למשמורת וזמני השהות.

ביום 21.6.2022 הוגשה חוות דעת מכון שקד שכללה בין השאר המלצות לאחריות הורית משותפת של הצדדים כלפי הקטין ולהרחבת הסדרי השהות כך שהמשיב יקבל את הקטין פעמיים באמצ"ש כולל לינה וכל סופ"ש לסירוגין. במילים אחרות, השינוי בין המלצות המומחה לבין ההסדרים הקיימים בפועל מתבטאים בהוספת לינה אחת נוספת באמצ"ש ולינה אחת נוספת בסופ"ש אחת לשבועיים.

לאחר שהוגשה חוות דעת המומחה נשלחו שאלות הבהרה ע"י המבקשת וניתנו תשובות מטעם המומחה.

דיון הוכחות במסגרתו נחקרה המבקשת התקיים ביום 19.7.2022 ודיון הוכחות נוסף במסגרתו אמורים להיחקר המשיב והמומחה קבוע ליום 26.10.22.

המשיב עתר לאמץ את המלצות המומחה כבר בשלב זה. המבקשת התנגדה.

במסגרת ההחלטה מושא הבר"ע, אותה עותרת המבקשת לעכב, נעתר ביהמ"ש קמא לבקשת המשיב וקבע כי המלצות המומחה יתקבלו כבר בשלב זה ויעמדו בתוקפן עד למתן החלטה אחרת.

דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בבקשת המבקשת לעיכוב ביצוע ההחלטה אני מוצא לנכון לדחותה.

בכל הנוגע לסיכויי ההליך – המבקשת טוענת שחוות דעת המומחה מוטעה, כוללת "קביעות הזויות", טעויות עובדתיות, "דו"ח חסר שדילג על בדיקות מהותיות ומנגד ביצע בדיקות ישנות ולא רלוונטיות וחסרות טעם", אימוץ ההמלצות בשלב זה ובטרם התאפשר לה לחקור את המומחה "פוגעת בזכויותיה של המערערת לניהול הליך תקין והוגן" וכי ביהמ"ש קמא חרג מסדרי הדין "ונתן החלטה שהלכה למעשה מסיימת את ההליך ומרוקנת מתוכן את דיון ההוכחות שנקבע ליום 26.10.22 והחלטה זו "מדלגת" על שלב ההוכחות והסיכומים ובכך החלטת ביהמ"ש קמא פגעה בזכותה של המערערת לניהול הליך הוגן ולקבל יומה בביהמ"ש".

לא מצאתי בטענות אלו כדי להטות את הכף לטובת קבלת הבקשה. המבקשת לא הצביעה על תקנה מתקנות סדרי הדין אותה ביהמ"ש קמא הפר בהחלטתו מושא הבר"ע. למעשה, לפי תקנות סדר הדין למבקשת אין כל "זכות קנויה" לחקור את המומחה מטעם ביהמ"ש קמא (ומדובר בסמכות בשיקול דעת ביהמ"ש קמא – ראו סעיף 25(ו) לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), תשפ"א -2020). המומחה צפוי להיחקר על חוות דעת במסגרת ישיבת ההוכחות שקבועה, אך עד לאותה העת, ואף לאחר מכן עד שיינתן פסק-דין סופי בתובענה, אין בנמצא כל מקור חוקי שאוסר על ביהמ"ש קמא לאמץ המלצות המומחה כסעד זמני במסגרת ההליך. עמדתי על כך במסגרת החלטתי ברמ"ש 18840-08-22 אליו הפנה ביהמ"ש קמא בס' 7 להחלטתו ואיני מוצא צורך לחזור על הדברים.

בכל הנוגע למאזן הנוחות – המבקשת טוענת כי החלטת ביהמ"ש קמא "מסיימת את ההליך" ו"מרוקנת הן את חקירת האב, הן את חקירת מכון שלם והן את דיון ההוכחות שנקבע לצדדים" (ס' 54 לבקשה) וכי "אם לא יעוכב ביצוע ההחלטה דיון ההוכחות בביהמ"ש קמא יהפוך לתיאורטי בלבד" (ס' 66 לבקשה). המבקשת טוענת כי מאז שהחלו הלינות של הקטין אצל המשיב יש לקטין קשיים ונגרמים לו לכאורה נזקים, הוא מצוי בסטרס וחלה אצלו רגרסיה וכי המשיב מסית את הקטין, מלמד אותו דברים שאינם תואמים לגילו, ואף מרביץ לו (ס' 64 לבקשה).

גם בטענות אלו לא מצאתי כדי להטות את הכף לטובת קבלת הבקשה. כפי שציינה המבקשת בבקשתה, כבר כיום יש למשיב "הסדרי שהייה נרחבים כפי שפורט הכוללים לינה אחת בשבוע ובנוסף מפגש ללא לינה וכן לינה בכל סופ"ש שני ביום שישי ועד מוצ"ש" (ס' 67 לבקשה). לינת הקטין אצל אביו המשיב אינה דבר חדש והחלה עוד לפני שנה וחצי, כשהקטין היה בן פחות משנתיים. טענות המבקשת באשר להשפעות הרעות של אותה לינות בוודאי נטענו לפני המומחה מטעם ביהמ"ש קמא, ואם זה האחרון מצא בכל זאת להמליץ על הרחבת הסדרי השהות הדבר נבע ככל הנראה משום שאלו נשללו על-ידו ( לא נטען אחרת במסגרת הבקשה שלפניי). ככל שיעלה בידי המבקשת לשכנע את ביהמ"ש קמא אחרת – יוכל ביהמ"ש קמא לאחר חקירת המומחה ועוד לפני מתן פסה"ד להשיב את השינוי שבוצע לאחור, לצמצם או אף לבטל את הסדרי הלינה. לא מובן לי מדוע סבורה המבקשת, כי הרחבת הסדרי השהות באופן זמני בדרך של הוספת לינה נוספת באמצ"ש ולינה נוספת בכל סופ"ש שני, הינה בלתי הפיכה, מייתרת את חקירת המומחה ואת חקירת המשיב ו"מסיימת את ההליך". גם הסדרי השהות שהיו קיימים עובר למתן ההחלטה לעיכוב ביצוע היו הסדרי שהות זמניים ואף אחד מהצדדים לא סבר כי בקביעתם תם ההליך ונשלם. טענות המבקשת כלפי המשיב באשר למתרחש במסגרת הסדרי השהות ( בס' 64 לבקשה) הן טענות קשות ביותר והמבקשת גם לא חסכה בתיאוריה את המשיב ואישיותו ( בס' 9-10 לבקשה). ועדיין – לא הובהר מדוע אותה פגיעה רעה בקטין תתרחש דווקא באותן לינות נוספות שהתווספו במסגרת ההחלטה מושא הבר"ע, באופן שמצדיק עיכוב ביצוע ההחלטה, עוד טרם תתברר בקשת רשות הערעור.

לאור כל האמור לעיל, הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית.

משלא התבקשה תשובה – אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"א תשרי תשפ"ג, 06 אוקטובר 2022, בהעדר הצדדים.