טוען...

בפני

כבוד השופט חננאל שרעבי


המבקש:

ר. מ

ע"י ב"כ עוה"ד צבי גולן

נגד

המשיבים:

1. ד. ר. מ
2. ר. ש. מ
ע"י ב"כ עוה"ד ברק ג'ורדן

3. מ. א
4. בנק מזרחי טפחות בע"מ – סניף ... ח.פ 520000522
5. הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ – סניף ... ח.פ 520029083

פסק דין

1. בפני בקשת רשות ערעור על שתי החלטותיו של בית המשפט לענייני משפחה בחדרה (כב' השופטת יפעת שקדי שץ) בתמ"ש 32388-08-22 מיום 13.9.22 ומיום 16.9.22 (להלן: "התיק קמא" ו- "ההחלטות קמא" בהתאמה), במסגרתה נדחתה בקשת המבקשים כאן למתן צו מניעה זמני וכן צו עשה זמני ללא קיום דיון במעמד הצדדים, וכן הורה בית משפט קמא למבקש לפצל את תביעתו קמא, והכל כפי שיפורט להלן.

רקע בזעיר אנפין

2. המבקש, אדם כבן 90, ומשיבים 1-2 הם נכדיו, ילדי בנו המנוח של המבקש. משיבה 3 היא בתו של המבקש.

משיבים 4-5 הם בנקים אשר המבקש מנהל בסניפיהם שבכותרת חשבונות בנק (להלן: "חשבונות הבנק").

3. מספר חודשים לפני הגשת התובענה קמא, הלך לעולמו בנו של המבקש (להלן: "המנוח"). לפי צו הירושה שהוצא לאחר פטירתו, יורשיו הם בניו, משיבים 1-2.

4. לטענת המבקש, נודע לו כי משיבים 1-2 פנו לשני הבנקים שבכותרת וביקשו לקבל פרטים על חשבונות המבקש, בטענה כי הם יורשיו היחידים של אביהם המנוח.

5. עוד לטענת המבקש, בנו המנוח ובתו משיבה 3 היו מורשי חתימה בלבד בחשבונות הבנק וצורפו לחשבונות אלה לצרכי סיוע למבקש.

6. המבקש הגיש את התובענה קמא לבית המשפט ביום 15.8.22 במסגרתה ביקש את הסעדים הבאים:

א. צו הצהרתי כי חשבונות הבנק אצל משיבים 4-5 שייכים למבקש בלבד, וכי למשיבים 1-2 אין כל זכויות בחשבונות בנק אלה;

ב. להורות למשיבים 1-2 לרשום בפניהם כי המבקש הוא בעל החשבון וכי משיבה 3 והמנוח היו רק בעלי זכות משיכה בחשבונות הבנק, בשמו של המבקש ועבורו בלבד; המנוח היה שלוחו של המבקש ומשכך לא היה יכול להוריש את זכויותיו;

ג. להורות למשיבים 1-2 להסיר ולגרוע את שמו של המנוח באופן שהמבקש ומשיבה 3 יוותרו רשומים כבעלי החשבון בלבד.;

ד. ליתן צו מניעה קבוע למנוע ממשיבים 1-2 לדרוש ולקבל לידיהם כל מידע ו/או פרטים ביחס לחשבונות הבנק או לבצע כל פעולה בחשבונות הבנק;

ה. להורות למשיבים 4-5 לרשום בספריהם את היותו של המבקש בעלים יחיד בחשבונות, ללא שינוי סטטוס מעמדה של משיבה 3 בחשבונות הבנק.

7. בד בבד עם הגשת התובענה קמא, הגיש המבקש "בקשה דחופה (בפגרה) למתן צו מניעה וצו עשה זמני במעמד צד אחד", במסגרתה התבקש בית משפט קמא ליתן "צווים זמניים ודחופים" כלשון הבקשה, כדלקמן:

1. לאסור על משיבים 1-2:

א. להירשם כבעלי חשבון מס' ... בבנק מזרחי טפחות בע"מ, סניף .... וכבעלי חשבון מס' .... בבנק הבינלאומי בע"מ, סניף .....

