| מספר בקשה:15 |
בפני | כב' השופטת תמר סנונית פורר |
המבקשת: | האישה ע"י ב"כ עו"ד גריידי |
נגד |
המשיבים: | 1. החמות 2. החם שניהם ע"י ב"כ עו"ד גבע 3. האיש ע"י ב"כ עו"ד לאור |
החלטה |
- לפני בקשת המבקשת (הנתבעת 2 בהליך העיקרי), לצרף תצהיר נוסף מטעמה ולהורות על גילוי המסמכים הבאים: דפי חשבונות בנק של התובעים (הוריו של הנתבע 1) מיום מועד נישואיה של המבקשת למשיב 3 ועד למועד הקרע ביניהם לרבות פירוט ואסמכתאות לכל הפעולות שבוצעו בחשבונותיהם; כלל דפי החשבון שבבעלות המשיב 3 בארץ ובחו"ל ממועד הנישואין ועד למועד הקרע; פירוט כלל חשבונות הבנק של המשיב 3 בארץ ובחו"ל לרבות אסמכתאות לכלל הפעולות שביצע בחשבונות אלה לרבות העברות בנקאיות, פירוט אשראי, פקדונות וחסכונות ממועד הנישואים ועד למועד הקרע, פירוט כלל הקופות שבבעלות המשיב 3 כולל מועדים בהם נפרעו ממועד נישואים ועד למועד הקרע; פירוט כלל ההטבות וההשקעות של המשיב 3 במסגרת עבודתו בדגש על אופציות ומניות בארץ ובחו"ל ממועד הנישואים ועד למועד הקרע. המבקשת עותרת כי לאחר שיוגשו המסמכים המבוקשים יותר לה להגיש תצהיר נוסף מטעמה.
- לטענת המבקשת מסמכים אלה יוכיחו בעליל את גרסתה בהליך והעתרות לבקשה תמנע עיוות דין והבהרת התמונה בפני בית המשפט. המבקשת ערה לכך שהתקיים והסתיים דיון ההוכחות אולם מציינת כי היא סבורה כי עקרן הצדק בהליכים בבימ"ש למשפחה צריך לגבור ולגרום להיעתרות לבקשתה.
- המשיבים מתנגדים נחרצות לבקשה.
- לטענת התובעים-המשיבים 1-2, התיק מצוי בשלב של צו לסיכומים והבקשה והגשה רק לאחר החלפת הייצוג של המבקשת. המשיבים מדגישים כי העתרות לבקשה הינה התחלת התיק מראשיתו. כמו כן מציינים כי שגילוי המסמכים המבוקש אינו נדרש להכרעה בשאלות השנויות במחלוקת. הם מציינים כי האפשרות להוספת ראיות על פי הפסיקה בשלב זה מצומצמת מאוד והמבקשת אינה עומדת בכך. המבקש לא ציינה מה טיב המסמכים שנדרשים אלא רק ציינה אמירות כלליות בלבד ולא הסבירה לשם מה הם נדרשים.
- לטענת המשיב 3-הנתבע, מטרת הבקשה הינה עיכוב ההליך המשפטי וניסיון לגרור את הצדדים לנהל את התיק מתחילתו. המבקשת אינה עומדת בתנאים הנדרשים להגשת הבקשה בשלב צו לסיכומים שניתן בתיק. בנוסף, מדגיש המשיב 3 שהמסמכים המבוקשים אינם רלוונטיים כלל להכרעה במחלוקת בהליך זה. המשיב 3 מציין כי בהליך זה התנגדה המבקשת בייצגו הקודם לצירוף ראיה מאוחרת על ידו והתנהלותה כעת מנוגדת לטענותיה הקודמות שלה.
- לבקשת המבקשת אפשרתי לה באופן חריג הגשת תשובה. בתשובת המבקשת היא מציינת כי התברר לה שלראיותיה חסרים מסמכים רבים והיא נדרשת להם לצורך הגנתה בהליך זה. לטענת המבקשת כלל המסמכים שהתבקשו יוכיחו את טענותיה וימנעו עיוות דין. לטענת המבקשת אי העתרות לבקשתה תמנע ממנה ליתן לה את יומה והדברים יכולים לקבל מענה באמצעות חיוב בהוצאות ואין ליתן לפרוצדורה להכריע את ההליך.
- לאחר בחינתה הבקשה דינה להידחות.
- ביום 26.12.2021 ניתן צו לסיכומים בהליך. זאת לאחר קיומו של דיון קד"מ, הגשת תצהירים מקיפה ביותר, וקיומם של 3 דיוני הוכחות.
