טוען...

התובעת

מ' ט' ת"ז *********
ע"י עו"ד טל זלץ

נגד

הנתבע

נ' ב' ט' ת"ז *********

ע"י עו"ד דווד רוזן

פסק דין

הקדמה:

  1. מונחת בפניי תביעה למזונות, מדור וחינוך ביחס לקטין, א' י' ט', יליד 2019.**.** (בן כ-2.5), אשר הוגשה על ידי האם – הגב' מ' ט', כנגד האב – מר נ' ב' ט'.
  2. למען הסדר הטוב, יצוין כבר בתחילה, כי יתר ההליכים וביניהם חלוקת רכוש וכן זמני השהות, מתנהלים בפני כב' בית הדין הרבני אזורי ב****.
  3. ביום 19.10.2021 הגיעו הצדדים להסכמה דיונית, לפיה יינתן פסק דין על יסוד הגשת סיכומים בכתב, ללא קיום ישיבת הוכחות.
  4. סיכומי התובעת הוגשו ביום 10.11.2021, סיכומי הנתבע הוגשו ביום 3.1.2022, ואילו סיכומי התשובה מטעם התובעת הוגשו בתאריך 3.4.2022.

העובדות וכן השתלשלות האירועים אשר קדמה להגשת הסיכומים:

  1. הצדדים נישאו זל"ז כדמו"י ביום 2019.**.**.
  2. מנישואי הצדדים נולד הקטין א' י' ט' ביום 2019.**.**.
  3. הנתבע עזב את בית הצדדים ביום 2019.**.**.
  4. הצדדים התגרשו זמ"ז בגט פיטורין ביום 2021.**.**.
  5. התובעת והנתבע עובדים שניהם ב**** *****, כ***** **** (******).
  6. לצדדים אין נכסים משותפים, הבית בו התגוררו הצדדים ברח' ה****** ** בקרית *****, נרכש באופן בלעדי על-ידי התובעת כ-9 שנים קודם לנישואי הצדדים.
  7. התובעת נותרה לגור בבית יחד עם הקטין, ואילו הנתבע עבר להתגורר בבית אמו ברח' ***** ***** ** ב****.
  8. בעבר החזיק הנתבע בזכויות הבעלות בדירה ב****, אשר הושכרה לצדדים שלישיים כנגד קבלת דמי שכירות חודשיים בסך 2,000 ל-2,500 ₪.
  9. לשיטת התובעת, מכר הנתבע את הדירה ב**** בין השנים 2020 ל-2021, על מנת לסייע להוריו במימון רכישת דירה חדשה ומשודרגת. מנגד, לטענת הנתבע, נמכרה הדירה בחודש מרץ 2017 – עובר לנישואי הצדדים, ואין באמתחתו כל הכנסה נוספת מדמי שכירות.

פירוט עיקרי ההחלטות הרלבנטיות מטעם בית משפט זה וכן מטעם כב' בית הדין הרבני

א. ביום 12.1.2020 קבע כב' בית הדין הרבני כי "הסדרי השהות של האב עם הבן יהיו פעם בשבוע בימי שלישי למשך שעה משעה 16.00-17.00 אחה"צ... האב יקבל את הבן מידי אימו וישיבו אליה בתום הביקור".

ב. בתאריך 8.3.2020 ניתנה החלטת בית המשפט, על פיה חויב הנתבע "לשלם מקדמה לידי התובעת על חשבון מזונות זמניים בסך של 9,000 ₪... ב- 3 תשלומים שווים של 3,000 ₪...בנוסף וככל שיפקוד הקטין מעון/גן, יישאו הצדדים בחלקים שווים בעלויות אלה...כמו כן, הוצאות בריאות חריגות ומיוחדות העולות על 200 ₪, ישולמו על ידי הצדדים בחלקים שווים".

