כבוד השופט חננאל שרעבי | ||
מבקש | י. א | |
נגד | ||
משיב | ר. א | |
פסק דין |
1. לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בקריות (כב' השופטת מאיה לוי) בתיק ת"ע 21258-02-20 מיום 11.3.22, במסגרתה הורה על מינוי מומחה פסיכיאטרי חלופי, תוך השתת שכר טרחתו על הצדדים בחלקים שווים, וכן הורה כי סרטון וידאו בו מופיע המנוח, שצולם כשנה ושלושה חודשים לאחר חתימת צוואת המנוח, יוצג למומחה החלופי (להלן: "ההחלטה קמא"), והכל כפי שיפורט להלן.
רקע וההחלטות קמא
2. המבקש והמשיב (להלן גם: "הצדדים") הם אחים.
3. אביהם המנוח של הצדדים, מר א. א ז"ל (להלן: "המנוח"), הלך לעולמו ביום [2019], והשאיר אחריו צוואה מיום 15.11.2017.
4. ביום 2.10.2019 הגיש המשיב בקשה לקיום צוואת המנוח אצל הרשם לענייני ירושה.
5. ביום 27.11.2020 הגיש המבקש כתב התנגדות לבקשה לקיום צוואה, בין היתר בשל טענות נגד כשרות המנוח לצוות, ובפרט נגד כשירותו הרפואית של המנוח לחתום על צוואה ביום 15.11.2017.
6. לכתב ההתנגדות צורף תצהיר מאת מר מ. מ (בן זוגה של גב' א. מ, אחייניתו של המנוח, להלן: "מ' ") במסגרתו הצהיר, כי המנוח ביקש מ-מ' לדאוג לו לרופא פסיכיאטר שיאשר לו שהוא יכול לערוך צוואה. מ' פנה לפסיכיאטר ד"ר י. מקס שטרן (להלן: "ד"ר שטרן") לצורך עריכת חוות דעת פרטית כאמור.
7. ד"ר שטרן בדק את המנוח ביום 5.7.2017 ולאור ממצאיה ערך חוות דעת פסיכיאטרית פרטית, נושאת תאריך 6.7.2017, בה קבע כי הוא כשיר לחתום על צוואה (להלן: "חוות הדעת הפרטית").
8. בדיון קדם משפט שנערך בתיק קמא ביום 6.7.2020 ולאחר שמיעת טענות הצדדים הורה בימ"ש קמא על הסרת חסיון רפואי ביחס לשלושת המוסדות הרפואיים (ולגביהם בלבד), כשנה עובר למועד חתימת המנוח על צוואה, קרי מיום 15.11.2016 ועד ליום 15.11.2017.
9. כמו כן, הורה בימ"ש קמא על מינויו של מנהל יחידת פסיכיאטריה במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא), ד"ר אדם דרנל (להלן: "ד"ר דרנל"), כמומחה מטעם בית המשפט לצורך הכנת חוו"ד ביחס לכשירותו של המנוח לחתום על צוואה מיום 15.11.2017.
10. ביום 19.11.2020 העביר המבקש לד"ר דרנל את כל המסמכים הרפואיים שהתקבלו לידיו מהמוסדות הרפואיים, בהתאם להחלטת בית המשפט קמא.
11. ביום 24.11.2020 הגיש המשיב "בקשה לקבלת סרטון כראיה בהליך משפטי", במסגרתה ביקש להעביר לד"ר דרנל סרטון בו מופיע המנוח, כשנה ושלושה חודשים לאחר עריכת הצוואה. ביום 6.12.2020 הגיב המבקש לבקשה, במסגרתה לא התנגד להעברת הסרטון.
12. ביום 07.12.2020 ניתנה החלטת בימ"ש קמא בבקשה לצירוף סרטון, במסגרתה הותרה העברת הסרטון למומחה ד"ר דרנל.