ב. למנוע מהם לדרוש ולקבל לידיהם כל מידע ו/או פרטים ביחס לחשבונות הבנק;

ג. לבצע פעולה כלשהי בחשבונות הבנק, לרבות ובייחוד משיכת כספים ו/או שחרור כספים מהחשבונות לידיהם ו/או לפקודתם ובכלל זה למנוע מהם ביצוע פעולה בנקאית מכל סוג ומין שהוא.

2. להורות למשיבים 4-5 (כל אחד בנוגע לחשבון המבקש המתנהל אצלו):

א. צו המבטל את חסימת החשבון ו/או מגבלת משיכת כספים והחזרתו לפעילות כמו שהיה נהוג, לפני פטירת בנו המנוח של המבקש, עבור ולמען המבקש, באמצעות הוראות המבקש ומשיבה 3;

ב. צו המונע ביצוע כל דיספוזיציה בחשבונות הבנק של המבקש וככל שיידרש להורות למשיבים 4-5 לרשום את המבקש כבעלים היחיד בחשבון וכי למשיבה 3 זכות משיכה בחשבון אביה כשלוחתו ולא כבעלים;

ג. צו המונע רישום משיבים 1-2 כבעלי החשבון מכוח צו הירושה של אביהם המנוח;

ד. צו המונע מתן כל מידע ו/או פרט בנוגע לחשבונות הבנק של המבקש, לידי משיבים 1-2;

ה. צו המונע משיכת כספים ו/או ביצוע פעולה בנקאית כלשהי זולת על ידי המבקש ו/או משיבה 3.

8. בהחלטה מיום 16.8.22 ציין בית משפט קמא כי לא ראה לנכון להיעתר לבקשה במעמד צד אחד, והורה על העברתה לתגובת המשיבים.

9. ביום 1.9.22 הוגשה תגובת משיבים 1-2, במסגרתה התנגדו לבקשה תוך שהם מציינים כי בעלי חשבונות הבנק הם שלושה – המבקש, המנוח ומשיבה 3. בהיות משיבים 1-2 יורשי המנוח, הרי שהם נכנסים בנעליו וזכאים לרשת את זכויותיו בחשבונות הבנק ולקבל פרטים על הנעשה בחשבונות אלה; משיבה 3 מתנגדת לכך ובהשפעתה על המבקש (אביה, קשיש כבן 90) הוגשה התובענה קמא, לנשל את משיבים 1-2 מזכויותיהם.

10. ביני לביני, ביום 24.8.22 ניתנה ההחלטה הבאה בתיק קמא:

"הנתבעים הפורמאליים 4-5 (הכוונה לבנקים, ח"ש) אינם בני משפחה כהגדרתם בחוק.

נוכח האמור, ונוכח נימוקי צירופם, סבורני כי יש מקום להסרתם מכתב התביעה. לפיכך, וככל שלא תוגש בקשה מתאימה, על התובע להגיש כתב תביעה מתוקן בהתאם לתקנות. לחלופין, ככל הנדרש, תוגש בקשה מתאימה לצירופם תוך 7 ימים מהיום. ימי הפגרה במניין הימים.

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים".

11. ביום 1.9.22, ניתנה החלטת בית משפט קמא לפיה נדרשות מספר הבהרות מטעם המבקש, לגבי מקור הכספים בחשבון והיקפם, טיבו ומהותו של החשבון, מעמדו של המנוח בחשבון וכו' (כפי שפורט בהחלטה), והמבקש נדרש לצרף מסמכים ואסמכתאות מתאימים. עוד נכתב בהחלטה הנ"ל, כי לנוכח חלקיות המידע והיעדר הדחיפות, אין בית משפט קמא נעתר לבקשה לצווים הזמניים.

12. ביום 31.8.22 הוגשה תגובת המבקש להחלטה מיום 24.8.22 הנ"ל, במסגרתה טען כי התערבות הבנקים בהליך קמא איננה נחוצה כל עוד תתקבל עמדתם לפיה אין בכוונתם להתערב בהליך וכי יכבדו כל החלטה שתינתן בתיק קמא. ככל שתתקבל עמדת הבנקים כאמור, ניתן יהיה להסירם מכתב התביעה ולא תוגש בקשה לצירופם להליך.

