טוען...

בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה

תלה"מ 9731-03-21 פלוני נ' פלונית

תיק חיצוני:

בפני

כבוד השופטת שירלי שי

תובע:

פלוני

ע"י ב"כ עוה"ד טל גרינברג – מינוי הסיוע המשפטי

נגד

נתבעת:

פלונית

ע"י ב"כ עוה"ד אליס שמאי

פסק דין

בפניי בקשה של המבקש – אב הקטינים, לצו מניעה, אשר יאסור את העתקת מגורי שניים מתוך שלושת ילדיהם המשותפים של הצדדים, XXX בן כ- 14 שנים, וXXX בן כ- 15 שנים (להלן: "הקטינים" ו/או "הילדים") מראש העין למושב פטיש. הבן הבכור, XXX, קטין כבן 17 לומד בפנימיית XXXXX, והבקשה שבפניי אינה נוגעת לו.

כבר בפתח פסק הדין יצוין כי בפועל, המשיבה – אם הקטינים, העתיקה את מקום מגורי הקטינים בסוף אפריל 2022, לטענתה לאחר שניתן לה אישור בעל פה מהאב, לטענת האב באופן חד צדדי ומבלי שניתנה הסכמתו.

בשל המעבר בפועל ונוכח סירובו של האב לאשר את רישומם של הקטינים במסגרות החינוך במושב XXX, נותרו הם ללא מסגרת חינוכית במשך כשבועיים. אי לכך, בדיון דחוף שהתקיים במעמד הצדדים, ביום 11.5.2022, הגיעו הצדדים להסכמות זמניות, למשך התקופה שנותרה עד לסיום שנת הלימודים הקודמת, כפי שיפורט בהמשך פסק דין זה.

עתה נשאלת השאלה היכן יתגוררו וילמדו הקטינים בשנה הלימודים הקרובה.

אין צורך להבהיר כי במקרה דנן, כאשר המרחק בין מגורי הצדדים הינו למעלה מ- 100 ק"מ, מקום מגורי הקטינים יקבע באופן אוטומטי את מסגרות החינוך שלהם ולהיפך, וכך גם יהיה הכרח לקבוע את חלוקת זמני שהותם עם כל אחד מהצדדים.

רקע בתמצית

  1. לצדדים בענייננו 3 ילדים קטינים, XXX קטין כבן 17, XXX קטין כבן 15 וXXX קטין כבן 14.

  2. הצדדים חתמו על הסכם גירושין אשר קיבל תוקף של פסק דין ביום 3.7.2013 על ידי בית הדין הרבני בפתח תקווה.

  3. לגבי חלוקת זמני שהות ואחריות הורית נקבע בהסכם כי הקטינים יהיו באחריותה של האם וזמני השהות של האב עימם יתקיימו בכל סוף שבוע שני החל מיום שישי בשעה 13:00 ועד למוצ"ש.

  4. באותה העת התגוררו הצדדים בXXXX.

ההליך המשפטי ככלל

  1. ביום 4.3.2021 הגיש האב תביעה בעניין הקטין, קביעת הסדרי שהות וחידוש קשר. בתביעה עתר האב להורות על חידוש הקשר בינו לבין הקטין XXX בלבד, תוך קביעת זמני ביקור, וזאת משום שלטענתו מאז 3/2019 נותק הקשר ביניהם.

  2. ביום 11.5.2021 הגישה האם את כתב הגנתה. עיקר טענתה שהאב הוא הגורם לניתוק, בהתנהגותו האלימה כלפיו, ובמיוחד כאשר מדובר בנער בן 15 שלרצונו יש חשיבות מכרעת.

  3. ביום 20.5.2021 הגיש התובע כתב תביעה נוסף – תובענה בעניינם של קטינים, למניעת הסתה וניכור הורי. בכתב תביעה זה עתר להפסקת ההסתה והניכור של הקטינים מצד האם. עוד עתר להורות לאם ליידע אותו בכל העניינים הנוגעים לקטינים וחורגים משגרת היומיום ולקבל את הסכמתו בכל העניינים הנוגעים לאפוטרופסות. כן עתר ליתן כל סעד מתאים אחר שיידרש לשם הבטחת שלומם וטובתם של הקטינים.

  4. ביום 30.5.2021 הורה בית המשפט לאב להבהיר מדוע ישנן 2 תביעות שעניינן זהה. ביום 10.6.2021 הגיש האב הבהרה מטעמו בה ציין כי התביעה הראשונה נפתחה בשל רצונו לחידוש הקשר עם הבן הבכור XXX, עקב ניתוק קשר, אולם מאז הגשת התביעה חלה לטענתו הסלמה בהתנהלות האם אשר מסיתה גם את שני ילדיהם הנוספים של הצדדים, וחלה הידרדרות בקשר שלו גם עימם, ועל כן הוגשה תביעה נוספת.

  5. ביום 10.6.2021 הגישה האם בקשה לאיחוד שתי התביעות. בית המשפט קבע כי אין מקום להגשת הבקשה שכן התביעות קשורות ומאוחדות וידונו במאוחד.

  6. ביום 29.6.2021 התקיים דיון ראשון במעמד הצדדים בפני חברתי כבוד השופטת אליהו, בו נקבע כי מאחר שנפתחו שתי תביעות בעניין חידוש הקשר של האב עם הקטינים, מבחינה טכנית, התיק האחרון שנפתח ייסגר, וכלל הבקשות והתגובות בעניין חידוש הקשר יוגשו בתיק אחד שמספרו 9731-03-21 -התיק הנוכחי.