ג. בדיון אשר התקיים ביום 21.5.2020 הסכימו הצדדים להצעת בית המשפט, והסכמותיהם אושרו וקיבלו תוקף של החלטה:

"אנו מקבלים את הצעת בית המשפט על פיה המזונות יועמדו ע"ס של 2000 ₪ לחודש, החל מחודש 6/20 ואילך ועד חודש 8/20. החל מחודש 9/20, עם כניסתו של הקטין למסגרת הגן, יופחתו המזונות ל- 1800 ₪ לחודש והצדדים ישלמו בחלקים שווים את עלויות המעון, הצהרון לאחר קיזוז כלל ההטבות המגיעות לשני הצדדים ממקום העבודה (**** *****)...קצבת המל"ל עבור הקטין תשולם לאם...מחציות (הוצאות חריגות בתחומי חינוך ובריאות) בחלקים שווים לאחר מיצוי כלל ההטבות ו/או ההנחות המגיעות... באשר לתקופה קודמת, מפתיחת ההליכים ועד חודש 5/20 כולל, תמשיך לחול ההחלטה מיום 8.3.20 בדבר מקדמה על חשבון מזונות זמניים".

ד. ביום 24.8.2020 ניתנה החלטה על-ידי כב' בית הדין הרבני, על אימוץ החלופה השלישית בתסקיר העו"ס לס"ד מיום 20.8.2020, בזו הלשון:

"משמורת בידי האם...זמני שהות – הרחבת זמני השהות באופן הדרגתי וללא לינה. לאחר שלושה חודשי ניסיון תעשה הערכה מחודשת לעניין הוספת לינה בסופי השבוע...להלן השלבים להרחבת זמני השהות של האב עם א':

שבוע 1: ימים ב', ד', 14:00-18:30

שבוע 2: ימים ב', ד' 14:00-19:00

שבוע 3: בימים ב', ד' 14:00-19:00, שישי 10:00-17:00 או איסוף 12:30 מהגן

שבוע 4: ימים ב', ד', 14:00-19:00, שבת 10:00-19:00.

סופי שבוע לסירוגין, שבוע אחד שישי, שבוע שני שבת וכן הלאה.

איסוף מבית הסבתא או מהגן וחזרה ליד "*** ****" בסמוך לבית האם.

על האב להחזיר את א' לאחר ארוחת ערב ומקלחת".

ה. ביום 29.11.2020 הוגש תסקיר משלים לכב' בית הדין הרבני לפיו "ההורים מקיימים את זמני השהות ע"פ המתווה שהומלץ בתסקיר מתאריך 20.8.2020 אשר קיבל תוקף של החלטת בית הדין...משיחות עם ההורים עולה הרושם כי לצד התרומה בהרחבת זמני השהות לטובת הקשר של האב עם הבן א' קיים קושי מהותי ומורכב בתקשורת בין ההורים... בשלב זה מומלץ להשאיר את זמני השהות על כנם... למשך חצי שנה נוספת, ללא לינה... מומלץ כי האב יפנה לגננת לתאום איסופו של א' בשעה 14:45, על מנת לאפשר לא' השכמה נינוחה יותר...".

המלצות התסקיר אומצו במלואן על-ידי כב' בית הדין הרבני, ובקשת האב לעיון חוזר, נדחתה ביום 16.12.2020.

ו. ביום 16.3.2021 הוגש תסקיר מעודכן לכב' בית הדין הרבני, ואלה עיקריו:

"בתאריך 3.12.2020 הועבר עדכון עם המלצות לכבוד בית הדין ושם ניתנה המלצה לפיה יש להורות להורים לפנות למחלקת הרווחה בקריית **** על מנת לשלבם בתוכנית "***** ***** **** ***"...כמו כן, היתה התייחסות לכך, כי לאחר תמונת מצב על היכולות ההוריות של ההורים לספק לא' את צרכיו, תהיה אפשרות להתייחס להרחבת זמני השהות...בשיחות טלפון עם ההורים עולה מורכבות, חוסר תקשורת וקשיים בזיהוי הצרכים של א' אשר משליכים על הטיפול הבסיסי בא' ואף פוגעים בו...האם המציאה מסמך רפואי מתאריך 10.1.2021 מרופאת הילדים, לפיו עולה הרושם שמדובר בהתאפקות התנהגותית לאחר אירוע טראומתי (***** ***** ***** **** ** ***** ***** ******). כמו כן, נזקק בטיפול רגשי...בשיחת טלפון עם האב, הופנה על ידי העו"ס הח"מ ליצור קשר עם רופאת הילדים על מנת לברר אודות חוות הדעת הרפואית שלה בעניין הטיפול הרגשי. כמו כן, האב הופנה למחלקת הרווחה...על מנת לקבל מימון להפניה לתכנית "****** *******". זאת על מנת שיוכל להשתלב ביחד עם האב וא' ב****** ****** בקריית ****. השיחה עם האב היתה מוערת והסתיימה עם התנגדויות של האם לדברי העו"ס הח"מ...האב התבקש לעדכן את העו"ס הח"מ כי פנה הן לרופאת הילדים והן למחלקת הרווחה אך עד מועד עדכון זה, לא ידוע האם עשה זאת...לאור האמור לעיל, אנו חוזרים להמלצות מתסקיר מתאריך 3.12.2020 ולפיהן על ההורים להשתלב בתכנית טיפולית אשר מתאימה לגילו של א' ועל מנת שההורים יקבלו טיפול והדרכת הורים מותאמת לצרכי בנם...כמו כן במקביל, יש להורות לאב ליצור קשר עם רופאת הילדים על מנת להיות מעורב בטיפול בבנו ובצרכיו הבסיסיים. ללא שיתוף פעולה מצד האב (חתימה על טיפול בהתאם להפנית הרופאה) או מתן אלטרנטיבות על ידו לטיפול בבנו, צרכיו הבסיסיים של א' עלולים לא לקבל מענה".

כב' בית הדין הרבני אימץ את המלצות התסקיר ביום 18.3.2021.

ז. בהמשך, הגיש האב בקשה להרחבת הסדרי השהות, באופן שיחלו כבר משעות הבוקר בחופשת הקיץ, אולם בקשתו זו נדחתה על ידי כב' בית הדין הרבני ביום 24.8.2021.

ח. בתאריך 1.11.2020 ניתנה על-ידי בית המשפט החלטה משלימה בעניין המזונות, לפיה "הצדדים יישאו בחלקים שווים בהוצאות המעון של הקטין, לאחר הסיוע שמקבלת האישה ממקום עבודתה...", כמו גם החלטה מיום 23.11.2020: "...הצדדים חולקים יחדיו בעלויות המעון. האינטרס המשותף של הצדדים הוא למצות את מירב ההנחות המגיעות למי מהם עבור המעון. על כן מוטב שכל צד יבדוק אילו הנחות מגיעות לו ממקום עבודתו עבור המעון. הצדדים יחלקו ביניהם בסכום אשר ישולם בפועל, אחרי קיזוז כלל ההנחות כאמור...".

הכרעת הדין

  1. לשם בחינת גובה המזונות יש לשקלל מספר נתונים, וביניהם זמני השהות, גובה השתכרות הצדדים וכן צורכי הקטין וגילו (ילד שהינו רך וצעיר בשנים לעומת ילד בוגר יותר).

זמני השהות

  1. טענתו העיקרית של הנתבע בסיכומיו, היא כי יש להפחית את שיעור המזונות הזמניים עליהם הסכימו הצדדים ביום 21.5.2020, לאור "שינוי נסיבות מהותי – אשר עודנו בהתהוות" ביחס לזמני השהות עם הקטין, וזאת משום שהאב הגיש לכב' בית הדין הרבני תביעה למשמורת משותפת, ובמקביל חלה הרחבה הדרגתית ומתמשכת בזמני השהות.
  2. ראוי לציין כבר עתה, כי האב לא הגיש תביעת משמורת חדשה לכב' בית הדין הרבני, אלא התביעה היחידה העומדת בפני כב' בית הדין הינה תביעתו הכרוכה וההיסטורית אשר הוגשה עוד ביום 22.1.2020: "תביעת גירושין וכל הכרוך בה לרבות משמורת משותפת, מינוי פק"ס, הסדרי ראיה מידיים לאב, מזונות ללא מדור, גריעת האישה מהחשבון המשותף, תכולה"; כאשר הלכה למעשה עיקר הדיון בפני כב' בית הדין מתמקד כיום בשאלת זמני השהות, ולא בסוגיית המשמורת הנתונה לאם.
  3. זאת ועוד: על אף ההרחבה שחלה בזמני השהות, מאז מועד הסכמות הצדדים ביחס למזונות (5/2020) ועד מועד אימוץ המלצות התסקיר (8/2020), יש לתת את הדעת לכך שזמני השהות כיום אינם שוויוניים ואף ללא לינה, וכי מאז חודש 8/2020 לא חלה הרחבה נוספת בזמני השהות, ועל אף עתירות האב, לא הוספה לינה לזמני השהות ולא ניתנה כל הוראה על הרחבתם על ידי כב' ביה"ד הרבני ו/או עו"ס לס"ד.
  4. למען שלמות התמונה יצוין שוב כי זמני השהות העדכניים בין הקטין לבין האב מתקיימים כיום באמצע השבוע בימים שני ורביעי בין השעות 14:00/14:45-19:00, ובכל שבוע לסירוגין – בשבוע הראשון, ביום שישי משעה 12:00 עד 17:00, ובשבוע השני, ביום שבת בין 10:00 ל- 19:00.