המבקש ביקש כי בית משפט קמא יורה לבנקים ליתן עמדתם העקרונית לתביעה קמא, וככל שימצא כי אין מקום לעשות כן – לראות באמור בקשה לצירוף הבנקים לתובענה קמא, מהנימוק כי הצדק והתועלת במקרה קמא מחייבים צירוף הבנקים לתובענה קמא, על מנת שלא תתקבל פסיקה שלא ניתן יהיה לאכפה כלפי צד ג' (הבנקים). אף לא ייגרם נזק למי מהצדדים ככל שיצורפו הבנקים לתובענה קמא, נוכח מהות הסעדים המבוקשים והנתונים המוחזקים בידי הבנקים.

13. ביום 1.9.22 ניתנה החלטה על תגובת המבקש לעיל, שהורתה למבקש לצרף לתיק קמא "מסמכים המלמדים על הסיבה להקפאת החשבון ואת התכתובת עם הבנקים. בנוסף, תוגש כל התכתבות שהיתה עם הבנקים בהקשר לתביעה או לזכויות בחשבונות נשוא ההליך".

ביום 11.9.22 ניתנה החלטה המורה כי המסמכים המבוקשים משתי ההחלטות מיום 1.9.22 יוגשו לתיק קמא עד יום 29.9.22.

14. ביום 13.9.22 ניתנה ההחלטה הראשונה בגינה הוגשה בקשת רשות ערעור זו, כהאי לישנא:

"מעיון בכתב התביעה עולה כי התובע עותר למספר סעדים:

1. מתן פסק דין הצהרתי בהתייחס לבעלות בשני חשבונות בנק;

2. מתן צו מניעה האוסר על הנתבעים 1-2 לבצע פעולות בחשבונות הבנק או לקבל מידע עליהם;

3. מתן צו עשה לנתבעים 1-2 לגרוע את אביהם המנוח מהרישום בחשבונות הבנק.

לאור האמור, על פניו מדובר בריבוי סעדים.

לפיכך, תביעה זו תתייחס למתן צו המניעה. ככל הנדרש, על התובע להגיש הליך נפרד המתייחס לפסק הדין ההצהרתי ולכרוך בו.

כתב התביעה המתוקן בתיק זה יוגש בהתאם לתקנות.

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים ותקבע לתזכורת מעקב".

15. ביום 15.9.22 הגיש המבקש בתיק קמא "בקשה לקיים דיון דחוף בבקשה לסעד זמני ותשובת המבקש להבהרות שנתבקשו ע"י כב' בימ"ש בהתאם להחלטה מיום 1.9.22". במסגרת הבקשה ביקש כי בית משפט קמא ייעתר לבקשתו לצווים זמניים, וככל שלא ייעתר אזי להורות על קיום דיון במעמד הצדדים תוך שמפנה לתקנה 97(ז) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: "התקנות"), המורה לטענתו כי על בית המשפט לקיים דיון בבקשה לסעד זמני.

16. ביום 16.9.22 ניתנה ההחלטה השנייה בגינה הוגשה בקשת רשות הערעור דנן, כדלקמן:

"המבקש ישלים את ההתייחסות בהתאם לכל הנקודות שהועלו בהחלטות מיום 1.9.2022 - יבהיר בצורה ברורה מתי צורף אביהם המנוח של המשיבים 1-2 לחשבון (התאריך במסמך שצורף לא ברור ומהמסמכים שצורפו עולה, כי בחשבון היו שלושה שותפים ונדרשה חתימה משותפת); מה היה מקור הכספים שהופקדו בחשבון; האם מדובר בחשבון חסכון או עו"ש; האם החשבון משמש לתשלום חשבונות שוטפים; מה היתרה העדכנית בחשבון; מדוע יש להפשיר את החשבון שעה שהוא חסום כעת; מדוע יש הצדקה למנוע חשיפת המידע בחשבון בפני המשיבים.

המבקש התבקש לצרף את כל המידע הרלבנטי, לרבות תדפיסים ביחס לפעולות שבוצעו ויתרה עדכנית. בנוסף התבקש המבקש לצרף את ההתכתבות עם הבנק וההודעה על חסימת החשבון. המסמכים שהתבקשו והמידע הנדרש לא הוגשו.