  7. בהמשך לדיון שהתקיים במעמד הצדדים, ובאותו היום, ניתנה החלטה, על ידי חברתי כבוד השופטת אליהו, לפיה נאסר על הצדדים לערב את הקטינים בסכסוך שביניהם ונאסר עליהם להקליט את הקטינים. יחד עם זאת קבעה כבוד השופטת אליהו כי "היות ולא הונחה בפניי כל סיבה או נימוק לנתק שתלוי ועומד בין האב לבין XXX מזה כחודש, הנני מורה על קיום זמני שהות לאלתר בין האב לבין הקטין XXX. ככל שזמני השהות לא יקוימו אורה על חיוב האם על כל הפרה בסך של 250 ₪".

  8. ביום 6.7.2021 התמנתה עו"ד לורית גרון גלבוע לייצג את הקטינים כאפוטרופוס לדין וזו נדרשה להגיש עמדה באשר לקשר של הקטינים עם אביהם, הקשיים שיש, מערכת היחסים בבית האם וכו'.

  9. ביום 9.8.2021 הגישו הצדדים הודעה משותפת בדבר זמני השהות של הקטינים XXX וXXX עם אביהם, תוך שהאם מבהירה כי הינה מקיימת את זמני השהות ואף מאשרת מפגשים מעבר לזמנים שנקבעו.

  10. ביום 8.9.2021 הוגש דוח מטעם האפוטרופסא לדין, שהוגדר כחסוי, אשר על כן קבע בית המשפט כי הדוח יישמר בכספת בית המשפט והאב התבקש להגיש לבית המשפט עדכון האם מתקיימים זמני שהות בינו לבין XXX וXXX. האב הגיש עדכון מטעמו ובו אישר כי מאז שניתנה החלטת בית המשפט מיום 29.6.21 זמני השהות בינו לבין הקטינים XXX וXXX מתקיימים כסדרם.

הבקשות הנוכחיות -

  1. ביום 4.4.2022 הגישה האם בקשה דחופה לבית המשפט בה עתרה להורות לאב לאשר את רישום שני הקטינים, XXX וXXX, בבית הספר שליד מקום המגורים החדש אליו עתידה להעתיק את מגורי הקטינים.

  2. בבקשה זו טענה האם כי היא ובעלה נקלעו למצב כלכלי קשה ולא יצליחו לעמוד בתשלומי שכר הדירה ובעל הדירה הודיע להם שעליהם לעזוב את דירתם המושכרת בXXXX ועל כן החליטו להעתיק את מגורי המשפחה למושב XXX. לטענתה שיתפה את הקטינים והם מבינים ואף שמחים על המעבר. על מנת לבצע את רישומם של הקטינים, XXX וXXX למוסדות החינוך באזור המגורים החדש, היא זקוקה לאישורו של האב, אשר התעלם מפניותיה ועל כן פונה לבית המשפט.

  3. לטענת האם המעבר עתיד להתבצע ביום 14.4.2022 וכי הקטינים אמורים להתחיל את לימודיהם בבית הספר שליד מושב XXX מיד לאחר חופשת הפסח ביום 24.4.22. עוד הוסיפה האם כי אין במעבר כדי להשפיע על הקשר שבין הקטינים לאב ועל זמני השהות שלו עימם.

  4. במקביל, ביום 5.4.2022 הגיש האב בקשה למתן צו מניעה, במעמד צד אחד, אשר יאסור על האם להעתיק את מקום מגורי הקטינים.

טענות האב:

  1. נודע לו רק בעת הגשת הבקשה לאשר רישום הקטינים במסגרת חינוכית במושב XXX כי האם והקטינים עתידים להעתיק את מקום מגוריהם למושב XXX שבצפון XXX.

  2. האם לא מצאה לנכון ליידע אותו מראש על כוונתה לעבור להתגורר עם הקטינים במושב XXX ולא התקיים כל דיאלוג בין הצדדים בעניין זה, ולא ניתנה הסכמתו, ורק עת ביקשה מבאת כוחו להעביר לידה את תעודת הזהות שלו, ואת אישורו לרישום הקטינים במוסדות החינוך במועצה האזורית XXXX, נודע לו על כוונת המעבר.

  3. מושב XXX מצוי במרחק כ- 130 ק"מ מהעיר XXX, מקום המגורים הנוכחי של הקטינים, ובמרחק כ- 138 ק"מ ממושב XXXX, מקום מגורי האב, וזמן הנסיעה מהישוב XXXX למושב XXX הינו למעלה משעה וחצי, בשעות בהן אין עומסי תנועה.

  4. העתקת מקום מגורי הקטינים ושינוי מוסדות החינוך הינם בניגוד מוחלט לטובתם ולרצונם.

  5. המעבר יפגע בשגרת חייהם, ידרוש מהם להסתגל לחברה חדשה, לבית חדש, למסגרות חינוך חדשות ונוכח מצבם הרגשי הם זקוקים לשלווה וליציבות ולא למעבר.

  6. כאב מעורב בחיי הקטינים, וככזה המצוי בקשר הדוק עם מוסדות החינוך שלהם, המעבר ימנע ממנו להמשיך ולהיות נוכח באופן משמעותי בעולמם של הקטינים.

  7. האם ובן זוגה אינם מייחסים כל חשיבות למקומו כאב בחיי הקטינים ויש להם קושי לקבל ולשמר דמותו כדמות אב חיובית בפני הקטינים.

  8. בשים לב להליך המשפטי המתנהל בין הצדדים, המעבר של הקטינים למושב XXX יעמיד בסכנה ממשית את המשך הקשר של הקטינים עמו.