שיעור המזונות הראוי להיפסק

  1. בענייננו המדובר בקטין כבן 2.5, כאשר על האב מוטלת חובה אבסולוטית לשאת במזונותיו.

ראה בע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית [פורסם במאגרים המקוונים] (19.7.2017):

"גישה הלכתית זו אשר לגדר החובה בגילאי 6-0 אומצה במלואה כהלכה מחייבת בפסיקתנו. נפסק כי אב יהודי חב לבדו במזונות ילדיו הקטינים עד גיל 6, בעוד שהאם פטורה כליל ממזונות אלה. עוד נפסק כי בגילאים האמורים חובת האב היא חובה מוחלטת (ע"א 469/84 הדרי נ' שני, פ"ד לט(3) 197, 199 (1985)) שמקורה "מעיקר הדין" או "מדין תורה" (ע"א 4523/90 קאהן נ' קאהן, פ"ד מה(5) 529, 531 (1991) (להלן: עניין קאהן); עניין גלבר, בעמ' 20, עניין פורטוגז, בעמ' 454; להרחבה בשאלת מקור חובת המזונות בגילאים 6-0 ראו שאוה, בעמ' 265-257). משמעות הדבר היא כי האב חייב לשלם את דמי המזונות ההכרחיים של ילדיו בכל מקרה, גם אם מצבו הכלכלי רע; ואף אם לילדים יש מקורות חלופיים לפרנסתם (עניין דלי, בעמ' 616; ע"א 426/65 רינת נ' רינת פ"ד כ(2) 21, 26 (1966); שאוה, בעמ' 271-269; שרשבסקי, בעמ' 372; ולגישתו החולקת של הרשב"א ראו אצל שאוה בעמ' 268).

  1. עיון בפסיקה הידועה מעלה כי המזונות הבסיסיים שאינם דורשים הוכחה עמדו בעבר על רף ממוצע של 1,500 ₪.
  2. עם זאת, מעיון בפסיקה עדכנית יותר נקבע לא אחת כי יש להעמיד את המזונות הבסיסיים שאינם דורשים הוכחה על המנעד שבין 1,600-1,700 ₪. כאשר בית המשפט אינו נדרש להוכחה מדויקת של הצרכים, ובאפשרותו לקבוע את גובה צורכיהם על דרך האומדנה.

ראה עמ"ש (חי') 26409-10-18 מ' ש' נ' ק' ש' [פורסם במאגרים המקוונים] (25.7.2019):

"ביתר פירוט, בכל הנוגע לגובה המזונות הבסיסיים שאינם דורשים הוכחה ציינו במסגרת עמ"ש (חי') 32385-11-18 א' ג' נ' ר' ג' עמ' 7 [פורסם במאגרים המקוונים] [פורסם בנבו] (22.5.2019) כדלקמן:

