חיוב גט והרחקה דר-ת ועקול נכסי הבעל

גירושין

מדינת ישראל

בית הדין הרבני האזורי תל-אביב - יפו

ב"ה מס' תיק:038416327-21-1

גירושין

בפני כבוד הדיינים:

הרב ניסים בן שמעון – ראב"ד, יו"ר

הרב דב דומב – דיין

הרב יצחק הלוי אבירן – דיין

תאריך :

כ' חשון תשס"ה

(4/11/2004)

התובעת :

ת.ז :

הנתבע :

ת.ז. :

זוננפלד נועה

038416327

זוננפלד שפטיה

028949196

הנדון :

גירושין

פסק דין

בפנינו תביעה לחייב את הבעל בגירושין.

הצדדים חיים בנפרד למעלה מ-5 שנים. הבעל ברח לחו"ל לפני כ-4 שנים.

התביעה לגירושין החלה בירושלים בשבט תשס"א ועד סיון תשס"ג הצליחו הבעל ויועציו למנוע תחילת דיון בתביעה בכל דרך לא דרך, בטענת חוסר סמכות, טענה לפסילת א' הדיינים ועוד ועוד, ולמעשה עד היום לא החל הדיון בתביעה.

בינתיים הגיש ב"כ האשה בקשה לנשיא ביה"ד הגדול להעביר הדיון לביה"ד בת"א מנימוקים שנכתבו בבקשה, אבי הבעל הביא התנגדותו בנימוקים שונים, ולאחר שכבוד נשיא ביה"ד התייעץ עם עו"ד ש' יעקבי, היועץ המשפטי לבתי הדין, הוחלט להעביר הדיונים לביה"ד בת"א.

נקבע תאריך והבעל הוזמן, הן עפ"י כתובת הוריו והן דרך פרסום בעתון, ליום י"ז מרחשון. האשה וב"כ הופיעו, הבעל לא הופיע, אף לא טרח לשלוח מטעמו עו"ד/טו"ר.

ב"כ האשה מבקש לדון ולהחליט שלא בפני הבעל, ולהחליט על סנקציות האמורות בתקנות הדיון למי שאינו מציית להוראות ביה"ד, ולחייבו בגט.

לאחר שביה"ד ראה השתלשלות הענינים בתביעת האשה, החל מיום הגשת התביעה ועד היום, ולאחר שביה"ד שוכנע שהבעל אינו מוכן לציית להוראות ביה"ד וממשיך להעלים מקום המצאו, ולדברי הוריו, אינם יודעים היכן הוא, ואין לביה"ד סיבה שלא להאמין להם.

במצב ענינים זה נראה לנו, שצודקת האשה בטענתה, כי הבעל מעונין לנקום בה ויעשה הכל כדי להשאירה עגונה.

אין ספק שמצב בלתי נסבל זה, שהבעל נמצא בחו"ל כ-4 שנים ולא מודיע כתובתו והאשה והילדים נשארים כאן, האשה בבחינת אלמנה חיה, על ביה"ד מוטל החיוב לעשות הכל כדי להציל אשה מעגינות ממושכת והעלולה חלילה להביא להתדרדרות מוסרית גם לבעל.

מאחר שאין הבעל מודיע כתובתו, למרות שיודע שהאשה פנתה לביה"ד בתביעת גירושין מחליט ביה"ד כדלהלן:

בהתאם לאמור בסעיף 4א (1) וסעיף 4 א (2) לחוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון) התשט"ז 1956:

א. ביה"ד מעקל כל נכס ו/או חשבון בנק שע"ש הבעל לרבות חשבון עו"ש, להוציא חשבון עו"ש משותף לבעל ולאשה.

ב. ביה"ד מצווה על משרד הפנים לשלול תוקף דרכונו של הבעל, והיות הדרכון בר תוקף לשיבה בישראל בלבד. יש לידע את הקונסוליות הישראליות דבר החלטה זו. כן יש להורות לקונסוליות הישראליות לשלול כל השירותים הקונסולריים הניתנים לבעל בהתאם וכפועל יוצא מהחלטה זו.

ג. ביה"ד מורה בזאת בצו למשרד החוץ ולנציגויות משרד החוץ בחו"ל, שאם הבעל זוננפלד שפטיה מ"ז 028949196 יפנה לנציגות כל שהיא של משרד החוץ בעולם ובמסגרת פנייתו ימסור לנציגות את דרכונו, על הנציגות להמנע מלהחזיר לו את דרכונו ועליה להעביר הדרכון למשרד הפנים או להנהלת בתי הדין הרבניים בירושלים.

ד. על הנציגות בחו"ל להנפיק לבעל מסמך נסיעה חילופי (תמח"ס) שתוקפו בזמן יוגבל ושישמש את הבעל רק לצורך שובו לישראל.