  9. קיים חשש ממשי שלא יתקיים קשר רציף בין האב לקטינים אם יבוצע המעבר. אין כל סיכוי שהאם תדאג להביאם מרחק כה רב לצורך קיום זמני שהות והנסיעות הארוכות יקשו על הקטינים עד אשר לא ירצו להיטלטל בדרכים ולבלות זמן ממושך בנסיעות והם ירבו לבטל מפגשים עם האב.

  10. נוכח כל זאת ובשים לב לטובת הקטינים עתר למתן צו מניעה.

טענות האם:

  1. בקשת האב לצו מניעה הוגשה לאחר שמסר את הסכמתו למעבר ואף העמיד תנאים לגבי הסכמה זו, תנאי שהאם הסכימה לקיים – שהיא תדאג להביא ולהחזיר את הקטינים אל ביתו ובחזרה.

  2. הבקשה הוגשה רק לאחר שהאם הגישה, יום קודם לכן, בקשה דחופה לצורך רישום הילדים לבית הספר.

  3. לאור העובדה שהאם הסכימה לתנאי שהציב האב יש לסלק את הבקשה על הסף ולחייבו בהוצאות.

  4. לא הייתה לה כל סיבה לחשוב שהאב יחזור בו מהסכמתו.

  5. טענות האב שקריות והכל ממניעים פסולים במטרה למרר את חייה.

  6. ההצעה למעבר למושב XXX הגיעה מבני משפחתה אשר מעוניינים לסייע לה לאחר שנקלעה עם בעלה למצב כלכלי קשה.

  7. נערכה שיחה עם הקטינים ואלה ביקשו לספר לאב על המעבר.

  8. המרחק האמיתי הוא 113 ק"מ וכשעה נסיעה על כביש 6 כאשר האם תדאג להביא את הילדים כפי שהתחייבה ושום דבר לא יפגע בזמני השהות של הקטינים עם האב, שהינם כל שבת שניה ולא באמצע השבוע.

  9. הילדים מתרגשים מהמעבר, מכירים ואוהבים את הדודים ובני הדודים אשר מתגוררים באותו המושב.

  10. אכן מדובר בשינוי מהותי אך מדובר בקטינים שהינם בוגרים, חזקים, חברותיים וסתגלניים והמעבר יעשה להם טוב.

  11. האב אינו מעורב בחיי הקטינים ואינו מצוי בקשר עם מוסדות החינוך, לא מתעניין ואף סירב להצטרף לקבוצת הווטצאפ של הורי הכיתה.

  12. בתסקיר שהוגש ב- 20.2.22 ציינה העו"ס לסדרי דין כי האב לא רצה להרחיב את זמני השהות שלו עם הקטינים.

  13. הסכם הגירושין שבין הצדדים, אשר קיבל תוקף של פס"ד ביום 3.7.2013 לא קובע הגבלה כלשהי לגבי מקום מגורי האם.

עמדת האפוטרופסא לדין בתמצית והמלצותיה:

  1. בפועל, בסוף חודש אפריל, עברו האם והקטינים למושב XXX. מאחר והאב לא נתן את הסכמתו לרישום הקטינים במוסדות החינוך במושב XXX, נותרו כאמור הקטינים ללא מסגרת חינוכית. אשר על כן ביום 25.4.2022 קבעה חברתי כבוד השופטת אליהו כי נוכח גיל הקטינים ועל מנת שבפני בית המשפט תונח עמדתם ורצונם בכל הנוגע למעבר מקום המגורים ימונה אפוטרופוס לדין שיפרט את רצונם ויגיד עמדתו בתוך 7 ימים. עוד הוסיף בית המשפט בהחלטתו כי החלטות בבקשות המונחות בפניו – בקשה לצו מניעה ובקשה לרישום הקטינים במסגרת החינוך, יינתנו לאחר שיידרש לדיווח האפוטרופוס לדין.

  2. ביום 1.5.2022 הגישה האפוטרופסא לדין עמדה מפורטת. בשלב זה יובאו, בעיקר, המלצותיה.

  1. הילדים אישרו שקבעו עבורם עובדה בשטח באשר למעבר.

  2. הקטינים היו רוצים, לכל הפחות, לסיים את שנת הלימודים בXXXX.

  3. העובדה כי הקטינים לא שוהים במסגרות היא תוצר של חוסר תקשורת בין ההורים כאשר הקטינים הם הסובלים העיקריים.

  4. מערכת היחסים בין ההורים כל כך נפיצה וקיים משבר אמון כל כך גדול שקשה לקבל את גרסת האם לפיה האב נתן את הסכמתו למעבר.

  5. לאור חוסר ההסכמה בין ההורים, הקטינים לא מצויים בשום מסגרת מזה כשבועיים.

  6. על מנת לפתור בשלב זה את הוואקום שנוצר, בו הילדים לא שוהים בשום מסגרת, ועל בסיס הסכמות ההורים ורצון הקטינים לשוב וללמוד במסגרת החינוך שלהם ולסיים את שנת הלימודים בXXX, יש להורות על מעברם של הקטינים XXX וXXX לאביהם באופן זמני עד לסוף שנת הלימודים הנוכחית.

  7. בתום המסקנות ציינה האפוטרופוסא לדין כי יש לשוב ולבחון את המעבר של הקטינים למושב פטיש למגורי קבע ולימודי קבע עם תום שנת הלימודים ולאחר מפגש נוסף איתם והתרשמות לאחר תקופה בה יגורו במהלך השבוע אצל אביהם.

תגובות הצדדים לדוח האפוטרופסא:

  1. מאחר וכל אחד מהצדדים בתגובה מטעמו חזר על טענותיו יובאו להלן רק טענות חדשות.