"נזכיר כי כעקרון, המזונות הבסיסיים אינם דורשים הוכחה והם מצויים בידיעתו השיפוטית של בית המשפט. לאחר בחינה סבורני כי הסכום שנפסק - 1,600 ₪ אינו חורג מהמקובל. ראו למשל עמ"ש (חי') 41465-10-17 ש' נ' ש' [פורסם במאגרים המקוונים] [פורסם בנבו] עמ' 17 (25.10.2018) שם ציינו כי "המזונות ההכרחיים של קטין ללא צרכים מיוחדים נעים על המנעד שבין 1,300 לבין 1,400 לפחות ולעיתים אף מעבר לכך..." כאשר במסגרת זו לא נכללות הוצאות בריאות או חינוך, הוצאות עבור פעילות פנאי, בילויים לרבות נסיעות וטיולים, בהתאם לרמת החיים לה הורגלו הקטינים במהלך החיים המשותפים והוצאות מדור...למעלה מן הצורך נפנה לפסיקת בתי המשפט המחוזיים מהשנים האחרונות המצדדת בהעלות הרף שאינו דורש הוכחה לכדי 1,600 – 1,700 ₪. בכגון דא הפנה בית משפט קמא לעמ"ש (ת"א) 46291-01-16 פלונית נ' פלוני [פורסם במאגרים המקוונים] [פורסם בנבו] עמ' 10 (9.10.2017).ראו גם: עמ"ש (ת"א) 32172-11-17 ע.ש (קטינה) נ' נ.ש [פורסם במאגרים המקוונים] [פורסם בנבו] עמ' 10-11 (10.1.2019) – עמדת כב' השופטת שבח לפיה הסך של 1,400 ₪ הנוהג מזה שנים קפא על שמריו למרות העלייה ביוקר המחיה והגידול בשכר הממוצע במשק, ועל כן הגיעה העת להעלות את הרף המינימלי שאינו דרוש הוכחה לכדי סך של 1,600 עד 1,700 ₪"...נשוב ונזכיר: לבית המשפט הסמכות לפסוק מזונות ולקבוע את גובה צורכיהם של הקטינים, על דרך האומדנה ומבלי להיזקק להוכחה מדויקת של הצרכים, זאת בהתבסס על ניסיון חייו וידיעתו השיפוטית. (ע"א 687/83 מזור נ' מזור, פ"ד לח(3) 29 , עמ' 33 (15.7.1984); ע"א 93/85 שגב נ' שגב, פ"ד לט(3) 822 עמ' 828 (31.10.1985))".

  1. לא זו אף זו, בפסיקה מהעת האחרונה, כדוגמת עמ"ש (מרכז-לוד) 58574-06-20 נ.ב. נ' מ.ב.[פורסם במאגרים המקוונים] (10.3.2021) נקבע כדלהלן:

"...הפסיקה כיום נוטה להעריך צרכי קטין מינימליים המתגורר בשני בתים בשיעורים שבין 2,250 ₪ ל- 2,500 ₪ לחודש לפחות, ללא רכיב המדור...".

  1. הדברים אמורים ביתר שאת נוכח איתנותם הכלכלית של הצדדים: רמת השתכרותם הטובה, הנכסים שבבעלות מי מהם כיום או בעבר, והתמיכה הנרחבת מבני משפחתם.
  2. יפים לעניין זה דברי ב"כ הנתבע בדיון אשר נערך ביום 21.5.2020:

"שני הצדדים עתירי נכסים, לשניהם יש מקומות עבודה מסודרים..." (עמ' 2 שורה 24 לפרו').

  1. ראה גם אשר נקבע בע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית לעניין חישוב ההכנסה הפנויה של הצדדים:

"יובהר כי "ההכנסה הפנויה" הרלוונטית לצורך קביעת חיובו של הורה במזונות נקבעת תוך הערכת יכולתו הכלכלית הכוללת ב"ראיה רחבה", כך שלא רק משכורת ה"נטו" מובאת בחשבון, אלא סך כל המקורות הכלכליים העומדים לרשות משלם המזונות, כולל נכסים, חסכונות, ואף פוטנציאל ההשתכרות (בע"ם 3432/09 פלוני נ' פלונית, פסקה יח (23.6.2009) [פורסם בנבו] ; ע"א 239/85 עמיצור נ' עמיצור פ"ד מ(1) 147, 154-152 (1986);ע"א 130/83 פרייס נ' פרייס, פ"ד לח(1) 721, 727-725 (1984))".