ה. הבעל שפטיה זוננפלד חייב לתת גט לאשתו מיד, אלא אם כן יופיע לביה"ד לדיון.

ו. מצוה על כל היודע מקום המצאו של הבעל לסייע בידי האשה לקבל ממנו גט וכל הברכות יחולו על ראשם.

ז. כל העוזר והמסייע לבעל להמשיך לעגן האשה הנו מסייע לדבר עבירה.

ניתן ביום כ' חשון תשס"ה

(04/11/2004)

(-) ניסים בן שמעון (-) דב דומב (-) יצחק הלוי אבירן

ראב"ד דיין דיין

העתק מתאים למקור

הרב יצחק פרץ

המזכיר הראשי

בפני כבוד הדיינים:

הרב ניסים בן שמעון – ראב"ד, יו"ר

הרב דב דומב – דיין

הרב יצחק הלוי אבירן – דיין

תאריך :

י"א כסליו תשס"ה

(24/11/2004)

התובעת :

ת.ז :

הנתבע :

ת.ז. :

זוננפלד נועה

038416327

זוננפלד שפטיה

028949196

הנדון :

גירושין

החלטה

בהמשך להחלטה מיום כ' חשון תשס"ה ומאחר והבעל עודינו עומד בסירובו להיענות להחלטת ביה"ד להופיע לנהל דיון בתביעת האשה לגירושין.

ולמרות שהאשה וב"כ זועקים ואומרים "הבעל עננו" "הבעל עננו", אין בעל ואין עונה' אף שהוא יודע ומקשיב להחלטות ביה"ד, לכן, מבקשת האשה להחליט ולהטיל עליו הרחקה דר"ת.

הב"י אבה"ע סי' קל"ד כתב מהר"י קולון שורש ק"ב:

"הנה ידוע שרבינו הפליג לאסור לכוף את הבעל לגרש בטענת מאיס עלי וכל מי שמעשה לכוף את הבעל לגרש הרי זה טועה גמור ומרבה ממזרים בישראל".

לדעת ר"ת מי שכופה בטענת מאיס עלי הרי הוא טועה ומרבה ממזרים. בכ"ז כתב ר"ת עצמו בתשובה המתחלת "מקול מחצצים" וז"ל:

"אך כל רבותינו שוו בדבר ותגזרו באלה חמורה על כל איש מזרע בית ישראל והנלוים אליהם שלא יהיו רשאים לדבר עמו ושלא לישא וליתן עמו ושלא להרויחו להאכילו ולהשקותו וללוותו ולבקרו בחלותו ועוד יוסיפו להחמיר כרצונם על כל אדם אם לא יגרש ויתיר את אשתו, כי בזה אין כפיה עליו שאם ירצה ימצא לו מקום ללכת שם והוא לא ילקה בגופו מתוך נדוי אך אנו נתפרד מעליו". עכ"ל.

וכן פסק הרמ"א סי' קנ"ד סכ"א:

"וכל שאין כופין אותו בשוטין אין מנדים אותו ג"כ אבל יכולים לגזור על כל איש ישראל שלא לישא וליתן עמו ושלא יעשו לו שום טובה ושלא למול את בניו או לקרבם עד שיגרש וכל חומרא שירצו בי"ד להחמיר עליו יכולים לעשות ובלבד שלא ינדוהו".

והגר"א שם ס"ק ס"ז כתב:

"והיינו טעמא מפני שיכול להנצל מזה ע"י שילך לעיר אחרת וכל שאין עושין מעשה בגופו לאו עישוי מיקרי וכל זה עושין לו על שעבר על דברי חכמים", ע"כ.

ועיין למרן הראשל"צ בשו"ת יבי"א ח"ח אבה"ע סי' כ"ה שהביא את הנז' והוסיף וכתב מדברי הלבוש סוף סי' קל"ד וכו'.

"ואעפ"י שאין כופין עכשיו לשום איש לגרש את אשתו והיינו נמי שלא להטיל עליו חרם שיגרשנה אבל אם רואים בי"ד לפי ראות עיניהם שיש תקנת האשה בדבר כגון שטוענת מאיס עלי וכיוצא בזה, ויראה לבי"ד שאין זיווגם עולה יפה, אפילו אין האיש מאותם שכופין להוציא. מ"מ יכולים בי"ד להטיל חרם ביניהם שלא יהיו רשאים לדבר עמו ולישא וליתן עמו להרויחו להאכילו ולהשקותו וללוותו ולבקרו בחוליו וחומרות אחרות כפי רצונה על כל אדם אם לא יגרש אותו האיש ויתיר את אשתו בגט כשר שבזה אין כפיה עליו שאם ירצה לא יגרש וילך למקום אחר במקום אשר לא יבדלו ממנו והוא לא ילקה בגופו מתוך נידוי זה ואין עליו שום עונש, כי אין החרם חל עליו אלא עלינו אם לא נתפרד מעליו ואין כאן גט מעושה גם זה. עיין בהרי"ק שורש ק"ר", ע"כ.