  2. האם בתגובתה הסכימה שהקטינים ישובו ללמוד בXXX אך התנתה הסכמה זו במספר תנאים: מדובר על תקופת מעבר וזמנית בלבד. בתקופה זו הקטינים יגורו בבית האב עד ליום הלימודים האחרון בחטיבת הביניים ובתיכון 20.6.22 ולאחר מכן ישובו אליה ויחזרו להתקיים זמני השהות שהיו נהוגים טרם המעבר – כל שבת שנייה אצל האב. במשך כל סופי השבוע שבתקופה הזמנית ישהו הקטינים בביתה, פרט ל- 2 סופי שבוע ספציפיים. לא יופחתו דמי המזונות מעבר לסך של 800 ₪ והיא תאסוף את הקטינים מבית האב ותשיבם אליה בסופי השבוע.

  3. האב בתגובתו קיבל את עמדת האפוטרופסא לדין, תוך שהמשיך לעמוד על מתן צו מניעה שיאסור על העתקת המגורים של הקטינים למושב XXX. במקביל עתר להקפאת דמי המזונות החל מהמועד בו הקטינים עוברים להתגורר בביתו וכל עוד הם מתגוררים עמו. עוד עתר האב להגשת תסקיר ועדכון מהאפוטרופסא בנוגע להמשך הלימודים של הקטינים בXXXX בשנת הלימודים הבאה ומגורי קבע בבית התובע.

  4. ביום 11.5.2022 התקיים דיון במעמד הצדדים והצדדים הגיעו להסכמות כדלהלן:

  1. ישנה הסכמה שהילדים XXX וXXX יסיימו את שנת הלימודים במסגרת החינוכית בXXX, כאשר יתגוררו בבית האב, ושנת הלימודים תסתיים ביום 20.6.22.

  2. נוכח מגורי האם במושב XXX יתקיימו זמני השהות של הקטינים XXX וXXX עם אמם שלוש שבתות ברצף ושבת אחת אצל האב. כאשר השבת הקרובה הילדים יהיו אצל האם, היא השבת הראשונה ברצף.

  3. האב יביא את הקטינים לXXXX למרכז XXX בXXXX והאם תאסוף את הילדים משם בשעה 13:00 ביום שישי. השבת הקטינים גם למרכז XXX ביום שבת בשעה 21:30.

  4. מהלך חופש הגדול יתחלק בחלקים שווים בין הצדדים, כאשר מהלך חודש יולי יהיו הילדים אצל האב שבועיים ושבועיים אצל האם וכך גם בחודש אוגוסט.

  5. עם סיום הלימודים בשנת הלימודים הנוכחית והחל מיום 20.6.22 הקטינים יהיו עם האם וזמני השהות יתקיימו עם האב כמו שהתקיימו עד עתה.

  1. בית המשפט נתן תוקף של החלטה להסכמות הצדדים ואף ציין כי התיק לא ייסגר מאחר ולא ברור מה יהיה עם מסגרות החינוך של הקטינים בשנת הלימודים הבאה.

עדכון נוסף של האפוטרופסא לדין:

  1. ביום 30.6.2022 הגישה האפוטרופסא לדין עדכון דחוף ובקשה לקביעת דיון במעמד הצדדים, בו ציינה כדלהלן:

  1. הקטין XXX ביקש שלא להגיע לבית אימו או ללכת מבית אביו מוקדם בשל קשר קלוקל עם XXX, בעלה של האם.

  2. הקטין XXX הביע עמדה נחרצת להישאר ולגור אצל אביו גם בשנה הבאה.

  3. הקטין XXX לא מרגיש בנח בבית אימו, על אף שהוא אוהב אותה וביקש כי ההסדר ישונה וכי הוא יגיע אליה פחות בסופ"ש ושהיא תגיע אליו למרכז לבלות איתו.

  4. הקטין XXX מרגיש מאוד מתוח בכל פעם שעליו לנסוע אל אימו במיוחד כאשר לא אימו מביאה אותו אלא בעלה XXX והנסיעה איתו עד למושב הרחוק לא נעימה מתוחה והוא מגיע לבית אימו עצבני.

  5. מהרגע שהקטין XXX הגיע אל בית אימו הוא החל לשלוח הודעות מצוקה בהם ביקש את אישורה של האפוטרופסא ללכת וכי אינו יכול להיות יותר בבית אימו וXXX.

  6. הקטין XXX לא התקבל לפנימיית XXXX והוא מאוכזב כי מבחינתו שלו היה סידור מצוין להתרחק מכל ההמולה.

  7. הקטין XXX מעונין להישאר לגור אצל אביו.

  8. הקטין XXX התקבל לתיכון XXX בXXXX לשם גם מרבית חבריו מהכיתה הולכים.

  9. האב הבטיח לקטינים שהוא יחלק את החדר שלהם לשני חדרים כדי שלכל אחד מהם תהיה פרטיות.

  10. לדעת האפוטרופסא לדין יש להתייחס לרצונם של הקטינים כפי שהושמע באופן נחרץ ואף קיבל את הסכמת האם לכך שהקטינים יעברו למגורי קבע עם אביהם וילמדו במסגרות החינוך בXXXX.

  11. יש ליתן לאב אפשרות לרשום את הקטינים למסגרות החינוך על מנת שיוכלו להתחיל את שנת הלימודים הבאה בXXXX.

  12. יש לבחון את האפשרות שאחת לשבוע תגיע האם למרכז לפגוש את ילדיה.

  13. יש לקבוע כי איסוף הקטינים לא יבוצע בידי XXX.

עמדות הצדדים לדוח האפוטרופסא:

  1. האב הסכים להמלצות.