  1. לכל אלו יש להוסיף כי מאחר והאם הינה המטפל העיקרי, ישנם צרכים נוספים אשר אינם ניתנים לכימות, ולא בהכרח נתמכים בקבלות, הנלווים לטיפול היומיומי של ההורה אשר נושא במרבית הנטל. משכך, יש לערוך שקלול כולל, ולהוסיף את העלויות המשוערות של סיפוק הצרכים הללו (על דרך האומדנה) לשיעור מזונות הקטין, בו יחויב האב.

ראה בהקשר האמור את אשר נקבע בעמ"ש (חי') 36735-10-17 י.ב נ' ו.ב. [פורסם במאגרים המקוונים] (5.10.2018):

"...יש לזכור כי נכון להכיר בהוצאות מסוימות הנגרמות להורה הנושא בעיקר נטל גידול הילדים – המשמורן העיקרי, שאינן ניתנות לחישוב אריתמטי מדויק, ולמרות זאת יש ליתן להן ביטוי במסגרת פסיקת המזונות.

: "...מן הראוי לציין, כי 'חלוקה שוויונית' של מזונות בין הורים, מן הראוי שתשקלל גם מרכיבים נוספים של עלות מזונותיהם של קטינים, אשר אינם חולקים פרקי זמן שווים בין בית אימם ובית אביהם, ומטבע הדברים מוטלות על ההורה, המשמורן העיקרי, הוצאות נוספות אשר קשה לערוך בגינן חישוב אריתמטי מדוייק" (ע"מ (ת"א) 1052/05 ס.מ. נ' ג.מ. [פורסם בנבו] (26.3.2006))"

  1. בשקלול הנתונים, מצאתי להעמיד את צורכי הקטין שאינם דורשים הוכחה, על 1,700 ₪, בתוספת 500 ₪ עבור הצרכים העודפים המוטלים על ההורה הנושא במרבית הנטל, ובסך הכל 2,200 ₪.
  2. לאור הודאת התובעת (בכתב התביעה), בדבר זכויות הבעלות הבלעדיות בבית המגורים אשר נרכש על-ידה עובר לנישואי הצדדים, כאשר היא ממשיכה להתגורר בו עם הקטין גם כיום, אין מקום לחיובו של הנתבע בהוצאות המדור של הקטין, אלא רק בהוצאות אחזקת המדור.

הוצאות המדור הכוללות מוערכות בסך של 1,200 ₪, וחלקו של הקטין הינו 30%, כלומר יש להעמידן על סך של 360 ₪.

  1. הכנסות הצדדים

הכנסת האב:

מתדפיסי העו"ש אשר צורפו ביום 30.3.2022 לסיכומי האב, עולה כי משכורתו הממוצעת נטו עבור החודשים ינואר עד נובמבר 2021, מסתכמת בסך של ***** ₪ נטו לחודש.

הכנסת האם:

מתדפיסי העו"ש אשר צורפו ביום 22.2.2022 עולה כי הכנסתה החודשית הממוצעת נטו של האם עבור שנת 2021 (ללא חודש פברואר 2021), מסתכמת בסך של ***** ₪.

  1. על אף הנתונים המוצגים לעיל, קיימת חוסר בהירות מסוימת ביחס לנתוני השכר בחלק מהחודשים, ועל כן לא ניתן לחשב באופן מדויק את השכר נטו (בהפחתת ניכויי החובה, מס הכנסה, ביטוח לאומי וביטוח בריאות, מתוך השכר ברוטו).
  2. לאור טענות הצדדים בפרוטוקול מיום 21.5.2020, ובייחוד טענות הנתבע בדבר שכר הצדדים, וכן מעיון בסיכומי הצדדים עולה כי השתכרות הצדדים דומה עד שווה, וכי לא קיים יתרון של ממש למי מהצדדים על פני משנהו.
  3. לא שוכנעתי כי לאב הוצאות מוכחות עבור דמי מדור, וכי נערכים תשלומים קבועים לאמו כפי שצוין בסיכומיו: "האב מתגורר בדירת אמו ועם אחיו. האב נושא ומשתתף בעלויות המדור והכלכלה בדירת אמו, ואינו רואה פסול בכך", וזאת מאחר ולא צורפו אסמכתאות תומכות.
  4. מעיון מעמיק בתדפיסי העו"ש אותם צירף האב לא ניתן למצוא העברות קבועות חודשיות של דמי שכירות או תשלום של הוצאות מדור ישירות לגופים נותני השירות: מים, חשמל, גז, או העברות בנקאיות ישירות לאמו של האב, אשר מבצעת את התשלומים בשמו ו/או עבורו.
  5. עם זאת, אני נכונה להניח כי האב נושא בחלק מסוים מהוצאות המדור, באופן אשר הולם את גובה שכרו, ולא מותיר בידיו הכנסה פנויה הפחותה מכנסתה של האם בניכוי הוצאות המדור העומדות לפתחה.