13. ביום 17.12.2020 הגיש המומחה ד"ר דרנל את חוות דעתו, במסגרתה קבע כי המנוח היה כשיר לחתום על צוואה מיום 15.11.2017 (להלן: "חוו"ד המומחה").
14. ביום 05.01.2021 הגיש המבקש בקשה לפסילת חו"ד מומחה ביהמ"ש, מאחר שלטענתו נפלו פגמים בעריכת חוו"ד המומחה, עת המשיב כלל, במסגרת החומר הרפואי שהעביר לעיון המומחה וללא קבלת אישור בית המשפט קמא לכך, את חוות הדעת הפרטית שנערכה בעניינו של המנוח. לטענת המבקש, הסתמכותו המפורשת של ד"ר דרנל על האמור בחוות הדעת הפרטית, כפי שציין במסגרת מסקנותיו בחוות דעתו, פגמה באובייקטיביות הנדרשת ממנו לכתיבת חוות דעתו כמומחה בית המשפט.
15. ביום 24.3.21 ולאחר שבית משפט קמא ביקש זאת, הגיש המשיב תגובתו, במסגרתה טען כי חוות הדעת הפרטית הוצגה לבית משפט קמא על ידי המבקש עצמו, וכן אישר כי העביר למומחה ד"ר דרנל את חוות הדעת הפרטית, יחד עם הסרטון שהעברתו למומחה אושרה בהחלטה מיום 7.12.2020.
16. ביום 21.4.21 ניתנה החלטת בית המשפט קמא, כדלקמן:
"1. אני מורה על הוצאת חוות הדעת הפרטית מהתיק.
2. לא מצאתי לפסול את מינוי מומחה בית המשפט.
3. המזכירות תמציא ההחלטה לב"כ הצדדים ולמומחה הממונה".
17. בגין החלטה זו הוגשה בקשת רשות ערעור בבית משפט זה. בקשת רשות הערעור נדונה בפני, בתיק רמ"ש 39969-05-21 (להלן: "הרמ"ש הקודם"), ושם נתתי רשות ערעור וקיבלתי הערעור במובן זה, שהוריתי כי בית משפט קמא יקיים דיון במעמד הצדדים, ישמע אותם ואת טענותיהם בנדון ויבחן (בין היתר) את השאלה האם חשיפת המומחה דרנל לחוות הדעת הפרטית לא גורמת לעיוות דין למבקש.
כן הוריתי כי לאחר כל אלה תכריע השופטת קמא מחדש בבקשה לפסילת חוות הדעת כחכמתה ושיקול דעתה, ובלבד שתוציא תחת ידה החלטה מפורטת ומנומקת.
18. ביום 27.12.21 התקיים דיון בבית משפט קמא והצדדים שטחו טיעוניהם. בהמשך, הורה בית משפט קמא לצדדים להגיש טיעוניהם בכתב לעניין פסילת המומחה ד"ר דרנל ומינוי מומחה חלופי וכן לשאלת הצגת הסרטון.
19. המבקש (כאן) הגיש כתב טיעוניו בתיק קמא ביום 1.3.22, במסגרתו טען (סעיף 8.5 לכתב טענותיו) כי מבוקש להורות על מינוי מומחה רפואי חלופי לבחינת כשרות המנוח לחתום על צוואת המנוח; ככל שיורה על מינוי מומחה חלופי כאמור, מבוקש להורות כי עלויות חוות הדעת, לרבות ההוצאות בגין הפקת מסמכים רפואיים שונים ככל שיידרשו, יושתו במלואם על המשיב (כאן). לעניין הצגת הסרטון (סעיף 12 לכתב טענותיו), טען המבקש כי אין להציג את הסרטון למומחה שימונה, הן מאחר שלא מדובר במסמך רפואי גולמי והן מאחר שדעת המומחה עשויה להיות מוטית בעקבות חשיפתו לסרטון.