  2. האם התנגדה. לטענתה - עסקינן בסעד שלא התבקש בכתב התביעה. האב לא הגיש תביעה להעברת האחריות ההורית, או לשינוי מקום מגורי הקטינים ולכן אין לדון בבקשתו לקבל את הקטינים למגורי קבע אצלו במסגרת תביעה זו. בנוסף, האב אינו ראוי לקבל אחריות על ילדיו. האב לא עתר לכך, כל שכתב כי מסכים להמלצת האפוטרופסא. האב הפסיק את תשלומי המזונות מאז עברו הקטינים להתגורר עימו והוא מסכים שהילדים יעברו אליו רק על מנת שיוכל להמשיך ולא לשלם את דמי המזונות. האב מהווה השפעה רעה על הקטינים. לאב עבר פלילי שבגינו אף ריצה עונש מאסר בשנת 2008. האב שולח לקטינים בווטצאפ תכנים אלימים, תוך שמעודד את הקטינים להתעניין בסוגי נשקים ואקדחים. האב מסית את הקטינים כנגד האם ובעלה ואינו מאפשר להם לשוחח טלפונית בזמן שהות הקטינים בביתו. הטענה שהתנהגות בעייתית מצד XXX הועלתה לראשונה רק לאחר המעבר, בשל התנגדות האב למעבר. האב לא שיתף פעולה עם טיפול רגשי לקטין XXX, על אף שהומלץ עבורו טיפול שכזה. העתקת מקום מגורי הקטינים לבית האב תהווה קרקע לניכור הורי ארוך וממושך כנגד האם. עמדת האפוטרופסא לדין אינה משקפת את האמת ואינה ישימה. ובעיקר האם מעולם לא אמרה לאפוטרופסא לדין שהיא מתכוונת לוותר על המשמורת על ילדיה. האפוטרופסא לדין מוטה לטובת רצונו של האב ולא לטובת רצונם של הקטינים.

הדיון בבית המשפט:

  1. ביום 27.7.2022 קבע בית המשפט כי לאחר שנדרש לעמדת האפוטרופסא לדין, במסגרתה המליצה על מעבר הקטינים למגורי קבע עם אביהם, ומשהאב מסכים והאם מתנגדת ונוכח סד הזמנים הקצר והדחיפות להסדיר את מסגרות החינוך של הקטינים יש לקיים דיון בפגרה, במעמד הצדדים, ובנוכחות האפוטרופסא לדין.

  2. בשל בקשה מוסכמת של הצדדים לדחיית מועד הדיון, התקיים הדיון בפניי.

  3. לאחר ששמעתי ארוכות, בדיון שהתקיים בפניי ביום 17.8.2022, את הצדדים, באי כוחם, האפוטרופסא לדין, ולאחריו אף נפגשתי עם הקטינים, הגעתי לכלל החלטה כי יש להיעתר לבקשת האב לצו מניעה ולאסור את העתקת מגורי הקטינים למושב XXX.

  4. משהגעתי למסקנה זו, וכל עוד מתגוררת האם במושב XXX, אין מנוס מלקבוע שהקטינים יתגוררו בבית האב והאחריות ההורית תהא בידו.

  5. יחד עם זאת יובהר כי ככל שהאם תחליט לשוב ולהתגורר בXXX, או במקום סמוך, אשר יאפשר את המשך לימודיהם של הקטינים במסגרות החינוך בXXXX, יהיה על הצדדים להגיע להסכמות בדבר חלוקת זמני השהות של הקטינים עם שני הוריהם, וככל שלא יגיעו להסכמות לפנות בהליך מתאים לבית המשפט.

  6. ועתה אנמק את החלטתי.

המסגרת הנורמטיבית:

  1. חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות התשכ"ב – 1962 (להלן: "החוק") הוא נקודת המוצא החוקית והנורמטיבית לדיון בסוגיה של קביעת מגורי קטינים כאשר יש סכסוך בין הוריהם.

  2. סעיף 14 לחוק קובע כי :

"ההורים הם האפוטרופסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים".

  1. סעיף 15 מגדיר את חובות ההורים:

"אפוטרופסות ההורים כוללת את החובה והזכות לדאוג לצרכי הקטין, לרבות חינוכו, לימודיו, הכשרתו לעבודה ולמשלח-יד ועבודתו, וכן שמירת נכסיו, ניהולם ופיתוחם; וצמודה לה הרשות להחזיק בקטין ולקבוע את מקום מגוריו, והסמכות לייצגו."

  1. סעיף 17 קובע קנה מידה לבחינת ביצוע חובת ההורים באומרו:

"באפוטרופסותם לקטין חייבים ההורים לנהוג לטובת הקטין כדרך שהורים מסורים היו נוהגים בנסיבות הענין".

  1. סעיף 18 לחוק מדבר על שיתוף בין ההורים וקובע כי:

"(א) בכל ענין הנתון לאפוטרופסותם חייבים שני ההורים לפעול תוך הסכמה; הסכמתו של אחד מהם לפעולתו של רעהו יכולה להינתן מראש או למפרע, בפירוש או מכללא, לענין מסויים או באופן כללי; וחזקה על הורה שהסכים לפעולת רעהו כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר. בענין שאינו סובל דיחוי רשאי כל אחד מההורים לפעול על דעת עצמו. "

  1. סעיף 19 קובע:

"לא באו ההורים לידי הסכמה ביניהם בענין הנוגע לרכוש הקטין, רשאי כל אחד מהם לפנות לבית המשפט והוא יכריע בדבר. לא באו ההורים לידי הסכמה ביניהם בענין אחר הנתון לאפוטרופסותם, רשאים הם יחד לפנות לבית המשפט, ובית המשפט, אם לא עלה בידו להביאם לידי הסכמה ואם ראה שיש מקום להכריע בדבר, יכריע הוא בעצמו או יטיל את ההכרעה על מי שימצא לנכון."