נתון זה הינו משמעותי, נוכח הפער בחלוקת זמני השהות בין הצדדים.

  1. במלים אחרות, לא נמצא פער משמעותי בהכנסתם הפנויה של הצדדים ולא התרשמתי כי פסיקת מזונות בסכום ריאלי לסיפוק צרכי הקטין שהינו מקטני קטנים, עתידה לפגום ברמת חייו של האב או בסיפוק צרכיו הבסיסיים ו/או העודפים.
  2. נוכח העובדה כי זמני השהות אינם מתחלקים כאמור בצורה שווה בין הצדדים, ואינם כוללים לינה אצל האב, הנני מחייבת את האב במזונות קבועים עבור בנו בשיעור של 1,700 ₪ + 360 ₪ הוצאות מדור + 500 ₪ הוצאות עודפות להורה העיקרי, סה"כ 2,560 ₪ ובמעוגל 2,600 ₪ לחודש.
  3. עם הגיע הקטין לגיל 6, יופחתו המזונות, והאב יישא ב- 60% מצורכי הקטין, נוכח חלוקת זמני השהות ובהתחשב בגובה השתכרות הצדדים:

2,600 ₪ X 60% = 1,560 ₪, ובמעוגל 1,600 ₪.

  1. המזונות ישולמו מידי ה- 1 לכל חודש עבור החודש השוטף ויהיו צמודים למדד המחירים לצרכן ויעודכן אחת ל-3 חודשים ללא עדכון רטרואקטיבי. המדד הבסיסי הקובע לצורך העדכון הינו זה שפורסם ביום 15.4.2022, והתאמה ראשונה תעשה ביום 1.8.2022.
  2. בנוסף, יישאו שני הצדדים בחלקים שווים בהוצאות חריגות או מיוחדות בתחומי הבריאות, אשר ביטוח בריאות ממלכתי אינו מכסה אותן, ובלבד שיהיה מדובר בהוצאות החיוניות לבריאותו של הקטין.
  3. כמו כן, יישאו שני הצדדים בחלקים שווים בשכ"ל וכן בהוצאות חינוך חריגות ו/או מיוחדות, כאשר המדובר בהוצאות חינוך אשר לגביהן ניתן אישור מגורם פדגוגי מוסמך בדבר נחיצות הוצאתן.
  4. יודגש להסרת ספק, כי האב חויב במחצית הוצאות החינוך, נוכח הסיוע לו זכאי ממקום עבודתו, וזאת מאחר והסבסוד מגולם בשכרו של האב, בגינו מבוצע ניכוי מס בדיוק כפי שהוא מגולם בשכרה של האם, שכן הצדדים שניהם עובדים כאמור ב**** ******.
  5. כל הוצאה מיוחדת אחרת, תחול על שני ההורים רק אם תוצא בהסכמתם המשותפת.

המזונות ישולמו עד הגעתו של הקטין לגיל 18 או עד סיום י"ב, על פי המאוחר שביניהם. מאותו מועד, ועד הגעתו של הקטין לגיל 21 או סיום שירות חובה – לפי המוקדם, יועמדו המזונות ע"ס 1/3 מהסכום המלא אשר השתלם בגין הקטין הנ"ל, עד אותו מועד.

  1. הנתבע ישלם לתובעת הוצאות משפט בסך 8,000 ₪, בתוך 30 ימים, שאם לא כן, יישאו הסכומים הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד תשלום מלוא הסכום בפועל.
  2. המזכירות תמציא פסק הדין לכלל הגורמים ותסגור את התיק.
  3. פסה"ד מותר לפרסום ללא פרטים מזהים.

ניתן היום, כ"ז ניסן תשפ"ב, 28 אפריל 2022, בהעדר הצדדים.