20. ביום 9.3.22 הגיש המשיב את כתב טיעוניו בתיק קמא, במסגרתו הסכים למינוי מומחה חלופי (סעיף 25 לכתב טענותיו) אולם עומד על כך שהצדדים יישאו בשכר טרחתו בחלקים שווים; לעניין הצגת הסרטון (סעיף 26 לכתב טענותיו) הסכים המשיב כי המומחה החלופי לא ייחשף לסרטון, ועמד על כך שהסרטון יישאר בתיק קמא ויהווה חלק מהראיות להוכחת כשירות המנוח.
21. ביום 11.3.22 ניתנה ההחלטה קמא, נשוא בקשת רשות הערעור דנן. במסגרת ההחלטה קמא, הורתה השופטת קמא, בין היתר, כדלקמן:
א. ימונה מומחה חלופי, ד"ר עמיקם טל, אשר תשלום שכר טרחתו יושת על הצדדים שווה בשווה;
ב. חלוקת שכר הטרחה בין הצדדים נובעת מכך ששני הצדדים אחראים למחדל שנוצר;
ג. ככל שמסקנותיו של המומחה החלופי יהיו דומות לאלו של ד"ר דרנל (על אף שהמומחה החלופי לא ייחשף לחוות הדעת הפרטית), הדבר יילקח בחשבון לעניין פסיקת ההוצאות בסוף ההליך וכן לעניין אופן חלוקת שכר הטרחה;
ד. הצדדים לא יציגו למומחה החלופי חוות דעת פרטיות אולם כן יציגו את הסרטון, "מאחר והמומחה יוכל ללמוד ממנו על הסממנים החיצוניים של המנוח היכולים ללמד על כשרות קוגניטיבית והבנה ביחס למתרחש סביב..." (סעיף 5 להחלטה קמא);
ה. עם זאת הדגישה השופטת קמא כי "ככל שלא תהיה התאמה בין המסמכים הרפואיים הסמוכים יותר למועד עריכת הצוואה לבין הסרטון, יש לתת לכך את הדעת, זאת, מאחר והסרטון לא נערך במועד חתימת המנוח על הצוואה. הסרטון מהווה כאמור אחד מכלי העזר אשר יסייעו למומחה לעמוד על מצבו של המנוח עובר לפטירתו ובעיקר בעת עריכת הצוואה, אולם המסמכים העיקריים הינם אלו הרפואיים אשר מתבססים על בדיקות רפואיות קוגניטיביות" (סעיף 6 להחלטה קמא).
בגין החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור דנן.
טענות המבקש בבקשת רשות הערעור
22. להלן תמצית טענות המבקש בבקשתו:
א. בית המשפט מתבקש לעשות שימוש בסמכותו ולהורות כדלקמן:
1. חוו"ד המומחה ד"ר דרנל תיפסל ותוצא מהתיק קמא ומהתיקים הקשורים, ויראו כאילו לא הוגשה מעולם;
2. בית משפט קמא ימנה מומחה רפואי חדש ולא חלופי, כפי שנקבע בהחלטה קמא, על מנת שלא ניתן יהיה לעשות שימוש בממצאי חוו"ד המומחה ד"ר דרנל;
3. המשיב יחויב בתשלום מלוא עלות עריכת חוות הדעת של המומחה החדש, נוכח המחדל הדיוני שיצרו המשיב והמומחה ד"ר דרנל;
4. ככל שעלות חוות הדעת של המומחה החדש תהיה נמוכה מעלות חוות דעתו של ד"ר דרנל, יורה בית המשפט קמא למשיב, להשיב למבקש את הפרשי העלות.
ב. ההחלטה קמא לפיה הצדדים יישאו בחלקים שווים בשכר טרחתו של המומחה החלופי, עת לא נפל רבב בהתנהלות המבקש, פוגמת הלכה למעשה בזכויות הדיוניות של המבקש ובפרט במתן הכרעה צודקת וראויה במהלך ההליך המשפטי.