  1. מהוראות החוק לעיל ברור כי שני ההורים אפוטרופוסים טבעיים של ילדיהם הקטינים ואין עדיפות למי מהם בעניינים הנוגעים לאפוטרופסות. קביעת עניין מקום מגוריהם של הקטינים וכך גם קביעת מוסדות החינוך אותם יפקדו הם חלק מענייני האפוטרופסות, אף במקרה בו הסכימו ההורים, בהסכם גירושין, כי האחריות ההורית בידי אחד מהם. משכך, החלטות אלה, של מגורים ומוסדות חינוך, צריכות להיעשות בהסכמת שני ההורים. משההורים לא הגיעו להסכמות על בית המשפט להכריע לפי עיקרון טובת הילד.

  2. מדובר בעיקרון כללי המהווה רקמה פתוחה אותה ממלא בתוכן השופט בהתאם לנסיבותיו של כל עניין ועניין, כאשר עליו להתייחס לטובת הילד הקונקרטי שעניינו נדון לפניו (ראו בג"צ 5229/97 דויד נ' בית הדין הרבני הגדול לערעורים פ"ד נה(1) 453 בעמ' 463 (1998)).

  3. כאשר מדובר על העתקת מקום מגורים מתמקדת הפסיקה בשני שיקולים מרכזיים והם: יכולתו של הקטין לבצע את המעבר מבחינה הסתגלותית והאם המעבר יגרום לניתוק או לפגיעה בקשר עם ההורה השני, מזה (ראו: עמ"ש (מחוזי-ת"א) 34332-08-19 פלונית נ' אלמוני (נבו, 26/11/2019) ע"מ (מחוזי ב"ש) 119/08 פלוני נ' פלונית (נבו, 13/8/2008), ופחות בשאלה מהי הסיבה או הצידוק שיש להורה שבוחר להעתיק את מגורי הקטינים.

  4. הפסיקה אף קובעת כי במקרה של העתקת מקום מגורים ללא קבלת הסכמה ההורה השני ויצירת עובדות בשטח יש לשקול מנקודת מבט של טובת הקטינים אם זו לא תהיה הענשה של הקטינים באם יורה בית המשפט על השבתם (ראו: רמ"ש (מחוזי-ת"א) 63553-08-21 ע.א.א. (קטינה) נ' נ.א.א. (4/10/21, נבו) ; רמ"ש (מחוזי-ת"א) 22694-04-16 נ.ש ואח' נ' א.ש. (30/8/16, נבו).

ומן הכלל אל הפרט:

  1. בענייננו מדובר בשאלת העתקת מגורים של קטינים מתבגרים, בגיל העשרה, אשר יודעים, גם מטבע גילם, להביע היטב את רצונם והעדפתם. הקטינים בענייננו אף הצליחו לתאר בפירוט רב את הקשיים, המגבלות ואף את "המחיר" שיהיה עליהם לשלם ככל שמקום מגוריהם ישתנה.

  2. כאמור, דברי הקטינים הובאו על ידי האפוטרופסא לדין בדוח ובדיון עצמו, והם מדברים בעד עצמם. הקטינים חווים קשיים לא פשוטים בקשר הלא טוב שבינם לבין בעלה של אימם, הם אינם מעוניינים לגור עימם, הם אינם רוצים לגור במושב XXX, והם מבקשים לשוב ללמוד בXXX ולהתגורר עם אביהם. האפוטרופסא לדין אף ציינה כי במקרה זה רצונם של הקטינים מתכתב עם טובתם.

  3. גם אני נפגשתי עימם ושמעתי את דבריהם. הקטינים שיתפו פעולה, דיברו בבגרות, בפתיחות והביעו את דעתם באופן חד משמעי לגבי התנגדותם למעבר. שניהם היו מאוד נחרצים והבהירו שהם מעוניינים להישאר בXXXX, ללמוד בXXXX, ולגור עם אביהם.

  4. כל אחד מהקטינים הסביר את עמדתו מנקודת מבטו שלו, אולם ניתן היה לראות כי משותף להם לא מעט. הראשון שבהם המצוקה אותה חווים עת שהייתם בבית האם בשל מגוריה עם בעלה. שני הקטינים הבהירו כי הקשר שלהם עם בעלה של האם בעייתי, שאינם מסתדרים עימו, שהנוכחות שלו גורמת להם לקושי רב, לתחושות לא טובות, ואף פוגעת בפרטיותם. לדברי הקטינים שניהם, מגורים בבית אימם, עם בעלה, אינם אפשריים.

  5. מששני הקטינים הביעו את אותו הקושי, ומאותה הסיבה – בעלה של האם, יש ליתן לטענה זו משקל רב יותר. הקטינים פירטו לא מעט אירועים שלבעלה של האם קשר אליהם, על מנת להסביר מהו הקושי, ועל מנת שלא לחשוף את שאמרו, אציין רק כי דבריהם נשמעו מאוד אמינים והיחס של בעלה של האם אליהם, בעייתי, בלשון המעטה.

  6. עוד מהמשותף לקטינים זה חוסר הרצון לעזוב את העיר בה התחנכו ואת חבריהם בה. לא חריג לשמוע ילדים בגיל העשרה אשר מתנגדים לשינויים הקשורים למעגל החברתי שלהם, אם באמצעות שינוי מסגרת חינוכית ואם באמצעות שינוי מקום מגורים, כך שניתן לומר שגם סיבה זו אמינה והגיונית.