במצב הנוכחי, בהעדר המסמכים המפורטים; בהעדר הבהרה ביחס לבסיס לטענות המבקש בדבר בעלותו בכספים שעה שהחשבון הוגדר כמשותף ונדרש צירוף חתימות; בהעדר התייחסות לדחיפות שעה שמדובר בחשבון חסום, לא הובהרה בהילות בשחרור הכספים וממילא מדובר בענין כספי הפיך ולא בפעולות שיש למנוע בשל חשש שיהיו בלתי הפיכות או יסבו נזק מהותי - לא מצאתי כי התגבשו התנאים המצדיקים מתן צו זמני. בשלב זה, הבקשה נדחית".

בקשה לעיכוב ביצוע

17. בד בבד עם הגשת בקשת רשות הערעור, הגיש המבקש גם בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה קמא מיום 13.9.22, עד להכרעה סופית בבקשת רשות הערעור.

18. בהחלטתי מיום 6.10.22 ניתן עיכוב ביצוע ארעי של ההחלטה קמא מיום 13.9.22 עד החלטה אחרת, והתבקשה תגובת המשיבים אף לבקשה זו, במסגרת תשובתם לבקשת רשות הערעור.

טענות המבקש בבקשת רשות הערעור

19. להלן תמצית טענות המבקש בבקשת רשות הערעור:

א. בכל הקשור לאי מתן הצווים הזמניים טען כדלקמן:

1. לאור המצב המשפטי, במקרה זה ולפי בחינת מאזן הנוחות, המבקש נותר חשוף ללא הגנה, ועל בית משפט קמא היה להיענות לבקשת המבקש למתן הצווים הזמניים בתיק קמא.

2. המבקש עמד בכל התנאים הנדרשים למתן הצווים הזמניים. הוכחה קיומה של עילת תביעה רצינית, הוכחה זכות לכאורה וסיכויים טובים להצליח בתביעה, מאזן הנוחות פועל לטובתו וכן שיקולי יושר.

3. בקשת המבקש לצווים זמניים, יחד עם ההבהרות שניתנו, לא רק שמילאו את הנדרש ביחס לתנאים הדרושים לקיום הסעד הזמני, אלא מהוות ראיות ממשיות המעידות כי מדובר בחשבונות המבקש בלבד. אין ברישום בבנקים כדי ליצור בעלות ו/או להקנות זכויות.

4. נוכח ההלכה והפסיקה לעניין טענת בעלות בחשבון, עובר נטל ההוכחה למשיבים, ומשכך יש לראות את המבקש כמי שעמד בנטל הנדרש להוכיח קיומה של תביעה וסיכויים טובים להצליח בה.

5. הפסיקה אימצה נוהג הנהוג בין הורים מבוגרים לילדיהם, והן ביחס לנוהל בבנקים, וקבעה כי במקרה שיש חשבון של הורה וילדים – נטל ההוכחה הוא על הילד הטוען לזכויות בעלות בחשבון.

6. טעה בית משפט שלא שקל בהחלטותיו את מאזן אי הנוחות והנזק שעלול להיגרם למבקש בשל אי מתן הסעדים הזמניים, או חשיפת המידע למשיבים 1-2 וסכנת ביצוע פעולות כספיות ו/או אחרות בחשבונות הבנק.

ב. בכל הקשור לאי קיום דיון במעמד הצדדים בבקשה לצווים זמניים טען:

7. טעה בית משפט קמא עת דחה את הבקשה לצווים זמניים מבלי לקיים דיון במעמד הצדדים, כאמור בתקנה 97 לתקנות, אשר קובעת במפורש כי בקשה לסעד זמני תידון במעמד בעלי הדין. גם אם סבר בית משפט קמא כי אין די במסמכים שצורפו ו/או בהצהרת המבקש, היה עליו לכל הפחות לקבוע דיון בבקשה.

8. בהלכה הפסוקה נקבע כי רק במקרים חריגים לא יתקיים דיון במעמד הצדדים בבקשה לסעד זמני. אף בהתאם לתקנות החדשות, נדרש לקיים דיון בעל פה ורק במקרים חריגים תידחה בקשה לסעד זמני על הסף, אם נמצא כי היא אינה מגלה עילה. בית משפט קמא לא קבע כי מדובר במקרה חריג שלאורו אין מקום לקיים דיון ואף לא נימק מדוע לא קבע דיון בבקשה.