מהאמור אנו למדים, כי עיקר ההיתר של ר"ת בהרחקה זו, מאחר ואין אנו כופין אותו עד שיגרש, אלא יש לו דרך להמלט וכן שאין החרם עליו אלא עלינו, האיסור עלינו שלא נתקרב אליו... ע"ש שהאריך להביא כדרכו דעות הפוסקים בזה ולבסוף פסק לנהוג בנ"ד הרחקות דר"ת.

והנה בנ"ד שהבעל ברח ואם ננהג בו הרחקה דר"ת הרי האיסור הוא כולל על הכל ולכאורה הרי כתב ר"ת בטעם שאפשר לנהוג בו הרחקות, שאם ירצה ימצא לו מקום ללכת שם", ואם אנו מטילים על כל ישראל בכל מקום שנמצאים א"כ אינו יכול למצא מקום שילך שם וכן הדגיש טעם זה הגר"א שם "מפני שיכול להנצל מזה ע"י שילך לעיר אחרת".

אלא שאין בהערה זו כלום, שהרי גם בדברי ר"ת עצמו כתב בתחילת דבריו ותגזרו באלה חמורה "על כל איש מזרע בית ישראל" והנלוים אליהם... ובכ"ז כתב "כיון שיכול אם ירצה למצא לו מקום ללכת שם".

מהאמור ברור שכוונת הדברים שיכול לילך למקום אחר, הכוונה או שבמקום אחר לא שמעו ולא ידעו מחרם זה או במקום שאין חוששין לחרם.

ובנ"ד מאחר שהוא נמצא כפי הידוע בארה"ב ארץ רחבת ידים, אין כל ספק שיכול למצוא מקום שלא ידעו מחרם זה ו/או לא יכבדו ולא יקבלו עליהם לנהוג בחרם, ומ"מ פשוט שיכול לילך למקום שאין מכירים אותו ועד שימצאוהו ויודיעו שם על החרם שוב יוכל להמלט למקום אחר וחוזר (חס) חלילה.

ועוד בנ"ד ההחלטה שניתנה היא כל עוד הוא בחו"ל וגם צו ההרחקה המבוקש הנו כל עוד אינו מקיים צו ביה"ד להופיע לדיון, ז"א שיש לבעל דרך סלולה למלט עצמו מחרם זה ע"י שיבא לכאן ויופיע לדיון בביה"ד.

לאור האמור החלטנו:

להטיל על הבעל הרחקה דר"ת, לפיה אוסרים על כל איש ישראל שלא לישא וליתן עמו ולא להרויחו, לא להשקותו, לא לעשות לו שום טובה. יש להרחיקו מכל קהל ועדה, אף לא לצרפו למנין ולא להעלותו לתורה עד שיופיע לדיון בבי"ד דידן.

ניתן ביום י"א כסליו תשס"ה

(24/11/2004)

(-) ניסים בן שמעון (-) דב דומב (-) יצחק הלוי אבירן

ראב"ד דיין דיין

העתק מתאים למקור

הרב יצחק פרץ

המזכיר הראשי

בפני כבוד הדיינים:

הרב ניסים בן שמעון – ראב"ד, יו"ר

תאריך :

ל' שבט תשס"ה

(09/02/2005)

התובעת :

ת.ז :

הנתבע :

ת.ז. :

זוננפלד נועה

038416327

זוננפלד שפטיה

028949196

הנדון :

גירושין

(נתקבל בתאריך 6.2.05 ע"י ב"כ התובעת בקשה -

למתן היתר פרסום פסה"ד שניתן ע"י ביה"ד בעניין חיוב הבעל במתן ג"פ לאשתו ולהטיל על הבעל הרחקה דר"ת, עם שמות הצדדים באתר האינטרנט של בתי הדין וכן לאפשר לפרסם את תמונת הבעל באתר)

החלטה

כמבוקש.

ניתן ביום ל' שבט תשס"ה

(09/02/2005)

(-) ניסים בן שמעון

ראב"ד

העתק מתאים למקור

הרב יצחק פרץ

המזכיר הראשי

חיוב גט והרחקה דר-ת ועקול נכסי הבעל

שד' דוד המלך 33

ת.ד. 16253 ת"א 61162

טל' 6910014/5, 6964181/2/3-03

פקס' 6963997-03

קבלת קהל:בימים א'-ה'

בשעות: 13.30-08.30