- המבקשת הייתה מיוצגת לכל אורכו של ההליך בפניי ובכל הדיונים.
- הבקשה הנוכחית הוגשה ביום 9.1.2022, לאחר שתם הליך ההוכחות כולו בתיק וניתן צו לסיכומים.
- העתרות לבקשה מהווה הלכה למעשה התחלת כל ההליך מראשיתו.
- יתרה מכך, עיון ברשימת המסמכים שמבוקש לגלותם מעלה כי מדובר בקשת רחבה מאוד (מאוד) של מסמכים שאין בינם לבין ההליך שבפניי, דבר. העתרות לבקשה אין בה על מנת לסייע בבירור המחלוקות שבאמת נדרש להכריע בהן. יתרה מכך, בחינת המסמכים אין בה כל התייחסות לתקופות שונות או לצמצום נדרש במערכת היחסים בין הצדדים השונים להליך.
- העובדה כי המבקשת חוזרת על כך שייגרם לה עיוות דין וכי הצדק מחייב העתרות לבקשה אינה יוצרת "יש מאין" לבקשה.
- ייאמר עוד הברור מאליו – החלפת ייצוג אינה מהווה טעם על פי הפסיקה לצירוף ראיות בשלב סיכומים ואינה מהווה עילה להתחלת ההליך מראשיתו, שזו המשמעות המהותית של העתרות לבקשה.
- המבקשת טוענת כי היעתרות לבקשתה מהווה מתן יתרון של פרוצדורה על פני בירור הצדק. אין בידי לקבל טענה זו. פרוצדורה נועדה להעמיד את הצדדים במעמד שווה בניהול ההליך ולאפשר לבימ"ש, לצדדים וב"כ לנהל את ההליך בצורה מהירה ככל שניתן ובנושאים ששנויים במחלוקת. הדברים גם עולים מעקרונות היסוד שנקבעו בתקנות סדר הדין האזרחי החדשות.
- קביעת סדר הבאת ראיות, סדר הבאת עדים, אופן הגשת מסמכים אינה "רק דיונית" אלא היא מהותית מבחינת נטלי הוכחה, היא מהותית מבחינת התמודדות הצדדים עם הטענות אחד כלפי השני והיא מהותית בסדרי הדין הקיימים שאינם שרירותיים אלא נועדו לטובת שירות ההליך ואפשרות לבימ"ש לבצע עבודתו נאמנה עבור הצדדים ובירור המחלוקות שבאמת נדרש להכריע בהן.
- הגשת הראיות טרם שמיעת ההוכחות וכמקשה אחת אינה רק יעילה לצורך בירור המחלוקות אלא מקדמת את בירור ההליך באופן תקין עבור כל הצדדים כולם. חריגה מכך תעשה רק במקרים מיוחדים ובהעלאת שיקולים כבדי משקל:
"[...] בכוונה לייעל את הליכי המשפט דרך ההבטחה שבעלי הדין יציגו את כלל הראיות הרלבנטיות אשר מצויות באמתחתם בפני בית המשפט במועד המתאים לכך, "כמקשה אחת". כמו כן, סדר הדין האמור נועד להגן על תקינות ניהול ההליך המשפטי, תוך הבטחת זכויות הנתבע [...]. חריגה מסדרי דין אלה תתאפשר אך במקרים מיוחדים, בשלם רשאי בית המשפט להתיר הבאה של ראיות מטעם התביעה לאחר שמיעת מסכת ההגנה (תקנה 158(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984; סעיף 165 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982). זאת, מחמת הימצאותם של שיקולים כבדי משקל העומדים כנגד הטעמים שנמנו לעיל, שחשיבותם אינה נופלת משלהם (רע"א 361/81 אזולאי נ' לביא, פ"ד לח(4) 125, 130 (1984)). כך למשל, שופט אשר בפניו מונחת בקשה להוספת ראייה לאחר שלב שמיעת טענות ההגנה רשאי להתחשב, במסגרת החלטתו, בשיקולים כמו: תרומת הראייה לגילוי האמת [..] מידת הפתעתו של התובע מטיעוניו או ראיותיו של הצד שכנגד [...] וכיוצא בזאת.
ראו: בג"ץ 3054/19 ד"ר שוורץ נ' בית הדין לעבודה ואח' (4.3.2021), סעיף 3 לפסק דינו של כב' השופט הנדל.