9. בית משפט קמא התעלם מבקשת המבקש לקיים דיון במעמד הצדדים בבקשה לצווים זמניים.

ג. בכל הקשור להחלטה מיום 13.9.22 טען:

10. בית משפט קמא התעלם מהעובדה כי הסעד העיקרי בתובענה קמא הוא הסעד הצהרתי, ושאר הסעדים נלווים אליו. אין טעם בקיום הליך לצווי מניעה קבועים ללא סעד הצהרתי, שהרי אין טעם במתן צווים אם לא יוצהר כי חשבונות הבנק הם של המבקש בלבד.

11. מהלך של תיקון כתב התביעה כפי שנקבע בהחלטה קמא עלול להוביל לריקון מתוכן או שינוי משמעותי של פסק הדין שיינתן ביחס לצווים הקבועים המבוקשים. היינו בהחלטה קמא נסתם הגולל על תביעת המבקש עוד בטרם נדונה.

12. בית משפט קמא התעלם מהדין ומהפסיקה בדבר עקרון מיצוי העילה – הגשת תביעה על מלוא עילות הסעד שלו הוא זכאי. צד לא יכול לנהל הליך משפטי נוסף באותה עילה.

13. לפי תקנה 25 לתקנות, על התובע לכלול בכתב תביעתו את מלוא הסעד שלטענתו הוא זכאי לו מכח עילת התביעה, ולא יוכל להגיש תביעה בהמשך בשל החלק שלא תבע. תובע יכלול בכתב התביעה את כל הסעדים המבוקשים בשל עילת תביעה אחת.

14. במקרה קמא טעה בית משפט קמא עת סבר כי מדובר בתביעות שונות ונפרדות. מדובר בתביעה הצהרתית אחת לגביה התבקשו מספר סעדים ולא להיפך.

נימוקי המשיבים בבקשת רשות הערעור

20. להלן תמצית טענות משיבים 1-2 בתשובתם לבקשת רשות הערעור:

א. המבקש לא הראה כל זכות שיש בידיו למנוע ממשיבים 1-2 לקבל מידע ומסמכים מהבנקים, משיבים 4-5 או מכל בנק אחר. למשיבים 1-2 קיימת זכות כיורשים, לקבל מידע מלא וגילוי מלא של הנעשה בחשבונות בהם היה אביהם המנוח שותף.

ב. משיבים 1-2 באים בנעליו של אביהם המנוח שהיה בעלים (משותף) בחשבונות הבנק. משהסתלק השותף לבית עולמו, יורשיו זכאים לקבל את זכויותיו בחשבונות.

ג. כל תכליתן של בקשת רשות הערעור והבקשה לעיכוב ביצוע איננה אלא שימוש לרעה בהליכי בית משפט, מאחר שלמרות שבית משפט קמא חייב את המבקש להמציא מסמכים שונים המפרטים את זכותו לסעדים המתבקשים על ידו, הוא כבר הגיש פעמיים בקשות לצווים זמניים מבלי להמציא את המסמכים הנדרשים.

ד. במסגרת ניסיון משיבים 1-2 לבדוק את היקף עזבון אביהם המנוח, לרבות חשבונות בנק, נתקלו בהתנגדותן של משיבה 3 ואחיותיה (שהן גם אחיותיו של המנוח) לברר נתונים בסיסיים של העזבון וחשבונות הבנק המשותפים עם המבקש. המבקש עצמו ככל הנראה, לא מצוי "בסוד העניינים".

ה. אין כל בסיס חוקי לדרישת המבקש לקיים דיון במעמד הצדדים, מאחר שתקנה 50 לתקנות קובעת לגבי הגשת בקשה בכתב והדיון בה, כי רשאי בית המשפט להחליט על יסוד הבקשה והתשובות בלבד. היינו צדק בית משפט קמא עת דחה את בקשת המבקש, ללא קיום דיון.

ו. בית משפט קמא הורה בשתי החלטותיו מיום 1.9.22 כי על המבקש לצרף מסמכים שונים – אולם המבקש לא עשה כן עד עצם יום הגשת התשובה בבקשת רשות הערעור. כל שצורף זה מסמך המעיד על השותפות הקיימת בחשבונות הבנק, ולא צירף ולו מסמך אחד המעיד מדוע יש לפגוע בזכויותיהם הקנייניות של משיבים 1-2.