ג. נימוקי בית המשפט קמא, בכך שגם המבקש אחראי למחדל שנוצר (חשיפת המומחה ד"ר דרנל לחוות הדעת הפרטית), סותר באופן מוחלט את קביעת בית משפט זה ברמ"ש הקודם, לפיה אין בטענות המשיב להסביר, מדוע העביר את חוות הדעת הפרטית לד"ר דרנל, מבלי שהתבקש לעשות כן וללא רשות בית משפט קמא.
ד. לעניין הצגת הסרטון למומחה שימונה, רכיב זה בהחלטה קמא יוצר עיוות דין ומקפח את זכות המבקש לקיום הליך הוגן. נוכח חלוף הזמן בין מועד חתימת צוואת המנוח (15.11.2017) לבין המועד בו צולם המנוח בסרטון (24.2.2019), לא ניתן ללמוד דבר ביחס למצבו הקוגניטיבי של המנוח ביום חתימת הצוואה. העברת הסרטון למומחה שימונה עשויה יותר לפגוע באובייקטיביות המסקנה האבחנתית שבחוות הדעת הרפואית, מאשר לסייע לה.
דיון והכרעה
23. לאחר עיון בבקשת רשות הערעור על נספחיה ובתיק קמא, שוכנעתי לדחות את הרמ"ש ללא צורך בתשובה בכל מה שקשור לסוגיית מינוי המומחה החלופי ולמימון שכר טרחתו, וליתן רשות ערעור ולקבל הערעור (אף ללא צורך בתשובה, כפי שאנמק להלן) בכל הקשור לסוגיית הצגת הסרטון בפני המומחה החלופי, מכח סמכותי על פי תקנות 138(א)(2) + (5) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018.
להלן אנמק החלטתי.
24. למעשה, בקשת רשות הערעור דנן מקימה שתי סוגיות, כמתואר לעיל – סוגיית מינוי המומחה החלופי ומימון שכר טרחתו, וסוגיית הצגת הסרטון בפני המומחה החלופי. נדון בשתי הסוגיות אחת לאחת.
25. הסוגיה הראשונה – מינוי המומחה החלופי ומימון שכר טרחתו. עיון בכתב טענותיו של המבקש כאן בבית משפט קמא, מיום 1.3.22, מלמד כי המבקש עצמו ביקש (סעיף 8.5 לכתב טענותיו) להורות על מינוי מומחה רפואי חלופי לבחינת כשרות המנוח לחתום על צוואת המנוח, וכך בדיוק פסק בית משפט קמא.
ודוק – אין עסקינן במומחה נוסף אלא במומחה חלופי. היינו תחתיו של המומחה הקיים, ד"ר דרנל.
לכן כל הטענה ברמ"ש זה לעניין "פסילת המומחה והוצאת חוות דעתו" מיותרת, ודינה להידחות.
26. השופטת קמא הורתה בהחלטתה קמא (סעיף 5) כי בכל מצב לא ייחשף המומחה החלופי לחוות דעת פרטיות מטעם מי מהצדדים – ואני אחדד ואוסיף את מה שנראה כמובן מאליו – המומחה החלופי לא ייחשף אף לחוות דעתו של ד"ר דרנל, המומחה הקודם.
27. בכל הקשור לרכיב בהחלטה קמא, שהשית את תשלום שכר טרחת המומחה החלופי על שני הצדדים שווה בשווה – אף ברכיב זה לא ראיתי מקום להתערב, מאחר שמדובר בהחלטה דיונית באופייה, בה ערכאת הערעור ממעטת להתערב.
ראו לענין זה:
רע"א 1377/21 סיאט כרמל סחר יבוא ויצוא בע"מ נ' אורית פלד (10.6.21);
רע"א 1396/18 פלוני נ' בנק דיסקונט להשקעות (13.3.18);
בע"מ 7275/18 פלוני נ' פלונית (26.11.2018).
28. מעבר לכך יצויין כי סעיף 1(8) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009, קובע כי לא תינתן רשות ערעור על החלטה בעניין הטלת הוצאות משפט ובכלל זה שכר מומחים, ואף מסיבה זו אין מקום להתערב (ראו: רעא 3763/18 מודיסופט בע"מ נ' סיטי פארק נציגות הבית המשותף אבא הלל רמת גן (11.7.2018), פסקה 11).