  7. על מנת לשמור על החיסיון שהבטחתי לקטינים בשיחה עימם אציין רק שהקטינים שניהם מצויים בפחד אמיתי אם חלילה, לדבריהם, בית המשפט יכריח אותם לגור עם האם ובעלה במושב XXX, עד כי נאמרו אמירות מדאיגות של "אנחנו לא יודעים מה נעשה אם ככה בית משפט יפסוק, אבל אנחנו לא הולכים לשם.....".

  8. כל אחד מהקטינים הוסיף סיבות מנקודת מבטו שלו, אופיו, הרגליו ורצונותיו, בגינם אינו רוצה את המעבר. ושוב, על מנת שלא לחשוף את דברי הקטינים אציין בכלליות כי פורטו בפניי סיבות הגיוניות, מקובלות, מנומקות ואמינות שניתן לראותן ככאלה שמצדיקות לחלוטין את המשקל, שנתתי בהחלטתי, לרצונם.

  9. משרצון הקטינים נחרץ וברור ונאמר יותר מפעם אחת, הן בפני האפוטרופסא לדין והן בפניי, בהתחשב בגילם ובבגרותם, אין מנוס מליתן לו את המשקל המכריע.

  10. בהקשר זה יפים דברי חברתי, כב' השו' ונקרט, במסגרת החלטה בתלה"מ 40889-05-21 פלוני נ' אלמונית (פורסם בנבו) אשר דנה בסוגיית טובת הקטין ורצונו בגיל העשרה, שיובאו להלן:

".... מעמד רצונו של הילד בקבלת החלטה בעניינו. על פי המודל שהוצע על ידי הוועדה (דו"ח הוועדה, חלק כללי, עמ' 42 ) הנחת היסוד של הגורם המחליט צריכה להיות כי רצונו המובע של ילד הוא טובתו, וכי לעצם העובדה שזהו רצונו ישנו ערך שיש בו כדי להשליך על החלטתו של הגורם בדבר טובתו המשוערת של הילד. הענקת משקל לרצונו של הילד נובעת מעצם היותו אדם, שהינו ככל אדם בעל רצון, ואשר רצונו, אלא אם קיימות ראיות לסתור, הינו גם טובתו ועל כן יש לכבדו. על כך יש להוסיף כי, בהתאם לס' 12 לאמנה יש לתת לדעותיו של הילד את המשקל הראוי בהתאם לגילו ולבגרותו ולפיכך ככל שהילד בוגר יותר ויודע להביע את רצונו באופן ברור יש לתת לדעותיו ורצונו יותר משקל בעת קבלת ההחלטה."

  1. שמעתי את דברי האם בדיון ולצערי לא שמעתי שום קורלציה בין דבריה לבין דברי הקטינים. נראה כי האם החליטה להעתיק את מקום מגוריה, מסיבותיה שלה, כלכליות ומשפחתיות, וכיום היא מנסה להתאים את הקטינים למצב החדש מבלי לבחון באמת את רצונם.

  2. לא שמעתי מהאם מהי טובת הקטינים במעבר והאם המעבר יועיל להם יותר או יזיק להם. כן שמעתי ממנה טענות רבות לגבי הותרת הקטינים עם אביהם. כך למשל טענה האם כי הקטינים רוצים לגור עם אביהם כי בביתו אין גבולות, אין זמני שינה, אוכלים מתי שרוצים קמים בלילה משחקים כל היום בפלייסטישן, וזה לא טוב, אין להם סדר ואין גבולות. אציין כי הילדים הכחישו זאת.

  3. כך שמעתי את תשובתה לשאלת בית המשפט מדוע שלחה את בעלה לאסוף את הקטינים במקום שהיא תעשה כן, כשהיא יודעת שהקשר ביניהם בעייתי, ענתה שזו ההמלצה שקיבלה לאחר שהלכה לטיפול זוגי במשפחות פרק ב' – "להראות שהזוגיות חזקה" וגם משום שבימי שישי יש לה הרבה עבודה, טיפול בבן הקטן, הכנת ארוחה לכל המשפחה, והיא צריכה להספיק הכל לפני כניסת שבת, כך שלא היה לה זמן לנסוע בעצמה, מבלי שהקשיבה לרצון הקטינים שלא לשהות עם בעלה לבד וגם לאחר שאמרו לה כי אינם רוצים שהוא יבוא לאסוף אותם.

  4. לשאלת בית המשפט איך היא רואה את טובת הקטינים בעצם המעבר, כשהם אומרים שהם לא רוצים, השיבה, כי הקטין XXX בכל מקרה עולה לתיכון חדש בו יצטרך להכיר חברים חדשים, כך שאין היא רואה בכך קושי, ולגבי הקטין XXX השיבה כי יש לו חברים ביישוב והוא משחק איתם במגרש והיא בטוחה שהקטינים יסתדרו ויתחברו עם בני גילם וכך יהיה להם קל יותר לקבל את המעבר והשינוי. מדברי הקטינים עלתה תמונה הפוכה לגמרי, ולא אוסיף.

  5. ב"כ האם הוסיפה בדיון כי האפשרות לניכור הורי ולפגיעה בקשר שבין הקטינים לאם היא גבוהה מאוד. בעניין זה אציין כי יש לעשות הבחנה בין מקרה בו מדובר בהעתקת מגורים של ילדים קטנים בשנים, אשר מצויים בתחילת שלבי בניית ההתקשרות שלהם עם הוריהם והזמינות שלהם, כך שלמרחק ולזמינות משקל רב, לבין קטינים בוגרים יותר, כמו בעניינו, קטינים שהינם נערים מתבגרים, שהקשר עם כל אחד מההורים לא תלוי רק במרחק הפיזי.