ז. אף ההחלטה קמא מיום 13.9.22 בדין יסודה, ותואמת לאמור בתקנה 15(א) לתקנות סדרי הדין בענייני משפחה, תשפ"א-2020; תביעת המבקש למתן הצהרה על כך שאין ליורשי המנוח זכויות בחשבונות הבנק נשוא התובענה קמא, היא תביעה נפרדת מתביעתו למתן צו מניעה ו/או צו עשה קבועים.

ח. אין להורות על עיכוב ביצוע ההחלטות קמא, מאחר שמשמעות העיכוב שלא ניתן יהיה לקבל מהבנקים את המסמכים לתמיכה בטענות משיבים 1-2, וכל ההליך קמא יתעכב ללא צפי לסיום; בית משפט קמא לא יוכל לנהל את ההליך קמא ללא דיון הוכחות. כמו כן משיבים 1-2 לא יוכלו להפעיל את זכותם שבדין לקבל את מסמכי הבנקים, בהיותם יורשי אביהם המנוח.

דיון והכרעה

21. לאחר עיון בבקשת רשות הערעור על נספחיה, בבקשה לסעד זמני ובתשובה לה (על נספחיה) וכן בתיק קמא שוכנעתי ליתן רשות ערעור, לדון בבקשה כבערעור ולקבל הערעור באופן שיפורט להלן, מכח סמכותי על פי תקנות 138(א)(2) + (5) לתקנות.

להלן אנמק החלטתי.

22. המבקש מלין על שתי החלטות שניתנו בתיק קמא, כמפורט לעיל.

בכל הקשור להחלטה מיום 16.9.22, שעניינה אי מתן צווים זמניים, סבורני כי מן הראוי היה לקיים דיון בבקשה לצווים זמניים במעמד הצדדים בבית משפט קמא, לאחר קבלת תגובת משיבים 1-2 לבקשת הצווים הזמניים.

יפים לעניין זה הדברים שאמרה אך לאחרונה כב' השופטת יעל וילנר ב-רע"א 8339/21 עצמאות ניהול מלונות בע"מ נ' פלטרין השקעות בע"מ (21.6.22), כדלקמן:

"נקודת המוצא לדיון בענייננו היא תקנה 97(א) לתקנות, שלפיה "הבקשה למתן סעד זמני תידון במעמד בעלי הדין", מבלי לגרוע מסמכויות בית המשפט לפי פרק ח' לתקנות, שמאפשר לבית המשפט להחליט בבקשה מבלי לקיים דיון, בין אם הבקשה מצריכה תשובה ובין אם לאו (ראו תקנות 50(2) ו-50(4)). ברע"א 1556/21 עירון נ' עו"ד בר-אור (22.4.2021), קבע בית משפט זה כי ההפניה לפרק ח' הנ"ל בתקנה 97(א) נועדה לעגן את ההלכה, שלפיה דרך המלך היא קיום דיון בבקשה לסעד זמני במעמד בעלי-הדין, כשבצידה פתח צר לדחיית הבקשה ללא דיון, כאשר הבקשה איננה מגלה עילה אף לא על פניה" (פסקה 9 לפסק הדין).

23. עינינו הרואות, דרך המלך היא קיום דיון במעמד הצדדים בבקשה לסעד זמני. החריג הוא דחיית הבקשה ללא דיון כאמור, כאשר הבקשה לא מגלה עילה אף לא על פניה. בית משפט קמא לא נימק כך, ואף אני לא מצאתי, כי בענייננו חל חריג זה.

24. יצוין כי משיבים 1-2 בתשובתם לבקשת רשות הערעור הפנו אמנם לתקנה 50 לתקנות (ראו סעיף 20(ה) לעיל), העוסקת בדיון בבקשה בכתב, אולם זו אינה התקנה המתאימה לענייננו, אלא תקנה 97 לתקנות, העוסקת בסעדים זמניים.

25. אני מורה כי בית משפט קמא יקיים דיון בבקשה קמא לסעדים זמניים במעמד הצדדים, תוך 14 ימים ממתן פסק דין זה, בהתאם ליומנו של בית משפט קמא. לאחר הדיון בית משפט קמא ישקול את טענות הצדדים ויכריע כחוכמתו בבקשה קמא.