29. ודוק – השופטת קמא ציינה מפורשות (סעיף 4 להחלטה קמא) כי ככל שמסקנותיו של המומחה החלופי יהיו דומות לאלו של ד"ר דרנל, הדבר יילקח בחשבון לעניין פסיקת ההוצאות בסוף ההליך וכן לעניין אופן חלוקת שכר הטרחה. היינו, מדובר לעת עתה במימון ביניים של שכר טרחת המומחה החלופי וישנה אפשרות שבעתיד הדבר ישונה, לכאן או לכאן.
30. הסוגייה השנייה – הצגת הסרטון בפני המומחה החלופי. בנקודה זו ראיתי מקום להתערב ולקבוע כי אין להציג את הסרטון למומחה החלופי, בו מצולם המנוח כשנה ושלושה חודשים לאחר חתימת הצוואה, וזאת בשונה מקביעת בית משפט קמא.
עיון בתיק קמא מלמד כי הן המבקש והן המשיב בטיעוניהם הביעו את התנגדותם להצגת הסרטון למומחה החלופי (עמדת המבקש מיום 1.3.22, סעיף 12; עמדת המשיב מיום 9.3.22 סעיף 26). לא ברור מדוע השופטת קמא סטתה או התעלמה מהסכמה זו של המבקש והמשיב וקבעה ההיפך בהחלטה קמא.
אף נימוקיה של השופטת קמא, לפיהם המומחה יוכל ללמוד מהסרטון על הסממנים החיצוניים של המנוח שיכולים להתקשר לכשרות הקוגניטיבית שלו, לא שכנעוני, וזאת מכמה טעמים:
משכך אם קיימים מסמכים רפואיים ותוצאות בדיקות שנערכו למנוח הסמוכים למועד עריכת הצוואה, מדוע בכלל להציג את הסרטון למומחה החלופי טרם הכנת חוות דעתו, שכלל לא ברורה תרומתו לבירור המחלוקת!
31. במצב כזה עלולה חשיפת המומחה לסרטון טרם הכנת חוות דעתו לפגוע באובייקטיביות המסקנה האבחנתית שבחוות הדעת הרפואית, שנשענת בעיקר על מסמכים רפואיים. זאת כטענת המבקש בבקשה הנדונה.
לכן אין מקום להצגת הסרטון למומחה טרם הכנת חוות דעתו, ובכך אני מבטל את החלטת השופטת קמא בנקודה זאת. במיוחד, כאמור, שזו היתה דעתם של שני הצדדים, והשופטת קמא סטתה מהסכמתם ללא נימוק משכנע.
עקב הסכמת המשיב למבוקש ברכיב זה עוד בתגובתו לבית משפט קמא (כמצויין לעיל), לא ביקשתי את תשובתו לבקשת רשות הערעור דנן בנקודה זאת (הסרטון), הגם שבמסגרת רמ"ש זה ביטלתי כאמור את החלטת השופטת קמא.
32. למען הסר ספק – לאחר קבלת חוות דעתו של המומחה החלופי, יהיה רשאי כל צד להציג למומחה את הסרטון הן במסגרת שאלות הבהרה והן במסגרת חקירה נגדית על חוות דעתו.
סוף דבר
33. לאור כל האמור לעיל אני מורה על דחיית בקשת רשות הערעור בנקודות המפורטות לעיל בסעיפים 25 ו- 27, ועל קבלת הערעור בנקודה המפורטת לעיל בסעיף 31.
34. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
35. עירבון שהפקיד המבקש יושב לידיו באמצעות בא כוחו.
החלטה זו מותרת לפרסום תוך השמטת שמות הצדדים וכל פרט מזהה אחר.
ניתן היום, ה' ניסן תשפ"ב, 06 אפריל 2022, בהעדר הצדדים.
