בפני | כבוד השופטת הילה גורביץ עובדיה | |
המבקשת: | ד.ט. ת"ז -------- ע"י ב"כ עוה"ד דורית ענבר-סברדליק | |
נגד | ||
המשיב: | א.ט. ת"ז -------- ע"י ב"כ עוה"ד טל אטקין | |
החלטה | ||
בקשה לפסיקת מזונות זמניים עבור המבקשת.
הצדדים, יהודים, בני זוג לשעבר. זל"ז כדמו"י ...
בבקשה נטען כי יש לחייב המשיב במזונות אישה. הבקשת טענה כי במהלך החיים המשותפים כל צד תרם חלקו לחיים המשותפים. נטען שהאישה קיימה חובותיה כאשת איש אך הוא נהג כלפיה גם אלימות מילולית וטרור כלכלי. נטען כי נכסי הצדדים מנוהלים בחברות שונות בארץ ובחו"ל והמשיב שולט בחשבונות הבנק בהם "מאות אלפי דולרים" וברכוש הצדדים בעוד המבקשת עובדת כעצמאית במשרד אדריכלים והכנסתה שכר סימלי בסך 5,000 ₪ לחודש. נטען כי הצדדים מתגוררים "בוילה יוקרתית ומרווחת", הרבו בנסיעות לחו"ל וצרכו מוצרי מותרות. המבקשת אמדה את צרכיה האישיים על סך 13,460 ₪ לחודש, ונוסף על כך, הוצאות עבור עוזרת שגם מבשלת ונטען כי התשלום עבורה הוא סך 1,000 ₪ לחודש. נוסף על כך עתרה המבקשת לתשלום עבור הוצאות אחזקת מדור סך 4,010 ₪. המבקשת ציינה כי המשיב עוסק "בעיסוקים שונים" (בכתב התביעה נטען כי הוא עוסק בתיירות) שהניבו רווחים גבוהים (בכתב התביעה נטען להכנסה חודשית 60-100,000 ₪ נטו לחודש בארה"ב). המבקשת טענה כי חלה על המשיב חובת תשלום מזונותיה מאחר ו-"עולה עמו ואינה יורדת עמו" והיא זכאית לכך גם אם אינה עם בעלה וכי מעשה ידיה אינו מכסה הוצאותיה.
המשיב בתגובתו לבקשה ביקש לדחות את הבקשה. נטען כי המבקשת אינה ממצה את פוטנציאל השתכרותה, על אף היותה בעלת תואר אקדמאי ובעל הכשרה במספר מקצועות. נטען עוד כי המבקשת בחוסר תום לב ובחוסר ניקיון כפיים מאחר וטוענת שהיא מועסקת במשרה זמנית וחלקית בלבד ובפועל עובדת משרה מלאה. עוד נטען כי המבקשת אינה נוחה "לרצות ולהחזיר שלום בית על כנו" ועל כן אינה זכאית למזונות גם בשל כך. נטען כי גם בתקופת החיים המשותפים המבקשת נהגה בחוסר תום לב והיא מבקשת לקבל מזונות במקום לעבוד לפרנסתה ומאחר ואינה יכולה לתבוע את מזונות הבנות שהן בגירות והעובדה כי כעת היא אינה יכולה לתבוע מזונות עבור בנותיהן המשותפות של הצדדים מאחר והן כולן בגירות. המשיב לא פירט את הכנסת המבקשת וטען כי הוא עוסק כעצמאי בהדרכת תיירים והכנסתו לפני משבר הקורונה הייתה סך 30,000 ₪ לחודש. הכנסתו זו נפגעה בשל משבר הקורונה.
בהתאם להוראת סעיף 2(א) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959, אדם חייב במזונות בן זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו. אקט הנישואין עצמו מקים זכויות וחובות הדדים בין הבעל לאישה וביניהם חובת הבעל לזון את אשתו, חובה הקיימת כל עוד מתקיים קשר הנישואין (ראו ע"א 87/49 לוין נ' לוין, פ"ד ה 921,935).
בני הזוג יהודים והדין החל על חיוב המשיב במזונות הוא דין תורה. על פי דין זה, חובתו של הבעל לשאת במזונות אשתו פוסקת כאשר בני הזוג מתגרשים או כאשר האישה חייבת בקבלת הגט, אך מסרבת לעשות כן. היקף חיוב המזונות אמור להעניק לאישה את הסטנדרט אליו הורגלה בבית בעלה, לפי הכלל "עולה עימו ואינה יורדת" והחובה אינה מתפרשת לסיפוק צרכיה ההכרחיים בלבד של האשה, אלא יש לזון אותה לפי מעמדה ולפי רמת החיים לה הורגלה בבית בעלה (ע"א 130/83 פרייס נ' פרייס, פ"ד לח(1) 720). נפסק כי הדגש הוא על רמת החיים שהאישה הורגלה אליה ולא על עושרו של הבעל וכי אם הבעל מוכיח כי האישה משתכרת די צרכיה, הוא אינו מחויב בתשלום מזונותיה. ראו ע"א 239/85 עמיצור נ' עמיצור, פ"ד מ(1) 147, 151-152, ע"א 560/82 פלונית נ' פלוני, פ"ד לח(3) 743.
ככלל, הזכות למזונות עומדת לאישה רק מקום שבו היא חיה עם בעלה. מצב שבו בני הזוג חיים בנפרד, נדרש להתחקות אחר המקור לפירוד. ראו בנציון שרשבסקי ומיכאל קורנילדי, דיני משפחה, כרך א' (2015), 335. במקרה דנן הצדדים עודם נשואים אולם חיים בנפרד. המבקשת נותרה להתגורר בדירת הצדדים ואילו המשיב עבר להתגורר בדירה שכורה.
יוער כי אין התאמה בין הסכומים שנטענו בבקשה ובין הסכומים שנטענו בכתב התביעה והדברים מעידים לכאורה על חולשת טענות שונות ואולי גם הפרזה. עוד יוער כי המבקשת שמרה על עמימות ביחס להכנסותיה ועיסוקה. בבקשה נטען כי היא עובדת "עצמאית במשרד" ללא שהוסבר האם הכוונה לעוסק מורשה, עוסק פטור או שכירה ובכתב התביעה נטען כי המבקשת עובדת בעבודה זמנית בהפקת אירוע ספורט שעתיד להתקיים בחודש דצמבר ואין לה הכנסות נוספות. גם המשיב לא פירט עיסוקו למעט אמירה כללית כי עיסוקו "הדרכת תיירים" (מדריך? בעל חברת תיירות?) לא זו אף זו, אלא שהצדדים לא צירפו הרצאות פרטים מלאות כדבעי.
לא ניתן לפסוק מזונות על סמך טיעונים בכתב שאינם מפרטים תשתית כלכלית מספיקה וללא אסמכתאות להוכחות ולו ראשית הטענות.
על כן, ובהעדר פרטים ומסמכים המעידים על הכנסות והוצאות הצדדים ובהעדר הרצאות פרטים מלאות וכאשר אין מחלוקת כי המשיב משלם את מלוא הוצאות אחזקת המדור ותשלומי המשכנתא, אני מורה על מחיקת הבקשה.
אם יוגשו בקשות / תגובות כנדרש עד לדיון הקבוע ביום 19.12.2022, יישמעו טענות הצדדים בדיון.
מותר לפרסום בהשמטת פרטים מזהים, תיקוני הגהה ועריכה.
המזכירות תמציא לצדדים.
ניתנה היום, י"ג כסלו תשפ"ג, 07 דצמבר 2022, בהעדר הצדדים.