26. ודוק – אין בקבלת בקשת רשות הערעור דנן זו כדי לפטור את המבקש ממילוי הוראות בית המשפט קמא שניתנו בהחלטה מיום 16.9.22, לרבות מתן ההבהרות וצירוף המסמכים והאסמכתאות שנדרשו.

27. בכל הקשור להחלטה קמא מיום 13.9.22, סבורני כי צודק המבקש בבקשתו.

הסעדים המבוקשים בתובענה קמא הם בבחינת הא בהא תליא; הסעד לפסק דין הצהרתי בעניין בעלות בחשבונות הבנק, קשור קשר הדוק לצו המניעה ולהסדרת רישום בעלי הזכויות בחשבונות הבנק, כפי שהתבקשו בתובענה קמא. מדובר למעשה באותה מסכת עובדתית שראויה להתברר במסגרת תובענה אחת. נפנה בעניין זה לתקנה 15(א)(1) לתקנות בית משפט לעניני משפחה (סדרי הדין), תשפ"א-2020.

אני סבור כי אין מקום להפרדה בין התובענות, כהוראת בית משפט קמא, והפרדה זו תגרום לסרבול ההליכים ותקשה על ההתנהלות.

28. בהחלטתו מיום 24.8.22, הורה בית משפט קמא למבקש להגיש בקשה לצירוף הבנקים לתובענה, היות שהם אינם בני משפחה. המבקש פעל כן, וביקש בתגובתו מיום 31.8.22 לצרף את הבנקים כצד לתובענה.

סבורני כי יש לקבל את בקשתו של המבקש. הבנקים דרושים כמשיבים בתיק קמא, לבירור המחלוקת העומדת בבסיס התובענה קמא, והם בבחינת "צד נדרש" לבירור התובענה כאמור בסעיף 6(ו) לחוק בית המשפט לעניני משפחה, תשנ"ה-1995:

"בית משפט לעניני משפחה רשאי לצרף לתובענה מי שלצורך בירור התובענה והכרעה בסכסוך נדרש שיהיה צד לה, יהא נושא התובענה או שוויה אשר יהא".

29. חיזוק לקביעה זו נמצא בתגובות הבנקים אשר הוגשו לתיק דנן ולתיק קמא, בעת רישום פסק דין זה.

ביום 24.10.22 הגיש משיב 5 את עמדתו בתיק קמא, לפיה יכבד כל צו לחלוקת הכספים או לשינוי זכויות חתימה בחשבון (בסייגים שפורטו).

ביום 25.10.22 הגיש משיב 4 את עמדתו בתיק דנן, לפיה ימלא אחר כל צו שיפוטי שיינתן.

30. לאור המקובץ לעיל, אני מורה על ביטול ההחלטה קמא מיום 13.9.22. כן אני מורה כי משיבים 4-5 יצורפו כנתבעים לתובענה קמא (ולמעשה הם כבר קיימים כנתבעים בתובענה קמא).

31. נוכח ביטול ההחלטה קמא מיום 13.9.22, מתייתר הצורך לדון בבקשת עיכוב הביצוע שהוגשה לגבי ההחלטה הנ"ל (יוער כי לא התבקש עיכוב ביצועה של ההחלטה קמא מיום 16.9.22, כפי שבטעות סברו משיבים 1-2 בתשובתם).

סוף דבר

32. לאור כל האמור לעיל אני מורה על קבלת הערעור לגבי שתי ההחלטות קמא, באופן המפורט בסעיפים 25 ו-30 לעיל.

33. משיבים 1-2, יישאו, יחד ולחוד, בהוצאות המבקש בשיעור של 3000 ₪. סכום זה ישולם למבקש באמצעות בא כוחו תוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין, החל מיום מתן פסק דין זה זאת ועד ליום התשלום המלא בפועל.

העירבון שהופקד בהליך יושב למבקש באמצעות בא כוחו.

המזכירות תשלח פסק דין זה לצדדים.

פסק דין זה מותר לפרסום תוך השמטת שמות הצדדים וכל פרט מזהה אחר.

ניתן היום, ל' תשרי תשפ"ג, 25 אוקטובר 2022, בהעדר הצדדים.