  6. לא נעלמו מעיני טענותיה של האם בדבר המסגרת המשפטית בה בית המשפט דן ועתירתה למחוק את הבקשה לקביעת מגורי קבע אצל האב ולא לדון בה, מכיוון שהאב לא הגיש תביעה להעברת האחריות ההורית, או לשינוי מקום מגורי הקטינים. בעניין זה אציין שניים: האחד, עסקינן בתביעה בעניינם של קטינים. בין יתר העתירות, עתר האב להורות לאם ליידע אותו בכל העניינים הנוגעים לקטינים וחורגים משגרת היומיום ולקבל את הסכמתו בכל העניינים הנוגעים לאפוטרופסות. הנה כי כן המסגרת המשפטית. משהאם קיבלה החלטה חד צדדית והעבירה את מקום מגורי הקטינים ובכך קבעה גם מסגרת חינוכית חדשה, היא הפרה את הדין הקובע כי בעניינים מהותיים של הקטינים, דרושה הסכמת האפוטרופוסים שלהם – קרי שני הוריהם.

  7. אולם מעבר לכך, וזה ההסבר השני למסגרת המשפטית, טובת הקטינים. משעלתה בפני בית המשפט מצוקת הקטינים בעצם המעבר, וזו צוינה בפירוט וביסודיות בעמדת האפוטרופסא לדין, על בית המשפט לדאוג כי טובת הקטינים תישמר באשר היא.

  8. גם טענת האם כי הסכם הגירושין שבין הצדדים קובע כי האחריות ההורית בידיה, אינה יכולה לסייע לאם כל עוד טובת הקטינים נפגעת. על מנת שיינתן משקל לטענה זו, על האם נטל ההוכחה והשכנוע כי שינוי מקום מגורי הקטינים מועיל להם יותר מאשר מזיק, נטל שהאם לא הצליחה להרים, ואף להיפך מזאת.

  9. לסיום אומר כי התרשמתי מהאם שעל אף שרוצה היא מאוד שהקטינים יחיו עימה, היא תדע לכבד את רצונם ואף למדתי על כך מדבריה שלה, בכתב ההגנה שהגישה ביום 11.5.2021, בו ציינה לגבי רצונו של הקטין XXXX כי "לרצונו של נער בן 15 יש חשיבות מכרעת".

  10. ברור לבית המשפט כי בנתוני המרחק הנוכחיים יש קושי לקיים זמני שהות באמצע השבוע, אולם אני סומכת על הקטינים, אשר אוהבים את אימם, ועל האם, שאוהבת את ילדיה ורוצה את טובתם, שידעו לשמור על קשר הדוק גם במרחק הנוכחי וימצאו את הדרכים לחזקו.

  11. אדגיש כי על האב מוטלת חובה לא קטנה, והיא לסייע לקטינים לשמור על קשר הדוק עם אימם. על האב להימנע מכל הסתה, אמירה כנגד האם או כנגד בחירותיה, תוך עידוד הקטינים לראותה ככל שניתן.

  12. ובכלל יעשו בחוכמה ההורים שניהם אם יפסיקו להילחם זה בזה, יחדלו לנהל הליכים משפטיים, וימנעו מלכפות על הקטינים מפגשים עם גורמים שלישיים. ילדיהם שבעים מכך, כואבים את המצב, ומשוועים למערכת היחסים הטובה שהייתה בין הצדדים, גם לאחר גירושיהם, במהלך לא מעט שנים. ואצטט את דברי הילדים, בתקווה שההורים ישכילו להבין עד כמה התנהגותם משפיעה על ילדיהם, כדלהלן "כל מה שאני רוצה זה שיעזבו אותי לנפשי, שיורידו ממני את כל המלחמות האלה, לא רוצה לראות עוד אנשים שיתחילו לשאול אותי שאלות, שיתנו לי את השקט שלי, אחרת אני אברח...."

  13. מכל המקובץ לעיל וכאמור אני מקבלת את בקשת האב לצו מניעה ואוסרת על העתקת מגורי הקטינים למושב XXX. לאור תוצאת פסק דין זה נהיר כי בנתונים הקיימים היום, כאשר האב לא שינה את מקום מגוריו, הילדים יעברו לאחריותו וירשמו למסגרות החינוך בXXX.

  14. לאור מסקנתי, זמני השהות של הקטינים עם האם יתקיימו שלושה סופי שבוע ברצף, כאשר בסוף השבוע הרביעי ישהו הקטינים עם האב. על האב מוטלת החובה להביא את הילדים לבית האם בימי שישי ועל האם חלה החובה להשיב את הקטינים לבית האב במוצאי השבת. ככל שהאם מעוניינת להיפגש עם הילדים באמצע השבוע, תעמוד לה זכות זאת, בתיאום עימם מראש, ובאזור מגוריהם.

  15. אני מורה לעו"ס לסדרי דין להיפגש עם הצדדים ולקבוע חלוקת זמני שהות בחופשות ובחגים, כזו שתיקח בחשבון את שהותם של הקטינים במשך כל השבוע בבית האב.

  16. לאור המסקנה אליה הגעתי, נוכח היקף ההליכים, הבקשות שהוגשו, ומספר הדיונים שהתקיימו, אני מחייבת את האם בהוצאות משפט בסך 7,500 ₪.

  17. משניתן פסק דין זה, המזכירות תסגור את התיק.

החלטתי מותרת לפרסום ללא פרטים מזהים.

ניתן היום, כ"ח אב תשפ"ב, 25 אוגוסט 2022, בהעדר הצדדים.

17 מתוך 17