- קיימת חשיבות של קביעת כללי מסגרת דיונים לצורך ניהול הליכי משפט ולכך יש להוסיף כי בעל דין נושא באחריות גם בשל בחירות דיוניות שבחר המשפיעות על ניהול ההליך. אחריות זו נגזרת גם מחובת תום הלב:
"להווי ידוע כי מערכת משפט אשר לא קובעת כללי מסגרת דיוניים, פוגעת ביכולתה לנהל הליכי משפט מסודרים ויעילים. כמו כן, מוסכם כי בעל-דין נושא באחריות על בחירותיו הדיוניות המשפיעות על ניהול ההליך, וכי עליו לנהוג בתום לב, הגינות וסבירות (ראו: בר"ע 305/80 שילה נ' רצקובסקי, פ"ד לה(3) 449 (1981); רע"א 8113/00 שפר נ' תרבות לעם בע"מ, פ''ד נה(4) 433 (2001)). יושם אל לב כי גם עמידתו של בעל דין על זכותו הדיונית, צריך שתעשה לאור עקרונות אלה (רע"א 8467/06 אבו עוקסה נ' בית הברזל טנוס בע"מ [פורסם בנבו] (8.7.2010))". (ההדגשות בקו - הוספו).
ראו: בג"ץ 3054/19 ד"ר שוורץ נ' בית הדין לעבודה ואח' (4.3.2021), סעיף 4 לפסק דינו של כב' השופט הנדל.
- גם ברמ"ש 17709-06-19 פלוני נ' אלמונית, התייחס כב' השופט שילה למצב שבו לאחר שהסתיים דיון הוכחות מתבקשת קבלת מסמכים, דבר שיגרור המשך ההליכים ואין להעתר לכך:
"לא ניתן לאפשר מצב בו צד לא מתנגד לקיום דיון הוכחות מלא ולאחר שהדיון מסתיים, הוא מבקש לקבל מסמכים שניתן היה לקבלם ללא קושי עוד קודם. בצדק טוענת המשיבה, כי משמעות קבלת בקשת המבקש, היא למעשה מתן אפשרות לקיום ישיבת הוכחות נוספת. שהרי, אם בהמ"ש קמא היה נעתר לבקשה ומורה על המצאת מסמכים נוספים, היה הדבר מצריך עדכון חוות הדעת של המומחה ואף דיון הוכחות נוסף, לו היה המבקש עותר לחקור את המשיבה על המפורט בדפי החשבון הנוספים".
ראו: רמ"ש 17709-06-19 פלוני נ' אלמונית (1.8.2019) סעיף 9 לפסק דינו של כב' השופט שילה.
- בעניינננו המבקשת לא ביקשה המצאת מסמכים קודמת. המסמכים והראיות שהוגשו בתיק רבים מאוד. גם חקירות העדים היו ארוכות וארכו זמן רב. תמונת המצב הראייתית הייתה בפני המבקשת חודשים על גבי חודשים. היא הייתה מיוצגת היטב ויומה ניתן לה באופן מלא ונרחב.
- הבקשה הנוכחית משמעותה כי החלפת הייצוג תכתיב תחילת ההליך מראשיתו. אין לכך עילה. אין לכך נימוק מספק בבקשתה של המבקשת. חזרה על נימוק כללי של צדק ועיוות דין אין בהם דין להעתרות לבקשה.
- יודגש, אין מדובר בבקשה לצירוף ראיה ספציפית וקיימת או ראיית הזמה אלא באלפי מסמכים לשנים על גבי שנים ללא נימוק מספק מדוע הם נדרשים כלל לשאלות שבמחלוקת ומדוע לא נדרשו וטרם לכך.
- מעבר לכך עותרת המבקשת להגשת תצהיר נוסף לאחר מכן דבר שיגרור קיומם של כל דיוני ההוכחות מראשיתם. אין לכך מקום ואין לכך נימוק מספק.
- על כן הבקשה נדחית.
- הצדדים יגישו את סיכומיהם בהתאם לצו שניתן, כאשר המועדים יהיו: הגשה על ידי ב"כ התובעים עד ליום 26.4.22. הגשת ב"כ הנתבעים (שיסכמו כ"א בנפרד) עד ליום 1.6.22. שאר הוראות הצו ללא שינוי.
- המבקשת תשא בהוצאות המשיבים 1-2 בסך של 750 ₪ ובהוצאות המשיב 3 בסך של 750 ₪.
- המזכירות תסגור את בקשה 15.
ניתן היום, י"ב אדר ב' תשפ"ב, 15 מרץ 2022, בהעדר הצדדים.
ההחלטה אושרה לפרסום בהחלטה נפרדת ביום 28.3.22.
